קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים עצמאי:



האם יש לראות בתובע, אשר נפגע בתאונת דרכים במסגרת העבודה, כמי שהיה בזמן קרות התאונה, עובד עצמאי? – על כך נדון בפס"ד זה.
הרקע לתביעה:

א. התובע הינו בעלים של חנות ירוקות.
ב. ביום 8/10/07 נפגע התובע בתאונת דרכים במסגרת העבודה.
ג. התובע הגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד), אולם התביעה נדחתה לאור האמור בסעיף 77(א) לחוק הביטוח הלאומי, מאחר שלא היה רשום ביום קרות התאונה כעצמאי.


המחלוקות:

מעבר למחלוקת שצויינה לעיל, הצדדים חלוקים במס' תתי פלוגתאות, שעיקרן:
א. מה היה סטטוס הרישום של התובע ביום התאונה?
ב. האם התובע דיווח לנתבע, לפני תאונת הדרכים, על הפסקת מעמדו כעצמאי , ומה משמעות דיווח זה.
ג. כיצד דיווח התובע לנתבע על הכנסותיו וכיצד שילם דמי ביטוח.
ד. האם היה על הנתבע לדעת כי התובע עובד עצמאי, והאם התובע עשה כל שביכולתו על מנת להסדיר את רישומו במוסד.


דיון והכרעה:

א. התובע, בעל חנות ירקות, היה מדווח בביטוח לאומי, משך כ-35 שנה כעצמאי בעסק, ותקופות מסויימות – כעובד שכיר. בשנת 2004, השכיר התובע את החנות לשנה אחת, והודיע למוסד כי חדל להיות עצמאי מיום 1/6/04, תוך הצהרה על הכנסה מנכסים בלבד (נ/1). משך השנים שילם את התשלומים לביטוח לאומי בהוראת קבע, ללא פנקסים לתשלום מהמוסד. כך גם עולה מתעודת עובד ציבור של הגב' ביאזי דניאלה מיום 27/1/10.
ב. על פי תצהירו של התובע, השוכר ששכר ממנו את החנות, הפסיק לשלם את השכירות, ולכן חזר להיות עצמאי, אם כי לא פנה למוסד באופן מפורש והודיע על חזרתו לעבוד כעצמאי. מנגד, אין חולק כי בשנים 2005, 2006 ו-2007, העסיק עובד/ים ודיווח למוסד על העסקתם. כמו כן, לדבריו, המשיך לשלם לביטוח לאומי, בהתאם להכנסותיו, אף כי היו תשלומים שלא שילם במלואם, וכך נצברו חובות כלפי הנתבע.
ג. בשנת 2007, עיקלו לתובע את חשבון הבנק בגלל חוב לביטוח לאומי. לאור זאת, נדרש להגיע לסניף הביטוח הלאומי , על מנת להגיע להסדר חובותיו, ואכן התובע הגיע , והסדיר את חובותיו תוך פריסת תשלומים. כל זה היה בטרם קרות התאונה. לדבריו, היה ברור לו באותו מועד, כי המוסד רואה בו כעצמאי, שכן, עמדה בפניהם לצורך בירור עניינו, שומת מס הכנסה, ובנוסף הנתבע ידע מדיווחי התובע בזמן אמת, כי העסיק עובדים. עוד הוסיף התובע בתצהירו, כי החוב שהיה קיים בשנת 2007, נוצר מאחר שהיה עצמאי, ולכן הגיע להסדר חובו עם הנתבע. בכל מקרה, לדבריו, ההסדר היה בטרם קרות התאונה, והוא סבר לתומו והאמין, כי משהגיע להסדר – כל העניינים עם ביטוח לאומי, סודרו. רק לאחר התאונה התברר לו כי למעשה באותו הסדר, לא ראו בו כעצמאי, וכי למרות ההסדר היה עליו להודיע מפורשות כי הוא עצמאי ולא משכיר עוד את הנכס. לאור זאת, ביום 11/12/08 – לאחר התאונה - דיווח לנתבע באופן מפורש על היותו עצמאי, רטרואקטיבית מיום 1/1/05, ושילם הפרשי ביטוח.
ד. מנגד טוענת ב"כ הנתבע כי התובע לא שינה את הסטטוס שלו בביטוח לאומי בטרם התאונה, וכל עוד לא שינה זאת – ראה בו הנתבע, בצדק, כמי שאינו עובד. לכן העובדה שנרשם כעצמאי לאחר קרות התאונה – אין בה כדי לסייע לו. יתרה מזו, במכתב שנכתב לו לעניין חובותיו, מיום 7/11/06, צויין במפורש שאינו מבוטח לעניין ענף נפגעי עבודה כעובד עצמאי לתקופה הנ"ל (נ/3).
ה. הנתבע מוסיף וטוען כי החובות שנוצרו לו, היו בשל הכנסה מנכס, ולא כעצמאי, וכך נערכה ההתחשבנות עימו. לכן, משהתובע דיווח על עצמו כעצמאי אך לאחר התאונה – אין לראות את התאונה כאילו קרתה בעבודה, ואין לראות את הדיווח שדווח רטרואקטיבית לאחר התאונה כדיווח המזכה אותו בתשלומים על פי דיווח זה.
ו ואכן, נפסק לא אחת כי אין לקבל תביעה של מי ששינה את הסטטוס שלו (או את גובה השתכרותו), לאחר קרות האירוע המזכה, וכי הנתונים המחייבים הם אלו שהיו כפי שדווחו בזמן אמת. הפסיקה מתייחסת לא אחת לכך כי על המבוטח לדווח דיווח אמת, בזמן אמת, ולא ניתן לשנות את הסטטוס, או את גובה ההכנסה המוצהרת, למי שלא יידע את ביטוח לאומי על כך בטרם קרות האירוע. בנוסף – מי שלא דיווח על עצמו כעובד (בין כשכיר ובין כעצמאי) בטרם קרות האירוע , ממילא לא שילם עבור פגיעה בעבודה.
ז. אעפ"כ, במקרה שלפנינו ישנן נסיבות שונות, המעלות בספק את שאלת אחריותו של הנתבע לכך שבמועד בו סודרו עימו חובותיו (בטרם האירוע) לא נאמר לו דבר כי אין בהסדר כדי לראות בו כעצמאי, וכי עליו לעשות כן (אולי אף באותו מעמד) באופן במפורש. כאמור, התובע התבקש להגיע לנתבע, לאור אינפורמציה שהגיעה לנתבע בדרך של שומות מס הכנסה. בנוסף, היה בפני הנתבע את המידע שהתובע מעסיק עובד/ים, ומטבע הדברים הוא מעסיקם בעצמאי. יצויין כי לדברי התובע שילם במשך השנים סכומים משתנים בהתאם להכנסות, גם אם לא תמיד שילם בזמן את התשלומים, ולאור זאת זומן התובע לנתבע להסדרת חובותיו. כל זה היה, כאמור, בטרם קרות האירוע. לפיכך, אך טבעי היה כי הפקיד יבדוק את הנתונים הנ"ל, ויברר עם התובע, כיצד הדבר מתיישב עם העובדה שהתובע רשום כמי שאינו עובד וכמי שהשתכרותו נובעת מהשכרת נכס בלבד (אותו נכס שבו הוא מעסיק את עובדיו). נכון אמנם שהתובע לא הגיע לצורך דיווח על שינוי הסטטוס, אך פעל , דווח ושילם – כפי שנדרש ממנו, ועל פי הסדר החובות. כיוון שדו"חות מס הכנסה עמדו בפני הנתבע וכיוון שדיווח על עובדיו – אך טבעי שסבר והאמין כי הנתבע רואה בו כעובד כעצמאי.
ט. גם לעניין השכרת הנכס – אין חולק כי התובע עבד שנים ארוכות, ולכן - לו הייתה נערכת בדיקה שטחית ביותר היה הפקיד שם לב כי הוא מייחס לתובע הכנסות מנכס שמשכיר – כשבד בבד מעסיק עובדים באותו נכס.
י. אין מדובר, אפוא, במצב אליו מתייחסת הפסיקה בנשוא שינוי סטטוס אחרי קרות האירוע. במקרה שלפנינו ברור כי לו הפקיד, עימו ישב בטרם התאונה, היה מפנה את תשומת ליבו לכך שאין בהסדר זה כדי לשנות את הסטטוס – היה ללא ספק עושה כן. אי העמדתו של התובע על טעותו באותו שלב , למרות שכל האינפורמציה הייתה אצל הפקיד – גררה אחריה פגיעה בזכויותיו. לעניין זה אכן יפים דבריו של כב' השופט ארמון בבל (נצ) 2121/08 לבנת – המוסד, מיום 24/8/09, שם נאמר כי:
"אין להטיל על הנתבע חובה בכל מקרה ליזום פניה לכל מבוטח רלבנטי. כשהמבוטח הוא שיוזם את הפניה לנתבע, ובידי הנתבע מידע לפיו יש סיכוי שהמבוטח זכאי לגמלה מסויימת, אז על הנתבע לדאוג להנחות את המבוטח כאמור." אמנם נסיבותיו של מקרה זה שונות מהעניין שלפנינו, אך הרעיון העומד מאחורי קביעה זו – נכון גם לענייננו.
יא. לפיכך, בנסיבות אלו, ומששוכנענו בתום ליבו של התובע, סבורים אנו כי הספק שהתעורר לעניין התנהלות פקיד הנתבע בעניין זה – ראוי שיפעל לטובת המבוטח, ועל כן יש לראות בו כמי ש"עשה כל שביכולתו" על מנת לדווח לנתבע על היותו עצמאי.
יב. יחד עם זאת, אין כל הסבר מטעם התובע, מדוע לא שילם בזמן אמת לנתבע את כל המגיע ממנו כעצמאי, ומדוע , נזקק רק לאחר התאונה לשלם הפרשי ביטוח. כיוון שהתובע היה עצמאי שנים רבות, ידע אל נכון, בזמן אמת, מהם התשלומים שהיה צריך לשלם כעצמאי, ומשלא עשה כן – לא ניתן לתקן את דיווחיו רטרואקטיבית, לצורך קבלת דמי פגיעה (או כל תשלום המגיע לו בשל תאונת העבודה), אלא על פי מה שדיווח בזמן אמת. בנקודה זו, יש לראות בדיווחים שדיווח בזמן אמת, את הסכומים מהם ייערכו החישובים בעניין תאונת העבודה.
יג. סוף דבר:
התביעה מתקבלת, באופן שיש לראות את התובע כמי שהיה עצמאי במועד התאונה. כיוון שאין מחלוקת על העובדה שהתאונה ארעה בזמן העבודה – יש להכיר בתאונה כתאונת עבודה. יחד עם זאת – גובה השתכרותו כעצמאי לצורך חישוב זכויותיו מביטוח לאומי, ייערכו לפי הדיווח שדיווח בזמן אמת, ולא על פי הדיווח הרטרואקטיבי שנערך לאחר התאונה.

אין צו להוצאות.

ערעור על פסק דין זה ניתן להגיש לבית הדין הארצי תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין ליד הצד המבקש לערער.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון