ביטול העברת מרמה

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול העברת מרמה:

לפניי בקשה לביטול העברת מרמה בעניינו של החייב שהוכרז כפושט רגל ביום 7.11.06, אשר לטענת המנהל המיוחד לנכסי החייב, הוריו מחזיקים כספים אשר שולמו על ידי קוני דירת החייב וגרושתו, וכן עותר הוא להשבת הכספים לקופת הכינוס.

הרקע העובדתי
1. פושט הרגל, מכר עם גרושתו את בית המגורים שלהם ביהוד. התמורה פוצלה בעת התשלום בין המוכרים והועברה – מחצית לכ"א מהם, כאשר חלקו של פושט הרגל, עבר לחשבון הבנק של אמו.

סדר המאורעות הנחוצים לבקשה הינם:

הסכם גירושין, בהסכמה, בין X – 2.3.2003. הדירה נמכרה בסכום של 310 אלף $ ביום 18.2.2004. הפקדת סך של 87,590 ₪ לחשבון של אם החייב בוצעה ביום 19.2.2004. פתיחת חשבון בנק שני של אם החייב הייתה ביום 1.3.2004. הפקדת סך של 172,452 ₪ לחשבון של אם החייב בוצעה ביום 31.3.2004. משיכת 300 ₪ מכספומט – אם החייב ביום 6.7.2004. משיכת 2,500 ₪ מכספומט אם החייב (דף 0013) בוצעה ביום 7.3.2005. מתן צו כינוס נגד החייב (לבקשתו) – 1.9.2005. הוגשה ה"פ 117/06 על ידי ה"ה שמעיה כנגד החייב ביום 5.1.2006. המנהל המיוחד לבדיקת מכר הנכס ותמורתו מונה ביום 14.6.2006. ישיבה במשרד המנהל המיוחד של החייב ואמו – 23.10.2006. צו פש"ר נגד החייב ניתן ביום 7.11.2006. עיקול על בית הורי החייב (בש"א 3618/06) – ביום 8.11.2006.


יריעת המחלוקת
2. הנקודות בהן יש מחלוקות שרלוונטיות לבירור העילה של בקשה זו, הינן:

לגרסתה של משיבה 1, היא אישה פשוטה וחסרת השכלה, שאינה יודעת קרוא וכתוב שאינה מסוגלת אפילו לראות, אשר נוצלה בידי בנה פושט הרגל.

האם חלה החזקה שכספים שיעדם היה חשבון בנק של אדם פלוני, זיכו אותו ולא אדם אחר.

המנהל המיוחד מפנה לפקודת הראיות שהוראת סעיף 36 בה עוסקת ברישומי בנק, אמנם המשיבה מודה שאכן כסף הועבר לחשבונה, ואולם לטענתה הדבר נעשה ללא ידיעתה, וכאשר התקוממה על כך, ודרשה כי הכסף יוחזק בנפרד, הכסף הועבר לבנה.

אמנם נפתח על ידי בנה חשבון חדש, אולם גם הוא היה על שמה ללא ידיעתה, ושם הכספים נמשכו ע"י החייב, עד שתמו.

האם גרסתה שהיא רק "סיפקה כותרת" לשמו של חשבון הבנק, ולא הייתה לה זיקה לכסף או בעלות בו מבוססת וראויה לאמון?

האם יש בכך משום הודיה בכך שמדובר ב-"חוזה למראית עין", כמשמעותו בחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973?


דיון
3. למעשה אין מחלוקת כי חלקו של החייב מכספי מכירת הדירה לא הופקדו בחשבון שלו אלא בחשבון המשיבה. החייב ניסה ליתן הסברים לכספים שהוצאו במשך כ-4 שנים או שומשו על ידי האם. כך למשל, טען הוא שהכספים שימשו "לבגדים, מזונות, אוכל, חוב לאמא ועו"ד מייצגים", כאמור בצירוף לתשובת המנהל המיוחד, שהיווה פרוטוקול של חקירתו בפניו. שם אף הוסיף כי חלק מן הכסף נשמר על ידה וממנו משכה בכל פעם מעט למחיה חודשית".

לפיכך, השאלה הינה על שכמו של מי מוטל נטל ההוכחה שהכספים אינם שייכים לחייב אלא לאמו? לאור העובדה שהחייב מודה שהכספים הופקדו בחשבון אמו ושימשו לצרכים שונים, הרי שעליו הנטל להוכיח את מהותם, בבחינת "הודאה והדחה". גם אם היה חוב לאמא, הרי שהחייב לא פירוט מקורו וסכומו (ראו בש"א (ת.א. 1866/08 פרידמן נ' עו"ד חגית נוב, כונסת נכסים, (אתר נבו 26.4.09)).

הקשר בין הכספים לשימושם מוסבר על ידי המשיבה, כדלקמן:

"ש. הבן שלך, שמעון, גר אצלך בבית?
ת. גר איתי, אבל לא משנה. אדבר מה שכואב לי בלב ושהוא ידע מה אני סובלת.
ש. הוא כרגע אצלך?
ת. נכון
ש. ממתי הוא התגורר בביתך?
ת. ומאז שהתגרש לא זוכרת ממתי. הוא גר ביהוד, ואני בבית שמש.
ש. בערך?
ת. 6 שנים בערך". [פרוטוקול,עמ' 1).

ואשר למידת מודעות החייב לדון בבקשה דנן, העידה המשיבה:

"ש. בבית דיברת עם הבן שיש לך דיון ואת צריכה לבוא?
ת. מה לעשות. לא דיברתי איתו. אתמול כל הלילה בילדים שלי לא יכלתי לישון. רציתי לסלק אותו באחת בלילה. כל הלילה לא ישנתי לכבוד השופט (בוכה).
ש. אמרת לו שיש לך דיון?
ת.מה אגיד לך, הוא יודע. אמרתי לו שיש משפט.
ש. אמרת לו שאת הולכת למשפט?
ת. לא זוכרת, כפרה עליך.
ש.ת. לא ישנתי כל הלילה, מבחינת בעלי ומבחינת העצבים שיש לי בגלל שמעון שגר אצלי. רציתי לסלק אותו באחת בלילה, אין לי שליטה עליו.
ש. אנו נמצאים פה כדי לשאול אותך כמה שאלות כבר פעם שלישית. בשתי הפעמים הקודמות שבאת לפה ידע הבן שלך, שמעון שאת מגיעה לדיון לעיון הזה?
ת. כן". (פרו', 16.12.09, שם, 2).

4. שעה שהחייב עצמו אינו משתף פעולה ולא נותן גרסה טובה יותר, הרי שהדברים פועלים נגדו. המשיבה הסבירה בתצהירה את הקורלציה לשימוש בכספים עבור הבן. כך, למשל, בסעיף 5 לתצהיר היא מציינת כי בנה נותר ללא הכנסה וכי היו לו חובות כבדים. בסעיף 7 ציינה כי אחרי הגירושין הבן עבר לגור בבית ההורים, סעד ולן שם. בסעיפם 9 עד 14 הצהירה כדלקמן:

"... החייב אשר כאמור היה מסובך עד מעל לראשו בחובות כבדים ובנושים רבים הרובצים לפתחו, דאג, מבלי ליידע אותי את בעלי על כך כי כספי המכירה של דירתו יופקדו בחשבון הבנק שלי שבבנק הפועלים בסניף בית שמש, עיר מגורינו.

...וכך, מבלי שהיה ידוע לנו כאמור על כך מראש, מבלי שביקש את רשותי לעשות כן, מבלי שהיה לי כל יד בדבר, הופקדו הכספים שהגיעו לחייב ממכירת הדירה ביהוד, בחשבון הבנק שלי.

... לא ידעתי במה דברים אמורים וביקשתי לדעת עם נציגי הבנק באלו כספים מדובר. לאחר שנציגי הבנק הודיעו לי על ההפקה שבוצעה בחשבוני כאמור, ערכתי בירור עם החייב וזה האחרון עדכן אותי בביצוע ההפקדה כאמור.

...דרשתי מהחייב כי יקח את כספי ההפקדה שהפקיד בחשבוני כאמור לאלתר ודרשתי כי לא יעשה לעולם שימוש חוזר בחשבון הבנק שלי עם כספים השייכים לו.

... לאור כך, 'נעתר' החייב לבקשתי ואמר כי ידאג לפתוח חשבון בנק חדש אליו יועברו כספי ההפקדה...

בפועל, דאג אמנם המבקש לפתוח את החשבון החדש ברם, לאור חובותיו הכבדים כאמור והנושים הרבים לא יכל המבקש לפתוח חשבון בנק על שמו וכך וללא ידיעתי, ... דאג כי החשבון החדש יהיה גם הוא על שמי" ("המבקש" צ.ל. "החייב").

חובת שיתוף הפעולה ומסירת המידע חשובה בהליכי פש"ר, כך נקבע לא אחת בפסיקה.

בפש"ר (ת"א) 1247/04 אברהם פרדו נ' עו"ד יניב אינסל, מנהל מיוחד (אתר נבו) (2.9.09), מציין כב' השופט א' אורנשטיין, כדלקמן:

"בפתח הדברים אציין כי החייבים מסרו גרסה לקונית, ולא ניתן על ידם מענה ענייני וסדור לעמדת המנהל המיוחד באשר להתנהלותם ובמיוחד נוכח הראיות הובאו על ידו בדבר הברחת רכוש החייבים, רכוש החברה כמו גם מתן שיקים שעה שהחברה הייתה בקשיים ולא היה ביכולתה לעמוד בהתחייבויותיה, למצער בעת שמשכה חלק מהסחורה מהנושה. בנסיבות אלה, הימנעות החייבים שלא למסור גרסה מלווה בהסברים כמצופה באשר לתהיות עליהן הצביע המנהל המיוחד ואשר פורטו לעיל, עומדת בעוכריהם ויש בה כדי לקבל את הבקשה. ...
אוסיף כי היה גם מקום שילדי בני הזוג, שלהם ו/או ל חברות שבבעלותם, הועברו ושועבדו נכסי החברה, נכסי החייבים ופעילות החברה, ימסרו תצהירים ובהם יינתן הסבר מדוע נעשה הדבר, ומה הייתה התמורה, אך גם זאת לא נעשה".
(שם, פסקה 10).

5. המסקנה הינה אפוא, כי הכספים ממכירת הדירה הופקדו בחשבון האמא ביום 19.2.04 וכן ביום 31.3.04, ואילו צו הכינוס ניתן בתיק זה ביום 1.9.05.

כן עולה מדברי האמא, כי היא הבינה שאין הדבר תקין או רצוי, וביקשה מבנה להעביר הכספים לחשבון שלו, הוא אמנם פתח חשבון חדש, אולם החשבון נרשם על שמה היא.

מסקנה זו מובילה למסקנה הנגזרת ממנה, דהיינו שהייתה לה יכולת לנתב הכספים באופן שבנה לא יוכל להשתמש בהם, אולם היא לא עשתה כן מטעמיה היא. כך אף ברור מן הדברים הללו כי לבן היו חובות רבים באותה עת שהופקדו הכספים.

המשיבה העידה כי גם היו משיכות מזומן מהחשבון, המשיבה נשאלה והעידה:

"ש. בחשבון החדש את משכת משם כסף?
ת. לא זוכרת, לא. אני לא יודעת לקרוא.
ש. אני מחזיק דף מהבנק שעו"ד שלך הביאה. דף 13 פעולה מיום 7.3.2005 – משיכת מזומן?
ת. זו לא אני,
ש. כתוב X מסעודי?
ת. יכול להיות. בסדר. יכול להיות.
ש. יכול להיות שהוצאת כסף מהחשבון השני?
ת. עמד עלי, שמעון, נתתי לו אותם ופעם היה באיתנים והוצאתי לו כסף, הוא ביקש ממני.
ש. היום שהוצאת את הכסף, זה כששמעון היה באיתנים, זה את זוכרת.
ת. כן.
ש. והוא ביקש ממך להוציא כסף מהחשבון?
ת. נכון". (פרו', 4).

6. שאלת ידיעתה קרוא וכתוב, כנטען על ידה בסיכומיה (פסקה 2), אינה רלוונטית באשר יכולה הייתה ליתן הוראה לבנק כטוב בעיניה, לרבות ביטול ייפוי הכוח שנתנה לבנה לפעול בחשבון. יתירה מזו, המנוחה לא ביקשה להעיד פקיד מפקידי הבנק להסביר על התנהלותה בחשבון. כך גם לגבי טענתה בסיכומיה שהחייב ניצל את תמימותה, אין לקבל שכן יכולה הייתה לפעול בבנק ואף ביקשה ממנו להעביר הכספים לחשבון שלו. אף השאלה אם הצדדים או הבנק עצמו פעל כדין ולא בניגוד להוראות חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, עליהן מסתמך המנהל המיוחד אינן רלוונטיות לדעתי, לאור העובדה שאין מחלוקת שמדובר בכספים שהיו שייכים לחייב, ולפיכך יש לבדוק אם מדובר בפעולות הנוגדות את הפקודה קעסקינן.

בנסיבות כמתואר לעיל, יש לקבוע כי גם אם חייב היה הבן לאמו כספים, הרי שהיה בכך משום העדפת נושים, ואולם, כאמור לעיל, לא התחוור מהו החוב, אם אכן היה קיים.

ביטול הענקה

7. סעיף 96 לפקודה, בדבר ביטול הענקה, קובע:

"(א) העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל לפני שעברו שנתיים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן.
(ב)   העניק אדם נכסים ונעשה פושט רגל אחרי שעברו שנתיים ולפני שעברו עשר שנים מיום ההענקה, ההענקה בטלה כלפי הנאמן, אם לא הוכיחו התובעים מכוח ההענקה כי בזמן שנעשתה ההענקה היה המעניק כשר-פרעון של כל חובותיו בלי להיזקק לנכס הכלול בהענקה וכי משנעשתה ההענקה עברה זכות המעניק באותו נכס לנאמן על ההענקה.
(ג) "הענקה", לענין סעיף זה - לרבות כל העברה, אך למעט הענקה -
(1) בשל נישואין ולפניהם;
(2) לטובת קונה או בעל שעבוד בתום לב ובתמורה בת-ערך;
(3) לאשת המעניק או לילדו או לטובתם, של נכס שהגיע למעניק אחרי נישואיו בזכות אשתו.
(ד) בוטל".
 

הנה כי כן, אין ספק שההענקה במקרה דנן היתה במתחם התקופה הנקובה בסעיף 96 לפקודה.
כך גם אין מחלוקת, כי החייב לא היה "כשר-פרעון" שכן האמא עצמה הצהירה והעידה כי ידעה אותה עת שלחייב נושים רבים. (ראו: בש"א(ת"א) 2829/09 עו"ד ארז חבר נ' אורית שפיר(אתר נבו)(8.6.09); בש"א(חיפה) 2318/05 חן אלי עו"ד נ' כונס הנכסים הרשמי (אתר נבו) (17.10.06)).

שלושה הם האלמנטים הדרושים להתקיים עת נבוא לקבוע כי אכן יש לבטל את ההענקה, דהיינו "נכסים", "של החייב", "הענקה" (ראו לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית שם, 320).

על מהותה של ההענקה וביטולה עמדו בתי המשפט ומלומדים. לאחרונה עמד על חשיבות הסוגיה דוד האן, במאמרו: על ארבעה וחמישה: מניעת רכוש מנושים של חברה חדלת פרעון, משפטים מ' (חלק 2) תשע"א 535, כדלקמן:

"ברם, לעיתים מתברר כי אחד הגורמים שגרמו לשבר הפוקד את נושי החייב, או למצער העמיקוהו, הוא התנהגות מודעת של החייב או של אחד הנושים, שדלדלה את היתרה בקופה העומדת לטובת כלל הנושים עובר לפתיחת ההליך של חדלות הפירעון. הוצאת רכוש מן הקופה לטובתו הפרטית של נושה, בעל מניות או אדם לא קשור פוגעת פגיעה ישירה בשווי של קופת החברה שתשמש מקור פירעון לנושיה". (שם, 536).

המשיבה טוענת בסיכומיה כי אלמנט "הענקה" לא מתקיים במקרה דנן שכן הבן עשה בחשבון כבשלו, ולא יידע אותה מה הוא עושה בכספים שמשך, וכי לכל היותר שימשה כ"חותמת גומי" (פסקה 30), אולם, כאמור, לא אוכל לקבל הטענה לאור המודעות שלה, מתן יפוי הכח והיותה נוכחת במשיכת מזומנים שהיא ביצעה ומסרה בידי בנה.

כך גם דוחה אני, מאותו הטעם דלעיל, את הטענות בדבר פגם ברצון או הטעייה. כאמור, לא הובא כל עד נוסף בין בן משפחה או פקיד בנק שילמדנו על כך שהמנוחה גילתה דעתה שאין לה שליטה על הנעשה בחשבון או כי לא יכלה למנוע זאת.

המנוחה, כאמור, היתה מודעת לחובות הבן וניסתה להתנתק מכספיו, אולם לא עשתה די בקשר לכך.

8. הבקשה דכאן הוגשה ביום 28.6.09, וביום 19.8.09 הוגשה תגובת המשיבים לבקשה לה צורף תצהיר של המשיבה בלבד. מטעם המשיב 2, האב, לא הוגש תצהיר, ואף עובדה זו אומרת דרשני.
הבקשה לזמן את העדה הדסה סגל מבנק הפועלים בע"מ נעשתה 4 ימים לפני הדיון ונדחתה בשל כך ובשל אי הגשת תצהיר או מכתב מהפקידה.
המנוחה העידה כי היא טיפלה בענייניה והלכה לבנק וכן לביטוח הלאומי לקבל כספים, ואף העידה כי:
"לא אמרו לי כמה. באתי לבית, צעקתי עליו, אמרתי לו: "שמעון, מה הכסף הזה, ואמרתי לו תצא לי מהבית ותוציא את הכסף". העביר אותם..." (פרוט' 3).

כאשר נשאלה מדוע לא עשתה דבר אף בשנת 2006 ענתה כי פחדה (פרו', 4).

9. כך, במשך השנים, טרם הגשת הבקשה לביטול ההענקה, הוגשו בקשות אחדות שבהן היתה המשיבה צד. כך בהודעה של המנהל המיוחד מיום 30.12.07 על השלכות רוחב של ההליך, נאמר כי בגין התמורה שהופקדה בחשבונה עוקלה דירתה, וכן אף בדוח מס' 3 של המנהל המיוחד שהוגש ביום 18.9.08 צוין שדירת האם עוקלה ובעקבות כך היא זומנה לחקירה.

אולם, האם לא נקטה בהליכים מצידה, ואף בעלה לא נקט בהליך כלשהו.
ניתן להבין שאמא תגונן על ילדיה, ואולם גם להגנה זו יש להציב גבול, והוא כל עוד אין בכך פגיעה בצדדים שלישיים, ובמקרה דנן נושיו של בנה, ובמסגרת הדין.

יחד עם זאת, אין מחלוקת שהחייב התגורר וסעד בבית הוריו מאז גירושיו, ולפיכך היה מקום להכיר בסכום חודשי מסויים, אותו היה מוציא לכלכלתו ומגורים טרם מתן צו הכינוס, אולם זאת יש לעשות בהליך המתאים.

התוצאה היא, אפוא, שהבקשה מתקבלת ועל המשיבים להשיב את הסכומים שהופקדו בחשבון המשיבה כשהם צמודים למדד כדין.







בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.











לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנות פשיטת הרגל

  2. הפטר מותנה

  3. השמטה מקרית

  4. הפטר מחובות

  5. ביטול העברת מרמה

  6. קיזוז בפשיטת רגל

  7. תניית שימור בעלות

  8. מתנת מרמה בפשיטת רגל

  9. פשיטת רגל של עורך דין

  10. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  11. שינוי צו הפטר סעיף 181

  12. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  13. בקשה שלישית לפשיטת רגל

  14. פשיטת רגל של חייב בחו"ל

  15. קיזוז משכורת של פושט רגל

  16. בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  17. חוק הגנת הדייר בפשיטת רגל

  18. התנגדות להתראה לפשיטת רגל

  19. הליך פשיטת רגל של בעל מסעדה

  20. ביטול הסכם מזונות בפשיטת רגל

  21. בקשה לקצוב מזונות בפשיטת רגל

  22. מכירת דירת מגורים של פושט רגל

  23. בקשה לפשיטת רגל בגלל חוב מזונות

  24. ביטול העברת נכסים לפני פשיטת רגל

  25. הוצאת שיקים ללא כיסוי בפשיטת רגל

  26. התנגדות חייב להמצאת התראת פשיטת רגל

  27. תוקף הסדר פשרה בפשיטת רגל כלפי ערבים

  28. בקשת פושט רגל לשחרור כספים לצורך דיור

  29. סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל - ביטול הענקה

  30. פשיטת רגל של הקבלן לאחר סיום פרויקט בניה

  31. איסור חייב בפשיטת רגל לנהל הליכים משפטיים

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון