בקשה להעברת תביעה ייצוגית לבית משפט אחר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להעברת תביעה ייצוגית לבית משפט אחר:

1. במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית מונחות לפני שתי בקשות:
האחת – המשיבה בבקשת האישור (להלן "פרטנר") מבקשת להורות על העברת הדיון בבקשת הייצוג לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שם נדונה בקשת ייצוג אחרת (ת"א (מחוזי ת"א) 1860/09 זילברג נ' פלאפון, שהוגשה לפני בקשת האישור כאן (4.8.2009, לפני כבוד השופט י' פרגו).
השניה – בקשת המבקשים בבקשת האישור (להלן "המבקשים") למתן צו לגילוי מסמכים ולעיון בהם.
הכרעה בשתי הבקשות גם יחד תיפול על פי קביעת תחומי העילה שעליה מבוססת הבקשה לאישור תובענה ייצוגית, ומשום כך ראיתי לנכון לעסוק בהן יחדו.

2. בבסיס בקשת האישור עומדת טענת המבקשים כי לקוחות פרטנר מקבלים מסרונים לטלפון הנייד ומחויבים בתשלום עבורם, למרות שלא הסכימו לקבלת המסרונים, ולא הסכימו לשלם עבורם.
לטענת פרטנר, המסרונים נשלחים מאתרים שונים ורבים (אלפים, לטענתה), באמצעות כמה ספקי תוכן, שכל אחד מהם מוודא קבלת אישורו של הלקוח. לא ניתן להתיחס לכולם כאחד וממילא כל אחד מן המבקשים בקש את שרותי התוכן מספקי תוכן, וניתן להוכיח זאת בנקל.
המבקשים סבורים כי צמצום כאמור עלול להביא לכך שפרטנר תתקשר עם ספקי תוכן רבים, לא תפקח על פעולתם, תאפשר להם לפנות ללקוחותיה ללא הגבלה, ותעמיד לרשותם את אמצעי התשלום שהלקוחות הפקידו בידיה הנאמנות לתשלום עבור חשבון הטלפון הסלולארי.
ב"כ המבקשים מפנה לת"א (מחוזי ת"א) 2446/06 עומרי רוטשילד נ' פרטנר תקשורת בע"מ (לא פורסם, , 16.3.2009), שם אושרה תובענה ייצוגית נגד פרטנר וסלקום, וגם נגד אתר הכרויות בשם פופיק, שענינה צירוף לקוחות לאתר פופיק, וחיובם ב-5 ₪ לכל מסרון ששלח אליהם האתר (להלן "פס"ד פופיק"). לטענתו, אם יהיה על לקוחות פרטנר להגיש תביעה בגין כל אתר מפר בנפרד, ולא בתביעה כללית – תמשך ההתדיינות ופרטנר תוכל להמשיך להפר את החוק ואת התחייבויותיה, באמצעות אתרים שונים.
ב"כ המבקשים אף סבור כי מדובר בעילת תביעה אחת, חוזית, כלפי פרטנר שהיא בעלת החוזה של הלקוחות, ועליה לדאוג לכך שספקי התוכן שעמם היא מתקשרת יעמדו בדרישת הדין. ב"כ המבקשים סבור שאין לדרוש מן הלקוחות שיפנו לכל אחד מן האתרים שלא התקשרו עמם, וינהלו אינספור תביעות משפטיות.
נאמן לגישתו הכוללת סבור ב"כ המבקשים כי תביעת זילברג הוכרעה זה מכבר בהחלטת כב' השופטת ע' ברון בענין פופיק. לא ראיתי מקום להדרש לשאלה זו, שאינה נוגעת ישירות לתיק שלפני.

תשובת פרטנר לאלו חדה: אין לו לתובע אלא עילת התביעה שלו, שמבוססת על מערך העובדות הרלוונטי לו. מי שאינו אוחז בעילת תביעה אישית ראויה, אינו יכול לייצג קבוצה. משום כך סבורה פרטנר כי טענה שאינה מתיחסת לספקי התוכן והאתרים הרלוונטיים לעילה האישית של כל אחד מן המבקשים לא תאושר, ועל כן גם אין לקבל את הבקשה לגילוי מסמכים כפי שנוסחה.

3. התובענה שלפני הוגשה נגד פרטנר בלבד.
הביסוס העובדתי לה הוא כי המבקשים חויבו בגין הודעות מחברת יוניסל בע"מ ומחברת סלקט בע"מ. מכתב התשובה של פרטנר עולה כי המבקש 1 נרשם לשירות "אינטרנט קליק", כי מנהל המשיבה 2 נרשם לשרות "דייטלנד", כי בתו של המבקש 3 נרשמה לאתר"X", וכי המשיב 4 נרשם לאתר "X" ולאתר "קומבינה".
בקשת זילברג הוגשה נגד חברת פלאפון תקשורת בע"מ, חברת סלקום ישראל בע"מ וX X בע"מ. היא מבוססת על כך שפלאפון וסלקום חייבו את המבקש בתשלום עבור מסרונים שקבל מאתר "X".
על כן סבורה פרטנר כי נתמלאו תנאי סעיף 7(א) בחוק תובענות ייצוגיות: בענין זילברג מתעוררות "שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור" כאן, ויתכן שגם הקבוצה "...דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת...".

4. המבקשים סבורים כי מכח היחס החוזי בינם לבין פרטנר, והואיל שמסרו את אמצעי התשלום בידי פרטנר בלבד, אחראית פרטנר לבחון את ההתקשרות עם ספקי התוכן, לפקח על כך שספקי התוכן עומדים בדרישות הדין, ולתת את הדין אם אין הדבר כך.
לא זו אף זו: המבקשים כאן אינם מסתפקים בדוגמאות שהביאו אודות מקרי מבחן שלהם עצמם, אודות חיוב על ידי ספקי תוכן ספציפיים – אלא עומדים הם על בירור התובענה כלפי כל ההתקשרויות של פרטנר עם ספקי תוכן ועם חברות תוכן וחיוב חשבונותיהם של המנויים של פרטנר בעבור שרותים אלו.
על כן, הגם שעילת התביעה כוללת את אתר "X", כפי שנטען בבקשה ובתשובה, והגם שאתר "X" הוא אחד המשיבים בבקשת זילברג בתל-אביב, אין בכך כדי להכריע כי הדיון יועבר לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, שכן הדגש בתובענה זו – לעומת הדיון בתל-אביב – הוא על התנהלות פרטנר ולא על זו של "X".
בעוד שתובענת זילברג עוסקת באחריות הישירה של חברת "X", ומונה את חברות הסלולאר כמי שגרמו לחיוב הכספי, כאן הועמדה פרטנר במוקד: פרטנר היא בעלת החוזה של המבקשים, פרטנר היא שפועלת באמצעות ספקי תוכן, שמצידם מעבירים את דברי האתרים אל המנויים, ופרטנר היא מי שאמורה להשגיח שספקי התוכן מטעמה, והאתרים מטעמם, ימלאו אחר דרישות הדין.

5. סעיף 7 בחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 קובע כי במקום שמתעוררות "שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור" רשאי בית המשפט להעביר את הדיון בבקשה לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה הקודמת (סעיף 7(ב)) ומקום שגם הקבוצה "זהה או דומה בעיקרה" לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה הקודמת – מורה הסעיף על העברה כאמור.
השקולים שיש לשקול בהעברת דיון לפי סעיף 7 בחוק תובענות ייצוגיות אינם מנויים בחוק תובענות ייצוגיות, אך ניתן ללמוד אותם מן העיקרים המקובלים של שיטת המשפט, וממטרות חוק תובענות ייצוגיות. למשל בגדר עכוב הליכים בשל "הליך תלוי ועומד", משקולי יעילות הדיון וחסכון במשאבים (אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 116-117 (מהדורה עשירית, 2009). באופן זה יצומצם גם הסיכון למתן הכרעה סותרת.
בתובענה ייצוגית הדגש מושם על קדום אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו, ועניינו של הצרכן הבודד משני בחשיבותו. על כן מראש נקבע כי בשאלות דומות ניתן לדון יחדו, ולבית המשפט שקול דעת רחב בקשר לאופן נהול התובענות.

6. השאלה המתעוררת דומה לזו שבתיק זילברג, במובן שטענת המבקש שם, כטענת המבקשים כאן היא, כי חויב בגין שמוש באתר "X" שלא בקש ולא הסכים לקבל, והחיוב נעשה ע"י חברות הרט"ן לפי הרשאה שניתנה להן לחייב את החשבון בעבור שירותים ספצפיים.
העילה אינה זהה, באופן שעילת זילברג נכללת בעילת תביעה זו, אך לא להיפך. הצדדים אינם זהים: המשיבות בבקשת זילברג הן חברות רט"ן אחרות, שהתקשרו עם אתר "X" כשם שהמשיבה כאן טוענת שהיא מתקשרת עמו.
העדר הזהות אינו מונע העברה, שהרי חוק תובענות ייצוגיות נתן שקול דעת להעברה גם בשאלות שהן דומות בעיקרן לזו הנדונה בתביעה הקודמת (ראה גם בש"א (מחוזי ת"א) 2129/04 מגדל חברה לבטוח בע"מ נ' עו"ד יערי אליהוד (לא פורסם, , 31.10.2007).

7. ב"כ פרטנר הפנה להחלטה בענין דומה בת"צ (מרכז) 6834-12-08 חיים שיינבלט נ' הוצאת עתון הארץ בע"מ (לא פורסם, , 12.10.2009). אכן, באותו מקרה הועברה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה נגד משיבים אחדים לבית משפט שבו נדונה בקשה קודמת, נגד אחד המשיבים. ההעברה שם נגעה לשאלה משפטית דומה, כבמקרה שבעניננו. שם גילה ב"כ המבקשים דעתו כי ענינם של המשיבים זהה, בכך שבהגישו את הבקשה בבית משפט זה כרך יחדו 4 מקרים שונים שהעלו אותה שאלה משפטית, נגד משיבים שונים. כלומר שב"כ המבקשים גילה דעתו בדבר זהות השאלה המשפטית, למרות שדובר במשיבים שונים. כאן פעל ב"כ המבקשים אחרת, ולא ניתן להבין מעצם התנהגותו כי קיימת זהות עובדתית באופן שבו פועלות חברות הסלולאר השונות. עם זאת, ראוי לציין כי ב"כ המבקשים לא טען להבדלים כלשהם בהתיחסות לספקי התוכן ולחברות התוכן. ויתרה מזו, בענין "פופיק" שעסק בו בעילה דומה, גילה ב"כ המבקשים דעתו, שאין רבותא בכך שמדובר בשתי חברות סלולאר שונות, ובלבד שהעילה זהה, ובקש לאחד שתי תביעות שהוגשו נגד פרטנר ונגד סלקום בנפרד. אכן, חוק תובענות ייצוגיות אינו דורש זהות של הצדדים, וניתן להעביר את הדיון במקרה המתאים.

8. ראשית חכמה נדרש התובע בתובענה הייצוגית לעילת תביעה אישית. כך נקבע מפורשות בסעיף 4(א)(1) בחוק תובענות ייצוגיות. הגם שיש סבורים כי חוק תובענות ייצוגיות הסיט את הדגש מתביעת התובע המייצג לתביעת התובעים המיוצגים ולזכות הגישה שלהם לבית המשפט (אלון קלמנט "קווים מנחים לפרשנות חוק התובענות הייצוגיות התשס"ו – 2006" הפרקליט מט 131, 136-137 (2006); : מיכאיל קרייני התביעה הייצוגית בישראל – על פרשת דרכים דין ודברים א תשס"ה 449, 473-474; עניין פיקהולץ בפסקה 6; וכן ס' 8(ג)(2) בחוק המורה על החלפת תובע מייצג במקרה בו לא הוכחה עילת תביעה אישית לכאורה של המבקש) - אין המדובר באיון הדרישה להעמדת תשתית ראייתית להוכחה לכאורית של עילת תביעה.

בת"א (מחוזי ת"א) 1065/05, בש"א 1895/05 אמיר שהי שאול נ' תדיראן מוצרי צריכה בע"מ (לא פורסם, , 14.2.2008) אושרה תובענה ייצוגית שענינה 3 דגמים של מזגנים שייצרה תדיראן ושווקה לצבור, למרות שלא סומנו בתו תקן ולא היו זכאים לתו תקן, בנגוד לפרסומים שמהם ניתן היה להבין שכל המוצרי הרלוונטיים נושאים תו תקן. בהתיחס לעילה האישית של המבקש, שלא רכש אלא אחד הדגמים קבע בית המשפט כי סוג המזגן אינו חלק מהותי מעילת התביעה, ואין סיבה להגביל את התובענה הייצוגית לדגם המסוים שרכש המבקש שם "כאמור לעיל, נקודת ההשקפה של החוק החדש היא שהדגש מושם על עילת התביעה של הקבוצה, ולא על העילה האישית של המבקש. לכן מורה החוק על אישורה של תובענה ייצוגית גם בהעדר עילה אישית, תוך החלפת תובע" (פסקה 43 בפסק הדין).
עניננו שונה מכך: אין המדובר במוצרים מסויימים שניתן להתיחס אליהם, כגון דגם של מזגן, כי אם בספקי תוכן ובאתרים, שלטענת פרטנר מונים כמה אלפים, וזהותם בעניננו אינה ידועה.
ואולי חשוב מכך: הפרסומת של תדיראן, שנגדה יצא המבקש שהי שאול, התיחסה לכל מזגני תדיראן carrier. כולם חוסים תחת אותם סעיפים בחוק התקנים ובצו התקנים הרלוונטי, ובהכרח - אותו דין לכולם. בעניננו הטענה העקרית של פרטנר היא שכל אחד מן המבקשים בקש וקבל את השירות שצרך, וכך גם חברי הקבוצות כולם. על כן יש צורך בבדיקה עובדתית פרטנית של נסיבות כל אחד מן המבקשים.
בבש"א (מחוזי ת"א) 24655/06 ת"א 2537/06 דניאל פרחן נ' מולטילוק בע"מ (לא פורסם, , 9.2.2009) אושרה תובענה ייצוגית שענינה הטעיה, למרות שהפרסום המטעה שצורף לתביעה נעשה שנתיים לאחר שהמבקש טען להטעיה. ואולם, בית המשפט קבל את הצהרת המבקש, כי היו פרסומים קודמים, וגם המשיבה לא הכחישה זאת, כך שאין ללמוד מענין זה על הרחבת "עילת תביעה" באופן שתחול גם כאשר אין לתובע עצמו עילה אישית.

9. לא ניתן לבטל את טענת ב"כ המבקשים כי נסיבות הענין קוראות להחלת הגדרה רחבה של עילת התביעה, משום שאין ביכולתם של מנויי פרטנר לבחון ולבדוק בכל מקרה ומקרה איזה אתר הוא ששלח את ההודעה המפרה, ואיזה ספק תוכן העביר אותה וחייב את חשבונו של הלקוח אצל פרטנר. להיפך, משיימצא אחד האתרים, ישוב ויפעל מאתר אחר – ונמצאת מטרת החוק מסוכלת. בעיקר כך כאשר הטענה שנבחרה היא כלפי פרטנר בלבד.
מנגד לא ניתן לבטל את הקשיים הרבים שמעוררת הטענה: ירידה בחשיבות העילה האישית והבירור העובדתי שביסוד התובענה, שלכאורה אינה עולה בקנה אחד עם אופן הפעלת חוק תובענות ייצוגיות.
החלה כללית של נושא התביעה עלולה גם לגרום לתקלות דיוניות לא מבוטלות: פסק הדין עלול לחייב אתרים נוספים וספקי תוכן נוספים, שכלל לא נטלו חלק בהליך; או שתווצר שאלה לגבי היחס בין קביעה כללית בתביעה אחת לבין קביעה ספציפית בפסקי דין אחרים (לדוגמא, בענין פופיק שבו אושרה פשרה שלפיה משלמות סלקום ופרטנר למי שחויב בתשלום בגין פניית אתר פופיק לעומת התובענה הנוכחית שעוסקת לכאורה בכלל האתרים וספקיות התוכן), ועוד.


10. עילת התביעה נקבעת לפי תיאורה על ידי התובע (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 345 (מהדורה שביעית, 1995)). התובע לא הבחין בין ספקי התוכן השונים או חברות התוכן, והפנה את התביעה כלפי פרטנר בלבד. פרטנר היא שגידרה את גבולות התביעה בכך שהבחינה בין המבקשים השונים לפי השרות שצרכו. כלומר הגבלת העילה לסיפור המעשה המסויים הוא יציר כפיה של המשיבה.

11. הבקשה לגילוי מסמכים שהגישו המבקשים מגלמת את הבעייתיות שבהגדרת עילת התביעה: לשם אבחנה מהם המסמכים הראויים לגילוי, יש לבחון שוב את עילת התביעה (רע"א 10052/02 בועז יפעת נ' דלק מוטורס, פ"ד נז(4) 513 (2003)).
העתרות לבקשת המבקשים תביא לכך שלמרות שתארו את המקרים הפרטיים שלהם, ואין להם ידיעה אישית וממשית אודות אתרים נוספים וספקי תוכן נוספים – תאלץ המשיבה לתת בידיהם את כל המידע הדרוש להם בניהול התובענה הייצוגית. כלומר שהתובע יכול להצביע רק על קצה חוט עובדתי, אישי, וע"י כך לחייב את המשיבה בפירוט רחב ומלא. נדמה שלא לכך היתה הכוונה בהלכה הנוגעת לגילוי מסמכים בתובענה ייצוגית (רע"א 1402/08 קוסט פורר גבאי את קסירר, רו"ח נ' עובדיה קדמי (לא פורסם, , 21.8.2008)).

12. בכך בדיוק טמון הפתרון לשאלה הדיונית שלפני:
ככל שבידי המבקש להראות בסיס עובדתי לעילה הרחבה שהוא מבקש להציג – יוכל לזכות גם בגילוי מסמכים רחב ויוכל להכיל בתביעתו בגין מוצר מסוים את תביעת הרבים בגין מוצרים אחדים של אותו יצרן (ראה ענין תדיראן). היה ואין בתביעת התובע להראות כאמור – אין ענינו עומד בכללי גילוי המסמכים, והדבר יכתיב – ככל הנראה – את צמצום העילה.

13. טענת ב"כ המבקשים כי אם לא תותר התביעה במתכונתה הרחבה ייגרם למבקשים נזק, הם לא יוכלו לרדוף אחרי ספקי התוכן השונים, ולא ניתן יהיה להבטיח קיום תנאי ההסכם על ידי פרטנר רצינית היא (לתמיכה נוספת בה ראה הלל סומר "רימון יד שנצרתו נשלפה מגופו" – האומנם? דין ודברים א תשס"ה, 375, 393). למרות זאת אני סבורה שאין לקבלה.
מטרתו העיקרית של חוק תובענות ייצוגיות בתביעות מסוג זה היא קיום הדין והרתעה מפני הפרתו. צריך להניח את פרטנר בחזקתה שאם תתקבל בקשה נגדה, ואם תאלץ לשאת בפיצוי ובעלות הנדרשים – תוכל להסיק מכך את המסקנות ההכרחיות הנוגעות לכלל ההתקשרויות שלה.
דוגמאות אחדות כגון ענין פופיק תספקנה.

14. מכל הסיבות שלעיל סבורני שהקשיים שמעוררת הגישה הכללית אינם מאפשרים לקבל אותה בעניננו, שכן היא תחייב בירורים ארוכים ורבים שאינם כלולים בבקשת האישור עתה. אני סבורה שהנזק הטמון בכך לניהול התובענה הייצוגית גדול מן התועלת האפשרית שבדיון בתופעה הכללית, בעניננו. על כן, גילוי המסמכים ניתן רק ככל שהוא מתיחס לעילות התביעה של המבקשים שבאה עליהן ראשית ראיה בבקשה, כלומר רק הללו שנתקלו בהן בעצמם.

15. בהתחשב בכך שנשמעת כעת חיה תובענה נגד אחד האתרים, ומדובר בעילה דומה בהחלט, ובהתחשב בכך שלא הובהר כי קיים איזה הבדל בין חברות הטלפון הסלולארי בענין זה – אני סבורה שיש להפריד את העילה המשפטית נגד אתר "X" מן העילות האחרות בתביעה זו. אין מקום להעביר לבית המשפט המחוזי בתל אביב את התביעה על קרבה ועל כרעיה, ולו משום שההתייחסות לאתרים האחרים ולספקי השרות האחרים אינה נוגעת לנתבעים שבאותה תביעה. אין לכפות את הבקשה הנוכחית הר כגיגית על הבקשה הקודמת.
ירצו המבקשים שעילתם נובעת מחיוב של אתר "X" להצטרף לתביעת זילברג – יואילו לעשות כן תוך 30 יום, וינסחו לצורך כך בקשה ותביעה מתאימות.

16. התלונות שאינן מופנות נגד אתר "X" הן של מר יבלינוביץ, שלטענת המשיבה קבל מסרונים מאתר "אינטר קליק", של מר ר. דוידסון, שלטענת פרטנר קבל מסרונים מאתר "דייטלאנד" ושל מר לוי שלטענת פרטנר קבל מסרונים גם מאתר "קומבינה" בנוסף לטענתו כי קבל מסרונים מאתר "X". בגין עילות תביעה אלו ניתן צו לגילוי מסמכים כמבוקש, והוא יבוצע תוך 30 יום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמול לתובע ייצוגי

  2. גמול תביעה ייצוגית

  3. חוק תובענות ייצוגיות

  4. צלתוק - תביעה ייצוגית

  5. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  6. התיישנות תביעה ייצוגית

  7. אגרת אשפה תביעה ייצוגית

  8. פסיקת גמול לתובע ייצוגי

  9. תביעה ייצוגית נגד הפניקס

  10. נטל ההוכחה בתביעת ייצוגית

  11. פגם ביסוד ההסכמה מצד הלקוח

  12. בקשה להצטרף לתביעה ייצוגית

  13. חישוב כינון - תביעה ייצוגית

  14. צירוף נתבעים בתביעה ייצוגית

  15. בקשה לתביעה ייצוגית נגד כלל

  16. בקשות לאישור תביעות ייצוגיות

  17. תביעה ייצוגית נגד בית השקעות

  18. אישור הסדר הפשרה בתביעה ייצוגית

  19. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הבנקים

  20. תביעה ייצוגית בנושא אס אם אסים

  21. תביעה ייצוגית בנושא יחידות נופש

  22. אישור תובענה ייצוגית נגד פלאפון

  23. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. הסרת קיפוח - פשרה בתביעה ייצוגית

  25. פשרה בתביעה ייצוגית נגד ההסתדרות

  26. בקשה להוספת נתבעים לתביעה ייצוגית

  27. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  28. תעריף שיחות לחו''ל - תביעה ייצוגית

  29. בקשה לגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

  30. כתב תגובה לבקשת אישור תביעה ייצוגית

  31. צירוף חוות דעת מומחה לתביעה ייצוגית

  32. החזר הוצאות רכב לעובד תביעה ייצוגית

  33. פתיחת מכשיר סים פרי - תביעה ייצוגית

  34. תביעה ייצוגית על החזר אגרות הוצל''פ

  35. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  36. החזר כספי תיעול אישור תביעה ייצוגית

  37. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה מבטחים

  38. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  39. תביעה ייצוגית של בנושא כרטיסים להופעה

  40. דחיית בקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית

  41. בקשה להעברת תביעה ייצוגית לבית משפט אחר

  42. תביעה ייצוגית בנושא תאריך תפוגה על מוצר

  43. פסק דין בתביעה ייצוגית נגד חברות הסלולר

  44. ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות

  45. שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין

  46. תביעה ייצוגית של רוכשי דירות נגד יזם פרויקט

  47. העברת מקום הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. הסדר פשרה בתובענה ייצוגית תגובת היועץ המשפטי

  49. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי

  50. הימנעות מפניה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית

  51. אגרת ערעור על דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  52. סעיף 19 - בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית

  53. תביעה ייצוגית: גביית אגרות בניה בגין שטחים שאינם כלולים "בשטח המותר לבניה"

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון