בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי:

להלן החלטה בבקשת הנתבע לסילוקה על הסף של בקשת התובעים לאשר כתובענה ייצוגית את אחת מעילות התביעה בהליך שבכותרת, היא עילת התביעה הנוגעת לגביית עמלת פירעון מוקדם.

מטעמי נוחות, יכונו להלן המבקש, הנתבע בתיק העיקרי – "הנתבע" והמשיבים, התובעים בתיק העיקרי – "התובעים".

לאחר עיון בבקשה ובסבב התגובות וכן עיון במכלול החומר והשתלשלות העניינים בתיק, סבורני, כי דין הבקשה לסילוק על הסף להתקבל. זאת, מהטעמים אשר יפורטו להלן, על משקלם המצטבר:

החלטות קודמות שללו מהתובעים האפשרות להפריד עילת התביעה הנדונה מתביעתם בהליך זה



ביום 4.5.09 הגישו התובעים בקשה, אשר כותרתה 'בקשה למחיקת עילת תביעה' (להלן: "בקשת המחיקה"). בבקשה זו עתרו התובעים למחיקתה של אחת מעילות תביעתם, היא עילת התביעה שעניינה חיוב הבנק הנתבע בהחזר תשלום בגין עמלת פירעון מוקדם מופרזת בה נשאה, לטענתה, התובעת 1. התובעים הבהירו, כי הטעם לבקשתם זו הינו רצונם לפתוח בהליך של תובענה ייצוגית בבית המשפט המחוזי, בהסתמך על עילת תביעה זו.




בהחלטתי מיום 21.6.09 נדחתה בקשת המחיקה ובסיומה נקבע, כי הליך זה המצוי בשלב ההוכחות, כולל עילת התביעה בגין עמלת פירעון מוקדם, ימשיך להתנהל כמתוכנן. הטעמים להחלטה זו פורטו בהרחבה בגדר ההחלטה הנ"ל ואין מקום וצורך לחזור עליהם בגדר החלטתי הנוכחית.
בקשת רשות ערעור אשר הגישו התובעים ביחס להחלטה הנ"ל לבית המשפט המחוזי נדחתה, וזאת בהחלטת כב' השופטת צ'רניאק מיום 1.10.09. בעניין זה יוער, כי התובעים נטלו לעצמם, בגדר תגובתם לבקשה הנוכחית, חירות בלתי ראויה למתוח ביקורת על החלטתו זו של כב' בית המשפט המחוזי ולהציגה כהחלטה "טכנית מוטעית" (סע' 29 (ו) וה"ש 1 לתגובה). דומה, כי אין צורך להרחיב הדיבור על כך, שהן בית משפט קמא והן הצדדים עצמם כפופים לדין ולהחלטות בית המשפט המחוזי מכוחו, כל עוד אלו לא שונו בהחלטת ערכאה גבוהה יותר, ומוטב היה, כי התובעים וב"כ יכבדו כללי יסוד אלו.




מכאן, שכבר קיימות החלטות שיפוטיות בשתי ערכאות, לפיהן על התובעים לברר את עילת התביעה הנוגעת לעמלת פירעון מוקדם במסגרת המקורית בה בחרו להגישה, היינו כחלק מהתובענה בהליך זה ולא במסגרת הליך של תובענה ייצוגית.




משכך, בקשתם הנוכחית של התובעים, לאישור עילת התביעה הנדונה כתובענה ייצוגית, מהווה ניסיון פסול לעקוף את ההחלטות השיפוטיות הנ"ל, ולהשיג את אותה תוצאה מבוקשת שביקשו להשיג מלכתחילה בגדר בקשתם הקודמת, שנדחתה - הפרדת עילת התביעה הנדונה מן ההליך כאן וניהול הליך של תובענה ייצוגית בגינה בבית המשפט המחוזי.




כמובן, שלא די בשינוי כותרת הבקשה מ- 'בקשה למחיקת עילת תביעה' ל- 'בקשה לאישור תובענה כייצוגית' בכדי לאפשר לתובעים 'להיכנס בדלת האחורית' ולפתוח דיון מחודש בעניין שבית המשפט כבר נתן עליו דעתו והכריע בו, היינו האם יש מקום לאפשר לתובעים, בשלב המתקדם בו מצוי ההליך, להפריד את עילת תביעתם בגין עמלת הפירעון המוקדם מן ההליך בו התנהלו עד כה ולנהל בגינה הליך של תובענה ייצוגית.




אף לא די בהרחבת הטיעון בגדר הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ובכניסה לגוף שאלת התקיימותם של התנאים לאישור התובענה כייצוגית, בכדי לאפשר לתובעים 'לדלג' מעל המחסום אשר הוצב בפניהם בהחלטות הנ"ל. ראה בעניין זה בג"ץ 7887/07 חוה כץ נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח' [לא פורסם] . שם, קבע כב' בית המשפט העליון, כי משבחרה התובעת במסלול האינדיבדואלי לניהול תביעתה, מיצתה בכך את זכותה להגשת תביעה ייצוגית בגין עילת התביעה והיא אינה יכולה לשמש כתובעת ייצוגית, וזאת אף מבלי להתייחס לשאלת התאמת התביעה להתברר כתובענה ייצוגית.




נוכח קיומה של קביעה שיפוטית כאמור בגדר ההחלטות הקודמות הנ"ל, אף אין זה מועיל לתובעים להסתמך על הקביעה בגדר ההחלטה בבש"א (מחוזי ת"א) 10047/06 ד"ר באסם חזאן ואח' נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ ואח', תק-מח 2007 (2) 2312, 2314 (2007). בהחלטה זו נקבע אמנם ע"י כב' השופטת פלפל, כי ניתן, בכל עת, להפוך הליך רגיל לתובענה ייצוגית. ואולם, בענייננו, בית המשפט כבר נתן דעתו על אפשרות זו, במסגרת ההחלטות הקודמות הנ"ל, ודחה את בקשת התובעים להפוך את עילת תביעתם לתובענה ייצוגית. ראה בעניין זה סעיף 4 להחלטתי מיום 21.6.09.


העדר סמכות עניינית לבית משפט זה להידרש לבקשה



מעבר לקיומן של החלטות חלוטות ביחס לאפשרות פיצולה של עילת התביעה בגין עמלת פירעון מוקדם מן ההליך בתיק זה, אני אף סבורה, כי בית משפט זה נעדר סמכות עניינית להידרש לבקשה לאישור התובענה כייצוגית לגופה.




שהרי, בגדר בקשתם זו, מבקשים התובעים מבית משפט זה, אשר סמכותו העניינית בתביעות כספיות מוגבלת לסך של 2.5 מיליון ₪, לאשר את תובענתם המוערכת על ידם בסך של 215 מיליון ₪, כתובענה ייצוגית.




בסעיף 5(ב)(1) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") נקבע, כי בקשה לאישור תובענה ייצוגית תוגש לבית המשפט אשר לו הסמכות העניינית והמקומית לדון בתובענה הייצוגית אם תאושר, וכי לעניין הסמכות העניינית, יראו את סכום התביעה או שווי נושאה, כסכום או כשווי המצטבר של תביעותיהם של כל הנמנים עם הקבוצה שבשמה מוגשת הבקשה לאישור.




הנה כי כן, הבקשה לאישור התובענה כייצוגית, הינה חלק בלתי נפרד מן ההליך הכולל של אישור תובענה כייצוגית וכאמור לעיל, בהתאם לדרישת הדין, צריכה אף היא להיות מוגשת, להתברר ולהיות מוכרעת על ידי בית המשפט אשר לו הסמכות לדון בהליך זה לגופו. נוכח סכום התביעה הייצוגית שעל הפרק, הרי שהסמכות במקרה דנן, הינה של כב' בית המשפט המחוזי.




בעניין זה מובהר, כי בניגוד לטענת התובעים, החלטתי מיום 21.6.09 אינה כוללת קביעה כלשהי, מפורשת או משתמעת, לפיה בית משפט זה הינו בעל סמכות לדון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית. יוזכר, כי החלטה זו ניתנה בבקשת התובעים למחיקת עילת תביעה, כאשר לא עמדה כלל על הפרק הגשת בקשה לאישור תובענה ייצוגית לבית משפט זה בסכום הנדון, וממילא לא יכול היה בית משפט זה לגבש עמדה באותה עת בשאלת סמכותו העניינית לדון בבקשה כאמור.
בעניין זה, אף איני סבורה, כי מועילה לתובעים טענתם, כי אין להגיש בקשה לסילוק בקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף והפסיקה אליה הם מפנים בעניין זה (סע' 12 – 14 לתגובת התובעים לבקשת הסילוק). בפסקי דין אלו נקבע, כי אין לסלק בקשה לאישור תובענה ייצוגית על הסף בשל העדר עילת תביעה, וזאת באשר שאלת קיומה של עילת תביעה הינה אחת השאלות אותן יש לבחון בעת הכרעה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית לגופה. הרציונל העומד בבסיס פסקי דין אלו הינו, כי אין טעם והצדקה להתדיינות כפולה בסוגיית קיומה או העדרה של עילת תביעה, ולכן, מטעמי יעילות, אין מקום לדיון נפרד במחלוקת זו במסגרת בקשה לסילוק על הסף.




ואולם, ליבה של הבקשה שלפני אינו עוסק בשאלת קיומה או העדרה של עילת תביעה אלא בשאלת קיומן של החלטות חלוטות ובטענה להעדר סמכות עניינית לבית משפט זה להידרש לבקשה. עניינים אלו, אינם חלק מהדיון בבקשה לאישור התובענה כייצוגית לגופה, ולפיכך אני סבורה, כי יש צורך להידרש ולהכריע בהם במסגרת בקשה לסילוק על הסף (יוער, כי אני ערה לטענות הנתבע בבקשת הסילוק בדבר העדר עילת תביעה ייצוגית לתובע 2, ואולם, החלטתי אינה נסמכת על הטיעון בעניין זה ואינה מכריעה בו).


סוגיית העברת הבקשה לבית המשפט המוסמך מכוח תקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי



התובעים ערים, כמובן, לבעיית הסמכות העניינית. למרות זאת, לא נמנעו מלהגיש בקשתם לאישור התובענה כייצוגית לבית משפט זה, תוך שהם מבקשים, כי באם בית משפט זה סבור, כי הוא נעדר סמכות עניינית להידרש לבקשה, יעבירה לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט המחוזי, וזאת מכוח סמכותו לפי תקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").




אין בידי לקבל התנהלות וטיעון לולייניים אלו של התובעים.




כמפורט לעיל, במקרה דנן קיימות החלטות שיפוטיות, מפורשות וחלוטות, בהן נקבע, כי התובעים אינם רשאים להפריד את עילת תביעתם בגין עמלת פירעון מוקדם מתביעתם בגדר הליך זה.




מכאן, שברור הוא, כי החלטתי הנוכחית לקבלת הבקשה לסילוק על הסף אינה נסמכת אך ורק על העדר סמכות עניינית לבית משפט זה להידרש לבקשה, אלא, בראש וראשונה, על כך שמדובר בעניין, שהן בית משפט זה והן כב' בית המשפט המחוזי כבר נתנו עליו דעתם והכריעו בו, בגדר אותן החלטות קודמות, בהן נקבע, כי על התובעים לברר את עילת עמלת הפירעון המוקדם בגדר ההליך הנוכחי.




אף אין מדובר במקרה דנן בבקשה להעברת ההליך שלפני בשלמותו מכוח תקנה 101(ב), אלא בהעברת בקשת ביניים בלבד, לאישור עילת תביעה אחת מני רבות, כתובענה ייצוגית.




התובעים אף לא צירפו לבקשתם לאישור תובענה כייצוגית את התובענה הייצוגית עצמה, כדרישת הדין (סעיף 5(א)(1) לחוק תובענות ייצוגיות).




בנסיבות אלה, איני סבורה, כי זה המקום להפעלת סמכותו של בית המשפט מכוח תקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. סבורני, כי בהעברת הבקשה לבירור בבית המשפט המחוזי מכוח תקנה 101(ב), יהא משום התעלמות של בית משפט זה מהחלטות קודמות בעניין, הן שלו והן של כב' בית המשפט המחוזי, ומשום מתן יד לעקיפה בלתי ראויה של החלטות אלו ולמעשה, לריקונן מתוכן. אף יהיה בכך משום הכשרת הליך שהוגש באופן חלקי וחסר, בדרך לא דרך, באמצעות העברתו לבית המשפט המחוזי.




לא למותר להזכיר בעניין זה, כי ההליך האזרחי אינו אמור להתנהל 'בתשלומים', תוך עריכת מקצי שיפורים לטיעונים וסעדים מטעם בעלי הדין, ואין לאפשר הגשת בקשות חוזרות, אשר במהותן עוסקות באותו עניין, שכבר הוכרע, והן בבחינת 'אותה גברת' גם אם אדרתה שונתה.




עוד יוזכר, כי הסמכות הנתונה לבית המשפט בגדר תקנה 101(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, הינה סמכות שבשיקול דעת. בהלכה הפסוקה נקבע, כי בדרך כלל, לא ימאן בית המשפט לעשות שימוש ברשות הנתונה לו בעניין זה על פי הדין, אלא אם לא מצא צידוק להעברת הדיון לבית המשפט המוסמך [ראה: ע"א 4272/91 יוסף ברבי נ' פרדי ברבי, פ"ד מח (4) 689, סע' 20 לפסק הדין, וכן י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, אמינון, מהדורה שביעית 1995, בעמ' 89] .




נוכח מכלול הטעמים אשר פורטו לעיל, אני סבורה, כי במקרה דנן, אין מקום להעברת הבקשה לבית המשפט המוסמך מכוח תקנה 101(ב).



סיכום

נוכח מכלול הטעמים אשר פורטו לעיל, מתקבלת בקשת הנתבע לסילוק על הסף של בקשת התובעים לאישור תובענה כייצוגית.

בהתחשב בהיקף כתבי הטענות הנוגעים לבקשה, והתייחסותי לעיל לאופן התנהלותם של התובעים בבקשה זו, יישאו התובעים בהוצאות הנתבע ושכ"ט ב"כ בגין הבקשה בסך 5,000 ₪.


512937







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמול לתובע ייצוגי

  2. גמול תביעה ייצוגית

  3. חוק תובענות ייצוגיות

  4. צלתוק - תביעה ייצוגית

  5. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  6. התיישנות תביעה ייצוגית

  7. אגרת אשפה תביעה ייצוגית

  8. פסיקת גמול לתובע ייצוגי

  9. תביעה ייצוגית נגד הפניקס

  10. נטל ההוכחה בתביעת ייצוגית

  11. פגם ביסוד ההסכמה מצד הלקוח

  12. בקשה להצטרף לתביעה ייצוגית

  13. חישוב כינון - תביעה ייצוגית

  14. צירוף נתבעים בתביעה ייצוגית

  15. בקשה לתביעה ייצוגית נגד כלל

  16. בקשות לאישור תביעות ייצוגיות

  17. תביעה ייצוגית נגד בית השקעות

  18. אישור הסדר הפשרה בתביעה ייצוגית

  19. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הבנקים

  20. תביעה ייצוגית בנושא אס אם אסים

  21. תביעה ייצוגית בנושא יחידות נופש

  22. אישור תובענה ייצוגית נגד פלאפון

  23. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. הסרת קיפוח - פשרה בתביעה ייצוגית

  25. פשרה בתביעה ייצוגית נגד ההסתדרות

  26. בקשה להוספת נתבעים לתביעה ייצוגית

  27. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  28. תעריף שיחות לחו''ל - תביעה ייצוגית

  29. בקשה לגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

  30. כתב תגובה לבקשת אישור תביעה ייצוגית

  31. צירוף חוות דעת מומחה לתביעה ייצוגית

  32. החזר הוצאות רכב לעובד תביעה ייצוגית

  33. פתיחת מכשיר סים פרי - תביעה ייצוגית

  34. תביעה ייצוגית על החזר אגרות הוצל''פ

  35. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  36. החזר כספי תיעול אישור תביעה ייצוגית

  37. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה מבטחים

  38. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  39. תביעה ייצוגית של בנושא כרטיסים להופעה

  40. דחיית בקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית

  41. בקשה להעברת תביעה ייצוגית לבית משפט אחר

  42. תביעה ייצוגית בנושא תאריך תפוגה על מוצר

  43. פסק דין בתביעה ייצוגית נגד חברות הסלולר

  44. ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות

  45. שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין

  46. תביעה ייצוגית של רוכשי דירות נגד יזם פרויקט

  47. העברת מקום הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. הסדר פשרה בתובענה ייצוגית תגובת היועץ המשפטי

  49. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי

  50. הימנעות מפניה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית

  51. אגרת ערעור על דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  52. סעיף 19 - בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית

  53. תביעה ייצוגית: גביית אגרות בניה בגין שטחים שאינם כלולים "בשטח המותר לבניה"

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון