התחזות נפגע תאונת דרכים

לאור העובדה כי מאז התאונה לא שב הנפגע בתאונת הדרכים, למעשה, למעגל העבודה, היו הצדדים חלוקים בשאלה האם מדובר בהתחזות, כטענת חברת הביטוח, או שהדבר נובע ממצבו של הנפגע, כפי שנקבע בחווֹת דעת המומחים.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התחזות נפגע תאונת דרכים:

ערעור על פסקֿ דינו של בית משפט השלום בתלֿ אביב-יפו (כבוד השופט יחזקאל הראל) בת"א 99069/01 מיום 10.06.08.

ואלו העובדות הצריכות לעניין:

המערער נפגע בתאונת דרכים ביום 27.07.00. הצדדים לא היו חלוקים בשאלת החבות, אלא בשאלת הנזק בלבד.

בזמן התאונה היה המערער בן 32, נשוי ואב לשני ילדים. עובר לתאונה עבד, מחודש אוגוסט 1996 ועד לינואר 2000 בחנות 'רהיטי לכיש' בקרייתֿֿגת כמרכיב רהיטים ומוביל. מחודש ינואר 2000 ועד חודש יולי לא עבד, ואז החל לעבוד ב'נגריית מורדי'.

ביום 27.07.00, בעת שנסע במונית נהוגה בידי משיב 3, אירעה התאונה. נוסעת שישבה במושב ליד המערער נהרגה במקום.

המערער הועבר לבית החולים 'ברזילי', ושם אושפז עד ליום 10.08.00. במהלך האשפוז נותח בבטנו, ובמהלכו נמצאו קרעים מדממים בכבד אשר נתפרו, והדימום פסק. בזמן אשפוזו התלונן על מחשבות דיכאוניות והחל בטיפול פסיכיאטרי. בהמשך שב ופנה פעמים מספר לחדר המיון בבית החולים בתלונות שונות. מאז התאונה לא שב למעגל העבודה, וזה כמה שנים הוא עובד במסגרת שיקומית במפעל מוגן ומשתכר מאות בודדות של שקלים לחודש.

למערער מונו ע"י בית המשפט שלושה מומחים רפואיים:

א) פרופ' אליהו ענתבי, בתחום הכירורגיה, אשר קבע למערער 20% נכות, לפי תקנה 18(1)(ג), בשל "הידבקויות או תוצאות אחרות לאחר ניתוח, פציעה או מחלה בחלל הבטן – ישנן הפרעות כנ"ל והן קבועות'';
ב) פרופ' אברהם ויצמן, בתחום הנפש, אשר קבע נכות בשיעור של 30% בגין "סימנים קליניים ברורים המגבילים באופן ניכר את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה'';

ג) ד"ר אלינה לובימוב, בתחום התעסוקה, אשר קבעה בחוות דעתה: "אינו מסוגל לחזור לעבודתו כנגר ומרכיב רהיטים ולכל עבודה אחרת בשוק החופשי''.

לאור העובדה כי מאז התאונה לא שב המערער, למעשה, למעגל העבודה, היו הצדדים חלוקים בשאלה האם מדובר בהתחזות, כטענת המשיבים, או שהדבר נובע ממצבו של המערער, כפי שנקבע בחווֹת דעת המומחים.

לפני בית המשפט הובאו ראיות למכביר מטעם המערער ומטעם המשיבים. בין היתר הוצגו לפניו מסמכים, קלטות וידאו וקלטת אודיו אשר לא התיישבו עם גרסתם של המערער ורעייתו בתצהיריהם. מן הראיות עלה כי למערער עבר פלילי, ובחודש מאי 2000 הוגשו נגדו כתבי אישום בגין שבע פריצות לחנות 'רהיטי לכיש' בה עבד קודם לכן. המערער נעצר עד תום ההליכים, הגם שמעצרו הומר במעצר בית מלא בתנאים. בשלב מסוים הוקלו תנאי מעצר הבית ואושר למערער לעבוד לפרנסתו, וביום 09.07.00 החל בעבודתו אצל מרדכי אטיאס. בסופו של דבר הורשע המערער עלֿֿפי הודאתו. עוד נודע, כי כנגד המערער היה תלוי ועומד מאסר עלֿֿתנאי לתקופה של עשרה חודשים שנגזר עליו בהליך קודם, לאחר שהורשע בפריצה לגן אירועים ובגנֵבה מתוכו. את ההרשעה, וכן את ההליכים שהתנהלו נגדו, הסתיר המערער. נוסף על כך עלה מחומר החקירה כי המערער השתמש באלכוהול בכמויות נכבדות ולא בחל גם בשימוש בסמים.

במהלך חקירות סמויות שערך חוקר מטעם המשיבה התברר כי המערער לא שב למעגל העבודה מחשש שסיכויי תביעתו ייפגעו. המערער אף נפגש עם פסיכולוגית העובדת במרפאה לבריאות הנפש בקרייתֿֿגת, וזו חיוותה דעתה כי היה מקום להפנותו לפסיכיאטר לקבלת טיפול תרופתי, אולם עיקר התרשמותה היה כי המערער הינו אדם מניפולטיבי. פרופ' ויצמן, אשר נכח במהלך חקירתה הנגדית של הפסיכולוגית, חלק על מקצועיותה ועל אבחנתה ומסקנתה כי יש להפנות את המערער לטיפול תרופתי, תחת טיפול פסיכולוגי. בסופו של דבר נותר פרופ' ויצמן איתן בדעתו כי נכותו של המערער אינה פחותה מעשרים אחוז, וד"ר לובימוב, אשר חוות דעתה נסמכה בעיקרה על זו שלו, קבעה: "...אם אין בעיה רפואית אין בעיה תעסוקתית''.

המשיבים חזרו והדגישו כי המערער הוא מתחזה ואיננו אמין; כי הוליך שולל את פרופ' ויצמן ואת ד"ר לובימוב והציג לפניהם מצגי שווא, לא גילה את האמת והסתיר מהם כי הוא אדם אלים ורגזן; כן הסתיר את העובדה כי השתמש בסמים וצרך אלכוהול וכי מאחוריו עבר פלילי והתנהגות עבריינית, ועוד. המערער, מנגד, חלק על כך וביקש מבית המשפט לדחות את טענות המשיבים ולקבל את קביעות המומחים בשלמותן.

ההכרעה בסוגיה זו שעמדה במחלוקת לא הייתה קלה, ובית המשפט קמא היה ער לכך. לפי שיקול דעתו ולאור הנסיבות והראיות, קבע כבוד השופט הראל שלא ניתן לאמץ את חוות דעתם של פרופ' ויצמן ושל ד"ר לובימוב, ועלֿֿכן, כמדיניות משפטית, החליט כי מקום שהוברר כי חוות דעתו של מומחה התבססה על מידע כוזב ומהותי שנמסר לו מהנפגע והביאה אותו בחשבון, או שהאחרון הסתיר מן המומחה מידע ביודעין, הנטל עובר על כתפי הנפגע לשכנע את בית המשפט כי אפילו הונח המידע לפני המומחה עובר להכנת חוות דעתו, לא הייתה התוצאה שונה.

במקרה דנן קבע בית המשפט קמא כי המשיבות הרימו את הנטל ושכנעו כי אלמלא המצג שהוצג לא היו קובעים המומחים את שקבעו. משכך עבר הנטל אל המערער. עוד קבע בית המשפט, כי שוכנע שפרופ' ויצמן היה סבור כי חל שיפור במצבו הרפואי של המערער וכי לוּ ידע את העובדות לאשורן לא היה קובע לו נכות לצמיתות בשיעור של 30%. בנסיבות אלו, כשבית המשפט מביא בחשבון את שקריו של המערער ואת אופיו המניפולטיבי, הפחית את שיעור הנכות שקבע לו פרופ' ויצמן משלושים אחוז לעשרה אחוזים, לפי סעיף 34(ב) לתקנות, הקובע כי "ישנם סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית ואת כושר העבודה''. בית המשפט חזר והדגיש כי החלטתו, החולקת על דעתו של פרופ' ויצמן, התקבלה על-פי שיקול דעתו וחומר הראיות ואין בה משום הטלת דופי בהערכתו כלפי פרופ' ויצמן או ביושרו הפנימי והמקצועי. משחוות דעתה של ד"ר לובימוב הסתמכה על חוות דעתו של ד"ר ויצמן, נקבע, כי אין מקום לאמץ אותה. סיכומו של דבר: לאור האמור הורה בית המשפט כי נכותו הרפואית המשוקללת של המערער בתחום הכירורגיה והנפש עומדת על שיעור של 28%.

בעניין הנזק קבע בית המשפט כי למעלה משלוש שנים לא נתקף המערער בהידבקויות וכי נכותו הרפואית בתחום הנפש היא בשיעור של 10%, לכן קבע כי נכותו התפקודית היא בשיעור 15%. עלֿֿפי פרמטרים אלו קבע בית המשפט את גובה הנזק. כהפסד השתכרות לעבר על בסיס השכר שהשתכר המערער עובר לתאונה פסק לו בית המשפט פיצוי מלא לחמישה חודשים, על בסיס שכר של 5,000 ₪ נטו לחודש (הגבוה מהשכר שהשתכר עובר לתאונה), וסך כולל של פיצוי לעבר של 110,309 ₪. אשר לעתיד פסק בית המשפט למערער סכום של 170,000 ₪, על בסיס שכר חודשי של 5,000 ₪ נטו גם כן. כאב וסבל בגין 28% ועשרים ימי אשפוז – סך של 39,638 ₪. עזרת הזולת – 5,000 ₪. בסךֿֿהכול נפסקו למערער 329,947 ₪. מסכום זה ניכה בית המשפט את תשלומי המוסד לביטוח לאומי, כאשר הוא מותיר בידי המערער 25% מן הסכום שנפסק.
בסיכומו של דבר הורה בית המשפט למשיבים לשלם למערער סכום של 82,487₪, בצירוף שכרֿֿטרחת עורךֿֿדין בשיעור 13%, בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 01.04.08.

על פסקֿֿדין זה הערעור שלפנינו.


המערער טוען כי לא היה כל מקום לסטות מקביעות המומחים. הוא מסתמך על ההלכה שנקבעה בע"א 10727/03 יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, 2005), אשר קבעה שבתחום הנפש לא ראוי לעשות זאת אלא בהתבסס על בדיקות מקיפות וממצאים אובייקטיביים ברורים. במקרה זה סטה בית המשפט כשבחר להסתמך על התרשמות כללית בלבד מכמה אירועים ספורדיים, שגם המומחה אשר צפה בהם סבר שאין בהם כדי לשנות את ממצאיו בצורה מהותית.

הערעור מתייחס, כמו-כן, לתקופות אי-הכושר, שהן קצרות ממה שהיו. נוסף על כך נטען שלא היה מקום לנכות את גמלאות המוסד לביטוח לאומי ולקבוע את נכותו התפקודית על 15%, קביעה שמשמעותה כי אין הוא זכאי כלל לגמלת נכות כללית, ומאליו לא ניתן לנכות את הגמלאות העתידיות.

שמענו את טענות הצדדים, עיינּו בעיקרי הטיעון והגענו למסקנה כי בנסיבות העניין יש מקום לדחות את הערעור.

גם לענין הנזק - בחנּו את התמונה הכוללת, וסברנו כי ראשי הנזק שבהם פסק בית משפט קמא מתאזנים פחותֿֿאו-יותר, ככל שהדבר נוגע לפסיקה מועטת מדיי מחד גיסא ולפסיקה רבה מדיי מאידך גיסא (ע"א 498/87 בנימין נ' כהן [פורסם במאגרים] ). בית המשפט שלערעור אינו נכנס לבדיקה או לבירור מלאים ומפורטים של חישובי הנזק. הערעור נועד לתיקון טעויות בולטות ולבחינת סבירותו, בעובדות המקרה, של הסכום הכולל שנפסק (ע"א 577/88 מירון נ' ישראלי, פ"ד מו(2) 286 [1992]).

בענייננו פירט בית המשפט קמא כדבעי את הנימוקים אשר שימשו בסיס למסקנתו לסטות מקביעות המומחים (ראה לעניין זה את המפורט בסעיף 107 לפסקֿֿהדין). המעיין באותו סעיף יגיע בנקל למסקנה כי צדק בית המשפט בקביעתו. פסקֿֿהדין שציטט המערער, ע"א 10727/03 יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (פורסם במאגרים, , 2005) (להלן: ,,פרשת יומה''), אינו דומה למקרה שלפנינו – לא בנסיבותיו, לא במישור הראיות, לא בהליך מינוי המומחים, לא בהליכים שנוהלו ולא בקביעות בית המשפט שם, לעומת קביעות בית המשפט כאן. פה קבע בית המשפט:

"בנסיבות אלו, תוך שהנני מביא בחשבון את שקרי התובע והמניפולטיביות שלו – ספק בעיני אם מלכתחילה לא היה מקום לקבוע כי נכותו של התובע הייתה בשיעור נמוך בהרבה מזו שנקבעה על ידי פרופ' ויצמן בחוות דעתו, אם בכלל.''

(סעיף 116 לפסקֿֿהדין)

כידוע – והלכה זו לא שונתה בפרשת יומה – בית המשפט הוא הפוסק האחרון גם בשאלות רפואיות שנמסרו לחוות דעתו של מומחה, ולפיכך אין בית המשפט חייב לפסוק עלֿֿפי חוות דעתו. בהקשר זה ראה ע"א 16/68 רמתֿֿסיב בע"מ נ' דרזי, פ"ד כב(2) 164 (1968) ודברי כבוד השופט תאודור אור בע"א 2160/90 רז נ' לאץ, פ"ד מז(5) 170, 173 [1993]):

"[...]עולה בעליל, כי המידע שעליו ביסס ד"ר בראל את חוותֿֿדעתו היה לא רק חלקי, אלא אף מוטעה. המערערת עצמה גרמה לכך, בהעלימה ממנו את קורותיה קודם התאונה. לאחר ניתוח העובדות שהיו לפני המומחה ולאור העובדות לאמיתן, הגיעה הערכאה הראשונה למסקנה, שהנכות לצמיתות שנקבעה למערערת בשיעור 10% מבוססת על עובדות ונתונים שאינם נכונים, ועלֿֿכן קבעה, שאין לקבל את הקביעה שנותרה לה נכות פסיכיאטרית כלשהי עקב התאונה.''

ועוד:

"כמו כל חוותֿֿדעת של מומחה המוגשת לבית המשפט, כך גם חוותֿֿדעתו של מומחה הרפואי: היא אינה אלא ראיה במסגרת כלל הראיות המובאות לפני בית המשפט, ובית המשפט רשאי להסתמך עליה אך גם לדחותה, כולה או חלקה, כשהוא מוצא זאת לנכון, בהתאם לשיקולֿֿדעתו [...].

הידע הרפואי הוא אמנם נחלת המומחה הרפואי. כשבית המשפט ממנה מומחה רפואי, חזקה עליו שימנה מומחה רפואי המתמחה בתחום הרפואי שלגביו הוא מתבקש ליתן חוותֿֿדעתו. ואמנם, אם אין בחוותֿֿדעתו מסקנות אשר אינן יכולות לעמוד במבחן הביקורת של ההיגיון לאחר עיון בחוות הדעת ובראיות אחרות שלפניו, בית המשפט לא ייטה להתערב במסקנותיו של המומחה. אך לעתים, מתוך עיון בחוות הדעת עצמה או במכלול נסיבות העניין, מתברר לבית המשפט שהתשתית העובדתית, שעליה היא נשענת, אינה מהימנה. במקרה כזה, בית המשפט רשאי שלא לסמוך על חוותֿֿדעתו של המומחה, וראוי כי לא יבסס מסקנתו על אותה חוותֿֿדעת.''

(עמ' 174)

הוכח בבית המשפט קמא כי למערער רקע בעייתי בשימוש בסמים ובאלכוהול וכי הוא בעל אישיות אנטי-סוציאלית ועבריינית. כן הוכח שכל התסמינים לפגיעת PTSD (post-traumatic syndrome) לא קיימים אצל המערער: אין הוא במצב דיכאוני והוא מקיים קשרים חברתיים ומטפל בילדיו. לכן מסקנתו של בית המשפט כי המערער ניהל את תביעתו מתוך ניסיון להשיג רווח משני אגב ניצול מניפולטיבי לשם שירות האינטרס האישי – היא סבירה.

בנסיבות העניין צדק בית המשפט קמא בקובעו כי אין לאמץ את קביעות המומחה, אשר כבר במהלך חקירתו הסכים כי הנכות היא בשיעור עשרים אחוז ולא שלושים, ולא מצאנו להתערב בהערכתו את הנכות בשיעור של עשרה אחוזים.

אשר לניכוי תגמולי המוסד לביטוח לאומי – גם בנקודה זו אנו סבורות כי לא טעה בית המשפט, והיה עליו לעשות כן. זאת, לפי הכללים שנקבעו בפסיקה (ראה לעניין זה ע"א 650/78 כליף נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(2) 242, 251 [1981]; ע"א 675/82 סלמןֿֿאסדי נ' כהן, פ"ד לח(4) 449 [1984]; ע"א 16/85 עזרא נ' ועקנין, פ"ד מא(1) 649, 659 [1987]).

ניכוי תגמולי הביטוח הלאומי כולו מסכום הפיצויים נועד למנוע שני מצבים: באחד יקבל הניזוק כפל פיצוי, הן מהמוסד לביטוח לאומי הן מחברת הביטוח, ובשני יישא המזיק בכפל תשלום – לניזוק ולמוסד לביטוח לאומי גם יחד. כן קבעה הפסיקה כי מקום שהוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי לנכות כללית קשרה קשר של סיבה ותוצאה בין הנכות המזכה בגמלה לבין תאונת הדרכים, אף אם עולה כי מדוח הוועדה הרפואית נכות גבוהה מזו שקבעו המומחים או בית המשפט, מחייבת קביעת הנכות של רופאי המוסד (ראה: ת"א [שלום י-ם] 8590/05 המוסד לביטוח לאומי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ [פורסם במאגרים, , 2006]; ת"א [שלום י-ם] 1931/05 המוסד לביטוח לאומי נגד כלל – חברה לביטוח בע"מ [פורסם במאגרים, , 2006]; ע"א [מחוזי י-ם] 6467/05 המוסד לביטוח לאומי נ' "מגדל'' – חב' לביטוח בע"מ [פורסם במאגרים, , 2005]).

התוצאה היא כי הערעור נדחה. המערער ישלם הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ש"ח צמוד מהיום.

הערבות תועבר למשיבה ע"ח ההוצאות האמורות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון