קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכויות יוצרים על גופן:

1. התובענה שלפני היא חלקו האחד של צמד תביעות שהתנהלו במשותף (התובענה האחרת היא ת.א. 5315-04-08), , ואשר עסקו בטענות להפרת זכויות ביחס לגוֹפָנים (typeface) על ידי הנתבעות, בכך שעשו שימוש בלתי מורשה בהם במערכות ההפעלה Windows XP ו- Windows Vista המיוצרות ומשווקות על ידן.

2. ביום 5.10.2010 ניתנה על ידי במסגרת שני התיקים האמורים הכרעה עקרונית לפיה "גוֹפָן אינו יכול להוות נושא להגנה של דיני המדגמים, אולם הוא עשוי, אם הוא עומד במבחנים שקובע הדין, לזכות בהגנה של דיני זכויות היוצרים" (פסקה 53 להחלטה). לאור הכרעה זו סיכמו הצדדים בכתב בנפרד את טענותיהם ביחס לעובדותיו של כל אחד משני התיקים. על בסיס כתבי הטענות, הראיות שהוגשו ונשמעו והסיכומים תפורט להלן הכרעתי ביחס לתובענה זו, הנוגעת להפרות הנטענות ביחס לגוֹפָן "נרקיסים". פסק דין בהליך המקביל (ת.א. 5315-04-08), אשר עסק בהפרות הנטענות ביחס לגוֹפָן "קורן" יינתן במועד מאוחר יותר.

3. גוֹפָן "נרקיסים" עוצב על ידי אחד מבכירי הטיפוגרפים של האות העברית, מר צבי נרקיס ז"ל (להלן: "מר נרקיס ז"ל"), במהלך שנות השמונים, ועיצובה נמשך "במהלך כמה שנים" (פרוטוקול העדות המוקדמת מיום 15.2.2009, עמודים 1 – 2). הצדדים אינם חולקים על כך כי הזכויות בגוֹפָן "נרקיסים", ככל שהן קיימות, שייכות מעת יצירתו למר נרקיס ז"ל.

3. דינה של התובענה שלפני להידחות מהטעם שהנתבעות הצליחו להוכיח כי השימוש שהן עושות בגוֹפָן "נרקיסים" הוא שימוש כדין, שנעשה מכוח רישיון שימוש בלתי הדיר ובלתי מוגבל בזמן שנתן להן מר נרקיס ז"ל, באמצעות צד שלישי, עוד בראשית שנות התשעים. ממילא, כשמדובר בשימוש שנעשה ברשות בעל הזכויות בגוֹפָן, הרי שגם אם אניח, כגישת התובעים, כי המדובר בגוֹפָן בו מתקיימת זכות יוצרים, אין התובענה שלפני יכולה להתקבל. אבהיר להלן ביתר הרחבה את נימוקי לדחיית התובענה. לצורך הקיצור אניח לאורך כל הדיון, מבלי לקבוע מסמרות, כי גוֹפָן "נרקיסים" נהנה מהגנת דיני זכויות היוצרים.

רישיון השימוש שניתן לנתבעות לעשות שימוש בגוֹפָן "נרקיסים"

4. בראשית שנות התשעים, ביקשה הנתבעת 2 (להלן: "מיקרוסופט") להוציא גרסה עברית של מערכת ההפעלה "חלונות" (windows). מאחר ומערכת הפעלה בעברית צריכה גוֹפָנים עבריים, התקשרה מיקרוסופט ביום 15.7.1991 בהסכם עם חברה ישראלית בשם כיוון מחשבים בע"מ (להלן: "כיוון"), במסגרתו התחייבה כיוון למכור למיקרוסופט, בין השאר, זכויות ב- 5 סוגים של גוֹפָנים עבריים (להלן: "הסכם כיוון-מיקרוסופט").

5. מנכ"ל כיוון בעת הרלוואנטית, מר שמואל (רוברט) רוזנשיין (להלן: "מנכ"ל כיוון") העיד כי בעת שנערך הסכם כיוון-מיקרוסופט לא הוגדרו הגוֹפָנים המסוימים אותם תספק כיוון, אלא כל שנקבע הוא אפיון כללי שלהם (ראו פרוטוקול 4.7.2010, עמודים 271 – 275). ואכן בנספח B של הסכם כיוון-מיקרוסופט נמצא רק אפיון כללי של הגוֹפָנים שעל כיוון לספק למיקרוסופט, בנוסח: Body typeface (regular); Headline typeface (bold) וכיו"ב.

6. על פי עדותו של מנכ"ל כיוון, בעקבות ההסכם עם מיקרוסופט ניהלה כיוון עוד בשנת 1991 משא ומתן עם מר צבי נרקיס ז"ל לצורך קבלת הזכויות להשתמש בגוֹפָן "נרקיסים" ולבצע דיגיטציה של הגוֹפָן. למר נרקיס הובהר כי בכוונת כיוון למכור את הגוֹפָן והדיגיטציה שלו למיקרוסופט.

7. בעקבות משא ומתן זה נחתם בפברואר 1992 הסכם בין כיוון למר צבי נרקיס ז"ל (להלן: "הסכם נרקיס-כיוון") מכוחו העניק מר נרקיס ז"ל לכיוון:

"… an unlimited, non-exclusive and irrevocable license to include the Narkisim designs in any of its software products, and to sublicense such use to other software producers, distributors or vendors"
(סעיף 1 להסכם נרקיס-כיוון).

זאת ועוד, סעיף 2 להסכם נרקיס-כיוון מתייחס באופן ספציפי לחברת מיקרוסופט, וקובע כדלהלן:

"Without derogating from the generality of section 1 above, Narkis specifically grants to Kivun a license to sub-license the use of the Narkisim designs to MICROSOFT CORPORATION of the Stat[e] of Washington, U.S.A. and/or any of its subsidiary or related corporations, for inclusion in any of its software products."

8. מנכ"ל כיוון הוסיף והעיד כי לאור הסכמה זו נכלל הגוֹפָן "נרקיסים" במסגרת חבילת הגוֹפָנים, שסיפקה כיוון למיקרוסופט במהלך השנים 1992 – 1993. יצוין כי חבילה זו כללה יותר גוֹפָנים מהמספר המינימאלי עליו התחייבה כיוון (חמישה גוֹפָנים), וזאת ללא שכיוון קיבלה תמורה נוספת. עניין זה הוסבר על ידי מנכ"ל כיוון באופן הבא:

"רצינו גם אנחנו לקדם את ה- windows בעברית ... הייתי המפתח הראשון של ה- windowsבארץ, המשתמש הראשון זאת אומרת בארץ. דחפתי אותו. וכשפנו אלי לעזור להם לפתח גרסה, windows בעברית ... שמחתי, אז עזרנו להם, קידמנו, דחפנו. זה כלל פונטים, אולי פונטים מעל מה שהיו חייבים. בלי פונטים אין מערכת הפעלה" (פרוטוקול 4.7.2010, עמוד 275 שורות 17 – 22).

9. יצוין כי גם מר נרקיס ז"ל, אשר עדותו נגבתה בימים 15.2.2009 ו- 3.3.2009 כעדות מוקדמת לאור מצבו הבריאותי, זכר כי ערך הסכם למכירת זכויות בגוֹפָן "נרקיסים" למיקרוסופט באמצעות כיוון ("פנו אליי מ"כיוון" אינני זוכר מי, כדי להעביר את האותיות עבור מיקרוסופט". פרוטוקול העדות המוקדמת מיום 15.2.2009 עמודים 3 – 4).

10. להשלמת התמונה יצוין כי בשנת 2003 הוגשה ע"י התובעים 1 - 2 בהליכים שלפני (להלן: "מסטרפונט") תביעה כנגד מר נרקיס ז"ל ונכדו (ת.א. (שלום ת"א) 54824/03) . בתביעה זו טענה מסטרפונט כי מר נרקיס ז"ל ונכדו הפרו את הרישיון הבלעדי להפצת גוֹפָנים ממשפחת אותיות נרקיס בכך שמכרו או הרשו את השימוש בהם לצדים שלישיים, וביניהם מיקרוסופט (ראו סעיף 46 לכתב התביעה). תביעה זו יושבה לבסוף בפשרה, ואולם מעצם הגשתה ניתן להסיק שגם מסטרפונט היו מודעים לקיומו של רישיון השימוש שנתן מר נרקיס ז"ל לטובת מיקרוסופט באמצעות כיוון.

11. ניתן היה לסבור כי, לאור ההרשאה הבלתי מוגבלת והבלתי הדירה שניתנה למיקרוסופט, באמצעות כיוון, לעשות שימוש בגוֹפָן "נרקיסים" במוצריה, תימנע ההתדיינות הנוכחית, ולמצער, תמחק משהתבררו העובדות לאשורן. ואולם, כפי שציין בית המשפט העליון באחת הפרשיות, "גם במקרה זה הובהר, שאין לשער מראש, מה רב כושר ההמצאה ומה גדולה הבקיאות של יודעי דין" (ע"א 304/70 אביעם נ' מדינת ישראל, פ"ד כה (1) 665 (1971)). מפאת מאמציהם של עורכי הדין, שסיכמו טיעוניהם באריכות וביסודיות, אתייחס להלן בקצרה לטענות השונות שהעלו התובעים כדי לנסות ולהדוף את המסקנה הבלתי נמנעת שדין התביעה להידחות. למען הנוחות אבחין בין טענות כנגד רישיון השימוש לטענות להפרות שאינן מכוסות ברישיון השימוש.

טענות התובעים כנגד רישיון השימוש

12. שתי הטענות הראשונות של התובעים נגד רישיון השימוש הן במישור הפרוצדוראלי.

ראשית, ב"כ התובעים טענו כי הנתבעות לא התבססו בכתב הגנתן (לא המקורי ולא המתוקן) על כך שניתן להן רישיון שימוש, אלא על הטענה שהופרכה לפיה רכשו את מלוא הזכויות בגוֹפָן "נרקיסים". מכאן שהסתמכותן בסיכומיהן על העברת זכויות השימוש היא בגדר הרחבת חזית אסורה. אין בידי לקבל טענה זו. טענתן המרכזית של הנתבעות בכתב הגנתן הייתה שהן עושות שימוש כדין בגוֹפָן "נרקיסים", מכוח הסכמה שניתנה על ידי מר נרקיס ז"ל, באמצעות כיוון. טיבה המדויק של ההסכמה שנתן מר נרקיס ז"ל לא היתה ידועה לנתבעות באותה עת (אלא לתובעים בלבד), והתבררה רק משנחשף הסכם נרקיס-כיוון על ידי התובעים במסגרת הליכי הגילוי. במצב דברים זה אין לומר כי טענת ההגנה לה טוענים הנתבעים בסופו של הליך מהווה הרחבת חזית אסורה.

שנית, התובעים טענו כי הוכחת המסכת העובדתית נעשתה בעיקרה באמצעות מנכ"ל כיוון, ולא באמצעות האדם שניהל את המשא ומתן עם מר נרקיס ז"ל מטעם כיוון, מר מאיר דורון, או באמצעות עד מהמחלקה המשפטית של מיקרוסופט. קשה לראות מה טעם מצאו התובעים להעלות טענה זו. מנכ"ל כיוון העיד מידיעה אישית הן על נסיבות כריתת הסכם כיוון-מיקרוסופט והן על נסיבות כריתת הסכם נרקיס-כיוון. עדותו הייתה מהימנה מאד, והתיישבה היטב הן עם הגיון הדברים והן עם המסמכים הקיימים בתיק. במצב דברים זה די היה בעדותו כדי לבסס את הרקע העובדתי הנוגע לכריתת ההסכמים, במיוחד בשים לב לכך שהיא נתמכה בראיות הקשורות לתובעים (ראו פסקאות 9 ו- 10 לעיל) ושהתובעים לא העלו כל ראיות שיש בהן כדי לגלות סתירות של ממש בעדותו.

13. טענותיהם הבאות של התובעים מופנות כלפי הסכם כיוון-מיקרוסופט. גם טענות אלו ניתן לחלק לשניים:

ראשית, נטען כי הסכם כיוון-מיקרוסופט נכרת לפני שניתנה רשות השימוש על ידי מר נרקיס ז"ל, ואינו כולל כלל התייחסות לגוֹפָן נרקיסים, כך שאינו יכול לאפשר את השימוש הנטען על ידי הנתבעות. טענה זו ראוי לדחות לאור הרקע העובדתי לכריתת ההסכמים, כפי שהובהר במהלך הדיון, בעיקר בעדותו של מנכ"ל כיוון. הסכם כיוון-מיקרוסופט היה הסכם שהסדיר רכישה של מספר מוצרי תוכנה, ובכללם חבילת גוֹפָנים, שכיוון הייתה אמורה לפתח בעבור מיקרוסופט. בין היתר נדרשה כיוון לדאוג להסדרת זכויות השימוש בגוֹפָנים מול יוצריהם, וכך עשתה, במקרה של גוֹפָן "נרקיסים" בהסכם נרקיס-כיוון. ממילא אין כל פגם בכך שהסכם כיוון-מיקרוסופט לא זיהה את הגוֹפָנים שיסופקו למיקרוסופט, וכי זיהויים נעשה לאחר מכן, בשלב ביצוע ההסכם.

שנית, נטען כי קיימת אי התאמה בטיב הזכויות שכיוון התחייבה לספק למיקרוסופט לפי הסכם כיוון-מיקרוסופט, להרשאה שניתנה במסגרת הסכם נרקיס-כיוון: בעוד שבהסכם כיוון-מיקרוסופט התחייבה כיוון למכור את הזכויות בגוֹפָנים, בהסכם נרקיס-כיוון ניתנה לכיוון רק האפשרות להקנות רישיונות שימוש – וכידוע, אין מכירה זהה למתן הרשאה. טענה זו יש לדחות משני טעמים: ראשית, ספק בעיני אם מנסחי הסכם כיוון-מיקרוסופט התכוונו לכך שכיוון מתחייבת להפוך את מיקרוסופט לבעלים של הגוֹפָנים (להבדיל מבעלת זכות להשתמש בהם ובדיגיטציה שלהם). הלשון בה השתמשו הצדדים היא אומנם רחבה, ואולם ראוי לפרשה בהתאם לתכלית העסקה, ובאופן שלא יביא לתוצאה אבסורדית. שנית, אף אם נניח, לצורך הטיעון כי התחייבות כיוון הייתה להעביר את הבעלות בגוֹפָנים, הרי שככל שהעבירה זכויות פחותות למיקרוסופט (קרי, רישיון שימוש בלבד) הרי שברור כי העברה זו תופסת, ולכל היותר יכולה מיקרוסופט לבוא בטענות לכיוון על כך שלא עמדה באופן מלא בהתחייבויותיה על פי הסכם כיוון-מיקרוסופט. במילים פשוטות, גם אם נניח שכיוון רכשה ממר נרקיס ז"ל עבור מיקרוסופט זכויות פחותות מהתחייבויותיה על פי הסכם כיוון-מיקרוסופט, אין בכך כדי לפגום ביכולתן של הנתבעות להסתמך על הזכויות שכיוון רכשה בעבור מיקרוסופט הלכה למעשה.

14. סיכומו של דבר, אין ממש בטענות שהעלו התובעים כנגד רישיון השימוש שניתן למיקרוסופט, באמצעות כיוון, על ידי מר נרקיס ז"ל, וממילא אין בשימושים שעושה מיקרוסופט בגוֹפָן "נרקיסים" מכוח הרשאה זו כדי להוות הפרת זכויות של מי מהתובעים.




טענות התובעים להפרות שאינן מכוסות ברישיון השימוש

15. סוג שני של טענות שהעלו התובעים הן כי רישיון השימוש אינו מכשיר הפרות מסוימות שנטענו על ידן. להלן אתייחס לכל אחת מההפרות הנטענות הללו.

16. פעולות המוקדמות לרישיון או המאוחרות לפירוקה של כיוון – התובעים העלו טענה כי קיים חשש שמיקרוסופט עשתה שימוש בגוֹפָן "נרקיסים" עוד קודם להסכם נרקיס-כיוון. ספק אם אכן כך היה, ומכל מקום המדובר באירועים שהתרחשו למעלה מ- 16 שנים קודם להגשת התביעה, ופשיטא כי עילת התביעה בקשר אליהם התיישנה. טענה אחרת, שנטענה בחצי פה, היא שהסכם נרקיס-כיוון לא יכול לאפשר שימוש בגוֹפָן לאחר הפסקת פעולתה של כיוון (אשר פורקה ככל הנראה בשנת 2001). גם לטענה זו אין כל בסיס. רישיון השימוש הוא בלתי מוגבל ובלתי הדיר, ומאפשר במפורש מתן רישיונות משנה ליצרני תוכנה אחרים, ובאופן ספציפי למיקרוסופט. ממילא, כלפי צדדים שלישיים (ובכללם הנתבעות) רישיון בלתי הדיר כזה פועל כחוזה בלתי הדיר לטובת צד ג', ותוקפו אינו פוקע כלפי אותם צדדים שלישיים אף אם הצד שהשיג את הזכויות בעבורם חדל להתקיים.

17. הפרת הזכות המוסרית של מר נרקיס ז"ל – טוענים התובעים כי מיקרוסופט מפרה את זכותו המוסרית של מר נרקיס ז"ל, שכן הוא אינו נזכר כיוצר הגוֹפָן בקובץ המספק מידע ביחס לגוֹפָן במערכות ההפעלה של הנתבעות. אינני סבור כי יש בטענה זו ממש, ואף אם הייתי מוצא בה ממש, הרי שהפיצוי שהייתי מעניק היה סמלי בלבד. הטעם לכך פשוט: כפי שמקובל ביחס לחלק מהגוֹפָנים, זיהוי הגוֹפָן עם יוצרו נעשה באמצעות קריאת הגוֹפָן על שם היוצר (כך, נעשה גם בגוֹפָנים מפורסמים נוספים כגון קורן ופרנק-ריהל). באותם מקרים בהם הדבר נעשה, הרי שמתקיימת הדרישה כי שמו של היוצר "ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים בנסיבות העניין" (סעיף 46(1) לחוק זכות יוצרים, תשס"ח – 2007; וראו גם סעיף 4א. (1) לפקודת זכות יוצרים, 1924 הנוקטים במבחן "בהיקף ובמידה המקובלים"). לפיכך כל עוד שומרת מיקרוסופט על דרך הזיהוי באמצעותה בחר מר נרקיס ז"ל לקשור בינו לבין יצירתו, אין לומר כי נפגעת זכותו המוסרית מכך שאינו נזכר במקום נוסף כבעל זכות היוצרים. יחד עם זאת, על מנת למנוע כל ספק בעניין, ידאגו הנתבעות לכך שבמערכות הפעלה עתידיות יוזכר שמו של מר נרקיס ז"ל כבעל זכות היוצרים בגוֹפָן "נרקיסים" גם בקובץ המתאר את הגוֹפָן.

18. הפרת זכויות בדיגיטציה של הגוֹפָן – מסטרפונט (התובעים 2 – 3) טענה כי מיקרוסופט מבצעת הפרה כלפיה, שכן לה יש את הזכויות ביחס לדיגיטציה של הגוֹפָן "נרקיסים". מבלי להיכנס לדיון בשאלה מהן זכויותיו של מי שמבצע דיגיטציה של גוֹפָן, ניתן לדחות טענה זו כבר מהטעם שמיקרוסופט לא עשתה כל שימוש בדיגיטציה שיצרה מסטרפונט. הליך הדיגיטציה של גוֹפָן "נרקיסים" נעשה עבור מיקרוסופט בשלב ראשון על ידי חברת כיוון בשנים 1992 – 1993, ובשלב שני בידי חברות אחרות. בין כך ובין כך, לטענת מיקרוסופט, שלא הובאה ולו ראשית ראייה לסתור אותה, מפתחי הגוֹפָנים הדיגיטאליים בעבורה לא נעזרו כלל בדיגיטציה של הגוֹפָן על ידי מסטרפונט (יצוין כי בשלב הראשון, כאשר הדיגיטציה בוצעה על ידי כיוון, ספק אם ניתן היה לעשות שימוש כזה, הואיל והדיגיטציה של מסטרפונט לגוֹפָן, שנעשתה לראשונה ב- 1989, לא הייתה מותאמת עד שנת 1997 לסביבת PC. ראו עדותו של התובע 2, פרוטוקול 27.6.2010 בעמודים 246 – 247). במצב דברים זה, לא נטלו הנתבעות דבר וחצי דבר שיצרה מסטרפונט, וממילא אם ליוצר ובעל הזכויות בגוֹפָן (מר נרקיס ז"ל) אין טענה כנגד מיקרוסופט לשימוש שלא כדין (לא בגין הדיגיטציה ולא בגין השימוש בגוֹפָן), לא תעמוד טענה כזו גם למי שביצוע דיגיטציה אחרת בהרשאת בעל הזכויות בגוֹפָן (מסטרפונט).

19. הפרת זכויות ביחס ל"משקלים" של הגוֹפָן – מוסיפים התובעים וטוענים כי גם אם מיקרוסופט עושה שימוש כדין בגוֹפָן "נרקיסים" במשקלו הרגיל, הרי שהאפשרויות להטות (italic) ולהדגיש (bold) את הגוֹפָן מהוות הפרה של זכויות התובעים ביחס למשקלים של הגוֹפָן, שהן זכויות נפרדות מהזכויות בגוֹפָן עצמו. אף אם אניח לצורך הדיון, ומבלי לקבוע מסמרות, כי "משקלים" של גוֹפָן עשויים להוות יצירה עצמאית, הרי שבמקרה שלפני הפעולה שמיקרוסופט מאפשרת למשתמשים לעשות בגוֹפָן אינה יכולה להוות הפרה של זכויות ביחס אליהם. הטעם לכך הוא, שכל אשר מיקרוסופט מאפשרת למשתמש לעשות באמצעות הפונקציות של הטיה והדגשה, הן טרנספורמציות פשוטות וטכניות המשנות את מנח האות בזווית מסוימת או מעבות את האות באחוז מסוים. ככל שהמשקל שהפרתו נטענת בנוי על טרנספורמציות טריוויאליות מסוג זה, פשיטה כי אין מדובר ביצירה חדשה, היוצרת זכות משפטית נפרדה מהגוֹפָן במשקלו הרגיל. במילים אחרות, על מנת שיהיה בסיס עובדתי לטענה כי משקל מסוים מהווה יצירה עצמאית, נדרש כי הוא יבטא יצירתיות החורגת מהטיה בזווית קבועה או עיבוי באחוז קבוע של כל האותיות. לפיכך, אין עיבוי או הטיה כאמור יכולים להוות הפרה של "משקלים" הזוכים להגנה נפרדת.

בשולי הדברים אעיר כי עריכת טרנספורמציות המשנות את הגוֹפָן עלולה, במקרים מסוימים, להוות סילוף או הטלת פגם בגוֹפָן, באופן שיקים ליוצר הגוֹפָן טענה לפגיעה בזכות המוסרית (ראו סעיף 46(2) לחוק זכות יוצרים. כן ראו עמדתו של מר נרקיס ז"ל, אשר ציין כי התנגד תחילה להטיה מימין לשמאל מאחר ואינה תואמת לשיטתו את כיוון הכתיבה של האות העברית, אך הודה כי קיבל לבסוף את "דין המשתמש". ראו פרוטוקול העדות המוקדמת מיום 15.2.2009, עמוד 8). עם זאת, התובעים לא טענו בסיכומיהם כי יש לראות בהשמנה או בהטיה הנעשים באמצעות התוכנות של מיקרוסופט משום סילוף או הטלת פגם – וטוב שכך, שכן בנסיבות העניין לא הונח לטענה זו בסיס עובדתי.


סוף דבר

20. השימוש שעושות הנתבעות בגוֹפָן "נרקיסים" נעשה כדין מכוח רישיון שימוש בלתי הדיר ובלתי מוגבל בזמן שניתן למיקרוסופט, באמצעות כיוון, על ידי יוצר הגוֹפָן, ובעל הזכויות בו, מר צבי נרקיס ז"ל, בשנת 1992. רישיון שימוש זה מאפשר למיקרוסופט לכלול גרסאות דיגיטאליות של הגוֹפָן "נרקיסים" במוצריה, והתובעים לא הוכיחו כל חריגה ממסגרתו.

21. הנתבעות יוודאו כי הקובץ המתאר את הגוֹפָן "נרקיסים" במוצריה העתידיים יכלול הבהרה כי היוצר של הגוֹפָן הוא מר צבי נרקיס ז"ל.

22. לאור האמור התביעה נדחית, רובה ככולה.

23. התובעים יישאו בהוצאות הנתבעות בתובענה זו בסכומים המפורטים להלן:
התובע 1 – סך של 20 אלף ₪.
התובעים 2 ו-3 – סך של 100 אלף ₪.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זכויות יוצרים גופנים

  2. זכויות יוצרים על גופן

  3. מה זה זכויות יוצרים ?

  4. זכויות יוצרים בציורים

  5. זכויות יוצרים על רעיון

  6. חוק זכויות יוצרים הישן

  7. שם של עסק - קניין רוחני

  8. זכויות יוצרים על תכשיטים

  9. הפרת זכויות יוצרים בציור

  10. זכויות יוצרים על חוות דעת

  11. קניין רוחני בענף המרכולים

  12. שימוש בצילום ללא רשות

  13. העתקת מאמרים מעיתון בחו"ל

  14. הפרת זכויות יוצרים על עיצוב

  15. בעלות משותפת בזכויות יוצרים

  16. הפרת זכויות יוצרים על משחקים

  17. זכויות יוצרים על מודל פדגוגי

  18. הפרת זכויות יוצרים בצילומים

  19. שימוש בצילומים בלי לתת קרדיט

  20. הפרת זכויות יוצרים צלם מקצועי

  21. זכויות יוצרים על שידור המונדיאל

  22. זכויות יוצרים על מיטות ומזרונים

  23. זכויות יוצרים על תמונות מצולמות

  24. זכויות יוצרים לאחר פירוק שותפות

  25. השמעת יצירות מוקלטות במקום פומבי

  26. פיצוי על הפרת זכויות יוצרים על ספר

  27. הפרת זכויות יוצרים בתוכנה לאייפון

  28. הפרת זכויות יוצרים במוסיקה במסעדה

  29. זכויות יוצרים על הקלטת ביצוע של שיר

  30. הפרת זכויות יוצרים ע"י אולם אירועים

  31. הפרת זכויות קניין רוחני ע''י תיאור כוזב

  32. רווח גולמי נקי ממכירת תכשיטים - העתקת מוצרי אופנה

  33. סעיף 56 לחוק זכות יוצרים מאפשר פיצוי בלא צורך בהוכחת נזק

  34. תביעה לפיצוי בגין הפרת זכויות יוצרים על ידי העתקה של 2 טקסטים ותמונה

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון