קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מיסי אגודה שיתופית:

מבוא וטענות הצדדים



התובעת, תושבי מעיין ברוך-אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית בע"מ (להלן: "האגודה"), הגישה נגד מספר חברים באגודה תביעות לתשלום סכומים הנעים בין 1,650 ₪ ל-2,400 ₪, בגין מה שכונה על ידה "מיסי אגודה", אשר לא שולמו על ידם. את התביעה ביססה האגודה על כרטסת הנהלת החשבונות של הנתבעים אשר מתנהלת אצלה, ואשר מפרטת, לגבי כל אחד מהנתבעים, את חובו בגין "מיסי אגודה".




הנתבעים כפרו בטענות האגודה והעלו שלל של טענות, אשר מחייבות, לשיטתם, דחיית התביעה נגדם. בין היתר נטען, כי הם חתמו על בקשות הצטרפות לאגודה, מבלי שהוצג לעיונם תקנון האגודה ולאחר שהוטעו לחשוב, כי חתימתם על בקשת ההצטרפות היא חלק מתהליך קליטתם בהרחבה הקהילתית מעיין ברוך. בשלב מאוחר יותר ועת הוצג לעיונם תקנון האגודה התברר להם, כי מדובר באגודה בלתי חוקית, שהוקמה למטרות בלתי חוקיות ועל כן, אין היא רשאית לגבות מיסי אגודה. לטענתם, מעיון בתקנון האגודה עולה, כי מטרת האגודה היא לשמש ועד מקומי וליטול לעצמה סמכויות מוניציפאליות מקום שהחוק אינו מאפשר לה לעשות כן. נטען כי הסכומים שהאגודה מבקשת לחייב בהם את חבריה הם בגדר מיסים מוניציפאליים, שאין התובעת, שהיא גוף פרטי וולונטרי, מוסמכת לגבות. לבסוף נטען, כי לאחר שגילו את אי החוקיות של האגודה, הם הודיעו לאגודה ביום 1/3/09, לפני שנוצר החוב שבמחלוקת, על פרישתם ממנה. בנסיבות אלו, כך נטען, אין האגודה מוסמכת לחייבם בתשלום סכום כלשהו.




בכתב התשובה לכתב ההגנה טענה האגודה, כי לאחר שהנתבעים התקבלו כחברים באגודה, אין הם רשאים להפסיק את חברותם בה, וכי כדי שחברותם באגודה תופסק הם חייבים למלא אחר התנאים הקבועים בסעיף 12 לתקנון האגודה. מאחר שהתנאים הקבועים בסעיף 12 לתקנון לא התקיימו, יציאתם של הנתבעים מהאגודה לא נכנסה לתוקף, הם נשארו חברים באגודה ולפיכך הם חייבים בתשלום "מיסי אגודה" כפי שהוחלט ונקבע במוסדותיה המוסמכים.


בסיכומיה טענה האגודה, כי הודעת הפרישה של הנתבעים מהאגודה מהווה הפרה של תקנון האגודה שהינו בגדר הסכם שנכרת בינם לבין האגודה ולפיכך היא זכאית לפיצויי קיום או פיצויי הסתמכות. לטענתה, ההרחבה ביישוב הוקמה בהסתמך על התחייבויות התושבים, לרבות הנתבעים, להיות חברים באגודה, ולפיכך הודעת הפרישה שלהם מזכה אותה בפיצויי הסתכמות או בפיצויי קיום. נטען עוד, כי הנתבעים נהנים מהמתקנים והשירותים שהאגודה מספקת לתושבי ההרחבה, כגון המדשאות שהיא שמה במקום והתאורה שהותקנה על ידה ולפיכך, מוטלת על הנתבעים החובה לשלם "מיסי אגודה" גם מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.



בסיכומיהם חזרו הנתבעים על טענותיהם בכתב ההגנה והוסיפו, כי טענות האגודה לעניין הפרת ההסכם וההתעשרות שלא במשפט מהווה הרחבת ושינוי חזית, שכן אין זכר בכתב התביעה לעילות תביעה אלו. הם טענו עוד, כי העובדה שהאגודה מספקת שירותים אלה או אחרים לתושבי ההרחבה, אינה יכולה לשמש בסיס לחיובם בתשלום עבור אותם שירותים, מקום שהם לא ביקשו מהאגודה לספק אותם ואף התנגדו בתוקף לפעילות האגודה בהרחבה.


הודעת הפרישה של הנתבעים



אין מחלוקת, כי ביום 1/3/09 הודיעו הנתבעים לאגודה על רצונם לפרוש מחברותם באגודה במכתב שהם שלחו למר חגי אגמון, יו"ר ועד ההנהלה של האגודה. נוסח מכתבי הדרישה ששלחו הנתבעים היה זהה ובהם נכתב כדלקמן:


"אנחנו החתומים למטה






בתשובה למכתב הפרישה שלחה האגודה לנתבע בתא"מ 18138-11-10, סטייסי אבני, מכתב מיום 27/10/09 ובו נכתב:


"בהמשך להודעתכם מיום 1/3/09, בדבר הפסקת חברותכם באגודה, ולמען הסר כל ספק, הרינו להודיעכם כי בהתאם להוראות סעיף 12 לתקנון לא תיכנס הודעתכם הנ"ל לתוקף עד אשר ורק ככל שיתקיימו בעניינכם כל התנאים הנזכרים בסעיף זה. לאור האמור, הנכם עדיין חברי האגודה ומשכך חלות עליכם כל ההתחייבויות החלות על חברי האגודה".

כאמור, מכתב התשובה שהוגש מתייחס לנתבע סטייסי אבני בלבד. משום מה לא הוגשו מכתבי התשובה שנשלחו ליתר הנתבעים. לתצהירים מטעמה צירפה האגודה דוגמה של מכתב תשובה שנשלח לנתבעים בעקבות הודעת הפרישה, אך לא צירפה את מכתבי התשובה עצמם. נוסח הדוגמה שצירפה האגודה לתצהירים מטעמה שונה במקצת מנוסח מכתב התשובה שנשלח לסטייסי אבני. אף שלעניין זה אין חשיבות רבה, ומאחר שהאגודה יכולה הייתה להוכיח את נוסח מכתבי התשובה ששלחה לנתבעים ותאריך משלוחו על ידי צירוף המכתבים עצמם, הנני יוצא מנקודת הנחה, כי מכתב התשובה ששלחה האגודה לנתבעים היו באותו נוסח של המכתב שנשלח לסטייסי אבני ובאותו תאריך.

מסקנה זו מתחזקת לאור העובדה, כי מהנוסח המודפס בכתב התשובה שנשלח לסטייסי אבני חסרים השם של הנמען ותאריך הודעת הפרישה של החברים, ופרטים אלה מולאו בכתב יד. עובדה זו מלמדת, כי הנוסח הוכן מראש עבור כל אלה שביקשו לפרוש.



השאלה שיש להכריע בה היא, אם כן, האם לאור מכתבי הפרישה ששלחו הנתבעים לאגודה ביום 1/3/09 ותשובת האגודה מיום 27/10/09, עדיין יש לראות בנתבעים כחברים באגודה, או שמא יש לקבל את טענתם, כי חברותם פקעה.




כאמור, האגודה טוענת, כי משלא התמלאו התנאים הקבועים בסעיף 12 לתקנון, יש לראות בנתבעים חברים באגודה, ואין לקבל את טענתם שחברותם פקעה לאור מכתבי הפרישה. לאור טענה זו, מן הראוי להביא את נוסח סעיף 12 לתקנון במלואו:


"12. יציאתו של חבר מהאגודה תהיה בהודעה מראש ובכתב לאגודה שלושה (3) חודשים מראש, ותיכנס לתוקף רק בהתקיים כל אלו:

12.1 תום תקופת ההודעה מראש – אלא אם קיבל הסכמתה של האגודה, מראש, ליציאה תוך מועד קצר יותר.
12.2 אין הוא חייב כל כסף או כל חוב אחר לאגודה, אלא אם קיבל הסכמתה של האגודה מראש, כי יציאתו תוקדם לתשלום החוב.
12.3 אין הוא מקבל עוד כל שירותים משירותיה של האגודה.
12.4 אין לו עוד זכויות כלשהן במקרקעין ו\או בדירה ו\או ביחידת דיור בשטחי היישוב מעין ברוך, לרבות אם העביר את זכויותיו בחוזה המותלה, בקבלתו של הרוכש כחבר באגודה".

הוראת סעיפים 12.1 ו-12.2 לתקנון אינן רלבנטיות לענייננו, שכן אין מחלוקת, כי מאז הודעת הפרישה ועד שנוצר החוב בשנת 2010 חלפו יותר משלושה חודשים ואין מחלוקת, כי במועד הפרישה לא היו הנתבעים חייבים לאגודה סכום כלשהו. עובדה זו עולה מכרטסת הנהלת החשבונות של האגודה (נספח א' לתצהיר אביהו כרמל, גזבר קיבוץ מעיין ברוך) ממנה עולה, כי חובם של הנתבעים לאגודה החל להיווצר בתחילת שנת 2010 כאשר לפני כן הם לא היו חייבים דבר לאגודה.



גם התנאי הקבוע בסעיף 12.3 מתקיים, שכן ברגע שהודיעו הנתבעים על פרישתם מן האגודה, רשאית ויכולה הייתה האגודה שלא לספק לנתבעים שירותים כלשהם שהם היו זכאים לקבל מכוח חברותם באגודה. יתרה מכך, הנתבעים טענו בתצהיריהם, כי מאז התקבלו לאגודה ועד 1/2010, האגודה לא הייתה פעילה ולא סיפקה להם שירותים כלשהם. עובדה זו לא זכתה להתייחסות מטעם האגודה, למעט אמרה סתמית של רועי שרון, מי שהיה בעבר חבר הנהלת האגודה הקהילתית, בה נאמר כי מאז 2008 עברו רבים מהשירותים שנתן הקיבוץ לניהול האגודה. אמרה סתמית זו שאין בה פירוט של השירותים שסיפקה האגודה לחבריה, אינה יכולה להוות בסיס לדחיית גרסתם של הנתבעים באשר למועד תחילת פעילותה של האגודה.


זאת ועוד, מעיון בנספחים א' ו-ב' לתצהירו של אביהו כרמל עולה, כי עד שנת 2010, כל החיובים והזיכויים בגין שירותים אלה ואחרים שניתנו לנתבעים בוצעו על ידי הקיבוץ ולא על ידי האגודה, וכי החיובים של הנתבעים מול האגודה החלו רק בתחילת שנת 2010. עובדה זו אף היא תומכת בגרסתם של הנתבעים, כי האגודה החלה את פעילותה רק בשנת 2010 ולא בתאריך מוקדם יותר כנטען על ידה.

מכל האמור עולה, כי בחודש 3/2009, מועד משלוח מכתבי הפרישה, לא ניתנו על ידי האגודה שירותים לנתבעים ולפיכך, התנאי הקבוע בסעיף 12.3 לתקנון אף הוא מתקיים.



התנאי הקבוע בסעיף 12.4 לתקנון עניינו המשך החזקתם של הנתבעים בזכויות בבתים שרכשו בתחום ההרחבה. בהתאם לאמור בסעיף 12.4, אין הנתבעים רשאים לפרוש מן האגודה כל עוד הם מחזיקים בזכויות בבתים שרכשו בתחום ההרחבה. יתרה מכך, הנתבעים אינם יכולים לפרוש מן האגודה גם אם מכרו את הזכויות שלהם בבתיהם לצד שלישי, כל עוד אותו צד שלישי (הקונה) לא הצטרף כחבר באגודה. טענת הנתבעים היא שמדובר בסעיף בלתי חוקי או נוגד את תקנת הציבור ולפיכך, אין האגודה יכולה להסתמך עליו.




לסוגיית תוקפו של סעיף בתקנון של אגודה, המגביל את יכולת חבריה לפרוש ממנה כל עוד הם מחזיקים בזכויות בנכס מקרקעין בתחום מושב זה או אחר, התייחס בית המשפט המחוזי בנצרת בה"פ (נצ') 22222-07-10 גיורא עפגין נ' מתיישבי אמנון – ישוב קהילתית כפרי אגודה שיתופית בע"מ, שניתן ביום 24/10/11. העובדות שעמדו בבסיס המחלוקת בפרשת גיורא עפגין דומות מאוד לעובדות בענייננו. גם שם, כמו בענייננו, דובר על אגודה קהילתית שמטרתה לאגד בתוכה תושבים שרכשו בתים בהרחבה של היישוב ושאינם בעלי זכויות בנחלות החקלאיות של הקיבוץ. גם מטרות האגודה באותה פרשה דומות למטרות האגודה התובעת, שכן המטרות של שתיהן, כפי שעולה מקריאת התקנונים שלהן, הינן בין היתר "הספקת שירותים קהילתיים לחברה, ארגון השתכנות והתיישבות של חברי האגודה בתחום היישוב, תוך הקפדה ושמירה על קיום צרכיהם ורווחתם של החברים.." (סעיף 2 לפסק הדין בפרשת עפגין).


בית המשפט המחוזי דן בהרחבה בתוקף הסעיף בתקנון, אשר מגביל את יכולת חברי האגודה לפרוש ממנה ומתנה את הפרישה בכך שהחבר לא יהיה בעל זכויות בנכס בתוך ההרחבה וקבע, כי סעיף כאמור הינו בטל בהיותו נוגד את עקרון חופש ההתאגדות, שהינו עיקרון יסוד בשיטת המשפט שלנו. ובלשונו של בית המשפט:

"הזכות להתאגדות הכוללת את הזכות לחופש מההתאגדות הינה זכות יסוד בסיסית. כפיית אדם להתאגד באגודה שיתופית קהילתית מוניציפאלית או מניעתו מלהביא לסיום חברותו באגודה כזו, בה התאגד קודם לכן, מהווה פגיעה בזכות יסוד זו, דבר שאין לו מקום בשיטת המשפט שלנו, וכל סעיף בתקנון אגודה שיתופית שמטרתו לכפות חברות באגודה, בין אם באופן ישיר ובין אם באופן עקיף, חסר כל תוקף. לפיכך, אין בכוחה של המשיבה להמשיך ולכפות על המבקש המשך חברות באגודה שיתופית הקהילתית, לא באופן ישיר ולא בדרך של הצבת תנאי הקושר בין זכויות המבקש הקנייניות במקרקעין שלגיהם יש לו זכויות חכירה. על כן, סעיף 11 לתקנון האגודה וכל סעיף אחר בתקנון הקושר בין זכויות קנייניות של המבקש או כל מתיישב אחר וזכויותיו במקרקעין במושב הינם בטלים ומבוטלים".



קביעתו של בית המשפט המחוזי מהווה הלכה מנחה לבית משפט השלום, שאינו רשאי להתעלם ממנה. חשיבותה של ההלכה המנחה מקבלת משנה תוקף כאשר מדובר בהלכה שניתנה על ידי הערכאה שיושבת כערכאת ערעור על בית משפט השלום, שלפתחו הובאה הסוגיה להכרעה בשנית. על כן, היה על האגודה להצביע על טעמים ונימוקים, אשר מצדיקים סטיה מן ההלכה המנחה שנקבעה בפרשת עפגין. בהעדר טעמים ונימוקים אשר מצדיקים סטיה מן ההלכה המנחה, אין לסטות ממנה גם אם שופט השלום סבור אחרת. בענייננו, האגודה לא הצביעה על שום טעם, אשר מצדיק סטיה מההלכה המנחה, והיא העלתה את אותן טענות שנדחו על ידי בית המשפט המחוזי.


יתרה מכך, ניתוח המצב המשפטי על ידי בית המשפט המחוזי ומסקנותיו המשפטיות, לרבות מסקנתו בדבר בטלותו של סעיף בתקנון המגביל את יכולתו של החבר לפרוש מהאגודה כל עוד הוא מחזיק בזכויות במקרקעין, מקובלים עליי ואני מסכים לכל האמור בפסק הדין. לטעמי, סעיף בתקנון אשר מתנה את פרישתו של החבר מהאגודה בכך שהוא יוותר או ימכור את זכויותיו במקרקעין לצד שלישי שיסכים להצטרף כחבר באגודה, הינו סעיף אשר נוגד את תקנת הציבור. סעיף כאמור אינו עולה בקנה אחד עם ערכיה של מדינת ישראל כמדינה דמוקרטית, ומהווה פגיעה חמורה ובלתי מידתית בכבוד האדם וחירותו. מאחר שהתנאי הקבוע בסעיף 12.4 לתקנון בטל בהיותו נוגד את תקנת הציבור, אין האגודה רשאית להסתמך עליו כדי לכפות על הנתבעים להמשיך להיות חברים בה.





סיכומם של דברים, התנאים הקבועים בסעיף 12 לתקנון, למעט התנאי הקבוע בסעיף 12.4, התמלאו ולפיכך פרישתם של הנתבעים כחברים מן האגודה נכנסה לתוקף כבר ביום 1/6/09. בנסיבות אלו, חיובם של הנתבעים בדמי חבר החל מחודש 1/2010 הינו חיוב בלתי חוקי, שכן אין האגודה רשאית לחייב בדמי חבר את מי שאינו חבר בה.


הפרת הוראות התקנון והתעשרות שלא במשפט



בסיכומים מטעמה טענה האגודה, לראשונה, כי התנהלות הנתבעים מהווה הפרה של התקנון שמהווה הסכם בינה לבין חבריה, וכן התעשרות שלא במשפט.




דין טענות אלו להידחות.


ראשית, האגודה לא העלתה טענות אלו בכתב התביעה ועל כן הן מהוות שינוי חזית. אכן, מקובלת עליי טענת האגודה, כי היא אינה חייבת לפרט בכתב התביעה את ההוראות החוקיות עליהן היא מבססת את טענותיה ואת הטענות המשפטיות להן היא טוענת. ברם, אין בכך כדי לפטור את האגודה מפירוט העובדות המקימות לה עילת תביעה בהתאם לחוקים אלה. כדי שהאגודה תוכל לטעון לעשיית עושר ולא במשפט, היא הייתה חייבת לטעון, כי היא סיפקה לנתבעים שירותים אלה ואחרים, את הנסיבות בהן סופקו אותם שירותים ואת עלותם. אילו התובעת הייתה עושה כן, ייתכן שהיא הייתה רשאית לטעון בסיכומיה לעילת תביעה שעניינה השבת שווי ההטבה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט. ואולם, עיון בכתב התביעה מגלה, כי התובעת לא פירטה תשתית עובדתית מינימאלית שיש בה כדי להעמיד את טענותיה במחלוקת בינה לבין הנתבעים; היא לא טענה שסיפקה לנתבעים שירותים, לא טענה כי הסכום הנתבע הוא בגין אותם שירותים, ולא טענה כי מוטלת על הנתבעים החובה להשיב לה את שווי השירותים. משלא נטענו טענות אלו בכתב התביעה, אין האגודה רשאית להעלותן במסגרת סיכומיה והעלאתן בסיכומים מהווה הרחבת חזית.

הוא הדין באשר לטענת הפרת ההסכם וזכאותה כביכול של האגודה לדרוש פיצויי הסתמכות או פיצויי קיום. לא נטען בכתב התביעה, כי בין האגודה לבין חבריה נכרת הסכם, כי הנתבעים הפרו אותו, וכי עקב ההפרה נגרם לאגודה נזק, אשר בגינו היא זכאית לפיצויי קיום או פיצויי הסתמכות. כל אשר נטען בכתב התביעה הוא שהנתבעים הם חברים באגודה, וכי נצבר לרעתם חוב בגין "מיסי אגודה" בסכום זה או אחר. טענות אלו שונות באופן מהותי מהטענות שהעלתה האגודה בסיכומים מטעמם, ואין בהן כדי להוות תשתית עובדתית שמאפשרת העלאת טענת הפרת ההסכם בשלב הסיכומים.

שנית, בחודש 1/2009 הודיעו הנתבעים על פרישתם מן האגודה ובכך הם גילו את דעתם שאין הם מבקשים לקבל מן האגודה שירותים כלשהם. העובדה שהאגודה המשיכה, לטענתה, לספק לנתבעים שירותים שונים, אינה מטילה על הנתבעים חובה אוטומטית להשבת שווי השירותים. על פי הדין הקיים, הרעפת טובות הנאה על אדם מבלי שחלה על המיטיב חובה חוקית או חוזית לעשות כן, ומבלי שהנהנה ביקש אותה טובת הנאה, אינה מקימה למיטיב זכות תביעה על פי חוק עשיית עושר ולא במשפט. כדי שתקום חובה כאמור, הייתה מוטלת על האגודה חובה לטעון ולהוכיח, כי בנסיבות העניין, מן הראוי הוא להכיר בעילת תביעה כאמור. על כן, בעצם העובדה שסופקו על ידי האגודה שירותים שונים שמהם נהנו גם הנתבעים אין די כדי להוכיח קיומה של עילת תביעה על פי חוק עשיית עושר.

שלישית, גם טענת הפרת החוזה דינה להידחות לגופה. כאמור וכפי שפורט לעיל, הודעת הפרישה של הנתבעים נעשתה בהתאם להוראות התקנון, למעט בעניין התנאי הקבוע בסעיף 12.4 שלגביו נקבע כי הוא בטל בהיותו נוגד את תקנת הציבור. משנקבע, כי סעיף זה בטל, אין האגודה יכולה לטעון להפרתו ולפסיקת פיצויי קיום או פיצויי הסתמכות על פיו. הפרת סעיף בחוזה שהינו בטל בהיותו בלתי חוקי או נוגד תקנת הציבור, אינה מזכה את הצד השני בפיצויי הסתמכות, ובוודאי שלא בפיצויי קיום. על כן, גם אם לא הייתי רואה בטענות האגודה בעניין זה הרחבת חזית, לא היה בכך כדי לסייע לה.



סוף דבר



התובעת לא הוכיחה קיומה של עילת תביעה נגד הנתבעים לתשלום "מיסי אגודה", שכן הוכח על ידם, כי במועד הרלבנטי לחיוב הם לא היו חברים באגודה. בנסיבות אלו, דין התביעה להידחות. בנסיבות אלה אינני רואה צורך להידרש ליתר טענות הנתבעים לעניין אי חוקיות הקמתה של האגודה ואי חוקיות פעילותה בתחום המוניציפאלי.




אשר על כן, הנני מורה על דחיית התובענות בכל ששת התיקים שבכותרת.




לעניין הוצאות המשפט – ניתן היה לנהל את התיק בצורה עניינית ולהתמקד במחלוקות האמיתיות שבין הצדדים כמפורט לעיל. ברם, הנתבעים הערימו קשיים על ניהול התביעות, העלו טענות פרוצדוראליות חסרות בסיס; כל בקשה וכל החלטה זכו לנאומים ארוכים ולטענות חסרות בסיס מטעם הנתבעים; בקשות שהגישו הנתבעים ושנדחו בהחלטות מנומקות ומפורטות הוגשו מחדש בצורה אחרת במטרה לעקוף אותן החלטות, וזאת מבלי שהנתבעים טרחו לציין שאותן בקשות נידונו ונדחו; קבלת ראיה על ידי בית המשפט התפרשה על ידי הנתבעים כמתן היתר לתיקון כתב התביעה ואף היא זכתה לנאומים ולטענות חסרות שחר .. ועוד. התנהלות זו לא תרמה לניהול ענייני של התביעות, גרמו לניהול ההליך באווירה לא נוחה, תוך גילוי עוינות ממשית לצד השני ולבית המשפט. בנסיבות אלו ועל אף שהנתבעים זכו בדין, אינני עושה צו להוצאות.







רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון