התקנה לקויה של חימום תת רצפתי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התקנה לקויה של חימום תת רצפתי:

רקע
1. בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לתובע לטענתו, בשל אחריות הנתבעת להתקנה לקויה של חימום תת רצפתי בביתו.

2. על-פי כתב התביעה, בנה התובע את ביתו בישוב אלוני אבא. במסגרת הבניה, התקשר התובע בחודש מאי 2007, בחוזה עם הנתבעת 1 (להלן: "החוזה"), לצורך התקנת מערכת חימום תת-ריצפתי (להלן: "המערכת") בבית.

3. על פי כתב התביעה, הנתבעת הציגה עצמה כמומחית, וכמובילה בארץ ובעולם, בנושא החימום התת-רצפתי. מכתב התביעה עולה, כי הנתבעת הכתיבה את אופן ביצוע העבודות הקשורות והנלוות לחימום התת-רצפתי, לרבות המילוי מתחת לרצפות האמורות להתחמם, שכבות הבידוד הדרושות, והשארת מרווח לכבלי חימום.

4. לגרסת התובע, מסרה הנתבעת לתובע מפרט המתאר כיצד יש להכין את התשתית עליה תונח המערכת (להלן: "המפרט"), וכן הפנתה אותו לאתר האינטרנט של החברה DEVI בו תיאור תכונות ומעלות המערכת. אין מחלוקת כי הנתבעת מסרה את המפרט לתובע, וחתימתו מתנוססת על גבי המפרט.

טענות התובע

5. התובע טוען, כי הנתבעת הציגה עצמה כאחראית באופן מלא לביצוע התשתית לחימום התת-רצפתי, לרבות כל מרכיבי הבידוד, חול המילוי והריצוף שמעליו, ונתנה הוראות לביצוע הריצוף. לטענת התובע, הנתבעת ביצעה בפועל עבודות אלו, למעט הריצוף, שבוצע בהנחיית הנתבעת ועל פי הוראותיה המפורשות על גבי שכבות המערכת. לטענתו, גם עבודות הבידוד על מרכיביהן בוצעו על ידי הנתבעת.

6. התובע גורס, כי בנה את ביתו ברמת גימור גבוהה, ובין היתר השתמש באריחי ריצפה משופרים ויקרים, והתקין על הריצפה ארונות קיר קבועים, ארונות מטבח, ציוד ואביזרים שעלו ממון רב.

7. התובע טוען, כי לאחר גמר התקנת המערכת ובניית ביתו, נתגלו בבית נזקים רבים, בין היתר התפוררות של הרובה בין אריחי הריצוף, כתמים במישקי הריצוף עקב התפוררות חלקית, חורים והתנתקות של המישקים, חדירת רטיבות אל שכבת המצע שמתחת לריצוף, שקיעה והתנתקות אריחים ממקומם. בתחילה באופן זניח, אך עם חלוף הזמן הלכו ונעצמו הנזקים בהדרגתיות.

8. התובע טוען כי פנה פעמים רבות אל נציגי הנתבעת, על מנת שיבואו לבדוק ולתקן את הליקויים. על פי כתב התביעה, בדצמבר 2007 ביקר במקום מר אסף סורקיס. התובע טוען, כי בעקבות בדיקת הליקויים בבית התובע, יצא מר סורקיס במהירות מבית התובע ולאחר כשעתיים התקשר אל התובע באומרו כי לאחר שהתייעץ עם מומחים בנושא, מסקנתו היא כי מקור הליקויים באופן הרכבת הריצוף. מאותה עת ניתק מר סורקיס כל קשר עם התובע.

9. חרף זאת טוען התובע, כי כל הליקויים הנם באחריות הנתבעת, ואף צירף חוות דעת מומחה מטעמו - ד"ר אברהם בן עזרא, לתמיכה בטענות אודות אחריות הנתבעת לליקויים ועלות תיקונם.

10. המומחה מטעם התובע, ד"ר בן עזרא, אף התייחס לסוגיית הגורם לליקויים, וקבע כי מקורם אינו בעבודת החיפוי אלא בתשתית שמתחת לחיפוי (ראה סעיף 4 בעמ' 3 לחוות דעתו). לגרסתו, מטעם התובע, המפרט שמסרה הנתבעת לא תואם את תקן 1555.3 הישראלי ואף לא את מפרט יצרן המערכת DEVI, בכך שהמפרט מפרט שימוש בחול במקום בחול מיוצב בצמנט, ושימוש בלוחות קלקר. ד"ר בן עזרא אף קבע שהנחת פלטות הבידוד נעשתה ברשלנות, שלא במידה קבועה בשטח ובעובי.

11. על פי חוות הדעת של ד"ר אברהם בן-עזרא, שאותה צירף התובע, עלות התיקונים הישירים היא 185,493 ₪. התובע תבע, בנוסף, את עלות חוות דעת זו בסך 2,500 ₪, את ההוצאות שיהא חייב להוציא בגין מעבר מביתו לצורך תיקון הליקויים, בסך 53,500 ₪, ועוגמת נפש בגובה 50,000 ₪. ובסה"כ 291,493 ₪.


טענות הנתבעת

12. הנתבעת טענה בכתב הגנתה, כי אינה אחראית לתכנון ו/או לביצוע עבודות הריצוף בבית התובע בו הותקנה המערכת. לטענתה, היא העבירה לתובע את המפרט, שנועד להראות כיצד והיכן עוברים כבלי הריצוף ביחס לשאר השכבות המונחות על משטח הבטון.

13. על פי כתב ההגנה, הנתבעת מניחה שכבת בידוד ועליה את גופי החימום. יתר השכבות בריצוף על הבטון נעשו על ידי הרצף מטעם התובע, ולכן לטענת הנתבעת אחראי הרצף ו/או התובע לליקויים בריצוף.

14. בתצהיר מטעמה של הנתבעת נטען, כי בפועל בוצע המפרט שמסרה לתובע באופן שונה ובניגוד להנחיותיה, כך שבמקום חול - מולא שומשום, ומכאן מקור הליקויים. משלא בוצע המפרט מטעמה ככתבו, טוענת הנתבעת כי אין לה אחריות על ליקויים שנתגלו מאוחר יותר.
(יצויין כי הטענה – לפיה המפרט הינו בגדר הוראות ביצוע שהתובע חוייב לפעול לפיהן – ומשסטה מהן עליו האחריות - אינה יכולה לדור בכפיפה אחת עם הטענה לפיה המפרט הינו רק "סקיצה" כללית כפי שנטען בס' 12 ובס' 13 לכתב ההגנה, ולחשיבותו של עניין זה עוד אשוב בהמשך).

15. הנתבעת צירפה אף היא חוות דעת מומחה מטעמה - מר דניאל סופר, ולפיה הליקויים בבית התובע מצומצמים לכדי מספר בודד של אריחים המסתכם בכ- 4 מ"ר בלבד מתוך שטח בנוי של כ- 180 מ"ר, והמומחה מטעמה אף לא מצא זכר לרטיבות.

16. לצורך השלמת התמונה יצוין, כי התביעה הוגשה תחילה אף כנגד מר אסף סורקיס – בעל תפקיד בכיר אצל הנתבעת (כנתבע 2), ואולם התביעה נגדו נדחתה על הסף ביום 06.04.08.

17. בעקבות הגשת התביעה, שלחה הנתבעת, ביום 20.05.08, הודעות צד ג' לאדריכלית הבית הגב' גלי הנדל, לרצף מר עלי וואכד, לקבלן השלד מר עלי האדיה ולמהנדס הבניין מר עווד ג'רייסי עודה.
צד ג' 1, הגב' הנדל, שלחה ביום 31.01.10 הודעה לצד רביעי – למר יוני מלכה (התובע).
ההודעה לצדדי ג', ובעקבותיה ההודעה לצד ד', נמחקו ביום 28.11.10 בעקבות הודעת הנתבעת כי אין בכוונתה לשלם את מחצית האגרה הנותרת בגין ההודעה לצד ג'. ביום 09.12.10 אף פסקתי הוצאות לחובת הנתבעת ולטובת צדדי ג' בגין המחיקה, והותרתי את סוגית ההוצאות לטובת התובע לתום ההליך.




דיון

שאלת האחריות

18. אין חולק כי הריצוף בבית התובע שוקע. ממצאים בעניין זה הובאו ע"י מומחה בית המשפט – ולא נסתרו בחקירתו בפני. המחלוקת הנה לכן בשאלת אחריותה של הנתבעת לליקוי זה.

19. לעניין זה מונה על ידי, כאמור, מר מסאלחה עדנאן, עו"ד ומהנדס אזרחי בהכשרתו, כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה").

20. המומחה ביקר בבית התובע ביום 13.09.09, בנוכחות התובע ואשתו, ב"כ התובע, מומחה הנדסי מטעם התובע, נציג הנתבעת הבקי במפרט, האדריכלית הגב' הנדל שתיכננה את הבית, והרצף מר עלי וואכד שריצף את הבית. המומחה מפרט כי בדק את טענות הצדדים, שמע את גרסותיהם, הפנה אליהם שאלות וקיבל תשובות, בדק חתך ביצוע מתחת לאריח קרמיקה, בדק את טענות הצדדים בכל הבית, וצילם תמונות כמצורף לחוות דעתו.

21. המומחה קבע כי הנתבעת נושאת באחריות המלאה לנזקים נשוא תביעה זו, בגין מתן מפרט בלתי תקין.

לדבריו –

"הפרט שסופק לתובע ע"י הנתבעת לבצוע החימום התת רצפתי הוא פרט לא טוב, הוא מהווה מקור לשקיעת השכבות שמתחת לריצוף, מכאן נוצר מקור הנזק למערכת הריצוף. הנזק ילך ויחריף עם הזמן כתוצאה מתזוזות פנימיות בשכבות, מכאן יש לפרק הקיים ולבצע חדש בהתאם לפרט שהצעתי" (פרק המסקנה בעמ' 8 לחוות הדעת).

22. הנתבעת לא התמודדה עם טענות אלו של המומחה ולמעשה, וכפי שכבר ציינתי לעיל, בתצהיר מטעמה אישרה כי המפרט היה למעשה בגדר הוראות ביצוע מחייבות – ולא רק "סקיצה כללית" כפי שניסתה לטעון בכתב ההגנה מטעמה.

על-פי חוות דעת המומחה, בחדרי הכביסה והארונות, בהם לא הותקנה המערכת, נותרה הרובה תקינה וצליל ההקשה על גבי האריחים בחדרים אלו לא היה חלול. גם מכאן למד המומחה כי התקנת החימום התת רצפתי היא שגרמה לנזקים שמצא בשאר חלקי הבית.

23. קביעתו של המומחה מטעמו של בית המשפט מקובלת עלי – ולא ראיתי כל טעם או נימוק שלא לקבלה.

24. כאשר ממונה מומחה מטעם בית משפט, לא כל שכן כאשר המינוי נעשה בהסכמה, נוטים בתי המשפט שלא לסטות מחוות הדעת, אלא אם נמצאה בה טעות בולטת. ראה ע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו(2) 936, 949:

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית משפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד – שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן...".

25. לגבי מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט, ראה גם: ע"א 323/85 מדינת ישראל נ' מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189; ע"א 402/85 מרקוביץ נ' עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139; ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' שמי את סמי אבו חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779; ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ' מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים בע"מ נ' רוזנטל, פ"ד נב(4) 563.

26. לחיזוק מעמדו של המומחה מטעם בית המשפט מתווספת ההלכה, לפיה ערכאת ערעור תימנע מהתערבות בממצאי הערכאה הדיונית כאשר אלו מבוססים על חוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט.
ראה: ע"א 8939/01 אביצור נ' חפציבה חברה לבניין בע"מ, פ"ד נז(6) 83; ע"א 7957/01 קלפא נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה, פ"ד נז(1) 625, 631; ע"א 7952/08 חכם נ' קופת חולים כללית (ניתן ביום 24.02.10) ; ע"א 9418/04 צוות ברקוביץ מאגרי בניה בע"מ נ' דמארי (ניתן ביום 09.04.06) .

27. בענייננו, חוות הדעת של המומחה הייתה מפורטת ומנומקת, ואני מוצאת אותה מהימנה, אובייקטיבית וסבירה. עדות המומחה בפניי, הייתה עקבית והוא הותיר רושם מקצועי. בעדות המומחה בבית המשפט, לא הצליח מי מהצדדים לקעקע את חוות דעתו ו/או את ממצאיו.

28. לפיכך, אני מאמצת את קביעות ומסקנות המומחה כאמור לעיל לגבי אחריות הנתבעת לליקויים.

29. אני דוחה את טענות הנתבעת בדבר אי ביצוע המפרט בהתאם להנחיותיה. בעניין זה טענה הנתבעת, שנעשה שימוש בשומשום במקום בחול לצורך מילוי השכבות, וכי בכך סטה התובע מההוראות שקיבל ממנה – ועליו לשאת לכן באחריות לכל הנזקים. המומחה קבע כי השכבות הונחו בדיוק לפי דרישת הנתבעת – למעט העובדה שהונח סומסום במקום חול – איך אין לשינוי זה כל השפעה וציין - "בשתי האפשרויות, הכשל היה נוצר, גם אם הייתה זו שכבת חול או שכבת חצץ סומסום" (סעיף 2(ג) לפרק המסקנות בחוות דעת המומחה), ראה אף עדותו "[סומסום וחול] היו מביאים אותי לאותה תוצאה וכתבתי את זה בחוות הדעת. מפני ששתי השכבות האלה הם לא שכבות יציבות ובשתי האפשרויות הנחת שטיחי החימום היו מתעקמים והייתי מקבל אותה תוצאה של שקיעות ריצוף. השטיחים חייבים להיות על שכבה קשיחה" (פרו' 09.12.10 עמ' 13 שו' 26-29).

30. ובהמשך חקירת המומחה:

לשאלות בית המשפט:
ש. כאשר מבצעים ריצוף מה מומלץ לשים חול או סומסום או שזה לא משנה?
ת. היום שמים סומסום. זו אותה תוצאה [הדגשה שלי, ה.א.].
...
ב"כ הנתבעת בתגובה לשאלות בית המשפט:
...
ש. לפחות תאשר שחול הוא יותר יעיל מסומסום כדי להגיע לכל המקומות כדי למנוע כיסי אויר בעתיד.
ת. אני לא מסכים לזה. כבר עניתי.

(פרו' 09.12.10 עמ' 18 שו' 6-9, 21-23)

31. מר עלי וואכד, קבלן הריצוף, אישר גם הוא כי ביצע את הריצוף על-פי הנחיות הנתבעת:

ת. לא היה מפקח, היו רק הפועלים שעבדו שם, רק המתקינים. עבדתי לפי הנחיות של המתקינים מה שדרשו עשיתי.
ש. מי זה המתקינים?
ת. התקינו את החימום. אני לא מכיר אותם. לפי ההנחיות שלהם הלכתי ומה שביקשו עשיתי. לא הנחתי סומסום אלא סומסומית וזה דומה לחול וזה דק ועדין מאד.
ש. על ידי הנתבעת הופקה סקיצה, מפנה לנספח א' לחוות הדעת של מומחה בית המשפט, אני מראה לך אותה. האם ראית את הדבר הזה?
ת. לא. אני עבדתי שם לפי ההנחיות של המתקינים, מה שביקשו עשיתי לפי מה שדרשו. איתם יחד. לא נתנו לי סקיצה ואל נתנו לי שום דבר.
...
ש. את החימום מתחת לריצוף עשית בתאום עם האדריכלית?
ת. עם המתקינים, מה שאמרו לי עשיתי.
...
ש. אתה זוכר שהיה מקרה שבא מישהו מטעם הנתבעת ואמר שאם יש סומסום לא להמשיך את העבודה?
ת. אני לא זוכר דבר כזה. לא היה דבר כזה.

(פרו' 09.12.10 עמ' 20 שו' 3-11; עמ' 21 שו' 1-2, 11-13)

32. המומחה קבע גם כי הנתבעת הפכה למתכננת ולמפקחת-על לביצוע המפרט – כולל הריצוף (החיפוי). זאת מאחר והמפרט היווה למעשה תכנית ביצוע הנדסית להנחת החימום התת-רצפתי, כמו גם לביצוע הריצוף.

33. אני מקבלת קביעה זו של המומחה, לפיה הנתבעת "קבעה את מתווה הבצוע גם לגבי עבודות הרצף, מכאן הנתבעת הפכה להיות המתכננת והמפקחת העל לפרט בצוע זה. ... החברה נתנה תוכנית בצוע משולבת גם לחימום וגם לריצוף, היות וקיים בין השתיים קשר משולב בבצוע, מכאן נוצרה תוכנית חדשה ע"י גורם תכנוני ביצועי נפרד, וזאת בגין פעולה נקודתית בבית – תוכנית לבצוע פעולה נקודתית בבית" (סעיף 1 בעמ' 7 לחוות הדעת).

34. וראה אף עדות המומחה בבית המשפט:

ש. האם היה צריך מפקחת והתשובה שלך כן אבל הנתבעת היתה צריכה לפקח.
ת. כן, הנתבעת היתה צריכה לפקח על הפרט שלה. זו לא עבודה גדולה. כיוון שהיא שנתנה את הפרט וגם כתוב כך בחוות הדעת.

(פרו' 09.12.10 עמ' 11 שו' 15-17)

35. למעשה – בתצהירו מודה מר לארי מרדכי מטעם הנתבעת כי הנתבעת היא שנתנה הוראות, בכתב ובע"פ, וכי היה על התובע לפעול לפיהן (סעיף 7-9 לתצהיר).

36. מכאן שהיתה זו אחריות הנתבעת לוודא שהשכבות מונחות לפי הוראותיה, ואף לגרסתה לא עשתה כן, שכן הנתבעת מודה שידעה כי הונח מצע של שומשום ולמרות זאת השלימה את התקנת המערכת.

37. העד מטעמה, מר לארי מרדכי טוען שהגיע למקום, לאחר שמתקיני המערכת מטעם הנתבעת הזעיקוהו בגלל שימוש בשומשום במקום בחול. אף לגרסתו - הוא אישר את הנחת המוצר על גבי מצע השומשום. ראה סעיף 13 לתצהירו מיום 02.03.10 "בלית ברירה ובהיות "חרב על צווארי" נתתי הוראה למתקינים להמשיך בהתקנה". וכך בעדותו: "אמרתי שאני מוכן שישימו סומסום ובתנאי שהרצף יבצע הרעדה, עושים את זה עם האצבעות ששמים בסומסום ומנערים על מנת שהסומסום יחלחל כמו חול... במאות בתים זה עובד ככה" [הדגשה שלי, ה.א.] (פרו' 09.12.10 עמ' 38 שו' 29-31; עמ' 39 שו' 1-2).

38. די בגרסא זו של העד, כדי לקבוע כי הנתבעת אחראית בגין העדר פיקוח ראוי לביצוע הנדרש במפרט שמסרה לתובע. מגרסה זו עולה גם, כי המתקינים מטעם הנתבעת, היו מודעים לצורך לבדוק את השכבות שהונחו תחת לשטיחי המערכת, בדקו אותן בפועל – ואף ביקשו את אישור הממונה עליהם שהתעורר בהם ספק כלשהו לגבי התאמתן לנדרש.

39. לפיכך אני מקבלת את קביעת המומחה לעניין היות הנתבעת מעין מפקח-על לעניין ביצוע המפרט והריצוף.

40. אני דוחה את טענת מר לארי מרדכי, לפיה אישורו להתקנה על גבי השומשום, ניתן "תוך כדי תיאום עם המפקח מטעם התובע כי הוא יישא באחריות לביצוע ה"הרעדה" של הסומסום" (סעיף 14 לתצהירו מיום 02.03.10). טענות אלו נטענו בעלמא, מבלי שהובא כל בדל ראיה לתמוך בהן. לא צוין שמו של המפקח מטעם התובע שלכאורה "לקח אחריות" כאמור, ואף לא הובא כל עד שיעיד כי מר לארי מרדכי כלל נכח במקום, וכל שכן שקיבל "התחייבות" כזו ממאן דהוא – ויש לזכור כי מטעם הנתבעת נכחו במקום עדים רבים – המתקינים – אך איש מהם לא הובא להעיד!

41. למעשה, בדיון בפני התברר כי ה"מפקח" הנו בעצם התובע. כלומר הנתבעת ו/או מי מטעמה, לא וידאה שיש מפקח וממילא לא דרשה אישור מפקח לכך שהמפרט בוצע בהתאם להנחיותיה.
ודוק, אף לגרסת מר לארי מרדכי זו, הוא לא וידא כי בוצעה הרעדה לאחר שאישר שימוש בדרך זו בשומשום.

42. מצאתי את עדותו של לארי מרדכי בלתי מהימנה. לטענתו, הוא נכח בבית התובע עת הותקנה המערכת (סעיפים 10-12 לתצהירו מיום 02.03.10).
טענה זו הוכחשה על-ידי התובע (ראה סעיף 9 לתצהיר ההזמה של התובע מיום 18.03.10), כמו גם בעדות הרצף מר עלי וואכד כי "אני לא ראיתי אותו [מר לארי מרדכי, ה.א.] אלא ראיתי אותו רק פעם אחת בזמן הביקור של המומחה. אז ראיתי אותו לראשונה, אפילו לא הכרתי אותו ושאלתי את יוני מי זה והוא אמר לי שזה בעל החברה הנתבעת" (פרו' 09.12.10 עמ' 19 שו' 27-28).
יצוין כי מר עלי וואכד העיד כאמור רק לאחר שנמחקה הודעת צד ג' כנגדו, ולכן לא ניתן לומר כי הוא בעל אינטרס בתיק.

43. למרות עדויות אלו מטעם התובע, הנתבעת לא הביאה כל ראיה נוספת להוכחת טענותיה בדבר נוכחות מר לארי מרדכי כאמור, למרות שמעדותו-שלו עולה כי נכחו במקום מתקינים מטעם הנתבעת (סעיפים 10-12 לתצהירו מיום 02.03.10).
אי הבאת עד רלוונטי, נלקחת לחובת הנתבעת אשר יכלה להביא עד זה להוכחת טענותיה.
ראה: ע"א 2275/90 לימה נ' רוזנברג, פ"ד מד (2) 605, 614;
ע"א 4015/95 פקיד שומה י-ם נ' ברזני, פ"ד נב (2) 269.

44. לסיכום פרק האחריות, הנתבעת אחראית כלפי התובע בגין הנזקים שנגרמו לו.


הנזקים

45. שני הצדדים תקפו את חוות הדעת של המומחה, ולא היו מרוצים ממנה. כפי שיפורט להלן בהרחבה, התובע - בטוענו כי הסכומים בהם נקב המומחה נמוכים מדי, וכי ישנם רכיבי פיצוי אליהם לא התייחס המומחה כלל, והנתבעת - שטענה כי הסכומים בהם נקב המומחה גבוהים מדי, וכי הציע מפרט חלופי לשכבות המונחות תחת לריצוף בחוסר סמכות ומבלי שנדרש לכך על-ידי בית המשפט.

החלפת הריצוף ומערכת החימום התת-רצפתית:

המחלוקת הראשונה היא לעניין שטח הריצוף שיש לחשב על פיו את הפיצוי.

46. התובע טוען כי יש לחשב על-פי שטח של 190 מ"ר, בהתאם לחוות הדעת של המומחה מטעמו ד"ר בן עזרא. בחוות הדעת ו/או בסיכומי התובע לא הוצג כל הסבר ו/או המקור לנתון זה של 190 מ"ר.
לחילופין מפנה התובע בסיכומיו את בית המשפט "לחוות דעתו של דניאל סופר מומחה הנתבעת שם מדובר על 180 מ"ר המצריכים תשתית טיט להנחת אריחים" (ראה סעיף 42 לסיכומי התובע). ואולם, זו הצגה מטעה של חוות הדעת של מר סופר, אשר ציין כי שטח הבית כ- 180 מ"ר, אך סבר כי יש להחליף לכל היותר 14 מרצפות.

47. הנתבעת טוענת כי יש לחשב על-פי שטח של 119 מ"ר, כפי שפורט בהזמנת המערכת בין התובע לנתבעת (נספח א' לכתב ההגנה).

48. המומחה קבע כי יש לחשב על-פי שטח של 172 מ"ר. זאת על-פי תוכניות הבית, תוך גריעת חדרי הארונות והכביסה, בהן לא הונחה המערכת.

49. טענת הנתבעת, לפיה העסקה להנחת המערכת הייתה על 119 מ"ר – כפי שאכן צוין בטופס ההזמנה (נספח א' לכתב ההגנה), אינה מעלה ואינה מורידה לענייננו, שכן בעקבות הנזקים שנגרמו, נדרשת החלפת כל הריצוף בבית התובע, ולא רק בשטח תחתיו הותקנה המערכת.

50. מחקירת המומחה עלה כי לא הוצג בפניו טופס ההזמנה האמור, למרות שבמהלך ביקור המומחה בבית התובע "עברנו על כל הבית, כל הצדדים אמרו לי איפה הונח. גם בעל הבית וגם הנתבע היה עד סוף הביקור ואני ביקשתי את התוכניות האלה וחישבתי את כל השטח למעט מקום אחד שלא הונח שם" (פרו' 09.12.10 עמ' 14 שו' 28-30).
לפיכך, אף ללא עיון בטופס ההזמנה, ברור שניתנה לצדדים הזדמנות והם פירטו בפני המומחה את השטחים בהם הונחה המערכת, ולכן אני מקבלת את חישוביו של אותם שטחים בהתאם לתוכניות הבית.

51. בסיכומיה, העלתה הנתבעת טענה חדשה לפיה אין כל הצדקה לפצות על הנזק לכל שטח הבית - גם במקומות בהם לא ניתן יהא להבחין בשינויי גוון בריצוף. אני דוחה טענה זו שהועלתה לראשונה בסיכומים, שכן אף לגופו של עניין, נדרש פירוק כלל הריצוף ולא רק האריחים תחתם הונחה המערכת, שכן החלפת רק חלק מהאריחים תגרום לשינויי גוון. ראה עדות המומחה:

ש. שטח הרצפה יותר גדול מהשטח שהניחו את החימום התת רצפתי.
ת. כן.
ש. כאשר מפרקים ונתת הוראה לפרק את הריצוף בבית לא מפרקים רק איפה שיש את החימום התת רצפתי אלא מפרקים הכל כי אחרת יהיו שינויי גוון.
ת. כן. אני עדיין אוחז בתשובה שלי. אני מדדתי לפי התוכניות איפה שיש והוסבר שם שהאריחים היו רחוקים מהקירות מרחק מה 30-40 ס"מ מהקירות והמרווחים האלה כשמפרקים חדר מפרקים אותו מקיר לקיר.

(פרו' 09.12.10 עמ' 19 שו' 2-8)

52. הציטוט האמור מעדות המומחה, אף מסביר מדוע פורט שטח של 119 מ"ר בלבד בהזמנת המערכת, שכן שטח שטיחי המערכת מונחים בהפרש של כ- 30-40 ס"מ מהקירות. הפרש הנחת המערכת מהקירות מסבירה את גריעת 53 מ"ר משטח הבית על-פי התוכניות.

53. אני מקבלת את חוות דעת המומחה בעניין זה, וקובעת כי יש לחשב את שטח הריצוף להחלפה על-פי 172 מ"ר.

54. התובע טוען כי יש לחשב לפי 300 ₪ למטר בהתאם לחוות דעת ד"ר בן עזרא, כשסכום זה כולל פירוק הקיים וטיפול בתשתית.
התובע טוען כי לסכום האמור יש להוסיף 6,000 ₪ עבור השיפולים שיש לפרק ולבצע מחדש, שלטענת התובע (ראה סעיף 46 לסיכומיו) המומחה לא כלל בחוות דעתו.

55. לגרסת הנתבעת, הסכום שקבע המומחה לפירוק הריצוף הקיים - בגובה 60 ₪ למ"ר, עשוי היה להיות נכון בפינוי של מספר מטרים מצומצם "עקב ההוצאה להגיע לשטח ולהתפנות ממנו" (ראה סעיף 74 לסיכומי הנתבעת), אך "בכל מקרה של פינוי בהיקף כזה המחיר יורד למחיר של שכר יומי לפועל בלתי מיומן" (סעיף 74 לסיכומיה).

56. המומחה קבע עלות של 230 ₪ למ"ר בתוספת מע"מ, עבור אריחי גרניט פורצלן (ראה פירוט בתיאור הפרט החלופי שהציע המומחה, עמ' 8 לחוות דעתו).
אל העלות של 230 ₪ למ"ר הגיע המומחה על פי החלוקה הבאה:
- 60 ₪ למ"ר ומע"מ - עבור "פירוק הריצוף הקיים לרבות השיפולים, כולל כל השכבות והעברת הפסולת לאתר שפיכה מאושר ע"י הרשות, המרוחק עד 10 ק"מ מהבית" (סעיף 1א לעלויות בחוות דעתו, עמ' 9);
- 170 ₪ למ"ר ומע"מ – עבור "בצוע הפרט החלופי שהצעתי לרבות השיפולים" (סעיף 1ג לעלויות בחוות דעתו, עמ' 9).

57. הנה כי כן - בניגוד לטענת התובע כאמור, כלל המומחה את השיפולים שיש לפרק ולבצע מחדש. ראה סעיף 1א בעמ' 9 לחוות הדעת של המומחה: "פירוק הריצוף הקיים לרבות השיפולים" ובסעיף 1ג, שם: "ביצוע הפרט החלופי שהצעתי לרבות השיפולים".
לא ראיתי מקום לסטות מהערכת המומחה לעניין העלויות.

58. אני מקבלת את העלויות שפירט המומחה להחלפת האריחים כאמור, לפיהן יש לערוך את החישוב הבא: (170+60)₪ X 172 מ"ר ומע"מ.

59. התובע טוען לפיצוי בסך 25,000 ₪, בהתאם לחוות דעת ד"ר בן עזרא.

60. הנתבעת טוענת כי "כבלי החימום הם חלקים מודולריים, הסיכוי שכולם יפגעו בפינוי הוא נמוך מאד" וכי עניין זה נמצא בידיעתו השיפוטית של בית המשפט. לכן גורסת הנתבעת כי אין לפצות בגין 100% מעלות המערכת, וכי התובע לא הוכיח אחרת.

61. המומחה קבע סכום של 20,000 ₪ ומע"מ, בהתאם להצעת המחיר של הנתבעת, שכן לטענתו קיים סיכוי סביר שהמערכת תינזק עקב עבודות פרוק הריצוף ויהיה צורך בהתקנת מערכת חדשה.

62. אני מאמצת גם כאן את מסקנות המומחה וקובעת כי יש לפצות את התובע בגין עלות המערכת, בסך 20,000 ₪.

63. לסיכום, בגין - החלפת הריצוף ומערכת החימום: אני מקבלת את קביעת המומחה על פי החישוב הבא - ((170+60)₪ X 172 מ"ר) + 20,000 ₪ = 59,560 ₪ בתוספת מע"מ.

פירוק והרכבה מחדש של ארונות, דלתות, כלי סניטציה:

64. התובע טוען לפיצוי בסך 28,000 ₪, בהתאם לחוות דעת ד"ר בן עזרא. זאת כולל עבור פירוק והרכבת מבני דלתות בשלמות כולל יציאה מהסלון למשטח חיצוני.
לטענת התובע (ראה סעיפים 47-50 לסיכומיו), לא כלל המומחה פיצוי בגין פירוק והרכבה מחדש של דלתות, ארונות מטבח וארונות אחרים, ויש להוסיף עלויות אלה לפיצוי שייפסק לטובתו.

65. מרכיב זה לא זכה להתייחסות הנתבעת.

66. בניגוד לטענת התובע כאמור (ראה סעיפים 47-50 לסיכומיו), כלל המומחה פיצוי בגין פירוק והרכבה מחדש של דלתות, ארונות מטבח וארונות אחרים (ראה סעיף 2 בעמ' 9 לחוות הדעת של המומחה) אך קבע בראש נזק זה פיצוי בסכום של 12,500 ₪ ומע"מ בלבד.

67. גם כאן לא ראיתי מקום לסטות מחוות דעתו של המומחה ו אני מקבלת את קביעותיו של המומחה, ופוסקת לתובע סך של 12,500 ₪ ומע"מ בגין רכיב זה.

תיקוני טיח וצבע:

68. התובע טוען לפיצוי בסך 8,000 ₪, בהתאם לחוות דעת ד"ר בן עזרא.

69. הנתבעת מקבלת את קביעת המומחה בעניין רכיב זה (ראה סעיף 77 לסיכומיה), שקבע פיצוי בסך 5,500 ₪ בתוספת מע"מ.

70. בניגוד לטענת התובע, כלל המומחה פיצוי בגין תיקוני סיוד וצבע לאחר סיום הריצוף. ראה סעיף 3 בעמ' 9 לחוות הדעת של המומחה, ואני קובעת כי יש לפצות את התובע בסך 5,500 ₪, כפי שקבע מומחה בית המשפט.

שימוש חוזר ובלתי צפוי בנגרות:

71. התובע דורש פיצוי בגין מרכיב זה בסך 12,000 ₪ על-פי אומדנא, בהתאם לחוות דעת ד"ר בן עזרא.

72. הנתבעת טוענת שאין להוסיף כל פיצוי מעבר לקביעות המומחה.

73. המומחה לא פסק בעניין זה ולא נחקר בעניין זה.

74. המומחה לא התייחס למרכיב זה ואף לא נשאל על כך בעדותו. גם כאן לא ראיתי מקום לסטות מחוות דעתו – ולכן איני מוצאת מקום לפסוק פיצוי בגין מרכיב זה.

פיקוח וליווי הנדסי:

75. התובע דורש סך של 10% מעלות סה"כ הפיצוי לטובת פיקוח הנדסי, בהתאם לחוות דעת ד"ר בן עזרא.

76. הנתבעת מתנגדת לחיובה בהוצאות פיקוח הנדסי, שכן מלכתחילה לא היה ליווי הנדסי לבניית הבית, התובע ויתר במודע על הפיקוח, ולכן אין לחייב את הנתבעת לשאת בכך.

77. המומחה קבע עלות בסך 7,800 ₪, ואף הדגיש את הצורך בפיקוח זה על מנת שביצוע התיקונים לא יימשך מעל חודש וחצי.

78. לעצם הפיצוי בגין רכיב זה, אני דוחה את טענת הנתבעת לפיה אין לפצות בגין רכיב זה את התובע, לאור ויתורו על פיקוח בשלב התקנת המערכת.
כאמור לעיל, אין מחלוקת כי הנתבעת מסרה את המפרט לתובע, וחתימתו מתנוססת על גבי המפרט. ועל פי קביעת המומחה – אותה אישרתי לעיל - לפיה המפרט היווה למעשה תכנית ביצוע הנדסית להנחת החימום התת-רצפתי, כמו גם לביצוע הריצוף, הרי שהמסקנה היא כי הנתבעת הפכה למפקחת-על לביצוע המפרט ולריצוף. ראה עדות המומחה:

ש. האם היה צריך מפקחת והתשובה שלך כן אבל הנתבעת היתה צריכה לפקח.
ת. כן, הנתבעת היתה צריכה לפקח על הפרט שלה. זו לא עבודה גדולה. כיוון שהיא שנתנה את הפרט וגם כתוב כך בחוות הדעת.

(פרו' 09.12.10 עמ' 11 שו' 15-17)

79. יש לכן לחייב את הנתבעת בנשיאה בעלות פיקוח הנדסי על התיקונים שהיא נושאת באחריות עליהם.

מה גם, שהנתבעת עצמה מפנה למסקנת המומחה כי "לווי ופיקוח כזה הינו חיוני והכרחי" (ראה סעיף 85 לסיכומי הנתבעת).
(לפסקי דין בהם נקבע פיצוי נוסף בגין פיקוח הנדסי, ראו בספרו של זמיר, בעמ' 470, ה"ש 593).

80. אני מקבלת לכן את חישוב המומחה, ופוסקת לכן 7,800 ₪ ומע"מ לזכות התובע.

פינוי הבית:

81. התובע טוען כי עפ"י חוות דעת המומחה צפויים התיקונים להמשך חודש וחצי. לטענתו יש לפסוק לו 300-700 ₪ ליום.

82. הנתבעת טוענת כי אין לחייבה בהוצאות ערטילאיות, אלא רק אם וכאשר ישלמן התובע בפועל.

83. המומחה קבע כי לצורך ביצוע התיקונים כאמור, יש לפנות את הבית למשך כחודש וחצי, כאשר תפקיד המהנדס המפקח המלווה לתאם בין בעלי המקצוע השונים לתקופה זו.
המומחה לא התייחס לעלות דיור חלופי.

84. אין ספק כי ביצוע תיקונים – שמשמעם עקירת כל הריצוף הקיים, הנחה מחדש של המצעים והמערכת – וריצוף מחדש – יחייב את התובע ובני ביתו לעזוב את הבית ולא יהיה ניתן לגור בבית בעת הזו.

85. מהמסמכים, שהגיש התובע עצמו, עולה כי עלות לילה בצימר בבית לחם הגלילית הנה 300 ₪ ומע"מ.

86. לא מצאתי טעם מיוחד לפסוק לפי עלות גבוהה יותר מהסכום הנמוך שהציג התובע לעלות לילה כאמור, והוא זכאי לפיצוי בסכום האמור, שמשקף עלות סבירה ללילה, לכל המשפחה, באזור שבו מתגוררת המשפחה. אין לחייב את התובע לעקור לאזור חדש לתקופה של יותר מחודש, לנתק את ילדיו מסביבתם ולהתרחק ממקום העבודה שלו ושל אשתו.

87. לעניין טענת הנתבעת כאילו יש להמתין עד שיוציא התובע סכומים אלה בפועל - יפים לעניין זה דברי כב' השופטת פרוקצ'יה, אודות הכלל הנוהג בסוגיה זו:

"כלל הוא בתורת הפיצוי כי יש להעמיד ניזוק במצב שהיה נמצא בו אלמלא אירעו ההפרה והנזק שנצמח בעקבותיה. מקובל עוד לפסוק פיצוי מתוך הנחה רעיונית כי הכסף ייועד למטרה שלשמה הוא ניתן, אך אין מחייבים בדרך-כלל הוכחה נחרצת לאופן השימוש העתידי בו, ותשלומו אינו מותנה בהתחייבות הנפגע להשתמש בו למטרה מוגדרת. כך הוא במקרה שלפנינו. נמצאו ליקויים בדירות המערערים, וכדי להעמידם במצב כאילו לא אירע הנזק יש לפצותם בשיעור כספי שיכסה את מלוא עלות התיקונים וההוצאות הנדרשים לצורך ביצועם בפועל. באומדן העלויות לצורך עניין זה איננו צריכים להידרש להוכחה קונקרטית בדבר ביצוע התיקונים בפועל, ויש לשלם את הפיצוי על בסיס ההנחה הרעיונית כי הכסף ייועד למטרה שלשמה הוא ניתן, אך אין מקום להתנות את שיעורו בהוכחה בדבר מימוש הייעוד כאמור. זוהי דרכו של בית-המשפט בפסיקת פיצוי דרך כלל, ואינני רואה מקום לסטות מדרך זו במקרה זה".
[הדגשה שלי, ה.א.]

ראה: ע"א 9085/00 שטרית נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פ''ד נז(5) 462, 477.

88. אני פוסקת לכן במרכיב זה פיצוי של 300 ₪ * 45 ימים = 13,500 ₪ ומע"מ.

הובלה, אחסון וביטוח תכולה:

89. התובע טוען כי יידרש לשלם עבור הובלת תכולת ביתו החוצה מהבית וחזרה, כמו גם אחסון מרבית התכולה לתקופת התיקונים וביטוח תכולה מאוחסנת זו, בסך כולל של 22,000 ₪ ומע"מ.
התובע לא צירף כל ראיה להוצאות נטענות אלו, כדוגמת הצעות מחיר ממובילים, מאחסנים ומבטחים.

90. הנתבעת טוענת כי לא בא זכרו של מרכיב זה בכתב התביעה, כי בפועל לא בוצעו הוצאות אלו, כי לא צורף לתצהיר התובע כל מסמך התומך בסכום הנטען, וכי המומחה לא קבע פיצוי בגינן.

91. המומחה אכן לא התייחס למרכיב זה, אך אין בכך כלום משום שעניין זה ממילא אינו בתחום מומחיותו, ודיי שהתייחס לכך שנדרש פינוי הבית לצורך ביצוע התיקונים למשך חודש וחצי.

92. אכן מצאתי טעם לפגם במחדל התובע להציג ראיה שתעיד על העלויות הנדרשות בגין מרכיב זה.

93. עם זאת, המומחה קבע כי "אכן יש לפנות את הבית בגלל אופי העבודות המתבצעות וזאת לתקופה של חודש וחצי" (ראה סוף עמ' 9 לחוות דעתו). מכאן לא יכול להיות ספק בדבר ההוצאות ההכרחיות לפינוי תכולת הבית ולהשבת התכולה בתום התיקונים, כמו גם אחסון התכולה וביטוחה.
ראה דברי השופט ברק (כתוארו דאז):

"הגישה המקובלת היא, כי מקום שהוכח קיומו של נזק, אין באי-האפשרות לחשב אותו בדייקנות כדי לדחות את תביעת הפיצויים (ע"א 525/79, בעמ' 285). 'מקום שהוכח קיומו של נזק, העובדה שאין אפשרות לחשב שיעורו במדוייק אין בה כשלעצמה כדי לשחרר את המעוול מתשלום פיצויים לניזוק' (ע"א 525/79, בעמ' 285). תורת הנזק ותורת הפיצוי אינן תורות מדויקות, ואינו נדרש דיוק מתמטי, ואינה נדרשת ודאות מוחלטת. כל שנדרש הוא, כי הנפגע-התובע יוכיח את נזקו ואת הפיצוי המגיע לו במידת ודאות סבירה (reasonable certainty), כלומר, באותה מידת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין".

ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 808-809.

94. לאור כל זאת, אני פוסקת סכום גלובלי כפיצוי בגין מרכיב זה, בסך של 10,000 ₪ ומע"מ.

עגמת נפש:

95. בהערכת גובה הפיצוי בגין עוגמת נפש, ניתן להביא בחשבון מספר שיקולים וביניהם את טיב הנכס, טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה, התנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו, עלות תיקון הליקויים.
ראה: ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח ( ניתן ביום 28/02/05).

96. התובע מבקש פיצוי בסך 50,000 ₪. התובע העיד על עגמת הנפש והסבל שנגרם לו ולמשפחתו בעקבות התקנת המערכת על פי הנחיות הנתבעת:

לא היתה חניכה לבית ולא היתה חנוכת בית, הריצוף מתפרק ולא מגיעים חברים של ילדים לבית כדי שלא יפצעו. הבית מתדרדר. שני בתים ממני נמכר בית ב- 3.5 מיליון שקל והבית שלי שווה חצי מזה. צריך להרוס את הבית מהיסוד כדי לתקן את כל הנזק שנוצר.

(פרו' 09.12.10 עמ' 25 שו' 16-18)

ובהמשך:

היתה התפרקות של הרובה, התחילה תופעה של התפרקות אריחים. ההבדל היה מאוד גדול, מהרגע שהמומחה מטעמי הגיע והוא ציין בפני שהבעיה תלך ותחמיר עם הזמן יותר ויותר והיום הגעתי למצב שכל הבית אני שם שטיחים איפה שזזים מס' אריחים. והבית נראה כעת כמו מסגד. אני מנעתי מהילדים להזמין חברים היות ואני לא רוצה לכנס לתסבוכת משפטית של תביעה אם אחד הילדים יפצע. אז הילדים יודעים שהם נמצאים או מחוץ לבית או שלא מכניסים לבית חברים.

(פרו' 09.12.10 עמ' 29 שו' 2-7)

97. מצאתי את התנהלות הנתבעת, וגורמים מטעמה, כלפי התובע, בלתי ראויה. זאת בין היתר כפי שעולה מתיאור התובע את ביקורו של נציג הנתבעת מר אסף סורקיס בבית התובע, שלא נסתר על-ידי הנתבעת, שאף לא טרחה להביא את מר סורקיס להעיד מטעמה:

פניתי לנתבעת אחרי שקיבלתי את חוות הדעת מטעם המומחה שלי, שהיא תבוא ותגיד מה דעתה בעניין. אין לי שום הבנה משפטית ומעולם לא תבעתי אף אחד ואין לי קשר לנושאים האלה. הבאתי את אסף והוא הגיע הביתה ועל דעתו שבר אריח מאמצע הבית וזה קומם אותי נורא. הוא השאיר את כל הריצוף מפורק עם הסומסומית מפוזרת בסלון עם הרס מוחלט והוא נכנס לרכב ואמר לי שיתייעץ עם מומחים ויחזור אלי. אחרי חצי שעה הוא חזר אלי טלפונית ואמר לי שזה לא בעיה שלו אלא של הרצף ואעשה מה שאני רוצה. הוא השאיר אותי בבית עם הכל מפורק והרוס ועזב את הבית.
...
לא אמרתי. האריח שהוא שבר היה דבוק היטב לבטון וכל המצע התנדנד. הוא עם פטיש ואזמל ריסק את האריח והאריח וחלקי הסומסומית והבטון התפזרו לכל עבר. הוא שטף ידיים והשאיר את זה ככה.

(פרו' 09.12.10 עמ' 33 שו' 8-14, 19-21)

98. דומני כי לא יכולה להיות מסקנה אחרת מאשר פיצוי בגין עגמת הנפש עקב "אובדן החלום ושברו" כפי שתיאר ב"כ התובע, בגין בניית "בית חלומות" המתנפץ לרסיסים – הן הבית והן החלום.

99. כדברי השופט משה רביד בת"א (מחוזי ירושלים) 2291/00 נוי עודד נ' ליאל חב' לבנין ונכסים בע"מ (ניתן ביום 29.06.08, ), שיפים כאן מקל וחומר –

"גם ליקוי בניה שעלותו נמוכה עשוי להסב עוגמת נפש גדולה (ולהיפך), כל שכן בנסיבות בהן הליקוי אינו מתוקן".

וראה גם דברי כב' השופטת שטמר:

"גם תיקונים שעלותם קטנה יחסית, עד שיתוקנו בפועל, יש בהם לגרום סבל לתובעים, שנאלצים לחיות עמם (ראו ספרו של זמיר, בעמ' 503). כך, למשל, שיפוע הפוך בחדר האמבטיה; חלון באמבטיה שהותקן הפוך, כך שלא ניתן במקביל לפתוח אותו ואת דלת חדר האמבטיה; ריצוף שאינו משביע רצון, ועוד".
[הדגשה שלי, ה.א.]

ראה: ת"א 948-98 גיגי שלמה ודפנה ואח' נ' פנורמה הצפון חברה לבניה בע"מ (ניתן ביום 04.01.09, ).

100. ליקוי כדוגמת זה שהוכח בענייננו, בריצוף בית התובע כמעט בכללותו, אף אם עלות תיקונו אינה עצומה, גרם לתובע ולמשפחתו סבל ועגמת נפש עצומים (ראה: ע"א 611/89 דרוקר נ' נחמיאס, פ"ד מו (2) 60, 65). שהרי מן ההיבט הפונקציונאלי, בכל צעד ושעל אדם מבחין בליקוי כזה ומרגיש אותו על בשרו עת הוא מתהלך בבית על רצפה כזו. מה גם שתיקון הליקויים יחייב פינוי של הבית. ראה דברי כב' השופטת נאור:

"הפגיעה באיכות החיים ובהנאתם של הרוכשים ובני משפחותיהם מן הבתים, כמו גם אי הנוחות הנלווית לתיקונים שבוצעו ויבוצעו, המחייבים במקרים רבים פינוי של הבתים, מצדיקים בנסיבות המקרה פסיקת פיצויי עוגמת נפש בשיעור גבוה".

ראה: ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' (ניתן ביום 01.12.08, ). באותו מקרה פסק בית המשפט העליון פיצוי בגין עוגמת הנפש בסך של 20,000 ₪, וזאת לאחר שהתחשב בחלקם של התובעים באותו מקרה במצב הירוד של הבתים, ומקל וחומר שזהו סכום ראוי בנסיבות המקרה שבפני.

לפיכך אני פוסקת בגין מרכיב זה פיצוי בגובה 20,000 ₪ לתובע.

שיערוך:

101. התובע טען כי יש לשערך את הפיצוי שייפסק לטובתו, החל מיום היווצרות עילת התביעה. ואולם, אני דוחה טענה זו. הסכומים שקבע מומחה בית המשפט משקפים את הנזקים ליום עריכתה – ואילו הסכומים האחרים שפסקתי – יפים למועד מתן פסק הדין.

אשם תורם:

102. אני דוחה את טענות הנתבעת לאשם תורם מצד התובע, בגין אי לקיחת מפקח לכל שלבי בניית הבית. חובה כזו לא קיימת, ומניעי התובע אינם ממין העניין (אף אם המדובר בשיקולי חסכון כלכלי, או שיקול מעשי לפיו, כדבריו, שכר את בעלי המקצוע הטובים ביותר ולכן סבר שאין צורך במפקח בנוסף להם).
הטעם לכך, הוא שהמפרט לריצוף ניתן על-ידי הנתבעת והיא צריכה היתה לוודא שבוצע לפי דרישתה.

סיכומו של דבר

103. לאור כל זאת, אני מעמידה את סך הפיצוי בו חייבת הנתבעת, כמפורט להלן:

בגין החלפת הריצוף ומערכת החימום: 59,560 ₪ ומע"מ
בגין פירוק והרכבת ארונות, דלתות וסניטציה: 12,500 ₪ ומע"מ
בגין תיקוני טיח וצבע: 5,500 ₪ ומע"מ
בגין פיקוח וליווי הנדסי: 7,800 ₪ ומע"מ
סה"כ פיצוי בגין הליקויים האמורים: 85,360 ₪ ומע"מ. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום 01.10.09 ועד למועד התשלום בפועל.


בגין פינוי הבית: 13,500 ₪ ומע"מ
בגין הובלה, אחסון וביטוח תכולה: 10,000 ₪ ומע"מ
בגין עגמת נפש: 20,000 ₪
סה"כ פיצוי בגין פינוי הבית, הובלה, ועגמת נפש: 43,500 ₪. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.


הנתבעת תשא בהוצאות התובע בגין כל ההליכים ובשכר טרחת עו"ד בסך כולל של 25,000 ₪. סכום זה נפסק בין היתר לאור הליכי צד ג' וצד ד' שנמחקו. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.









לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויי בניה במקלחת

  2. ליקויי בניה בחנות

  3. ליקויי בניה באלעד

  4. ליקויי בניה חמורים

  5. התמוטטות קירוי בריכה

  6. פסיקה עמידה בתקן 1045

  7. ליקויי בניה בדירת קרקע

  8. ליקויי בניה החלפת ריצוף

  9. ליקויי בניה במזכרת בתיה

  10. ליקויי בניה בבניין משרדים

  11. ליקויים בעבודות שרברבות

  12. תקן זכוכית - ליקויים

  13. רשלנות בתכנון חדר מדרגות

  14. ליקויי בניה בבית דו משפחתי

  15. תקופת אחריות על ליקויי בניה

  16. בקשת הקבלן לתקן ליקויי בניה

  17. הסכם בדבר תיקון ליקויי בניה

  18. תביעה מופרזת בגין ליקויי בניה

  19. התקנה לקויה של חימום תת רצפתי

  20. מכתב אחריות לביצוע איטום גגות

  21. ירידת ערך עקב הנמכת גובה התקרה

  22. טענת ליקויי בניה בעבודות ריצוף

  23. מדרגות פנימיות בדירה - ליקויי בניה

  24. תביעה בגין ליקויי בניה לאחר 7 שנים

  25. תביעה נגד מוכר דירה בגין ליקויי בניה

  26. ליקויי בניה בבית צמוד קרקע דו משפחתי

  27. ליקויי בניה בדירה חדשה שנמסרה לשכירות

  28. פסילת מסמכים שהועברו למומחה ליקויי בניה

  29. סכסוך בין משפחות בדבר ליקויי בנייה בדירה

  30. רשלנות מקצועית של עורך דין בתיק ליקויי בניה

  31. השאלה המרכזית היא האם ניתנה הזדמנות לתקן ליקויים

  32. התאונה התרחשה לפי הנטען מחמת ליקוי מבני נסתר במדרגות

  33. הודעה על אי התאמה ותקופת התיישנות בתביעות ליקויי בניה

  34. הפחתה בשיעור של 30% מסכום הפיצוי שנפסק בגין ליקויי בניה

  35. התרעה באמצעות שיחות טלפוניות ומכתבים אודות ליקויים בדירה

  36. טענת ליקויי בנייה וטענה להפרשי שטח בין הפרוספקט לבין הממכר

  37. הכרעה בסכסוכים שעניינם ליקויי בנייה מחייבת בחינה מקצועית של מומחה

  38. תביעת ליקויי בניה שהוגשה על ידי רוכשי שלוש דירות ונציגות הבית המשותף

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון