התנגדות חייב להמצאת התראת פשיטת רגל

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות חייב להמצאת התראת פשיטת רגל:

לפניי התנגדות המשיב (להלן: "החייב") להמצאת התראת פשיטת רגל.

1. ההליכים
המבקשת הגישה בקשה לבית המשפט להמצאת התראת פשיטת רגל לחייב, בהתאם לתקנה 3 לתקנות פשיטת רגל, תשמ"ה-1985 (להלן: "התקנות"), הנתמכת בתצהירו של זאב רום מנהלה.

הבקשה מושתתת על פסק דין חלוט שניתן על-ידי בית משפט העליון ביום 4.7.10, בערעור המבקשת נגד החייב (ע"א 1794/09) על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו (להלן: "פסק הדין"). בקליפת האגוז יצוין, כי נשוא המחלוקת בין הצדדים הינו הלוואה שהמבקשת הלוותה לחייב, בגינה משך החייב שלושה שיקים מחשבונו הפרטי לפקודת עצמו ובחתימת היסב שלו על החלק. בפסק הדין התקבל הערעור בחלקו, באופן שנקבע כי על החייב לפרוע את ההלוואה כך שהוא חויב לשלם למשיבה את סכום השיק השלישי ממניין שלושת השיקים, שסכומו 7,000,000 ₪, ולו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פירעונו של השיק 15.8.01, וכן שכ"ט עורך דין בסך 150,000 ₪ בצירוף מע"מ בגין ההתדיינות בשתי הערכאות.

לגישת המבקשת, סכום פסק הדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית וכן שכר הטרחה שנפסק, כשהוא משוערך לפי קביעת פסק הדין, מסתכם ל 12,560,375 ₪, מתוכו קרן בסך של 7,000,0000 ₪, סך של 3,457,613 ₪ ריבית וסך של 2,102,761 ₪ הפרשי הצמדה. המבקשת מימשה ביום 28.7.10 ערבות בנקאית שהפקיד המשיב בסך של 9,782,021 ₪, והפחיתה סך של 12,500 ₪ בצירוף מע"מ, קרי 14,500 ₪ אשר חויבה לשלם למשיב כהוצאות משפט במסגרת התדיינות אחרת שביניהם, בת.א. 1536/09 שבבית המשפט המחוזי בתל אביב. סופו של דבר, יתרת המגיע, כערכה ליום הגשת בקשת התראת פשיטת הרגל הוא סך של 2,553,017 ₪, ובנוסף סך של 172,000 ₪ עבור שכר טרחה שהושת בפסק הדין. לבקשה צורף תחשיב הסכומים.

בבקשה נטען כי חרף פניות המבקשת לחייב לשלם את חובו, נמנע האחרון מלעשות כן, וכי בשים לב לתקופה שחלפה מאז ניתן פסק הדין, ולכך שהחייב לא שילם כל סכום שהוא, פרט למימוש הערבות הבנקאית, יש ליתן התראת פשיטת רגל נגדו, בהתאם לתקנה 3 לתקנות.

2. החייב הגיש התנגדות הנתמכת בתצהירו. בהתנגדות נטען כי יש לדחות את התראת פשיטת הרגל מחמת שהמבקשת לא הנפיקה למשיב קבלה וחשבונית, עבור הסכומים שגבתה, דבר שמנע ממנו לכלול את ההתחשבנות מול שלטונות מס הכנסה, קרי קיזוז הסך 3,682,021 ₪ כהוצאה מוכרת בגין הוצאות מימון בשנת 2010. סכום זה, עולה על יתרת המגיע למבקשת לפי פסק הדין ולאחר הפחתת סכום הערבות הבנקאית שמומשה וההוצאות שחויבה המבקשת לשלם בהליך האחר.

החייב אף טוען כי הלכה למעשה, סכום קרן החוב הינו 6,100,000 ₪ ולא 7,00,000 ₪ כמות שנפסק, ובניגוד לטענת המבקשת, דבר שיש בו כדי להגדיל במידה ניכרת את סכום הפרשי ההצמדה והרבית, בגינם על המבקשת להנפיק חשבונית.

החייב גורס כי בהימנעות המבקשת להנפיק קבלה וחשבונית מס, היא אינה עומדת עם חובתה על פי דין ומונעת ממנו לנכות את הסכום ששולם כהוצאה.

עוד נטען כי אין מקום בנסיבות העניין לנקוט בהליכי פשיטת רגל נגד החייב, נוכח היותם של אלה פוגעניים וקשים עבור החייב ובני משפחתו, גורמים לנזקים כבדים שלא לצורך, ואף עומדים בסתירה להלכות הפסוקות באשר לנסיבות בהן רשאי נושה לנקוט הליך פשיטת רגל נגד חייב.

3. המבקשת בתגובתה טוענת כי אין בהתנגדות להקים עילה המאיינת את זכותה להתראת פשיטת רגל נגד החייב, וכקבוע בפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). נטען כי אין לקשור בין טענת החייב בדבר חובת המבקשת להנפיק חשבונית או קבלה, לבין הליכי פשיטת הרגל, שכן הוא מחוייב לשלם את החוב הפסוק ללא קשר לטענתו בדבר חובתה להנפיק חשבונית מס וקבלה. לדידה של המבקשת, אין חיוב במעמ על הפרשי ההצמדה אלא רק על הריבית וכי אין עליה חובה להנפיק חשבונית לחייב בגין המעמ עבור הרבית שכן החייב לא שילם מעמ על רכיב זה. מכל מקום, המשיבה מצהירה כי ככל שהיא מחוייבת בהפקת חשבונית או קבלה, היא תעשה כן.

נטען כי החייב מתחמק מתשלום החוב הפסוק, לא אותרו נכסים שלו, תלויים ועומדים נגדו הליכים לפיהם הוא מחויב לשלם סכומים ניכרים, כך שהליך פשיטת רגל הולם את נסיבות המקרה.

4. בדיון שהתקיים חזרו ב"כ הצדדים על טענותיהם תוך שוויתרו על חקירות המצהירים. אוסיף כי ב"כ המבקשת הצהיר בדיון כי ככל שמבחינת דיני המס, מחויבת מרשתו בהנפקת חשבונית או מתן קבלה, היא תפעל כמתחייב על פי דין ומבלי שיש בכך כדי להקנות לחייב עילה לביטול התראת פשיטת רגל.

5. ככלל על חייב, שתלוי ועומד נגדו פסק דין חלוט לפיו עליו לשלם סכום כסף שאינו שנוי במחלוקת, לפעול לסילוק החיוב האמור, אחרת הוא צפוי לנקיטת הליכי פשיטת רגל כנגדו. לעניין זה אפנה לבש"א (ת"א) 15382/01 אפל נ' פריניר [2001]:
"התראת פשיטת רגל כשמה כן היא – התראה לחייב כי עליו לשלם את חובו במלואו, ולאלתר, אחרת יחשב למי שעשה מעשה פשיטת רגל".

6. על רקע חובות החייב לשלם את החוב הפסוק, אבחן את שתי הטענות שהעלה בהתנגדותו:
האחת, על המבקשת היה להנפיק חשבונית מס וקבלה והימנעותה לעשות כן גורמת לו לנזקים העולים על יתרת החוב הפסוק בהעדר יכולת להתחשבן עם רשויות המס.

השנייה, התנהלות המבקשת נגועה בחוסר תום לב, שכן נקטה בהליכי פשיטת רגל שיש בהם פגיעה חמורה בו, תוך שימוש בהפעלת לחץ פסול ובלתי ראוי.

7. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ויישמתי את ההלכה הגעתי לידי מסקנה כי דין טענות החייב להידחות.

8. חובת המבקשת להפיק חשבונית
סעיף 5(6) לפקודת פשיטת הרגל, מגדיר באופן ברור מהן הטענות שחייב יכול להעלות במסגרת התנגדותו להתראת פשיטת רגל המוגשת נגדו. טענת החייב בדבר אי הנפקת חשבונית וקבלה בגין הסכומים ששילם, אינה באה בגדר אותן טענות, וכמות שהדבר אף נקבע בהלכה. לעניין זה אפנה להוראת סעיף 5(6) המאפשרת לחייב לכפור בחוב אם:
"יש לו תביעה שכנגד או קיזוז או דרישה שאינם פחותים מסך החוב הפסוק
ושלא היה בידו לאומרם בתובענה שניתן בה פסק הדין".

פשיטא שעל מנת שחייב יהנה מהוראת סעיף 5(6) עליו להראות שיש לו "תביעה", קרי תביעה אמיתית ומבוססת ולא די בהעלאת טענה בעלמא, (ראה ע"א 921/05 גוזלן נ' בנק הפועלים בע"מ [2006] ; א. גרוניס וש. לוין בספרם "פשיטת רגל" (2000, מהדורה שניה), עמ' 78.

טענת החייב שלפניי לפיה המבקשת לא הנפיקה חשבונית וקבלה, לא באה בגדר סעיף 5(6) הנ"ל, ודי בכך על מנת לדחות את ההתנגדות.

זאת ועוד, סבורני שאין לקשור בין חובת המבקשת להנפיק חשבונית מס וקבלה באשר לתשלומים ששילמה לבין חובת החייב לשלם את החוב הפסוק. ככל שיש לחייב השגות באשר לחובת המבקשת בעניין, פתוחה לפניו הדרך לנקוט בהליכים על פי דין, לחייב את המבקשת להנפיק חשבונית וקבלה. אין בית משפט זה, במסגרת הליך של התראת פשיטת רגל נדרש להכריע במחלוקת בין הצדדים האם על המבקשת להנפיק לחייב חשבונית כטענתו או שמא כגרסת האחרונה, היא אינה מחוייבת לעשות כן.

אוסיף כי בנסיבות המתוארות היה על החייב להפקיד את יתרת החוב בקופת בית המשפט, או להמציא ערבות בנקאית על סכום זה, דבר שהיה בו כדי להצביע על רצונו ויכולתו לפרוע את החוב הפסוק, ורק מחמת הצורך בבירור הנפקת החשבונית, לא מבוצע התשלום בפועל. הימנעותו לעשות כן עומדת בעוכריו.
מעבר לדרוש, בחנתי את טענות הצדדים לגופן, ולא ראיתי ממש בטענת החייב. כאמור, החייב טוען שעל המבקשת להפיק חשבונית מס בגין המע"מ על הריבית. דא עקא, פסק הדין לא השית מע"מ על סכום הריבית, ולכן אין בסיס עובדתי לדרישת החייב. ככל שלשיטתו על סכום הריבית מתחייב מעמ על פי דין, אזי יש להוסיף סכום זה לחוב הפסוק, קרי להגדיל את יתרת החוב נשוא התראת פשיטת הרגל. כאשר נשאל ב"כ החייב בדיון על ידי בית המשפט באשר לחובת החייב לשלם את סכום המעמ על הרבית דבר שיגדיל את חוב הפסוק, השיב כי המעמ מגולם בחיוב שבפסק הדין. אין בידי לקבל את הטענה שכן פסק הדין מורה בבירור שעל החייב לשלם הפרשי הצמדה וכן ריבית מבלי שצוין שעל הריבית יש להוסיף מעמ, זאת בהבדל מציון מפורש כי על סכום ההוצאות שנפסק יש להוסיף מעמ. משכך, לגישת החייב עצמו, אם על המבקשת להפיק חשבונית מס על המעמ בגין רכיב הריבית, יתכבד וישלם את סכום המעמ בפועל, ואין הוא יכול להסתתר תחת טענת סרק.

גם אין בידי לקבל את טענת החייב לפיה מחמת שהמבקשת לא מנפיקה קבלה וחשבונית מס, הוא לא יכול להתחשבן עם רשויות המס שיכירו בסכום זה כהוצאה, כאשר במהלך הדיון אף נטען שאחרת יכול היה החייב לקזז את סכום המעמ מהתשומות או לדרוש החזר המעמ. גם דין טענה זו להידחות שכן החייב לא עמד בנטל להוכיחה. החייב לא המציא כל אסמכתא לפיה הינו נישום במס הכנסה כך שהקבלה, ככל שהייתה ניתנת לו, הייתה יכולה להוות הוצאה בידו לצורכי הכנסותיו, ומכל מקום, גם אם כך הוא, לא היה בכך כדי למנוע ממנו את תשלום החוב הפסוק. החייב גם לא הוכיח כי הוא "עוסק" כהגדרתו של מונח זה בחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), לא כל שכן המבקשת בסעיפים 64 ו- 65 לתגובתה טענה במפורש שהחייב הינו אדם פרטי ולכן לא יוכל ליהנות מהקבלה ו/או החשבונית. החייב לא טרח בתשובה להמציא כל אסמכתאות לפיהן הוא נישום באופן אישי במס הכנסה, כמו גם שהוא "עוסק" לפי חוק מעמ.
לפיכך, לא הוכחה טענת החייב בדבר הנזקים שנגרמים לו לטענתו מאי הנפקת קבלה וחשבונית.
אוסיף כי בדיון נטען כי החייב לא שילם את יתרת החוב הפסוק מחמת שלא הומצא לו אישור על פטור מניכוי מס במקור. מעבר לעובדה כי הטענה הועלתה לראשונה בהתנגדות, אזי ככל שכך הוא, מה מנע מהחייב לשלם את המגיע למבקשת, ובהפחתת סכום המס שהיה עליו להעביר לאוצר עבור המבקשת?

9. הליכי פשיטת רגל אינם האכסניה הראויה
נקבע בהלכה כי חייב יכול לעורר טענות באשר להעדר תום לב מצד הנושה - מבקש התראת פשיטת הרגל, שיש בה כדי לאיין את בקשת התראת פשיטת הרגל. כך אם הנושה נקט בהליך פשיטת רגל רק על מנת להפעיל לחץ פסול על החייב, או אם הגיש את בקשת התראת פשיטת הרגל מבלי לנקוט הליכי הוצאה לפועל, למרות שאין כל סיבה מדוע לא יפעל באמצעות הליכי הוצאה לפועל לגבות את החוב (ראה בהקשר זה בש"א (ת"א) 17884/01 פריינטה נ' פניציה בע"מ [2001] .

נתתי דעתי לטענות החייב בדבר המשמעויות החמורות של נקיטה בהליך פשיטת רגל על-ידי המבקשת כנגדו. לעניין זה בחנתי את טענות החייב כי הליך פשיטת רגל אינו מתאים למקרה הנדון, כי יש בהליך כדי לפגוע בשמו הטוב ובשם בני ביתו, כי הינו איש עסקים הנדרש לקבלת אשראים מגורמים מממנים, וכי הכרזתו כפושט רגל תימנע את יכולתו לקבל את אותם אשראים, וכתוצאה מכך יידרש להפסיק את עיסוקו, וירד מנכסיו.

אכן, נקיטה בהליך פשיטת רגל אכן מהווה פגיעה בכבודו של אדם, ולפיכך בית המשפט בוחן בקפידה את הטעם בנקיטת הליכי פשיטת רגל ותוך שמירת זכויותיו של החייב ומניעת פגיעה בו מעבר לצורך. לעניין זה ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' מדינת ישראל [2003] .

בנסיבות המקרה, וכעולה מכתבי הטענות, שאין עליהן מחלוקת לא ראיתי לקבל את טענת החייב גם בהקשר זה. החייב לא המציא כל אסמכתא באשר לפעילותו העסקית ומשלח ידו. כמו גם לא המציא ראיה לצרכים העסקיים שהוא מנהל ולהם הוא נדרש למימון בנקאי שלא יינתן, ככל שיוכרז פושט רגל. משכך, לא הוכיח החייב את טענתו זו הגם שלא הייתה בידו כל מניעה לעשות כן, קל וחומר חובה היה להביא ראיות לתמוך את הטענה.

מעבר לדרוש; הובאו ראיות על ידי המבקשת התומכות בגישתה כי הליך פשיטת הרגל הולם את נסיבות המקרה. לעניין זה הופניתי להחלטת בית משפט המחוזי בתל אביב בש"א 9877/09 מיום 29.6.09 (כב' השופט ברוך ז"ל) במסגרת הליך עיקול זמני על רכוש החייב. בית המשפט, לאחר חקירת החייב, התייחס בחומרה להתנהלותו של זה באומרו, בין היתר:
"מדובר במי שלכאורה לפחות, מנהל עסקים במיליוני דולרים, מקבל סכומי עתק מגורמים שונים, מתנהל (והדברים גם בלטו בדיון) באדנות הגובלת ביוהרה, אך בפועל, אין דרך (או לפחות דרך נראית לעין) לשייך לו נכסים ספציפיים או כספים. כל העיקולים שהוטלו העלו חרס, כספים ונכסים הרשומים על שמו אין בנמצא ומשעומת עם נתונים אלה בחקירתו, ענה אמנם בבוטות רבה לשאלות, אך תשובה עניינית לא ניתן היה להציל מפיו".
ואידך זיל גמור!

מן הראוי להדגיש שאין זו הפעם הראשונה בה ננקט נגד החייב הליך של פשיטת רגל לאחר שבית המשפט דחה ביום 10.7.03 התנגדות שהגיש החייב במסגרת הליכי פשיטת רגל שננקט נגדו [בש"א (ת"א) 19456/02]. לאחרונה, ביום 20.6.10 דחה בית המשפט בפש"ר (ת"א) 965-03-10 התנגדות שהגיש החייב להמצאת פשיטת רגל שהוגשה נגדו לתשלום סך 1,500,000 ₪ על יסוד פסק דין שניתן נגד החייב.

בנוסף לכל אלה ניתנו נגד החייב פסקי דין כספיים, וביניהם לטובת המדינה לפיו עליו לשלם לה כ- 21,000,000 ₪, הושת עליו קנס כספי במסגרת ע"פ 10836-10-10 בסך של 1,000,000 ₪. יש לציין כי מאז מתן פסק הדין חלפו כשישה חודשים, אשר פרט למימוש הערבות הבנקאית כמפורט לעיל, לא טרח החייב לשלם ולו אגורה שחוקה.

מהאמור לעיל עולה אפוא כי טענתו של החייב בדבר הפגיעה החמורה של הליכי פשיטת הרגל, אינה אלא טענה בקש בשים לב להליכים הרבים שננקטו נגדו, כמפורט לעיל. זאת ועוד, החייב לא השכיל להוכיח את טענתו בדבר הפגיעה הצפויה בניהול עסקיו, ככל שהליכי פשיטת הרגל יימשכו, שכן נמנע מלהציג אסמכתאות לאותם עסקים עלומים נטענים.



לפיכך דין טענת החייב כי נקיטת המבקשת בהליכי פשיטת הרגל אינה ראויה, להידחות.


10. סוף דבר, החייב לא העלה כל הגנה בפני התראת פשיטת הרגל, לא מקיים את פסק הדין ואין בהתנגדותו כל ממש. לפיכך דין ההתנגדות להידחות. החייב ישא בהוצאות המבקשת בסך 10,000 ₪.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנות פשיטת הרגל

  2. הפטר מותנה

  3. השמטה מקרית

  4. הפטר מחובות

  5. ביטול העברת מרמה

  6. קיזוז בפשיטת רגל

  7. תניית שימור בעלות

  8. מתנת מרמה בפשיטת רגל

  9. פשיטת רגל של עורך דין

  10. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  11. שינוי צו הפטר סעיף 181

  12. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  13. בקשה שלישית לפשיטת רגל

  14. פשיטת רגל של חייב בחו"ל

  15. קיזוז משכורת של פושט רגל

  16. בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  17. חוק הגנת הדייר בפשיטת רגל

  18. התנגדות להתראה לפשיטת רגל

  19. הליך פשיטת רגל של בעל מסעדה

  20. ביטול הסכם מזונות בפשיטת רגל

  21. בקשה לקצוב מזונות בפשיטת רגל

  22. מכירת דירת מגורים של פושט רגל

  23. בקשה לפשיטת רגל בגלל חוב מזונות

  24. ביטול העברת נכסים לפני פשיטת רגל

  25. הוצאת שיקים ללא כיסוי בפשיטת רגל

  26. התנגדות חייב להמצאת התראת פשיטת רגל

  27. תוקף הסדר פשרה בפשיטת רגל כלפי ערבים

  28. בקשת פושט רגל לשחרור כספים לצורך דיור

  29. סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל - ביטול הענקה

  30. פשיטת רגל של הקבלן לאחר סיום פרויקט בניה

  31. איסור חייב בפשיטת רגל לנהל הליכים משפטיים

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון