סמכות עניינית - תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בסכסוך משפחתי

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סמכות עניינית - תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בסכסוך משפחתי:


לפני בקשת הנתבע להעברת הדיון בתובענה הנדונה לבית המשפט המוסמך, הוא בית המשפט לענייני משפחה.

1. רקע וטענות הצדדים

(א) ביום 9.10.09 הביא הנתבע, יובב אלגואטי (להלן: "הנתבע"), למותה של אימו המנוחה ארינה מרגוליס ז"ל (להלן: "המנוחה"), לאחר שדקר אותה 66 פעמים בסכין. לאחר שעזב הנתבע את בית המנוחה, פנה לעבר בית אחיו, יניר אלגואטי, הוא התובע מס' 1 (להלן: "התובע"), במטרה להביא גם למותו של התובע.



לאחר שפתח לו התובע את דלת ביתו, התפרץ הנתבע פנימה כשהוא הודף את הדלת ובידו הסכין והחל דוקר את התובע בצווארו ובפניו. התובע נאבק בנתבע ובשלב מסוים הצליח לחלץ את הסכין מידיו של הנתבע, והנתבע נמלט מבית התובע כשהוא מותיר אותו פצוע ומדמם.




נגד הנתבע הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של רצח וניסיון לרצח. הנתבע הודה בביצוע מעשי העבירה, ועל פי החלטת בית המשפט נערכה חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו. לבסוף קבע בית המשפט, כי הנתבע ביצע אמנם את מעשי העבירה, אך הורה על הפסקת ההליכים נגדו בשל היעדר אחריותו לביצוע המעשים מחמת מחלת נפש. בנוסף, הורה בית המשפט על אשפוזו של הנתבע בבית חולים פסיכיאטרי (ראו: תפ"ח 16779-10-09 - נספח ג' לכתב התביעה).




טרם הגשת תובענה זו, הגיש התובע בבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בקשה למתן צו ירושה (תיק ת"ע 42914-11-10), . בבקשה עתר התובע כי בית המשפט יורה שהוא היורש היחיד של המנוחה. הנתבע הגיש התנגדות לבקשה וטען, כי הוא זכאי לרשת את המנוחה מאחר שלא הורשע בפסק דין מרשיע ברצח. ההליך האמור עדיין תלוי ועומד בבית המשפט לענייני משפחה.




ביום 22.3.11, הגיש התובע את התובענה הנדונה לפיצוי בגין נזקי הגוף שגרם הנתבע לעיזבון המנוחה. לטענת התובעים, גם לגישת הנתבע זכאי התובע למחצית מהעיזבון ולכן הוא זכאי לתבוע לפחות 50% מנזקי העיזבון עוד בטרם ייתן בית המשפט לענייני משפחה החלטתו לגבי ירושת המנוחה (סעיף 36 לכתב התביעה).




ביום 27.6.11, הגיש הנתבע כתב הגנתו, ובו טען, בין היתר, כי לבית משפט זה אין סמכות לדון בתובענה, מאחר שמדובר בתובענה בין בני משפחה שעילתה סכסוך בתוך המשפחה. בנוסף, נטען בכתב ההגנה כי יש להעביר התובענה לבית המשפט לענייני משפחה אף בשל העדר יריבות, שכן בשלב זה לא ניתן עדיין צו ירושה של המנוחה.




ביום 10.7.11, הגישו התובעים כתב תשובה. בכתב התשובה טענו כי הסמכות העניינית במקרה דנן מוקנית דווקא לבית המשפט המחוזי, משום שעילת התביעה לא נעוצה או קשורה בסכסוך בתוך המשפחה או בסכסוך בכלל, כי אם במחלת הנפש של הנתבע. בנוסף, הוסיפו כי בית המשפט לענייני משפחה לא מצויד בידע, בכלים ובניסיון לדון בתביעות נזיקין דוגמת זו. שיקולים נוספים שהעלו התובעים להשארת התביעה לפני מותב זה הם הערכאה המבררת- בית משפט שלום לעומת בית המשפט המחוזי, קביעת האגרה החלה וסדרי הדין והראיות החלים.


2. דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

סמכותו העניינית של בית המשפט לענייני משפחה נקבעה בסעיפים 1 ו- 3 לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה - 1995 (להלן :"החוק").
סעיף 3 (א) לחוק קובע כי: "עניני משפחה לפי חוק זה יידונו בבית המשפט לעניני משפחה."
סעיף 1 (2) לחוק מגדיר הדיבר "עניני משפחה" כאמור, ולרבות: "תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא." לעניין סעיף זה מוגדר "בן משפחתו", בין היתר, כ- "ילדו, לרבות ילדו של בן זוגו" וכן כ- "אחיו ואחיותיו, שלו או של בן זוגו".
קרי, על מנת שלבית המשפט לענייני משפחה תהא סמכות לדון בתובענה מכוח סעיף 1(2) לחוק, נדרש קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד, כי מדובר בתובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בני משפחתו והשני, עילתה של התובענה סכסוך בתוך המשפחה.

בפסק הדין המנחה בסוגיה זו - עניין רע"א 6558/99 חבס נ' חבס, פ"ד נד(4)337, 344 (2000) (להלן: "פרשת חבס"), קבע בית המשפט העליון, כי לשם הכרעה בשאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתובענה, יש לבחון שניים אלו: אם הצדדים הם בני משפחה בהתאם ללשון החוק. כמו כן יש לבחון אם הסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבוש עילת התביעה. וכך נקבע שם:
"נראה לי כי אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה. נמצא, כי מחד גיסא לא די בקשר רחוק וזניח. מאידך גיסא לא נדרש שהסיבה היחידה והבלעדית להיווצרותה של עילת התביעה הוא הסכסוך המשפחתי. די בכך שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה, כדי שנראה את עילתה של התובענה בסכסוך בתוך המשפחה. גישה זו מתבקשת מהתכלית המונחת ביסוד סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה".



בעניין ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295, 308 - 309 (2002) (להלן: "פרשת חיים") קבע בית המשפט העליון כך:
"סיווגו של ענין כמצוי בסמכות בית משפט רגיל או בית משפט לעניני משפחה לעיתים אינו קל. עניינים שאינם נוגעים למעמד אישי במובהק, משלבים בתוכם, על פי רוב, יסודות של מחלוקת אזרחית ושל סכסוך משפחתי אלה באלה. נדרש, איפוא, להכריע, מה מביניהם הוא היסוד הדומיננטי ובהתאם לקביעה זו ישוייך ענין לערכאה זו או האחרת. במסגרת בחינה זו יישקל אופיו של הסכסוך המשפחתי, בין היתר, מבחינת הצורך כי ערכאה מיוחדת, המצויידת במנגנון מקצועי מיוחד, תדון בו, או כענין שעיקרו אזרחי, שערכאה בעלת סמכות רגילה ערוכה לפסוק בו.
מלאכת הסיווג האמורה מצריכה, על פי טיבה, בירור נתונים עובדתיים בעלי אופי אובייקטיבי וסובייקטיבי. יש לבחון נתונים אובייקטיביים העומדים ברקע הסכסוך המשפחתי כמו, למשל, משך הזמן בו מתקיים הסכסוך, האם שותפים לו רק בני משפחה או גם זרים, האם הסכסוך מתייחס לענין נקודתי או מתפרש על כלל היחסים בין הצדדים, והאם, בראייה כוללת, מדובר במערכת יחסים בעלת אופי כזה המצריכה ומצדיקה כי גורמים מקצועיים העומדים לרשות בית המשפט למשפחה, לרבות גורמים לבר-משפטיים, יסייעו לפתרון כולל של המשבר המשפחתי.
בצד הנתונים האובייקטיביים, ישנה חשיבות גם לפן הסובייקטיבי הבוחן את התייחסות הצדדים עצמם לסכסוך שביניהם, רוצה לומר: איך הם עצמם משקיפים על המחלוקת ביניהם - האם כסכסוך בעל אופי משפחתי או כמחלוקת שעיקרה אזרחי, אשר פתרונה אמור להימצא במסגרת הכרעה אזרחית רגילה. הדגשים שהצדדים עצמם מניחים על אופי היריבות ביניהם חשובים במלאכת איתור היסוד הדומיננטי במחלוקת לצורך סיווגו של הנושא לסמכות העניינית של הערכאה המתאימה... בשל מורכבותה וקשיותה של מלאכת הסיווג האמורה, קבע בית המשפט בפרשת חבס כי את הנתונים השונים המגבשים את הסמכות העניינית יש לקבוע בתחילת המשפט, וכי מדובר בנתונים עובדתיים שיש לקבוע לגביהם ממצאים, ואלה נעשים על פי כתבי הטענות ובאמצעות הכרעה שיפוטית בראשיתו של ההליך השיפוטי." (ההדגשות שלי-א.ד).

ב"כ הנתבע מפנה בסיכומיו לבש"א 534/05 בת"א 6500/04 (י-ם) עזבון המנוחה אלימלך ז"ל נ' עזבון המנוח אפוטה (לא פורסם, , 22.11.05). באותו עניין הגיש עיזבון המנוחה אלימלך ז"ל תביעה אזרחית כספית, בגין נזקי גוף (בעקבות רצח), פגיעה בשם הטוב ופגיעה ברגשות. התביעה הוגשה, בין היתר, נגד עיזבון המנוח אפוטה, מי שהיה בן זוגה, ונטען כי זה האחרון רצח אותה והתאבד. בית המשפט הורה להעביר את התובענה לבית המשפט לענייני משפחה, בקובעו:
"פשוט וברור בנסיבות העניין דנן, כי הרצח וההתאבדות כמתואר בכתב התביעה, לא באו ביום בהיר אחד יש מאיִין; לגורמים המשפחתיים הייתה השפעה מכרעת על היווצרותה של עילת התביעה. קשר אינטימי הדוּק ונמשך לאורך שנים, מגורים משותפים, אהבה עזה, בעקבותיה קנאה מרובה, עד לנורא מכּל.
נמצא, איפוא, כי בענייני משפחה עסקינן, ולפיכך סמכות השיפוט לדון בתובענה, נתונה לבית המשפט לענייני משפחה."

מנגד סומכים התובעים את ידם על ההחלטה בתיק בר"ע (י-ם) 323/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, , 12.3.08), שעניינה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף ונזקים לפי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה- 1965, אשר הגישה המשיבה נגד המבקש, אחיו של בעלה לשעבר. בפסקה 11 להחלטתו קבע כב' השופט רביד כך:
"ברי כי לא כל תובענה אזרחית בין כל בני משפחה, שעניינה סכסוך בתוך המשפחה, הינה בסמכותו הייחודית של בית משפט לענייני משפחה, אלא אך ביחס לאותו 'גרעין קשה' של בני משפחה, כמצוין במפורש בלשון הוראת סעיף 1(2) לחוק, המעורר מטיבו ומטבעו מחלוקות, אשר פתרונן היסודי, המקיף והממצה הוא שנתון לסמכותו הייחודית של בית משפט לענייני משפחה."

לטענת ב"כ התובעים, יש לפרש את סעיף 1(2) לחוק עם המגמה הקיימת בהלכה הפסוקה, ולנקוט בפרשנות דווקנית ומצמצת להוראות החוק, המסדירות סמכותה הייחודית של ערכאה שיפוטית בעלת סמכות מוגבלת. ואולם, עיון בפסק דין זה מעלה כי השאלה העיקרית בה עסק כב' השופט רביד הייתה שאלה פרשנית- אם יש להרחיב סמכותו הייחודית של בית משפט לענייני משפחה ולראות בקרובי משפחה נוספים ככלולים בהיגד "בן זוגו", או שמא יש לראות את קרובי המשפחה המנויים בהוראת סעיף 1(2) לחוק כרשימה סגורה.

בית המשפט העליון דן בשאלת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לדון בתביעות נזיקיות בין בני משפחה, המבוססות על מעשים פליליים, אשר במהותם הם בעלי רגישות משפחתית ייחודית, גם כאשר הסכסוך המשפחתי אינו קודם לעילת התביעה בעניין רע"א 9343/08 פלוני נ' פלונית (לא פורסם, , 24.3.09). וכך קבעה שם כב' השופטת ע' ארבל:
"הלכת חבס הינה כיום ההלכה המובילה בתחום זה של סמכויות בית המשפט לענייני משפחה. בהלכה זו נקבע הכלל כי 'אמת המידה לקביעת הקשר בין עילת התביעה לבין הסכסוך בתוך המשפחה היא שהסכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה' (חבס, עמ' 344). לפיכך, בחינת סוגיית הסמכות העניינית בכל מקרה תיבחן תחילה על פי מבחן זה. כך למשל, תביעה נזיקית בעקבות רצח אישה על ידי בעלה תענה במרבית המקרים, אם לא בכולם, להגדרה של הלכת חבס, כך שבית המשפט לענייני משפחה ירכוש סמכות עניינית לדון בה. עם זאת, בהמשך להלכת חבס, ראוי להסב את תשומת הלב לקטגוריית מקרים נוספת, במסגרתה הסכסוך המשפחתי אינו קודם לעילת התביעה, אלא ה'סכסוך המשפחתי' ו'עילת התביעה' מאוחדים הם למקשה אחת. כך הוא מצב הדברים במרבית עבירות המין במשפחה, להן לא קדם סכסוך משפחתי שתרם להיווצרותה של עילת התביעה. על אף זאת, ראוי הוא שמקרים מיוחדים אלו יכללו גם הם במסגרת סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, וזאת בשל השפעת המאפיינים המשפחתיים על ייחודיות המקרה." (ההדגשות שלי- א.ד).

ומן הכלל אל הפרט:
כאמור לעיל, לטענת ב"כ התובעים עילת התביעה לא קשורה בסכסוך בתוך המשפחה מאחר שמדובר ברצח המנוחה על רקע מחלת נפש ולא על רקע סכסוך במשפחה. כן מציין התובע שיקולים נוספים התומכים בעמדתו בהשארת התובענה בבית משפט זה, וביניהם שיקולי אגרה, סדרי דין, וכן העובדה שלערכאה המבררת סמכות ייחודית ומוגבלת.
ייאמר מייד: טענתם זו של התובעים אינה עולה בקנה אחד עם כתב התביעה וצרופותיו והשיקולים המפורטים לעיל אינם ממין העניין.

ואסביר: מקור הסכסוך במקרה דנן הוא ביחסי המשפחה. הן מכתב התביעה (וראו: סעיף 14) הן מכתב האישום (נספח ב' לכתב התביעה) עולה, כי המקור לסכסוך היה הכעס הרב שחש הנתבע כלפי המנוחה והתובע, על כי הם מתערבים בחייו נגד רצונו ומפריעים לו בדרישותיהם כי יעבוד וישקם את חייו (ראו: סעיפים 4, 7 ו-9 לכתב האישום). לכעסו זה של הנתבע כלפי בני משפחתו הייתה השפעה מכרעת על היווצרותה של עילת התביעה. זאת ועוד. אך מובן הוא מאליו כי כל מאמציהם של המנוחה ושל התובע לעזור לנתבע בכל דרך חרף התנגדותו הנמרצת נבעו ממערכת היחסים המשפחתית והקרובה, בהיותם אמו ואחיו של הנתבע. מכאן שהסכסוך המשפחתי תרם תרומה נכבדה להיווצרות עילת התביעה, כפי שנדרש בפרשת חבס.
בפן האובייקטיבי, מדובר אפוא בסכסוך בן שנים, ואין גורמים אחרים המעורבים בו לבד מבני המשפחה, כאשר הסכסוך מתפרש על מכלול היחסים בין הצדדים.

בבואנו לבחון את הפן הסובייקטיבי עלינו לבדוק כיצד הצדדים עצמם רואים את הסכסוך ביניהם. בפרשת חיים הורינו בית המשפט העליון כי על מנת ליתן מענה לשאלה זו יש לפנות לכתבי הטענות של הצדדים.
בנדון דידן עיון בכתב התביעה מעלה כי גם התובעים אינם רואים בסכסוך אך מחלוקת אזרחית גרידא, אלא סכסוך בעל אופי משפחתי מובהק. כך למשל בסעיף 42(ג) מדגישים התובעים את "הסבל הנורא שהוסב למנוחה בידיעה כי מותה הקרב נגרם על ידי בנה, פרי ביטנה, אשר גידלה אותו באהבה ובמסירות אין קץ." בהמשך, בסעיף42(ד) מוסיפים התובעים וטוענים, כי - "את הסבל והחרדה הנוראית שפקדו את המנוחה בסמוך לפני מותה נוכח הידיעה כי בנה, התובע, עומד לעבור אף הוא גורל דומה לגורלה ואין בידה להושיעו."
כך עולה גם מכתב ההגנה. בכתב ההגנה מפנה ב"כ הנתבע לחוות הדעת של ד"ר ד. אלטמרק, מנהל היחידה לפסיכיאטריה משפטית מהמרכז לבריאות הנפש לב השרון, מיום 22.10.09, ממנה עולה כי המנוחה הפכה למוקד מחשבות שווא של הנתבע, כאשר על פי תפישתו הפסיכוטית הפכה לגורם נשלט על ידי האנרגיות השליליות של אחיו וזרועו המבצעית (ראו: נספח "ב" לכתב ההגנה). גם כאן רואים אנו כי הרצח בוצע בשל סכסוך משפחתי הגם שעל רקע מחלת נפש בה לקה הנתבע, ועל כך אין עורר.
ודוק: מדובר בנזקים שנגרמו לתובעים, לפי הנטען, בעקבות רצח על רקע היחסים במשפחה. כלי הרצח לא הופנו נגד אדם זר, אלא כלפי האם האומללה והאח, בני המשפחה הקרובים ביותר של הנתבע, כשכל חטאם היה שניסו לעזור לנתבע, וגם זאת על רקע היותם בני משפחתו הקרובים ביותר.

לסיכום- הן הנתונים האובייקטיביים הן הנתונים הסובייקטיביים מצביעים על כך שמדובר בסכסוך בעל אופי משפחתי, שלשם בירורו נדרשת מומחיות של בית המשפט לענייני משפחה. למעלה מן הצורך ייאמר, כי אין בליבי כל ספק כי לבית המשפט לענייני משפחה יש היכולת להתמודד בהצלחה עם תובענה זו.
זאת ועוד. בית המשפט לענייני משפחה מצויד במנגנון הייחודי לדון בשאלה מי יירש את המנוחה והבקשה למתן צו ירושה בעניינה של המנוחה מונחת כעת לפתחו. ממילא הכרעתו של בית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא בשאלת עיזבון המנוחה תהווה אבן הראשה בשאלת היריבות שבבסיס התובענה הנדונה, וממנה ייגזר גם סכום הפיצויים המגיע לתובעים, ככל שייקבע.




סוף דבר

לנוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי התובענה הנדונה אינה בסמכותו העניינית של בית משפט זה ואני מורה בזאת על העברת התובענה לבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא.









לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גזל מניות סמכות עניינית

  2. סמכות עניינית בטלות ההפקעה

  3. הקצאת מניות סמכות עניינית

  4. סמכות עניינית בסכסוך ירושה

  5. דוגמאות העדר סמכות עניינית

  6. סמכות עניינית מחוזי מקרקעין

  7. פקודת הקרקעות - סמכות עניינית

  8. מחיקת עתירה בהעדר סמכות עניינית

  9. סמכות עניינית של המחלקה הכלכלית

  10. סמכות עניינית כספי ביטוח של עובד

  11. בקשה להחזרת תפוס - סמכות עניינית

  12. השבת היטלי פיתוח - סמכות עניינית

  13. תביעות בין שותפים - סמכות עניינית

  14. סמכות עניינית בתביעת לשירותי סיעוד

  15. דמי ניהול בית משותף - סמכות עניינית

  16. תביעת מזונות מוסלמים - סמכות עניינית

  17. מחיקת תביעה מנהלית בהעדר סמכות עניינית

  18. מחיקת תביעה במחוזי מחוסר סמכות עניינית

  19. מחיקת התביעה על הסף מחוסר סמכות עניינית

  20. סכסוך בין אחים במקרקעין - סמכות עניינית

  21. סמכות עניינית של בית משפט לענייני משפחה

  22. סמכות עניינית של בית המשפט לענייני משפחה

  23. סמכות עניינית ליתן צו הצהרתי בעניין ארנונה

  24. סמכות עניינית בתביעת נזיקין בין עובד למעביד

  25. סמכות עניינית מקרקעין לא מוסדרים ולא רשומים

  26. סמכות עניינית בתביעת לשון הרע בין עובד למעביד

  27. סמכות עניינית המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי

  28. זכות במקרקעין וזכות אובליגטורית - סמכות עניינית

  29. בקשה לסילוק תביעה על הסף בשל היעדר סמכות עניינית

  30. סמכות עניינית בנושא טיפולים רפואיים שלא בסל הבריאות

  31. תביעה של עובדים לשעבר - סמכות עניינית לבית הדין לעבודה

  32. סמכות עניינית - תביעת פיצויים בגין נזקי גוף בסכסוך משפחתי

  33. בקשת היתר להגשת תביעה נגד בעלי תפקיד בפירוק - סמכות עניינית

  34. בקשה לסילוק התביעה על הסף, בשל העדר סמכות עניינית לבית הדין

  35. בקשה להורות על סילוק התביעה על הסף זאת בשל היעדר סמכות עניינית

  36. בקשה להורות על סילוק התביעה דנן על הסף זאת בשל היעדר סמכות עניינית

  37. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון