רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים:

1. זוהי תביעה על סך של 2,141,613 ₪ שעניינה בטענה לרשלנות מקצועית של הנתבעים, עורכי דין במקצועם, אשר טיפלו בעסקה להגשת הצעה למכרז לרכישת מקרקעין אותה הגישה התובעת.

רקע עובדתי
2. התובעת ובעלה הינם יהודים תושבי איטליה, אשר ביקשו להשקיע כספים בנכס מקרקעין בישראל.
הנתבעים הינם עורכי דין אשר ייצגו את התובעת ובעלה בהליכי הגשת הצעה למכרז לרכישת מקרקעין מאת מינהל מקרקעי ישראל.
(להלן: "המינהל"; "המכרז").
3. לטענת התובעת, הנתבעים התרשלו במילוי תפקידם ולא שילמו את התשלומים למינהל מקרקעי ישראל במועד, על אף שמלוא הסכום הועברו להם למטרה זאת מראש, על פי בקשתם, ובמעשיהם גרמו לביטול זכייתה במכרז.
4. מנגד, גורסים הנתבעים כי קיבלו הוראה מפורשת מבעלה של התובעת, מר סמי לגזיאל, כי לא ישלמו כל תשלום למינהל ללא הוראה מפורשת בכתב ממנו, ובהעדר הוראה שכזו, לא שילמו את התשלום למינהל.
הנתבעים הגישו הודעת צד שלישי למר לגזיאל בסך של 2,141,613 ₪, בה טוענים הם כי עליו לפצותם בגין כל סכום שייפסק לחובתם.

ראיות הצדדים
ראיות התובעת

5. התובעת העידה בתצהירה ת/1 כי בחודש אוגוסט 2007 סיפר לה קרוב משפחתה כי מינהל מקרקעי ישראל פרסם מכרז לרכישת מגרש, אשר עליו ניתן לבנות שש יחידות דיור צמודות קרקע. מאחר שהיא ובעלה חפצו להשקיע בנכס מקרקעין בישראל, החליטו היא ובעלה להגיש הצעה לחכירת המגרש.

6. לדבריה, מאחר שהינה תושבת חוץ החליטה כי יש לה צורך בליווי משפטי, ועל כן פנתה לנתבעים, אשר ייצגו אותה בעבר בעסקה קודמת.

7. ביום 7.11.07 הגיעה לישראל, ארבעה ימים בלבד טרם חלוף המועד להגשת הצעות למכרז, ונפגשה עם הנתבעים במשרדם לצורך חתימה על מסמכי המכרז, ולצורך מסירת ערבות בנקאית בהתאם להוראות המכרז. ברם, במהלך הפגישה הודיעו לה הנתבעים כי קיים פגם טכני, וכי המכרז אינו פתוח לתושבי חוץ.

8. הנתבעים הציעו לה כי תבקש מבתה לחתום במקומה, אולם רעיון זה לא צלח שכן בתה לא עודכנה במלוא פרטי העסקה, וכן מאחר שמצבה האישי לא איפשר לה לטפל בעניין שכזה, ואף מאחר שלא ענתה לטלפון באותו היום.

9. משכך, הציעו לה הנתבעים כי פיתרון משפטי מסוג "נאמנות", לפיו חברה בשם "נתיב הארץ בע"מ", שהינה חברת מדף בבעלות הנתבעים, תגיש את ההצעה למכרז ותפעל אל מול המינהל בכל דבר ועניין אף לאחר הזכייה במכרז ועד גמר תשלום התשלומים על פי הוראותיו.

(להלן: "חברת נתיב").

10. לדבריה, על פי הצעה זו, הנתבעים ישמשו כנאמניה למשך תקופת ההתנהלות ובסיומה של התקופה יעבירו הנתבעים את מניותיהם בחברת נתיב אליה, ללא כל תמורה, כך שהיא תהא בעלת 100% מהמניות והבעלים החוקי של המגרש נשוא המכרז.

11. בשלב זה, התייעצה היא עם בעלה טלפונית והסכימה להצעת הנתבעים. אלה הסבירו לה כי עליה להנפיק ערבות בנקאית חדשה תחת שמה של חברת נתיב לצורך הגשתה ביחד עם ההצעה למינהל, ועל כן קיימת דחיפות מרבית כי תעביר לחשבונם לאלתר את סכום הערבות הבנקאית.

12. לעדותה, דאגה להעביר לבנק במהירות לצורך הוצאת הערבות הבנקאית הנדרשת סך של 360,000 ₪. ידוע היה לה כי הנתבעים טיפלו בהוצאות הערבות הבנקאית ובהגשת ההצעה למכרז, עוד ביום 11.11.07.

13. לאחר מספר ימים, פנה אליה קרוב משפחתה והודיע לה כי הם זכו במכרז. ביום 11.12.07 פנה אליה הנתבע מס' 1 בדואר אלקטרוני ואף הוא הודיע לה כי הם זכו במכרז, וכי עליהם לשלם מספר תשלומים עיקריים על פי לוחות זמנים קבועים בהתאם למכרז: האחד, סך של 744,650 ₪ בגין הוצאות הפיתוח עד לא יאוחר מיום 2.1.08, והשני, סך של 4,158,000 ₪ בגין חכירת המגרש, לא יאוחר מיום 12.1.08.

14. לדבריה, ביקשה היא מהנתבעים לשלוח לה את הסכום המדויק הכולל את מלוא התשלומים שעליה להעביר אליהם, בהתאם לתנאי המכרז, והנתבעים השיבו לה כי עליה להעביר סך של 5,351,792 ₪ לצורך ביצוע מלוא התשלומים על פי תנאי המכרז.

(ראה: העתקי הודעות הדואר האלקטרוני- נספחים א' ו-ב' לת/1).

15. ביום 19.12.07 העבירה בהעברה בנקאית לחשבונם של עורכי הדין את הסך המלא של 5,351,391 ₪.

16. עוד, העידה, כי לאחר העברת הכספים שאלה את הנתבעים מספר פעמים בכתב, באמצעות הדואר האלקטרוני, האם אכן התשלומים שולמו, ואף התקשרה מספר פעמים למשרדם. הנתבעים השיבו לה בדואר אלקטרוני כי הם ישלמו את מלוא התשלומים בתוך מספר ימים, וכי צריכים הם להיפגש עם גורם מהחל"ת - חברה לפיתוח תיירות, גוף שקשור לפיתוח הפרוייקט בעירייה. בכל פעם שהתקשרה, מסרו לה הנתבעים כי בכוונתם להיפגש עם אותו גורם בתוך מספר ימים.

17. עוד, הוסיפה, כי פיתחה מערכת יחסים חברית עם הנתבעים, סמכה עליהם בעיניים עצומות, והיתה בטוחה כי כל התשלומים שולמו על ידם עוד בחודש דצמבר, כפי שהבטיחו, ואף כתבו לה זאת מפורשות.
18. לדבריה, הנתבעים התחייבו לטפל בכל ענייני המכרז ובתשלום התשלומים על פיו, והיא העבירה את מלוא הכספים מיד לאחר שנתבקשה על ידם לעשות כן. מרגע שהעבירה את הכספים, לא עניינו אותה העניינים הפרוצדוראליים, שכן, סברה, כי הנתבעים ישלמו מיד את כל התשלומים והם מטפלים בכל.

19. לגרסתה, טענת הנתבעים לפיה ביום 1.1.08 הודיע להם בעלה סמי כי התחרט על זכייתם במכרז, וזו הסיבה שהביאה לאי תשלום הוצאות הפיתוח, אינה נכונה. ביום 1.1.08 נערכה פגישה במשרד הנתבעים בה נכחו היא, בעלה סמי וקרוב משפחה, ופגישה זו נסובה סביב גובה שכר טרחתם של הנתבעים עבור הליווי המשפטי של בניית יחידות הדיור ומכירתן.

20. לעדותה, הנתבעים דרשו שכר טרחה בשיעור של 5% ממכירת יחידות הדיור, ואילו בעלה סירב לכך, ובסיום הפגישה ביקש בעלה כי הנתבעים יחשבו על מחיר סביר יותר, שכן, לדעתו, שכר הטרחה הינו בלתי סביר. ביום 3.1.08 נפגשו הנתבעים שוב עם בעלה וסיכמו את גובה שכר טרחתם כך שיעמוד על 3.5% ממחיר יחידות הדיור.

21. כן, הדגישה, כי לאורך ההתקשרות עם הנתבעים, לא הביעו היא או בעלה חוסר החלטיות או "חרטה" בנוגע לעסקה.

22. לעדותה, היא ובעלה סברו כי לאחר ששילמו לנתבעים את מלוא הכספים מבעוד מועד, הללו ישלמו את התשלומים על פי התקדמות המכרז, ואילו היא ובעלה לא היו בקיאים במועדים המדוייקים של התשלומים למינהל, שכן סמכו על הנתבעים.

23. חרף דרישותיהם לברר מדוע בוטלה הזכייה במכרז, לא קיבלו הם הסבר מהנתבעים, והאחרונים אף סירבו להיפגש עימם.

24. כתוצאה ממעשי הנתבעים ומחדליהם, נגרמו להם נזקים כספיים ממשיים ואובדן רווחים פוטנציאליים שגלומים היו במכירת ששת יחידות הדיור שהיו אמורות להיבנות על המגרש.

25. כן הגישה מטעמה חוות דעת שמאית של שמאי המקרקעין, מר צבי שלו, המוצג ת/4, לפיה על הנתבעים לשלם לתובעת סך נזקיה בגין חילוט יתרת כספי הפיקדון שהופקד עם הגשת ההצעה למכרז בשיעור של 341,613 ₪, וכן לשלם לה את מלוא נזקיה השונים בגין אובדן זכייתה במכרז, הכוללים את חסרון הכיס שנגרם לה עקב אובדן ומניעת רווחים מכירת שש יחידות הדיור, בשיעור כולל של 1,800,000 ₪.

26. כן העיד מטעם התובעת מר דוד ג'ראד בתצהירו ת/2 כי הינו קרוב משפחה של התובעת ובעלה, ומתגורר בישראל משנת 1951, ושימש כקבלן בנייה עד ליציאתו לפנסיה.

27. בסמוך לחודש אוגוסט 2007, פירסם מינהל מקרקעי ישראל את מכרז מס' מר/2007/196 דנן במסגרתו הוזמן הציבור להציע הצעותיו לחכירת ארבעה מגרשים לבניית שתים עשרה יחידות דיור צמודות קרקע בעיר נתניה.

28. לדבריו, הוא עניין את התובעת ברכישת מגרש 72 שגודלו 2,307 מ"ר, עליו ניתן היה לבנות לפי תנאי המכרז שש יחידות דיור צמודות קרקע.

29. בעצתו, החליטו התובעת ובעלה לגשת למכרז עם הצעה של 3,600,000 מיליון ₪ לחכירת המגרש במסגרת המכרז. התובעת הודיעה לו כי עורך דין ילווה אותה מקצועית מכל הבחינות, לרבות ייעוץ וייצוג מול המינהל בכל הקשור להגשת ההצעה למכרז, וכי יינתן להם ליווי משפטי מלא.

30. במהלך חודש ספטמבר 2007 נפגש הוא עם עורכי הדין במשרדם ומסר להם את חוברת המכרז לצורך הגשת הצעה. כן הסב את תשומת ליבם כי המועד האחרון להגשת הצעה הוא ביום 11.11.07, וביקש מהם לקדם את העניין.

31. ביום 7.11.08 הגיעה התובעת לישראל ונפגשה עם הנתבעים במשרדם, בנוכחותו, לצורך חתימה על מסמכי המכרז ולצורך מסירת ערבות בנקאית בהתאם להוראות המכרז.

32. ברם, במהלך הפגישה הודיעו הנתבעים לתובעת, להפתעתה, כי קיים פגם טכני בהליך, שכן מהבנתם את תנאי המכרז, הרי שאין כל אפשרות לתושבי חוץ להציע הצעות למכרז. בד בבד, הציעו הנתבעים כי ישמשו הם "נאמנים", וכי חברת נתיב אשר בבעלותם תגיש היא את ההצעה במכרז, ותפעל למול המינהל בכל דבר ועניין אף לאחר הזכייה במכרז ועד גמר התשלומים על פי הוראות המכרז.

33. על פי המלצת הנתבעים, ישמשו הם כנאמניה של התובעת למשך תקופת ההתנהלות הכספית והמשפטית מול המינהל, בהתאם להוראות המכרז, ובסיומה יעבירו הנתבעים את מניותיהם בחברת נתיב לתובעת ללא תמורה, וזו תהפוך לבעלים החוקי של המגרש נשוא המכרז.

34. לדבריו, הנתבעים דרשו מהתובעת כי תמציא להם ערבות בנקאית חדשה תחת שמה של חברת נתיב לצורך הגשתה ביחד עם ההצעה למינהל, וזאת לאלתר, לאור דחיפות העניין.

35. ביום 11.11.07 קבע הוא עם הנתבעים פגישה בבנק, ומיד לאחר שהוציאו את הערבות הבנקאית הנדרשת, מסרו לו הנתבעים את הטפסים הרלוונטים לצורך הגשת ההצעה למכרז, והוא מיהר להגיש את ההצעה במינהל מקרקעי ישראל בתל אביב.

36. לאחר כשבועיים, בדק באתר האינטרנט של מינהל מקרקעי ישראל את תוצאות המכרז, וגילה כי חברת נתיב זכתה במכרז. מיד התקשר לנתבעים ולתובעת והודיע להם על הזכייה.

37. לעדותו, לצורך קידום העסקה בירר הוא כיצד יש לשלם את הוצאות פיתוח המגרשים. הוא הופנה לפקידה בשם איריס לרנק פטיאן, והיא אמרה לו כי עליהם להביא ערבות בנקאית ושישה שיקים או לחילופין, שיק בנקאי על מלוא הסכום. מיד התקשר לנתבע מס' 1 ומסר לו את המידע ואת הטלפון של אותה פקידה, והאחרון מסר לו כי הם יטפלו בכך.

38. כעבור שבוע, התקשר שוב למשרדם ושאל האם שילמו את התשלומים לחל"ת- חברה לפיתוח תיירות, והנתבע מס' 1 השיב כי הם מטפלים בתהליך ואין לו מה לדאוג. לדבריו, חש כי הוא מציק לנתבע ועל כן הפסיק "לנדנד" לנתבעים וסמך עליהם כי יטפלו בעניין.

39. עוד, העיד, כי ביום 3.1.08 נפגשו הוא וסמי אצל הנתבעים והאחרון סיכם עימם את גובה שכר טרחתם, כך שיעמוד על שיעור של 3.5% ממחיר מכירת יחידות הדיור. נושא תשלום הוצאות הפיתוח לחל"ת כלל לא עלה לדיון בפגישה זו.

40. עוד, הוסיף, כי טענת הנתבעים לפיה סמי הביע מורת רוח וחרטה לעניין הזכייה במכרז אינה נכונה, וכי התובעת וסמי היו שמחים מאוד על זכייתם במכרז.
41. כן, העיד, כי התובעת ובעלה העבירו לנתבעים, מבעוד מועד, את מלוא הכספים על מנת שאלו האחרונים ידאגו לשלמם על פי הוראות המכרז.

42. ביום 13.1.08 התקשרה אליו התובעת מסין והודיע לו כי הנתבעים שלחו לה הודעה בדואר האלקטרוני כי זכייתה במכרז בוטלה עקב אי תשלום הוצאות הפיתוח לחל"ת וכי הדבר אירע עקב "חוסר החלטיות בנוגע למכרז והעדר מתן הוראות ברורות להמשיך במכרז ולשלם את הוצאות החל"ת."

43. כן העיד מטעם התובעת עו"ד סמי חיים, בתצהירו ת/3, כי ביום 17.1.08 הגיעו למשרדו התובעת ובעלה, אותם מכיר הוא בעקבות טיפול בעניינים שונים שלהם, לפגישת ייעוץ.

44. התובעת ובעלה סיפרו לו כי העבירו לנתבעים, כחודש לפני מועד פגישה זו, סכום של למעלה מחמישה מיליון ש"ח, אשר נועד לכסות את כל תשלומי המכרז של מינהל מקרקעי ישראל לרכישת מקרקעין בעיר נתניה שהתובעת זכתה בו, באמצעות חברת מדף של הנתבעים, וכי לאחר שהעבירה לידם את מלוא הסכום, בוטלה זכייתה במכרז בשל אי תשלום במועד של אחד התשלומים אשר צריכים היו להיות משולמים למינהל.

45. לדידו, התובעת ובעלה שרויים היו בתדהמה מהעובדה כי הנתבעים לא שילמו את התשלומים אותם צריכים היו לשלם במועד, לאור העובדה כי הכספים היו כבר מצויים בחזקתם, ולא היתה מניעה לשלמם במועד.

46. עוד, הוסיף, כי לאור העובדה כי ההצעה למכרז הוגשה בשם חברה של הנתבעים, חשדו התובעת ובעלה כי נפלו קורבן למעשה עוקץ מצד הנתבעים. במיוחד לאור העובדה כי הנתבעים סירבו להיפגש עימה ולהסביר לה מדוע לא שילמו את התשלום הנדרש בזמן.
47. לדבריו, שלח הוא מכתב לנתבע מס' 1 בו ביקש ממנו להעביר לידיו את כל המסמכים הנוגעים לתיק, והאחרון שלח לו מכתב בתגובה כי העביר את כל המסמכים לבנה של התובעת עוד ביום 20.1.08.

ראיות הנתבעים

48. הנתבע מס' 1, עו"ד גד אלון, העיד בתצהירו נ/2 כי בתחילת שנת 2007 החלו שיחות ומגעים עם התובעת בנוגע לעסקאות שונות בהן התעניינה התובעת לצורך השקעה במקרקעין בישראל.

49. לעדותו, נוצרו יחסי אמון ויחסים חבריים בינם לבין התובעת והחלטות וייעוץ התקבלו בשיחות בעל פה ביניהם.

50. קרוב משפחה של התובעת, מר ג'ראד דוד, הציע לתובעת, ללא ידיעתו וללא שיתופו, כי תגיש הצעה למכרז דנן של המינהל,במסגרתו הוזמן הציבור להציע הצעות לחכירת ארבעה מגרשים לבניית שתיים עשרה יחידות דיור צמודות קרקע בעיר נתניה.

51. לאחר שמר ג'ראד הודיע להם כי בכוונת התובעת לגשת למכרז, נקבעה פגישה ביום 7.11.00 במשרדם לשם בחינת הגשת ההצעה למכרז, לאחר בדיקות שהם ערכו. לדבריו, לא היתה להם כל מעורבות או חלק בהצעת התנאים המסחריים למכרז, שנקבעו בלעדית על ידי התובעת ומר ג'ראד במשרדם.

52. לאור העובדה כי התובעת הינה תושבת חוץ, הוחלט על דעת כולם כי ההצעה למכרז תוגש על ידי חברת נתיב, הנמצאת בבעלותם, כעורכי דין, אליה תעביר התובעת את הכספים, וינוהל חשבון נאמנות על ידם.

53. לעדותו, סוכם עם התובעת כי שכר טרחתם יהיה בסך של 1,000$ לחודש במשך 24 חודשים ו-5% ממחיר מכירת יחידות הדיור שייבנו על המגרש, ביחס לכל יחידה.

54. עוד, העיד, כי חרף הסיכום עם התובעת לעניין שכר טרחתם, הגיע בעלה מר סמי לגיזיאל מאיטליה, והעלה את העניין לדיון מחדש בפגישות מיום 1.1.08 ומיום 3.1.08.

55. המועד האחרון להגשת הצעות למכרז היה 11.11.07 וממש בסמוך למועד זה העבירה התובעת את הסך של 360,000 ₪ על מנת להגיש את ההצעה למכרז, וההצעה הוגשה על ידם.

56. במקביל, פנו הם לבנק הפועלים בע"מ בו מתנהל החשבון על שם חברת נתיב בבקשה להכין ערבות בנקאית בנוסח הדרוש, לצורך התמודדות במכרז.

57. ביום 11.12.07 קיבלו הם הודעה כי ההצעה שהוגשה זכתה במכרז, והוא הודיע לתובעת באמצעות הדואר אלקטרוני כי הצעתה זכתה במכרז, וכעת עליה לשלם את יתרת התשלומים על פי לוח זמנים קבוע, אותו פירט במכתב.

(ראה: נספח 3 לנ/2).

58. ביום 19.12.07 העבירה התובעת לחשבון הנאמנות סך של 5,351,391 ₪ מתוכו שילמו הם, עוד באותו היום, סך של 3,952,176 ₪ למינהל מקרקעי ישראל עבור תשלום מס הרכישה ודמי הפיתוח.

(ראה: נספח 4 לנ/2).
59. לדבריו, לאחר תשלום זה שוחח הוא טלפונית עם בעלה של התובעת מספר פעמים, בהן הביע בעלה את מורת רוחו מהעסקה ומכך שלדעתו נעשתה בחיפזון רב, ללא מחשבה רבה, ומבלי שיהיה נוכח בכל שלביה. לאור זאת, הוחלט כי התובעת ובעלה ייפגשו עימם במשרדם בסוף חודש דצמבר 2007, ויקבלו החלטה כיצוד והאם להתקדם בעסקה.

60. במקביל, הודיע הוא לתובעת כי יש עוד תשלומים נוספים שיש לשלם במועדם, ועל כן יש לקבל את החלטתם בהקדם האפשרי.

61. לאחר הגעתם של התובעת ובעלה לישראל, התקיימה פגישה בין הצדדים ביום 1.1.08. בפגישה זו נכחו הם, התובעת, בעלה ומר ג'ראד. לעדותו, הפגישה היתה סוערת ובה הביע בעלה של התובעת את מורת רוחו הקשה מהמכרז, והביע חששו כי הם הולכים להפסיד כסף רב, וכן הוסיף כי עדיף להפסיד רק את הכסף שכבר שולם.

62. לעדותו, מרוח הדברים ומסיכום הפגישה היה ברור לו כי העסקה מוקפאת, ויש להמתין עם העברת יתרת התשלומים למינהל. בפגישה הבהיר הוא במפורש כי מחרת היום הינו המועד האחרון להעברת התשלום למינהל עבור הוצאות פיתוח, בכדי לעמוד בדרישות המכרז ולמנוע ביטול הזכייה. כן נמסר לתובעת כי לא ייעשו כל פעולות בחשבון הנאמנות אלא לאחר קבלת הוראה מפורשת בכתב על ידי התובעת או בעלה.

63. יתרה מזאת, נקבעה פגישת המשך למחרת היום, בה תקבל התובעת החלטה סופית האם בכל זאת להמשיך בעסקת הרכישה מול המינהל.

64. בסיום הפגישה ביקשה התובעת כי יעבירו סך של 368.609 ₪ מחשבון הנאמנות לחשבון אחר. לדבריו, הסביר לה כי אינו יכול לעשות כן ללא הוראה מפורשת ממנה בכתב, והיא מסרה לו כי אינה זוכרת את מספר החשבון וכי תשלח לו הוראות בכתב למחרת היום.

65. כעבור יומיים, ביום 3.1.08, שלחה אליהם התובעת הוראה בכתב, באמצעות הפקסימיליה, בה היא מבקשת להעביר סך של 368,609 ₪ מחשבון הנאמנות לחשבון אחר ממנו שולמו הכספים במועד הגשת ההצעה במכרז.

(ראה: נספח 8 לנ/2).

66. ביום 2.1.08, המועד האחרון לתשלום למינהל, התקשר בעלה של התובעת בבוקר וביטל את הפגישה אשר נקבעה בינם לאותו היום. לעדותו, שוחח עימו טלפונית וביקש לקבל תשובה מה עליהם לעשות בעניין התשלום למינהל, וזה הודיע להם כי ישיב להם תשובה, אולם לא נתן להם כל הוראות, לא בכתב ולא בעל פה.

67. למסקנתו, היה ברור לו כי לאור הפגישה יום קודם לכן ובהעדר הוראה בכתב, כמוסכם, אינם צריכים להעביר תשלום כלשהו.

68. ביום 3.1.08 הופיע בעלה של התובעת לפגישה במשרדם, אליה הגיע עם בנו וללא התובעת, ואף בפגישה זו מסרו לו כי במידה שהוא מעוניין להמשיך בעסקה מול המינהל, ינסו הם לפנות למינהל בבקשה למתן אורכה לתשלום הנדרש. ברם, האחרון לא נתן להם כל הוראות מתאימות והמשיך לטעון כי לא קיים היגיון כלכלי בעסקה. בפגישה זו הבהירו לו כי באם רצונו להמשיך בעסקה, עליו לשלוח להם הנחיות מפורשות בכתב.

69. לגרסתו, באם היו מעוניינים התובעת ובעלה בהמשך ביצוע העסקה, היו נותנים להם הוראות בכתב, ומאחר שלא עשו כן, יש בכך כדי להצביע על כך שהם לא מעוניינים בהמשך ביצוע העסקה שכן נוכחו לדעת כי איננה כדאית עבורם מבחינה כלכלית.

70. לאור אי העברת התשלום בהתאם לתנאי המכרז, הודיע המינהל כי הזכייה במכרז בוטלה. לדבריו, יידע הוא את התובעת ביום 10.1.08 כי בעקבות חוסר ההחלטיות שלהם והעדר הוראה ברורה כיצד עליהם לפעול - בוטלה זכייתם במכרז.

71. ביום 13.1.08 פנה הוא לועדת העסקאות של המינהל בבקשה שלא לחלט את הפיקדון בסך של 360,000 ₪ שהופקד. ביום 16.1.08, לבקשת התובעת, הורה הנתבע מס' 2 לבנק הפועלים בע"מ להעביר את כל יתרת הסכומים בחשבון חברת נתיב לחשבונה של התובעת.

72. בנוסף לכך, ביום 20.1.08 מסרו הם את כל המסמכים הנוגעים בעניין לבנה של התובעת.

73. עוד, העיד, כי רק ביום 25.2.08 קיבלו הם מכתב מהמינהל אודות ביטול העסקה, ולו חפצו התובעת ובעלה להמשיך בעסקה הרי שיכולים להודיע היו לנתבעים עד למועד זה, שכן ידעו הם על ביטול הזכייה כבר ביום 10.1.08.

74. לדבריו, פעלו הם במקצועיות וזהירות לאורך כל הדרך, וראייה לכך ניתן למצוא בכך שיום לפני המועד האחרון לתשלום הוצאות הפיתוח, קיבלו הם מכתב מהחל"ת, במענה לפנייתם, בעניין תחשיב הוצאות הפיתוח.

75. עדות דומה העיד הנתבע מס' 2, עו"ד אלון רסקי, בתצהירו נ/3, ומתייתר הצורך לחזור עליה.

ראיות הצד השלישי

76. הנתבעים שלחו הודעת צד שלישי למר סמי לגזיאל, בעלה של התובעת, בה טוענים הם כי השתלשלות האירועים נשוא התביעה נגרמה בשל הוראות האחרון ובשל מצגי השווא אותם הציג.

77. הצד השלישי, מר סמי לגזיאל, העיד בתצהירו ג'1 כי הנתבעים קיבלו הוראה מפורשת לשלם את כל התשלומים, ולדאוג לכל הדרוש בכדי לקדם את העסקה בה זכו במכרז.

78. עוד, הוסיף, כי אינו דובר היטב את השפה האנגלית ולכן רוב שיחות הטלפון בוצעו ע"י רעייתו, ואילו הוא התכתב עם הנתבעים באמצעות הדואר האלקטרוני.

79. לדבריו, לא הביע בפניהם כל מורת רוח מהעסקה או חרטה כלשהי, אלא ההיפך, הוא שמח מאוד על הזכייה במכרז ועל אפשרותם כמשפחה איטלקית לרכוש נכסים בישראל.

80. ביום 1.1.08 התקיימה פגישה במשרד הנתבעים, אשר נסבה סביב עניין אחד - גובה שכר טרחתם של עורכי הדין. הנתבעים דרשו, מצידם, שכר טרחה עצום בשיעור של 5% ממכירת יחידות הדיור, הצעה שלה הוא סירב בכל תוקף שכן סבר כי שכ"ט אינו צריך לעלות מעבר ל-2%. בסיום הפגישה, הציע לנתבעים כי יחשבו על שכר טרחה ראוי יותר, והצדדים קבעו להיפגש על מנת לדון שוב בעניין.

81. ביום 3.1.08 הגיעו הוא ובנו לדון שוב בעניין שכר הטרחה, ולבסוף סיכמו כי יעמוד הוא על 3.5% ממחיר מכירת יחידות הדיור.

82. כן, העיד, כי במהלך שתי פגישות אלו, הנתבעים לא העלו כלל את נושא התשלומים שיש לשלם על פי הוראות המכרז, וכי לאחר שהעבירו הוא ורעייתו את מלוא התשלומים אליהם, לא ידעו כי הנתבעים לא העבירו תשלום כלשהו למינהל.

83. ביום 10.1.08, בעת ששהו הוא ורעייתו בסין, הוכו בתדהמה מוחלטת, לדבריו, כאשר הנתבעים הודיעו להם בדואר אלקטרוני כי זכייתם במכרז בוטלה עקב אי תשלום הוצאות פיתוח.

84. לעדותו, מיום זה ואילך ביקשו הם מהנתבעים הסברים מפורשים לפשר ביטול הזכייה במכרז, ברם, לא קיבלו הסבר המניח את הדעת עד כה.

85. במקביל, פנה הוא למר ג'ראד על מנת שיברר האם ניתן להציל את הזכייה במכרז, וזה פנה לעו"ד יוסי כהן, אשר ניסה לעשות כן אולם לא הצליח להשיב להם את זכייתם במכרז.

86. כתוצאה ממעשי הנתבעים, נגרמו להם נזקים כספיים ממשיים, והמינהל חילט את הערבות הבנקאית בסך של 360,000 ₪, וכן הפסידו את כל הרווח הפוטנציאלי שהיה צפוי בעסקה.

87. כן העיד מטעם הצד השלישי עו"ד יוסי כהן, בתצהירו ג'4, כי במהלך חודש ינואר 2008 פנה אליו מר ג'ראד וסיפר לו כי קרובי משפחתו מאיטליה הפקידו בידי שני עורכי דין בארץ סכום של למעלה מ-5 מיליון ₪, ואלה התרשלו ולא העבירו את התשלומים למינהל, כפי שנתבקשו. מר ג'ראד פנה אליו בבקשה לקבל את עזרתו הדחופה ולנסות ולהציל את זכייתם במכרז.

88. בנסיבות אלה, פנה הוא למר אלי דלל ששימש באותה עת כמנכ"ל חל"ת חדרה, וקבע עימו פגישה דחופה, בה ביקש ממנו לבחון עבורו את העניין. לאחר מספר ימים נתקבלה תשובה לפיה למרות מאמציו הרבים להשיב לתובעת את הזכייה במכרז, הרי שהדבר בלתי אפשרי, שכן התשלום לחל"ת הינו מובנה ומהווה חלק בלתי נפרד מתנאי המכרז.

89. עדות דומה העיד מר דוד ג'ראד, בתצהירו נ/3.

הכרעה

90. לנוכח מכלול הראיות שהובאו בפניי, אקדים ואומר כי דין התביעה להתקבל, חלקית, והכל מן הטעמים שיפורטו כדלקמן.

91. עיון בתכתובת בין הצדדים, אשר הוצגה בפניי, מעלה כי אין חולק כי בתחילת הדרך, התובעת ובעלה מרוצים היו מזכייתם במכרז והיו חפצים בביצוע העסקה, עמדו בקשר רצוף עם הנתבעים לגביו, ואף העבירו את מלוא התשלומים הנדרשים למכרז מראש.

92. עיקר המחלוקת בין הצדדים הינה בסוגיה האם הנתבעים התרשלו בכך שלא שילמו את התשלומים למינהל במועד והאם נהגו בסבירות ראוייה בעניין זה כעורכי דין.

93. הצדדים קיימו מספר פגישות ביניהם במשרד הנתבעים ודנו בענייני המכרז, אולם, לטענת התובעת, לא היא ולא בעלה הודיעו להם כי ברצונם לחדול מהמשך העסקה והנתבעים בחרו שלא לשלם את התשלום למינהל על דעת עצמם. מנגד, גורסים הנתבעים כי בעלה של התובעת לא נתן להם הוראה מפורשת בכתב לתשלומם וכי הנתבעים לא הודיעו לתובעת כי לא שילמו את התשלום עבור המינהל שכן מר לגזיאל הביע את מורת רוחו מהעסקה וביקש שלא ישלמו מאומה ללא הוראה מפורשת שלו בכתב.

94. ביום 19.12.07 שילמו הנתבעים סך של 3,952,176 ש"ח למינהל, בהתאם להוראת התובעת. התרשמתי, כי בשלב זה הצדדים היו מתואמים ביניהם והיתה הבנה הדדית כי יש לשלם את התשלומים בהתאם לתנאי המכרז. תימוכין לזאת, ניתן למצוא בכך שבאותו היום בו התובעת העבירה לחשבון הנתבעים את מלוא הכספים נשוא המכרז, ביום 19.12.07, שילמו הנתבעים את הסך הנ"ל למינהל.

95. הצדדים קיימו ביניהם פגישה במשרד הנתבעים ביום 1.1.08, יום לפני המועד האחרון לתשלום דמי המינהל. לטענת התובעת, פגישה זו נקבעה מראש, עוד ביום 11.12.07, ועניינה היה גובה שכר הטרחה של הנתבעים.

96. לראייה, צירפה התובעת הודעת דואר אלקטרונית מיום 11.12.07, בו כתבו הנתבעים כי הם מבינים כי התובעת ומר לגזיאל ישהו בארץ בסוף חודש דצמבר וכי אז יפגשו וידונו בכל הפרטים, לרבות, העניינים "ביננו לביניכם", לאמור, ענייני שכר טרחה.

(ראה: נספח ב' לת/1).

97. מנגד, גורסים הנתבעים כי בפגישה זו שוחחו הצדדים על עניין התשלום למינהל ואלה התריעו בפני התובעת ובעלה כי עליהם להגיע להחלטה בעניין שכן למחרת חל היום האחרון לתשלום.

98. התובעת אישרה בחקירתה הנגדית כי שוחחו בפגישה על יתרת התשלום למינהל, כדלקמן:

" דיברנו על הוצאות הפיתוח, סדר התשלומים הוחלף.
ש. היינו, את מאשרת שדיברתם על הוצאות הפיתוח?
ת. דיברנו על התשלום השני. "

(ראה: פרטיכל בעמוד 13 שורות 8-10).

99. לאחר עייני בראיות אלה, לא מצאתי בדל של ראייה לכך כי הנתבעים ביקשו מן התובעת ובעלה משלוח הוראה בכתב להעברת הכספים למינהל ביום למחרת, דבר עליו חלוקים הצדדים.

100. לגרסת התובעת, אשר נתמכה בעדותו של בעלה ושל מר ג'ראר דוד, לא הביעו בפני הנתבעים מורת רוח מביצוע העסקה, וסברו כי מאחר שהעבירו לידם את מלוא הכספים, מבעוד מועד, הנתבעים יבצעו את תפקידם וישלמו את התשלומים על פי הוראות המכרז.

101. תימוכין לגרסתה ניתן למצוא אף בדברי הנתבע מס' 1 בחקירתו הנגדית, כדלקמן:
ש. בשום מייל אין שום מילה על כך או טענה כזו, אני מפנה אותך לכל תכתובת המיילים מהיום שקיבלת את הכסף ועד שהם הגיעו לארץ. להיפך, סמי שואל אותך מתי אתה משלם ומדוע זה לא שולם עד כה, ובמייל אחד סמי שואל מדוע ביקשת את הכסף מראש כשאתה לא פונה לחל"ת, השאלה היא – מתי בדיוק ניהלת שיחות טלפון שהוא התחרט על העסקה?
ת.      סמי לא אמר לי שהוא מתחרט על העסקה, הוא אמר לי שיש לו ספקות לגבי טיב העסקה, לגבי הכדאיות הכלכלית, הוא אמר לי במילים האלה "אני הולך להפסיד פה מאות אלפי דולרים" ואני כעו"ד, אבסורד שאני עומד כאן כנתבע כשהגנתי עליו. אמרתי לו שאם הוא רוצה שאשלם מתוך הכספים שהועברו אלינו כנאמנים. אציין שסמי ביקש בשלב מסויים שאכן נאשר בכתב שאנו נאמנים על הכסף ושהכסף הוא בנאמנות ושהחברה תועבר אח"כ אליהם וכו' וכו'. ההנחיה הפשוטה שלי היתה אחת, תן לי הנחיה בכתב ובוודאי ובוודאי אחרי קיום הפגישה ביום 1.1.08.
ש.    אבל קיבלת הנחייה בכתב לשלם?
ת.     לא.
ש.     אבל אני מפנה אותך למיילים מיום 24 ו – 26 לדצמבר 2008, לגבי תשלום החל"ת? תוך כדי שאתה שולח את המייל הזה סמי מתחרט על העסקה ולא רוצה אותה. איך אתה מסביר את זה ?
ת.     זה לא שתוך כדי מייל אני החזקתי את הטלפון ודיברתי איתו, הדברים התנהלו לצורך ציר זמן מסויים, אני מקבל שיחות טלפון מלקוח שנמצא באיטליה שמידי פעם ראיתי שהטון שלו הולך ומחריף לגבי העסקה. שעה שאני יודע שהמועד האחרון לתשלום הוא 2.1.08, ז"א שאני יודע מראש אני נפגש עימו פנים מול פנים ב – 31.12.07 ורציתי לקבל ממנו הנחיות.
ש.     משהו כאן לא מסתדר לי. אנו עורכי דין. אתה עו"ד גם כנאמן על הכספים ואתה טוען לחשש שהם יתחרטו ומצד שני קיבלת הוראה מפורשת לשלם את כל התשלומים, לשיטתך, תכתוב מכתב ותציין זאת במייל "סמי, אני מודאג מכל ההתנהלות שלך, מצד אחד אתה אומר לי לשלם ומצד שני אתה לא בטוח לגבי העסקה ושהמועד האחרון הוא 2.1.08 ושצריך לקבל החלטה". במקום זה אתה לא מגיב וטוען שהם התחרטו. יש הגיון בטענתך זו?
ת.     בוודאי. מכיוון שאם אני מדבר עם הלקוח בטלפון כעו"ד, ובוודאי בשעה שמדובר במערכת יחסים מיוחדת. כשמדובר בשתי עסקאות קודמות שאמרנו לתובעת ובעלה לא להיכנס אליהן, שאלתי את סמי מתי נפגשים ומתי הם באים, הם הגיעו לארץ ב – 31.12.07 וב – 1.1.08 היתה פגישה, מה יותר מזה?".

(ראה: פרטיכל בעמוד 38 שורות 12-24, בעמוד 39 ובעמוד 40 שורות 1-2; ההדגשה אינה במקור- ח.י.).
102. כמו כן, לשאלת בית המשפט מדוע לא שלח מכתב בדואר אלקטרוני המבקש הוראות חד משמעיות באם לשלם כסף למינהל, וזאת לאור העובדה כי ציין כי לא רצה לעשות מעשה העולה כדי רשלנות מקצועית, השיב הנתבע מס' 1, כדלקמן:
"תשובתי היא, כפי שכבר נאמר, הדברים התנהלו במקביל היינו, גם ההתנהלות מול החל"ת לא הסתיימה, ולראיה, שרק ב-1.1 התקבל הפקס מהחל"ת ובו הסכומים המדויקים והמועדים שבו היו צריכים לשלם לביטוח.
יש להבין, לנו היה ברור שאנחנו נפגשים עם הלקוחות אם זה ב-31 או אם זה ב-1, זה דובר הרבה פעמים ויש על כך מכתבים ומיילים, אני מקבל מהחל"ת את ההצמדות ושם זה נגמר. למיטב ידיעתי, הפגישה נקבעה בשעה 16:00 ובשעה 15:30 הגיע פקס. זה לא הגיע סתם, זה הגיע בעקבות לחץ ופעולות שלנו."
(ראה: פרטיכל בעמוד 40 שורות 7-15).

103. לאמור, הנתבע מודה כי מר לגזיאל לא הודיע לו כי הוא מתחרט על העסקה, ובאם היה לו ספק בכך היה עליו לפנות אל התובעת או אל בעלה, בכתב, ולדרוש תשובה ברורה לעניין ההתקשרות בכתב, אף היא, לאלתר.

104. כמו כן, ניתן למצוא תימוכין לגרסתה של התובעת בהתנהגותה ובהתנהגות בעלה לאחר ביטול המכרז וכן לאחר שנודע להם על ביטול זכייתם במכרז, בכך שניסו הם לקבוע פגישה עם הנתבעים, אך ללא הועיל, ועל כן, פנו הם לעו"ד יוסי כהן על מנת שיטפל עבורם בעניין זה וישיב להם את הזכייה במכרז.

105. לעניין זה העידה התובעת בחקירתה הנגדית, כדלקמן:
"ש. ב – 10.1.2008 קיבלתם מייל מהנתבעים שאומר לכם שבגלל חוסר ההחלטיות שלכם במכרז ובגלל העדר הוראות מתאימות לשלם, הזכייה שלכם בוטלה, את זוכרת זאת?
ת.     כן. נכון. זוכרת זאת.
ש.     אתם שולחים בחזרה 2 מיילים האחד בשעה 12:38 בצהרים והשני בשעה: 14:06 בצהרים. לגבי המייל משעה 12:38 נספח ה' לתצהירך, כמה שעות אחרי שמודיעים להם שהזכייה שלכם בוטלה, היתה שיחת טלפון וההוראות הן להחזיר חזרה את הכסף שהופקד אצל עוה"ד הנתבעים במייל משעה 14:06, אני אומר לך שזה מראה שאתם הייתם מאוד מרוצים מהעובדה שהזכייה בוטלה וכל שעניין אתכם זה לקבל בחזרה את הכסף וכך כתבתם לנתבעים במייל זה?
ת.      אנו קיבלנו מייל בשעה 11:15 – מאוד הופתענו והיינו מזועזעים, היינו בבית מלון והצלחנו לגשת לאינטרנט ולשלוח מייל ב – 12:38. לגבי המייל השני משעה 14:06 – היינו מאוד מופתעים ממה שקרה, חששנו וגם חשבנו שרימו אותנו. לכן בעלי ביקש בחזרה את הכסף.
ש.     ואת מבינה שברגע שמחזירים את הכסף בחזרה, אי אפשר להתקדם בעסקה?
ת.      ראשית - לפי המייל שלו העסקה כבר הסתיימה. דבר שני – באותו רגע, חששנו שמדובר במרמה כי היה נראה לנו בלתי אפשרי שאחרי כל מה שהיה, הנתבעים לא שילמו. דבר שלישי – אחרי שהחזירו לנו את הכסף, הבנתי שמדובר בטעות.
ש.     ז"א שאת מעולם לא ביקשת מעוה"ד הנתבעים לפעול מול המנהל למען ביטול ההחלטה על הביטול?
ת.     באותו רגע נבהלנו כי חששנו שמדובר במירמה כי הכסף היה שם כבר מדצמבר.
ש.    ולכן ביקשתם את הכסף בחזרה?
ת.     כן.
ש.    לשאלת בית המשפט: מדוע לא ביקשתם מהנתבעים לפעול להארכת מועד לצורך ביצוע התשלומים?
ת.     כי המייל מיום 10.1.08 שהנתבעים שלחו לנו לא היה תקין. הם כתבו במייל שעל פי כל השיחות בינינו והפגישות בארץ, בהעדר הוראות מתאימות להמשיך, בגלל זה הביטול, וכל זה לא נכון. אנו ידענו שזה לא נכון ואני ובעלי שאלנו את עצמנו למה הנתבעים טוענים כך ושיש כאן משהו לא ברור."

(ראה: פרטיכל עמ' 19 שורות 6-23, עמ' 20 שורות 1-17).

106. כמו כן, פנו התובעת ובעלה לקבלת שירותיו של עו"ד סמי חיים, אשר פעל באופן מיידי להשגת כל המסמכים שהוחזקו אצל הנתבעים, ואף מר ג'ראד פנה לעו"ד יוסי כהן שיעזור להם אף הוא להציל את זכייתם במכרז.

107. לאור מעשיהם אלה, אשר נעשו לאחר קבלת המידע שקיבלו מהנתבעים, התרשמתי כי התובעת ובעלה חשו תדהמה רבה לאור ביטול זכייתם במכרז, ועשו כל שניתן על מנת להשיב זכייתם.

108. מסקנתי, הינה, כי משנמסרה לנתבעים הוראה מפורשת לשלם את הכספים למינהל ונמסרו להם מלוא התשלומים, הרי שבאם לא היו בטוחים בעניין, היה עליהם לפנות בכתב לתובעת או לבעלה, או אף למר דוד ג'ראד אשר ליווה את העסקה מתחילתה מטעם התובעת, ולבקש הנחייה מפורשת בכתב.

109. הנתבעים לא הוכיחו בפני כי עשו ככל שביכולתם על מנת להדגיש בפני התובעת כי מועד התשלום למינהל הינו למחרת היום, ולא מצאתי בדל של ראייה כי מסרו לתובעת ולבעלה כי דורשים הם תשובה ברורה בעניין בכתב, לאלתר ובאופן חד משמעי.

110. כמו כן, אין זה הגיוני כי יום למחרת המועד האחרון לביצוע התשלום למינהל, ביום 3.1.08, נפגשו הנתבעים עם מר לגזיאל במשרדם, דנו עימו בעניין שכר טרחתם ולא מסרו לו כי לא שילמו את התשלום למינהל במועד. נשאלת השאלה, איפוא, לשם מה לדון בעניין גובה שכר הטרחה באם כבר ידעו באותה העת כי לא שילמו את התשלום למינהל?

111. כמו כן, העובדה כי הנתבעים לא ערכו הסכם שכר טרחה ולא הסכם נאמנות עם התובעת או עם בעלה, עומדת לרועץ לנתבעים, ותומכת בטענות התובעת ובעלה כי לא נהגו למסור לנתבעים הוראות בכתב.

112. אף הנתבעים הודו בסיכומיהם כי מערכת היחסים ששררה בין הצדדים איפשרה התנהלות שאינה דקדקנית ולא היתה תחושה כי יש צורך לעגן בכתב כל הסכמה לפעולה כלשהי.

113. עולה, איפוא, כי הנתבעים התרשלו כלפי התובעת בשל כך שלא שילמו את התשלומים למינהל במועד בהתאם להוראות המכרז, כפי שנוהג היה בסבירות רבה עורך דין המלווה עסקת מקרקעין, והיודע מה התוצאה הנודעת לאי תשלום במועד למינהל.

לעניין חובתו של עורך הדין לפעול במיומנות ובתם לב כלפי שולחו נקבע בת"א (י-ם) 5112/03 טי.גי.סי הנדסה בע"מ נ' י. צדקה ניהול ואחזקות בע"מ, (לא פורסם- נבו), כדלקמן:

"היקפה ומידתה של חבות עורך הדין כלפי הצד שכנגד תלויה בנסיבות העובדתיות של כל מקרה ומקרה. ככלל, ניתן לומר, שכאשר מדובר בעסקה מורכבת וסבוכה מבחינה משפטית בה עורך דין מייצג צד אחד לעסקה, בעוד הצד שכנגד איננו מיוצג, על עורך הדין מוטלת חובה להפנות את תשומת ליבו של הצד השני באופן ברור לכך שייטיב לעשות אם יהיה גם הוא מיוצג על ידי עורך דין מטעמו".
כן ראה: ע"א 2625/02 עו"ד נחום נ' דורנבאום, פ"ד נח(3) 385, 399-400, כדלקמן:

"כיום אין חולק על כך שעורכי דין חבים בחובת זהירות כלפי לקוחותיהם ... מקורותיה של חובת הזהירות זו של נותני שירותים, גם בגין מעשים לא זהירים, באחריות המוטלת בשל מצג השווא הרשלני, הלא הוא היזק הדיבור. בית המשפט מצא כי מצבים אלה עומדים בתנאים שנקבעו להטלת האחריות בגין היזק הדיבור בהמ' 106/54 וינשטיין נ' קדימה, פ"ד ח(2) 1317; בין עורך הדין ללקוחו מתקיימים יחסים חוזיים, עורך הדין נוטל כלפי לקוחו אחריות, ואין זה אלא טבעי וסביר שהלקוח יסתמך על כך שעורך דינו יפעל תוך הקפדה על שמירת חובת זהירות, והדברים נאמרו בפרשת שרמן, בעמ' 463:
"עורך דין, המקבל על עצמו טיפול בענייניו של לקוח... רואים אותו כמי שמציג לפניו מצג מכללא 'לפיו הוא בעל הכישורים המתאימים, הידע והיכולת להבין ולנהל את הבעיה המוצגת בפניו וכי הוא מתעתד להפעיל מידה של אחריות סבירה שבה היה נוהג עורך דין רגיל בנסיבות דומות."

עוד ראה: ע"א 6645/00 עו"ד שלמה ערד נ' אבן זאק, פ"ד נו(5) 365, כדלקמן:

"היחס שבין עורך-דין ללקוחו מיוסד על אמון בלי מצרים. הלקוח הוא לרוב הדיוט בעניני המקצוע, והוא סומך על עורך-הדין כי יילחם לו באמונה וכי יגן על זכויותיו במיטב כשרונו ויכלתו... נאמנות זו היא רוח אָפיו של המקצוע, היסוד עליו הוא בנוי. טול את מידת הנאמנות אשר הלקוח רוחש לפרקליטו ונטלת את נשמתו של המקצוע".
וכן ראה: ת"א (תל-אביב-יפו) 2221/00 ג.ש.ק. (1983) בע"מ נ' עו"ד נעמי לביא, , כדלקמן:

"את אמות המידה הראויות ואת הקריטריונים הנדרשים לעיצוב סטנדרט המיומנות והזהירות האמורים, ניתן לשאוב משני מקורות עיקריים; ראשית, הדין כפי שהתגבש בהלכה באשר לרמת המיומנות והזהירות הנדרשת מבעל מקצוע כלפי מי שהוא חב חובה כלפיו. שנית, מהדין הספציפי הקובע את נורמות ההתנהגות הראויות לעורך דין בתור שכזה. הכוונה היא לכללים המוצאים מקומם וביטוים בחוק לשכת עורכי הדין, תשכ"א-1961 ובתקנות והכללים המסתעפים ממנו.
חובותיו של עורך הדין, כבעל מקצוע סביר, פורשו ועוגנו בפסיקה מגוונת. כך למשל, נפסק, כי מעורך הדין, העושה מלאכתו למען לקוחו, נדרשת רמה מסוימת בכל הקשור לידיעת החוק. מוטלת עליו החובה להכין כתבי טענות כראוי ולעמוד בסדרי הדין. כמו כן, נדרש עורך הדין להסביר ללקוחו משמעותו של כל מסמך עליו הוא חותם, ולהסביר לו את מצב הדברים לאשורו בכל הקשור להוראות החוק והפסיקה החלות על עניינו (לסקירה מפורטת ראה "עניין שרמן").
ניתן לסכם ולומר, כי על עורך הדין חלה החובה להפעיל כושר סביר... כב' השופטת פלפל היטיבה להגדיר את אותו "כושר סביר", כדלהלן:
"כושר מקצועי של עו"ד סביר, לעשות שימוש בשיקול דעתו בהתחשב במאטריה המשפטית הנדונה ולאורה לכוון את צעדיו."

114. על פי הלכות אלה, היה על הנתבעים לא לישב בחיבוק ידיים אלא להפעיל כושר החלטה סביר, ולדרוש במפגיע הודעת אישור או ביטול בכתב מלקותיהם לביצוע התשלום למינהל.

115. הדבר אף דרוש ונחוץ לכיסוי פעולותיהם המשפטיות של הנתבעים כעורכי דין שמא ייתבעו בתביעה בעילה של רשלנות מקצועית, מה גם בתחום המקרקעין היקר, כפי שאכן ארע, בפועל.

116. על כן, מטעמים מצברים אלה, מקבלת אנכי את התביעה.

הודעת צד שלישי

117. הנתבעים שיגרו הודעת צד שלישי למר סמי לגזיאל בה הם טוענים כי השתלשלות האירועים נשוא התביעה נגרמה בשל הוראות מר לגזיאל ועקב מצג השווא שלו.

118. לגרסתם, מר לגזיאל הציג בפניהם מצג לפיו הוא אינו מעוניין בהמשך ביצוע התשלומים למינהל, והורה להם שלא להעביר כספים מחשבון הנאמנות ללא קבלת אישור מפורט בכתב ממנו או מהתובעת.

119. מנגד, גורס מר לגזיאל כי לא הביע בפני הנתבעים כל מורת רוח, חרטה או הסתייגות מהזכייה במכרז.

120. כאמור לעיל, הגעתי למסקנה כי הנתבעים לא הוכיחו בפני כי מר לגזיאל לא היה מרוצה מהעסקה, אלא נהפוך הוא, הראיות מצביעות על כך כי האחרון היה נלהב מהעסקה, שוחח עם הנתבעים מספר פעמים לגביה, שלח לנתבעים את מלוא הכספים, מראש, על פי בקשתם, ולא הביע כל מורת רוח מהעסקה.

121. ושוב, באם היה לנתבעים חשש כלשהו, הרי שהיה עליהם לברר זאת באופן חד משמעי, ולבקש מהתובעת או ממר לגזיאל דרישה נוקבת וברורה למתן הוראות ברורות בכתב באם לשלם את התשלום למינהל.

122. אף אמירת הנתבעים כי אינטרסם היה בקיום עיסקת המכרז שכן ציפו לשכר בשיעור של 3.5 אחוזים ממכר כל אחת משש היחידות הצפויות להיבנות, אינה מרפאה מחדלם בבירור מתועד, נוקב וחד משמעי אודות חפצם של מרשיהם.

123. אשר על כן, דוחה אנוכי את ההודעה לצד השלישי.

הנזק
חילוט דמי הערבות הבנקאית

124. לטענת התובעת, נגרם לה נזק בשל חילוט הערבות הבנקאית בסך של -
360,000 ₪, שהופקד על ידה ביום 11.11.07, לצורך הוצאת ערבות בנקאית בשם חברת נתיב עם הגשת ההצעה למכרז.
בנסיבות שנוצרו, סביר הוא להורות כי יש מקום להשיב לתובעת סכום זה, שאיבדה ללא השב ובלא מתכוון בתהליך ההתקשרות במכרז.

בסיכומי ב"כ התובעת צויין כי לאור החזר הפרשי הצמדה בסך של כ – 20,000 ₪ מהמינהל סך הנזק שנגרם הוא 341,613 ₪ - וסכום זה יש להשיבו בראש נזק זה.





פיצוי בגין אבדן יחידות הדיור

125. כן דורשים בני הזוג פיצוי בגין אובדן הרווח שהיה צפוי במכירת 6 יחידות המגורים בפרוייקט בשיעור של 1,800,000 ₪, בהתאם לחוות הדעת ת/4 שהוגשה מטעמם.

126. לאחר עייני בחוות הדעת מטעם התובעת שנערכה ע"י השמאי מר צבי שלו, עולה כי המקרקעין לא נבדקו ולא הובאו כל נתונים היכן עומד הפרוייקט, והשמאי הודה בחקירתו הנגדית כי הנתונים נמסרו לו על ידי מר ג'ראר דוד.

(ראה: פרטיכל בעמוד 33 שורות 15-21).

127. כמו כן, מציין השמאי בעמוד 20 לחוות הדעת כי מומלץ לערוך ניתוח חוזר של כדאיותו הכלכלית של הפרויקט לאחר ביצוע תכנון מפורט של יחידות הדיור והוצאת היתר בנייה. מכאן, שניתוח שכזה לא נעשה, ואין להגיע למסקנה בנידון.

(ראה: המוצג ת/4).

128. מכל האמור לעיל, דוחה אנוכי את מסקנות חוות הדעת בעניין זה, וקובעת כי התובעת לא הוכיחה כי עליה לקבל פיצוי בגין אובדן הרווח שהיה צפוי ממכירת יחידות דיור, לו ניבנו.

פיצוי בגין אבדן רווח מכירת המגרש

129. המגרש נרכש בסך של 3,600,000 ₪ ושוויו המוערך ליום מתן חוות הדעת ת/4 הינו בסך של 4,360,000 ₪, בהתאם לסעיף 16 לה, נזק שכומת ע"י התובעת בכתב תביעתה בסך של 700,000 ₪ בלבד, והינו מהווה הפסד בפועל לתובעת, להבדיל מנזק פוטנציאלי עקב מכירת היחידות, לו ניבנו.
בעניין זה, יש לאשר, איפוא, ההפסד שנגרם עקב שלילת האפשרות למכור המגרש וזאת בסך של 700,000 ₪.

130. בשולי הדברים יצויין כי לא הוגשה חוות דעת נגדית מטעם הנתבעים, דבר האומר "דרשני".

סיכום

131. התביעה העיקרית מתקבלת בחלקה.

132. הנתבעים ישלמו לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 341,613 ₪ בגין חילוט הערבות הבנקאית, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

133. כמו כן, ישלמו הנתבעים לתובעת, ביחד ולחוד, פיצוי בסך של 700,000 ₪ בגין אובדן רווח מכירת המגרש, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

134. בנוסף, ישלמו הנתבעים לתובעת, ביחד ולחוד, הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בצירוף דמי מע"מ כחוק בסך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

135. ההודעה כנגד צד שלישי, מר סמי לגזיאל, נדחית בזאת.



136. הנתבעים ישאו בהוצאות מר סמי לגזיאל, הצד השלישי, בסך של 7,500 ₪ תוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון