תשלום ביטוח לאומי בזמן לימודים בחו''ל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום ביטוח לאומי בזמן לימודים בחו''ל:

  1. עניינה של התביעה שלפנינו הוא בשאלת תושבותה של התובעת בשנים 1999-2008. בהחלטת הנתבע מיום 9.6.09 נקבע כי יש לראות בתובעת תושבת ישראל החל מיום 19.11.81 (תאריך לידתה של התובעת) ואילך. משכך, התגבש לתובעת חוב בסך 16,652 ₪ נכון ליום 24.6.09, בגין אי תשלום דמי ביטוח בתקופה בה שהתה בחו"ל, מיום 24/11/99 ועד לחודש 7/08. בגין החלטה זו הוגשה התביעה שבפנינו.
  2. התובעת ילידת 1981.
  3. התובעת נולדה בישראל, והתגוררה בבית הוריה עד שנת 1999.
  4. ביום 24.11.99 עברה התובעת להתגורר בטורקיה, שם החלה בלימודי רפואה.
  5. התובעת התגוררה בטורקיה בדירה שכורה במשך שמונה שנים. במהלך תקופה זו ביקרה בישראל כפעמיים בשנה, ובסך הכל 19 פעמים (נ/2).
  6. מיום עזיבתה של התובעת את הארץ ועד ליום 25.9.05 המשיכה אימה של התובעת לשלם עבורה דמי ביטוח לנתבע.
  7. ביום 25.9.05 נשלח אל בית הורי התובעת מכתב מהנתבע לפיו הופסקה תושבותה של התובעת בישראל מיום 24.11.99 ואילך, היות ועזבה את הארץ והיא שוהה בחו"ל. בהתאם לאמור בהחלטת הנתבע, הוחזרו לתובעת דמי הביטוח שנגבו במהלך התקופה האמורה.
  8. בחודש יוני 2008 סיימה התובעת את לימודי הרפואה. בחודש יולי 2008 שבה התובעת לישראל.
  9. בחודש אפריל 2009 נישאה התובעת לתושב ישראל. נישואי בני הזוג נערכו בישראל.
  10. ביום 9.6.09 נשלח אל התובעת מכתב לפיו הנתבע חוזר בו מהאמור במכתבו מיום 25.9.05, ובנסיבות העניין יש לראות בתובעת כתושבת מיום לידתה ועד היום.
  11. התובעת טוענת כי הנתבע אינו רשאי לחזור בו באופן שרירותי מקביעותיו ולהשית על התובעת חובות עקב כך. לדברי התובעת היא עזבה את הארץ בכוונה ללמוד ולהשתקע בטורקיה, אולם שבה לארץ עם תום הלימודים בעקבות הכרות עם בחור ישראלי, ונישואיה עימו.

התובעת טוענת כי דמי הביטוח שהוריה שילמו במשך חמש שנים מיום עזיבתה היו על דעתם, ומתוך תקוותם כי תשוב להתגורר בארץ.
התובעת טוענת כי במהלך החופשות בהן שהתה בארץ, וכן עם שובה לארץ נדרשה לשירותי רפואה פרטית, בשל הקביעה כי איננה תושבת. התובעת טוענת כי המתינה תקופת אכשרה כנדרש בחוק על מנת לשוב ולהיות זכאית לכל השירותים מהנתבע.
מכל הטעמים הללו טוענת התובעת כי החלטת הנתבע בדבר קיומו של חוב בגין דמי ביטוח שגויה.
12. לטענת הנתבע מהראיות שהוצגו בתיק זה עולה כי התובעת עזבה את הארץ אך ורק לצורך לימודיה, ושבה להתגורר בארץ עם סיומם. הנתבע נסמך על הלכות של בית הדין הארצי לפיהן תושבות ממשיכה להתקיים במהלך עזיבה לחו"ל לצרכי לימודים.
לטענת הנתבע אין אפשרות לפטור מבוטח מתשלום דמי ביטוח בנסיבות אלו, ועל כן על התובעת לשלם את מלוא החוב.
הנתבע טוען כיהמכתב שנשלח להורי התובעת, ובו נקבע כי היא איננה תושבת עוד, נשלח באופן אוטומטי לאחר שהייה של תושב ישראלי בחו"ל למשך פרק זמן של חמש שנים ומעלה, ואינו מעיד על נסיבות המקרה הפרטניות. עם שובה של התובעת לארץ, ולאור התשובות שציינה בשאלון לקביעת תושבות לחוזר מחו"ל (נ/1), הובהר כי התובעת יצאה את הארץ אך ורק לשם לימודיה ועל כן יש לראות בה כתושבת ישראל לכל אורך התקופה שבמחלוקת.
דיון והכרעה
13. על פי פרק יא לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה – 1995 (להלן: "החוק"), "תושב ישראל" חייב בתשלום דמי ביטוח ומס בריאות גם בתקופות שהותו בחו"ל.
החוק מגדיר בסעיף בסעיף 2א את מי "שאינו תושב לעניין החוק", ואילו המונח "תושב" לא הוגדר בחוק.
14. על פי ההלכה הפסוקה למונח "תושב", ייתכנו פירושים שונים, בהתאם לחוק בו עסקינן ותכלית החקיקה.
כך למשל, המבחן שנקבע לעניין התושבות הפיסקלית, הוא מבחן "מרכז חייו של היחיד" אשר היבטו האובייקטיבי הוא בתשובה לשאלה - היכן פיזית מצויות מירב הזיקות של האדם, ובהיבט הסובייקטיבי תיבחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו.
ראה: ע"א 477/02 גונן נ' פקיד השומה חיפה, ניתן ביום 29.12.2005.
15. עוד נקבע בפסיקה כי לא יהיה זה נכון לקבוע נוסחה כוללת שיהיה בה כדי לענות על כל המצבים שבהם מתעוררת שאלת תושבות של פלוני, ויש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, וזאת על יסוד כללי הפסיקה ובהתאם לתכלית החקיקתית.
ראה: דב"ע מה/73-4 עייאדה סקוקה – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יז 79.
16. המבחן העיקרי, כאמור, הוא היכן מרכז חייו של אותו אדם, וזיקתו למקום זה.
"קביעת ה"זיקה", המקום "שבו הוא חי" וש"זה ביתו" נעשית על פי התשתית העובדתית והערכת העובדות בשים לב למכלול הנסיבות. רכישת מקום מגורים בחוץ לארץ על ידי תושב ישראל, קבלת רישיון עבודה קבוע, עבודה במקום עבודה קבוע במשך פרק זמן משמעותי, ניתוק של קשר כלכלי כל שהוא עם ישראל, כל אלה, בין היתר, יכולים להעיד, בנסיבות מסויימות, על חוסר זיקה לישראל והעתקת מרכז החיים והבית למקום אחר בחוץ לארץ".
ראה: דב"ע נו/286-0 צפריר אביוב נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 29.5.1997.
17. עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי נטל ההוכחה בדבר תושבות על הטוען הזאת. דברים אלה יפים גם למקרה שבו טוען אדם כי שינה את מעמדו כ"תושב ישראל".
18. יישום של העקרונות הללו על עניינו מלמד כי אין מנוס מלראות בתובעת תושבת במשך כל תקופת העדרותה.
התובעת עזבה את בית הוריה בגיל 18, עם סיום לימודיה התיכוניים ( עמוד 4 שורות 10-11 לפרוטוקול הדיון מיום 12.5.11).
התובעת שבה לארץ בחלוף כשבע שנים מיום העזיבה, מיד בסמוך למועד סיום לימודי הרפואה (עמוד 7 שורות 4-8 לפרוטוקול מיום 12.5.11, וכן נ/1 עמוד 4 סעיף 8).
לכל אורך תקופת העדרותה הגיעה התובעת לביקורים תכופים בארץ אצל בני משפחתה. הנתונים שהוצגו בפנינו מלמדים כי ביקרה בארץ 19 פעמים, בתדירות קבועה של פעמיים עד שלוש בשנה ( נ/2).
התובעת לא הציגה כל ראייה המעידה כי מרכז חייה עבר למדינה בה התגוררה בתקופת לימודיה. התובעת התגוררה בדירה שכורה, התובעת לא עבדה בטורקיה, אין כל נכסים או מסמכים הקושרים באופן שאינו ארעי בין התובעת לבין המדינה בה למדה (נ/1). כל שטענה התובעת בעניין זה הוא כי שילמה עבור ביטוח רפואי פרטי בחו"ל, וגם טענה זו לא נתמכה בראיות.
19. כל אלו מלמדים כי מרכז חייה של התובעת היה ונותר בישראל, גם לאורך תקופת שהותה הממושכת בחו"ל.
20. בעניינה של התובעת, המשיכו הוריה לשלם עבורה את דמי הביטוח למשך פרק זמן משמעותי של חמש שנים לאחר עזיבתה. בחלוף חמש שנים, הודיע הנתבע על ביטול תושבותה של התובעת, תוך שהחזיר לתובעת את דמי החבר שנגבו במהלך התקופה האמורה.
במכתבו של הנתבע צויין כך:
"על פי המידע והממצאים שבידי המוסד לביטוח לאומי, הפסקת, לכאורה, להיות תושבת ישראל בתקופה המפורטת להלן:
מתאריך 24.11.99 ואילך.
הואיל ועזבת את הארץ והינך שוהה בחו"ל.
....
הינך רשאית להביא בפני המוסד לביטוח לאומי השגות בכתב על האמור תוך 45 יום מיום קבלת מכתב זה."
מהאמור עולה כי החלטת הנתבע התקבלה לאור הממצאים שעמדו בפניו, מבלי לבחון את עניינה של התובעת לגופו. על כן צויין כי התובעת לכאורה איננה תושבת, וכי ניתן להשיג על ההחלטה.
בנסיבות של עזיבה וחזרה של תושב ישראל, במרבית המקרים היכולת להכריע בשאלת תושבותו במהלך תקופת ההיעדרות תלויה בהתפתחויות מאוחרות למועד העזיבה, אשר אין אפשרות לבחון אותן אלא בדיעבד.
טוב היה, לו ציין הנתבע כי שהות בחו"ל לצרכי לימודים איננה בגדר הפסקת התושבות, או אז יכלה התובעת, או מי מטעמה, לפנות לנתבע ולהבהיר את הטעם להעדרותה מהארץ. אולם בסופו של יום, הנטל רובץ לפתחי התובעת לברר ולעדכן את הנתבע בשינוי סטטוס שיש בו כדי להשליך על זכויותיה.
21. משכך, היות והוכח בפנינו כי מרכז חייה של התובעת נותר בישראל לאורך כל התקופה, וכי שהייתה הממושכת בחו"ל היתה לצרכי לימודים בלבד, אין לנו אלא לקבוע כי התובעת נותרה תושבת ישראל לכל אורך התקופה הזו, ומשכך היא חייבת בתשלום דמי ביטוח על פי חוק.
22. ודוק, אין מדובר בכפל תשלום, שהרי כל הסכומים ששולמו על ידי הורי התובעת הושבו להם בסמוך להחלטה בדבר ביטול תושבותה.
23. כסרח עודף נוסיף, כי חובתנו היא לפסוק לאורה של ההלכה הברורה הקיימת בסוגיה שבפנינו, אולם לא נצא ידי חובתנו מבלי להביע מורת רוחנו מהאופן בו נהג הנתבע.
במקרים בהם מדובר בשוהים בחו"ל לתקופה של למעלה מחמש שנים, אשר לדברי הנתבע או אז מתקבלת החלטה אוטומטית כי אלו עזבו לצמיתות ותושבותם מבוטלת (עמוד 9 שורות 1-13 לפרוטוקול הדיון מיום 12.5.11), ניתן בנקל לערוך ברור האם מדובר בעזיבה לצרכי לימודים, אם לאו, בטרם ביטול תושבותם. הנטל המושת על הפרט לשלם חוב בגין שבע שנות היעדרות ללימודי רפואה הוא בלתי סביר, נוכח האפשרות העומדת לנתבע למנוע מצב זה בקלות יחסית. בעניין אחריות הנתבע כבר נפסק לא אחת כי:
"המוסד לביטוח לאומי כפוף לכללי המשפט המנהלי ולכללי הצדק הטבעי, ומתוקפם חב הוא חובה מוגברת של אמון ושקיפות, תום לב והגינות בהחלטותיו ובהתנהלותו כלפי המבוטחים. זאת, מתוקף היותו רשות ציבורית המופקדת על ביצוע החוק שהוא סוציאלי מעצם מהותו"
ראה: עב"ל 748/06 בני מסטר- המוסד לביטוח לאומי מיום 24.6.2008.
24. סופם של דברים, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבע את קרן החוב בגין דמי ביטוח לשנים 11/99 – 7/08.
בנסיבות העניין תוספות ההצמדה וקנסות הפיגורים שנוספו לסכום הקרן יבוטלו.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלה חוסמת תקנה 11

  2. מענק לימודים לגרושה

  3. זכות הזקיפה - סעיף 329

  4. תסמונת PDD ביטוח לאומי

  5. תגמול נצרך ביטוח לאומי

  6. תסמונת rsd ביטוח לאומי

  7. בדיקת oae – ביטוח לאומי

  8. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  9. פיברומיאלגיה ביטוח לאומי

  10. הסבה מקצועית ביטוח לאומי

  11. דמי שיקום מקצועי לסטודנט

  12. תביעה לקבלת שיקום מקצועי

  13. מענק לימודים לאם חד הורית

  14. התיישנות חוב לביטוח לאומי

  15. אי ספיקת כליות ביטוח לאומי

  16. גב תפוס בעבודה ביטוח לאומי

  17. סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

  18. סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי

  19. אישור תעודת מחלה ביטוח לאומי

  20. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  21. הגשת תביעת ביטוח לאומי באיחור

  22. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  23. רישום כעובד עצמאי בביטוח לאומי

  24. תקנה 27(ב) לתקנות הביטוח הלאומי

  25. זכויות מביטוח לאומי למשפחת מחבל

  26. סעיף 369 (א) לחוק הביטוח הלאומי

  27. דחיית תביעה לדמי תאונה מביטוח לאומי

  28. פיצול הדיון על 2 נכויות בביטוח לאומי

  29. תשלום ביטוח לאומי בזמן לימודים בחו''ל

  30. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  31. הרוג מלכות - חוק התגמולים לאסירי ציון

  32. דחיית בקשת הענקה מטעמי צדק בביטוח לאומי

  33. שיעור ניכוי ביטוח לאומי בתביעה נגד המזיק

  34. הארכת המועד להגשת ערעור בתביעת ביטוח לאומי

  35. תשלום דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי

  36. תביעה כנגד החלטת וועדת הרשות להכיר כ"נכה נזקק"

  37. תביעה כנגד החלטת הועדה לביטול חובות לביטוח לאומי

  38. בקשת דיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי

  39. תביעה לתשלום שני מענקי נכות בגובה של 70 קצבאות חודשיות

  40. נפגע ונחבל בגב תחתון, ופגיעתו הוכרה על ידי ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה

  41. ערעור על החלטת הוועדה לא לצרף נכויות על פי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי

  42. ביטוח לאומי טען כי בפסק הדין המוסכם לא הוכרה הפגיעה בעבודה על דרך הגרימה

  43. מכתב דחיה כי לא התקיימה בו הגדרת "תאונה" כמשמעותה בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי

  44. לטענת ביטוח לאומי התביעה הוגשה בחלוף כמעט 3 שנים ממכתב הדחיה, ולא בתוך 12 חודשים כאמור בתקנות

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון