בקשה לקצוב מזונות בפשיטת רגל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לקצוב מזונות לפי סעיף 128 לפקודת פשיטת רגל:


1. בקשה לקצוב מזונות לשניים מילדיו של בועז יונה (להלן: "החייב"), המבקשים 2-3 (להלן: "המבקשים"), על יסוד פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 28.6.11 (תמ"ש 15574-12-10), וזאת בהתאם לסעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם – 1980 (להלן: "הפקודה").

המבקשת 1 הינה אשת החייב (להלן: "המבקשת" ו- "בני הזוג" בהתאמה), הם נשואים זה לזו משנת 1988 ולהם 3 ילדים, בהם המבקשים וילדה בגירה ילידת 1989. כנגד החייב ניתן צו כינוס ביום 24.12.07 וביום 23.4.09 הוא הוכרז כפושט רגל. החייב הורשע על-פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירות שיוחסו לו בכתב אישום שהוגש נגדו, המונה תשעה אישומים ומגולל את פעילותו הפלילית של הנאשם בשנים 1997-2007, בשמשו מנהלן של חברות חפציבה השונות ובעליהן, הכוללות מספר רב של חברות פרטיות, שתי חברות ציבוריות ותאגיד מדווח (תפ (י-ם) 209/08), . ביום 19.11.08 נדון החייב, בין השאר, ל- 7 שנות מאסר בפועל והוא מרצה כיום את עונשו.

המבקש 2 הינו יליד 1992 והוא חייל המשרת שירות חובה בצה"ל. המבקשת 3 הינה ילידת 1996. בבקשה זו מבוקש לקצוב להם מזונות בהתאם לסמכות על-פי סעיף 128 לפקודה, וזאת על יסוד פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה מיום 28.6.11 בו נספקו מזונות למבקש 2 בסך 500 ₪ ולמבקשת 3 בסך 1,800 ₪.

2. לטענת המבקשים, בני הזוג וילדיהם חיו ברמת חיים גבוהה ולאחר הקריסה אבדו כל נכסיהם. היות והחייב מרצה עונש מאסר, העול הכלכלי נופל על כתפי המבקשת, אשר מתקשה למצוא עבודה בשל חוסר נסיונה המקצועי, גילה והאיבה שהתגבשה בציבור נוכח הקריסה. המבקשת נסמכה על הוריה וכיום היא וילדיה מתגוררים בבית שכור והיא שנושאת בדמי השכירות ובהוצאות אחזקת הבית. חלקו של החייב בהוצאות אחזקת הבית הינו 4,260 ₪ המהווה 40% מסך ההוצאות המלאות. סך מזונותיהם של המבקשים 2-3 בהם נושאת המבקשת עומד על 8,900 ₪, ועל החייב לשאת בשליש מסכום זה. מעבר לכך נושאת המבקשת בהוצאות מיוחדות וחד פעמיות. המבקשת נותרה חסרת דיור, והכספים המצויים בידה מהווים חלק מתמורת מימוש בית המגורים והם סכומים פעוטים גם אם יתווספו אליהם סכומים שהצטברו במרכיב חסכון בפוליסת ביטוח החיים של המבקשת. בכל מקרה, על החייב חלה חובה לזון את ילדיו. המבקשת ויתרה על מזונות אישה במסגרת הסכם שנערך בהליך אחר. לילדים אין נכסים והם אינם קשורים לקריסה, ועל כן יש לקצוב להם מזונות בהתאם לפסק הדין, בו הועמדו המזונות על הגבול הנמוך. יש לדחות הטענה כי יש להפחית ממשקלו של פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה, שכן, לא התקיימה יריבות אמיתית בין החייב וזכאי המזונות, שכן, החייב הותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

לטענת המנהל המיוחד והכנ"ר, במכלול השיקולים יש להתייחס לעובדה כי בהליך שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה היו המבקשים והחייב באותו צד של המתרס, ולמעשה פסק הדין היה דרוש למבקשת כתנאי לפניה למוסד לביטוח לאומי ולבית משפט זה. יש לפרש את סעיף 128 לפקודה ככזה שאינו כולל בתוכו פסק דין מעין זה, אלא מכוון לפסק דין שיש בו הכרעה עניינית במחלוקת בין פושט רגל לבין זכאי מזונות בשאלת גובה המזונות המגיעים, כאשר יש להניח כי בדרך כלל תהא זו מחלוקת שנפלה עוד לפני הליכי פשיטת הרגל, וספק אם הסעיף מכוון לפסק דין שניתן בתביעה שהוגשה לאחר תחילת הליכי פשיטת הרגל. בהעדר מחלוקת בין פושט הרגל לזכאי המזונות, היריבות האמיתית הינה בין פושט הרגל וזכאי המזונות לשאר נושי פושט הרגל. מצב זה אינו חוסה תחת צילו של סעיף 128. בכל מקרה, סעיף 128 מעניק שיקול דעת רחב לבית המשפט של פשיטת רגל בבואו לפסוק מזונות, והוא שונה משיקול הדעת שמופעל כנגד חייב מזונות סולבנטי. בחדלות פרעון יש לאזן בין האינטרסים של זכאי המזונות לבין האינטרסים של הנושים. במסגרת זו על בית המשפט ליתן דעתו להכנסות החייב, לסכום הנשייה ולצרכי הזכאים למזונות. במקרה כגון זה, בו החייב וזכאי המזונות מצויים באותו צד של המתרס ראוי לבחון, בין היתר, את מידת החיוניות של המזונות מבחינת זכאי המזונות. הטענה כי המבקשים הורגלו לרמת חיים גבוהה אינה רלוונטית לצרכי סעיף 128. סכום הנשיה בתיק פשיטת הרגל של בועז יונה על-פי תביעות חוב שהוגשו הינו כ- 1.6 מיליארד ₪, בעוד שבשלב זה אין לחייב הכנסות הידועות למנהל המיוחד. בבקשה אין פירוט לגבי מצבת נכסיה של המבקשת וטענתה כי היא נסמכה על שולחן הוריה נטענה בעלמא. לכך יש להוסיף כי ממידע שבידי המנהל המיוחד המבקשת מחזיקה בתמורת מכירת בית המגורים של בני הזוג בסך של 550,000 ₪ ועוד סכומים שהצטברו במרכיב חסכון בפוליסת ביטוח חיים שבידה בסך של כ- 400,000 ₪. הטענה כי המבקשת מתקשה למצוא עבודה נטענה בעלמא ולא הוכחה. המבקש 2 הינו בגיר, והמבקשת 3 הינה מעל גיל 15, והכלל הוא שתוטל חובת מזונות על האב על ילד בגיל כזה רק אם הוא אמיד. המבקשים לא פירטו האם פנו לביטוח הלאומי, שכן, ככל שנערכה פנייה כאמור, נשללת זכות המבקשים על-פי סעיף 128. מעל הכל, על-פי מדיניות הכנ"ר, ככלל, יש לפסוק מזונות לפי סעיף 128 לפקודה רק מתוך הכנסתו של פושט הרגל ו/או התשלום החודשים שפושט הרגל מעביר לקופת פשיטת הרגל לפי סעיף 111 לפקודה.

דיון
3. סעיף 128 לפקודת פשיטת הרגל, עוסק במזונות שמועד תשלומם חל לאחר מועד מתן צו הכינוס, ואשר אינם בגדר חוב בר-תביעה בהליכי פשיטת הרגל. סעיף 128 מהווה חלק ממערכת דינים מיוחדת, שעניינה התווית מעמדם המיוחד של דמי המזונות מחד גיסא, ואיזון בינו לבין צרכיהם של הנושים ה"חיצוניים", אשר הנאמן פועל בשמם, מאידך גיסא (פשר (ת"א) 1831/00 אביטל סקס נ' דוד סקס, (ניתן ביום 29.6.04, פורסם באתר נבו) (להלן: "אביטל"), פיסקה 4).

"למעשה, הקצבת סכום מזונות לפי סעיף 128 לפקודה מהווה סיומו של הליך דו-שלבי; השלב הראשון מבוצע בבית המשפט לענייני משפחה, הקובע סכום מזונות (קבועים או זמניים), שעל החייב היה לשלמו במלואו לו היה סולבנטי. שלב זה מתמקד בצרכיו של בן-המשפחה הנזקק למזונות, והוא מוכרע לפי כל ההלכות הנהוגות בתחום דיני המזונות. בשלב זה, אין הנושים בפשיטת הרגל מהווים צד, בדרך-כלל, אף כי עשוי לחול הכלל הרגיל כי אם מונה לחייב נאמן, הרי שהוא בא בנעליו אף בעניין זה. כך או כך, קביעת דמי המזונות בשלב זה אינה מתחשבת בהכרח בנושי החייב, ובצורך לשלם לטובתם תשלום חודשי.
לצורך זה, האחרון, מיועד השלב השני, אשר מופקד בידי בית המשפט של פשיטת רגל; בשלב זה, נערך איזון בין הנזקק למזונות לבין נושיו האחרים של החייב, כאשר סכום המזונות שנקבע בשלב הראשון מהווה אך נקודת מוצא, ומתפקד כחיוב נוסף המוטל על החייב חדל-הפרעון (אשר מעצם מצבו אינו מסוגל, בדרך-כלל, לשלם את הסכום במלואו), אף כי אין מדובר בחוב בר-תביעה, ולא מוגשת בגינו תביעת חוב רגילה. מהותו של שלב זה, הינו פסיקת תשלום חודשי כולל שעל החייב להעביר, וחלוקתו בין הנזקק למזונות לבין הנושים האחרים" (שם, בפיסקה 5 (הדגשות במקור)).נ

באשר לאיזון שנערך על-ידי בית משפט של פשיטת רגל בין הנזקק למזונות לבין שאר נושי החייב, נאמר כי:

"צרכיו של נזקק המזונות (חשובים כאשר יהיו), בשלב זה, אינם מהווים עוד חזות הכל, ובית המשפט בוחן אף את צרכיהם של הנושים, כאשר מן הראוי ליתן את הדעת על מספרם, סוג נשייתם, מיהותם וסך כל חובותיו של החייב (שאינם נשוא חוב מזונות), לעומת התשלום החודשי המקסימלי שניתן להשית עליו על-פי דין.ב
זאת ואף זאת; כאשר עוסקים אנו בבדיקת חיוב המזונות במסגרת איזון שנעשה על-ידי דיני חדלות הפרעון, חל הכלל הרגיל כי סמכותו של הנאמן (ובית המשפט של חדלות-פרעון, המפקח על מעשיו), להדרש במקרים מתאימים לבדיקה מדוקדקת של פסקי דין וחיובים שנקבעו כנגד החייב, והוא מוסמך, בעת הצורך, "להכנס ולהציץ מאחורי הפרגוד" של פסק-הדין נשוא חוב המזונות; בעניין זה, אין להחלטת בית משפט למשפחה מותר כלשהו על-פני החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרות, אשר מן המפורסמות הוא כי זכותו וחובתו של הנאמן לבודקם" (שם, שם (הדגשות במקור)).ו

4. יש מקום לטענה כי סעיף 128 אינו חל מקום שפסק הדין למזונות ניתן לאחר צו הכינוס, שכן, פנייה לבית המשפט לענייני משפחה לקבלת פסק דין למזונות לאחר מתן צו כינוס מעוררת חשד האם הפנייה נעשתה בתום לב (לעניין זה ר' בשא 905/98 אבירם אהוד נ' עו"ד יצחק מירון הנאמן בפשיטת הרגל של החייב, (ניתן ביום 30.12.98, פורסם באתר נבו) (להלן: "אבירם"), פיסקה 4). בספרם של המחברים ש. לוין וא. גרוניס "פשיטת רגל" (מהדורה שלישית, תש"ע – 2010), עמ' 225, צוין כי הסמכות על-פי סעיף 128 הינה בין אם פסק הדין ניתן לפני צו הכינוס ובין אם ניתן לאחריו. הקושי המתעורר בענייננו הינו נוכח העובדה כי פסק הדין ניתן בין שני בני זוג נשואים מבלי שהתעוררה ביניהם מחלוקת עניינית, לפני או אחרי צו הכינוס. מתן גושפנקא להליך שננקט במקרה שלפנינו, יביא למצב בו יוכלו תלויי פושט רגל לפנות לבתי משפט למשפחה בבקשות מוסכמות למתן פסק דין למזונות, ובכך לעקוף את ההוראות בדבר הסכומים שיופרשו למחיית התלויים, כדוגמת סעיף 111 לפקודה. כך למשל, סעיף 111(א) קובע כי הסכומים שיופרשו למחיית התלויים יופרשו מתוך משכורת, שכר או הכנסה אחרת שפושט הרגל זכאי לה ובתנאים שיקבע. סעיף 128 לעומתו שותק בעניין זה. מכאן, גם עולה השאלה האם ניתן לקצוב מזונות על-פי סעיף 128 בהעדר הכנסה שוטפת של החייב. שכן, כפי שצויין בפרשת אביטל מהותו של השלב השני הנדון בבית המשפט של פשיטת רגל (לאחר קיומו של פסק דין למזונות), הינו פסיקת תשלום חודשי כולל שעל החייב להעביר, וחלוקתו בין הנזקק למזונות לבין הנושים האחרים (שם, בפיסקה 5). בהעדר הכנסה שוטפת של החייב (שהינה תנאי להקצבת סכומים למחיית פושט הרגל והתלויים בו על-פי סעיף 111), נמצאנו קובעים תשלומים מתוך נכסי פושט הרגל מבלי שיש לו הכנסות לקופה. ואכן, אפשר לפרש את הוראת סעיף 128 הקובעת כי ניתן להקציב מזונות "מתוך נכסי פושט הרגל או מתוך הכנסותיו" כמתנה את ההקצבה בכך שיש לחייב הכנסות (ר' בעניין זה פרשת אבירם, פיסקה 3).

לא מצאתי מקום להכריע בשאלות אלה, שכן, הסמכות על-פי סעיף 128 הינה סמכות שבשיקול דעת, ולכן, אף אם המבקשים נכנסים לגדרי הסעיף, לא מן הנמנע להביא במניין השיקולים את הנסיבות שצוינו לעיל, כאשר הכנסות החייב לקופת הנשייה הוכר כשיקול מרכזי.

5. המנהל המיוחד ציין כי היקף הנשייה כנגד החייב עומד על כ- 1.6 מיליארד ₪. פשיטת הרגל של החייב לא קרתה במסגרת של כשלים כלכליים, אלא גם ואולי בעיקר במסגרת של סדרת מעשים פליליים שבוצעו במשך מספר שנים, במסגרתם נעלמו מיליוני שקלים. הליך זה של פסיקת מזונות לתלויי החייב אינו תוספת לענישה שהושתה על החייב במסגרת ההליך הפלילי ובוודאי שאין מקום לענישת זכאי המזונות. אולם, היקף הפגיעה בנושים אל מול העדר הכנסות של החייב לקופת פשיטת הרגל מטים הכף לטובת הנושים. לכך יש להוסיף, כי המבקשת הודתה בעדותה כי היא אוחזת בכספי תמורת דירת המגורים בסך של 550,000 ₪ וכי יש לה מרכיב חסכון בפוליסת ביטוח החיים שלה העומד על כ- 400,000 ₪ (ר' עמ' 2 לפרו'). המבקשת ציינה בבקשתה כי היא שוכרת בית בסכום נכבד העומד על כ- 2,000$, עובדה שאינה עומדת בקנה אחד עם הטענה כי היא נותרה חסרת כל. מצבה הכלכלי של המבקשת, אשת החייב, מהווה שיקול באמדן צרכיהם של מבקשי המזונות (המבקשים). בצד זה, עומדת העובדה כי המבקש 2 הינו בגיר והמבקשת 3 הינה מעל גיל 15, וחיוב במזונותיה הוא מדין צדקה בלבד וגם זאת רק אם החייב אמיד (עא 393/83 צבי דלי נ' שלמה דלי, פ"ד לח (3) 613, פיסקה 6).

נוכח היקף החובות העצום אל מול העדר הכנסות מצד החייב לקופת הנשייה, לצד העובדה כי המבקשת לא נותרה חסרת כל והעובדה כי המבקש 2 הינו בגיר והחיוב למזונות המבקשת 3 הינו מדין צדקה בלבד, מקבלים האינטרסים של הנושים מעמד בכורה והם מטים הכף כנגד קציבת מזונות על-פי סעיף 128.

בשל התוצאה אליה הגעתי, לא מצאתי לקבוע מסמרות בשאלה האם הגשת הבקשה במתכונתה הנוכחית עולה כדי חוסר תום לב המהווה שיקול כנגד קציבת המזונות.



התוצאה

6. הבקשה נדחית.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנות פשיטת הרגל

  2. הפטר מותנה

  3. השמטה מקרית

  4. הפטר מחובות

  5. ביטול העברת מרמה

  6. קיזוז בפשיטת רגל

  7. תניית שימור בעלות

  8. מתנת מרמה בפשיטת רגל

  9. פשיטת רגל של עורך דין

  10. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  11. שינוי צו הפטר סעיף 181

  12. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  13. בקשה שלישית לפשיטת רגל

  14. פשיטת רגל של חייב בחו"ל

  15. קיזוז משכורת של פושט רגל

  16. בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  17. חוק הגנת הדייר בפשיטת רגל

  18. התנגדות להתראה לפשיטת רגל

  19. הליך פשיטת רגל של בעל מסעדה

  20. ביטול הסכם מזונות בפשיטת רגל

  21. בקשה לקצוב מזונות בפשיטת רגל

  22. מכירת דירת מגורים של פושט רגל

  23. בקשה לפשיטת רגל בגלל חוב מזונות

  24. ביטול העברת נכסים לפני פשיטת רגל

  25. הוצאת שיקים ללא כיסוי בפשיטת רגל

  26. התנגדות חייב להמצאת התראת פשיטת רגל

  27. תוקף הסדר פשרה בפשיטת רגל כלפי ערבים

  28. בקשת פושט רגל לשחרור כספים לצורך דיור

  29. סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל - ביטול הענקה

  30. פשיטת רגל של הקבלן לאחר סיום פרויקט בניה

  31. איסור חייב בפשיטת רגל לנהל הליכים משפטיים

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון