מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעת ביטוח

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעת ביטוח:

בקשה לדחיית תביעת תגמולי ביטוח על הסף מטעמי התיישנות והעדר עילה.


התובעת, ילידת 1950, חלתה בשנת 2004 במחלת הסרטן.
הנתבעות, באמצעות נתבעת 1, ביטחו את התובעת בפוליסות ביטוח חיים ובריאות משנת 2003.
התובעת פנתה לנתבעות באמצעות בא-כוחה דאז, וב-14/10/04 הודיעו לה הנתבעות כי הן דוחות את תביעתה בטענה כי הפרה את חובת הגילוי טרם כריתת חוזה הביטוח.
בין הצדדים התנהל דין ודברים, כשהתובעת מיוצגת בידי עורך-דין, ובמרץ 2005 הגיעו להסכמה כי תונפק לתובעת פוליסת ביטוח חדשה שתכלול תנאי המחריג כיסוי ביטוחי למחלת הסרטן.
בספטמבר 2008, כשלוש שנים וחצי לאחר מכן וכארבע שנים וחצי מאז התגלתה המחלה, פנתה התובעת לנתבעת, באמצעות בא-כוחה הנוכחי, וביקשה לקבל תגמולי ביטוח הנובעים ממחלת הסרטן. ב-3/3/09 נשלחה תשובת הנתבעות לפיה מן החומר הרפואי עולה שהתובעת אינה עונה על הקריטריונים לקבלת גמלה סיעודית ע"פ תנאי הפוליסה, וניתנה לתובעת אפשרות להגיש מסמכים רפואיים נוספים. ב-5/8/09 נשלח מכתב נוסף מטעם הנתבעות, ככל הנראה בעקבות העברת מסמכים נוספים, ובו נדחתה התביעה בשל החריג בפוליסה ומטעמי התיישנות.
ב-5/10/10 הוגשה התביעה, כאשר כבר בכתב הגנתן טענו הנתבעות טענות התיישנות והעדר עילה. בהמשך הגישו הנתבעות בקשה בכתב לדחיית התביעה על הסף בשל החריג בפוליסה ומטעמי התיישנות. התובעת השיבה לבקשה, וכן התקיים דיון בעל פה ואף ניתנה לצדדים הזדמנות להגיש אסמכתאות מטעמם. עתה נצברו כל המסמכים לתיק והגיעה עת החלטה.


התיישנות לפי חוק חוזה הביטוח


סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, קובע תקופת התיישנות מקוצרת בת שלוש שנים שתחילתה מקרה הביטוח. ובלשון החוק: "תקופת ההתיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח היא שלוש שנים לאחר שקרה מקרה הביטוח". מוסיף עליו סעיף 53 לחוק וקובע כי "מקרה הביטוח" בביטוח מחלה הוא מחלה שחלה בה המבוטח.
בתי המשפט והמלומדים נדרשו לתקופת התיישנות מקוצרת זו ולטעמיה וקבעו כי תכליתה לקצר את תקופת התישנות בתביעות ביטוח שכן במקרים מסוג זה תקופת התישנות בת 7 שנים אינה מאפשרת התדיינות ביחס למקרי ביטוח שקשה לעמוד על פרטיהם, מחמת הזמן הרב שחלף. עוד הובהר כי קיימת חשיבות רבה לוודאות מבחינת חברות הביטוח שכן התיישנות ארוכה מדי מאלצת אותן לשמור למשך עת רבה את הרזרבות הדרושות כדי לקיים תביעות מאוחרות של מבוטחים ומוטבים (ראו, למשל, ע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' אמיתי [2008]; ע"א 3812/91 ברבארה נ' אריה חברה ישראלי לביטוח בע"מ, פ"ד מח(3) 441 [1994]; פרופ' ידין, חוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, פירוש לחוקי החוזים (בעריכת ג' טדסקי), 95-96). מטעמים אלו נפסק כי יש לבחון את תקופת ההתיישנות בהתאם לשיקולי המדיניות שנחו את המחוקק, ובכלל זה יש לתת משקל של ממש לוודאות וליציבות. עמד על כך כב' השופט רובינשטיין בפרשת אמיתי לעיל, שם נקבע כי מקרה הביטוח הוא ביום התאונה ולא ביום התגבשות הנכות הקבועה, וכך אמר:

אודה, כי ניתן להבין לליבם של בתי המשפט שהחליטו לדחות את טענת ההתישנות. גישתם הבסיסית נבעה – דומה – מתפיסה חברתית, הבאה לאפשר לאדם ששילם את דמי הביטוח למצות את פירות ביטוחו. ניתן להניח כי תחושתם היתה, שכך ייעשה צדק עם המבוטח. אף לבי ער לכך. ואולם, יש צורך בהכרעה שתהא בהירה ככל הניתן.
וראו גם דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה באותה פרשה:
אומר מעבר לנדרש, כי גם אילו היה מדובר בביטוח מחלה או בביטוח נכות, התוצאה המשפטית לא היתה אחרת. שכן גם במצבים אלה, עילת התביעה היא "מקרה הביטוח" שעניינו המחלה שחלה בה המבוטח, או הנכות שלקה בה. עילת התובענה קמה עם פרוץ המחלה, או עם היווצרות הנכות. גילוי נזקי המחלה או נזקי הנכות עשוי להשעות את מירוץ ההתיישנות רק כל עוד לא ידוע על נזק כלשהו, העשוי להצדיק הגשת תביעה. משידוע נזק כזה, והוא בהיקף ממשי, מתחיל מירוץ ההתיישנות גם אם הנזק במלוא היקפו טרם נודע.
גישה פרשנית זו מתיישבת עם מילותיו ותכליתו של חוק חוזה הביטוח; היא מתיישבת עם דין ההתיישנות הכללי, ועם התפיסה המשפטית הנוהגת ביחס לאבחנה בין מועד גיבוש עילת התובענה לצורך תחילת ההתיישנות לבין גילוי הנזק, המהווה מרכיב בעילה, המאפשר, בתנאים מסוימים, השעייה של מירוץ ההתיישנות. היא מתיישבת עם העקרון הכללי, הנוהג בכל ענפי המשפט לפיו, משהתגבשה עילת התובענה, די בגילויו של נזק בהיקף ממשי כדי לפתוח במירוץ ההתיישנות, ואין דרישה לגילויו של מלוא היקף הנזק לצורך כך.

התיישנות במקרה הנוכחי


כאמור לעיל, מחלת התובעת התגלתה ב-2004; ב-2005 הסכימו הצדדים לתקן את הפוליסה ולהחריג ממנה את מחלת הסרטן; דרישה חדשה ראשונה מצד התובעת נשלחה רק בספטמבר 2008 – כחמש שנים אחרי גילוי המחלה; כתב התביעה הוגש באוקטובר 2010 – כשש שנים וחצי לאחר גילוי המחלה וכחמש שנים לאחר החתימה על הפוליסה החדשה.
מהי אפוא טענת התובעת: בתגובה לבקשה טוענת התובעת כי הבקשה לתגמולי ביטוח הוגשה לסוכן הביטוח מיד לאחר גילוי המחלה (בשנת 2004) ובכך נעצר מרוץ ההתיישנות. בדיון שהתקיים במעמד הצדדים חזר ב"כ התובעת על טענתו כי ניהול ההליכים במשך השנים עצר את מרוץ ההתיישנות ואף ביקש שהות להגיש פסיקה התומכת בעמדתו כי "בנסיבות העניין נוכח ניהול מו"מ הואיל ולא נטענה טענת התיישנות על ידי המבטחת, אין התיישנות של התביעה" (פרוטוקול מ-26/4/11). אסמכתאות כאמור הוגשו בכתב, ועולה כי התובעת מפנה לסעיף 3 לחוק ההתיישנות, תשכ"ח-1958 הקובע כי: "אין נזקקים לטענת התיישנות אם לא טען הנתבע טענה זו בהזדמנות הראשונה לאחר הגשת התובענה". לטענת התובעת אין די בכך שהנתבעת העלתה טענת התיישנות בכתב ההגנה והיה עליה להעלותה "בהזדמנות הראשונה" עוד בהליכים הקודמים לכתב ההגנה, ומשלא עשתה כן החמיצה את ההזדמנות. אציין כי ב"כ התובעת אף מפנה להתכתבות בינו לבין ב"כ הנתבעות לאחר הגשת התביעה, שם נאמר כי תביעת התובעת לקבלת גמלה נדחתה מטעמי בריאות.
אינני מקבל את טענת התובעת, ומצאתי כי במקרה זה התיישנה התביעה זה מכבר. כאמור לעיל, בהתאם לחוק ולפסיקה מקרה הביטוח הוא בגילוי מחלתה של התובעת, ותקופת ההתיישנות להגשת תביעה היא שלוש שנים. תקופות אלו חלפו זה מכבר, ובפועל חלפו כשש שנים וחצי מאז התגלתה מחלת התובעת ועד שהגישה את תביעתה. אכן, בין הצדדים נוהל מו"מ לתקופה מסוימת, אולם הטענה כי ניהול מו"מ עוצר את תקופת ההתיישנות נטענה בעלמא, אין כל אסמכתה התומכת בה, והתובעת לא הציגה כל ראיה שתראה כי בין הצדדים הייתה הבנה לפיה תקופת ההתיישנות נעצרה. נהפוך הוא. בפועל המו"מ שבין הצדדים הבשיל לכדי הסכמה שבה תוקנה פוליסת הביטוח ואכן כך נעשה, כבר שנת 2005 – כחמש שנים לפני הגשת התביעה. גם דרישתה הראשונה של התובעת – בגלגול השני – הוגשה רק בשנת 2008 לאחר תקופת ההתיישנות.
ב"כ התובעת הפנה, כאמור, לסעיף 3 לחוק ההתיישנות, המחייב נתבע לטעון התיישנות בהזדמנות הראשונה "לאחר הגשת התובענה", ולטענתו במכתב שהועבר לו ע"י ב"כ הנתבעת לא נטענה טענת התיישנות ולכן חל סעיף זה. אינני מקבל את הטענה. ראשית, עולה כי טענת התיישנות הועלתה ע"י הנתבעת כבר במכתב מיום 5/8/09, למעלה משנה לפני הגשת כתב התביעה; שנית, הנתבע רשאי להעלות טענת התיישנות גם בכתב הגנתו ע"א 9245/99 ויינברג נ' אריאן, פ"ד נח(4) 769 [2004]) וכך אכן נעשה במקרה זה. אכן, נפסק כי קיימים מצבים שבהם יש להעלות את הטענה במועד מוקדם יותר (שם), אולם ב"כ התובעת לא הבהיר מדוע מקרה זה נכלל בהם, לא הראה כי הנתבעת הכירה בקיום זכות לתובעת, וכן התעלם ממכתבה של הנתבעת מאוגוסט 2009 שבה נזכרת טענת התיישנות; ושלישית, כפי שמציינת הנתבעת, המכתב שנשלח לב"כ התובע אחרי הגשת התביעה נגע לבקשת דחייה להגשת כתב הגנה ולתביעת סיעוד, וספק אם ניתן לראות בו "הזדמנות ראשונה" לטעון טענת התיישנות.
ויודגש: חלופת המכתבים שבין הצדדים משנת 2008 ואילך הייתה אחרי תום תקופת ההתיישנות – הן מבחינת מקרה הביטוח והן מחתימת הפוליסה החדשה. התובעת לא הציגה כל ראיה שתראה כי מי מן הצדדים התכוונת לעצור את מרוץ ההתיישנות הקבוע בחוק – לא בשנת 2004, לא בשנת 2005 ולא בשנת 2008. התובעת גם לא הציגה כל מסמך מטעמה או מטעם באי כוחה (בשתי התקופות) המציין כי קיים מו"מ העוצר את תקופת ההתיישנות. למעשה התובעת לא עמדה על תביעתה במשך תקופה ארוכה, ורק משהתחלף בא-כוחה, בשלהי שנת 2008, פנתה לנתבעת. התביעה הוגשה, כאמור, באוקטובר 2010, כשנתיים לאחר מכן. ברי כי כל טעמי המדיניות העומדים ביסוד תקופת ההתיישנות הקצרה שבחוק חוזה הביטוח מתקיימים במקרה הנוכחי.
עולה אפוא כי התובעת השתהתה מאוד בהגשת תביעתה. מקרה הביטוח ארע כשש שנים וחצי לפני הגשת התביעה, ומו"מ שהתקיים בין הצדדים הסתיים בשנת 2005, כחמש שנים לפני הגשת התביעה. אין כל אינדיקציה לכוונה לעצירת תקופת ההתיישנות ע"י הצדדים ולא מצאתי כי הנתבעת זנחה טענה זו, ובפועל היא העלתה אותה בכתב ההגנה ואף קודם לכן.
נוכח כל האמור לעיל, ובהתאם לסעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, אני מקבל את טענת הנתבעת ודוחה את התביעה מחמת התיישנות.



דחייה מחמת העדר עילה


למען הסדר הטוב אוסיף כי דין הבקשה לדחיית התביעה מחמת העדר עילה להידחות. אכן, פוליסת הביטוח החדשה מחריגה את מחלת הסרטן – ומכאן שיש בסיס לא מבוטל לטענות הנתבעת. עם זאת, במסגרת כתב התביעה נטענו טענות שעניינן כפיה על התובעת לשנות את הפוליסה תוך ניצול מצבה הבריאותי. הנתבעת מכחישה טענות אלו, ומדגישה כי התובעת הייתה מיוצגת ע"י עו"ד וכי החתימה על פוליסה חדשה היתה לטובתה, אולם מדובר אפוא במחלוקת עובדתית הנוגעת ולכן, ככל שהתביעה לא הייתה נדחית מטעמי התיישנות, היה מקום לברר את הטענות ולא לדחות את התביעה על הסף.


סוף דבר


התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות בסך 8,000 ₪. סכום ההוצאות נקבע גם בהתייחס לטענות התובעת בדבר מצבה הכלכלי.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו חוזה הביטוח ?

  2. עילת כפל ביטוח

  3. תביעת ביטוח מבנה

  4. ביטוח מחלות קשות

  5. תניה בחוזה ביטוח

  6. ביטוח מוות ממחלה

  7. חוסר במטען מחו''ל

  8. תשובות בהצעת ביטוח

  9. ביטוח צינתור

  10. ביטוח תאונה במתכוון

  11. התיישנות ביטוח אחריות

  12. נטל ההוכחה בביטוח רכוש

  13. שאלה גורפת בשאלון ביטוח

  14. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח

  15. סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח

  16. האם תביעת ביטוח התיישנה ?

  17. ביטוח אחריות מקצועית צד ג

  18. תביעה על פי דיני כפל ביטוח

  19. ביטוח משלים כללית - פסק דין

  20. העדר ביטוח בנהיגה ללא מלווה

  21. מקרה ביטוח במהלך תקופת הכשרה

  22. כיסוי הביטוחי לתיקון נזקי צנרת

  23. תביעה להחזר הוצאות השתלה בחו''ל

  24. ביטוח בית פרטי ללא אזעקה וסורגים

  25. טוטאל לוס - תביעה נגד ביטוח ישיר

  26. בקשה לפסילת חוות דעת בתביעת ביטוח

  27. תביעה נגד ביטוח ישיר - נזקים לרכב

  28. כיסוי ביטוחי אחריות מקצועית עו''ד

  29. תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת ביטוח

  30. חדש תחת ישן - סעיף 56 לחוק חוזה הביטוח

  31. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעת ביטוח ?

  32. זכות המבוטח לקבלת מידע בקשר לעסקת ביטוח

  33. תביעה לקבלת תגמולי ביטוח של רכב מסוג אמבולנס

  34. אי ידיעת המבוטח על קיומו של הביטוח - התיישנות

  35. דחיית כיסוי ביטוחי בביטוח רשלנות מקצועית של עו"ד

  36. כיסוי הוצאות רפואיות בישראל במסגרת ביטוח נסיעות לחו"ל

  37. ידיעה על קיומם של תניות של אמצעי מיגון - שלילת כיסוי ביטוחי

  38. טוענת, כי היא ביטחה את דירתה וכי ביקשה לדאוג לביטוח נוסף בגין תכשיטיה

  39. האם יש כיסוי ביטוחי במקרה שהנהג הפר את החובה לנהוג כשלצידו נהג מלווה ?

  40. הפול טענה כי התאונה ארעה אחר תום תוקף תעודת הביטוח, ולכן לא מוטלת עליה חבות

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון