בקשה להצטרף לתביעה ייצוגית

יומיים לפני הדיון שנקבע בבקשת אישור תביעה ייצוגית התקבלה בתיק בית המשפט בקשה להצטרף כ"צד דרוש" לדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית:


קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להצטרף לתביעה ייצוגית:

מבוא
1. בחודש ספטמבר 2009 הגישו מר יצחק דקל ומר יהושע כספי (להלן: "דקל וכספי") בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבות מס' 7-3 – קבוצת חברות שבבעלותן או בהחזקתן בתי מלון מרשת "קלאב הוטל" באילת ובטבריה (יחדיו יכונו להלן: "קלאב הוטל"; התובענה תכונה להלן: "תביעת הביטול").

למן ראשית שנות השמונים הציעה קלאב הוטל או מי מטעמה למכירה זכויות שימוש ביחידות הנופש שבבתי המלון ברשת. כל אחד מהרוכשים חתם על חוזה אחיד שנוסח על ידי קלאב הוטל, שלפיו העניקה לו קלאב הוטל זכות לשהות ביחידת נופש מסוימת במלון מסוים במשך שבוע מסוים בכל שנה (להלן: "החוזה האחיד"). בתמורה נקבע כי קלאב הוטל תהא זכאית לתשלום ראשוני חד-פעמי מן הרוכש, וכן לתשלום שנתי המכונה "דמי אחזקה". עוד נקבע בחוזה האחיד כי זכות השימוש ביחידת הנופש היא לתקופה בת עשרות רבות של שנים (מ-50 ועד 98 שנים, ראו סעיף 4 לבקשת האישור).

בקשת האישור בתביעת הביטול הוגשה בשמו של כל מי שהתקשר עם קלאב הוטל בחוזה אחיד המקנה לו זכות להשתמש ביחידת נופש באחד מבתי המלון של הרשת, ומכוח הסכם זה הוא אף נדרש לשלם לקלאב הוטל תשלום שנתי בגין "דמי אחזקה" (להלן: "הקבוצה"). הסעד העיקרי לו עותרים דקל וכספי בבקשת האישור הוא סעד הצהרתי – שלפיו חברי הקבוצה רשאים לבטל את ההתקשרות עם קלאב הוטל בנוגע לשימוש ביחידות הנופש, ובכלל זה להפסיק לשלם לה את דמי האחזקה השנתיים.

לאחר מספר ארכות שניתנו לצדדים בהסכמה ועל פי הסדר דיוני שהשיגו ביניהם, הוגשו התגובות לבקשת האישור והתיק נקבע לישיבה מקדמית לפניי בבקשה זו ליום 22/2/11.

הבקשה שבפניי והרקע להגשתה
2. יומיים לפני הדיון שנקבע בבקשת האישור התקבלה בתיק בית המשפט "בקשה להצטרף כ'צד דרוש' לדיון בבקשה לאישור תובענה כייצוגית", היא הבקשה שבפניי (להלן: "בקשת ההצטרפות"). הבקשה הוגשה על ידי מר הרצל אהרוני, שלדבריו גם הוא רכש זכויות שימוש לעשרות שנים ביחידות נופש במלונות קלאב הוטל (להלן: "אהרוני") – ואולם אהרוני, בניגוד לדקל וכספי, מתנגד למתן אפשרות לחברי הקבוצה לבטל את ההתקשרות עם קלאב הוטל. זאת ועוד, אהרוני סבור כי קיים חשש כבד כי קבלתה של תביעת הביטול תסב נזק ניכר וממשי למרבית חברי הקבוצה – כאשר רובם דווקא מעוניינים להמשיך וליהנות מזכויות השימוש ביחידות הנופש.

מי שמייצג את אהרוני בבקשת ההצטרפות הוא עו"ד דורון לוי (להלן: "עו"ד לוי") – המשמש גם כבא כוח מייצג בבקשה אחרת לאישור תובענה ייצוגית נגד קלאב הוטל, בתיק המתנהל למן שנת 2003 בפני סגנית הנשיאה כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל (ת.א. 2399/03 בש"א 10044/06, להלן: "תביעת דמי האחזקה"). למען שלמות התמונה יבואר כי מדובר בתובענה שהוגשה בראשיתה כתביעה רגילה על ידי למעלה מחמשת אלפים בעלי זכות שימוש ביחידות נופש במלונות באילת, ולאחר חקיקתו של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות" או "החוק") התיר בית המשפט לתובעים להעביר אותה למסלול של בקשה לאישור תובענה כייצוגית. עוד הורה בית המשפט על איחודה של תביעת דמי האחזקה עם תביעה קודמת שהוגשה באותו עניין על ידי תובע אחר (ת.א. 2560/01) – כאשר נקבע כי עו"ד לוי ישמש כבא כוח מייצג וינהל את הדיון בשני התיקים גם יחד [ראו החלטה מיום 18/4/07 בבש"א (מחוזי ת"א) 10047/06 ד"ר חזאן ו- 5876 אח' נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ, תק-מח 2007(2) 2312 (2007)].

3. יסודה של תביעת דמי האחזקה הוא בפרשנות הוראה מתוך החוזה האחיד שבין רוכשי הזכויות ביחידות הנופש במלונות באילת לבין קלאב הוטל, שעניינה אופן החישוב של דמי האחזקה השנתיים שבהם חבים הרוכשים. הסעיף הרלוונטי בחוזה מורה כי דמי האחזקה השנתיים ייקבעו על פי חישוב אריתמטי של סך כל ההוצאות שהוציאה קלאב הוטל בגין אחזקת המלון, לחלק למספר "כלל זכויות הנופש" במלון, ובתוספת דמי ניהול בשיעור 10%; והמחלוקת נוגעת לפרשנות שיש ליתן למונח "כלל זכויות הנופש". לגישת המבקשים בבקשת האישור בתביעת דמי האחזקה, הכוונה היא לכלל הזכויות הניתנות לשיווק ביחידות הנופש (בין אם נמכרו בפועל ובין אם לאו); ואילו לגישתה של קלאב הוטל מדובר אך ורק בזכויות שנמכרו בפועל. פרט לכך, וכפי שעולה מהחלטת בית המשפט בנושא העברת התובענה למסלול של בקשה לאישור תובענה כייצוגית, תביעת דמי האחזקה היא תובענה מורכבת הכוללת שורה של עילות תביעה המכוונות נגד התנהלותה של קלאב הוטל בקשר עם גביית דמי האחזקה:

"עניינה של תובענת המבקשים (בתיק חזאן) (תביעת דמי האחזקה- ע.ב.) כוללת דיון בתשלום דמי אחזקה מופרזים, אשר הופכים לטענתם את זכויותיהם לחסרות כל ערך כלכלי, בסוגיית הדו"חות הכספיים, אשר על פיהם נקבעו דמי האחזקה השנתיים ששולמו על-ידי המבקשים, בסוגיית העדר הקיזוז מצד המשיבות (קלאב הוטל- ע.ב.) של הכנסות מימון מסך עלויות האחזקה, סבסוד אחזקתן של סוויטות פאר של בעלי השליטה במשיבות ע"י המבקשים, קביעתם או היעדר קביעתם של דמי אחזקה סופיים, גביית דמי פיצול בכלל וגביית דמי פיצול מופרזים בפרט, גביית דמי טיפול כנגד מכירת הזכות, תניות מקפחות בחוזה אחיד, השכרת השטחים הציבוריים לצורכי אירועים פרטיים, וטענות לגבי מנגנון הניהול והפיקוח הכולל ניגודי אינטרסים מובנים. במילים אחרות, המבקשים בתובענה זו כוללים בה עילות רבות, ממצות ומגוונות, וכן סוגיות משפטיות כבדות משקל באשר להתנהלות המשיבות..." (שם, בעמ' 2316).

4. הצדדים לבקשת האישור בתביעת דמי האחזקה הגיעו זה מכבר להסכם פשרה, המסדיר את אופן החישוב של דמי האחזקה שייגבו מבעלי הזכויות ביחידות הנופש במלונות באילת. על פי האמור בבקשת ההצטרפות, בהסדר הפשרה נקבע כי קלאב הוטל תבחין בין "הוצאות אחזקה קבועות" לבין "הוצאות אחזקה משתנות" – כאשר ההוצאות הקבועות יחולקו במספר זכויות הנופש הקיימות במלון (בין אם נמכרו ובין אם לאו), ואילו ההוצאות המשתנות יחולקו בהתאם לתפוסת יחידות הנופש במלון בפועל (הכוללת הן את התפוסה על ידי בעלי זכויות הנופש והן את תפוסת האורחים במסגרת שימוש מלונאי רגיל) (ראו סעיפים 17-15 ו- 56 לבקשת ההצטרפות; הסדר הפשרה מיום 12/5/09 צורף כנספח א לבקשת ההצטרפות, להלן: "הסדר הפשרה").

בית המשפט (כבוד השופטת ד"ר ד' פלפל), שלא ראה לדחות את אישור הסדר הפשרה על הסף, מינה בודק להסדר, הורה על פרסום הודעה בדבר הגשתו של ההסדר לאישור בית משפט וכן על העברת ההסדר לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה – הכל כמצוות סעיפים 19-18 לחוק תובענות ייצוגיות (ראו החלטה מיום 9/7/09 בתביעת דמי האחזקה). לאחר הפרסום הוגשה שורה של התנגדויות להסדר הפשרה – בין היתר על ידי המועצה הישראלית לצרכנות (להלן: "המועצה לצרכנות"), ועל ידי מאות מתוך חברי הקבוצה שם כשהם מיוצגים על ידי עו"ד ד"ר שחר ולר (להלן: "עו"ד ולר"). בנקודה זו יבואר כי עו"ד ולר משמש גם כבא כוחם של דקל וכספי בבקשת האישור שהוגשה בתביעת הביטול המונחת בפניי. בימים אלה ניתנה ארכה ליועץ המשפטי לממשלה להגיב להסדר הפשרה המוצע, וכן נקבע מועד לדיון בבקשת אישור ההסדר ליום 14/7/11 (ראו החלטות מיום 19/12/10 ומיום 12/6/11 בתביעת דמי האחזקה).

5. לדבריו של אהרוני, מספר ימים קודם להגשתה של בקשת ההצטרפות ובמהלך שיחה אקראית עם עו"ד לוי, נודע לו על יומרת דקל ואהרוני לייצג אותו בבקשת האישור - שמטרתה לגרום לכך שבעלי הזכויות ביחידות הנופש יוכלו לבטל את התקשרותם עם קלאב הוטל, ובתוך כך את התחייבותם כלפיה בנוגע לתשלום דמי אחזקה. בהיותו "בקיא בתחומי הבניה, שיפוצים ואחזקה" כלשונו, התחוור לאהרוני כי קבלת תביעת הביטול תסכן אינטרסים רכושיים וכספיים של חברי הקבוצה ותגרום להם נזקי ממון ואחרים (ראו סעיפים 9-8 לתצהיר שניתן בתמיכה לבקשת ההצטרפות). כך, משום שעצם ההכרה בזכות לבטל את ההתקשרות עם קלאב הוטל תביא בהכרח לירידה בתפוסה של יחידות הנופש במלונות בפועל – שאז יקטן המקדם שבו על פי הסדר הפשרה מחולקות ההוצאות המשתנות של המלונות בין אלה שיוותרו בעלי זכויות ביחידות הנופש. לשון אחר: לגישתו של אהרוני שחרור חלק מחברי הקבוצה מן ההתקשרות עם קלאב הוטל יביא לגידול בשיעור דמי האחזקה שבהם יאלצו לשאת אלה מבין חברי הקבוצה שיהיו מעוניינים להמשיך בהתקשרות. נוסף על כך, הירידה בתפוסת המלונות עלולה להביא לצמצום מצד קלאב הוטל בהוצאות האחזקה המשתנות – דבר שיפגע באיכות השירותים הניתנים לחברי הקבוצה במלונות (ראו סעיפים 60-56 לבקשת ההצטרפות).

על רקע החשש מפגיעה באינטרסים שלו עצמו ושל חברי הקבוצה המעוניינים כמוהו להמשיך וליהנות מיחידות הנופש במלונות קלאב הוטל, עותר אהרוני לאפשר לו להשתתף בדיונים ולהביע עמדתו שלפיה יש לדחות את תביעת הביטול מחמת חשש לנזק ודאי ומהותי לחברי הקבוצה. כן מבקש אהרוני מבית המשפט למנותו כתובע המייצג של תת-קבוצה מתוך הקבוצה המיוצגת על ידי דקל וכספי, שמתנגדת כאמור להכרה בזכות לבטל את ההתקשרות עם קלאב הוטל, וכן למנות את עו"ד לוי כבא כוח מייצג של תת-קבוצה זו.

6. הרושם הנוצר לאחר עיון בבקשת ההצטרפות הוא בדבר קיומה של זיקה הדוקה בין תוצאותיה של תביעת הביטול שבפניי, לבין שיעורם של דמי האחזקה הנגבים על ידי קלאב הוטל מבעלי הזכויות ביחידות הנופש – עניין הנדון במסגרת תביעת דמי האחזקה. בנסיבות אלה הוריתי לצדדים לבקשת ההצטרפות להגיש את עמדותיהם בכתב לתיק בית המשפט - בשאלה אם לנוכח הוראת סעיף 7 לחוק תובענות ייצוגיות, יש מקום להעביר את הדיון בתביעת הביטול למותב הדן בתביעת דמי האחזקה. יוער כי לדיון הופיעה גם נציגה מטעם המועצה לצרכנות, שכאמור מתנגדת לאישור הסדר הפשרה בתביעת דמי האחזקה, ולבקשתה התרתי גם למועצה לצרכנות להגיש את עמדתה בשאלת העברת הדיון (ראו החלטתי בפרוטוקול הדיון מיום 22/2/11).

לאחר שהתקבלו העמדות השונות בסוגיה של העברת הדיון, הוריתי לצדדים להוסיף ולהגיש את תגובותיהם לבקשת ההצטרפות - טרם שאחליט לגבי המשך ניהול ההליכים בתיק (ראו החלטה מיום 9/6/11). משהוגשו תגובת דקל וכספי ותגובת קלאב הוטל לבקשת ההצטרפות וכן תשובתו של אהרוני לתגובות אלה – הגיעה העת לתת את הדעת ראשית לסוגיית העברת הדיון, ובהמשך לבקשת ההצטרפות.

סוגיית העברת הדיון
7. למקרא עמדות הצדדים בנוגע להעברת הדיון בתביעת הביטול למותב הדן בתביעת דמי האחזקה, ניכר כי שתי התביעות הללו עוסקות בנושא אחד משותף – הוא דמי האחזקה המשולמים לקלאב הוטל על ידי רוכשי הזכויות ביחידות הנופש מכוח החוזה האחיד. במסגרת תביעת הביטול מתבקש בית המשפט להצהיר על זכותם של חברי הקבוצה לבטל את ההתקשרות עם קלאב הוטל - על מנת שיוכלו לחדול מלשלם לה את דמי האחזקה השנתיים; בתביעת דמי האחזקה מתבקש בית המשפט ליתן פרשנות להוראת החוזה האחיד הקובעת את אופן החישוב של דמי האחזקה הנגבים על ידי קלאב הוטל – וזאת בטענה כי האחרונה גובה מבעלי הזכויות ביחידות הנופש דמי אחזקה בשיעור מופרז ושלא כדין.

יתר על כן וכפי שנטען גם בבקשת ההצטרפות, מעמדות הצדדים עולה דבר קיומו של קשר הדוק בין תוצאות הדיון בתביעת הביטול לבין שוויה של ההטבה המוצעת במסגרת הסדר הפשרה בתביעת דמי האחזקה. כפי שכבר הוברר, ככל שייקבע כי ההתקשרות בין הצדדים ניתנת לביטול הרי שלא מן הנמנע כי התוצאה תהא עלייה בשיעור דמי האחזקה שיידרשו בעלי הזכויות ביחידות הנופש במלונות אילת לשלם לקלאב הוטל על פי הסדר הפשרה – באשר שיעור דמי האחזקה על פי הסדר זה נקבע, בין היתר, גם באופן יחסי למספר בעלי הזכויות ביחידות הנופש.

זאת ועוד. הזיקה שבין התובענות נלמדת גם מעצם התנהלותם של עורכי הדין המנהלים אותן – כאשר כנזכר לעיל, עו"ד ולר המשמש כבא כוח מייצג בתביעת הביטול הגיש גם התנגדות להסדר הפשרה בתביעת דמי האחזקה בשם שורה של בעלי זכויות ביחידות הנופש; ואילו עו"ד לוי המשמש כבא כוח מייצג בתביעת דמי האחזקה מייצג גם את אהרוני המבקש להצטרף כצד לבקשת האישור כאן על מנת להביע את התנגדותו לתביעת הביטול.

ואולם הגם שסברתי שמן הראוי ליתן את הדעת לזיקה הקיימת על פניה בין שתי התביעות, ולאחר שנדרשתי לעמדות הצדדים שסברו כולם כי אין מקום להורות על העברת הדיון - הגעתי גם אני לכלל דעה כי אין די בזיקה שבין התביעות כדי להצדיק את העברתו של הדיון בתביעת הביטול למותב הדן בתביעת דמי האחזקה; ואבאר.

8. סעיף 7(א) לחוק תובענות ייצוגיות, העוסק בהעברת הדיון במקרה של בקשה לאישור קודמת, מורה כדלקמן:

"(1)    מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב.
(2)   מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת - לאותו שופט או מותב." (ההדגשה שלי- ע.ב.).

הנה כי כן, הקריטריון הראשון הקבוע בחוק להעברת הדיון בבקשת אישור מאוחרת למותב הדן בבקשה המוקדמת הוא ששתי בקשות האישור מעוררות שאלות זהות או למצער דומות בעיקרן, של עובדה או משפט. אלא שכל הנוגעים בדבר (דקל וכספי, אהרוני, קלאב הוטל ואף המועצה לצרכנות) תמימי דעים כי במקרה דנן תנאי זה אינו מתקיים.

בקשות האישור הן בתביעת הביטול והן בתביעת דמי האחזקה מעוררות בעיקר שאלות משפטיות שעניינן פרשנות החוזה האחיד שבין קלאב הוטל לבין רוכשי הזכויות ביחידות הנופש; ועל פניו נראה כי לא עולות בהן שאלות עובדתיות מהותיות הדרושות הכרעה. ואולם השאלה המשפטית שבמוקד תביעת הביטול עניינה סיווג הזכויות שניתנו לחברי הקבוצה ביחידות הנופש מכוח החוזה האחיד עם קלאב הוטל. בית המשפט נדרש להכריע בין עמדת דקל וכספי שלפיה עסקינן בזכות חוזית לקבלת שירותים לתקופה ממושכת, ולפיכך רשאים חברי הקבוצה לבטל את התחייבותם לשלם דמי אחזקה שנתיים; לבין עמדת קלאב הוטל שלפיה מדובר בזכויות קנייניות או מעין קנייניות ביחידות הנופש, ועל כן לא ניתן לבטל את ההתקשרות בין הצדדים. ביסודה של תביעת דמי האחזקה עומדת שאלה משפטית אחרת – שעניינה פרשנות ההוראה שבחוזה האחיד הקובעת את אופן החישוב של דמי האחזקה השנתיים הנגבים על ידי קלאב הוטל מבעלי הזכויות ביחידות הנופש במלונות באילת. לגישת המבקשים שם, תשלום דמי האחזקה צריך להתחלק בין בעלי הזכויות בהתאם למספר יחידות הנופש המצויות באופן פיזי בכל אחד מהמלונות; ואילו לגישתה של קלאב הוטל, יש לחלק את דמי האחזקה במספר הזכויות שנמכרו ביחידות אלה.

9. לא זו אף זו.

נראה כי התכלית המונחת ביסודו של סעיף 7 לחוק היא מניעת כפל התדיינויות בבקשות אישור או בתובענות ייצוגיות המעוררות עילות תביעה דומות – וזאת הן על מנת למנוע פסיקות סותרות של מותבים שונים, והן מטעמים של יעילות עבודת בית המשפט וחסכון במשאבים [ראו לעניין זה: הצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006, ה"ח 234 בעמ' 261 (2006)]. ואולם לנוכח השוני שבין השאלות העיקריות המתעוררות בכל אחת מן התובענות נגד קלאב הוטל כפי שעמדתי עליו לעיל – ברי כי אין במקרה דנן חשש מפני פסיקה סותרת.
יתר על כן, תביעת דמי האחזקה מתנהלת בבית המשפט המחוזי מזה כעשור שנים, כאשר הדיון בהסדר הפשרה המוצע בה נמצא בשלבים מתקדמים – וזה מכבר הוגשה חוות דעתו של הבודק, נערכו שינויים והתאמות בהסדר בהתאם לחוות דעת זו, הוגשו התנגדויות והתיק קבוע לדיון בימים הקרובים בבקשה לאישור הסדר הפשרה. נוסף על כך, מתוך שורה של החלטות שניתנו על ידי בית המשפט הדן בתביעת דמי האחזקה ניכר כי הן הצדדים לתיק והן המתנגדים השונים להסדר הפשרה מכבידים עד מאוד על ניהולו וקידומו של הדיון בתביעת דמי האחזקה, שהוא ממילא סבוך לנוכח טיבן והיקפן של הטענות השונות נגד קלאב הוטל כפי שנטענו בבקשת האישור שם (ראו למשל עמ' 3-1 להחלטה מיום 19/12/10 וכן סעיף ב להחלטה מיום 12/6/11, בתביעת דמי האחזקה). בנסיבות אלה נראה כי העברת הדיון שבפניי למותב הדן בתביעת דמי האחזקה רק תגרום להכבדה נוספת ומיותרת על הדיון בתיק שם, שהוא מורכב כשלעצמו, ובתוך כך גם להארכה ולסרבול מיותרים של הדיון בתביעת הביטול.

עוד יצוין, כי לאחר קבלת עמדות הצדדים בסוגית העברת הדיון מתברר שהזיקה בין שתי התובענות שעלתה לכאורה מבקשת ההצטרפות של אהרוני, למעשה אינה נובעת מדמיון בין עילות התביעה המפורטות בהן. כפי הנראה מדובר רק בחשש מצידו של אהרוני ומצד בא כוחו עו"ד לוי, כיצד תשפיע תביעת הביטול על הסדר הפשרה המוצע בתביעת דמי האחזקה; כאשר יוזכר כי עו"ד לוי הוא בא כוח מייצג באותו עניין וממנסחי וקברניטי הסדר הפשרה. אלא שאין חולק כי דבר קיומה של תביעת הביטול והסעד המבוקש בה הובא זה מכבר לידיעתו של המותב הדן בתביעת דמי האחזקה, כאשר עו"ד ולר המשמש כבא כוח מייצג בתביעת הביטול אף מעורב בהליכי ההתנגדות להסדר הפשרה שם. בבואו לדון בבקשה לאישור הסדר פשרה רשאי בית המשפט שם לשקול, ככל שימצא לנכון, את דבר השפעתה של תביעת הביטול על היותו של הסדר הפשרה המוצע הוגן, ראוי וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, אם בכלל – ואין צורך להעביר אליו לשם כך את הדיון בתביעת הביטול כולה.

המסקנה היא אפוא שאין מקום להעברת הדיון בתביעת הביטול למותב הדן בתביעת דמי האחזקה.

בקשת ההצטרפות
10. במסגרת בקשת ההצטרפות טוען אהרוני כי זכות הגישה לערכאות היא זכות חוקתית, ועל כן ובהיותו בעל אינטרס בתוצאותיה של תביעת הביטול יש להתיר לו להצטרף אליה. עוד הוא מפנה בעניין זה לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "תקנות סד"א") העוסקת בצירוף בעל דין שנוכחותו דרושה לבירור יעיל ושלם של התובענה – כאשר לדבריו של אהרוני הוראה זו קיבלה פירוש רחב בפסיקת בתי המשפט. ואולם נראה כי הפניות אלה אינן במקומן כאשר עסקינן בבקשת אישור תובענה כייצוגית.

מעצם טיבו וטבעו של ההליך הייצוגי ברור כי "מאחורי" התובע המייצג עומדת קבוצה שלמה של אנשים (המונה לעיתים אף אלפי חברים ויותר) שלמרביתם עניין או אינטרס בתוצאותיו של ההליך. ואולם דווקא על מנת לקדם דיון יעיל וממצה בתביעותיהם, לא ניתן לאפשר לכל אחד מהם לקחת חלק בדיונים בעניינם. תחת זאת, על מנת להגן על עניינם של חברי הקבוצה "הדוממים" קובע חוק תובענות ייצוגיות הוראות מיוחדות בנוגע לאופן הדיון בתובענה הייצוגית – ובין היתר נקבע בסעיף 8 לחוק כי בית משפט יאשר ניהולה של תובענה כייצוגית רק לאחר שהשתכנע במידת הסבירות הראויה כי עניינם של כלל חברי הקבוצה ייוצג וינוהל בדרך הולמת ובתום לב על ידי התובע המייצג ובא כוחו. לענייננו רלוונטית הוראת סעיף 15 לחוק, המאפשרת לבית משפט לצרף לדיונים בבקשת האישור או בתובענה הייצוגית כל אדם או גוף שנראים לו דרושים לבירור ההליך:

"(א)   בית המשפט רשאי להתיר לחבר קבוצה שבשמה מנוהלת תובענה ייצוגית, וכן לרשות ציבורית הפועלת לקידום מטרה ציבורית בקשר לענין שבו עוסקת התובענה הייצוגית או לארגון, שאישר השר לענין זה, הפועל לקידום מטרה כאמור, אשר אינם התובע המייצג, להשתתף בדיונים בתובענה הייצוגית, אם מצא כי הדבר דרוש לשם ניהולה היעיל וההוגן של התובענה הייצוגית, וכן, לענין חבר קבוצה - לשם הגנה על ענינו של אותו חבר קבוצה, ולענין רשות ציבורית או ארגון - לשם הגנה על ענינם של חברי הקבוצה.
(ב)   נעתר בית המשפט לבקשה להשתתף בדיונים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא ליתן הוראות בדבר אופן ההשתתפות כאמור.
(ג)   הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לענין השתתפות בדיונים בבקשה לאישור." (ההדגשה שלי- ע.ב.).

11. יבואר בנקודה זו כי תקנה 19 לתקנות תובענות ייצוגיות, התש"ע- 2010 קובעת כי בכל הנוגע לבקשת אישור או לתובענה ייצוגית יחולו תקנות סד"א רק בהעדר הוראה אחרת בעניין הנדון בחוק תובענות ייצוגיות או בתקנות שהותקנו מכוחו. בענייננו כאמור סעיף 15 לחוק הוא שמסדיר את השתתפותו של חבר קבוצה שאינו התובע המייצג בדיונים בבקשת האישור או בתובענה הייצוגית – ועל כן ממילא אין תחולה לתקנה 24 לתקנות סד"א שאליה מפנה אהרוני.

לגופו של עניין, סעיף 15 לחוק תובענות ייצוגיות קובע שני תנאים להשתתפותו של חבר קבוצה שאינו התובע המייצג בדיונים בבקשת האישור או בתובענה הייצוגית – ראשית, כי הדבר דרוש לשם ניהול הוגן ויעיל של הבקשה או התובענה הייצוגית; שנית, כי הדבר דרוש לשם הגנה על ענייניו של חבר הקבוצה.

בבקשת ההצטרפות חוזר אהרוני ומדגיש את האינטרס שיש לו בתוצאתה של תביעת הביטול – כאשר לגישתו קבלת התביעה תביא בהכרח לעלייה בשיעורם של דמי האחזקה שבהם ייאלצו לשאת אלה מבין חברי הקבוצה המעוניינים בהמשך ההתקשרות עם קלאב הוטל, וכן לירידה ברמת השירותים הניתנים להם במלונות. ואולם פרט לעצם קיומו של אינטרס בתוצאה, לא עלה בידו של אהרוני להראות כיצד השתתפותו בהליכים בבקשת האישור תקדם את הדיון או תימנע את הפגיעה ממנה הוא חושש.

12. ובמה דברים אמורים?

ראשית דבר, לא עלה בידו של אהרוני להצביע על טענה רלוונטית כלשהי שיש בפיו העשויה לתרום לבירור השאלה העומדת ביסודה של בקשת האישור – שהיא כאמור שאלה משפטית, שעניינה סיווגן של זכויות חברי הקבוצה ביחידות הנופש. כל שנטען בבקשת ההצטרפות בהתייחס לנושא בקשת האישור הוא שאהרוני סבור כי זכויות חברי הקבוצה ביחידות הנופש מהוות נכס בעל ערך ומשמעות כלכלית, ועל כן זכויות אלה הן בעלות אופי קנייני או מעין קנייני ולא חוזי. ואולם מדובר בחזרה על טענה שנטענה זה מכבר ובהרחבה על ידי קלאב הוטל, בתגובתה לבקשת האישור.

עוד נטען על ידי אהרוני לעניין אומד דעת הצדדים במועד החתימה על החוזה האחיד עם קלאב הוטל. לגישתו, ובניגוד לנטען בבקשת האישור, רוכשי הזכויות ביחידות הנופש הסתמכו על כך שכל הרוכשים האחרים ימשיכו לשלם לקלאב הוטל את דמי האחזקה למשך כל תקופת החוזה (ראו סעיף 71 לתשובת אהרוני לתגובת דקל וכספי לבקשת ההצטרפות). משכך, אהרוני סבור כי זכויותיהם של הרוכשים ביחידות הנופש אינן רק זכויות קנייניות או מעין קנייניות, אלא שמדובר בזכויות הדדיות של חברי הקבוצה התלויים זה בזה לעניין תשלום דמי האחזקה לקלאב הוטל – וכל טענה שיש למי מבעלי הזכויות לעניין דמי האחזקה, משפיעה גם על זכויותיהם וחובותיהם של שאר בעלי הזכויות (ראו סעיף 75 לבקשת ההצטרפות). אלא מאי? בהידרשו לפרשנות הוראה בחוזה אחיד, ייחס בית משפט משקל מועט (אם בכלל) לאומד הדעת הסובייקטיבי של הצדדים לו – לא כל שכן כאשר הפרשנות ניתנת במסגרת הליך ייצוגי; בנסיבות אלה ניתנת אפוא הבכורה ללשון החוזה האחיד ולתכלית האובייקטיבית שלו [רע"א 1185/97 יורשי ומנהלי עזבון המנוחה מילגרום הינדה ז"ל נ' מרכז משען, פ"ד נב(4) 145, 158-159 (1998)]. נוסף על כך, הטענה שלפיה זכויות חברי הקבוצה ביחידות הנופש הן זכויות הדדיות גם היא נטענה זה מכבר על ידי קלאב הוטל בתגובתה לבקשת האישור – ועל כן אין רבותא בצירופו של אהרוני לדיון על מנת שבית המשפט יוכל להידרש לה.

יתר על כן, לא ברור כיצד ניתן ליישב בין העמדה המוצגת באמצעות עו"ד לוי בבקשת ההצטרפות, לבין זו המוצגת באמצעותו במסגרת תביעת דמי האחזקה. בעוד שבבקשת ההצטרפות נטען להסתמכות של כל אחד מחברי הקבוצה על שאר החברים לעניין תשלום דמי האחזקה - בתביעת דמי האחזקה נטען כי יש לפרש את הוראת החוזה האחיד בנוגע לחישוב דמי האחזקה באופן שאינו מושפע ממספרם של רוכשי הזכויות ביחידות הנופש. ועוד יש לתמוה, כיצד חרף החשש הממשי שמביע אהרוני מפני פגיעה באינטרסים שלו ושל שאר חברי הקבוצה בכל הנוגע לחישוב דמי האחזקה – במסגרת התייחסותו לשאלת העברת הדיון בתביעת הביטול, הביע אהרוני עמדה שלפיה מבחינת עניינם של חברי הקבוצה אין כל צורך לדון בתביעת הביטול יחד עם תביעת דמי אחזקה. כך, הגם ששיטת החישוב של דמי האחזקה היא שניצבת כאמור בלב הדיון שם (ראו סעיף 15 לעמדת אהרוני בסוגית העברת הדיון). נמצא אפוא כי לא מן הנמנע שהאינטרסים של מי שמוביל את הסדר הפשרה בתביעת דמי האחזקה הם אלה שעומדים גם מאחורי בקשת ההצטרפות.

13. שנית, אהרוני מנסה לשוות לבקשת האישור בתביעת הביטול רושם של בקשה המונעת מטעמים אינטרסנטיים של דקל וכספי, הזרים ואף פוגעים בטובתם של מרבית חברי הקבוצה. בהקשר זה, בבקשת הצטרפות נשאלת השאלה "מדוע אם כן ששאר בעלי היחידות יממנו את 'הפריבילגיה' שהמבקשים תובעים לעצמם, להיות משוחררים מתשלום דמי האחזקה?" (ראו סעיף 80 לבקשת ההצטרפות). כאן המקום להבהיר כי אין מקום לראות בתביעת הביטול כ"פריבילגיה" כלשונו של אהרוני, שדקל וכספי מנסים להשיג לעצמם על חשבונם של יתר חברי הקבוצה. ודוק: אין בכוחה של התביעה ליצור זכות ביטול יש מאין, אלא אך ורק להצהיר על זכות זאת ככל שהיא אמנם קיימת. משכך, גם אם בסופה של הדרך התוצאה תהיה שתביעת הביטול תתקבל - לא תהא זו התביעה עצמה שתפגע באינטרס של אהרוני בנוגע לדמי האחזקה החלים עליו, ככל שאמנם תיגרם פגיעה כלשהי ומבלי להביע בשלב זה עמדה בשאלה זו, אלא טיבו של החוזה האחיד שעליו הוא חתם.

לא זו אף זו. כפי שכבר צוין, עמדתו של אהרוני בסוגיית העברת הדיון בתביעת הביטול היתה כי אין לכך כל טעם – וזאת משום שלטענתו החשש מפני נזק שתסב תביעת הביטול לחברי הקבוצה בנוגע לתשלום דמי האחזקה, מחייב לא יותר מאשר דיון במסגרת תביעת הביטול בשאלה עקרונית:

"...בית המשפט יצטרך להכריע בשאלה עקרונית של אישור תובענה ייצוגית הגורמת נזק לחברי הקבוצה, אך לא יצטרך לכמת אותו, באופן שיצריך התייחסות לדרך החישוב של דמי האחזקה.
ונובע מכך כי העובדה שעלול להיגרם למבקש ההצטרפות נזק (שהוא אחד המבחנים שנקבעו בפסיקה לצורך ההצטרפות להליך), אין בה כדי להוביל למסקנה כי המותב המתאים לדון בתביעת הביטול הוא דווקא המותב הדן בתביעת דמי האחזקה. מאחר ולצורך הכרעה בתביעת הביטול בית המשפט לא יזדקק להתייחס לדרך החישוב הנכונה של דמי האחזקה, אלא לעובדה שקיים נזק. לפיכך, דיון מאוחד בשתי הבקשות השונות לא יהיה יעיל יותר ולא יוביל לכך שעניינה של הקבוצה (לאחר איחוד הבקשות) ייוצג וינוהל בדרך הטובה והיעילה ביותר." (ההדגשה שלי- ע.ב.) (סעיפים 39-38 לעמדת אהרוני בסוגית העברת הדיון).

אודה כי התקשיתי לרדת לסוף דעתו של אהרוני, מדוע הוא סבור כי בירור מאוחד של תביעת הביטול ותביעת דמי אחזקה לא יסייע לשמירה על עניינם של חברי הקבוצה, בעוד שהצטרפותו להליך בבקשת הביטול דווקא כן תשיג מטרה זו. מכל מקום, אהרוני עצמו מודה כי עיקר תרומתו לדיון בבקשת האישור בתביעת הביטול היא בעצם העלאת השאלה העקרונית – אם ניתן לאשר תביעה ייצוגית שעלולה להסב נזק לחלק מחברי הקבוצה, אם לאו. ואולם שאלה זו מתעוררת ממילא לנוכח עמדתה של קלאב הוטל בתובענה, ואין צורף בהשתתפותו של אהרוני בדיונים לשם השגת מטרה זאת.

14. עד כה נמצאנו למדים כי השתתפותו של אהרוני בדיונים בבקשת האישור אינה דרושה לשם הגנה על ענייננו או על עניינם של שאר חברי הקבוצה. כפי שיבואר להלן, שוכנעתי כי השתתפותו בדיונים תביא אף לסרבול והכבדה מיותרים על הדיון – וגם מטעם זה אין להיעתר לבקשת ההצטרפות מטעמו.

בקשת ההצטרפות הוגשה על ידי אהרוני רק ערב הדיון בבקשת האישור, הגם שאין חולק כי עו"ד לוי המייצג אותו ידע לכל המאוחר מספר חודשים קודם לכן על הגשתה של תביעת הביטול. ברי כי התנהלות מעין זו לא רק שאינה מקדמת את יעילות הדיון – אלא אף מאריכה ומכבידה לשווא על ההתדיינות. נוסף על כך, במסגרת התייחסותם לסוגיה של העברת הדיון בתביעת הביטול ולשאלת הצטרפותו של אהרוני להליכים בתביעה זאת – הן עו"ד לוי מטעם אהרוני והן עו"ד ולר מטעם דקל וכספי ראו לנכון להקדיש מקום נכבד בטיעוניהם לטענות ואף הכפשות אישיות של האחד נגד השני. חליפת דברים אלה לא רק שאינה ראויה, אלא שהיא אף אינה רלוונטית לנושאים שבחזית המחלוקת – וברור כי היא פוגעת בראש ובראשונה ביעילות הדיון. בתוך כך יצוין, כי אין מקום לבקשה שהוגשה מטעם דקל וכספי להתיר להם להשיב לטענות שנטענו על ידי אהרוני במסגרת התשובה לתגובות לבקשת ההצטרפות. דקל וכספי מבקשים להתייחס לטענות עובדתיות כוזבות שנטענו לדבריהם באופן אישי נגד עו"ד ולר – ואולם גם בהקשר זה מדובר בטענות שבירורן אינו רלוונטי לנושא בקשת ההצטרפות, ומוטב שלא להיגרר למחוזות שאינם ממין העניין.

הנה כי כן, מאחר שהשתתפותו של אהרוני בדיונים בבקשת אישור תביעת הביטול כייצוגית אינה דרושה לשם ניהול הוגן ויעיל של הבקשה וגם לא לשם הגנה על עניינם של מי מחברי הקבוצה – הרי שעל פי סעיף 15 לחוק תובענות ייצוגיות אין להתיר את הצטרפותו להליך. בנסיבות אלה ממילא גם אין טעם להורות על מינויו של אהרוני כמייצג של תת-קבוצה מקרב הקבוצה שבשמה הוגשה בקשת האישור.

סוף דבר
15. התוצאה היא שאין מקום להורות על העברת הדיון בתביעת הביטול למותב הדן בתביעת דמי האחזקה.
גם דינה של בקשת ההצטרפות לתביעת הביטול להידחות, וכך אני מורה. עם זאת, בנסיבות שבהן מבקש ההצטרפות הוא חבר בקבוצה ובעל עניין בתוצאת ההליך – איני רואה לעשות צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמול לתובע ייצוגי

  2. גמול תביעה ייצוגית

  3. חוק תובענות ייצוגיות

  4. צלתוק - תביעה ייצוגית

  5. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  6. התיישנות תביעה ייצוגית

  7. אגרת אשפה תביעה ייצוגית

  8. פסיקת גמול לתובע ייצוגי

  9. תביעה ייצוגית נגד הפניקס

  10. נטל ההוכחה בתביעת ייצוגית

  11. פגם ביסוד ההסכמה מצד הלקוח

  12. בקשה להצטרף לתביעה ייצוגית

  13. חישוב כינון - תביעה ייצוגית

  14. צירוף נתבעים בתביעה ייצוגית

  15. בקשה לתביעה ייצוגית נגד כלל

  16. בקשות לאישור תביעות ייצוגיות

  17. תביעה ייצוגית נגד בית השקעות

  18. אישור הסדר הפשרה בתביעה ייצוגית

  19. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הבנקים

  20. תביעה ייצוגית בנושא אס אם אסים

  21. תביעה ייצוגית בנושא יחידות נופש

  22. אישור תובענה ייצוגית נגד פלאפון

  23. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. הסרת קיפוח - פשרה בתביעה ייצוגית

  25. פשרה בתביעה ייצוגית נגד ההסתדרות

  26. בקשה להוספת נתבעים לתביעה ייצוגית

  27. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  28. תעריף שיחות לחו''ל - תביעה ייצוגית

  29. בקשה לגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

  30. כתב תגובה לבקשת אישור תביעה ייצוגית

  31. צירוף חוות דעת מומחה לתביעה ייצוגית

  32. החזר הוצאות רכב לעובד תביעה ייצוגית

  33. פתיחת מכשיר סים פרי - תביעה ייצוגית

  34. תביעה ייצוגית על החזר אגרות הוצל''פ

  35. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  36. החזר כספי תיעול אישור תביעה ייצוגית

  37. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה מבטחים

  38. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  39. תביעה ייצוגית של בנושא כרטיסים להופעה

  40. דחיית בקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית

  41. בקשה להעברת תביעה ייצוגית לבית משפט אחר

  42. תביעה ייצוגית בנושא תאריך תפוגה על מוצר

  43. פסק דין בתביעה ייצוגית נגד חברות הסלולר

  44. ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות

  45. שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין

  46. תביעה ייצוגית של רוכשי דירות נגד יזם פרויקט

  47. העברת מקום הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. הסדר פשרה בתובענה ייצוגית תגובת היועץ המשפטי

  49. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי

  50. הימנעות מפניה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית

  51. אגרת ערעור על דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  52. סעיף 19 - בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית

  53. תביעה ייצוגית: גביית אגרות בניה בגין שטחים שאינם כלולים "בשטח המותר לבניה"

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון