סמכות ייחודית רשם האגודות השיתופיות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות ייחודית רשם האגודות השיתופיות:

1. בקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר סמכות עניינית, התיישנות, העדר יריבות, שיהוי, וכן בשל מספר עילות נוספות.

2. רקע הבקשה הינו תביעה במסגרתה נדרש המבקש להכיר במשיבים כחברים בו, וכפועל יוצא מכך נתבע הוא גם למלוא הזכויות והחובות של המשיבים כחברי קיבוץ, ובתביעה חלופית לפיצוי בגין שכר עבודה ראוי.

3. מאחר וכפי שיובהר בפירוט להלן, מסקנתי היא שאין להותיר את הדיון בתובענה בערכאה זו, באופן המייתר למעשה את הדיון ביתר הטענות, אקדים ואמקד הדיון תחילה בסוגיה זו.

בעניין זה טוען המבקש כי דיון והכרעה בשאלת הסטאטוס של אדם כחבר קיבוץ מסורה לסמכותו של רשם האגודות השיתופיות, במסגרת סמכותו לתיקון פנקס החברים, בהתאם להוראות סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות ותקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג-1973.

לעמדת המבקש, המדובר בנושא המצוי בתחום מומחיותו של רשם האגודות השיתופיות, ולפיכך הוא האורגן המתאים לדון בטענה מסוג זה.

המשיבים טוענים מנגד כי אין המדובר בסמכות ייחודית המסורה לרשם, כי הוא אינו מוסמך כלל בנוגע לסטאטוס של נפטר, וכי מכל מקום סמכותו מוגבלת לתיקון פנקס החברים על סמך סטאטוס ברור, אשר דינו להתברר בבית המשפט.

4. בטרם הכרעה ראוי לעיין בנוסח החקיקה המקנה לרשם האגודות השיתופיות את סמכויותיו הנוגעות לענייננו:

תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג-1973 קובעת:

(א) רשאי הרשם לצוות על אגודה לתקן את פנקס החברים שלה לגבי אדם פלוני אם הוא חבר כדין באגודה או שאינו חבר בה או שחדל כדין להיות חבר בה ופנקס החברים אינו משקף פרטים אלה כהלכה, ומשניתן צו כאמור יראו את הפנקס לכל דבר כאילו תוקן; הרשם יפעל על פי תקנה זו בין מיזמתו ובין על פי בקשת אדם כאמור, ועד האגודה, או אגודה אחרת החברה באגודה או שהאגודה חברה בה.
(ב) לא יצווה הרשם על תיקון פנקס החברים לפי תקנת משנה (א) אלא לאחר שנערכה חקירה באגודה לפי סעיף 43 לפקודה בענינים הדרושים לדעתו למתן הצו כאמור, ונתן לצדדים הזדמנות להשמיע טענותיהם.

סעיף 43 לפקודת האגודות השיתופיות:

(1) רשאי הרשם על דעת עצמו, וחייב הוא עפ"י בקשת רוב חברי הועד, או עפ"י בקשת כל מוסד אחר שהורכב עפ"י תקנות האגודה או עפ"י בקשתם של לא פחות משליש החברים או עפ"י בקשה מברית הפיקוח שהאגודה מסונפת לה, לערוך חקירה או למלא את ידו של איזה אדם שהורשה לכך על ידו בכתב לערוך חקירה בענין הרכבה, דרכי עבודתה ומצבה הכספי של אגודה רשומה:
בתנאי כי בהיערך חקירה ע"י הרשם שלא על דעת עצמו, רשאי הרשם לדרוש מאת המבקש או המבקשים שישלישו סכום שיספיק לכיסוי ההוצאות המשוערות של חקירה כזאת.
(2) על כל פקידי האגודה וחבריה למסור ידיעות בנוגע לעסקיה של האגודה, כאשר ידרוש הרשם או האיש המורשה על ידו.

5. עיון בחקיקה הרלבנטית אינו מלמד איפוא על הקניית סמכות ייחודית דווקא לרשם בסוגיה זו, ודומה כי סמכותו של בית המשפט לא נשללה במסגרתה.

מסיבה זו נחלקו הדעות בפסיקת בתי המשפט, לעמדה הגורסת כי לרשם סמכות ייחודית מחד, ומנגד, לעמדה הגורסת כי המדובר בסמכות מקבילה.

ר' למשל האמור בהחלטתה של כב' הש' מ' שידלובסקי-אור בעמ"נ (י-ם) 216/02 אליעזר לויט נ' רשם האגודות השיתופיות (מיום 28.8.03):

"תקנה זו (תקנה 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברוּת), תשל"ג-1973 – י.ש.) מקנה לרשם סמכות ייחודית לתקן את פנקס החברים בכל עת, הן מיוזמתו והן על פי בקשת אדם".

ומנגד, ר' החלטתו של כב' הש' ב' אזולאי בה"פ (ב"ש) 4147/00 שק אלה נ' קיבוץ בית ניר (מיום 28.2.02):

"סמכות הרשם לפי סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג - 1973, הינה סמכות מנהלית או מעין שיפוטית המסמיכה את הרשם לדון בתיקון פנקס החברים, ואין מדובר בבוררות חובה המקנה לרשם סמכות ייחודית לדון בענין..." .

ור' גם התייחסותו של כב' הש' ד' מינץ בהחלטתו בת"א 8690-10-10 תירוש מושב עובדים נ' אליהו אזולאי ואח' (מיום 17.4.2011):

"אם מתעוררת שאלה בדבר חברותו של אדם שאינו רשום בפנקס, או של אדם שרשום בפנקס וחברותו מוכחשת, יש מקום לערוך חקירה בדבר. במקרה כזה יכול וועד האגודה לפנות לרשם בבקשה שיפעל מתוקף סמכותו ויערוך חקירה שבסופה הוא יכול להורות על תיקון פנקס החברים בין על ידי מחיקתו של החבר הרשום בפנקס ובין על ידי הוספתו של אדם שאינו רשום בפנקס ועל ידי כך ליתן לו מעמד של חבר...
החלטת הרשם בעניין זה ניתנת לערעור לפי הוראת סעיף 5(2) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 בפני בית המשפט לעניינים מינהליים.
השאלה האם לבית משפט זה סמכות מקבילה לזו של הרשם או שמא הסמכות של הרשם בעניין זה היא סמכות ייחודית, טרם הוכרעה ובפסיקת בתי המשפט ניתן למצוא עמדות שונות".

6. ער אני אף לקביעתה של כב' הש' א' חיות בעניין שק אלה הנ"ל, במסגרת ערעור שהוגש ע"י קיבוץ בית ניר על פסק דינו הסופי של בית המשפט המחוזי (ע"א 3581/04 קיבוץ בית ניר נ' שק אלה, פ"ד סא2) 706), אשר הותירה את החלטתו של בית המשפט הדיוני בשאלת הסמכות על כנה, משקבעה כי התובענה שם לא היתה מסורה לסמכותו הייחודית של הרשם מאחר ו"ממילא לא התמקד הסעד שלו עתרה (המשיבה – י.ש.) בשאלת רישומה בפנקס", לאור סעדים שנתבעו שם כגון סעד של פינוי ומחמת מניעות שדבקה בקיבוץ מהעלאת הטענה, בנסיבות שם.

עם זאת יש לזכור, כי בענייננו מדובר בסעד ראשוני ועיקרי של הכרה בחברות, ולפיכך הדגש המרכזי בתובענה דנן הינו על שאלת החברות, רישומה כיאות והענקת המעמד הנכון למבקשים. אולם, מכל מקום, כאמור, משלא מצאתי שלילת סמכותו של בית משפט זה, אין לומר כי עסקינן במצב של העדר סמכות עניינית כשלעצמה.

7. יחד עם זאת, אין להתעלם מכך שקביעת חברותו של אדם באגודה או שלילתה הינה נושא בעל ייחודיות מקצועית, אשר לא בכדי הובאה לפתחו של זה אשר לו הידע והמומחיות לחקור, לדון ולהכריע בעניין, כמו גם בעניינים נוספים הנוגעים למנגנונים השונים המתקיימים באגודות השיתופיות.

בהתקיים אם כן טריבונל מקצועי המוסמך להכריע בעניין, ואשר נתונים בידיו כלים שונים ויעילים לשם הכרעה, חלה על דורש ההכרעה חובת מיצוי הליכים בפני אותו טריבונל, במיוחד שעה שדלתות בית המשפט אינן נסגרות בפניו כפועל יוצא מכך, זאת לאור קיומה של זכות הערעור על החלטת הרשם בפני בית המשפט לעניינים מנהליים, המבטיחה פיקוח שיפוטי.

גישה זו מצאה תימוכין אף בפסיקת בית המשפט העליון ולפיה, אין להתיר העלאת טענות בפני בית המשפט, מקום שקיים מנגנון ייחודי בחוק ליישוב המחלוקת. כך למשל הובא בהרחבה בדבריה של כב' הש' א' פרוקצ'יה, ברע"א 2425/99 עירית רעננה נ. י.ח. יזום והשקעות בע"מ, פ"ד נד(4) 481 :

"וכך, מקום שהמחוקק קבע דרך מיוחדת להשגה ולערר יש ללכת בדרך זו ולא לאפשר את עקיפתה... על רקע תפיסה זו דחה בית-המשפט הגבוה לצדק לא אחת עתירות שונות בעניינים שבהם נמצא לעותר סעד חלופי בדרך של השגה וערר.... עם זאת ראוי לציין כי נשמר גם כך פתח צר המאפשר לבית-המשפט הרגיל או לבג"ץ להיזקק להכרעה במחלוקת גם כאשר הנושא נתון להליך של השגה וערר, והוא כאשר מדובר בעניין בעל חשיבות ציבורית עקרונית מיוחדת...
ברי, כי היזקקות בתי-המשפט להכרעה בעניין כזה חורגת מדרך השיגרה ושמורה למקרים חריגים בלבד, ובכפוף לסייג זה אין לערב את בתי-המשפט בהכרעות ראשוניות במחלוקות הנתונות להשגה ולערר, אלא על דרך הביקורת הערעורית או במסגרת עתירה לבג"ץ שעניינן העמדת החלטתו של גוף הערר במבחן הביקורת השיפוטית."
(ההדגשה אינה במקור – י.ש.)

ר' גם רע"א 1809/07 עיריית הרצליה נ' גיא לוי בע"מ (ניתן ביום 3.6.08, לא פורסם ), ע"א 1130/90 חב' מצות ישראל בע"מ נ' עירית פתח תקוה, פ"ד מו (778 (4, בעמ' 782, ועוד אחרים.

בנסיבות אלה לא ברור לי מדוע הוגשה התובענה בבית המשפט דווקא, בטרם מוצו ההליכים והסעדים הנתונים למשיבים בפני הטריבונל המוסמך והמקצועי לכך, הוא רשם האגודות, וביחוד נוכח העובדה שמוקנית להם זכות נוספת של הגשת ערעור על החלטת הרשם לביהמ"ש המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, ככל שלא ימצאו תרופתם מלפניו.

8. הרציונל המובהר לעיל באשר לחובת מיצוי ההליך, מתיישב למעשה עם כוונת המחוקק הנלמדת הן מהיקף הסמכויות הנרחב שהוקנה לרשם והן מעצם קביעתן בחוק ובתקנות, שאם לא כן, מיותרת לכאורה החקיקה בעניין זה וסעיפי החוק והתקנות מרוקנים מתוכן.

עמדה על כך הפרופ' ס' אוטולנגי ז"ל, בספרה "אגודות שיתופיות – דין ונוהל", מהד' תשנ"ה-1995, עמ' 113-117, בהתייחסותה להיקף סמכויות רשם האגודות השיתופיות:

"אחד הדברים הבולטים לגבי אגודות שיתופיות, בהשוואה לתאגידים האחרים מתחום המשפט הפרטי, הוא היקף הסמכויות של הרשם... סמכויותיו של רשם האגודות השיתופיות מרחיקות לכת בהשוואה לסמכויותיהם של רשם החברות או של רשם השותפויות, למשל. בחינת הוראות הפקודה תעלה, כי החל בהפעלת שיקול דעתו אם לרשום אגודה שיתופית וכלה בהחלטתו להוציא נגדה צו פירוק, לכל אורך הדרך חולש הרשם על האגודה שיתופית. פיקוחו מלמעלה מלווה אותה על כל צעד ושעל... הבאתי כאן רק חלק מסמכויותיו של רשם האגודות השיתופיות, על מנת להדגיש את היקפן, שאין דומה לו."
(ההדגשה אינה במקור – י.ש.)

9. לאור כל האמור, הרי שהפורום הנכון לדיון ולהכרעה בסוגיית חברותם של המשיבים בקיבוץ, אינו אלא רשם האגודות השיתופיות.

הסעדים האחרים הנקובים בכתב התביעה אינם באים אלא כפועל יוצא מקביעת סטאטוס המשיבים ומובן, כי שמורה זכותם בעניין זה, בהתאם להחלטת הרשם, וככל שלא יבואו הדברים על סידורם הנכון לאחר ובהתאם להחלטתו.

בשולי הדברים אציין כי לא מצאתי כל תימוכין לטענת המשיבים הנוגעות לסמכות בקביעת סטאטוס של נפטר, ומלבד העלאת הטענה בעלמא, לא תמכו המשיבים טיעון זה בכל אסמכתא.

10. לאור התוצאה אליה הגעתי, מתייתר איפוא הצורך להידרש לטיעונים הנוגעים למסמכים המצורפים לתשובת המבקש. אכן, כלל הטיעונים והאסמכתאות המתייחסים לגופו של עניין לשאלת החברות הנדונה, מקומם בבירור עובדתי שיתבצע ע"י האורגן המתאים, כמפורט לעיל.

11. סוף דבר - הבקשה מתקבלת מהנימוקים המפורטים לעיל והתובענה נמחקת.


המשיבים רשאים כאמור להפנות דרישתם לרשם האגודות השיתופיות, בהתאם לזכותם הקנויה עפ"י הדין.

בנסיבות העניין, לא מצאתי ליתן צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו.





רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון