כיסוי ביטוחי אחריות מקצועית עו''ד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כיסוי ביטוחי אחריות מקצועית עו''ד:

לפני תביעה על-פי פוליסת ביטוח אחריות מקצועית שהיתה לנתבע – המודיע בהודעה לצד ג', אצל צד ג' (להלן: "איילון"), לנזקים שאירעו לתובעים בגין רשלנותו המקצועית של הנתבע, עו"ד (להלן: "הנתבע").

א. עיקר העובדות הצריכות לעניין .
1. הנתבע, עורך דין במקצועו, ייצג את התובעים בתביעה שהגישו נגדם אברהם חיים וזהבה (להלן: "משפחת אברהם"), בעלי דירה בבניין שבו גם לתובעים דירה, בגין עבודות בנייה של התובעים ברכוש המשותף והסגת גבול ברכוש המשותף בבית המשפט השלום בירושלים [ת.א. (שלום י-ם) 2502/94] (להלן: "תביעת אברהם"), לאחר שתביעה קודמת של משפחת אברהם למפקח על המקרקעין נמחקה. הנתבע הגיש בשם התובעים כתב הגנה ותביעה שכנגד. ביום 26.11.97 ניתן פסק דין על ידי כבוד השופט לחוביצקי בתביעת אברהם בה חייב את התובעים לפצות את משפחת אברהם בסך של 192,843 ₪ בתוספת הוצאות משפט (להלן: "פסק הדין בתביעת אברהם").

2. על פסק הדין בתביעת אברהם הגישו התובעים, באמצעות הנתבע, ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 4018/98). ביום 23.6.98 ניתן בערעור צו להגשת סיכומים, כאשר על הנתבע היה להגיש סיכומים עד ליום 8.7.98.

3. ביום 23.3.99 מחק בית המשפט את הערעור שכניהם בערעור שהוגש על ידם לבית המשפט המחוזי בירושלים (ע"א 4018/99) (להלן: "הערעור") על פסק דינו של בית המשפט השלום בירושלים (ת.א. 2502/94) אשר חייב אותם בתשלום 186,419 ₪ בגין בניית תוספות שגרמו לאיבוד זכויות בנייה של משפחת אברהם בקיזוז 11,126 ₪ שנפסק לחובת משפחת אברהם בגין בניית מרפסת וכן ניתן צו האוסר על התובעים לבצע בנייה נוספת הפוגעת בשטחי הרכוש המשותף.

4. ביום 23.3.99 ניתן פסק דין הדוחה את הערעור בשל אי הגשת סיכומים מטעם התובעים, על אף שתי תזכורות בעל פה למשרדו של הנתבע ולאחר שחלפו למעלה מתשעה חודשים ממתן ההחלטה על הגשתם.

5. ביום 6.5.99 הגיש הנתבע בקשה לביטול פסק הדין בערעור בטענה שהסיכומים לא הוגשו עקב סיבות אישיות ועומס עבודה. בקשה זו נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי ביום 16.5.99.

6. התובעים הגישו באמצעות בא-כוחם הנוכחי, עו"ד בעז ארד, בקשה נוספת לביטול פסק הדין בערעור, אך בהמלצת בית המשפט המחוזי בירושלים, חזרו בהם מהערעור לאחר שהובהר להם שבקשתם עתידה להידחות והם יחויבו בהוצאות. ביום 5.7.01 שילמו התובעים 279,991 ₪ לקופת ההוצאה לפועל לאחר שמשפחת אברהם נקטה בהליכים לגביית החוב על פי פסק הדין.

7. ביום 25.11.99 שלח עו"ד ארד מכתב התראה לנתבע בדואר רשום (מוצג נ/11), לפיו פנו אליו התובעים על מנת שיגיש נגד הנתבע תביעה בגין רשלנות מקצועית, כי הנתבע מבקש להודיע על כך באופן מיידי למבטח שלו ולמסור לעו"ד פרטיו של המבטח כדי שיוכל לפנות אליו ישירות. הנתבע לא השיב למכתב. באותו יום שלח עו"ד ארד מכתב תלונה על הנתבע ללשכת עורכי הדין וזו השיבה לו במכתב מיום 5.12.99 (מוצג נ/13).

8. ביום 12.3.00 הגישו התובעים תביעה נגד הנתבע בשל רשלנות מקצועית והפרת חובת הנאמנות שלו כלפיהם כלקוחותיו, ונגד איילון כמבטחת שלו.

9. הנתבע הגיש הודעת צד שלישי מגדל חברה לביטוח (להלן: "מגדל") ונגד איילון, בה טען כי ביטחו אותו בביטוח אחריות מקצועית החל על האירוע, הראשונה – מיום 1.12.98 ועד 31.12.99, והשנייה מיום 1.12.99 ועד 30.11.00. שתי חברות הביטוח הגישו כתב הגנה בתביעה להודעת צד ג'. בכתב ההגנה להודעה לצד ג' טענה מגדל, בין היתר, כי הפוליסה של הנתבע אצלה ואצל איילון היא פוליסה על בסיס מועד הגשת התביעה, ומאחר וביום הגשת התביעה של התובעים נגד הנתבע לא היה הנתבע מבוטח במגדל אלא באיילון, אין לו נגדה עילת תביעה. הנתבע לא הגיש כתב תשובה לכתבי ההגנה בהודעה לצד ג'.

10. ביום 14.2.02 הגישה מגדל בקשה לדחיית ההודעה לצד ג' נגדה (בש"א 105885/02 – מוצג נ/7). הנתבע לא הגיב לבקשה וביום 14.5.02, במהלך ישיבת ההוכחות, דחה בית המשפט את ההודעה לצד ג' נגד מגדל. הנתבע לא ערער על פסק דין זה.

11. בפסק דינו של כבוד השופט ד"ר עדי אזר ז"ל מיום 11.12.03 נקבע כי הנתבע פעל ברשלנות וכי הפר את חובתו החוזית כלפי התובעים, בין היתר בשל כך שלא הזמין לעדות את גב' ביקסון הממונה על רישוי ובניה בעירית ירושלים בתקופה בה הוצאו היתרי הבנייה לתובעים ולמשפחת אברהם, שהיתה עדה מרכזית, ולכן היה על הנתבע לזמנה לעדות בתביעת אברהם. בעדותה לפני כבוד השופט אזר הבהירה הגב' ביקסון כי אין קשר בין שטח דירת התובעים לאחר שביצעו את תוספות הבנייה לבין אחוזי הבנייה הניתנים לניצול על ידי כל דירה אחרת, וכן שבמידה ובעל דירה ניצל אחוזי בנייה מעבר לאלה הניתנים לניצול נפגעות זכויות יתר הדיירים אלא שבהחלטה מיום 22.3.04 נעתרה הועדה המקומי לתכנון ולבנייה בעירית ירושלים לבקשת משפחת אברהם ואישרה להם לבצע תוספות בנייה בשטח של 82.14 מ"ר חרף ניצול מלוא אחוזי הבנייה המותרים על פי התב"ע. לכן, מחישוב הנזק שנגרם למשפחת אברהם יש לקזז את השווי שהתווסף לערך דירתם בגין התוספת שאושרה להם. לכן, אילו הזמין הנתבע את הגב' ביקסון לעדות היה נוכח בית המשפט בתביעת אברהם כי לא אבדו למשפחת אברהם זכויות בנייה. כמו כן, גם אם לא היה הנתבע מזמין את גב' ביקסון לעדות היה יכול לטעון בעניין זה אילו היה מגיש סיכומיו בערעור. התוצאה היא שהיה צורך לחייב את התובעים רק בגובה הנזק שנגרם למשפחת אברהם בסך 38,874 ₪ ולא בסכום שחויבו בו. לפיכך חייב את הנתבע בסכום העודף בסך של 168,430 ₪.

12. בפסק דינו של השופט אזר נקבע בטעות כי איילון זנחה בסיכומיה את טענותיה לגבי חבותה ולכן חויבה איילון בתשלום הנזק בעוד שלמעשה על פי החלטת סגנית הנשיאה דאז, כבוד השופטת י' שבח פוצל הדיון בתביעה העיקרית ובתביעה בהודעה לצד ג', וביום 1.2.04 ניתנה על ידי השופט אזר החלטה, לפיה חיובה בנזקי התובעים נעשה בטעות, כי חיוב זה מבוטל וכי פסק הדין בתביעה העיקרית לא יבוצע עד לסיום הליכי צד שלישי.

13. בעקבות זאת, הוגשו תצהירים של הצדדים בתביעה בהודעה לצד ג'. כמו כן, הוגשו על פסק הדין ערעורים שנדחו בהסכמת הצדדים באוגוסט 2006.

14. אין חולק כי הנתבע שילם את פרמיית הביטוח של איילון לשנת 2000 בעת ששילם את דמי החבר ללשכה, ביום 13.1.00 (סעיף 3 לסיכומי הנתבע). התשלום נעשה בבנק הדואר באמצעות שובר שקיבל הנתבע כמו כלל עורכי הדין, לתקופת ביטוח שמיום 1.12.99 ועד ליום 30.11.00, לביטוח של "שכבת בסיס" עם השתתפות עצמית "רגילה" (בהבדל מ"מופחתת") במקרה של תשלום תגמולי ביטוח.


ב. טענות הצדדים .
1. בהודעה לצד ג' טוען הנתבע כלפי איילון באופן כללי כי היה לו אצלה ביטוח אחריות מקצועית בעת שהתביעה נגדו על ידי התובעים הוגשה, ולפיכך קמה חובתה לשלם את תגמולי הביטוח על-פי הפוליסה.

2. טענתה העיקרית של איילון היא כי בטרם עריכת הביטוח ידע הנתבע שמקרה הביטוח אירע, דהיינו על התביעה הפוטנציאלית, העומדת להיות מוגשת נגדו, הן משום שהערעור נדחה בשל אי הגשת הסיכומים במועד, הן משום שהבקשה לדחיית הערעור והשבת הדיון בו נדחתה והן משום שקיבל את מכתב ההתראה מעו"ד ארד, ולפיכך הכיסוי הביטוחי בגינו בטל על פי החוק, וכן על פי הפוליסה.

3. בנוסף טוענת איילון כי דחיית התביעה בהודעה לצד ג' נגד מגדל בטעות יסודה, וכי ההחלטה בגין כך התקבלה בשל מחדלו של הנתבע להשיב לבקשת מגדל ולערער על ההחלטה. לפיכך, אין יסוד לטענתו, לפיה היה לו רצף ביטוחי (תחילה בביטוח אצל מגדל ולאחר מכן אצל איילון), ולכן מישהי מביניהן צריכה לשפות אותו על חיובו ברשלנות מקצועית.

4. בסיכומיו מעלה הנתבע טענות נוספות, לפיהן לא ידע על התביעה שיגישו נגדו התובעים עד שבועיים לפני הגשתה בפועל, שאז, לטענתו, הודיע לאיילון על הגשת התביעה על ידי העברתה לאיילון (שגם קיבלה אותה כנתבעת), כי קיבל את מכתבו של עו"ד ארד רק שבועיים לפני הגשת התביעה על ידי התובעים וכי לא קיבל את הפוליסה של איילון.

ג. דיון .
היעדר כיסוי ביטוחי לאירוע מכוח דיני הביטוח .
1. כפי שיפורט להלן, לאור חוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח") לכשעצמו, אין כיסוי ביטוחי לאירוע שבעת עריכת הביטוח ידע המבוטח כי קיימת עילת תביעה נגדו בגינו, ובעניינו ידע הנתבע כאמור ולא שיתף בידיעה זו את איילון.

2. הפוליסה שבעניינינו הינה פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, וכמו פוליסות רבות מסוג זה (וגם הפוליסה שהיתה לנתבע במגדל) מבוססת על "יום הגשת תביעה" (Claim Made Basis), ומעניקה כיסוי ביטוחי למבוטח בגין תובענה שתוגש כלפיו לראשונה במשך תקופת הביטוח. הפוליסה של איילון מעניקה גם את מה שהצדדים כינו "כיסוי רטרואקטיבי" במובן זה שהיא חלה גם על הפרת חובה מקצועית שמקורה במעשה רשלנות שנשה על ידי המבוטח במהלך עיסוקו גם בגין מעשים/מחדלים שנעשו לפני יום תחילת הביטוח, אם לא היה מבוטח קודם לכן, החל מ- 14 שנה לפני תקופת הביטוח, ואם היה מבוטח – אף לפני כן (ובלבד שהיה חבר לשכת עורכי הדין, דהיינו, עורך דין).

3. בפוליסות המספקות כיסוי רטרואקטיבי למבוטחים, חל הכיסוי רק על מקרי ביטוח, אשר בעת כריתת חוזה הביטוח, המבוטח והמבטח לא ידעו על התרחשותם, שכן אלמנט אי הוודאות בהתממשות הסיכון המבוטח, הנו אלמנט מרכזי בכל חוזה ביטוח.
ראו: ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311, 322 (1993).
ע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית, פ"ד נח(6) 822 (2004).

4. בפוליסה המבוססות על יום הגשת התביעה, המועד הקובע לקיומו של כיסוי ביטוחי אינו מועד התרחשות האירוע אלא מועד הגשת התביעה נגד המבוטח, כאשר על פי הגדרתו בפוליסות הוא אינו בהכרח מועד הגשת התביעה המשפטית נגד המבוטח (אף שגם זו אחת האפשרויות) אלא גם, ולפי המוקדם יותר, המועד שבו נודע למבוטח לראשונה על מקרה ביטוח, אשר באופן סביר, ניתן לצפות שיהווה עילה או בסיס לתביעה נגדו. כלומר, כשנודע למבוטח אירוע שיכול להוות עילת תביעה או כאשר הניזוק הודיע למזיק – המבוטח על כוונה להגיש תביעה (אף אם בסופו של יום לא הגיש תביעה), אזי מועד הידיעה או ההודעה הינם מועד האירוע הביטוחי.
ראו: ת.א. (שלום ב"ש) 5831/00 אלזס נ' פוסידון תעשיות בע"מ (8.6.04) (להלן: "פס"ד אלזס").
ת.א. (שלום ת"א) א.מ.ה. השבחת נכסים בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ (26.11.06).

5. כאשר פער זמנים בין ההודעה מהקדימה לבין הגשת התביעה גורם לכך שהמבוטח היה מכוסה אצל מבטחים שונים בכל עיתוי, אזי ובשל אופייה של הפוליסה, יהיה המבטח הרלוונטי לעת מתן ההודעה היחיד החייב במתן הכיסוי ואילו המבטח המאוחר יותר יהיה מופטר.
ראו: פס"ד אלזס שלעיל סעיף 4 פיסקה 4 לפסק הדין.

6. חובת הגילוי של מבוטח כלפי מבטח ובמיוחד בפוליסה המבוססת על "יום הגשת התביעה" נדונה בע"א 1530/03 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגו"ש בע"מ (21.7.04) (להלן "פס"ד יובלים"). באותו עניין קבע כבוד נשיא דאז א' ברק, ברוב דעות, כי חברת קידן, המבוטחת שהייתה המפקחת על הבנייה בפרויקט יובלים, ידעה עובר להוצאת הפוליסה כי הליקויים בפרויקט יובלים עלולים לשמש עילה לתביעה נגדה ולכן אין היא זכאית לכיסוי ביטוחי על פי הוראות הפוליסה ובשל הפרת חובת הגילוי על פי חוק חוזה הביטוח. באותו עניין נקבע כי הליקויים בבנייה התגלו לראשונה בשנת 1989 בעת מסירת יחידות הדיור לאגודת יובלים וזו פנתה פעמים רבות לקבלן המבצע ולקידן בדרישה לתיקון הפגמים. מההתכתבות עולה כי אגודת יובלים ראתה בקידן אחראית לתיקון הליקויים, כי קידן ערכה בדצמבר 1991 פירוט התיקונים הנחוצים אך הקבלן לא ביצע אותם, ובאוקטובר 1994 הגישו אגודת יובלים והדיירים תביעה נגד הקבלן ויצרנית המרצפות שהמרצפות שלה הותקנו בפרויקט. סמוך לאחר מכן, בנובמבר 1994 ביקשה קידן לרכוש ממנורה פוליסת ביטוח אחריות מקצועית. הפוליסה הוצאה לתקופה מיום 1.1.95 ועד 31.12.95 וניתן על פיה כיסוי רטרואקטיבי מיום 1.1.82. בפוליסה נכללה הסתייגות, לפיה "ביטוח זה אינו מכסה אחריות כלשהי הנובע מ... אירוע כלשהו שהמבוטח ידע או היה חייב לדעת לפני מועד תחילת ביטוח זה, כי אותו אירוע עלול לשמש עילה לתביעה נגדו על פי פוליסה זו. אולם הסתייגות זו לא תחול בגין אירוע שהמבוטח מסר הודעה אודותיו והחברה לא הסתייגה ממנו במפרט הפוליסה". בהצעת הביטוח רשמה קידן כי התעורר מקרה שעשוי לשמש עילה לתביעה נגדה לפי הפוליסה וכי ידוע לה על עובדות העלולות לגרום להתעוררות תביעה נגדה, אך לא נתנה פירוט למרות שהתבקש, ובמקום זה רשמה, בחלק בו נשאלה לגבי הסיכון, כי קיים סיכון רגיל המקובל בחברות הנדסיות בתחומה. לפיכך, לא הסתייגה מנורה מהסיכון. בינואר 1995 תיקנו אגודת יובלים והדיירים את התביעה וצירפו את קידן כנתבעת, וזו הגישה הודעת צד ג' נגד מנורה.

7. בפס"ד יובלים נקבע כי בביטוח אחריות מקרה הביטוח חל ביום שבו נולדה עילת החבות (סעיף 65 לחוק חוזה הביטוח). תקופת הביטוח היא, אפוא, אחד מעיקריו של חוזה הביטוח. בהיעדר תניה מיוחדת, הכלל הרגיל הוא כי פוליסת ביטוח צופה פני עתיד ובדרך כלל פוליסת הביטוח מכסה נזק שאירע בתקופת הביטוח ולא קודם לכן. סעיף 16(א) לחוק חוזה הביטוח קובע כי חוזה ביטוח למקרה ביטוח שאותה עת כבר קרה – בטל אך הוראה זו ניתנת להתניה (סעיף 39 לחוק חוזה הביטוח). הצדדים לחוזה הביטוח רשאים להסכים על תנאים אחרים בדבר מועד התרחשות מקרה הביטוח ותנאים כאלה גוברים על הכלל הרגיל. כך יכולה הפוליסה לכסות את כל הנזקים שהתגלו במהלכה בלי קשר למועד היווצרותם. כמו כן, הצדדים לחוזה הביטוח אינם מנועים מלכרות חוזה ביטוח בעל תחולה רטרואקטיבית. אולם, עקרון יסוד של הביטוח הוא כי אין ביטוח של נזק שהוא בגדר וודאי, שכן ביטוח ממהותו הוא כיסוי כנגד סיכונים ולא שיפוי כנגד מקרה וודאי שהתרחש. "אלמנט הסיכון ואי הוודאות, צריך שיקיים גם בפוליסות המספקות כיסוי רטרואקטיבי למבוטחים. היסוד הרטרואקטיבי אינו צריך לפגוע בדרישת אי הוודאות המונחת ביסוד הביטוח. משמעות הדבר כי פוליסות מסוג זה אמנם מספקות כיסוי למפרע, אך הכיסוי חל רק על מקרי ביטוח אשר בעת ההתקשרות בחוזה הביטוח איש מהצדדים לא ידע על התרחשותם. אי הידיעה של הצדדים, היא המקיימת את דרישת אי הוודאות ביחס להתממשות הסיכון. היסוד הרטרואקטיבי נוגע, אפוא, למועד היווצרותה של העילה, אך לא למועד התממשותו הוודאית והגלויה של הסיכון, כגון הפניית דרישות בגין אחריות מקצועית. אין מקום לאפשר למבוטח להשיג כיסוי למפרע בגין נזק שבעת כרית החוזה כבר אירע והמבוטח ידע עליו".

8. בהתאם נקבע בפס"ד יובלים כי בפוליסה סייגה מנורה את אחריות מאירועים שיכולים לשמש פוטנציאל לתביעה ושעליהם ידעה קידן לפני תחולת מועד הביטוח וכי פירוש זה של חוזה הביטוח עולה מהפוליסה ומיישב עם תכלית הביטוח כמגן מפני סיכון במצבים של חוסר וודאות ולא כשיפוי בגין נזקים וודאיים. בעת מילוי טופס הצעת הביטוח ידעה קידן על הליקויים ועל תלונות הדיירים וידעה שהליקויים שהתגלו בפרויקט עלולים לשמש עילת תביעה נגדה בגין רשלנות מקצועית וכי היא לא שתפה את מנורה במידע זה. כן נקבע כי: "לפוליסת הביטוח אין תחולה למקרה הביטוח של פרויקט יובלים – מקרה עליו ידעה המבוטח עובר להתקשרות בחוזה הביטוח. למעשה, מסקנה זו מתחייבת מעצם טיבו של הביטוח ועקרונות היסוד המונחים בבסיסו, אף ללא צורך להיזקק לתנית הפוליסה הקונקרטית" (ההדגשות לא במקור – ר.פ.א.).

9. בעניינו, וכפי שיפורט בהמשך, ידע הנתבע שהערעור נדחה רק בשל כך שהוא לא הגיש סיכומים לאחר תזכורות חוזרות ונשנות, וידע שהבקשה שהגיש לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר הסיכומים ולהשבת הדיון בערעור על כנו, נדחתה אף היא. לכן ידע, או חייב היה לדעת שקמה נגדו עילה בתביעה לרשלנות מקצועית. טענתו, שלא ידע על עילה כאמור שכן לשיטתו לא היה לערעור סיכוי, אין בה ממש כפי שעולה מפסק דינו של השופט אזר. למעלה מהצורך, הנתבע אף קיבל, לפני ששילם את שובר התשלום של הפוליסה, את מכתבו של עו"ד ארד בו הוא מודיע לו על כך שקיבל ממרשיו הוראה להגיש נגדו תביעה בגין רשלנות מקצועית וכי עליו לפנות למבטחת שלו ולתת לעו"ד ארד את פרטיה.

10. כמו כן, לא רק שאירוע שהמבוטח ידע כי קמה נגדו בגינו עילת תביעה אינו מכוסה מכוח חוק חוזה הביטוח כשלעצמו, אלא שהדבר אף מצוין בפוליסה נשוא התביעה, ואשר הנתבע קיבל גם קיבל, ולפיכך אין לאירוע כיסוי, לא רק מכוח חוק חוזה הביטוח לא גם מכוח הפוליסה המשקפת בעניין זה את המצב החוקי הקיים מכוח דיני הביטוח.

11. מעצם הידיעה על דחיית הערעור, לא לגופו של עניין, אלא מהטעם היחיד שהנתבע לא הגיש סיכומים במועד למרות התראות, והידיעה שהבקשה לביטול פסק הדין הדוחה את הערעור נדחתה, ידע הנתבע, גם, שקמה נגדו עילת תביעה של התובעים ברשלנות מקצועית. זאת ועוד, מעדויות התובעים עולה כי הנתבע לא עדכן אותם על מחיקת הערעור והדבר התגלה להם כשהתובעת קיבלה הודעה מבית המשפט, לפיה הפיקדון שהפקידה לצורך הערעור הועבר לב"כ הצד שכנגד. בעקבות זאת התקשר בנה, רוני כאלי, למזכירות בית המשפט וכך נודע לו שהערעור נמחק. בעקבות זאת הוא פנה לנתבע שמסר לו כי לא ידוע לו כל כך דבר, ולאחר מכן הגיש את הבקשה לביטול פסק הדין הדוחה את הערעור, בקשה, שכאמור, נדחתה.

12. הנתבע חוזר וטוען כי תוצאות פסק הדין בתביעת אברהם היטיב עם התובעים שכן הם לא נדרשו להרוס את הבנייה, אולם כאמור בפסק דינו של השופט אזר, התובעים חויבו בתשלום פיצוי גבוה מהפיצוי שהגיע למשפחת אברהם, והנתבע יכול וצריך היה לתקן את הדבר, בין היתר, בערעור. אוסיף כי על פי עדותו של מר רוני כאלי, בנם של התובעים, בסעיף 2 לתצהירו שהוגש בדיון בתביעה העיקרית, ואשר לא נסתרה, אמר לו הנתבע, לאחר שניתן פסק הדין נגד הוריו, שחייבים לערער וכי הסיכויים להצליח בערעור גבוהים מאוד. לכן, אין לומר שהערעור היה מיותר וממילא לא היה בו כדי להועיל לתובעים, אילו היה מנוהל באופן מקצועי, ואף הנתבע לא חשב שלא היה טעם בערעור.

13. בנוסף, הנתבע קיבל, בסביבות ה- 30.11.99 את מכתב ההתראה מאת עו"ד ארד שנשלח בדואר רשום ביום 25.11.99 (ואפרט מסקנה זו להלן), ואילו את הביטוח עשה עם תשלום השובר, רק ביום 13.1.00, כחודש וחצי לאחר מכן.

14. עו"ד ארד העיד כי ביום 25.11.99 שלח שני מכתבים בעניין נשוא התביעה: האחד, מכתב תלונה על הנתבע (מוצג נ/12), עליו קיבל את תשובת הלשכה ביום 5.12.99 (מוצג נ/13), והשני, מכתב התראה רשום לנתבע (מוצג נ/11).

15. הנתבע אינו טוען כי לא קיבל את מכתב ההתראה מעו"ד ארד, אלא טוען כי אינו זוכר מתי קיבל אותו, וכי הדבר היה כשבועיים לפני הגשת התביעה. אינני מקבלת גרסה זו של הנתבע. אין חולק כי עו"ד ארד כתב רק מכתב התראה אחד לנתבע. המכתב התקבל אצל הנתבע ומכתב ההתראה היחידי הוא זה שעו"ד ערך ביום 25.11.99. יתר על כן, לפנינו ראייה לכך שמכתב זה נשלח שכן איילון הגישה באמצעות עו"ד ארד את המכתב יחד עם אישור המשלוח בדואר רשום המקורי, הנושא חותמת של הדואר מיום 25.11.99. מאחר ומכתב זה היה מכתב יחידי, ומאחר ומכתב זה התקבל אצל הנתבע, ומאחר וישנה חותמת של הדואר על קבלת המכתב למשלוח ביום 25.11.99, הרי שאין אלא להסיק שהנתבע קיבל את המכתב בסביבות ה- 30.11.99, כחודש וחצי לפני ששילם את שובר תשלום הפרמיה ובכך רכש ביטוח אצל איילון.

16. נראה כי, למצער, זכרונו של הנתבע בגד בו באמרו כי קיבל את מכתב ההתראה מאת עו"ד ארד רק שבועיים לפני הגשת התביעה.

17. לפיכך מכוח חוק חוזה הביטוח ודיני הביטוח, לא חל כיסוי ביטוחי לאירוע.

היעדר כיסוי ביטוחי לאירוע על פי הפוליסה .
1. כאמור, די בחוק חוזה הביטוח ובדיני הביטוח כדי לקבוע כי לא חל כיסוי ביטוחי לאירוע שבעת עריכת הביטוח ידע המבוטח כי קיימת עילת תביעה נגדו בגינו ולא שיתף בידיעה זו את המבטחת, אולם דבר זה עולה גם מהפוליסה.

2. הפוליסה בעניינינו (נספח ב' לתצהיר מר יצחק רובינשטיין, מוצג נ/10) קובעת:
"הכיסוי ניתן למבוטח... בגין פעילותו כעו"ד... ובלבד שלא ידוע למבוטח על עילה לתביעה קודם לתחילת הביטוח".

3. בעוד שבעניין יובלים נשאל המבוטח שאלות, והמבטחת ציינה כי תסתייג מאירועים הידועים למבוטח (ואם לא תעשה כן יחול הביטוח גם על אירועים אלה, דבר שמבטחת יכולה לבחור לעשות משהמבוטח שיתף אותה בידיעה שנמצאת רק ברשותו), הרי שכאן, ציינה איילון במפורש את ההסתייגות מהכיסוי, העולה בקנה אחד עם העיקרון שמדיני ביטוח וחוק חוזה הביטוח, כאמור בפס"ד יובלים, שאין כיסוי לאירוע שעילת התביעה בגינו ידועה למבוטח.

4. הנתבע מתייחס לנספח ב' למוצג נ/10 כ"מכתב נלווה" אולם, רשום בו במפורש, בגדול ובמודגש "אישור לביטוח אחריות מקצועית המהווה חלק בלתי נפרד מהפוליסה".

5. הנתבע טוען כי לא קיבל את הפוליסה. אינני מקבלת טענתו זו כפי שיפורט להלן.

6. ראשית, הנתבע לא טען בהודעה לצד ג' כלפי איילון כי לא קיבל את הפוליסה, למרות שכנגד מגדל הוא העלה טענה זו (סעיף 6(ב) להודעה לצד ג'). אילו אכן לא קיבל הנתבע את הפוליסה של איילון, וודאי שלא היה שוכח להעלות את הטענה כאשר העלה אותה כלפי מגדל. שנית, התובע הגיש את התביעה בהודעה לצד ג' מכוח הפוליסה, והוא חוזר ומציין זאת בהודעה לצד ג' (סעיף 4 להודעה לצד ג'). הפוליסה, אם כן, היא מסמך מהותי, ואילו תבע מכוחו, מבלי שהמסמך יהיה בידיו, היה מציין זאת 'ברחל בתך הקטנה'. הנתבע לא הגיש כתב תשובה ולא בקשה לתיקון ההודעה לצד ג'.

7. על פי החלטה מדיון ההוכחות, רשאים היו הצדדים לטעון להרחבת חזית בסיכומים וכך עשו. בנוסף, במהלך דיון ההוכחות טען ב"כ איילון ספציפית להרחבת חזית בעניין זה (עמ' 29 שורות 2 – 6 לפרוטוקול). לפיכך, הטענה לפיה לא קיבל הנתבע את הפוליסה מהווה הרחבת חזית.

8. בנוסף, לא מצאתי ממש בטענה לפיה לא קיבל הנתבע את הפוליסה, גם לגופה.

9. אילו היה ממש בטענה זו, הרי שהיה מעלה אותה בכתבי הטענות, וזאת מעבר לבעייתיות שבהרחבת החזית, כאמור לעיל, במיוחד לאחר שקיבל את מכתבה של איילון, מיום 24.4.00, בו הודיעה לו כי אין כיסוי ביטוחי לאור תנאי הפוליסה (נספח ג' למוצג ת/1), מכתב שהתקבל אצלו לפני שהגיש את כתב ההגנה (1.6.00) וההודעה לצד ג'.

10. נוסף לכך, גם בתגובה למכתב איילון בו הודיעה לו כי אין כיסוי ביטוחי לאור תנאי הפוליסה (נספח ג' למוצג ת/1), לא העלה הנתבע טענה בדבר אי קבלת הפוליסה. יש להניח כי אילו טענת הנתבע לפיה לא קיבל את הפוליסה הייתה נכונה, היה מעלה טענה זו כבר בתגובה למכתבה, ושוב, בכתבי הטענות שהגיש.

11. בתצהיר תשובות לשאלון, ששלחה לו מגדל, השיב הנתבע כי לא הודיע לאיילון על האפשרות כי תוגש נגדו תביעה מצד התובעים (שאלה ותשובה מס' 5 למוצג נ/9), והסברו של הנתבע לכך הוא שהוא לא התבקש להודיע (תשובה מס' 15 למוצג נ/8), ולא שהוא לא קיבל את הפוליסה כפי שהוא טוען כעת.

12. עה/1, מר יצחק רובינשטיין, אשר שימש בתקופה מאפריל 1999 ועד ליום 30.11.05, היינו, בין היתר, לתקופה הרלוונטית לתביעה, סגן מנהל האגף לביטוח כללי ובין היתר היה אחראי על תחום ביטוח האחריות המקצועית של עורכי הדין, העיד בתצהירו (מוצג נ/10) כי החל מיום 1.12.96 היתה איילון קשורה בהסדר קולקטיבי לפיו התאפשר לעורכי הדין חברי הלשכה להצטרף להסדר ביטוח לפיו ירכשו ביטוח אחריות מקצועית "שכבת בסיס" בתנאים מסוימים. תנאי הפוליסה סוכמו בין הלשכה לבין איילון ורכישת הפוליסה התאפשרה באמצעות תשלום של שובר אשר נשלח לעורכי הדין על ידי הלשכה מידי תחילת שנת ביטוח החל מה- 1.12 של כל שנה. בדרך זו הצטרף הנתבע, לראשונה להסדר הביטוח באיילון בדרך של תשלום השובר ששוגר אליו, כאשר התשלום בוצע ביום 13.1.00. באותה תקופה שלחה הלשכה מידי שנה לקראת סוף נובמבר – תחילת דצמבר לכל עורכי הדין הפעילים את שוברי שלום דמי החבר לשנה הקלנדרית הקרובה ולשוברים אלה צורפו שוברי תשלום לשם רכישת ביטוח אחריות מקצועית באיילון, כאשר לשוברים אלה היה נלווה מכתב הלשכה הממליץ לעורכי הדין להצטרף להסדר הביטוח באיילון. במקביל, איילון קיבלה מהלשכה את קובץ רשימת עורכי הדין הפעילים וכתובותיהם, אליהם שוגרו השוברים, ואיילון דוורה לכל עורך דין את פוליסת ביטוח האחריות המקצועי כאשר פרטיו מודפסים בפוליסה. על עורך דין שהיה מעוניין להצטרף להסדר ביטוח זה, היה לשלם את השובר בבנק (או בהוראה טלפונית), עד ה- 15.1, כך שהשובר המוחתם ביחד עם הפוליסה היוו את חוזה הביטוח לאותה שנת ביטוח.

13. על דברים אלה חזר מר רובינשטיין, אשר בעת מתן עדותו לא היה עוד עובד של איילון, בחקירתו הנגדית. כמו כן, הגישה איילון פוליסת אחריות מקצועית עליה חותמת "1999/2000" (נספח ב' למוצג נ/10). הנתבע טוען כי לא קיבל את הפוליסה, וכי הפוליסה שהוגשה אינה נושאת את שמו. מר רובינשטיין העיד על האופן בו נשלחה הפוליסה בשנת הביטוח הרלוונטית (עמ' 28 שורות 1 – 22 לפרוטוקול).

14. בהתחשב באופן שבו נשלחו הפוליסות לכלל עורכי הדין, לעובדה שהנתבע הוא עו"ד ויודע את חשיבותה של הפוליסה כך שאילו לא קיבל אותה, וודאי היה פונה לאיילון בבקשה לקבלת הפוליסה, במיוחד לאור העובדה שידע על עילת התביעה של התובעים נגדו, לעובדה שטען כנגד מגדל שלא קיבל את הפוליסה שלה, ולכך שהנתבע הרבה בעדותו לא לזכור עובדות שונות הנוגעות לעניינו והרבה לטעון כי לא קיבל מסמכים או טען באופן סתמי כי קיבל אותם זמן רב לאחר שנשלו, אינני מקבלת את טענתו לפיה לא קיבל את הפוליסה של איילון, וזאת בנוסף לכך שמדובר בהרחבת חזית ולכך שלאותה תוצאה מגיעים גם על סמך חוק חוזה הביטוח ללא הפוליסה הקונקרטית.

הביטוח הרטרואקטיבי והרצף הביטוחי .
1. מהאמור לעיל עולה כי, אמנם איילון, נטלה על עצמה בפוליסה את הסיכון כי בתוך תקופת הביטוח יתגלו אירועים מהעבר, שיש בהם עילת תביעה נגד הנתבע בגין הפרת חובתו המקצועית, אך היא לא נטלה על עצמה סיכון בגין מקרים שהיו ידועים לנתבע עובר לכריתת הסכם הביטוח, כפי שהיה בעניינינו לגבי רשלנותו כלפי התובעים.

2. הנתבע טוען כי הוא "נפל בין הכיסאות", כך שלמרות ששמר על רצף ביטוחי, מסרבות שתי חברות הביטוח בהן בוטח האחת אחרי השנייה, להכיר בכיסוי הביטוחי.

ראשית, מבלי לקבוע מסמרות בעניין זה, שלא נדון לפני, הרי למרות שהתביעה של התובעים, במובן הגשת כתב תביעה לבית המשפט, לא נעשתה בתקופת הפוליסה של מגדל, לכאורה, היתה לנתבע עילת תביעה נגדה על פי הפוליסה (ראו לעיל, פס"ד אלזס), אך תביעתו כלפיה נדחתה בשל כך שהיא הגישה בקשה לדחיית התביעה נגדה על הסף והנתבע לא הגיש תגובה וכן לא ערעור על פסק הדין החלקי האמור.

שנית, אף אילו צפוי היה הנתבע, בשל החלפת המבטחים "ליפול בין הכיסאות", מצבים כאלה עלולים לקרות, ואין בכך כדי להביא לחיובה של איילון בביטוח בגין אירוע שהיה ידוע לנתבע לפני עריכת הביטוח והוא לא שיתף אותה במידע זה.
"הטענה כי לא נגרם נזק ראייתי למבטחת בשל אי הגילוי (או גילוי מאוחר), טובה היתה אילו לא היה מעבר למבטחת חדשה. או אז ניתן היה לקבל הטענה במקרה שמבוטח לא ייחס חשיבות רבה לאירוע או איחר בהודעה עליו מסיבות מוצדקות.
יש אף לחוש את חיי היומיום. בעלי מקצוע עצמאיים בתחומים שונים, נתקלים לא אחת באמירה או רמיזה של לקוח על אי שביעות רצון מהטיפול המקצועי שהם מקבלים. האם בכל מקרה כזה יש צורך להודיע למבטח? זו שאלה לא קלה. מכל מקום, זו שאלה של מידה וסבירות. ברי, שעל מבוטח להיות ער וזהיר, במיוחד כשהוא עומד להחליף את חברת הביטוח" (ההדגשה לא במקור – ר.פ.א.).

ת"א (מחוזי, י-ם) 1464/99 בוני התיכון תשתיות והנדסה אזרחית בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (1.5.06), מפי השופט יוסף שפירא, פסקה 42 לפסק הדין.

סוף דבר .
למצער, עם קבלת ההחלטה הדוחה את הבקשה לביטול פסק הדין בערעור בשל אי הגשת הסיכומים במועד ולהשבת הדיון בערעור, ידע הנתבע כי קמה נגדו עילה לתביעה ברשלנות מקצועית. בשלב זה היה עליו להודיע על כך למגדל שביטחה אותו, ואף ללא הודעה זו, היה צריך לפעול להמשכת תביעתו כלפיה. מכל מקום, על-פי הדין והפוליסה, הסיכון שנטלה על עצמה איילון היא התממשות אירועים כתוצאה מרשלנותו של הנתבע בעבר (בתקופה הרטרואקטיבית המכוסה בפוליסה), אך לא לאירועים שאינם בגדר סיכון, שכן הם ידועים לנתבע, אשר לא שיתף אותה במידע זה. לפיכך, על פי הדין והפוליסה, אין הפוליסה מכסה את רשלנות הנתבע כלפי התובעים נשוא התובענה.



ד. פסיקתא .
לאור כל האמור לעיל, נדחית התביעה בהודעה לצד ג' נגד איילון.


הנתבע-המודיע בהודעה לצד ג', ישלם לאיילון הוצאות משפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו חוזה הביטוח ?

  2. עילת כפל ביטוח

  3. תביעת ביטוח מבנה

  4. ביטוח מחלות קשות

  5. תניה בחוזה ביטוח

  6. ביטוח מוות ממחלה

  7. חוסר במטען מחו''ל

  8. תשובות בהצעת ביטוח

  9. ביטוח צינתור

  10. ביטוח תאונה במתכוון

  11. התיישנות ביטוח אחריות

  12. נטל ההוכחה בביטוח רכוש

  13. שאלה גורפת בשאלון ביטוח

  14. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח

  15. סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח

  16. האם תביעת ביטוח התיישנה ?

  17. ביטוח אחריות מקצועית צד ג

  18. תביעה על פי דיני כפל ביטוח

  19. ביטוח משלים כללית - פסק דין

  20. העדר ביטוח בנהיגה ללא מלווה

  21. מקרה ביטוח במהלך תקופת הכשרה

  22. כיסוי הביטוחי לתיקון נזקי צנרת

  23. תביעה להחזר הוצאות השתלה בחו''ל

  24. ביטוח בית פרטי ללא אזעקה וסורגים

  25. טוטאל לוס - תביעה נגד ביטוח ישיר

  26. בקשה לפסילת חוות דעת בתביעת ביטוח

  27. תביעה נגד ביטוח ישיר - נזקים לרכב

  28. כיסוי ביטוחי אחריות מקצועית עו''ד

  29. תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת ביטוח

  30. חדש תחת ישן - סעיף 56 לחוק חוזה הביטוח

  31. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעת ביטוח ?

  32. זכות המבוטח לקבלת מידע בקשר לעסקת ביטוח

  33. תביעה לקבלת תגמולי ביטוח של רכב מסוג אמבולנס

  34. אי ידיעת המבוטח על קיומו של הביטוח - התיישנות

  35. דחיית כיסוי ביטוחי בביטוח רשלנות מקצועית של עו"ד

  36. כיסוי הוצאות רפואיות בישראל במסגרת ביטוח נסיעות לחו"ל

  37. ידיעה על קיומם של תניות של אמצעי מיגון - שלילת כיסוי ביטוחי

  38. טוענת, כי היא ביטחה את דירתה וכי ביקשה לדאוג לביטוח נוסף בגין תכשיטיה

  39. האם יש כיסוי ביטוחי במקרה שהנהג הפר את החובה לנהוג כשלצידו נהג מלווה ?

  40. הפול טענה כי התאונה ארעה אחר תום תוקף תעודת הביטוח, ולכן לא מוטלת עליה חבות

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון