לשון הרע בפרומו בטלוויזיה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא לשון הרע בפרומו בטלוויזיה:

רקע וההכרעה בבימ"ש השלום
1. בית משפט השלום הגיע למסקנה כי קדימון (promo) ששודר לקראת תכנית טלביזיה של המערער 1, כלל לשון הרע לגבי המשיב /התובע. אין טענה בפי המשיב לגבי תוכנה של תכנית הטלוויזיה שהקדימון התייחס אליה.
מסקנת סגנית הנשיאה המלומדת היתה, כי "למועד שידור הכתבה כבר ידעו [המערערים] שנשוא הפרסום אינו הרמאי המתואר בו ושגם השוחד לא היה ולא נברא" (עמ' 6 למעלה). בית המשפט פסק למשיב פיצוי בסך 150,000 ₪, הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מהסך הנ"ל בצירוף מע"מ.
המערערים/הנתבעים חולקים על קביעות בית משפט השלום בשאלת האחריות. המשיב מערער בערעור שכנגד על מיעוט הפיצוי שנפסק. לאחר עיון, אני סבור, כי הדין עם המערערים.

2. כפי שגם ציין בית משפט השלום, העובדה שהמשיב נמנע מטענה או תביעה המתייחסת לתכנית הטלוויזיה הנוגעת לעניין, התכנית "שומר מסך עם אמנון לוי", ששודרה ביום 23.12.2004, משמעותה, כי אין בפיו טענה לגבי תוכן הדברים שהובאו בתכנית לגביו.

3. הובא בפניי תמליל של התכנית והקדימון, ובנוסף לכך צפיתי בקטע הרלוונטי של התכנית ובקדימון.

התכנית
4. אני מביא להלן קטעים מתוך תמליל התכנית, כאשר חלק הארי של הדברים המצוטטים להלן, נאמרו מפי המערער (הוד) בעצמו.

"הוד: הכל אני מטפל, מה שקשור לתעבורה. אף אחד לא צריך לדעת מה הולך אתה תכנס איתי ונסגור את התיק.
דובר א': בסדר.
הוד: תהיה רגוע. כל מצב, אתה תצא מבסוט."

"הוד: אני מקרית אתא, תבוא אלי, תן לי את הניירת, אני אריץ את העניינים כבר.
ס': בכיף.
הוד: תיתן לי את ההזמנה, אני אסגור לך את העניין הזה."

"הוד: יש לך כבר 20 נקודות בשנתיים, אתה יודע מה זה? זה המון ואתה נהג חדש, לא טוב. יש פה בעיה. ננסה אולי לקצר את הפסילה.
דובר: אני לא רוצה להגיע למשפט כי במשפט פשוט ישללו את זה לצמיתות.
הוד: כן.
דובר: כי אני נהג חדש. זה שמעתי כבר 20 פעם.
הוד: נכון."

"הוד: ביום חמישי אנחנו הולכים, סוגרים את כל התיק. או לפה או לשם. בכל מצב, אתה תצא מבסוט ...".

"הוד: לא מחדשים לך את הרישיון. מצלמות, רמזור אדום, הכל אני מטפל. מה שקשור לתעבורה. אם יש שם את התובע או תובעת שאני מכיר, אז אני אגיד לה שאתה חבר טוב שלי ואז נסדר את זה צ'יק צ'ק בחוץ. אל תדאג, אני מחר כבר הולך לתביעות.
דובר: לזה?
הוד: למשפט אנחנו הולכים ביחד, כן.
(נשמעת מוסיקה)
הוד: אל תדאג.
אמנון: הוד טוען שיש לו קשרים עם התביעה. הסיפור שלנו מסתבך.
הוד: אף אחד לא צריך לדעת מה הולך. אתה תכנס איתי ונסגור את התיק, בסדר?
דובר: בסדר.
הוד: תהיה רגוע."

"ס': ... מה נהיה? דיברת עם התובעת?
הוד: כן, מחר נגיע לשמה, אנחנו נגיע איתה להסדר פנימי, אל תדאג."

"אמנון: ביום חמישי באותו שבוע, מגיע ס' לבית המשפט. הוא פוגש את הוד במסדרונות, הוא מסתובב שם הוד כמו בעל הבית, כמו מועמד בפריימריס של מרכז הליכוד, לוחץ ידיים לכל אחד. מכיר את כולם. הטלפון שלו לא מפסיק לצלצל. אהלן הוד, הוד, הוד. ס' מעט בלחץ, מה יקרה עוד רגע במשפט."

"הוד: לא צריך להיות עורך דין. אני לא מייצג אותו, אני מסדר הכל לפני כן. אתה רואה שהוא בא. אתה לא באת. אני עושה הכל חוץ מייצוג. אם אני עושה ייצוג יש לי עורכי דין שאני מעסיק.
אמנון: ס' קיבל את הרישיון בחזרה. השופט גזר עליו רק פסילה על תנאי וקנס של 800 שקלים.
איתי: ... אתה לא, אתה לא מגלה לנו את הסוד?
הוד: לא, מה צריך לגלות לך הסוד?
איתי: אני אומר, את הקסם, את הטריק.
הוד: אבא שלי עבר את זה. אבא שלי ז"ל ככה. עבד בבית משפט הרבה שנים.
איתי: וואללה.
הוד: אנשים עוזרים ... בסדר, אחי?
דובר: אני אביא לך גם חברים, לא רק 500 שקל."


5. כפי שניתן לראות מדבריו של המשיב, הוא מציג את עצמו כמי שמטפל בכל עניין "שקשור לתעבורה". הוא מציין שיש לו משרד המטפל בנושאים של אי חידוש רישיון "מצלמות רמזור אדום הכול אני מטפל". לעניין הכישורים שלו, אומר המשיב, כי "אם יש שם את התובע או תובעת שאני מכיר, אז אני אגיד לה שאתה חבר טוב שלי ואז נסדר את זה צ'יק צ'אק בחוץ. אל תדאג אני מחר כבר הולך לתביעות". ובהזדמנות אחרת הוא אומר בתשובה לשאלה אם שוחח עם התובעת "כן, מחר אני אגיע לשמה. אנחנו נגיע איתה להסדר פנימי, אל תדאג".
המשיב גם מסביר כי לצורך פעילותו הוא אינו צריך להיות עורך דין, כי הוא "מסדר הכול לפני כן".
הוא פורש מסך של מסתורין "אף אחד לא צריך לדעת מה הולך" ומבטיח תוצאה משביעת רצון לגבי הפונה אליו "לסגור את התיק". עוד מציין המשיב, כי הוא יודע לטפל בנהג עבריין שצבר מספר רב של נקודות לחובתו. חרף העונש הכבד שלכאורה צפוי לעבריין, גם לדעת המשיב, מעמדו של המשיב כזה שהוא הולך עם התובע לבית המשפט, ובאותה הזדמנות הוא מביא לתוצאה המקווה "אנחנו הולכים סוגרים את כל התיק". המשיב אינו נותן כל פירוט של פעילותו, למעט הדברים הנאמרים מפיו.

6. בתכנית הנדונה הוצג המשיב כ"איש המסתורין של בית המשפט לתעבורה", ונאמר כי הוא מסוגל להביא להחזרת רישיון הנהיגה למי שנתפס נוהג במהירות מופרזת, וזאת בתמורה ל- 1,200 ₪. כתבת בתכנית, מדווחת על שמועות ה"מספרות על קשרים שיש למשיב עם תובעים בבית המשפט לתעבורה". המשיב מאשר למעשה שמועות אלה. התכנית היא דיווח על נהג כזה [ס'] שפנה, ביוזמת עורכי התכנית למשיב, וקיבל את הטיפול המובטח. דהיינו, תמורת תשלום שכר טרחה למשיב, ופגישה קצרה בבית המשפט, הסתיים העניין בגזר דין של פסילה על תנאי וקנס של 800 ₪, וזאת בניגוד לתחזית הקודרת שהיתה צפויה לנהג העבריין אלמלא "טיפולו" של המשיב. תחזית, כך ניתן להבין מדבריו ומהתנהגותו של המשיב, הצפויה להתגשם בכל מקרה שמגיעים לבית-המשפט לתעבורה ללא "עזרתו".
לא למותר לציין, שיש, לכאורה, בהתנהגותו של המשיב, כפי שהיא מתבררת מהכתבה, - מתן יעוץ בקשר להופעה צפוייה בבית-המשפט, שכנוע הפונה אליו לסמוך על "טיפולו" של המשיב במקום לקבל יעוץ משפטי מקצועי, השתתפות לצד בעל-הדין בדיון בבתי-המשפט, - משום השגת גבול המקצוע של עריכת הדין בניגוד להוראות סעיף 20 לחוק לשכת עורכי-הדין תשכ"א-1961.

הקדימון
7. הקדימון, נשוא ההליכים הנוכחיים, שודר כ- 38 פעמים לפני שידור התכנית. תמלול הדברים שנאמרו הוא כדלקמן:

"קריין: נתפסתם נוהגים ב- 150, זה האדם שכדאי לכם להכיר. שלמו לו 1,200 שקל ואתם בחזרה על הכביש. אמנון לוי, הערב לאחר החדשות בערוץ 2.
...

קריין: נתפסתם נוהגים ב- 150, חשבתם שהלך הרישיון זה האדם שכדאי לכם להכיר, הערב, אמנון לוי חושף.
הוד: ביום חמישי אנחנו הולכים, סוגרים את כל התיק.
קריין: סיפור העוקץ של מלך בתי המשפט. שלמו לו 1,200 שקל.
הוד: כל אני מטפל.
קריין: אתם בחזרה על הכביש. אמנון לוי, הערב, לאחר החדשות, ערוץ 2".

8. ראוי להדגיש, כי ציטוט הקדימון בתחילת פסק דינה של השופטת המלומדת, אינו מדויק במובן זה, שאינו כולל את הקטעים שאמר המשיב בעצמו.

פסה"ד נשוא הערעור
9. סגנית הנשיאה המלומדת בבית משפט השלום, בפסק דינה המפורט ציינה, כי קיים פער בין תוכן הקדימון לבין זה של הכתבה. הקדימון, לדעתה, מצביע על המשיב כמי "שהוא נוכל רמאי או עוקץ", בעוד שמהכתבה עולה, שמדובר ב"מאכער" ה"עושה שימוש בקשריו במוסד זה או אחר במגמה להביא לתוצאות המבוקשות מצד מי ששכר את שירותיו". זו המסקנה המתבקשת מדבריה של השופטת המלומדת, בשולי עמ' 4 תחילת עמ' 5 לפסק הדין.

10. בית משפט השלום, ראה את לשון הרע בפרסום בדברי הקריין בקדימון, לפיהם מדובר ב"סיפור העוקץ של מלך בתי המשפט". לדברי השופטת המלומדת, התובע נתפס בעיני הצופה כמי שנוטל כסף מזולתו, אגב פיזור הבטחות שווא, כשאין בליבו כוונה לספק תמורה. השופטת המלומדת ציינה כי המונח "עוקץ" נועד לתאר "מעשה רמייה". דהיינו, אדם שלוקח כסף ללא מתן תמורה. מהמילים: "שלמו לו 1,200 ₪ ואתם בחזרה על הכביש", הסיקה השופטת המלומדת כי הפרסום מצייר את התובע "כמי שעוסק במתן שוחד" (פסק הדין עמ' 2 קטע לפני אחרון).

"עוקץ"
11. המונח "עוקץ" הוא תרגום מאנגלית של המילה “sting”, שהשימוש בה הפך נפוץ בעקבות הסרט משנת 1973 שנשא שם זה, The Sting, בכיכובם של רוברט רדפורד ופול ניומן ועיקרו נסיונם של שני הגיבורים, בעזרת תחבולה מתוחכמת, להוציא סכום כסף נכבד מאחד מראשי המאפיה. ה-
Oxford English Dictionary, Second edition, 1989; online version June 2011


מביא לענייננו את ההסבר הבא:
d. slang (chiefly U.S., orig. Criminals').  (a) A burglary or other act of theft, fraud, etc., esp. one that is carefully planned in advance and swiftly executed;  (b) a police undercover operation designed to ensnare criminals.
1930    Liberty 20 Sept. 77/1   The hustlers would sit around planning their stings and I guess about half of the jobs pulled in southern Ohio that year started in my parlor.
1955    Publ. Amer. Dial. Soc. xxiv. 76   The sting we described involved a wallet obviously on its feet.
1975    Courier-Mail (Brisbane) 11 Mar. 6/8   A transaction between a jewellery salesman and a professed buyer with $230,000 in his pocket was intercepted yesterday by a cab driver who made off with the cash. Investigators believe the theft was a set-up ‘sting’.
1976    National Observer (U.S.) 13 Mar. 6/3   The Sting also produced leads to three murders and several other unsolved major crimes.
1977    Telegraph (Brisbane) 24 Aug. 25/2   ‘Sting’ officers operated in old warehouses and run-down storefronts, developed close contacts with loose-lipped thugs who believe they dealt with fellow criminals.
1982    Sunday Times 14 Nov. 15/2   The Miami ‘sting’ was so well set up that it survived a remarkable breach of security.
1983    Observer 30 Jan. 10/2   His second reaction was to inform the American authorities and get their approval for an elaborate and costly ‘sting’

אני מסכים עם דברי סגנית הנשיאה המלומדת (פסה"ד עמ' 2 קטע לפני אחרון), שמדובר במונח המתאר מעשה רמייה, אדם שאינו נותן תמורה כלשהי. ניתן לראות במונח בענייננו כתיאור של פעילות בלתי הגונה ולא ישרה.

דיון
12. אני סבור שהשאלה המרכזית העומדת לדיון היא, האם משקף הקדימון בצורה סבירה, את תוכן הכתבה. המשיב הוא שתיאר את עצמו, בכתבה, כאיש מסתורין. המשיב דרש שכר טרחה בגין פעילות מובטחת שלא הוסברה על ידיו כלל. המשיב מציין את קשריו הטובים עם תובעים במשפטי תעבורה. את יכולתו "להריץ עניינים", "לסגור לך את העניין הזה". הקדימון, מדגיש את הפער בין התחזית הקודרת הנשקפת לנהג העבריין בתחילת הדרך, תחזית שהמשיב מאשר בכתבה, לבין התוצאה החיובית המושגת הודות לפעילותו המיסתורית של המשיב. אין הכחשה שהמשיב גובה שכר טרחה בסדר גודל של סכום שנזכר בקדימון. השאלה היחידה, איפוא, היא האם תיאור פעילותו של המשיב כ"סיפור העוקץ של מלך בתי המשפט", יש בו, על רקע הכתבה, משום הוצאת לשון הרע.
בניגוד לעמדתה של השופטת המלומדת, אינני סבור, כי בהכרח יש לפרש את הקדימון כמי שמתאר את המשיב כעוסק במתן שוחד. בהנחה, כי למונח "עוקץ" יש, כמוסבר לעיל, תדמית שלילית, עדיין ניתן לראות מונח זה ככולל מי שגובה שכר טרחה בגין שירות שאין בו ממש., הגם שמקבל השירות מאמין, בעקבות הסברי המשיב, כי ניתן השירות הראוי לתוצאה המקווה.
המשיב, בדבריו בכתבה, תורם לא מעט לעמימות הקשורה לפעילותו. הוא מציין קשרים טובים עם הנוגעים בדבר, במערכת התביעה ובבית המשפט, בהמשך לעבודתו רבת השנים של אביו באותו מקום. הוא דורש תשלום שכר והוא מבטיח לעבריין המודאג, במטה קסם, החזר רישיון הנהיגה ותוצאה משביעת רצון. זו אומנם התוצאה אליה הגיע הפונה אל המשיב [ס'] שצולם בתכנית. המשיב טען, בבית-משפט השלום אך לא בתכנית, כי אין פסול בהתנהלותו כאשר עמד לצד הנהג העבריין ברגעים קשים ותמך בו בהליך בבית המשפט. הטענה היא, כי המשיב לא נקט באמצעים פסולים, וכי, לכן, לא היה מקום להציג אותו בקדימון כמי שהולך בדרך שאינה ישרה.
אני סבור כי על רקע התבטאויותיו של המשיב עצמו בתכנית, לרבות ההתבטאויות שלו בקדימון, ולרבות דברי פרשנות על הפעילות או העדר הפעילות מצידו בתכנית עצמה, הרי ראוי לראות בשימוש במונח "עוקץ" משום שימוש במונח , לו מוקנות בנסיבות העניין ההגנות הקבועות בחוק איסור לשון הרע, וכי יש לראות בדברים שנאמרו כלפיו משום תיאור נכון של פעילותו. גם בהנחה המקלה עם המשיב, לפיה לא עשה דבר שאינו תקין, והתוצאה שהשביעה את רצון הנהג העבריין היתה צפויה בהתחשב במדיניות התביעה בבית המשפט לתעבורה במועד הרלוונטי, עדין ניתן היה לעשות שימוש במונח "עוקץ" כמתאר פעילות של מי שגובה שכר טרחה בגין אפס מעשה, וכאשר לא זו הדרך בה הוצגה הפעילות על-ידי המשיב בפני לקוחותיו, דוגמת ס' מהתכנית.

13. השופטת המלומדת הקדישה חלק נכבד מפסק דינה לשאלה, מה סברו עורכי התכנית, בתחילת הדרך, ומה היו התוצאות בתום התחקיר ולאחר שהסתיים צילום הכתבה שכלל מגעים בין הנהג העבריין לבין המשיב. נראה לי ששאלה זו אינה רלוונטית להכרעה בענייננו. הכתבה אינה חלק מהתביעה בעילת לשון הרע של המשיב. הנחת המוצא היא, איפוא, כאמור, כי הכתבה הכוללת הן דברים של המשיב עצמו והן דברים שאחרים אומרים עליו, אין בה משום לשון הרע, או שהדוברים בתכנית ראויים להגנות הקבועות בחוק. על רקע הכתבה הצמדת המילים "סיפור העוקץ של מלך בתי המשפט", אין בו משום הוצאת דיבה. אני רואה בדברים משום הבעת דעה לגיטימית של עורכי התכנית על פעילותו של המשיב, כפי שהתגלתה להם במהלך הכנת התכנית.

14. ראוי להדגיש כי המשיב, לא פנה בתלונה לעורכי התכנית מיד עם תחילת שידור הקדימון, וזאת חרף הפעמים הרבות ששידור זה חזר על עצמו. התביעה עצמה הוגשה רק שנים לאחר מועד שידור התכנית. ניסיונות שעשו עורכי התכנית, לקבל את עמדתו העניינית של המשיב עלו בתוהו, כפי שניתן לראות בתכנית עצמה. מכתב, שכתב בא כוחו של המשיב ואשר צוטט בשולי הכתבה, לא כלל כל השגה לגבי תוכן הקדימון. אין ספק, כי עורך הדין מטעם המשיב, כבר הכיר באותו שלב היטב את הקדימון, והוא יכול היה להתייחס לתוכנו, לרבות השימוש במונחים שנעשה שם.
הבעת דעה
15. אני סבור, שניתן לראות בקדימון משום תמצית לגיטימית של הכתבה הצפויה. עוד נראה לי, כי עומדת למערערים ההגנה של הבעת דעה.
אינני רואה סיבה שלא להניח לטובת המערערים, כי פעלו בתום לב, בהתחשב בציטוטים הנרחבים של דבריו של המשיב בכתבה, וכן באפשרויות שניתנו לו, כאמור, להגיב על הדברים קודם השידור. גם העובדה שהמשיב התחמק מעורכי התכנית כאשר פנו אליו בבקשת תגובה, מחזקת את המחשבה שנפל פגם במעשיו, שהצדיק את השימוש במונח "עוקץ", ומכל מקום יש בו כדי להצדיק את סברתם של עורכי התכנית, כי בנסיבות אלה ראוי להגדיר את ההתנהלות שהתגלתה כ"מעשה עוקץ".

16. להלן הוראות חוק איסור לשון הרע תשכ"ה-1965 הנוגעות לענייננו:


15. במשפט פלילי או אזרחי בשל לשון הרע תהא זאת הגנה טובה אם הנאשם או הנתבע עשה את הפרסום בתום לב באחת הנסיבות האלו:
(1) ...

(2) ...
(3) ...
(4) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע בתפקיד שיפוטי, רשמי או ציבורי, בשירות ציבורי או בקשר לענין ציבורי, או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;
(5) הפרסום היה הבעת דעה על התנהגות הנפגע –
(א) כבעל דין, כבא כוחו של בעל-דין או כעד בישיבה פומבית של דיון כאמור בסעיף 13(5), ובלבד שהפרסום לא נאסר לפי סעיף 21, או
(ב) כאדם שענינו משמש נושא לחקירה, כבא כוחו של אדם כזה או כעד בישיבה פומבית של ועדת חקירה כאמור בסעיף 13(6), או על אפיו, עברו, מעשיו או דעותיו של הנפגע במידה שהם נתגלו באותה התנהגות;

17. המחברים המלומדים חאלד גנאים, מרדכי קרמניצר ובועז שנור כותבים ב"לשון הרע הדין המצוי והרצוי" (ירושלים 2005) כי "בחוק המצוי ניתנת הגנה להבעת דעות, מתוך העניין הציבורי שבהן, בסעיפים 15(4)-15(6) לחוק איסור לשון הרע, במסגרת הגנת תום הלב. סעיף 15(4) נותן הגנה כללית להבעת דעה בקשר לעניינים ולתפקידים ציבוריים; סעיפים 15(5) ו-15(6) עוסקים במצבים מסוימים של הבעת דעה שיש בה עניין ציבורי, ומעניקים לה הגנה: …
"במשפט המקובל, קיימת מקבילה להגנות אלה, במסגרת הגנת ה-fair comment כך במשפט האנגלי ניתנת הגנה לפרסומן של דעות בנושא שיש בו עניין ציבורי, ובלבד שהדעות לא הובעו בזדון, וזה גם המצב במרבית המדינות הנסמכות על המשפט המקובל. במשפט האמריקני נקבע, משיקולים חוקתיים, שכל הבעת דעה בעניין ציבורי מוגנת מתביעה, ללא קשר ליסוד הנפשי של המפרסם." (הערות שוליים הושמטו. הדגשות הוספו.)

18. ב-רע"א 10520/03 בן גביר נ' דנקנר (2006)

סעיף 33
אמר המשנה לנשיאה א' ריבלין את הדברים הברורים הבאים:
"אכן, במקרים המתאימים, שומה על המשפט למנוע מצב שבו תבוא הגשמת התכלית החשובה של חופש הביטוי על גבו של אדם – לא כל שכן אדם פרטי. .. . בד-בבד, יש להישמר מפני הכתבת סטנדרטים של טעם טוב לדיון הפוליטי-ציבורי הפתוח והחופשי באמצעי התקשורת. "אין בית המשפט יכול לכפות טעמו והגיונו הוא על המפרסם, אלא עליו להותיר מקום להבעות דעה תקיפות" (ע"א הארץ הנ"ל; וכן ע"א 7/79 הוצאת ספרים "החיים" נ' רשות השידור, פ"ד לה(2) 365; בג"צ 606/93 קידום יזמות ומו"לות (1981) נ' רשות השידור, פ"ד מח(2) 1). ... עיקר תכליתו של חופש הביטוי להבטיח הגנה דווקא לביטויים קיצוניים, המעוררים מחלוקת ואף סלידה. דברי-נועם, הערבים לאוזן, הנעימים לצפייה והקלים לעיכול, אינם זקוקים להגנה של חופש הביטוי. "חופש הביטוי וחופש ההפגנה אין משמעותם אך החופש לבטא דברים הערבים לאוזן. חופש התהלוכה איננו רק החופש של ילדים וזרי פרחים בידיהם לצעוד ברחובה של עיר, אלא זה חופש הצעידה של אנשים, אשר דעותיהם אינן מקובלות, ועצם הצעידה מרגיזה ומעוררת כעס" (בג"צ 153/83 לוי נ' מפקד המחוז הדרומי של משטרת ישראל, פ"ד לח(2) 393, 411). אכן, דווקא אותן אמירות, המעוררות תחושות שליליות - הן אלה שחשופות לפגיעה, ולכן זקוקות למעטה ההגנה של חופש הביטוי".
מסקנה
19. נראה שלא יכול להיות ספק בכך שהייה בפרסום הכתבה ובקדימון לה משום "עניין ציבורי", מכיוון שלציבור יש עניין בדרך בה נדון עניינם של נהגים-נאשמים בבתי-המשפט, לרבות דיווח על מי שמנסים להשפיע, במישרין או בעקיפין על דיונים בבתי-המשפט לתעבורה. אם המשיב מכריז על עצמו כמי שיש בכוחו להשפיע על תוצאת הליך בבית-המשפט, או אם מדובר במי שגובה שכר בגין אפס שירות, בוודאי שיש בדיווח לגביו משום עניין לציבור. עוד ברור שיש עניין בחשיפה של מי שמתיימר לתת שירות לציבור שאין בו ממש.



20. אני סבור שהמערערים הראו בבית-משפט השלום, כי עומדת להם חזקת תום-הלב לפי סעיף 16(א) סיפא לחוק ולא התקיימו הנסיבות השוללות את חזקת תום הלב לפי סעיפים 16(ב)(2), 16(ב)(3). השופטת המלומדת כתבה (עמ' 5 לפסה"ד למטה), כי המערערים ידעו "כי לא בנוכל עסקינן, כי אם ב'מאכער' לכל היותר" ולכן שידור קדימונים רבים "בלוויית קריינות המציגה את המשיב כמי שעושה מעשי "עוקץ" "ורומזת למתן שוחד, חורג מתחום הסביר" (שם). מסקנות אלה של השופטת המלומדת אינן מעוגנות בחומר הראיות שהובא בפניה. המשיב הוצג בכתבה כפי שהוא עצמו הציג את עצמו וכפי שעולה מהתנהגותו כלפי נהג עבריין שביקש את שירותיו, ס', ואשר היווה דוגמה ללקוחות רבים מסוג זה בהם המשיב נהג לטפל, כפי שהוא עצמו הסכים. הקדימון תיאר את התנהגות המשיב כמעשי "עוקץ". על רקע הכתבה. תיאור זה, בנסיבות האמורות, אינו חריג, ואינו שולל את חזקת תום הלב לפי סעיף 16(א) סיפא. בוודאי שהמערערים זכאים לגבי הקדימון להגנה של הבעת דעה. לכך יש להוסיף, כאמור לעיל, את הנסיונות שעשו, כאמור, המערערים לקבל את תגובת המשיב קודם לשידור הכתבה, נסיונות שנכשלו בשל התחמקות המשיב, ואת העדר התגובה של עורך-דין מטעמו לשידור הקדימון, הגם שהתייחס לתוכן הכתבה.
סעד בערעורים
21. בשים לב לכוחם המצטבר של השיקולים דלעיל, אני מקבל את הערעור ומבטל את פסק דינו של בית משפט השלום, מיום 20.9.2010. הערעור שכנגד נדחה. אני מחייב את המשיב לשלם למערערים את הוצאות המשפט (בשתי הדרגות), בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתו בפועל של כל פריט, וכן שכר טרחת עורך דין (בשתי הדרגות) בסך 36,000 (שלושים ושישה אלף) ₪, להיום. העירבון בערעור יוחזר למי שהפקידו. העירבון בערעור שכנגד יועבר על-ידי המזכירות לידי המשיבים בערעור שכנגד על-חשבון החיובים דלעיל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה לשון הרע ?

  2. מה נחשב לשון הרע ?

  3. לשון הרע בפקס

  4. לשון הרע - אמירה

  5. הגנת אמת דיברתי

  6. מאמר על לשון הרע

  7. לשון הרע במקומון

  8. לשון הרע נגד מורה

  9. הוצאת דיבה במקומון

  10. פיצול הדיון לשון הרע

  11. שליחת מכתב לשון הרע

  12. פרסום מותר לשון הרע

  13. לשון הרע בשיחת טלפון

  14. לשון הרע נגד ספורטאי

  15. סעיפי פקודת העיתונות

  16. לשון הרע בשפה הערבית

  17. הבעת דעה או לשון הרע ?

  18. כתיבת השמצות באתר זאפ

  19. הוצאת דיבה כתבה בעיתון

  20. לשון הרע נגד ראש מועצה

  21. תביעת לשון הרע נגד שופטת

  22. לשון הרע נגד קרוב משפחה

  23. לשון הרע בדואר אלקטרוני

  24. לשון הרע במכתב מעורך דין

  25. הוצאת דיבה בתקופת בחירות

  26. לשון הרע נגד בעלים של עסק

  27. לשון הרע בפרומו בטלוויזיה

  28. פרסום לשון הרע באופן עקיף

  29. לשון הרע בחדשות בטלוויזיה

  30. לשון הרע בגין פרסום ברוסית

  31. לשון הרע במסגרת הליך משפטי

  32. לשון הרע במסדרון בית המשפט

  33. טשטוש פנים בחדשות טלוויזיה

  34. האשמת עובד בגניבה - לשון הרע

  35. פרסום צילום תמונה - לשון הרע

  36. תביעה על פרסום תמונה בעיתון

  37. תביעת לשון הרע נגד ארץ נהדרת

  38. טעות בהודעת עיקול - לשון הרע

  39. פרסום תצלום של אדם - לשון הרע

  40. תביעה נגד מעריב בגין לשון הרע

  41. אגרת נזקי גוף בתביעת לשון הרע

  42. קיומו של "ענין ציבורי" בפרסום

  43. הוצאת דיבה פרסום כתבה במקומון

  44. סעיף 13(9) לחוק איסור לשון הרע

  45. תביעה של דוגמנית בגין לשון הרע

  46. תביעת לשון הרע בגין פרסום כתבה

  47. לשון הרע במכתב שהוביל לפיטורים

  48. תביעת לשון הרע בגין כתבה במקומון

  49. תביעת לשון הרע נגד פרקליט המדינה

  50. תביעת לשון הרע של עובד נגד מעביד

  51. ערעור על גובה הפיצוי על לשון הרע

  52. אחריות פלילית של תאגיד - לשון הרע

  53. תביעת לשון הרע עקב טענות על הפליה

  54. האם השוואת מחירים מהווה לשון הרע ?

  55. לשון הרע כתבה בעיתון ידיעות אחרונות

  56. משלוח תמונות עירום במייל - לשון הרע

  57. האם הכינוי "עבריין" מהווה לשון הרע ?

  58. תביעת לשון הרע - מבקר של רשות מקומית

  59. פרסום תצלום של אדם במסגרת כתבה על השמנה

  60. האם פניה למבקר המדינה מהווה לשון הרע ?

  61. דחיית תביעה לשון הרע בעניינים פוליטיים

  62. האם הביטוי "הון שלטון" מהווה לשון הרע ?

  63. תביעה בגין הוצאת לשון הרע ועוולת התקיפה

  64. האם ייחוס הומוסקסואליות מהווה לשון הרע ?

  65. האם עיקול חשבון עורך דין מהווה לשון הרע ?

  66. טענת קיזוז בגין לשון הרע בבית הדין לעבודה

  67. תביעת לשון הרע בטענת פרסום "עובדות שיקריות"

  68. תביעת לשון הרע בגין התבטאויות בכלי התקשורת

  69. זכות האדם לפרטיות מול הזכות לשמירה על השם הטוב

  70. טענה להפרה של חוקי עבודה כעילה לתביעת לשון הרע

  71. תביעת לשון הרע בגלל תמונה שהשתרבבה "בטעות" לכתבה

  72. האם הפצת מכתב "לא לעבוד עם חברה" מהווה לשון הרע ?

  73. תביעה לחייב בתשלום הסך של 10,000 ₪, בגין העלבה והוצאת דיבה

  74. קבלת תביעת לשון הרע באופן חלקי / פרסום לשון הרע נגד עורך דין

  75. פיצוי בגין לשון הרע למרות שבפרסום שנעשה לא הוזכר שמו של התובע

  76. לשון הרע או ביקורת לגיטימית על פעילות ופועלו הציבורי של אדם ?

  77. תביעה לפי חוק איסור לשון הרע בגין פרסומים בנוגע לפעולות כעו"ד

  78. ערעור על סכום הפיצויים שנפסקו בגין תביעה נזיקית ותביעת לשון הרע

  79. תביעת דיבה בגין האשמת איש ציבור בשימוש ברכוש ציבורי לצרכים פרטיים

  80. תביעה בעילה של לשון הרע בגין דברים שנאמרו על כוונה לסכל ביצוע הסכם

  81. הסמכות לדון בעוולת לשון הרע הועברה לבית הדין לעבודה, לפני שנים ספורות

  82. פרסום מכתבים שקריים על גבי לוח המודעות של הבניין בדבר חוב לקופת ועד הבית

  83. תביעת לשון הרע בטענה שהמכתבים שהופצו לדיירי הבניין נועדו לבזות לפגוע בשם הטוב ולהשפיל

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון