לשון הרע בחדשות בטלוויזיה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא לשון הרע בחדשות בטלוויזיה:

1. במהלך מהדורת החדשות המרכזית של יום חמישי, 11.10.07 בשעה 20.00 פורסמה הכתבה, נושא תביעה זו.
רן ארז הינו ראש ארגון המורים בבתי ספר העל יסודיים. הכתבה עסקה בשביתת המורים שפרצה יום קודם לכן ובעומד בראש הארגון (להלן "התובעים").
תביעה זו הוגשה כנגד ערוץ 10 בו פורסמה הכתבה, מנכ"ל הערוץ, עורך החדשות, מגיש הכתבה- רביב דרוקר, ויעקב אילון- מגיש החדשות והקדימון לכתבה.

2. מיד לאחר הפרסום דרשה ב"כ התובעים מהנתבעים כי יחזרו בהם מדברים ויפרסמו הכחשה, אולם תוכן הכתבה פורסם גם במהדורת חצות של אותו יום.

3. התובעים טוענים כי הכתבה הציגה דברים שקריים, מבזים ומשוללי כל יסוד המוציאים דיבתם, פוגעים בשמם הטוב ומשניאים אותם בעיני ציבור ההורים והתלמידים, מבלי שאמיתות הדברים נבדקה קודם לפרסום.

4. טענות הצדדים
התובעים טוענים כי במהלך מהדורת החדשות פתח מגיש החדשות, מר יעקב אילון, בהתייחסו לתובע, מר רן ארז: "בואו תשמעו מה אמר אותו רן ארז יו"ר ארגון המורים העל יסודיים כשהמצלמות לא היו עליו. "לא אפסיק את השביתה." אמר ארז. "יש לי תמיכה של אנשי ברק, שמגובים על ידי אולמרט, להמשיך בשביתה עד שכולם יראו שיולי תמיר לא יכולה להיות שרת חינוך ואז יחליפו אותה בעמי איילון ואנחנו נקבל את הדרישות שלנו." עוד הוסיף מר דרוקר בדבריו כמצטט את התובע האומר: "אני שכנעתי את המורים שהם דפוקים, שהם רעבים, ושהם מקופחים אז איך אני יכול להפסיק את השביתה, אפילו אם הייתי רוצה לא הייתי יכול." את הדברים סיים דרוקר וכינה "תיאוריה מאד מאד צבעונית." ואף הוסיף כי הדבר הוא "בידיעת יו"ר מפלגת העבודה ברק, וראש הממשלה אולמרט".

5. התובעים מסתמכים על הכתבה וטוענים כי הדברים שנאמרו בה אינם נכונים, וכי פורסמה מבלי שתוכנה נבדק. בדברים יש השמצה ופגיעה במוניטין של מר ארז, השפלתו וביזויו בעיני הציבור שהוא מייצג ועוד. לטענתם מהווה הפרסום עוולה של הוצאת לשון הרע על פי כל ההגדרות שנקבעו בחוק איסור הוצאת לשון הרע תשכ"ה- 1965 (להלן "החוק") ואין הנתבעים זכאים להגנות המקנות שם, בין היתר בשל חוסר תום לב.

6. הנתבעים טענו כי עניינה של הכתבה: "בחשיפת מניעים פסולים וזרים, מלבד המניעם המוצהרים, העומדים בבסיס שביתת המורים..ככל שהדברים נוגעים לרן ארז. נטען כי בכתבה פורסם כי בפגישה פרטית בין רן ארז לסמנכ"ל משרד החינוך סיפר ארז כי מאחורי שביתת המורים עומד גם נסיון להחליף מתפקידה את שרת החינוך המכהנת, הפרופ' יולי תמיר, ולהחליפה במר עמי איילון, כאשר המהלך כולו מגובה על ידי מנהיגי מפלגת העבודה".

7. לטענתם, אין הידיעה החדשותית שפורסמה מהווה הוצאת לשון הרע וכי תוכנה נסמך על מידע אמין שהגיע לחדשות 10 ואומת עובר לשידור.
נטען כי הדברים נשמעו על ידי מספר אנשים ששמעו את השיחה ואושרו ע"י מר מנחם כהן שהיה צד לה, ומקורות נוספים במשרד החינוך.
עוד טענו הנתבעים כי יש בפרסום הכתבה עניין ציבורי ממדרגה ראשונה. כן טענו כי עומדת לזכותם הגנת תום הלב.

8. דיון
"שמו הטוב של אדם וחופש הביטוי הם ערכי יסוד במשפטנו. ברוב המקרים מתקיימים ערכי יסוד אלה זה בצד זה, בלא לפגוע האחד בשני. נהפוך הוא: לעתים קרובות השימוש בחופש הביטוי משרת את הערך של השם הטוב. הערכתנו את זולתנו מבוססת לרוב על ידע חיצוני שאנו מקבלים עליו ולא על ידע אישי. הקיום של האינטרס בדבר השם הטוב היה נפגע קשות לו חופש הביטוי היה מוגבל. עם זאת, יש להכיר בכך כי לעתים קיים ניגוד בין שמו הטוב של אדם לבין חופש הביטוי ביחס אלו. ניגוד זה מתבלט מקום שהפרסום מביא לידיעת הציבור מידע הפוגע בשמו הטוב של אדם. אכן, ניגוד זה טבעי הוא לערכים בדבר השם טוב וחופש הביטוי." (ע"א 214/89 אבנרי ואח' נ' שפירא פ"ד מג(3)840,859)
"ההתנגשות האפשרית בין זכות לשם טוב לבין הזכות לחופש הביטוי יוצרת "מתח בלתי פוסק" בין שני ערכים אלה. השופט ברק הסביר כי "ככל שניתן הגנה מקיפה יותר לשמו הטוב של אדם, כן נפגע יותר בחופש הביטוי. כל שמוסף לדיני איסור לשון הרע נגרע מדיני חופש הביטוי..בדומה , ככל שניתן הגנה מקיפה יותר כן נפגע בשמו הטוב של אדם. כל שנוסף לחופש הביטוי נגרע מאיסור לשון הרע." דיני לשון הרע מעוצבים לפיכך בדרך של מציאת איזונים בין האינטרסים המתנגשים השונים...." (אורי שנהר, דיני לשון הרע, עמ' 21.)

9. לאמצעי התקשורת מעמד מיוחד: "כלי התקשורת הם גורמים המסייעים בעיצוב דעתו של האזרח ומאפשרים לו שקילה ובחירה חופשיות, תוך ידיעה של המתהווה ותוך יכולת להעריך טיבו וטבעו של כל אירוע, כל הצעה וכל דבר ביקורת" (ב"ש 368/85ציטרין ואח' נ' בית הדין המשמעתי של לשכת עוה"ד במחוז ת"א פ"ד מא(2)337, שנהר, שם עמ' 65.)

10. החוק מגן על כל אדם מפני פגיעה בשמו הטוב, אולם אין זה ברור שמידת ההגנה והיקפה צריכים להיות שווים לגבי הפגיעה בכל אדם שהוא, ועל ידי כל אדם שהוא. כך למשל קיימים שיקולים כבדי משקל המצמצמים, או מקלים באיסורי לשון הרע בכל הנוגע לאנשי ציבור, כמו גם שיקולים מקלים ומנגד מחמירים באשר למעמדה של התקשורת כמפרסמת. החוק אינו מבחין בזהות המפרסם ובזהות הנפגע בין אישיות אחת למישנה אולם הפסיקה עשתה זאת.

11. כך למשל, עמדת השופט עציוני בע"א 30/72 פרידמן נ' סגל פ"ד כז(2) 225, כי "אין כל סיבה שרמת הויכוחים הציבוריים תרד לרמת שוק וכי יריבים פוליטיים יוכלו להשמיץ איש את רעהו כאוות נפשם בהסתמך על עקרון שאיש ציבור חשוף לביקורת." ומנגד זו של השופט שמגר בע"א 334/89 מיכאלי ואח' נ' אלמוג (פד' מו (5)555), כי עיתונאית הפועלת בזירה הציבורית ומסוגלת לפרסם תגובה על הדברים שנאמרו עליה, אמורה להיות מוכנה לספוג ביקורת רבה יותר מכפי שמוכן לספוג אדם מן השורה. (ר' שנהר, שם, עמ' 378).

12. באשר לפרסום באמצעי התקשורת, בית המשפט העליון נוקט בעמדה לפיה לעיתונות אין מעמד מיוחד וזכויות יתר "ושומה עליה להזהר באותה מידה מלהפר את כללי המשחק שתוחמו ע"י חוק לשון הרע" (שנהר, עמ' 69, ע"א 723/74 הוצאת עיתון הארץ נ' מזרחי פ"ד מא(2)169).

13. ס' 1 לחוק איסור לשון הרע מגדיר:
"לשון רע היא דבר שפרסומו עלול-
(1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לבוז או ללעג מצידם;
(2) לבזות אדם בשל מעשים או התנהגות או תכונות המיוחסים לו;
(3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם אחרת, בעסקו במשלח ידו או
במקצועו"
14. וזוהי הכתבה במלואה:
"יעקב אילון: שלום לכם, ערב טוב, 600,000 תלמידים ישבו בבית גם היום והנה שעור מעניין במהלכי השביתה. יו"ר ארגון המורים רן ארז, יודע לומר בשיחה בארבע עינים שהשביתה היא חלק מתכנית להחליף את שרת החינוך יולי תמיר בעמי איילון והכל לטענתו, בידיעת יו"ר מפלגת "העבודה" ברק וראש הממשלה אולמרט. נתחיל בדיווח של פרשננו הפוליטי רביב דרוקר.
רביב דרוקר: המאבק הזה למען שדרוג מערכת החינוך, יכול גם לסגור פערים בחבר, יכול לשפר את איכות החיים שלנו במדינה.נשמע הגיוני לא? אבל בואו ותשמעו מה אמר אתמול אותו רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל יסודיים כשהמצלמות לא היו עליו, "לא אפסיק את השביתה" אמר ארז, "יש לי תמיכה של אנשי ברק שמגובים על ידי אולמרט להמשיך בשביתה, עד שכולם יראו שיולי תמיר, לא יכולה להיות שרת החינוך ואז יחליפו אותה בעמי איילון, ואנחנו נקבל את הדרישות שלנו". נשמע קצת מדהים, ארז אמר את הדברים לסמנכ"ל משרד החינוך מנחם כהן בפגישה בבית קפה בתל אביב. כהן, שכפוף לאותה יולי תמיר, ענה לו בציניות, "רק את בוש ופוטין לא הכנסת לסיפור הזה". ארז המשיך לדבר על תמיר: "האוצר דוחף אותה כדי שתחטוף את כל הבליסטראות".
בצד של משרד האוצר לא מופתעים מהדברים שאמר ארז, שאושרו לחדשות 10 ע"י שני אנשים שונים ששמעו אותם. "בשביתה הזאת אין בכירים באוצר, לא תהיה ברירה אלא ללכת לעימות חזיתי ארוך". גם ארז התייחס לשביתה באותה פגישה, אבל שוב, באופן קצת שונה ממה שאתם שומעים ממנו בתקשורת. "אני שכנעתי את המורים שהם דפוקים, שהם רעבים ושהם מקופחים, אז איך אני יכול להפסיק את השביתה, אפילו אם הייתי רוצה לא הייתי יכול."
במהלך הפגישה קישר כהן את רן ארז ליוסי וסרמן מזכ"ל "הסתדרות המורים" שאינו חלק מהשביתה, מכיוון שחתם עם האוצר על הסכם שכר. ארז ניסה לשכנע את וסרמן שעבדו עליו ושהוא צריך לסגת מההסכם, בינתיים ללא הצלחה".
יעקב אילון: תגובות לדברים , רן ארז, יו"ר ארגון המורים העל יסודיים, אומר לא היו דברים מעולם. ממשרד החינוך נמסרו הדברים הבאים, "שרת החינוך מקבלת גיבוי מלא מראש הממשלה, ונמצאת בקשר שוטף והדוק עם ראש ממשלה ושר האוצר השותפים לרפורמה". רביב דרוקר, פרשנינו הפוליטי, ערב טוב.
רביב דרוקר: ערב טוב
יעקב אילון: ערב מעניין.
רביב דרוקר: מאד. מלשכת ברק נמסר שאין שחר לדברים, מלשכת אולמרט עוד לא התארגנו לתגובה, ואני יכול להגיד לך שגם שם יגידו לך שאין שחר לדברים. הפרט היחיד שאפשר למצוא בתיאוריה המאד מאד צבעונית, בוא נקרא לה ככה, של רן ארז, הוא שכן, אמרו לעמי אילון כשהוא נכנס לממשלה, אם יתפנה תפקיד בכיר התפקיד הוא שלך, חוץ מזה, הדברים כנראה לקוחים כל ממוחו של רן ארז. הם נאמרו בודאות, מכיוון ששני אנשים שאנחנו סומכים עליהם, שמעו אותם אומרים אותו, מה הם אומרים על הבן אדם- שכל אחד ישפוט!
יעקב אילון: כן, ויכול להיות שהוא אמר את הדברים כדי להפעיל לחץ על שרת החינוך, אם לא תיעני לדרישות שלנו, אז הנה המזימה הזו יוצאת לפועל.
רביב דרוקר: אני בטוח שהיא לחוצה.
יעקב אילון: תודה רבה לך רביב דרוקר".

15. המחלוקת שלפני הינה לפירושם של הדברים והאם יש בהם משום הוצאת לשון הרע. טענתם העיקרית של התובעים הינה כי הכתבה מציגה את השביתה כתכנית פוליטית שנרקמה בין התובע לבין ראש הממשלה וראש מפלגת העבודה, תכנית סתרים אותה הסתירו ומסתירים מתכנני התכנית מהציבור בישראל. דהינו, שמלבד המניעים המוצהרים לפתיחת שביתת המורים, שלימים הוגדרה כשביתה הארוכה ביותר במשק, עמדו מאחוריה גם מניעים פסולים.

16. בכתב ההגנה (פרק "פתח דבר") טענו הנתבעים כי הדיווח התכוון לומר כי מאחורי השביתה עומד גם נסיונם של ברק ואולמרקט להחליף מתפקידה את שרת החינוך המכהנת, פרופסור יולי תמיר, במר עמי איילון. לטענתם ייחסה הכתבה את המהלך לפוליטיקאים ולא לתובע- הצופה המתבונן. עמדתם של הנתבעים - כי המידע שפורסם הינו אמת.

17. ההבדל בין שתי הגרסאות משמעותי. זו של התובעים טוענת כי נאמר בכתבה כי השביתה בהנהגתו של ארז ובגיבוי ברק ואולמרט, המסונכרנים כולם זה עם זה, מיועדת לסילוק שרת החינוך בעוד שהנתבעים טוענים כי נאמר בה שמאחורי השביתה עומד בנפרד גם הניסיון של שני הפוליטיקאים (ברק ואולמרט) להחליף את שרת החינוך, ולכן לא יסייעו לה, וכפי שטענו בס' 85 לסיכומיהם: "כל שנאמר ופורסם בעניינו של רז הוא כדלקמן: ארז, מתוקף תפקידו, מודע למניעים אלה של אולמרט וברק ומשכך , ארז הוא מי שיודע לדווח עליהם".

18. בעוד שלא יכול להיות ספק כי הגרסה הראשונה מציגה את התובע כחתרן שאיננו מציג לפני הציבור אותו הוא מייצג את כל מניעיו, ומשחירה את שמו, האחרונה מייחסת לו קריאה כוללת של המפה הפוליטית, בין אם היא נכונה ובין אם לאו- כפי שסבר דרוקר כאשר כינה אותה "תיאוריה מאד מאוד צבעונית."

19. ארז ובן שיחו השתדלו לערוך את פגישתם ביחידות ומבלי שעין זר תשזוף אותם. בשל עובדה זו, בהיותם סמוכים ובטוחים שלא האזין להם איש, לא התייחסו התובעים בתביעתם ותצהירם לפגישה, עד שכמעט ניתן היה להסיק כי לא התקיימה כלל. במהלך העדויות הובהר כי הפגישה אמנם נערכה וכי התובע ועדו לא שמו ליבם לסועדים נוספים שישבו במסעדה.

20. באשר לאותה פגישה, העיד מר כהן כי ישב עם ארז באולם התחתון של בית הקפה וכי בתחילה לא היו שם אנשים נוספים. לאחר מכן הבחין בזוית עינו בבחורה צעירה שהתיישב וסבר כי היא מלצרית. בעדותו של מר ארז חזר על תיאור המסעדה ועל העובדה שלמיטב זכרונו לא ישב באולם התחתון איש מלבד המלצרית. "אני לא יכול להגיד שראיתי כל הזמן את השולחן שעמד מאחורי גבי. אבל בוודאי אם מישהו היה מגיע לשם, מתיישב, היה בוודאי מזיז שולחן, קורא למלצר...זה לא קרה"

21. מטעם הנתבעים העידו מי שישבו באותו יום במסעדה. קודם לחשיפתם ביקשו הנתבעים כי העדים יעידו בעילום שם ומאחורי פרגוד, על מנת לשמור על חסיונם כמקורות עיתונאיים. בקשה זו נדחתה על ידי (בש"א 208649/09 ) בהחלטה לפיה אם מבקשים הנתבעים לשמור על מקורותיהם, אין הם יכולים להעידם כלל או להסתמך עליהם, אולם משבחרו בהגשת תצהירים והעדת העדים על מנת לתמוך בגרסתם, רואים את המקור כמסכים לחשיפתו, שאם לא כן ימשך תצהירו ולא תישמע עדותו כלל.

22. העדה עו"ד בדט ערכה פגישת עבודה בבית הקפה ונפגשה עם דורון דניאל ראש הארגון הישראלי לקידום חברתי וכלכלי : "במהלך השיחה דניאל ואני היינו לבד בחדר בשולחן הסמוך למר ארז. הוא הפנה את תשומת ליבי ליושבים שם והאזין לשיחה...שוחחנו ובשלב מסוים הוא קטע את השיחה ואמר: חכי, אני רוצה להקשיב...אני לא זוכרת בדיוק את המילים. הוא אמר שהוא רוצה לשמוע איזה משהו או לראות מה קורה בשולחן הסמוך. ואז הוא חזר אלי ואמר שהוא חושב שמדובר במר ארז יו"ר ארגון המורים. המשכנו את שיחתינו לאחר מכן." (עמ' 57 לפרו'.)

23. מתוך עדותה, ככל הנראה לא שמעה העדה את הדברים, אלא הבחינה במר דניאל מקשיב להם. באותה עדות הבהירה כי העדה הנוספת עזבה את השולחן בסמוך להגעתה שלה: "גב' זקס כפי שאתם טוענים- היא כבר הייתה שם ככל הנראה. אני באתי ככל הנראה לאחר שהיא הייתה . בכל מקרה אני זוכרת שגב' זקס עזבה. אני נותרתי עם דניאל ואז קרה מה שקרה.
ש. מה קרה?
ת. מה שאמרתי בתחילת העדות. שוחחתי עם דניאל. בשלב מסוים הוא רכן ואמר לי חכי, אני רוצה להקשיב לשיחה שלהם...
ש. זה היה אחרי שהגב' זקס הלכה כבר. בודאות?
ת. בוודאות".

24. הגב' זקס העידה (עמ' 70 לפרו'):"כשאני נכנסתי אני איחרתי באותו ערב..הרגשתי לא טוב עם זה כי אני לא רגילה לאחר. ראיתי שני אנשים יושבים. חשבתי שזה דניאל כי הוא תמיד מנהל רצף של פגישות. ראיתי שזה לא הוא. הוא ישב קרוב לאנשים האלה, צמוד לדלת..התמקדתי בדורון שישב ורשם משהו על מפית...פיסת נייר..חשבתי שהוא כותב מאמר. ראיתי שהוא מקשיב..לא ידעתי מיד אם זה מאמר...ראיתי שהוא רושם, ואז ראיתי שהוא מקשיב לאנשים הללו. לא רציתי בהתחלה להקשיב להם, אבל הם אמרו דברים שמשכו את תשומת ליבי..."
לשאלת בית המשפט:
"ש. כשנכנסת ראית שמר דניאל מקשיב טוב ורושם?
ת. כן.
ש. מה את שמעת?
ת. קודם כל, כשנכנסתי והתיישבתי, עוד לפני שהבנתי במי מדובר, רן ארז דיבר בטלפון. ברגע שנכנסתי ראיתי שמנחם מעביר לו את הטלפון שלו. ואז רן ארז דיבר עם מישהו שהוא קרא לו יוסי. ואמר לו דברים כמו: לא אמרתי שאתה שקרן, רק אמרתי שאתה איש לא מקצועי ולא יודע להוליך תהליכים. אז מי שאמר לך שאני אמרתי שאתה שקרן- הוא שקרן בעצמו."

25. העד המרכזי מטעם הנתבעים,מר דורון דניאל העיד כדלקמן: "מה שעורר את תשומת ליבי בשיחה הזו, מיד עם בואי, מר ארז שכנע את מר כהן, שהשביתה מיועדת להפיל את שרת החינוך יולי תמיר. זה היה בצעקות. אני לא זוכר בדיוק את המילים, איך הוא אמר, אבל זה בדיוק מה שנשתמע. אז נסתמרו אוזני ואז זיהיתי את מר ארז. הייתה לי פיסת נייר והחלטתי שאני ארשום.

26. העיד מר כהן לתוכן הדברים:
"לאחר שלמרות מאמציי יצאה שביתת המורים לדרך, שאלתי את מר רן ארז: מתי תסתיים השביתה? והוא השיב לי במילים אני פסימי מאד. יולי תמיר לא מספיק חזקה במפלגה, ראש המפלגה שלה וראש הממשלה שלה לא יעשו מאומה לעזור לה להיחלץ מזה, הם יותירו אותו להתמודד עם העניין. האוצר מנסה לכוון את כל החיצים אליה. אני פסימי לגבי סיום השביתה". זה היה ההקשר בו נאמרו הדברים...על פי הכתבה רן ארז ישב עם ראש ממשלה ושר הביטחון, והם החליטו שכחלק מהתכנית להחליף מהתוכנית לחליף את שרת החינוך- להשבית את המערכת. והדבר הזה לא נאמר. ולא היה ולא נברא".

27. העד סיפר כי הכתב רביב דרוקר פנה אליו טלפונית לפני שידור הכתבה, שיחתם היתה קצרה והוא לא התבקש לאשר או להכחיש את תוכנה משום שהדברים יוחסו לרן ארז: "כל שנאמר בשיחה הוא שאומרים שאני נפגשתי עם רן ארז ודיברנו על השביתה, ואמרנו שאולמרט מעורב וברק מעורב...אני אינני מצוטט בשיחה כמי שאמר את הדברים אלא רן ארז, ולפיכך ביקשתי מרביב דרוקר שיתקשר אל רן ארז כדי לאמת עימו את הדברים..."

28. העיד התובע לתוכן השיחה:
"ש. האם אמרת שיולי תמיר לא מספיק חזקה במפלגה וראש המפלגה שלה(ברק) וראש הממשלה לא יעשו דבר כדי לחלץ אותה מהמצב הזה?
ת. לא אמרתי זאת במילים אלו.
ש. האם תוכן הדברים נאמר על ידך, גם לא במילים המדויקות?
ת. אני אמרתי שהיא לא תקבל עזרה מאף פוליטיקאי. ועל זה הצטערתי מאד. הבנתי שהיא לא יכולה לפתור את הבעיה לבד. התקציבים הם לא שלה אלא של משרד האוצר." (עמ' 20 לפרו).

29. וזו היתה עדות הגב' זקס לתוכן השיחה (עמ' 74 ):
"ש. מה הם אמרו?
ת. מה שכתוב בתצהיר שלי. בוריאציות שונות רן ארז אמר ששביתת המורים לא נועדה לקדם את ענייני המורים אלא כחלק מתכנית להחליף את שרת החינוך יולי תמיר, והוא עושה זאת באישור של ראש הממשלה אהוד אומרט, שר האוצר ואהוד ברק..על ברק הוא דיבר הרבה."

30. כפי שכתבתי לעיל, המאזין שרשם את פרטי השיחה הוא העד המרכזי לעניניננו:
ש. מה היה תוכן השיחה?
ת. תוכן השיחה היה, הבנתי שמנחם כהן ניסה לשכנע את ארז להביא את השביתה לסיום, וזה הסביר לו מדוע הוא לא יכול לעשות זאת ואיננו יכול לסגת משום שכבר שכנע את המורים. נוסף כך הוא אמר דע לך שמעורבים כאן גורמים אחרים שמעונינים להפיל את יולי תמיר. אני לא זוכר בדיוק את הניסוח. הוא אמר אני אדאג שלא יהיה לך רפורמה. הם דיברו גם על זה שיביאו את יוסי, אני לא יודע מי זה, לשביתה. הוא כנראה עמד בראש ארגון מורים אחר שלא שבת. הדיבור היה איך לגרום לו שיבוא. הזכירו כמה אנשים, את יפה או את דוד מאותו ארגון מורים, שיעשו איתם איזה קומבינה שם יקחו את מקומו של יוסי כי איתם אפשר להסתדר יותר טוב..." (עמ' 31 לפרו').

31. העד בן השמונים, שעברו מפואר, פרסם יום לפני כן בעתון "ישראל היום" כתבה העוסקת בשביתת המורים (ת/1) בה נכתבו הדברים הבאים:
"אילו השביתה של ארגון המורים לא היתה גורמת לסבל רב כל כך, כדאי היה לעודד את הארגון להמשיך ולשבות. כך היה הציבור מגלה סוף סוף כי הוא נתון לחסדיו של ארגון מורים כושל- עוד מונופול ציבורי השולט בשאלטר של מערכת חיונית ומוכן להפעיל אותו באכזריות כדי לקדם את הקריירה של עסקנים ערמומיים, המתחזים לדורשי טובת החינוך.
עסקני החינוך האלה, שקשה בכלל לדמיין אותם כמורים, השתלטו ככל הנראה על המונופול החינוכי כיוון שכמו בסקטורים אחרים- העובדים הטובים עסוקים בעבודתם, ודווקא העובדים הגרועים ביותר מתפנים לפעילות פוליטית, לתככים ולמניפולציות.
כך נוצר ממצב שבו ציבור המורים, שרובו מסור למשימתו הקשה, מיוצג על ידי אנשים לא ראויים. על ידי ארגון, שבצוותא עם בן זוגו הביורוקרטי הכושל משרד חינוך מצליח לעשות את הבלתי יאמן- להפוך את תלמידי ישראל, שהצטיינו בהישגיהם בתנאים הגרועים ביותר בגולה, למפגרים חינוכית בארץ מולדתם..."

32. המקריות המתמיהה בין פרסום כתבתו העצמאית של מר דורון לבין המפגש הלא מתוכנן למחרת לא הוסברה. העד, שעמדתו הנחרצת לגבי ארגון המורים באה לידי ביטוי גם בעדותו, אישר: (עמ' 37): "טבע הדברים נאמר, שיש קונספירציה, אולי לא במילה זו, אך בהחלט נאמר כי זו לא שביתה כפי שהיא נראית על פניה, אלא יש לה מטרה סמויה שהיא להעיף את שרת החינוך ולהביא במקומה את עמי אילון.
ש. אני מפנה אותך לתמלול ..היכן נאמר המשפט הבא: שמעתי את מר רן ארז אומר לבן שיחו כי שביתת המורים המתנהלת לא נועדה כדי לקדם את עניינם של המורים אלא לגרום לכך ששרת החינוך דאז, פרופ' יולי תמיר, תוחלף?
ת. זה רוח הדברים."

33. בשונה ממקרים בהם על בית המשפט לבחון את העובדות המפורטות בפרסום על מנת לקבוע את אמיתותן ואת מהימנות העדים, כאן קלה מלאכתי שכן לכאורה מסכימים, התובעים, הנתבעים וחלק מהעדים לתוכן השיחה, דהיינו, שמר ארז אמר לאיש שיחו כי אין סיכוי שהשביתה תסתיים משום שלשרת החינוך אין כוח לסיימה, שכן אינה מגובה בתמיכת ראש הממשלה, מר אולמרט ומנהיג מפלגתה- מר ברק, שלהם מניעים משלהם, ובעיקר אין לה תקציב להציע למורים.
על מנת להבהיר: לא רק התובע, הנתמך באיש שיחו מר כהן אומרים זאת, אלא גם הנתבעים עצמם.

34. עדותו של רביב דרוקר תואמת את יתר העדויות: "התקשרתי למר כהן, אמרתי לו שידוע לי שהוא נפגש עם מר ארז והטענה המרכזית שאני מעלה בפניו זה שארז אמר לו שברק ואולמרט מעונינים בכשלונה של יולי תמיר כדי להחליפה בעמי אילון, זאת רוח הדברים. אכן נכון שכפי שהצגתי את השאלה, שאלתי אותו האם זה נכון שהוא מסכים עם התיאוריה של רן ארז. אומר לי מר כהן שרן ארז אמר את הדברים אבל הוא לא הסכים איתו. הוא אמר לו בחצי ציניות רק את בוש ופוטין לא הכנסת לעניין הזה. המשפט הזה שנמצא בכתבה לא נמצא בתמליל של מר דורון. את המשפט הזה אני שואב ממר כן ולא משום מקור אחר." (עמ 44 לפרו). לציטוט זה של "רק את בוש ופוטין לא הכנסת לעניין" ייחס דרוקר חשיבות רבה על מנת להראות כי הוא שאל את מר כהן לאמיתות הדברים את עמדתו לגביהם.

35. מתוך הדברים דלעיל ניתן לסכם ולומר כי התובע ועדו מודים שהשיחה אכן התקימה וכי רן ארז אמר בה שלשרת החינוך אין תקציב ואין לה תמיכה של ראשי מפלגתה, ולכן אין לה כוח לסייע לסיום השביתה.

36. האם שיקפה הכתבה את השיחה?
במהלך שמיעת העדויות ובסיכומים טענו הנתבעים כי הפרסום חשף את המניעים הפוליטיים של ברק ואולמרט שלא יוחסו לארז או לארגון המורים וכי "גם האדם הסביר, אשר פרשנותו לדברים היא הרלבנטית לענינינו, לא יכול היה לטעות ולייחס את המניעים הללו למי מהתובעים." (ס' 28 לסיכומיהם.) עוד טענו כי "הפרסום נגע לארז בנקודה בודדת בלבד: באמצעותו של ארז ניתן היה ללמוד על אותם מניעים שיוחסו לאולמרט ולברק שכן ארז הוא שידע לספר אודותיהם, ואף עשה כן במהלך פגישתו עם כהן אשר התקיימה ערב הפרסום." (שם, ס' 28.)

37. הנני מאמינה למר דרוקר כי כך הבין הוא עצמו הבין את הדברים. ניתן להסיק זאת משאלותיו למר כהן, מתגובתו בסוף הכתבה ואף מחוסר הסבירות של הגרסה האחרת: אין זה סביר כי מר ארז יפרוש לפני בן שיחו, איש אמונה של שרת החינוך, קשר שהוא שותף בו- כנגדה.

38. אלא שההלכה היא "שאין חשיבות לשאלה מה היתה כוונתו של המפרסם מחד גיסא, ואין חשיבות לשאלה כיצד הבין את הדברים בפועל מי שקרא את הדברים מאידך גיסא. המבחן הקובע הוא, מהי, לדעת היושב בדין, המשמעות שקורא סביר היה מייחס למילים." (השופט מלץ בע"א 740/86 תומרקין נ' העצני פד' מג(2) 333,337).

39. מכיוון שכך, יש לבחון את הכתבה באזני הצופה הסביר, האובייקטיבי, אשר באמצעות הנתבעים, טועם טעימה קלה של רזי העסקנות הציבורית והפוליטיקה. אותו צופה אשר נחשף לכתבה בת 3 דקות ואינו שוקל את הדקויות שבדברים ומה שעומד מאחוריהם. לטעמי, חרף הצהרת מר דרוקר כי לא התכוון לייחס לתובע מניעים פסולים בתכנון השביתה, ניתן היה להבין אחרת: הן בפתיח, מפי יעקב אילון, כי השביתה היא חלק מתכנית להחליף את שרת החינוך, ואף בדברי דרוקר, המייחס לארז את המילים :"יש לי תמיכה של ברק ואולמרט"- משל היו שלשת האישים מיקשה אחת.

40. בעיניו של הצופה האוביקטיבי בכתבה, או למצער בשני חלקיה המהוים את עילת התביעה, נוצר הרושם כי מדובר בתכנון של ארז ביחד עם הפוליטיקאים, בניגוד ובשונה מדברי ארז במסעדה כי מדובר במחנות שונים שלא ייפגשו, כל אחד מטעמיו הוא.
על פי הכתבה אין מייחסים לארז תיחכום ותכנון מוקדם שיביא בסופו להשגת מטרות המורים, אלא מניעים פסולים ומוח קודח.
הנני קובעת כי הדברים שבגינם הוגשה התביעה מהוים הוצאת לשון הרע.

41. האם עומדות לנתבעים ההגנות המוקנות בחוק?
בע"א 5653/98 אמיליו פלוס נ' דינה חלוץ ואח' תק-על 2001(3), 399 ,עמ' 415 צוין:
"ענייננו הוא עתה, בעיקר, בהוראת סעיף 16(ב)(2), ולפיה חזקה על נתבע כי עשה פירסום "שלא בתום לב" אם "הדבר שפורסם לא היה אמת והוא לא נקט לפני הפירסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא". טענת המערער היא, כי הפירסום לא היה אמת - על כך כבר הסכמנו - ומוסיף הוא וטוען כי הנתבעות כשלו גם במילוי הנטל הנוסף המוטל עליהן, דהיינו, כי לא נקטו "לפני הפירסום אמצעים סבירים להיווכח אם אמת הוא אם לא". מושג המפתח בהוראת-חוק זו שלפנינו הוא המושג של "אמצעים סבירים". למותר לומר כי התשובה לשאלה אם נקט הנתבע "אמצעים סבירים", אם לאו, תיגזר גם מנסיבות העניין הכלליות גם מתוך ההגנה הספציפית לה טוען הנתבע; שלא הרי אמצעים סבירים בגדריה של הגנה אחת כהרי אמצעים סבירים בגדריה של הגנה אחרת. אשר לאמצעים הסבירים לגופם, השאלה היא "אם הנתבע גילה עירנות מספקת לזכותו של הנפגע והיה זהיר למדי בבדיקת האמת שבחומר הפירסום, ובבחירת נוסח הפירסום...": ע"א 90/49 בנטוב נ' קוטיק, פ"ד ה 602 ,593 (מפי השופט אולשן). ראו עוד: ע"פ 8735/96 ביטון נ' קופ, פ"ד נג(32-- 33 ,19 (1 (מפי השופטת ביניש)".

42. התובעים טענו כי הנתבעים התרשלו בעת שלא בדקו באופן יסודי את אמיתות הדברים. מר דרוקר העיד כי קיבל את הידיעה ממר גלעד עדין, ששמע אותה מפיו של המקור, מר דניאל, שהקריא באוזניו את הדברים שרשם במהלך השיחה מפיו של מר ארז. הנתבע העיד כי סמך על אישורו של מר עדין, שהכיר את המקור, מחד גיסא, ואף פנה למר כהן וקיבל אישורו, מאידך גיסא. כפי שראינו, עמדתו של המקור כנגד התובעים הינה שלילית, אישורו לדברים ניתן גם בדיעבד, בעדותו, ועמדתו הנחרצת לא היתה מביאה לשלילת הכתבה או תוכנה אלא להיפך.

43. המחוקק הקדיש את ס' 17(א) לחוק לאמצעי התקשורת:
"פורסמה לשון הרע באמצעי תקשורת לא תעמוד הגנת תום לב לעורכו, למי שהחליט בפועל על הפרסום או לאחראי על אותו אמצעי תקשורת אם הנפגע, או אחד הנפגעים, דרש ממנו לפרסם תיקון או הכחשה מצד הנפגע ולא פרסם את התיקון או ההכחשה בכותרת מתאימה במקום, במידה, בהבלטה ובדרך שבה פורסמה אותה לשון הרע, ותוך זמן סביר מקבלת הדרישה".

44. בכתבה פורסמה הכחשה מטעמו של מר ארז. בשעה מאוחרת יותר פנתה ב"כ התובעים לנתבעים ודרשה כי יחזרו בהם מהאמור בה. במכתבה כתבה:
"הערב, במהדורת החדשות, פרסמתם דברים המוצאים כביכול מפיו של יו"ר הנהלת ארגון המורים, מר רן ארז.
מן הדברים השתמע, כאילו שביתת המורים הנה בעיקרה פעולה פוליטית, יזומה שתכליתה הדחת שרת החינוך, הגב' יולי טמיר (להלן "הפרסום").
גרוע מכל- בפרסום הודעתם, כי את הדברים שמעו, כביכול "שני אנשים" האמינים עליכם. בידינו האינפורמציה, כי אין שני "שני אנשים" שכאלה ולצורך העניין אף לא "איש אחד" שכזה והמדובר בהמצאה זדונית, חסרת אחריות שבוצעה בחוסר תום לב או לכל הפחות, ברשלנות, ברשלנות חמורה.
הדברים משוללי יסוד, אין להם כל קשר עם המציאות או עם הדברים שנאמרו ומהווים לשון הרע על פי כל מבחן ונאמרו מבלי לבדוק את אמיתותם ומתוך אדישות מוחלטת ורשלנית לגבי נכונותם".

45. הדרישה לא נענתה בחלקה או במלואה ואף העמדת הדברים על דיוקם לא ניתנה. הואיל וכך, מכוח הסעיף נשללת הגנת תום הלב.

46. סעיף 15 לחוק קובע:"במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
...
(2) היחסים שבינו לבין האדם שאליו הופנה הפרסום הטילו עליו חובה חוקית, מוסרית או חברתית לעשות אותו פרסום;
...
הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;
הנתבעים טענו שהיה בפרסום משום הבעת דיעה על התנהגות התובע בתפקידו הציבורי. הטענה נדחית משום שהכתבה לא הוצגה באופן זה, אלא כעובדות (למעט דעתו של מר דרוקר על התובע).

47. הפיצויים
הנתבעים לא עשו הבחנה בין איש לרעהו – בין נושא תפקיד אחד למשנהו. כך גם התובעים וכך אקבע אף אני. לפיכך יתייחס סעיף הפיצויים אל הנתבעים במכלול.

ברע"א 4740/00 לימור אמר ואח' נ' אורנה יוסף ו-2 אח' תק-על 2001(3), 489 ,עמ' 496 נקבע:
"16. הפיצוי התרופתי בגין לשון הרע נועד להשיג שלושה יעדים: לעודד את רוחו ((consolution של הניזוק שנפגעה בגין לשון הרע; לתקן (repair) את הנזק לשמו הטוב; למרק (to vindicate )את זכותו לשם הטוב שנפגעה בגין לשון הרע (ראו גטלי, שם, עמ' 201). לשם השגתן של מטרות תרופתיות אלה אין להסתפק בפיצוי סמלי. אך אין גם להטיל פיצויים העולים על שיעור הנזק שנגרם....

17. בפסיקת פיצויים בגין לשון הרע יתחשב בית המשפט, בין היתר, בהיקף הפגיעה, במעמדו של הניזוק בקהילתו, בהשפלה שסבל, בכאב והסבל שהיו מנת חלקו, ובתוצאות הצפויות מכל אלה בעתיד. הבחינה היא אינדיבידואלית. אין לקבוע "תעריפים". בכל מקרה יש להתחשב בטיב הפרסום, בהיקפו, באמינותו, במידת פגיעתו ובהתנהגות הצדדים. אכן, התנהגותו של הניזוק לפני פרסום ולאחריו עשוי להוות אמצעי בעזרתו ניתן לעמוד על נזקו. בדומה, התנהגותו של המזיק אף היא עשויה להשפיע על שיעור הנזק והערכתו.

48. לטענת התובעים נדרשו להם פעולות והוצאות רבות כדי להשתקם ולתקן את שמם הטוב, זאת בנוסף לאיומים שקיבל מר ארז על לחייו. בשל כך הינם עותרים לפיצוי שיהא בו, בנוסף לפונקציה המסורתית של השבת מצב לקדמותו, גם פונקציה מחנכת והרתעתית ואולי אף עונשית.

49. הנתבעים מצידם הפנו אל ריבוי תביעות לשון הרע שמגישים התובעים ועל נסיונו של מר ארז להילך אימים על התקשורת. עוד טענו כי למר ארז אין שם טוב והפנו להליכים אחרים.
כאן המקום להעיר כי שני הצדדים חטאו בהערות שאינן רלוונטיות, פוגעניות ומיותרות שאין להתייחס אליהן.

50. ס' 7א. לחוק מגביל את הסכום שבית המשפט פוסק לפיצוי ללא הוכחת נזק ל- 50,000 ₪ ובכפל הפיצוי, אם הוכחה כוונה לפגוע.
הנני סבורה כי בפסיקת הפיצויים אינני יכולה להתעלם מהעובדה כי תוכן הכתבה פורסם יום קודם, אם כי בתפוצה קטנה פי כמה, בעיתונו של יואב יצחק. עוד אתייחס לעובדה כי עוסקים אנו בפרשיה שאבד עליה הכלח: ראש הממשלה, שרת החינוך ועמי איילון כבר אינם נושאים בתפקידיהם, ברק איננו בראש אותה מפלגה ואילו מר רן ארז נבחר מאז פעמיים לעמוד בראש הארגון.

51. הואיל וכך, לא מצאתי לנכון להעתר לתובעים להחמיר בפיצוי הכספי שיפסק לטובתם. הנני מעמידה את הפיצוי שישלמו הנתבעים, ביחד ולחוד לתובעים, בסך35,000 ₪.
בנוסף ישאו הנתבעים בהוצאות התובעים וכן בשכ"ט עו"ד בסכום של 5,000 ₪.







5467831







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה לשון הרע ?

  2. מה נחשב לשון הרע ?

  3. לשון הרע בפקס

  4. לשון הרע - אמירה

  5. הגנת אמת דיברתי

  6. מאמר על לשון הרע

  7. לשון הרע במקומון

  8. לשון הרע נגד מורה

  9. הוצאת דיבה במקומון

  10. פיצול הדיון לשון הרע

  11. שליחת מכתב לשון הרע

  12. פרסום מותר לשון הרע

  13. לשון הרע בשיחת טלפון

  14. לשון הרע נגד ספורטאי

  15. סעיפי פקודת העיתונות

  16. לשון הרע בשפה הערבית

  17. הבעת דעה או לשון הרע ?

  18. כתיבת השמצות באתר זאפ

  19. הוצאת דיבה כתבה בעיתון

  20. לשון הרע נגד ראש מועצה

  21. תביעת לשון הרע נגד שופטת

  22. לשון הרע נגד קרוב משפחה

  23. לשון הרע בדואר אלקטרוני

  24. לשון הרע במכתב מעורך דין

  25. הוצאת דיבה בתקופת בחירות

  26. לשון הרע נגד בעלים של עסק

  27. לשון הרע בפרומו בטלוויזיה

  28. פרסום לשון הרע באופן עקיף

  29. לשון הרע בחדשות בטלוויזיה

  30. לשון הרע בגין פרסום ברוסית

  31. לשון הרע במסגרת הליך משפטי

  32. לשון הרע במסדרון בית המשפט

  33. טשטוש פנים בחדשות טלוויזיה

  34. האשמת עובד בגניבה - לשון הרע

  35. פרסום צילום תמונה - לשון הרע

  36. תביעה על פרסום תמונה בעיתון

  37. תביעת לשון הרע נגד ארץ נהדרת

  38. טעות בהודעת עיקול - לשון הרע

  39. פרסום תצלום של אדם - לשון הרע

  40. תביעה נגד מעריב בגין לשון הרע

  41. אגרת נזקי גוף בתביעת לשון הרע

  42. קיומו של "ענין ציבורי" בפרסום

  43. הוצאת דיבה פרסום כתבה במקומון

  44. סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע

  45. תביעה של דוגמנית בגין לשון הרע

  46. תביעת לשון הרע בגין פרסום כתבה

  47. לשון הרע במכתב שהוביל לפיטורים

  48. תביעת לשון הרע בגין כתבה במקומון

  49. תביעת לשון הרע נגד פרקליט המדינה

  50. תביעת לשון הרע של עובד נגד מעביד

  51. ערעור על גובה הפיצוי על לשון הרע

  52. אחריות פלילית של תאגיד - לשון הרע

  53. תביעת לשון הרע עקב טענות על הפליה

  54. האם השוואת מחירים מהווה לשון הרע ?

  55. לשון הרע כתבה בעיתון ידיעות אחרונות

  56. משלוח תמונות עירום במייל - לשון הרע

  57. האם הכינוי "עבריין" מהווה לשון הרע ?

  58. תביעת לשון הרע - מבקר של רשות מקומית

  59. פרסום תצלום של אדם במסגרת כתבה על השמנה

  60. האם פניה למבקר המדינה מהווה לשון הרע ?

  61. דחיית תביעה לשון הרע בעניינים פוליטיים

  62. האם הביטוי "הון שלטון" מהווה לשון הרע ?

  63. תביעה בגין הוצאת לשון הרע ועוולת התקיפה

  64. האם ייחוס הומוסקסואליות מהווה לשון הרע ?

  65. האם עיקול חשבון עורך דין מהווה לשון הרע ?

  66. טענת קיזוז בגין לשון הרע בבית הדין לעבודה

  67. תביעת לשון הרע בטענת פרסום "עובדות שיקריות"

  68. תביעת לשון הרע בגין התבטאויות בכלי התקשורת

  69. זכות האדם לפרטיות מול הזכות לשמירה על השם הטוב

  70. טענה להפרה של חוקי עבודה כעילה לתביעת לשון הרע

  71. תביעת לשון הרע בגלל תמונה שהשתרבבה "בטעות" לכתבה

  72. האם הפצת מכתב "לא לעבוד עם חברה" מהווה לשון הרע ?

  73. תביעה לחייב בתשלום הסך של 10,000 ₪, בגין העלבה והוצאת דיבה

  74. קבלת תביעת לשון הרע באופן חלקי / פרסום לשון הרע נגד עורך דין

  75. פיצוי בגין לשון הרע למרות שבפרסום שנעשה לא הוזכר שמו של התובע

  76. לשון הרע או ביקורת לגיטימית על פעילות ופועלו הציבורי של אדם ?

  77. תביעה לפי חוק איסור לשון הרע בגין פרסומים בנוגע לפעולות כעו"ד

  78. ערעור על סכום הפיצויים שנפסקו בגין תביעה נזיקית ותביעת לשון הרע

  79. תביעת דיבה בגין האשמת איש ציבור בשימוש ברכוש ציבורי לצרכים פרטיים

  80. תביעה בעילה של לשון הרע בגין דברים שנאמרו על כוונה לסכל ביצוע הסכם

  81. הסמכות לדון בעוולת לשון הרע הועברה לבית הדין לעבודה, לפני שנים ספורות

  82. פרסום מכתבים שקריים על גבי לוח המודעות של הבניין בדבר חוב לקופת ועד הבית

  83. תביעת לשון הרע בטענה שהמכתבים שהופצו לדיירי הבניין נועדו לבזות לפגוע בשם הטוב ולהשפיל

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון