איסור חייב בפשיטת רגל לנהל הליכים משפטיים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא איסור חייב בפשיטת רגל לנהל הליכים משפטיים:

מונחת בפני בקשתם של מנהליה המיוחדים של החייבת רחל סופר סייג, המצויה בהליכי פשיטת רגל; עיקרה של הבקשה הינו בקשה לצו מניעה כללי, אשר יאסור על החייבת לפתוח ולנהל הליכים משפטיים בלא אישור בית המשפט של חדלות פרעון. החייבת מתנגדת לבקשה, וממקדת את עיקר טענותיה בערעור התלוי ועומד בבית הדין האיזורי לעבודה, שעניינו בקשה לבטל פסק-דין בורר אשר קבע חוב עתק של החייבת לעו"ד צברי, המשמש כיום כאחד המנהלים המיוחדים. לשיטת החייבת, המנהלים המיוחדים פועלים בניגוד עניינים מובהק, ומנסים לחסום את דרכה לבירור ענייני של טענותיה.

החלטתי זו ניתנת לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה.

1. עניין לנו בשאלה, הנוגעת לאכיפת דיני חדלות הפרעון על חייבת, אשר לפי הנטען עושה דין לעצמה ומתעלמת מן ההגבלות החלות עליה בשל מצבה המשפטי דהיום. מאידך גיסא, עולה שאלת האיזון בין מגבלות אלו לבין הזכות הבסיסית של חייב, כמוהו ככל מתדיין אחר, לטעון את טענותיו ולקבל את יומו בערכאות.
התערבבו בבקשה באורח בעייתי שני עניינים שונים, שמן הראוי להקפיד ולהבחין ביניהם:

האחד: השאלה המשפטית הכללית הנוגעת לאורח פתיחת הליכים בידי חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל.

האחר: ההצדקה העניינית להליך הספציפי שנקטה החייבת בבית הדין לעבודה. ראוי לציין כי בנקודה זו קיימת בשלב זה החלטה נקודתית של בית הדין, אשר על-פניו מסרבת לקבל את עמדת המנהלים המיוחדים.

2. אשר לנוגע לשאלה המשפטית הכללית, הרי שבמלוא הכבוד לטענות החייבת, הרי יש בדין עמדה חד-משמעית בעניין זה: חייב המצוי בהליכי חדלות פרעון אינו רשאי, בשום מקרה ובשום מצב שהו, לפתוח הליכים משפטיים בלא אישור בית המשפט של חדלות פרעון. זאת, להוציא בקשות והליכים המוגשים לבית המשפט של חדלות פרעון עצמו.
נקודה זו הינה פועל יוצא של ההגבלה המסויימת בכשירותו המשפטית של החייב, בכל הנוגע לפעולה בנכסיו, והדין המורה על ריכוז ענייניו, להוציא מספר חריגים, בפני ערכאה אחת, העוסקת מניה וביה בפשיטת הרגל שלו, ומכירה את תיק פשיטת הרגל כמכלול.

זאת ואף זאת; דין זה קשור אף להבנה של חיי המעשה: תובע סולבנטי עשוי להרתע, בדרך-כלל, מריבוי הליכי סרק ובקשות שאין מאחוריהן ממש, וזאת בין היתר מחשש כי בסופו של יום יושתו עליו הוצאות כבדות. סנקציה אפשרית זו אינה משמעותית, הלכה למעשה, כאשר התובע מצוי בהליכי פשיטת רגל, מקום בו נכסיו מוקנים ממילא לבעלי התפקיד ומיועדים לחלוקה בין נושיו. דבר זה עשוי ליצור אצל החייב מאזן מעוות של עלות-תועלת, אשר יעודד אותו לפזר בקשות בערכאות שונות, תוך יצירת סרבול ועלויות כבדות לצדדים אחרים, וזאת כאשר בסופו של יום, עשויים נושיו (דרך קופת בעלי התפקיד) להתבע לשאת בהוצאות המשפט שהושתו עליו – מצב אשר בבחינת חלק מהחייבים, המצויים ממילא בעימות עם בעל התפקיד, עשוי להחשב כ"שתי ציפורים במכה אחת": הן יכולת להעמיס הוצאות ועלויות על צדדים אחרים להליך, והן שליחת החשבון אחר כבוד, לאחר מעשה, אל בעלי התפקיד והנושים.

3. דין כללי זה אינו משתנה, אף במצב בו בעלי התפקיד עצמם אינם מתאימים או אף מנועים מלדון בתביעה מסויימת, כולל עקב חשש לניגוד עניינים. נוכח חשיבות הדברים, אבהיר:

אין פירושם של דברים כאילו החייב מנוע באורח מוחלט מגישה אל ערכאה אחרת, ומחוייב להתדיין בפני המנהלים המיוחדים אף במצב בו התדיינות כזו הינה בלתי יעילה או יוצרת חשש לעיוות דין; אלא שאף כאן, אין הוא יכול לעשות דין לעצמו. תרופתו של החייב, במצב דברים כזה, הינה להקדים ולהגיש בקשה לבית המשפט של חדלות פרעון, בה יבקש היתר להגיש תביעה בערכאה אחרת, וזאת תוך פירוט הנימוקים. אין כל צורך להכביר מילים אודות העובדה, כי טענה כי מנהל מיוחד מצוי בניגוד עניינים אינהרנטי מקום בו חוב לטובתו או לטובת מקורביו עומד במוקד הבקשה, הינה טענה משמעותית ביותר; אלא שלא די בכך בכדי להפוך את ההיתר ל"סעד עצמי", שהחייב נוקט בלא דין ובלא דיין.

זאת ועוד; אישורו המקדים של בית המשפט של חדלות פרעון נדרש, אף במצבים שכאלו, לא רק כדי לוודא כי מדובר אכן במצב של ניגוד עניינים אשר אינו מאפשר התדיינות בפני המנהל המיוחד (וזאת באשר חייבים מסויימים עשויים, לעיתים, לפרש את שאלת ניגוד העניינים באורח מרחיב מדי, בעיקר מקום בו הם מסוכסכים מניה וביה עם בעל התפקיד), אלא גם כדי להסדיר סוגיות שעניינן נשיאה בסיכונים ובעלויות של ההליך – כגון, מי ישא בהוצאות המשפט, אם וכאשר יצא החייב מאותה ערכאה אחרת כשידו על התחתונה, ויושתו עליו הוצאות, לעיתים בסכום משמעותי מאד.

4. החייבת לא עמדה בחובה בסיסית.
למען לא תהא התמונה חסרה אעיר; על-פניו נראה כי התנהלות זו של החייבת, המתעלמת מן הדין ומחובתה לבקש אישורים, לא הצטמצמה אך ורק להליך בעניין ביטול פסק-דין הבורר (הליך אשר אכן, על-פניו מצוי בו אחד המנהלים המיוחדים לפחות בניגוד עניינים מובהק). החייבת נוקטת דרך זו בהליכים אחרים – לרבות הליכי הוצאה לפועל; נקודה זו מתחדדת, אף נוכח העובדה כי לפחות באחד ההליכים אכן הושתו עליה הוצאות, אשר עשויות להתבע, אם טרם נתבעו בפועל, מקופת המנהלים המיוחדים.
זאת ועוד; התנהלות זו של החייבת חוברת לשורת הפרות חמורות נוספות של דיני פשיטת הרגל – כך למשל, חשש כי היא מוסיפה לנהל עסקים בחו"ל, ובמסגרת זו סירבה ליתן יפוי כח הולם בידי בעלי התפקיד, בכדי שיוכלו להתחקות אחר עסקיה; זאת, בטענות מטענות שונות אשר נמצאות חסרות בסיס בהחלטה שניתנה בעניין זה.

5. עולם, כי בכל הנוגע לסוגיה המשפטית-עקרונית, דין עמדת המנהלים המיוחדים להתקבל. קרי; מן הראוי אכן ליתן צו גורף אשר יאסור על החייבת פתיחה או ניהול של כל הליך, מלבד הליכים ובקשות בבית משפט זה, וזאת בלא שתתכבד ותבקש תחילה אישור ספציפי, לכל הליך והליך. לעניין זה, וודאי שאין די בטענות כלליות של החייבת כנגד המנהלים המיוחדים, או טענה לקונית שלה כי ההליך הוא "לטובת הנושים" – עניין, אשר הסמכות לשוקלו אינה נתונה לה, אלא למנהלים המיוחדים ולבית המשפט.

6. עתה, מן הראוי לעבור ולדון בשאלה הספציפית יותר הנוגעת להליך המתנהל עתה בפני בית הדין לעבודה, בכל הנוגע לביטול פסק-דינו של הבורר. בלא צורך לקבוע מסמרות בדבר, אומר, כי בניגוד לסוגיה המשפטית-עקרונית, הרי לו היתה החייבת מגישה בקשה כדין לאישור תביעה זו, הרי שאין להכחיש כי באמתחתה כמה וכמה טענות בעלות משקל רב, אשר אין להתעלם מהן.
אין ולא יכול להיות ספק, כי אחד המנהלים המיוחדים, עו"ד צברי, מצוי במצב מובהק של ניגוד עניינים, בכל הנוגע לתביעה זו, וזאת מעצם העובדה כי הוא עצמו הינו מוטב פסק-הדין, ולמעשה ה"נתבע" בתביעה זו. זאת, כאשר להבדיל מבקשה להשית אחריות אישית על בעל תפקיד לפי סעיף 374 לפקודת החברות, הרי שכאן משמש עו"ד צברי צד לא בשל מה שעשה או לא עשה בכובעו כבעל תפקיד, אלא בכובעו האישי.
לעניין זה, מבלי צורך לחזור על הערות בית המשפט בהחלטות קודמות אעיר, כי חרף מלוא הכבוד ליושרתו של עו"ד צברי ולתפקודו הכללי בתיק, הרי שעצם הדרך בה מונה למנהל מיוחד בתיק שבו הוא עצמו הנושה העיקרי, הינה בגדר החלטה משפטית שהיא חריג לכלל הרחב האוסר על נושה לשמש כבעל תפקיד.
אכן, אין ספק כי עו"ד צברי בקיא בעסקיה המורכבים של החייבת, והינו אף בעל אינטרס מובהק לקדם את התיק, עניין הראוי לכל שבח; וחרף זאת, הרי שמצב הדברים שנוצר מעורר אי-נוחות, שאף העובדה כי תביעת החוב של עו"ד צברי תידון בידי בודק אחר, אינה מטשטשת לחלוטין את עקבותיה.

7. זאת ועוד; בנסיבות המקרה, ארחיק לכת ואומר, כי ישנה חשיבות רבה לכך כי פסק-הבורר הספציפי יעבור ביקורת מעמיקה. אינטרס זה חורג אך ורק מטובת החייבת, וגובל באינטרס כללי שעניינו תקנת הציבור – ודברים אלו אמורים בעיקר בכל הנוגע לאישור הריבית החריגה, אשר הביאה את החוב לסך דמיוני של טריליונים (ואשר עולה מצרופות הבקשה כי לכאורה צורפה אף לתביעת החוב, וזאת לכאורה באורח שאינו הולם את הוראות בית המשפט בעניין זה).
אכן; וודאי שאין מקום ליתן לחייב סרבן לצאת נשכר ממצב בו אין הוא משלם את המגיע לו; זאת, כאשר לעיתים יש אף מקום לריבית "עונשית", אשר מטרתה לא רק לפצות על ערך השימוש בכסף, אלא אף להרתיע חייבים מהתנהלות שכזו. אלא, שאף לכלל מוצדק שכזה יש גבולות; ספק גדול בעיני, אם אף הגרוע בחייבים ה"סדרתיים", אדם שהוכח כחסר תום-לב ולוקה בהתנהלותו באורח יסודי, ראוי לכך כי יושת עליו חוב בשיעור דמיוני, שספק אם ממשלת ארצות הברית בכבודה ובעצמה יכולה היתה לפרעו מבלי להפוך חדלת פרעון לעילא ועילא.

חרף עבודתם הראויה לשבח של המנהלים המיוחדים, וההבנה למצב ולדרך בה הם נאלצים להתמודד עם חייבת מתוחכמת העושה דין לעצמה, באורח שאין לו מקבילות רבות בתיקי פשיטת רגל, הרי לא ניתן להתעלם מן העובדה כי אף המנהל המיוחד השני, עו"ד ארז, הפך במידה רבה ל"שותף" (וכמעט 'שותף למאבק') של עו"ד צברי בכל הנוגע לחייבת; ולעניין זה ישנה משמעות בכל הנוגע ליכולת לאלצו או לדרוש ממנו אובייקטיביות ברמה גבוהה שכמעט ולא ניתן לעמוד בה, במאבק כספי-אישי בין החייבת לבין עו"ד צברי, עימו הוא פועל בשיתוף פעולה הדוק ושוטף.
אני מתחזקת בדעתי זו, אף נוכח העובדה כי חרף הזמן הרב שחלף, לא היתה כל התקדמות ממשית בבדיקת תביעת החוב של עו"ד צברי. עוד אעיר, כי ההחלטה נשוא הערעור, אשר דחתה את בקשת החייבת, לא דנה בשאלות המהותיות לגופן, אלא התבססה אך ורק על טענות סף, שמקורן במחדלים דיוניים. במלוא הכבוד הראוי, אני סבורה כי יש אף מקום, לדון בשאלות המהותיות נשוא פסק-דין הבורר לגופן. זאת, כאשר בנסיבות המקרה, ונוכח חשיבות הדברים, ראוי היה כי מחדליה הדיוניים של החייבת – חמורים ככל שיהיו, "יתוגמלו" בהשתת הוצאות (כולל כתנאי להמשך הדיון בבקשתה), ולאו דווקא במחיקת ההליך.

אי לכך, אני מחליטה כדלקמן:

8. דין הבקשה להתקבל, וזאת בנוגע לכל ההליכים שמנהלת החייבת מחוץ לבית משפט זה, מלבד ההליך בבית הדין לעבודה. היה ויתברר, כי החייבת ממשיכה לעשות דין לעצמה ולהתעלם מהחלטת בית המשפט, הרי שיתכן שתהא בכך עילה לא רק להשתת צווים בנוגע להליך עצמו או סעדים כספיים, אלא במקרה מסויים, יכול והדבר יביא אף לנקיטת סנקציות אישיות וחמורות יותר הקיימות בפקודת פשיטת הרגל, כמו גם הליכים לפי פקודת בזיון בית משפט.
בכל הנוגע להליך בבית הדין לעבודה בעניין ביטול פסק-דין הבורר, הרי שעקב החלטת בית הדין לעבודה, הבהרת פרקליטה של החייבת כי הוא מייצג אותה בהתנדבות, והאינטרס החשוב בהמשך בירור התביעה דנן, הרי שניתן לחייבת היתר ספציפי בעניין הליך זה. אלא, שבנסיבות המקרה, מותנה היתר באמור בסעיפים 9 ו- 10 להחלטה זו.


9. על החייבת לשלם לאלתר את הוצאות המשפט שהושתו עליה בהליך קודם, בסך 3,000 ₪ בפסק-הדין נשוא הערעור. כמו כן, תשא בהוצאות הליך זה בסך נוסף של 12,000 ₪; קרי, על החייבת לשלם למנהלים מיוחדים סך של 15,000 ₪, וזאת כתנאי לאישור בית המשפט של פשיטת רגל לניהול ההליכים. שני התשלומים יבוצעו תוך 7 ימים מתאריך החלטתי זו.

10. החייבת תפקיד ערבות בנקאית או מזומן בסך 15,000 ₪ נוספים, תוך 7 ימים ממועד החלטתי זו, וזאת לשיפוי הוצאות שיתכן ויושתו עליה, היה ויושתו עליה הוצאות בבית הדין הארצי לעבודה. לעניין זה אעיר, כי טוב תעשה החייבת אם תתן דעתה, כי מחדליה בכל הנוגע בהפקדת ערבות מכתחילה, הם אלו אשר יצרו את מצב הדברים הנוכחי והקשו על דרכה בערכאות – ואם תוסיף לנהוג בדרך זו, הרי שאין היא מותירה ברירה מרובה, לא לבית משפט זה וככל הנראה אף לא לבית הדין לעבודה, וזאת חרף המאמץ לנהוג בה בהגינות ולסייע לה לקבל את יומה בערכאות.

המזכירות תודיע לצדדים את החלטתי.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנות פשיטת הרגל

  2. הפטר מותנה

  3. השמטה מקרית

  4. הפטר מחובות

  5. ביטול העברת מרמה

  6. קיזוז בפשיטת רגל

  7. תניית שימור בעלות

  8. מתנת מרמה בפשיטת רגל

  9. פשיטת רגל של עורך דין

  10. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  11. שינוי צו הפטר סעיף 181

  12. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  13. בקשה שלישית לפשיטת רגל

  14. פשיטת רגל של חייב בחו"ל

  15. קיזוז משכורת של פושט רגל

  16. בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  17. חוק הגנת הדייר בפשיטת רגל

  18. התנגדות להתראה לפשיטת רגל

  19. הליך פשיטת רגל של בעל מסעדה

  20. ביטול הסכם מזונות בפשיטת רגל

  21. בקשה לקצוב מזונות בפשיטת רגל

  22. מכירת דירת מגורים של פושט רגל

  23. בקשה לפשיטת רגל בגלל חוב מזונות

  24. ביטול העברת נכסים לפני פשיטת רגל

  25. הוצאת שיקים ללא כיסוי בפשיטת רגל

  26. התנגדות חייב להמצאת התראת פשיטת רגל

  27. תוקף הסדר פשרה בפשיטת רגל כלפי ערבים

  28. בקשת פושט רגל לשחרור כספים לצורך דיור

  29. סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל - ביטול הענקה

  30. פשיטת רגל של הקבלן לאחר סיום פרויקט בניה

  31. איסור חייב בפשיטת רגל לנהל הליכים משפטיים

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון