להלן סקירה משפטית מקיפה בנושא ערעור שכנגד:

בבש"א 4691/91 (ע"א 803/89) מ"י ואח' נ. אוזן פד"י מ"ה(5) עמ' 695, נזקק כב' הנשיא שמגר לפרשנותו, מהותו ותחולתו של הערעור שכנגד וכך הוא אומר:

ערעור שכנגד – שפניו לשינויה של ההכרעה – שונה מהודעת הערעור הרגילה; זו האחרונה יכולה להיות מופנית נגד כל שנפסק בבית משפט קמא, מבחינת התוצאה או מבחינת ההנמקה. הערעור שכנגד הוא מקבילו של הערעור שכבר הוגש והוא יכול, על כן, להיות מופנה רק נגד העילות המונחות ביסודו של הדיון במסגרת הערעור הראשי. אין פירושו של דבר שהודעת הערעור יכולה לתקוף רק את הנושאים שהועלו בערעור העיקרי אלא יכול והערעור שכנגד יתייחס לכל המונח ביסודו של הערעור ושזור וקשור לאותו עניין. מאידך גיסא, ערעור שכנגד אינו יכול להיות מופנה, למשל, נגד בעל דין שלא ערער או הכרעה בעניין נוסף שצורף לדיון בבית משפט קמא (כגון במסגרת איחוד הדיון בתיקים), ואינו מועלה בערעור הראשי.

שאלת מהותו של הערעור שכנגד נדונה לאחרונה גם בבש"א 3868/90 (ע"א 581/89), יעד אלקטריק שירות וביצוע עבודות חשמל בע"מ ואח' נ. לה טלמכניק אלקטריק ס.א..., פד"י מ"ה (256) (1)). השופט ד. לוין קבע שם, בעמ' 263, כי שלא כבעניין תביעה שכנגד, אשר בה די בזהות בין בעלי הדין לצורך האפשרות להגישה, הרי לגבי ערעור שכנגד נדרשים זיקה וקשר לעניין שנזכר בהודעת הערעור הראשי כדי שתותר הגשתו של ערעור שכנגד.

התביעה שכנגד לא באה לעולם אלא כדי למנוע ריבוי משפטים בין אותם אנשים, וממילא קבעה סדרים כדי שבין אותם בעלי דין יתנהלו בצוותא חדא גם משפטים בעניינים השונים זה מזה. ככל שהדברים אמורים לגבי ערעור שכנגד – לא כך הם פני הדברים. בעצם האפשרות להגיש ערעור שכנגד מוענקת הפריווילגיה, למי שיכול היה לערער בערעור ראשי ולא עשה כן, לחרוג מפרקי הזמן הקצובים לו להגיש ערעור רגיל, ופריווילגיה זו מהווה גם כעין שוט כלפי הצד שכנגד החפץ בהגשת ערעור ראשי מצידו; כאמור בע"א 581/89 הנ"ל (בעמ' 263):

דין הוא, שזכות זו לא תהא כלפי כל עניין שלבו של המערער שכנגד חפץ בו, אלא בהיות הערעור שכנגד סמוך על שולחנו של הערעור העיקרי, ולשם הגשמת מטרותיו – שומה עליו שיהא באותו עניין בו עוסק הערעור העיקרי. מכאן מובן גם, כי הערעור שכנגד לא יכול שיופנה כלפי בעל דין שלא ערעור בערעור העיקרי.

לעניין השיקולים הנלקחים בחשבון במסגרת ההחלטה באם להתיר הגשת ערעור שכנגד בנושא מסויים אם לאו, נאמר שם בהמשך הדברים:

העובדה, שעניינים מסויימים נדונו במאוחד לפני הדרגה הראשונה, עשויה, במקרים מסויימים, ללמד על זיקה כלשהי ביניהם, אשר תוכל לסייע להגיע לכלל המסקנה, לפיה אם הוגש ערעור על אחד העניינים כי אז ניתן להגיש ערעור שכנגד בגין עניין אחר באותו תיק. אך ודאי שאין להסיק מכך כי כל אימת ששני תיקים נדונו במאוחד – כך יהיו פני הדברים.

בספרו של ד"ר י. זוסמן על סדרי הדין האזרחי (מהדורה ששית בעריכת ד"ר ש. לוין, ירושלים, התשנ"א-1991), אומר המחבר בעניין אחת ממטרותיו של הערעור שכנגד:
"נמצא ערעור שכנגד דינו כדין ערעור רק לצורך אותו עניין שהוא נושא הערעור, ורק כלפי המערער עצמו, אך לא לצורך עניין אחר ושונה הימנו, שנידון אף הוא בדרגה הראשונה' (עמ' 798, 795-794).

שאלת התקיימותה של הזיקה המהותית בין הערעור שכנגד לבין העניין המועלה בערעור, עשויה ללבוש צורות שונות אשר לא ניתן לחזותן מראש, ודומה כי מוטב לא לתחום קווים נוקשים בנושא זה, וראוי לבחון כל מקרה לגופו".





רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון