סעיף 131 10 לחוק הגנת הדייר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף 131 10 לחוק הגנת הדייר:

פתח דבר
1.        תביעה לפינוי דייר מוגן מדירת מגורים על יסוד עילת הפינוי הקבועה בסעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב – 1972 (להלן – החוק), לאמור:
"בעל הבית רוצה להרוס את המושכר או את הבניין שבו נמצא המושכר כדי להקים במקומו בנין אחר, או לשנות את המושכר שינוי ניכר או לתקנו תיקון יסודי, וקיבל את רישיון הבניה הדרוש לכך, והודיע לדייר בכתב על נכונותו להעמיד לרשותו סידור חלוף".

העובדות הצריכות לעניין
2.        התובע הוא הבעלים הרשום של כ-10% מהמקרקעין הידועים כגוש 6916 חלקה 4. המקרקעין מצויים ברח' הרב קוק 8 בתל אביב, ועליהם בניין בן 3 קומות וחדרים על הגג. לתובע יוחדו, במסגרת הסכם שיתוף שנרשם בנסח הרישום של המקרקעין, זכויות הבעלות בדירה בת 3 חדרים בקומה א' מעל קומת קרקע (להלן "הדירה" או "המושכר"). הנתבע מחזיק בדירה כדייר מוגן מכוח חוזה שכירות מיום 20/6/1985, אשר נכרת בין הנתבע ובין הבעלים הקודמים של הדירה.

טענות התובע
3.        התובע, יחד עם יתר בעלי הבניין ועם בעלי חלקות סמוכות, פועלים במרץ לקבלת היתר בנייה להקמת מגדל מגורים על מתחם המשתרע על פני החלקה וחלקות סמוכות (להלן – המתחם). לשם כך הוגשה תב"ע מקומית, אשר אושרה על ידי הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ועל ידי ועדות נוספות. במועד הגשת התביעה אושרה בקשת הבעלים להריסת הבניינים הקיימים במתחם ודיפון המתחם. עם קבלת היתר להריסת המבנה, ונוכח השלבים בהם מצויה הבקשה להיתר בניה להקמת מבנה חדש, קמה לתובע עילה לפינוי המושכר לפי סע' 131(10) לחוק.
התובע הציע לנתבע, בעל פה ובכתב, הצעות שונות לדיור חלוף, הצעות אלה לא זכו למענה תוך זמן סביר והפכו לבלתי אקטואליות. מבוקש להורות על פינוי הנתבע מהמושכר, ועל סידור חלוף ראוי, לפי שיקול דעת בית המשפט.
 
טענות הנתבע
4.       לא הוכחה יריבות בין התובע לנתבע, הואיל והתובע לא הוכיח את זכויותיו בדירה. לא קמה לתובע עילת פינוי, באשר אין בידי התובע היתר בניה. התובע לא הציע לנתבע סידור חלוף ראוי. אם יימצא כי קמה לתובע עילת פינוי, הרי שנוכח מצבו הבריאותי של הנתבע, שהוא כבן 66 שנה במועד הגשת התביעה, אין זה צודק ליתן נגדו פסק דין של פינוי, ויש להעניק לו סעד מן הצדק. לחילופין, יש להורות לתובע ליתן לנתבע דיור חלוף בבניין שייבנה על המקרקעין.
 
דיון
5.        לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובראיות שלפני הגעתי למסקנה שדין התביעה להתקבל ויש להורות על פינוי הנתבע מהדירה כנגד פיצוי כספי בסך 1,300,000 ₪.


שאלת היריבות
6. בעלותו של התובע במקרקעין ובבניין שעליהם בשיעור של כ-10%, אינה שנויה במחלוקת. הנתבע טוען כי לא הוכחו זכויותיו של התובע בדירה. איני מקבל טענה זו. מטעם התובע העיד מר שי בוקובזה, בעלים של כ-5% במקרקעין, ולפי עדותו יוחדו לתובע זכויות הבעלות בדירה נושא התביעה. זאת לדעת, בבניין יש 9 דירות (3 דירות בקומה), ומסתבר הדבר שהבעלות בדירה נושא התביעה משקפת בעלות של כ-10% במקרקעין. אמנם הסכם השיתוף לא הוצג, אך מדובר בהסכם שנרשם בלשכת רשום המקרקעין ואיני רואה סיבה שלא להסתפק בעדותו של מר בוקובזה בעניין זה. ממה נפשך, אם לא יוחדו דירות בבניין לבעלי המקרקעין, הרי שבעלותו של התובע במושע מגעת כדי 10% מהזכויות בדירה, ודי בכך כדי להקים יריבות בינו ובין הנתבע לצורך הגשת תביעה זו. זאת ועוד, הנתבע טוען כי במכתב שנשלח אליו על ידי עו"ד דוד גאון ביום 12/2/2008 נמסר כי הבניין נמכר וכי עליו להעביר את דמי השכירות לבעלים החדשים לחשבונו של מר שי בוקובזה. מר בוקובזה הסביר כי התשלום הועבר לחשבונו עבור התובע, בהיותו נציגו של התובע אשר מתגורר בחו"ל. בין כך ובין כך, גם עם הבעלות במושכר היא של מר בוקובזה הרי שעל פי עדותו פינוי הדיירים מהבניין, והנתבע בכללם, הוא אינטרס של כל הבעלים המבקשים לבנות על המקרקעין מגדל מגורים חדש. לסיכום, אני מסתפק בראיות שהובאו לעניין זכויות התובע בדירה.
עילת הפינוי
7. המסגרת המשפטית לדיוננו מפורטת בע"א (מחוזי ת"א) 1748/05, ירושלמי נ' מגדלי עמק ברכה בע"מ, להלן – פרשת ירושלמי, , לאמור:
"תכליתו של סעיף 131(10) לחוק היא להבטיח שבעל הבית יוכל לממש את זכויותיו בנכס ולבנות עליו בניין בלי שהדייר ימנע זאת ממנו. תכלית נוספת היא להבטיח שדייר לא יפונה בשל הריסת המושכר, אלא אם כן הועמד לרשותו סידור חלוף ההולם את צרכיו. הלכה היא שכדי לעמוד בתנאי סעיף 131(10) לחוק על התובע להוכיח קיומם של ארבעה תנאים מצטברים: המושכר או הבניין שבו נמצא המושכר מיועדים להריסה; במקום הנכס שייהרס יוקם בניין אחר או שהמושכר ישונה שינוי ניכר או שיתוקנו בו תיקונים יסודיים; התקבל רישיון לבניה; בעל הבית הודיע בכתב לדייר על נכונותו להעמיד לרשותו סידור חלוף (ע"א 388/73 מ.נ. קבלנים בע"מ נ' נסר, פ"ד כח(2) 383 (1974); ראו גם דויד בר אופיר סוגיות בדיני הגנת הדייר 117 (מהדורה שנייה, 2005)). לאחר שבעל הבית הוכיח את עילת תביעתו (התקיימות ארבעת התנאים דלעיל) ידון בית המשפט ויגבה ראיות בדבר טיבו ומהותו של סידור החלוף הראוי בנסיבות העניין. סידור החלוף הראוי – המצאת מושכר חלופי או תשלום פיצוי כספי במקום זאת – נתון לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של העניין (ע"א 147/65 אלוש נ' לייקנר, פ"ד יט(3) 97 (1965); בר אופיר, בעמ' 120). "

8. בענייננו התקיימו ארבעת היסודות הקבועים בסעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר. המושכר או הבניין שבו נמצא המושכר מיועדים להריסה; במקום הנכס שייהרס יוקם בניין אחר או שהמושכר ישונה שינוי ניכר או שיתוקנו בו תיקונים יסודיים; התקבל רישיון לבניה; בעל הבית הודיע בכתב לדייר על נכונותו להעמיד לרשותו סידור חלוף. התב"ע עליה מעיד מכתבו של האדריכל גידי בר-אוריין, וההיתר שניתן להריסת הבניין, מוכיחים את שני היסודות הראשונים, לאמור, הבניין מיועד להריסה, ותחתיו יוקם בניין אחר.

9. גם היסוד הרביעי הוכח. התובע פנה אל הנתבע בכתב והודיע על נכונותו להעמיד לרשותו דיור חלוף. הצדדים חלוקים בשאלה מדוע לא ניתן היה לאתר דירה חלופית הולמת. לטענת התובע הנתבע נהג סחבת מכוונת בכל הנוגע לבדיקת ההצעות שהועברו אליו מטעם התובע, ואילו הנתבע טוען כי מדובר בהצעות אשר רובן ככולן לא היו רלוונטיות כבר בעת שהוצעו. הצעות שנבדקו נמצאו בלתי מתאימות. הנתבע חוזר וטוען כי הוא אינו מבקש פיצוי כספי אלא דירה חלופית במיקום קרוב אשר דרוש לו מחמת הקרבה לבני משפחתו ולבית הכנסת. איני רואה צורך להכריע במחלוקת זו.
התרשמתי כי האמת מצויה אי שם בין שתי הגרסאות. התובע העביר לנתבע רשימת דירות שנלקחו ממתווך ללא בדיקה ממשית באשר להתאמתן לצורך דיור חלוף לנתבע. עד למועד בו ניתן היה לבצע בדיקה היו הדירות בלתי זמינות עוד. מנגד, הנתבע לא הזדרז לבדוק את ההצעות שהוצעו לו והציע הצעות נגדיות של דירות שמחירן גבוה באופן ניכר ממחיר הדירה נושא התביעה. אין מחלוקת בין הצדדים שמלאי הדירות העומדות להשכרה בתנאי דיירות מוגנת מצומצם ביותר. ככל הנראה, לא ניתן לאתר בקרבת מקום דירה בדיירות מוגנת שתימסר לנתבע כדיור חלוף. כמו כן, מחיר דירות בבעלות שמבקש הנתבע לרכוש באזור המושכר גבוה באופן ניכר משווי הדירה נושא התביעה. לפיכך, הגעתי למסקנה שאת הסידור החלוף יש להסדיר באמצעות פיצוי כספי שיאפשר לנתבע לרכוש לעצמו דיור חלוף. לעניין הדיור החלוף אשוב בהמשך. בשלב זה, די בקביעה כי נתקיים היסוד הרביעי הקבוע בסע' 131(10), דהיינו, התובע פנה אל הנתבע בכתב והודיע על נכונותו להעמיד לו דיור חלוף.
 
10.       הצדדים נחלקו באשר לקיומו של היסוד השלישי; התובע טוען כי די בהיתר ההריסה ואילו הנתבע טוען כי על התובע להציג היתר בנייה בתוקף לבניית הבניין החדש. הנתבע מלין גם על כך שבעת הגשת התביעה עדיין לא היה בידי התובע גם היתר ההריסה אשר צורף לתצהיר העדות הראשית. בפסק הדין בפרשת ירושלמי קבע בית המשפט המחוזי: "לשון הסעיף נוקט אומנם 'בנין אחר', אולם מקובל עלינו שהיתר להריסה שנועדה לאפשר הקמת בניין אחר, והיתר לבניית מרתף חניה כחלק מהבניין העתידי עונים על דרישת הסעיף". (שם, סעיף 4(ב))
 
בעניין אחר נפסק בבית משפט השלום בירושלים:
"דומני כי לשם הוכחת רצינות כוונותיו של בעל הבית ויכולתו האובייקטיבית לבנות, אין כל צורך באימוץ פרשנות טכנית נוקשה הדורשת הצגה לאלתר של היתר בנייה לבניית הבניין וניתן להסתפק בהיתר בנייה המתיר הריסתו של הבניין הקיים. למותר לציין, כי אין בפרשנות זו כדי להסיר את הנטל המוטל על בעל הבית להוכיח כי אכן בכוונתו לבנות בניין חדש תחת זה הקיים, וכי אכן ניתן לעשות כן על פי הוראות החוק ודרישות הרשויות המוסמכות. יתר על כן, על כוונה זו להתקיים בעת הגשת תביעת הפינוי ואין די בכוונה עתידית כזו..". (א (י-ם) 7540/03, א.ק. רויאל פרטנרס בע"מ נ' דהוקי )
 
11.        הנה כי כן, הפסיקה מסתפקת בהיתר בנייה המתיר את הריסת המבנה הקיים, לצורך עמידה בתנאי סעיף 131(10). ואכן, בהתאם למגמת הפסיקה בדבר פירוש מצמצם להוראות חוק הגנת הדייר הפוגעות בקניינו של התובע, ניתן לפרש את המלים "וקיבל את רישיון הבנייה הדרוש לכך" כמתייחסות לרישא של סעיף 131(10), לאמור: "בעל הבית רוצה להרוס את המושכר או את הבניין שבו נמצא המושכר... וקיבל את רישיון הבנייה הדרוש לכך". לשון אחרת, על בעל הבית להוכיח כי בכוונתו להרוס את הבניין כדי לבנות במקומו בניין אחר, אך די בהצגת רישיון להריסת המבנה בלבד, ואין צורך להציג רישיון לבניית המבנה החדש. אכן, אין די בכוונה עתידית לבנות בניין תחת הבניין שייהרס, ויש להוכיח כוונה ואפשרות לעשות כן תוך זמן קצר, אך בענייננו, אישור התב"ע המקומית של הפרוייקט ומכתבו של אדריכל הפרויקט מלמדים כי אין מדובר בכוונה ערטילאית אלא בתוכנית מגובשת שעתידה לצאת אל הפועל בקרוב. כאמור, הפסיקה הכירה בקיומה של עילת פינוי עם הצגת היתר בנייה להריסת המבנה הקיים ותוכניות ממשיות להקמת מבנה חדש. איני רואה מקום לעכב את הפינוי עד הצגת היתר בנייה לבניית המבנה החדש. יש לאפשר לתובע להרוס את הבניין הקיים על פי ההיתר שבידו. (ראה גם ת"א 158784/09 (שלום תל אביב), רה מרק נ' פרנקל, , להלן – עניין רה מרק, בו נפסק מפי הש' עידית ברקוביץ' בתביעה אחרת המתייחסת לדירה נוספת באותו בניין כי די בהיתר ההריסה והדיפון שניתן לבעלי המקרקעין בענייננו). העובדה שהיתר הבנייה הקיים ניתן לתובע שלושה חודשים אחרי הגשת התביעה אינה עילה לדחיית התביעה, שכן קבלת ההיתר הייתה בשלבים מתקדמים בשעת הגשת התביעה, ומיד עם קבלתו הומצא ההיתר לתיק בית המשפט.

נמצא, אפוא, כי התקיימו כל התנאים הקבועים בסעיף 131(10) וקמה לתובע עילת פינוי כלפי הנתבע.
 
סעד מן הצדק
12.      אני דוחה את בקשת הנתבע להעניק לו סעד מן הצדק לפי ס' 132 לחוק. מסופקני אם יש מקום להחיל עקרונות של סעד מן הצדק מקום בו עילת הפינוי היא לפי סעיף 131(10) לחוק. ברם, גם לו ניתן היה לעשות כן, כי אז בהתחשב בהמצאת סידור חלוף כמפורט להלן, הרי שבאיזון בין רצון הנתבע להמשיך ולהתגורר בדירה בה בילה את מיטב שנותיו, לבין רצון התובע לממש את בעלותו במקרקעין ולפתחם, הרי שהכף נוטה לטובת התובע. בהינתן סידור חלוף ראוי תקטן הפגיעה הכרוכה בפינוי הנתבע מהמקרקעין. לעומת זאת, אם תידחה התביעה ייאלצו התובע, ועימו יתר בעלי המקרקעין ובעלי מקרקעין סמוכים, לעכב את פיתוח המקרקעין והנאתם מהם לשנים רבות. עוד זאת, מלבד הצהרה כללית בלבד בדבר קרבת הדירה למקום מגורי בני המשפחה של הנתבע ולבית הכנסת בו הוא מתפלל, לא הוצגו פירוט או ראיות חיצוניות בעניין זה. לא זו אף זו, בכסף שיקבל הנתבע יוכל הנתבע לכלכל את צעדיו באופן שיאפשר לו המשך מגורים בקרבת מקום.
 



סידור חלוף
13. סעיף 133 לחוק הגנת הדייר קובע "סייג כללי לפינוי", בהאי לישנא:
"(א) במקרים המפורטים בסעיף 131(7) עד (11) לא יינתן פסק דין של פינוי, אלא אם מובטח לדייר סידור חלוף שיעמוד לרשותו בזמן שעליו לפנות את המושכר, ולא יבוצע פסק הדין אלא אם אמנם עמד הסידור החלוף לרשותו בזמן שהיה עליו לפנות את המושכר.
(ב) בית המשפט רשאי לקבוע שהסידור החלוף יהיה בהמצאת דירה אחרת או בית עסק אחר או בתשלום פיצויים או בדרך אחרת, ובלבד שלגבי בית עסק לא יקבע בית המשפט כסידור חלוף תשלום פיצויים בלבד, אלא בהסכמת הדייר או במקרה שהדייר מסרב להסכים לכך ללא טעם סביר.
(ג) במקרה המפורט בסעיף 131(10) רשאי בית המשפט, נוסף על האמור בסעיף קטן (ב), לקבוע דירה אחרת או בית עסק אחר שיהיו בבנין שיוקם או ישונה או יתוקן לפי אותו רשיון בניה, ולקבוע לתקופת הביניים סידור חלוף ארעי.
(ד) היתה תביעת פינוי לפי סעיף 131(10) או (11) תלויה ועומדת, ובמהלך הדיון פקע תקפו של רשיון הבניה הנזכר שם, רשאי בית המשפט לדחות את הדיון עד ששוב יהיה בידי בעל הבית רשיון בר-תוקף."
 
14.      כפי שראינו לעיל בפרשת ירושלמי טיב הסידור החלוף "נתון לשיקול דעתו של בית המשפט בהתאם לנסיבותיו הקונקרטיות של העניין". הואיל ובענייננו מדובר בדירת מגורים הרי שאת הסידור החלוף יש לבחון על פי החלופות המנויות בסעיף 133(ב), דהיינו: דירה אחרת, תשלום פיצויים, דרך אחרת, או לפי החלופה המנויה בסעיף 133(ג), לאמור: דירה אחרת בבניין שיוקם.

שוכנעתי כי לא ניתן להורות על מתן דירה לנתבע בבניין שיוקם. בצדק טוען התובע כי אין זה סביר לדרוש ממנו, כבעלים אחד מני רבים של המקרקעין, לתכנן את מגדל המגורים שיוקם, לפי צרכיו של הנתבע, באופן שניתן יהיה להעמיד לו דיור חלוף בבניין שיוקם. הבניין שעתיד להיבנות במתחם הוא מגדל מגורים ובו דירות יוקרה גדולות. הנתבע העיד כי אין ידו משגת להשלים את הסכום שבו יעלה ערך דירה בבניין החדש על סכום הפיצויים שיקבל, ככל שהסכום יפחת מערך דירה כאמור. עוד זאת, גם עלויות החזקת הבניין שייבנה גבוהות מהישג ידו של הנתבע. אשר לדירה אחרת – ניסיונות שנעשו על ידי הצדדים לאתר דירה אחרת לפני תחילת ההליכים המשפטיים ובמהלכם, לא צלחו. לפיכך, אין מנוס מקביעת דיור חלוף בדרך של פיצוי כספי. הצדדים חלוקים בשאלת גובה הפיצוי הראוי.

15.      התובע מבקש להסתמך על חוות דעת המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, ואשר קבע את שווי דמי המפתח המלאים (3/3) על סך של 620,000 ₪, על בסיס שווי בעלות של 1,260,000 ש"ח. בסיכומיו חוזר התובע על הסכמתו לשלם לנתבע סך של 1,000,000 ש"ח בהתאם להצעת פשרה שהעלה בית המשפט.
 
הנתבע טוען כי אין להסתמך על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, מחמת שחוות דעתו ניתנה על מנת שתשמש את הצדדים לצורכי פשרה בלבד. הנתבע חוזר על טענתו כי הוא אינו מעוניין בפיצוי כספי אלא בקורת גג הולמת, אך מציין כי עלות דירה קטנה באזור בו נמצאת הדירה נושא התביעה עולה על 2,500,000 ש"ח.

16.      איני מקבל את טענת הנתבע באשר לחוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. אמנם מדובר בחוות דעת שניתנה על מנת לקדם מו"מ בין הצדדים, אך איני רואה מדוע לא יוכל צד מהצדדים להסתמך בטיעוניו על חוות דעת זו. הנתבע ידע כי התובע מבקש להסתמך על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט ולמרות זאת לא טרח להגיש חוות דעת נגדית. הנתבע זימן לחקירה את המומחה מטעם בית המשפט, השמאי משה נדם, אשר עמד איתן מאחורי חוות דעתו. מר נדם אישר כי שווי הדירה עלה מאז ניתנה חוות הדעת בחודש 6/2009 ועד למועד הדיון ביום 28/10/2010. תחילה ניתן היה להבין כי המומחה מאשר את טענת ב"כ הנתבע כאילו ערך הדירה עלה פי שניים במהלך אותה תקופה, אך לאחר מכן הבהיר המומחה כי אין הוא יודע את שיעור עליית ערך הדירה, אף כי הוא מאשר את עליית מחירי השוק. (עמ' 15 ש' 18 – 22). התוצאה היא שלפני בית המשפט מונחת חוות דעת אחת בלבד והיא חוות דעתו של המומחה משה נדם. איני רואה מקום לסטות מחוות דעת זו כבסיס לקביעת שווי הדירה ודמי המפתח.
 
17.      ב"כ התובע הגישה סיכומי תשובה, אליהם צירפה כ"חלק בלתי נפרד" (סע' 6 לסיכומי התשובה) את פסק הדין שניתן על ידי הש' עידית ברקוביץ' בעניין רה מרק, העוסק אף הוא בבניין נושא התביעה (פסק דין מיום 14/12/2010). הדירה בה מדובר בעניין רה מרק היא דירה בת שני חדרים בקומת קרקע של הבניין. שמאית מומחית מטעם בית המשפט, גב' רחל קראוזה, קבעה את ערך הדירה לחודש ינואר 2010 בסך של 1,100,000 ש"ח; דמי מפתח מלאים (3/3) בסך 660,000 ש"ח ודמי פינוי/סידור חלוף בסך 970,000 ש"ח (סע' 16 של פסק הדין). בסופו של דבר, העמידה הש' ברקוביץ' את סכום הפיצוי על 1,100,000 ש"ח בהתחשב בעליית מחירי שוק הנדל"ן, ותוך ציון הדברים הבאים:

"סבורני, כי בנסיבות העניין, יש ליתן לנתבעת פיצוי אשר יספיק לה לרכישת דירה בבעלות בריחוק גיאוגרפי סביר או בשטח קטן יותר.
על פי חוות דעת השמאית ניתן לרכוש דירה חלופית בבעלות בריחוק גיאוגרפי סביר (כגון אזורים אחרים בת"א, רמת-גן, חולון) בטווח מחירים שבין 950,000 ₪ עד 1,000,000 ₪." (סע' 19).

בענייננו, לא קבע השמאי נדם אלא שווי שוק ושווי דמי מפתח, ולא נקב בסכום דמי הפינוי. נראים בעיניי השיקולים שציינה הש' ברקוביץ' בפסק דינה, ויפים הם לענייננו. בהינתן העובדה כי מדובר בדייר מוגן, וכי מלאי הדירות המושכרות בדיירות מוגנת באזור הדירה מצומצם ביותר, אני סבור כי ראוי והוגן ליתן לדייר המוגן פיצוי כספי אשר יספיק כדי רכישת דירה קטנה יותר בבעלות בקרבת מקום, או בריחוק סביר מהמושכר. מטעמים אלה, אני רואה להעמיד את סכום הפיצוי על סך של 1,300,000 ש"ח.
 
סוף דבר
18.      הנתבע יפנה את הדירה וימסור את החזקה בה לתובע כשהיא פנויה מכל אדם וריקה מכל חפץ ששייך לנתבע. במעמד הפינוי ישלם התובע לנתבע סך של 1,300,000 ₪. ניתנת לנתבע שהות להתארגנות עד ליום 25/10/11 בשעה 13:00. אם יפנה הנתבע את הדירה עד למועד האמור לעיל, ישא כל צד בהוצאותיו. ברם, אם לא יפנה הנתבע את הדירה במועד האמור, מכל סיבה שהיא, למעט סיבה שמקורה בהתנהלות התובע, ישלם הנתבע לתובע הוצאות משפט כדלקמן:
א.        אגרות משפט כפי ששולמו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום תשלומן;
ב.        שכר העד המומחה משה נדם בסך 1,250 ₪ ומע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ששולם;


ג.         שכר העד מטעם התובע, מר שי בוקובזה, בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום;
ד.        שכר טרחת עו"ד בסך 10,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק הגנת הדייר

  2. נטישה בבית עסק

  3. חייל דייר ממשיך

  4. נכד של דייר מוגן

  5. מהי דיירות נגזרת ?

  6. עזיבה של דייר מוגן

  7. חוזה פינוי דייר מוגן

  8. פינוי דייר מוגן מעסק

  9. סעד מן הצדק דייר מוגן

  10. מהי הגדרת דייר מוגן ?

  11. הכרה במעמד דייר ממשיך

  12. העברת זכויות דייר מוגן

  13. סעיף 93 לחוק הגנת הדייר

  14. התניית זכויות דייר מוגן

  15. פינוי מושכר דיירות מוגנת

  16. מגורי נכד בדירת דייר מוגן

  17. שכירות משנה בדיירות מוגנת

  18. חובת דייר מוגן לבצע תיקונים

  19. פינוי דייר מוגן בגלל הטרדה

  20. ויתור על זכות דיירות מוגנת

  21. האם "אח" נחשב דייר ממשיך ?

  22. סעד מן הצדק פינוי דייר מוגן

  23. סעיף 131 10 לחוק הגנת הדייר

  24. דייר ממשיך ילד חורג לא מאומץ

  25. דור שני בדיירות מוגנת בדירות

  26. פיצוי מפונים שגרו בדיור ציבורי

  27. האם דיירות מוגנת מוגבלת בזמן ?

  28. דייר מוגן בעסק שלא משלם שכירות

  29. פינוי דייר מוגן בשל בנייה בנכס

  30. תביעה לפינוי דייר מוגן מבית עסק

  31. מבנים מסוכנים דיירות מוגנת - פסיקה

  32. תביעה לפינוי מושכר דייר מוגן בעסק

  33. ויתור על זכאות לדיור בשיכון ציבורי

  34. פינוי דייר מוגן לצורך הריסת המושכר

  35. התנגדות להעברת זכויות של דייר מוגן

  36. תביעה לפינוי עסק מושכר בדיירות מוגנת

  37. סעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר - עילת פינוי

  38. דייר ממשיך - העדר רצף מגורים מספיק בדירה

  39. מתי הופך נכד של דייר מוגן לבעל זכויות מוגנות ?

  40. תביעת פינוי מכוח סעיף 131 (10) לחוק הגנת הדייר

  41. תביעה בגין עבודות תיקונים בדירת מגורים בדיירות מוגנת

  42. הכרה כ"דייר ממשיך" לפי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי

  43. הפרת הסכם באופן המקנה זכות לפנות מהמושכר בהתאם לסעיף 131(2) לחוק הגנת הדייר

  44. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון