פעולה מלחמתית מהי

מהי הגדרת "פעולה מלחמתית" לפי החוק ?


סעיף 5 לחוק הנזיקיים האזרחיים (אחריות המדינה) (תיקון 4) תשי"ב– 1952:

"5. אין המדינה אחראית בנזיקים על מעשה שנעשה על ידי פעולה מלחמתית של צבא הגנה לישאל.
5 א. תובענה נגד המדינה או נגד שלוח של המדינה בשל נזק שנגרם באזור כתוצאה ממעשה שנעשה על ידי צבא הגנה לישראל (בסעיף זה - תובענה) תידון בכפוף להוראות סעיף זה:
(1) בסעיף זה –
"אזור" - כל אחד מאלה: יהודה והשומרון וחבל עזה;
"צבא הגנה לישראל" - לרבות כוחות ביטחון אחרים של מדינת
ישראל הפועלים באזור;
(2) (א)לא ידון בית המשפט בתובענה אלא אם כן הנפגע או
אפוטרופסו או אחר מטעמו נתן הודעה בכתב, כפי שייקבע
בתקנות, על המעשה נושא התובענה;
ההודעה תינתן בתוך 60 ימים מיום המעשה; ואולם אם מחמת
מצב בריאותו של התובע או אפוטרופסו, או מחמת נסיבות
מוצדקות אחרות נבצר ממנו לתת את ההודעה בתוך המועד האמור,
תינתן ההודעה בתוך 30 ימים מהיום שבו הוסרה המניעה;
(ג) נפטר הנפגע ולא ניתנה הודעה בעודו בחיים, וטרם חלף המועד למתן הודעה לפי סעיף קטן (ב), תינתן ההודעה על ידי התלויים בו או על ידי עיזבונו, או על ידי אחר מטעמם בתוך 60 ימים מיום פטירתו;
(ד) על אף האמור בפסקה זו, רשאי בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדון בתובענה בשל מעשה שהודעה עליו לא נמסרה במועד;
(3) לא ידון בית המשפט בתובענה שהוגשה לאחר שחלפו שנתיים מיום המעשה נושא התובענה, ואולם רשאי בית המשפט, אם שוכנע כי לא היתה בידי התובע אפשרות סבירה להגיש את תביעתו בתוך התקופה האמורה, להאריך את התקופה בתקופה נוספת שלא תעלה על שנה אחת; היה התובע קטין ביום המעשה, תקופת ההארכה כאמור לא תעלה על שלוש שנים;
(4) הוראות סעיפים 38 ו-41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לא יחולו בדיון בתובענה, ואולם רשאי בית המשפט לקבוע כי יחולו הוראות סעיפים אלה אם מצא כי הדבר מוצדק בנסיבות הענין ומטעמים שיירשמו;"


עיון בהצעת החוק מעלה כי, יש לפרש את הפטור בשל "פעולה מלחמתית" בצמצום, באופן שהוא חל רק לגבי פעולה שבה מתקיימים סממנים מובהקים של מלחמה. עוד צוין בהצעת החוק כי: "למלחמה פנים רבות. יש שהיא לובשת אופי של מלחמה כוללת, ויש שהיא לובשת צורה של פעילות אלימה אחרת. החוק המוצע מיועד להבהיר ולקבוע את תחולת הפטור בשל "פעולה מלחמתית" גם על פעילות של כוחות הביטחון באזורים אשר נעשתה במסגרת המאבק בטרור ובפעילות איבה והתקוממות נגד כוחות בטחון ואוכלוסיה אזרחית" (ה"ח תשנ"ז מס' 2645 בעמ' 499).

כך נקבע לעניין זה בע"א 5964/92 עודה נ' מדינת ישראל פד נו(4)1-

"פעולת הירי היא "פעולה מלחמתית", שכן הסיכון שבפעולה זו הוא סיכון מיוחד. בין שני המצבים הקיצונים הללו עשויים להתקיים מצבי ביניים. טול מקרה של יחידה צבאית המסיירת באזור לשם שמירה על הסדר. כל עוד היא מבצעת תפקידי שיטור רגילים, ובגדר סיכונים רגילים של פעולת משטרה, אין לראות בפעולותיה "פעולות לחימה". לא כן אם מגיע שלב של התפרעות, רגימות אבנים ואף ירי, המעמיד את חיילי היחידה בסכנה. במצב דברים זה הפעולה חדלה להיות פעולת שיטור על סיכוניה הרגילים והופכת לפעולת לחימה הכרוכה בסיכונים מיוחדים"

ובהמשך נקבע:

"... ייתכן שהפעולה מהווה פעולת שיטור רגילה, שאין בה אופי לחימתי. אך ייתכן שהנסיבות האופפות את הפעולה הן כאלה – כגון במהלך קרב המתרחש באזור מסוים – שיש בהן אופי לחימתי. הוא הדין ביחידה צבאית היורה לעבר נהג המנסה לחמוק מחסימה בכביש. ייתכן שפעולת היחידה כרוכה בסיכון רגיל, בדומה לסיכון הכרוך בחסימה משטרתית המבקשת לעצור עברייני סמים. ייתכן שפעולת היחידה כרוכה בסיכון מיוחד הנובע ממגע באש עם האויב, שבגדריה בוצעה החסימה. הנה-כי-כן, במתן תשובה לשאלה אם פעולה היא "מלחמתית" יש לבחון את כל נסיבות האירוע. יש לבדוק את מטרת הפעולה, את מקום האירוע, את משך הפעילות, את זהות הכוח הצבאי הפועל, את האיום שקדם לה ונצפה ממנה, את עוצמת הכוח הצבאי הפועל והיקפו ואת משך האירוע. כל אלה זורקים אור על אופיו של הסיכון המלחמתי המיוחד שהפעולה גרמה" .

כפי העולה מהצעת החוק ומהפסיקה, על מנת לקבוע האם מדובר בפעולת שיטור או בפעולת מלחמה יש לבחון את האופי הפעולה.





רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון