האם הסכם גירושין מחייב צדדים שלישיים

האם הסכם גירושין מחייב צדדים שלישיים ?

הסכם גירושין שאושר על ידי בית משפט, אין בו כדי לחייב צדדים שלישיים, וכך נקבע ברע"א 6854/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' זמר, פ"ד נז(5) 491, 503 (2003):

"הסכם ממון בין בני-זוג, ככל הסכם, תקף אך במישור האישי, ועצם אישורו על-ידי בית-המשפט, ואפילו ניתן להסכם תוקף של פסק-דין, אינו מקים את אותו אקט פומבי ההופך את ההסכם למחייב אף צדדים שלישיים".

לא יכולה להיות מחלוקת על כך כי נטל ההוכחה כי הסכם נעשה למראית עין ובמטרה להבריח נכסים מוטל על הטוען טענה זו (ר' ע"א 1780/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אולצ'ק, פ"ד נ(2) 41 (1996), אף כי נטל הבאת הראיות, להבדיל מנטל השכנוע, יכול ויעבור מצד לצד במהלך הדיון.

רמת ההוכחה הנדרשת הינה גבוהה, שכן טענת הסכם למראית עין לצורך הברחת נכסים, כוללת בתוכה טענת מרמה (ר' ע"א 468/03 חברת יואב קיין בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוחה שלוה קושניר ז"ל, סעיף 23 (5.12.05), אף כי במקום אחר נאמר כי עדיין לא הוכרעה רמת ההוכחה הנדרשת בכגון דא [ע"א 1680/03 לוי נ' ברקול ( 2.8.04)].

דרך ההוכחה כי ההסכם הינו למראית עין מבוססת בדרך כלל על הצטברות של "אותות מרמה", אשר בהעדר מענה יצביעו על מרמה [ע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776, 782 (2003); ע"א 1680/03 לוי נ' ברקול ( 2.8.04)].


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם הסכם גירושין מחייב צדדים שלישיים:

רקע והליכים

1. המבקשת הינה גרושתו של המשיב 1 (להלן: "המשיב"). בני הזוג התגרשו ביום 1.11.07, ועוד קודם לכן, ביום 11.7.07, נערך ונחתם ביניהם הסכם גירושין (להלן: "הסכם הגירושין").
הסכם הגירושין אושר על ידי בית המשפט לענייני משפחה ביום 17.9.07 קיבל תוקף של פסק דין.

2. המשיבה 2 (להלן: "הזוכה") נקטה בהליכי הוצל"פ נגד המשיב במסגרת תיק הוצל"פ מס' 16-15403-10-9 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), ובין היתר הטילה עיקול על כספי פנסיה המגיעים למשיב מהמשיבה 3 (להלן: "העירייה").

3. המבקשת עתרה בתיק הנוכחי לקבלת הצהרה כי פסק הדין שניתן בה"פ 257/09 בו נקבע כי המבקשת הינה הבעלים הבלעדיים בכספי הפנסיה המגיעים למשיב מהעירייה וכן הבעלים הבלעדיים של המיטלטלין בדירה בה היא מתגוררת ברחוב לוי אשכול 17/2 תל אביב (להלן: "הדירה"), מחייב את הזוכה וחל עליה.
לחלופין ביקשה לקבל הצהרות אלה מחדש, תוך שהיא מסתמכת על הסכם הגירושים הקובע כי המבקשת זכאית לזכויות הפנסיה להם זכאי המשיב מהעירייה, וכן כי תכולת הדירה במלואה תהא בבעלותה הבלעדית של המבקשת.

4. הזוכה התנגדה למבוקש טענה כי הסכם הגירושין הינו הסכם פיקטיבי או למראית עין שנועד להברחת נכסים או להתחמקות מפני נושים, שכן במסגרתו הועברו למבקשת זכויות המשיב בנכסים שונים, בעוד שבידי המשיב נותרו אך ורק נכסים שאין להם ערך ואשר קיימים בגינם חובות.
5. המשיב הסכים לבקשה, והעירייה הודיעה כי תכבד כל הכרעה של בית המשפט.

דיון והכרעה

6. ראשית, יש לדחות את טענת המבקשת כאילו פסק הדין שניתן בה"פ 257/09 הינו פסק דין המחייב את הזוכה. לא רק שפסק הדין הנ"ל לא ניתן לגופו של עניין (אלא בהעדר התנגדות של המשיבים שם), הרי הזוכה לא היתה צד לאותם הליכים, ולפיכך אותו פסק דין אינו מחייב אותה.

7. האם צד שלישי רשאי להעלות טענה כי חוזה שנערך בין שני צדדים הוא חוזה למראית עין?
השאלה הועלתה בפסיקה מספר פעמים, אך נשארה בצריך עיון [ע"א 521/83 קרפינובסקי נ' המחלבות המאוחדות בע"מ, פ"ד מ"ב (1) 525 (1998), ע"א 8789/96 פולק נ' סיסמיקה חיפושי נפט בע"מ (בפירוק), פ"ד נג(5) 689 (1999)].

עם זאת, בתי המשפט דנים, כדבר שבשגרה, בטענת הסכם למראית עין, כאשר הטענה מועלית על ידי צד שלישי לחוזה, על פי רוב, נושה של אחד הצדדים להסכם. הכרה בזכותו של נושה לעורר טענת "הסכם למראית עין" נראית גם מחויבת מבחינת תקנת הציבור (ר' סקירה של נושא זה מפי כב' השופט עמית בת"א (מחוזי חיפה) 595/02 כהן נ' כהן ( 9.4.08).

8. יש לציין כי הסכם גירושין שאושר על ידי בית משפט, אין בו כדי לחייב צדדים שלישיים, וכך נקבע ברע"א 6854/00 היועץ המשפטי לממשלה נ' זמר, פ"ד נז(5) 491, 503 (2003):

"הסכם ממון בין בני-זוג, ככל הסכם, תקף אך במישור האישי, ועצם אישורו על-ידי בית-המשפט, ואפילו ניתן להסכם תוקף של פסק-דין, אינו מקים את אותו אקט פומבי ההופך את ההסכם למחייב אף צדדים שלישיים".

9. לא יכולה להיות מחלוקת על כך כי נטל ההוכחה כי הסכם נעשה למראית עין ובמטרה להבריח נכסים מוטל על הטוען טענה זו (ר' ע"א 1780/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' אולצ'ק, פ"ד נ(2) 41 (1996), אף כי נטל הבאת הראיות, להבדיל מנטל השכנוע, יכול ויעבור מצד לצד במהלך הדיון.

רמת ההוכחה הנדרשת הינה גבוהה, שכן טענת הסכם למראית עין לצורך הברחת נכסים, כוללת בתוכה טענת מרמה (ר' ע"א 468/03 חברת יואב קיין בע"מ (בפירוק) נ' עזבון המנוחה שלוה קושניר ז"ל, סעיף 23 (5.12.05), אף כי במקום אחר נאמר כי עדיין לא הוכרעה רמת ההוכחה הנדרשת בכגון דא [ע"א 1680/03 לוי נ' ברקול ( 2.8.04)].
דרך ההוכחה כי ההסכם הינו למראית עין מבוססת בדרך כלל על הצטברות של "אותות מרמה", אשר בהעדר מענה יצביעו על מרמה [ע"א 8482/01 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' סנדובסקי, פ"ד נז(5) 776, 782 (2003); ע"א 1680/03 לוי נ' ברקול ( 2.8.04)].

10. ומכאן, ועל יסוד האמור לעיל נבחן את המקרה שבפנינו.

11. מהסכם הגירושין עולה כי למבקשת הועברו זכויות המשיב בנכסים מוחשיים כגון הדירה ומיטלטליה, וזכויות פנסיה. למשיב, שניהל שני מוסכים, נותרו זכויות בשתי חברות (להלן: "החברות") באמצעותן פעלו המוסכים וכן בחשבון הבנק המשותף של הצדדים.

12. הזוכה לא הביאה ראיות לכך שהחברות שהזכויות בהן הועברו למשיב היו מצויות בקשיים או בחובות בתקופת הסכם הגירושין. לא הובאה אף ראיה לגבי מועד היווצרות החוב של המשיב לזוכה. המבקשת אישרה כי "בעסק היו הרבה חובות, לא רק של החברה הזו" (עמ' 2 ש' 21), אך לאחר מכן חזרה בה ואמרה כי איננה יודעת על הרבה חובות, ולא ידעה שיש חובות (עמ' 2 ש' 26-29). המבקשת העידה כי העסק נסגר לפני 3-4 שנים, ומכאן לא ניתן להסיק מסקנה חותכת כי בזמן חתימת הסכם הגירושין היו החברות פעילות או לא, ואם כן – לאיזו תקופה.
באשר לחשבון הבנק המשותף לבני הזוג שהזכויות בו הועברו למשיב, לא הובאו ראיות כלשהן בדבר מצבו של אותו חשבון בעת הסכם הגירושין.

13. המבקשת הסבירה כי התגרשה מבעלה נוכח בגידתו בה ("הוא בגד בי ואני החלטתי שאני סופית רוצה ללכת על הגירושין" – עמ' 1 ש' 15). נוכח כך, ובהיות המבקשת אשה מבוגרת שלא עבדה ולא צברה, מן הסתם, רכוש משלה (לשאלה האם יש לך כסף שחסכת השיבה: "אין לי אגורה" – עמ' 7 ש' 14-15) יש הגיון בכך כי הבעל יעביר אליה במסגרת הסכם הגירושין זכויות מעבר לחלק המגיע לה. יש לציין גם כי המבקשת נעזרה בילדיה בהליכים שהתקיימו בינה לבין המשיב, ואף בכך יש משום הסבר לזכויות אותן קיבלה במסגרת הסכם הגירושין. קיבלתי את דברי המבקשת באשר לאותה בגידה, הגם שלא הובאו בתצהיר מטעמה אלא רק בחקירתה הנגדית, שכן עדותה בנושא זה נשמע לי כאובה ומהימנה.

14. הזוכה לא הצליחה להצביע על ראיות חיצוניות ממשיות המחזקות באופן משמעותי את החשדות לגבי הסכם הגירושין.

כך, לא הוכח כי המשיב מתגורר עם המבקשת, למרות שהזוכה טענה זאת. המבקשת הכחישה מגורים משותפים מכל וכל, ואישרה רק כי המשיב מגיע אחת לשבועיים בערב שבת לארוחה אליה מגיעים הילדים והנכדים.

כספי הפנסיה של המשיב מועברים לפי הוראת המבקשת לחשבון בנק של ביתה של המבקשת, וזו מעבירה לה כספים במזומן לפי צרכיה. אף בכך אין לראות קנוניה או אישוש לחשד כי הסכם הגירושין היה למראית עין. הזוכה לא הצליחה להראות כי המשיב זוכה ליהנות באופן כלשהו מכספי הפנסיה, והבחירה להיעזר בבת לצורך העברת כספי הפנסיה, וקבלת כספים ממנה לפי הצורך יכולה להיחשב כהתנהגות סבירה של המבקשת הבוחרת ורוצה להיעזר בילדיה.
משהועברו הזכויות בכספי הפנסיה של המשיב למבקשת, יכולה היא לנהוג בהם כרצונה, לרבות מתן ההוראה להעביר את הכספים לחשבון ביתה, ולקבל מהבת כספים לפי צרכיה.
נוכח הודאתה של המבקשת כי היא איננה מקבלת באופן מדוייק כספים מהבת בסכום הזהה לסכום החודשי של הפנסיה, אינני סבור כי היתה משמעות רבה לזימונה של הבת למתן עדות, ואינני מוצא מקום לזקוף זאת לחובתה של המבקשת.

גם סתירות לכאורה בדברי המבקשת עליהן מצביעה הזוכה אינן משמעותיות. כך, למשל, לגבי הצהרתה כי אינה יודעת מה התרחש בעסק של המשיב, ולאחר מכן מתן הסבר כי העסק נסגר בשל עיקולים של המשכיר, שכן גם תוך כדי אותו הסבר השיבה המבקשת כי איננה יודעת כי היו עוד חובות של העסק וכי יכול להיות שהיו חובות אבל היו גם זכויות (ר' עמ' 10).
כך גם לגבי אמירת המבקשת כי אין לה חשבון ומפקידים לה את כספי הביטוח הלאומי כל 28 לחודש והיא הולכת לבנק הדואר ומושכת את הכסף, כששורה לאחר מכן היא מאשרת כי יש לה חשבון בבנק הדואר (עמ' 1 ש' 19-21). ראיתי לפני אשה מבוגרת שאיננה מתמצאת במיוחד בנושא חשבונות בנק, ותשובותיה הנ"ל נבעו יותר מחוסר הבנה. יש בכך גם כדי להסביר את הסתייעותה בביתה כדי לקבל כספים מתוך כספי הפנסיה של המשיב, לפי צרכיה של המבקשת.

15. הזוכה לא הראתה מהו מועד יצירת החוב נשוא תיק ההוצל"פ, והאם קדם להסכם הגירושין, ולא הראתה גם כי מצבו של המשיב בעת עריכת הסכם הגירושין היה נואש מבחינת עסקיו וחובותיו. היא לא הראתה מהו המועד המדוייק של סגירת המוסכים של המשיב, וייתכן לפיכך מצב כי בעת עריכת הסכם הגירושין, ועת הותיר המשיב בידיו את הזכויות בשתי החברות הנזכרות בהסכם, האמין כי יצליח בעסקיו ולא ייאלץ לסגור אותם.

16. חשדות אכן קיימים לכך כי המשיב חפץ להבריח את כספי הפנסיה שלו, ולצורך זה נערך הסכם הגירושין למראית עין, אך חשדות אלה לא חצו את גבול החשד, ולא הורם נטל השכנוע המוטל על המבקשת לשכנע את בית המשפט כי ההסכם היה אכן למראית עין.

17. משלא הוכח כי הסכם הגירושין הינו למראית עין, זכאית המבקשת להצהרה המבוקשת על ידה בנושא זכויות הפנסיה של המשיב.
18. כך גם באשר למיטלטלין בדירה שזכויות המשיב בהם עברו למבקשת לפי הסכם הגירושין, וכאשר המשיב אינו מתגורר בדירה מזה 4 שנים, ברי כי יש להצהיר על כך שהזכויות בהם שייכות למבקשת.

19. אבהיר שוב כי תוקפן של ההצהרות שיינתנו הינו ביחסים שבין המבקשת לבין הזוכה והמשיב 1, ולא מעבר לכך.

סיכום

20. לפיכך, מוצהר כי כספי הפנסיה של המשיב 1 המגיעים לו מהמשיבה 3 הינם רכושה של המבקשת ואינם ברי עיקול ו/או מימוש במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הננקטים על ידי המשיבה 2 נגד המשיב 1.

21. כן מוצהר כי המבקשת היא הבעלים הבלעדי של המיטלטלין המפורטים בסעיף 19 לבקשה והמצויים בדירה ברחוב לוי אשכול 17/2 תל אביב וכי מיטלטלין אלה אינם ברי עיקול ו/או מימוש במסגרת הליכי ההוצאה לפועל הננקטים על ידי המשיבה 2 נגד המשיב 1.

22. בהתחשב בחשדות הקיימים (אף שלא הבשילו עד כדי כך שבית המשפט יסיק מהם כי הסכם הגירושין נעשה למראית עין), לא יהא צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הסכם גירושין כראיה

  2. מוניטין אישי בגירושין

  3. הסכם גירושין למראית עין

  4. קצבת שארים הסכם גירושין

  5. סדרי הדין בתביעות גירושין

  6. חישוב אקטוארי זכויות גרושה

  7. ביטול חלקי של הסכם הגירושין

  8. הבטחת הכנסה - הכנסות מגירושין

  9. עיקול רכוש שהועבר בהסכם גירושין

  10. זכות קדימה במקרקעין בהליך גירושין

  11. ביטול צו עיקול בניגוד להסכם גירושין

  12. רשות ערעור לעליון ביטול הסכם גירושין

  13. האם הסכם גירושין מחייב צדדים שלישיים ?

  14. זכאות לתשלום נכסי קריירה של בן הזוג לאחר גירושין

  15. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון