רשלנות מקצועית של עורך דין בתיק ליקויי בניה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה בגין רשלנות מקצועית של עורך דין בתיק ליקויי בניה:

לפני תביעה כספית שהגישו התובעים נגד הנתבע 1 (להלן: "הנתבע"), עורך דין במקצועו, בגין רשלנות מקצועית, ונגד הנתבעת 2, חברה לביטוח (להלן: "חברת הביטוח"), בה היה הנתבע מבוטח בתקופה הרלוונטית בביטוח אחריות מקצועית.

חברת הביטוח התכחשה לחובתה ליתן כיסוי ביטוחי, ולפיכך הגיש נגדה הנתבע הודעה לצד ג'.

בפתח ישיבת ההוכחות, הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, לפיה ניתן פסק דין בתביעה העיקרית נגד הנתבע לטובת התובעים, על סך 480,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית של חוב פסוק מאותו יום ועד מועד התשלום, התביעה בין הנתבע וצד ג' תמשיך להתברר, ובמידה וחברת הביטוח תחויב בסכום כלשהו, היא תשלמו ישירות לתובעים בניכוי השתתפות עצמית. כן הוסכם כי הנתבע וצד ג' שומרים על זכויותיהם להעלות בתביעה שבינם את הטענות שבכתבי טענותיהם.

א. העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים.
1. הנתבע ייצג את התובעים בתביעה בגין ליקויי בנייה שהגישו נגד חברה קבלנית, קאלש מרדכי נכסים ובניין (1994) בע"מ (להלן: "הקבלן"), על סך 2,717,836 ₪, לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ת.א. 1020/02) . הצדדים לתביעת ליקויי הבנייה הגיעו להסכמה דיונית בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, מהנדס יצחק ברמן, שנתן חוות דעת בדבר הליקויים.

2. בית המשפט שדן בתביעת הליקויים קצב מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעם התובעים ואלה לא עמדו בו. בדיון מיום 21.11.05 הודיע עו"ד ממשרדו של הנתבע כי עקב טעות לא הוגשו התצהירים ולא התבקשה דחייה. בעקבות זאת קבע כבוד השופט, הרשם ש' ברוך ז"ל, כי לא הוגשו תצהירים וחוות דעת, וכי יש לקבוע כי התובעים לא הוכיחו את תביעתם, אך לבסוף האריך את המועד להגשת התצהירים עד יום 15.12.05, כפוף לתשלום הוצאות לטובת הנתבעים בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ עד ליום 1.12.05. כן קבע כי: "לא ישולם הסכום במלואו ובמועדו, תיחשב הבקשה להארכת מועד כאילו נדחתה, והתובעים יחשבו כמי שלא הוכיחו את תביעתם, על כל המשמעויות הידועות לכך".

3. התצהירים לא הוגשו, וההוצאות לא שולמו, וביום 28.12.05 קבע השופט ברוך כי התובעים לא הגישו תצהירים במועד ולא שילמו את ההוצאות ולפיכך לא הוכיחו את תביעתם והיא נדחית. כן חויבו התובעים בהוצאות בסך 30,000 ₪ בתוספת מע"מ.

4. ביום 29.1.06 הגיש הנתבע בשם התובעים בקשה לביטול פסק הדין שניתן ביום 28.12.05, וביום 20.3.06 דחה השופט ברוך את הבקשה, הן בשל כך שלא קוים התנאי להארכת המועד, והן משום שלא הצביעו על טעמים שיש בהם כדי להצדיק ביטול פסק הדין.

5. ביום 25.4.06 הגיש הנתבע בשם התובעים הודעת ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"א 1921/06), על ההחלטה מיום 20.3.06 לדחות את הבקשה לביטול פסק הדין. ביום 26.6.06 נדון הערעור, במסגרתו הצהיר הנתבע כי ההוצאות שקבע השופט ברוך לא שולמו מאחר והנתבע הבין כי ב"כ הקבלן ויתר עליהם. כבוד השופטת ש' דותן קבעה כי הערעור הוגש באיחור של 7 ימים, כי הנתבע לא טען במסגרת הערעור דבר בשאלת הסמכות לדחות את התביעה בשל אי הגשת התצהירים או שהייתה סמכות רק למחוק אותה, ולכן אין מקום לדון בשאלה זו במסגרת הערעור, כמו כן קבעה כי הטענות שהעלה הנתבע בדבר הסכמת ב"כ הקבלן לוותר על ההוצאות אינן מבוססות, וכך גם הטענות לפיהן לא הוגשו התצהירים עקב טעות של פקידה במשרדו. לבסוף, קבע בית המשפט כי מאחר ומומחה מוסכם מטעם בית המשפט קבע כי נתגלו ליקויי בנייה בהיקף של כ- 700,000 ₪, הרי שהתביעה אינה מחוסרת בסיס, וניתן יהיה להסתפק במחיקת התביעה, בכפוף לכך שכל ההוצאות שנפסקו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, ישולמו לא יאוחר מיום 15.10.06, וכי אז ניתן יהיה להגיש תביעה חדשה, ולהמשיך את ההליך מהמקום אליו הגיע.

6. דברים אלה נודעו לתובעים, לטענתם, באוגוסט 2007. כמה מהתובעים קיימו עם הנתבע פגישה, בה טען הנתבע כי שילם את ההוצאות שנפסקו, והעניין הוסדר. אולם, מאוחר יותר נודע להם כי לטענת הקבלן, שילם הנתבע סך של 72,279 ₪, הנמוך ב- 3,767 ₪ מהסכום שהיה עליו לשלם, וכי השיק הגיע לקבלן רק ביום 23.10.06, בעוד שהתשלום היה צריך להיעשות עד 15.10.06. לפיכך, לטענת הקבלן, לא עמדו התובעים באף אחד משני התנאים שנקבעו לכך שהתביעה תימחק במקום שתידחה, והיא נותרה תביעה שנדחתה.

7. לפיכך טוענים התובעים בתביעתם כי הנתבע לא הגיש במועד תצהירי עדות ראשית, לא הגיש במועד הודעת ערעור, לא כלל בהודעת הערעור טיעונים שהיה עליו לכלול, לא דיווח לתובעים על ההוצאות ועל ההוצאות הנוספות, לא שילם את ההוצאות ולבסוף שילם חלקית ולא במועד, ולא הודיע לנתבעים דבר מכל האמור לעיל.

8. התביעה הוגשה על ידי התובעים בגין הנזקים הנטענים שנגרמו להם נגד הנתבע, בגין רשלנותו, ונגד חברת הביטוח, על פי פוליסת הביטוח שהוציאה לנתבע.

9. הנתבע טוען כי עמד בתנאים שנקבעו בהחלטת כבוד השופטת דותן במלואם ובמועדם ולפיכך התביעה היא תביעה שנמחקה ולא תביעה שנדחתה, וניתן להמשיך לנהל אותה מהשלב אליו היא הגיעה. גם אם נותר סכום זעום כהפרש ריבית לטובת הקבלן, אין בכך כדי להביא לדחיית התביעה והתביעה היא בגדר תביעה שנמחקה. הסיבה שהתובעים לא הגישו את התביעה נגד הקבלן נעוצה בקשיי גבייה, שהיו צפויים להיות מלכתחילה.

10. הנתבע טוען כי כל מסכת האירועים שלעיל, שקדמה להחלטה בערעור אינה רלוונטית שכן ב"מבחן התוצאה" אפשר בית המשפט של הערעור את הגשת התביעה מחדש.

11. הנתבע טוען כי הפוליסה מכסה את האירוע נשוא התביעה שהוגשה ביום 28.9.08 היא הפוליסה לתקופה 1.1.08 – 31.12.08 (להלן: "פוליסת 2008"), שיש לה פרק הרחבות ובסעיף 2 לו נקבע כי הודעה על תביעה שנמסרה באיחור תחשב כהודעה שנמסרה על פי תנאי הפוליסה בתנאי שקיים רצף ביטוחי עם החברה בין המועד בו נודע למבוטח לראשונה על האירוע ובין מועד מסירת ההודעה לחברה (ואין מחלוקת בעניינינו בדבר הרצף הביטוחי האמור).

12. הנתבע טוען כי לא אחר במסירת ההודעה לחברת הביטוח, כי גם אם אחר, אין בכך לפטור אותה מהחבות, הן על פי פוליסת 2006 והן על פי פוליסת 2008, כי המחדלים בהודעה, ככל שהיו, לא השפיעו על הסיכון של חברת הביטוח, ואף אילו השפיעו, אין בכך, בנסיבות, כדי לפטור אותה מהחבות.

13. חברת הביטוח טוענת כי תנאי מהותי בפוליסה הוא שיתוף פעולה מלא מצידו של המבוטח, שנדרש למסור גרסה ומסמכים, באופן שיאפשר לחברת הביטוח להתגונן מחד, ולבדוק את חבותה מאידך. הנתבע לא מסר הודעה על התביעה או בדבר מכתבי הדרישה שהופנו אליו, קודם להגשת התביעה, לא מסר דבר ביחס לטענות שהועלו כלפיו, ולא הודיע לה על ההחלטות שניתנו על ידי בית המשפט (קודם על ידי הרשם ואחר כך ע"י בית המשפט המחוזי).

14. לטענתה, אילו הודיע לה, בכל אחד מהשלבים האמורים, הייתה חברת הביטוח פועלת כך שתביעה זו לא הייתה באה אל העולם: מוודאת כי התצהירים יוגשו בזמן, כי הסכומים שנפסקו כהוצאות ושכ"ט כתנאי להגשת התביעה ישולמו, כי הטענות הנכונות יועלו בערעור וכו'.

15. כן טוענת חברת הביטוח כי הנתבע לא דיווח לה על הסיכון כי תוגש כלפיו תביעה גם לאחר שקיבל מהתובעים מכתבי דרישה. הוא לא פנה לחברת הביטוח, לא ביקש את הפעלת הפוליסה, והתעלם מכל המכתבים ששוגרו אליו.

16. עם מסירת ההתראות לחברת הביטוח ועם מסירת התביעה פנתה חברת הביטוח לנתבע מספר פעמים כדי לקבל את גרסתו בכתב ומסמכים והנתבע נדרש למסור הודעה על מקרה הביטוח. למרות פניות חוזרות ונשנות לא עשה כן. בכך סיכל, הן את יכולתה לבדוק את חבותה והן להתגונן. את ההודעה קיבלה חברת הביטוח באמצעות בא כוחם של התובעים דאז, עו"ד שילו, ביום 30.7.08.

17. לטענתה, "מקרה ביטוח" הוא לא רק תובענה שהוגשה לבית המשפט אלא גם ידיעתו של המבוטח של מקרה כלשהו שעלול להביא בעתיד לתובענה נגדו. באוקטובר 2006 ידע הנתבע כי לא שילם את מלוא סכום ההוצאות, וכי לא שילמם במועד, ולפיכך ידע על נסיבות שעלולות להביא בעתיד לתביעה נגדו בגין רשלנות מקצועית. כן ידע על כך באותו מועד, ממכתבו של בא כח התובעים דאז, עו"ד תורג'מן, מיום 23.10.06, נספח ט"ו לתצהיר ת/2, נספח א' לתצהיר נ/3 (להלן: "מכתבו של עו"ד תורג'מן") כי לטענת התובעים לא שילם הנתבע את סכום ההוצאות במלואו ובמועדו, וכי הם רואים את התביעה כתביעה שנדחתה.

18. לפיכך, לטענת חברת הביטוח, חלה על האירוע, פוליסת 2006.

19. יתר על כן, לטענתה, אף אילו חלה פוליסת 2008 הרי שראשית, ההרחבה לגבי אי מתן ההודעה חלה רק אם האיחור במסירת ההודעה נעשה בתום לב ולא מתוך כוונה למנוע מהחברה את ההודעה על קיום התביעה במועד, ובכל מקרה, היה והאיחור במסירת ההודעה לחברה מנע ממנה את האפשרות להקטין את הנזק, תוקטן חבות החברה בהתאם. לבסוף טוענת חברת הביטוח כי לשם הוצאת פוליסת 2008 מילא הנתבע הצעה לביטוח. בפתיח נרשם כי יש להשיב על כל שאלה, כי יש להשיב תשובה מלאה, וכי הסתרת מידע רלוונטי, דהיינו מידע שעשוי להשפיע על המבטחת לאשר או לדחות ביצוע הביטוח או לאשרו בתנאים, תאפשר למבטחת להסתייג לאחר מכן מהכיסוי. הנתבע נשאל אם קיים מידע רלוונטי נוסף העשוי להשפיע על המבטח לאשר או לדחות ביצוע הביטוח או לאשרו בתנאים מגבילים והשיב בשלילה. בשאלה נוספת (שאלה 17) נשאל אם ידוע לו או למי משותפיו או מי מעובדיו הבכירים לאחר שבדק עם כל אחד מהם על אירוע או נסיבות העלולות לגרום להגשת תביעה כלפי מי מהם ואם כן – עליו לפרט, אך הוא התעלם מהשאלה ולא השיב עליה כלל, למרות שמתחתיה נרשם במודגש כי הפליסה מחריגה כל תביעה או אירוע או נסיבות שעלולים להביא לתביעה ואשר היו ידועים למבוטח קודם לתחילת הביטוח. לפיכך, טוענת חברת הביטוח, כי אין בהרחבה בפוליסת 2008 כדי לסייע לנתבע.

20. הנתבע טוען כי במשך כל התקופה שמאז 15/10/06, מועד בו שילם את ההוצאות בשיק שהושם באמצעות שליח בתיבת הדואר של עו"ד תורג'מן, ועד 2007, שאז הוגשה התביעה, סבר שהתביעה נמחקה (ולא נדחתה) מאחר ושילם את סכום ההוצאות במלואו ובמועדו (וגם כעת לא הוכח אחרת). כן לטענתו, חלה עליו חובה להודיע לחברת הביטוח רק כאשר מוגשת נגדו תביעה או דרישה, ומאחר ומכתב הדרישה הראשון נשלח אליו על ידי התובעים ביום 7.1.08, והתביעה העיקרית הוגשה בתאריך 28.9.08, הרי שרק בשנת 2008 קמה חובתו להודיע על התביעה, וזו הודעה לחברת הביטוח, למצער, על ידי התובעים בהגשת התביעה נגד חברת הביטוח, יחד עם הגשתה נגדו. מנגד טוענת חברת הביטוח כי היה על הנתבע להודיע לה בכל אחד מהשלבים, החל מרגע דחיית התביעה על ידי השופט ברוך ביום 28.12.05, ולאחר מכן, כשדחה את הבקשה לביטול פסק הדין, וכאשר לא הגיש את הערעור בזמן ולא טען את מלוא הטענות, כאשר לא שילם את סכום ההוצאות במלואו ובמועדו, וכו'. לשיטתה אירעו האירועים בסף שנת 2005 ולכל המאוחר באוקטובר 2006.

21. הצדדים חלוקים גם בשאלת ההשתתפות העצמית. הנתבע טוען כי ההשתתפות העצמית החלה היא זו של תביעות רגילות ואילו חברת הביטוח טוענת שחלה השתתפות עצמית מוגדלת של תביעות במקרקעין.


ב. דיון.
1. מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם של גולדי הולנדר, יהודה פרי, שלמה ברגרבאום, ג'ני טננבאום, ויצחק לויסון. כמו כן נחקרו הללו בחקירה נגדית על ידי באי כח הנתבע וחברת הביטוח (להלן: "הצדדים"). מטעם הנתבע הוגש תצהירו, ומטעם חברת הביטוח הוגש תצהיר של עו"ד עדי מרגלית, עובדת במשרד עו"ד לויתן שרון ושות', המשמשת כמחלקת התביעות של חברת הביטוח לצורך טיפול בתביעות אחריות מקצועית המוגשות נגד עורכי דין, כמנהלת המחלקה.

2. בפתח ישיבת ההוכחות הגיעו הצדדים להסכמה דלעיל ולפיה ניתן תוקף של פסק דין לתביעה העיקרית והמשיך ניהול התביעה בהודעה לצד ג', לרבות חקירת העדים מטעם התובעים, כאמור לעיל.



ב.1. רציפות ביטוחית.
1. אף שהדבר אינו שנוי במחלוקת מן הראוי לציין את הרציפות הביטוחית בעניינינו.

2. הנתבע בוטח, באמצעות חברת הביטוח, ברצף, החל משנת 1996, בפוליסת אחריות מקצועית, שכבת בסיס, שלא הצריכה מילוי הצעת ביטוח, עד ליום 1.12.07, כאשר ביום 20.12.07 ביקש הנתבע לרכוש פוליסת ביטוח משרדית שחייבה מילוי הצעת ביטוח.
בהתאם לכך הוציאה חברת הביטוח לנתבע, פוליסה משרדית לתקופה שמיום 1.1.08 ועד 31.12.08.
מדובר בפוליסות בעלות כיסויים ותנאים דומים, בעיקרן.

ב.2. איזו היא הפוליסה החלה.
1. לשם בחינת טענות הצדדים, בין היתר, בשאלה מתי היה על הנתבע לתת לחברת הביטוח הודעה על האירוע, ואיזה נזק, אם בכלל, נגרם לה כתוצאה מכך שהוא לא מסר הודעה במועד כזה או אחר, מן הראוי לקבוע, תחילה, איזו היא הפוליסה החלה בעניינינו.

2. ראשית, טוענת חברת הביטוח, כי בכל שלב מ"האירועים המקדימים", דהיינו דחיית התביעה על ידי השופט ברוך, דחיית בקשתם של התובעים, באמצעות הנתבע, לבטל את פסק דינו, האיחור בערעור ואי הכללת הטענה בדבר היעדר הסמכות לדחות את התביעה, היה על הנתבע ליתן לה הודעה. כן לטענתה, אילו היה עושה כן, היא היית דואגת לכך שכל הרשלנויות שביצע לאחר מכן לא היו מתרחשות, בין אם בפיקוח על ביצוע תפקידו מאותו שלב, ובין אם באמצעות עו"ד שהיא היתה ממנה, שהיה מבצע את תפקידו, מאותו שלב, באופן מקצועי וראוי.

3. הנתבע טוען כי אין רלוונטיות לכל אותם "אירועים מקדימים" נטענים.

4. לנוכח טיעוני הצדדים וחומר הראיות שלפני הגעתי לכלל מסקנה כי הצדק, בעניין זה, עם הנתבע. משקבע בית המשפט המחוזי מפי כבוד השופטת ש' דותן כי אם ישלם הנתבע את כל ההוצאות עד ליום 15.10.06, תימחק התביעה ולא תידחה, הרי שכל התרשלות שהייתה קודם לכן, לא הייתה רלוונטית עוד. אילו שילם הנתבע, עד אותו מועד, את כל סכום ההוצאות, תביעה זו לא הייתה באה לעולם. הנזק הנטען, וודאי שלא היה נגרם, את סכום ההוצאות שילם הנתבע בעצמו, ולכל היותר ניתן היה לטעון לעיכוב בבירור התובענה, נושא שלא הועלה על ידי התובעים בתביעתם שלפני, בין היתר, אך לאו דווקא רק, מאחר ו"נבלע", על פי כתב התביעה, בנזק החמור יותר של אובדן תביעתם.

5. לפיכך, לא חלה על העניין שלפני הפוליסה שהוצאה לנתבע לתקופה של שנת 2005, ולמעשה, בסיכומים, גם חברת הביטוח לא טענה כי זוהי הפוליסה החלה.


6. חברת הביטוח טוענת כי חלה פוליסת 2006 בעוד שהנתבע טוען כי חלה פוליסת 2008.

7. הפוליסה שבעניינינו היא פוליסת ביטוח אחריות מקצועית, וכמו פוליסות רבות מסוג זה מבוססת על "יום הגשת התביעה" (Claim Made Basis) ומעניקה כיסוי ביטוחי למבוטח בגין תובענה שתוגש כלפיו לראשונה במשך תקופת הביטוח. הפוליסה מעניקה גם מה שמכונה "כיסוי רטרואקטיבי" במובן זה שהיא חלה גם על הפרת חובה מקצועית שמקורה במעשה רשלנות שנעשה על ידי המבוטח במהלך עיסוקו גם בגין מעשים או מחדלים שנעשו לפני יום תחילת הביטוח, ובלבד שהמבוטח לא ידע בעת עריכת הביטוח על התרחשותם, שכן אלמנט אי הוודאות בהתממשות הסיכון המבוטח הוא אלמנט מרכזי בכל חוזה ביטוח.
ראה: ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ פ"ד מז(1) 311, 322 (1993).
ע"א 1530/02 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' יובלים אגודה שיתופית פ"ד נח(6) 822 (2004).

8. בפוליסות המבוססות על יום הגשת התביעה, המועד הקובע לקיומו של כיסוי ביטוחי, אינו מועד התרחשות האירוע, אלא מועד הגשת התביעה נגד המבוטח, כאשר על פי הגדרתו בפוליסות, הוא אינו בהכרח מועד הגשת התביעה המשפטית נגד המבוטח (אף שזו אחת האפשרויות) אלא גם, ולפי המוקדם יותר, המועד שבו נודע למבוטח לראשונה על מקרה ביטוח, אשר באופן סביר, ניתן לצפות שיהווה עילה או בסיס לתביעה נגדו. כלומר, כשנודע למבוטח אירוע שיכול להוות עילת תביעה או כאשר הניזוק הודיע למזיק – המבוטח על כוונה להגיש תביעה (אף אם בסופו של יום לא הגיש תביעה), אזי מועד הידיעה או ההודעה הינם מועד האירוע הביטוחי.
ראה: ת.א. (שלום ב"ש) 5831/00 אלזס נ' פוסידון תעשיות בע"מ (8.6.04).
ת.א. (שלום ת"א) א.מ.ה. השבחת נכסים בע"מ נ' המגן חברה לביטוח בע"מ (26.11.06).
ת.א. (שלום ת"א) 31186/00 כאלי נ' פודים (28.7.11).

9. לפיכך, אם קיבל הנתבע את מכתבו של עו"ד תורג'מן, הרי שידע כי לטענת התובעים, התביעה אינה תביעה שנמחקה אלא תביעה שנדחתה עקב כך שלא שילם את סכום ההוצאות במלואו או במועדו, וכי קיימות נסיבות שבגינן הוא עשוי להיתבע בעתיד ברשלנות מקצועית. אם לא קיבל הנתבע מכתב זה, הרי שקיבל בינואר 2008 את מכתבם של התובעים מיום 7.1.08 (נספח ג-1 לתצהיר נ/3), ודבר כוונתם להגיש נגדו תביעה נודע לו בשנת 2008.

10. בכתב התביעה טענו התובעים, בין היתר, לגבי משלוח מכתבו של עו"ד תורג'מן (סעיף 23 לכתב התביעה), וצירפו אותו לכתב התביעה כנספח ט"ו. בסעיף 23 לכתב ההגנה טוען הנתבע: "מוכחש הנטען בסעיף 23 לכתב התביעה על המצורף לו כנספח, לרבות נכונות האמור בנספח כאמור". לאחר מכן מפרט הנתבע כי שלח את ההוצאות במלואן, ובמועד, באמצעות שליח, וכי לחילופין, אם נותר הפרש קטן, הרי שאין בו כדי להביא לדחיית התביעה נגד התובעים והתביעה בגדר תביעה מחוקה. הנתבע לא טוען כי לא קיבל את מכתבו של עו"ד תורג'מן, דבר המתבקש בנסיבות, אם כי, ההכחשה שבסעיף 23 מספיק כללית, על מנת שמבחינה טכנית, היא "מכסה" גם אי קבלת המכתב.

11. בתצהירים חזרו התובעים על הטענה (תצהירו של מר יצחק לויסון, ת/2, סעיף 22, המפנה כנספח למכתבו של עו"ד תורג'מן). הפעם, לא יכול להיות חולק כי היה על הנתבע לומר "ברחל בתך הקטנה" כי הוא לא קיבל את המכתב, ואולם הנתבע לא עשה כן, ולא התייחס לכך. רק בחקירתו הנגדית העיד, לפתע, כי לא קיבל את מכתבו של עו"ד תורג'מן.

12. לא רק שבאופן סביר, בעל דין שנטען כלפיו כי נשלח אליו מכתב, מגיב וטוען כי לא קיבלו, מייד כשטענה זו מועלית, אלא שבעניינינו ישנה חשיבות מיוחדת לשאלה אם קיבל הנתבע את המכתב אם לאו. לפיכך, ניתן היה לצפות כי עוד בכתב ההגנה יטען במפורש כי לא קיבל את המכתב. כאמור, טכנית, ההכחשה הכללית בכתב ההגנה כוללת גם את אי קבלת המכתב, אולם בתצהיר, היה על הנתבע לכתוב במפורש כי לא קיבל את המכתב, ובמקום זאת הוא מתעלם ממנו כליל.

13. להוסיף על האמור לעיל, הרי שהמכתב נשלח, על פי הרשום בו, למספר הפקס במשרדו של הנתבע, וצורף אליו חשבון הפרשי ההצמדה והריבית, שהיה על הנתבע לשלם על מנת שהתשלום יהיה "במלואו", ואשר לא שולם על ידו.

14. לפיכך, גם אם נקבל את טענתו של הנתבע שהוא שילם את הסכום במועד, ובעניין זה יש ספקות, נוכח בעייתיות מסוימת בעדותו של השליח - בעל משרד השליחויות שביצע את השליחות שנסמך למעשה בעדותו על דברים שנמסרו לו מהנתבע – ונוכח העובדה שגם לשיטת הנתבע, המעטפה עם השיק הונחה בתיבת הדואר של עו"ד תורג'מן, אשר כתב כי קיבל מכתב מאת הנתבע, ללא תאריך, אליו צורף השיק, וזה התקבל אצלו רק ב- 23.10.06, הרי שהנתבע לא שילם את כל הסכום, שכן לא שילם את הפרשי ההצמדה. מכל מקום, על כך יש להוסיף כי טענתו של הנתבע, בעדותו בחקירתו הנגדית, לפיה לא קיבל את המכתב, היא טענה כבושה, ואינני מקבלת אותה.

15. לפיכך ידע הנתבע על נסיבות שבגינן הוא עלול להיתבע ברשלנות מקצועית בעתיד, עוד באוקטובר 2006, והפוליסה החלה היא פוליסת 2006.

ב.3. תוצאות אי מתן ההודעה.
1. אין חולק כי הנתבע לא הודיע לחברת הביטוח, בשנת 2006, על הנסיבות שהיו ידועות לו ממכתבו של עו"ד תורג'מן בדבר תביעה עתידית נגדו בעילה של רשלנות מקצועית. נשאלת השאלה מה תוצאות אי מתן ההודעה כאמור.

2. הנתבעת טוענת כי לנוכח אי מתן ההודעה מטעם הנתבע, היא פטורה מחבותה על פי הפוליסה, במיוחד כאשר, לשיטתה, כל הנזק כולו, היה נמנע, אילו הודיע לה, שכן היא הייתה דואגת למחיקת התביעה במקום היותה תביעה שנדחתה.

3. אין בידי לקבל טענה זו של חברת הביטוח.

4. על-פי סעיף 24 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א – 1981, לא די בכך שלא קוימה חובתו של המבוטח להודיע למבטח מייד לאחר שנודע לו על קרות מקרה הביטוח, אלא יש צורך בכך שקיומה היה מאפשר למבטח להקטין את חבותו, ואין הוא חייב בתגמולי הביטוח, אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קוימה החובה.

5. בעניינינו, אין מקום לסברה כי היה בכוחה של חברת הביטוח להחזיר את הגלגל לאחור, וליצור תנאים בהם ניתן היה לבטל את פסק הדין, הדוחה את התובענה, ולפסוק תחתיו כי היא נמחקת בלבד. כפי שציינה חברת הביטוח, חסד עשה בית המשפט המחוזי עם הנתבע בכך שלמרות שאחר בהגשת הערעור, ולמרות שלא העלה טענה בדבר חוסר הסמכות לדחות את התביעה במקום למחקה, ולמרות שלא נתן אמון בנימוקיו לאי תשלום ההוצאות ואי הגשת התצהירים, אשר כבר נקבע לגביהם, על ידי השופט ברוך, כי נעשו תוך זלזול חוזר ונשנה, אפשר לו לשלם הוצאות עד יום 15.10.06 ובכך לגרום למחיקת התביעה במקום לדחייתה. אין כל יסוד לסברה כי למרות כל אלה, היה בית המשפט נענה לבקשת אורכה נוספת. ייתכן אמנם שכך היה קורה, אך סביר יותר – שלא. מכאן, שהנזק התגבש, ככל הנראה, ללא יכולת לתקנו על ידי חברת הביטוח. לפיכך לא נפגעה חברת הביטוח במאומה מכך שהנתבע לא מסר לה הודעה באוקטובר 2006, ואין היא פטורה מחבותה, במלואה או באופן חלקי.

ב.4. שיעור ההשתתפות העצמית.
1. התובע טוען כי שיעור ההשתתפות העצמית שהוא חייב בו, הוא שיעור הקבוע לגבי תביעות שאינן במקרקעין, בעוד שלטענת חברת הביטוח התביעה השיעור הוא זה של תביעות במקרקעין, הגבוה יותר.

2. מובן כי "התביעה" בה מדובר אינה התביעה בגין רשלנות מקצועית אלא הנושא בו טיפל עורך הדין, שבגינו הוגשה נגדו התביעה, שכן כל כולה של הפוליסה עניינה ברשלנות עורך הדין, והתביעה בעילה זו, ממילא לא יכולה להיות תביעה במקרקעין. אין לקבל פרשנות לפוליסה, הקובעת הוראה שאין לה שום רלוונטיות לפוליסה.

3. משכך, נשאלת השאלה אם טיפול בתביעה בגין ליקויי בנייה הינה תביעה במקרקעין. הצדדים העלו טענותיהם בעניין זה באופן כללי.

אני מקבלת לעניין זה את טענת הנתבע. טיפולו של הנתבע לא היה ברכישת זכויות בעלות או חכירה לדורות של מקרקעין, אלא ניהול תביעה שעניינה ליקויי בנייה, היינו ליקוים שנפלו בביצוע עבודות שהוזמנו מהקבלן. לפיכך אין מדובר בתביעה במקרקעין.


ג. פסיקתא.
לאור כל האמור לעיל התביעה בהודעה לצד ג' מתקבלת.
על צד ג' לשאת בחיובי הנתבע על פי פסק הדין שניתן בתביעה של התובעים כלפיו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממתן פסק הדין ועד למועד התשלום, בניכוי דמי ההשתתפות העצמית לגבי תביעות שאינן במקרקעין, בסך 6,800$ כקבוע בפוליסה (ולא 10,200$).
התשלום דלעיל ייעשה ישירות לתובעים באמצעות באת-כוחם.


בנוסף, תשלם חברת הביטוח לנתבע, הוצאות משפט, לרבות הוצאות אגרה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי הנתבע ועד למועד התשלום על ידי חברת הביטוח, וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום.









לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. ליקויי בניה במקלחת

  2. ליקויי בניה בחנות

  3. ליקויי בניה באלעד

  4. ליקויי בניה חמורים

  5. התמוטטות קירוי בריכה

  6. פסיקה עמידה בתקן 1045

  7. ליקויי בניה בדירת קרקע

  8. ליקויי בניה החלפת ריצוף

  9. ליקויי בניה במזכרת בתיה

  10. ליקויי בניה בבניין משרדים

  11. ליקויים בעבודות שרברבות

  12. תקן זכוכית - ליקויים

  13. רשלנות בתכנון חדר מדרגות

  14. ליקויי בניה בבית דו משפחתי

  15. תקופת אחריות על ליקויי בניה

  16. בקשת הקבלן לתקן ליקויי בניה

  17. הסכם בדבר תיקון ליקויי בניה

  18. תביעה מופרזת בגין ליקויי בניה

  19. התקנה לקויה של חימום תת רצפתי

  20. מכתב אחריות לביצוע איטום גגות

  21. ירידת ערך עקב הנמכת גובה התקרה

  22. טענת ליקויי בניה בעבודות ריצוף

  23. מדרגות פנימיות בדירה - ליקויי בניה

  24. תביעה בגין ליקויי בניה לאחר 7 שנים

  25. תביעה נגד מוכר דירה בגין ליקויי בניה

  26. ליקויי בניה בבית צמוד קרקע דו משפחתי

  27. ליקויי בניה בדירה חדשה שנמסרה לשכירות

  28. פסילת מסמכים שהועברו למומחה ליקויי בניה

  29. סכסוך בין משפחות בדבר ליקויי בנייה בדירה

  30. רשלנות מקצועית של עורך דין בתיק ליקויי בניה

  31. השאלה המרכזית היא האם ניתנה הזדמנות לתקן ליקויים

  32. התאונה התרחשה לפי הנטען מחמת ליקוי מבני נסתר במדרגות

  33. הודעה על אי התאמה ותקופת התיישנות בתביעות ליקויי בניה

  34. הפחתה בשיעור של 30% מסכום הפיצוי שנפסק בגין ליקויי בניה

  35. התרעה באמצעות שיחות טלפוניות ומכתבים אודות ליקויים בדירה

  36. טענת ליקויי בנייה וטענה להפרשי שטח בין הפרוספקט לבין הממכר

  37. הכרעה בסכסוכים שעניינם ליקויי בנייה מחייבת בחינה מקצועית של מומחה

  38. תביעת ליקויי בניה שהוגשה על ידי רוכשי שלוש דירות ונציגות הבית המשותף

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון