צירוף נתבעים בתביעה ייצוגית

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צירוף נתבעים בתביעה ייצוגית:

1. לפניי תובענה ייצוגית שענינה טענת התובעים כי הנתבעת (להלן גם "האגודה") קיפחה קבוצה מחבריה, בכך שהוציאה אותם מגדר חברות באגודה. הפסקת חברותם של חברי הקבוצה נבעה מכך ששוב לא ענו על הגדרת סעיף 6.ג. בתקנון האגודה, שלפיו נפסקת החברות באגודה כאשר הכורם חדל להיות "בעל 40 קנטר ענבים" ("קנטר" – לפי פקודת המשקלות והמידות, 1947, היא יחידת משקל. 40 קנטר ענבים הם כ-12 טון).

2. לאחר שאושרה התובענה הייצוגית הוגשה הבקשה הנוכחית, שעניינה צירופם של 53 חברי אגודה כנתבעים, בנוסף על האגודה הנתבעת.
המבקשים טוענים כי אין בהכרח זהות אינטרסים בינם לבין האגודה; כי יש חשיבות להעלאת טענותיהם האישיות, שכן כל אחד מהם עלול להפגע מתוצאות ההליך; וכן טענות לגופה של התובענה, בהן הטענה העקרית כי יש להחיל את הוראות התקנון כלשונן, ולהוציא את התובעים מחברותם באגודה על רקע אי עמידתם בתנאי התקנון, שכוללים בעלות בכמות הנדרשת של ענבים. יתרה מזו, נטען כי בעוד שהמבקשים נשארו כורמים במסגרת האגודה, ונשאו בעול גידול הגפנים, על הסיכונים המשמעותיים שהיו בענף זה בעבר, התובעים התפרקו מחובותיהם והפסיקו לטפח כרמים, והתביעה מבקשת להעניק להם אותן זכויות עצמן באגודה.
המבקשים טוענים כי הואיל ובטענות קיפוח עסקינן, יש חשיבות לשמיעת "המקפח", שלטענת התובעים הוא המופלה לטובה, וכי הכרעה לטובת התובעים בהכרח תקפח את המבקשים, ולא להיפך.

3. "צד דרוש"

"תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – תקנות סדר הדין האזרחי) מורה כי בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט לצוות על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. עיקר הפסיקה שעסקה בפירושה של תקנה 24 התמקדה בחלופה האחרונה המופיעה בתקנה: בשאלה מיהו אדם "שנוכחותו בבית המשפט דרושה...". הפסיקה הכירה בהיותו של אדם בעל דין "דרוש" במקרים שונים כגון: מקרה בו אי אפשר ליתן פתרון שלם ויעיל לתובענה, בלא שפסק הדין יחייב את פלוני ויהווה מעשה בית דין גם כלפיו (ראו, ע"א 83/64 גראטש נ' אטיה, פ"ד יח(4) 132, 135 (1964)); ומקרה בו עשויה זכותו של אדם להיפגע אלמלא הצירוף (ראו, רע"א 6562/99 ירדן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, , 2000); בש"א 3973/91 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קרנית - קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פ"ד מה(5) 457 (1991); ע"א 401/69 ראובני נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד כד(1) 537 (1970))."
רע"א 9572/06 שירותי בריאות כללית נ' ליאון קורלנד, פסקה 4 (לא פורסם, , 25.6.07).

כלומר שיש צורך לבחון שאלות אחדות: ראשית, האם המבקשים דרושים כצד להליך, על מנת לפתור את כל השאלות שמעלה התובענה? או במלים אחרות, האם מתן פסק דין יפתור את השאלות גם ללא שיחייב את המבקש להצטרף לתובענה? שנית, האם אלמלא הצרוף עלולה להפגע זכותם של המבקשים להצטרף? ושלישית - בהקשר אחר, של הצטרפות צדדים לעתירה מנהלית קבע בית המשפט כי יש מקום לשקול גם שקולים שביעילות הדיון (רע"א 1502/11 חברת חזקיהו בע"מ נ' הרפנס ואח' פסקות 8 ו-9 בפסק הדין (לא פורסם, , 14.8.2011).
בגדר שאלה זו יש לבחון האם יכולים המבקשים לבקש להצטרף "בכל שלב", ובכך להפוך להיות אדונים לשלב ההצטרפות, למרות שהאחור הבולט גורם נזק לתובעים ובודאי גורם להשחתת זמן שפוטי יקר, לכאורה ללא הצדקה.
המבקשים לא הסבירו מדוע לא בקשו להצטרף לבקשת האישור לכתחילה, וגם לא מדוע בחרו לעשות כן רק לאחר אישור התובענה הייצוגית. ניתן רק להניח זאת. רוב רובה של בקשתם הוא הסבר אודות הטענות שבפיהם, טענות שונות מאלו שנטענו על ידי האגודה בתשובה לבקשת האישור, ומוסיפות עליהן רבות.
אין מחלוקת כי גריעה מנכסי האגודה או העברתם לתובעים עלולה לפגוע בזכותם של המבקשים. אין צורך להשחית מלים על כך. אך מכאן לא נובע ישירות כי ייפגעו אם לא יצורפו להליך.

4. המבקשים להצטרף מפנים להחלטת בית המשפט בעמ"נ (ירושלים) 223/07 רביב נ' אגודת הכורמים הקואופרטיבית של יקבי ראשון לציון וזכערון יעקב בע"מ (לא פורסם, , 2.3.2008), ששם בקשו המבקשים שלפניי להצטרף להליך, ובקשתם אושרה, משום שהכרעה בענינם עלולה היתה לפגוע במבקשים. אלא ששם ההצטרפות היתה בשלבים מוקדמים של הדיון.
בעניננו, אבן הנגף היא הפניה המאוחרת מאוד להצטרפות. אדרבא, העובדה שהמבקשים כבר פעלו באופן דומה בערעור המנהלי מלמדת שיכולים היו לשקול את עמדתם מראש, ולהצטרף לתובענה זו במועד.
בה"פ 549/03 בש"א 13009/03 אסוואק בע"מ נ' אשתיווי (לא פורסם, , 14.3.04), קבעה כב' השופטת גרסטל כי יש לצרף את כל הטוען לקיפוח, אולם גם שם נאמר מפורשות שמדובר בשלב מקדמי של הדיון.

5. "הגנה נגזרת"

בהקשר של דיני תאגידים חלים כללים נוספים, שמבוססים על היחס המיוחד שבין התאגיד לבין חבריו. נקודת המוצא היא, שבהעדר הוראה אחרת בתקנון ההתאגדות, אין חבר האגודה חב בחובות האגודה לצד ג' (בג"צ 333/85 אביאל נ' שר העבודה והרווחה פ"ד מה(4) 581, 589-590).
עקרון הפרדת הרשויות באגודה שיתופית מחייב גם כי בהעדר פעולה מיוחדת של חברי האגודה ושל האגודה, אין זיהוי של רכוש האגודה עם זה של החברים, ו"עצם היותו של אדם חבר באגודה שיתופית אין בו כדי לצרף אותו ליחס המשפטי שבין האגודה לבין הצד השלישי".
ע"א 524/88 פרי העמק אגודה חקלאית שיתופית בע"מ נ' שדה יעקב מושב עובדים של הפועל המזרחי להתיישבות פ"ד מה(4), 529, 539-540 (1991).

בעל מניות או דירקטור רשאי לבקש להתגונן בשם חברה נתבעת (סעיף 203(א) בחוק החברות, תשמ"ט-1999) אם השתכנע בית המשפט כי "ניהול ההגנה הנגזרת הוא לטובת החברה, וכי המתגונן אינו פועל בחוסר תום לב".
בהגנה נגזרת, כמו בתביעה נגזרת, ישעה בית משפט לעתירת בעל המניות במקום שהחברה עצמה אינה פועלת (כגון שלא הגישה תביעה ראויה, או שאינה מתגוננת מפני תביעה שהוגשה). ראה דיון מפורט בהגנה הנגזרת בדיני חברות בספרה של פרופ' ציפורה כהן "בעלי מניות בחברה זכויות תביעה ותרופות" מהדורה שניה כרך ג', 579-580; וכן התיחסות בית המשפט להגנה הנגזרת ב ע"א 273/85 גיל נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ פ"ד מא(2) 294 , 298 (1987).

עניננו שונה בין השאר בכך, שלא נבע סדק בין עמדת האגודה לבין עמדות חבריה. המבקשים להצטרף אמנם טוענים טענות נוספות על אלו שהאגודה טענה בתשובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית, אך אין הן עומדות בניגוד לטענות האגודה; חלק מן הטענות עונות במפורש על סימני שאלה שהוצבו בהחלטה לאשר את התובענה הייצוגית; המבקשים להצטרף אף לא טענו, ולא ראוי היה שיטענו כי האגודה אינה מייצגת את האינטרסים של חבריה כיאות.
מסיבות אלו, אם תוחלנה הנורמות שבדיני חברות על אגודות שיתופיות, עניננו אינו עומד בכללים שנקבעו להצטרפות חברי התאגיד בהגנה נגזרת.

6. שלב הגשת הבקשה להצטרפות

יגעו הצדדים ואף אנוכי ולא נמצאה בקשה דומה, שבה בקשו הרבים להצטרף להגנה מפני תובענה ייצוגית לאחר שאושרה.

בשלב הנוכחי הוכחה עילת התביעה רק באופן לכאורי. אם כן, ניתן עדיין להתגונן מפני התובענה בדיון שייערך בתובענה העיקרית, ואין לראות בהעדר ההצטרפות לבקשת האישור משום אחור שלא ניתן לתקון.
עם זאת, טפול יעיל בתובענות ייצוגיות מחייב ברוב המקרים כי שאלות שנדונו והוכרעו בשלב האישור לא תועלינה עוד בשלב הדיון בתובענה. כך ניתן יהיה בשלב השני לפנות רק לשאלות שמעצם טיבן לא ניתן היה לטפל בהן בשלב הראשון, ולא יהיה צורך בחזרה מיותרת על עניינים שכבר נדונו.

הקושי שבקבלת עמדת המבקשים הוא הפגיעה החמורה שתהא ביעילות ההתדיינות בתובענות ייצוגיות, אם יותר לצד שיכול היה להצטרף מלכתחילה להמתין, ו"לישב על הגדר", עד שתתקבל ההחלטה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, ובהתאם להחלטה יחליט אם להגיש בקשת הצטרפות בנימוק שתקנה 24 מרשה להצטרף "בכל עת" וכי ממילא ההחלטה בשלב אישור הבקשה אינה אלא החלטה לכאורית, כך שניתן להוסיף ולטעון גם בענין עילת התובענה בשלב השני, של בירור התובענה עצמה. באופן זה יהיה צורך לדון בשאלות שכבר נדונו ובעיקר בכאלו שהמשיב לא העלה בשלב בקשת האישור והמבקשים להצטרף יעלו בשלב המאוחר יותר. גם בענייננו מעלים המבקשים להצטרף טיעונים חדשים, כפי שאפרט להלן.

7. טיעונים חדשים

המבקשים להצטרף טוענים מחד גיסא כי אינם מבקשים להוסיף דבר על טענות האגודה, ומאידך גיסא מפרטים אותן טענות שהם מבקשים להדגיש בהגנתם, שבחלקן הגדול לא עלו בשלב בקשת האישור, ואלו הן:

(א) טענות אישיות כלפי חברי הקבוצה, כגון שהתובעת מס' 10, גב' חוה רביב גיסין פדתה את המניות שלה, ועל כן מנועה מלטעון לקיפוח ע"י הוצאתה שלא כדין מן האגודה.
או כי מר יונתן תשבי שהקים יקב מתחרה שמצהיר על עצמו כי פרש מן האגודה.
אלו טענות שהיה על הנתבעת להעלות בשלב אישור התובענה, הן לצורך בחינת העילה הן לצורך בחינת קבוצת התובעים.

(ב) טענה נוספת שלא נטענה היא, שמרגע שתוקן תקנון האגודה, לאחר שקבוצת התובעים הוצאה אל מחוץ לשורותיה, נדרש כל אחד מן החברים להמשיך ולספק ענבי יין לאגודה במשך 5 שנים נוספות. הסדר מעבר זה מאפשר לתובעים להצטרף, ככל שהם רוצים לעמוד בתנאי התקנון. ממילא אין בו משום קפוח, משום שהוא ממשיך את ההסדר הקודם, ואין ניגוד בין השניים, לפחות עד שנת 2015.

(ג) עוד נטען, כי בית משפט יימנע מלהתערב בהחלטות האגודה, בעיקר כאשר הן נסמכות על הליכי שימוע מפורטים שנערכו לחברי קבוצת התובעים, הליכים אישיים ומפורטים, שלקחו בחשבון קיום חובותיו של חבר האגודה לאורך זמן, ואם חדל באופן קבוע מלהיות כורם.
הושם דגש על כך שנבחנו כלל הנסיבות של חברי הקבוצה, ולא רק השאלה הטכנית אם היו כורמים במועד קבלת ההחלטה בעניינם (סעיף 97 ואילך בבקשה לצרוף נתבעים).
כך, בניגוד לאמור בהחלטה המאשרת את התובענה הייצוגית, כי האגודה לא הראתה כי הליכי השימוע התייחסו ללגיטימיות של פעולה לפי התקנון כשתקנון חדש נמצא בהליכי חקיקה – עותרים המבקשים עתה לראות בעצם קיום הועדה ובאישיות חבריה חזקה שהדברים נשקלו, ואף לראות בהחלטות פרטניות משום הוכחה לכך שנשקלו (סעיף 99 ואילך בבקשת ההצטרפות).

(ד) המבקשים מוסיפים וטוענים כי קבוצת התובעים חותרת תחת עצם קיומה של האגודה כאגודה שתופית חקלאית, וכי ניסתה לשנות את הסיווג מאגודה "חקלאית" לאגודה "יצרנית", בקשה שנדחתה על ידי רשם האגודות השיתופיות, וגם בערעור שהגישו חברי הקבוצה (ענין רביב).

(ה) עוד נטען כי במהלך השנים נמחקו מפנקסי האגודה חברים שנטשו אותה. טענה זו מבקשת להשיב על תמיהתי בהחלטה כיצד זה לא הובאה ראיה לכך שהאגודה פעלה לאורך השנים על פי התקנון להוצאת חברים שלא עמדו בתנאי הבעלות בענבים (סעיף 3(ח) בהחלטה).

(ו) המבקשים טוענים כי התובעים הם אלו שהחלו בהליכים להחזרתם לפנקס החברים באגודה, בשנת 2000. כלומר שהליכי הוצאתם ממנה החלו עוד קודם לכן, ולא סמוך לתיקון התקנון, כפי שנקבע בהחלטת האישור.

(ז) האגודה ידעה משברים כלכליים משמעותיים. המשבר של תחילת שנות ה-2000 הוביל לכך שהתמורה ששולמה לכורמים בעבור ענביהם הופחתה. ההפסד היה של הכורמים בלבד, ולא של אלו שחדלו מגידול ענבים. המשבר הוביל למינוי ועד ממונה לאגודה ולתיקון התקנון.
המבקשים טוענים כי התובעים פעלו בדרכים שונות להפריע להליכי הארגון מחדש, בין על ידי תקיפת החלטת הרשם שלא לשנות את סיווג האגודה מאגודה חקלאית לאגודה יצרנית כאמור לעיל, ואת החלטתו לקבל את בקשת הועד הממונה להקפיא באופן זמני את פדיון מניות החברים באגודה (בענין רביב), ובין על ידי עתירה אחרת (עמ"נ (ירושלים) 342/06 קרן אהרונסון בע"מ נ' רשם האגודות השיתופיות (לא פורסם, , 8.5.07), שכתוצאה ממנה נדרשה האגודה לבצע הליכים מסודרים לרבות זכות שימוע לכל אחד מן החברים שהוציאה משורותיה.
המבקשים להצטרף עותרים לראות את התביעה הנוכחית כחוליה במאבקם של התובעים בהחלטות לגיטימיות של האגודה.

8. אם כן, תקנה 24 בתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת לאשר את דבר ההצטרפות. תקנה זו תחול "בשינויים המחויבים" גם בתובענה ייצוגית, כאמור בתקנה 19(א) בתקנות תובענות ייצוגיות, תש"ע-2010. נדמה כי ההתאמה העקרית הנדרשת נובעת מכך ששלב אישור הבקשה הייצוגית הוא שלב משמעותי ורציני, ובמקרים רבים מאוד הוא מהווה את עיקר הדיון. המבקשים ידעו, כמובן, אודות ההליך, ובחרו שלא להצטרף אליו אלא לאחר שהתברר כי בקשת התובעים נתקבלה.
מסיבה דיונית זו, שמבקשת לשמר את חשיבות שלב אישור התובענה הייצוגית, אני סבורה שבנסיבות הענין אין להעתר לבקשת המבקשים להצטרף לתובענה הייצוגית.

9. הבקשה נדחית. המבקשים להצטרף ישלמו את הוצאות התובעים המייצגים, בסכום של 2,500 ₪.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמול לתובע ייצוגי

  2. גמול תביעה ייצוגית

  3. חוק תובענות ייצוגיות

  4. צלתוק - תביעה ייצוגית

  5. הסתלקות מתביעה ייצוגית

  6. התיישנות תביעה ייצוגית

  7. אגרת אשפה תביעה ייצוגית

  8. פסיקת גמול לתובע ייצוגי

  9. תביעה ייצוגית נגד הפניקס

  10. נטל ההוכחה בתביעת ייצוגית

  11. פגם ביסוד ההסכמה מצד הלקוח

  12. בקשה להצטרף לתביעה ייצוגית

  13. חישוב כינון - תביעה ייצוגית

  14. צירוף נתבעים בתביעה ייצוגית

  15. בקשה לתביעה ייצוגית נגד כלל

  16. בקשות לאישור תביעות ייצוגיות

  17. תביעה ייצוגית נגד בית השקעות

  18. אישור הסדר הפשרה בתביעה ייצוגית

  19. פשרה בתביעה ייצוגית נגד הבנקים

  20. תביעה ייצוגית בנושא אס אם אסים

  21. תביעה ייצוגית בנושא יחידות נופש

  22. אישור תובענה ייצוגית נגד פלאפון

  23. דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  24. הסרת קיפוח - פשרה בתביעה ייצוגית

  25. פשרה בתביעה ייצוגית נגד ההסתדרות

  26. בקשה להוספת נתבעים לתביעה ייצוגית

  27. הסתלקות מבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  28. תעריף שיחות לחו''ל - תביעה ייצוגית

  29. בקשה לגילוי מסמכים בתביעה ייצוגית

  30. כתב תגובה לבקשת אישור תביעה ייצוגית

  31. צירוף חוות דעת מומחה לתביעה ייצוגית

  32. החזר הוצאות רכב לעובד תביעה ייצוגית

  33. פתיחת מכשיר סים פרי - תביעה ייצוגית

  34. תביעה ייצוגית על החזר אגרות הוצל''פ

  35. הסדר פשרה לפני אישור תביעה ייצוגית

  36. החזר כספי תיעול אישור תביעה ייצוגית

  37. פשרה בתביעה ייצוגית נגד מנורה מבטחים

  38. בקשה למחיקת בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  39. תביעה ייצוגית של בנושא כרטיסים להופעה

  40. דחיית בקשה להכרה בתביעה כתביעה ייצוגית

  41. בקשה להעברת תביעה ייצוגית לבית משפט אחר

  42. תביעה ייצוגית בנושא תאריך תפוגה על מוצר

  43. פסק דין בתביעה ייצוגית נגד חברות הסלולר

  44. ייצוג הולם בהסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות

  45. שתי בקשות לאישור תביעה ייצוגית באותו עניין

  46. תביעה ייצוגית של רוכשי דירות נגד יזם פרויקט

  47. העברת מקום הדיון בבקשה לאישור תביעה ייצוגית

  48. הסדר פשרה בתובענה ייצוגית תגובת היועץ המשפטי

  49. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד הבנק הבינלאומי

  50. הימנעות מפניה מוקדמת לפני הגשת תביעה ייצוגית

  51. אגרת ערעור על דחיית בקשה לאישור תביעה ייצוגית

  52. סעיף 19 - בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית

  53. תביעה ייצוגית: גביית אגרות בניה בגין שטחים שאינם כלולים "בשטח המותר לבניה"

  54. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון