על פי חוק המחאת חיובים, תשכ"ט – 1969, המחאת זכות אינה משפיעה על תוקפו של החיוב, הממשיך להתקיים אף לאחר המחאתו, ופועלה היחיד של המחאת הזכות הוא חילופי נושים (ע"א 594/79 פאקא תעשיות בע"מ נ' רוטנברג, פ"ד ל"ז(3) 309, 327). משעה שנושה המחה את זכותו, חדל הוא להיות נושה, והנשיה עוברת לנמחה, אשר הוא, ורק הוא, הופך להיות נושהו של החייב. מעת שהנושה המחה את זכותו, אין הוא זכאי עוד לתבוע מהחייב את קיום הזכות (ע"א 717/89 בנק איגוד נ' ערן טורס, פ"ד מ"ט(1) 114; ע"א 169/94 מרסל ורנר נ' Corticiera Amorim, פ"ד נ'(3) 119). היה והממחה יתבע מהחייב את קיום הזכות שהומחתה, כי אז תעמוד לחייב טענת "ius tertti", שמשמעותה כי החייב מודה בחובו, אך טוען שאת הפרעון עליו לקיים כלפי לצד שלישי.

מבחינה משפטית, המחאת הזכות כמוה כהעברת הקניין בזכות שהומחתה, ומעת ההמחאה חדל קניינו של הממחה בזכות, והבעלות בה עוברת לנמחה (י' ויסמן, "מושגי יסוד בדיני קניין – סקירה ביקורתית", משפטים י"א (תשמ"א), עמ' 41, בעמ' 66; שלום לרנר, "המחאת חיובים",הוצאת לשכת עוה"ד,תשס"ב – 2002, עמ' 47).







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון