תאונת דרכים טרנספורטר

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים טרנספורטר:

שתי תביעות לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו עקב תאונת דרכים. החלטה זו עוסקת בסוגיית החבות והאחריות בגין הכיסוי הביטוחי ואירוע התאונה.

רקע כללי


ביום 14/6/2006 אירעה תאונת דרכים שבה התנגש רכבו המסחרי של שלמה (להלן: "שלמה") מדגם אוטובוס זעיר טרנספורטר (להלן: "הטרנספורטר") ברכבו הפרטי של מר ענאני (להלן: "ענאני") מדגם אופל (להלן: "האופל").


בעת התאונה, נסעו בטרנספורטר בני משפחת כהן; עקב התאונה נפגעו הנהגים שלמה וענאני, וכן בני משפחת כהן, מר מרדכי (להלן: "מרדכי") וילדיו.



ת"א 3549/07 כולל תביעה שהגישו בני משפחת כהן לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו להם על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, (להלן: "חוק הפלת"ד") כנגד שלמה, כלל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "כלל"), שהוציאה פוליסה לביטוח חובה לטרנספורטר, ולחילופין- נגד קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (להלן: "קרנית"), וזאת לנוכח טענת כלל להיעדר כיסוי ביטוחי בגלל הסעה בשכר.


במסגרת תיק זה שלחה קרנית הודעת צד ג' נגד שלמה, והאחרון שלח הודעת צד ד' נגד כלל, ענאני והראל חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הראל"), אשר ביטחה בביטוח חובה את רכב האופל של ענאני במועדים הרלבנטיים לתאונה.



ת"א 10640/08 כולל תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר הגיש שלמה נגד כלל על פי חוק הפלת"ד, ולחילופין- נגד ענני והראל על פי פקודת הנזיקין, וזאת כאמור לנוכח טענת כלל להיעדר כיסוי ביטוחי.


טענות הצדדים



לטענת בני משפחת כהן, הם נפגעו בתאונת דרכים כשנסעו בטרנספורטר ולפיכך הם זכאים לפיצויים על פי חוק הפלת"ד משלמה וכלל, ולחלופין – בהעדר כיסוי ביטוחי, מקרנית.




לטענת כלל, התאונה אירעה בנסיבות של הסעה בשכר, אשר אינה מכוסה על ידי הפוליסה שהוצאה עבור הטרנספורטר.




לטענת קרנית, אין מדובר בהסעה בשכר כפי שזו הוגדרה בפסיקה, ולכן חובת הפיצוי על פי חוק הפלת"ד חלה על כלל; לחילופין- היה וייקבע שהיתה הסעה בשכר המוחרגת מהכיסוי הביטוחי, הרי שיש לחייב את שלמה לשפותה על פי ההודעה לצד ג' ששלחה אליו.
לטענת שלמה, אין מדובר בהסעה בשכר כהגדרתה על פי הדין, ולכן חובת הפיצוי חלה על כלל. לחלופין, באם ייקבע שאין כיסוי ביטוחי, הרי שיש לחייב את ענאני והראל לפצותו ולשפותו בגין כל הנזקים שנגרמו לו והחיובים שיוטלו עליו עקב התאונה, וזאת על פי פקודת הנזיקין, שכן, לטענתו, ענאני הוא האחראי לאירוע התאונה משום שהוא סטה ברכבו מנתיב נסיעתו אל תוך נתיב הנסיעה שלו, תוך שהוא חוצה קו הפרדה לבן, והתנגש בטרנספורטר באופן חזיתי.




ענאני והראל טוענים כי, שלמה הוא זה אשר סטה מנתיב נסיעתו והתנגש ברכב האופל באופן חזיתי; מכל מקום, אין לחייבם לפצות או לשפות את שלמה, משום שזה נהג ברכב ללא כיסוי ביטוחי.


דיון ומסקנות



סבורני כי יש להכריע תחילה בשאלה: האם שלמה ביצע הסעה בשכר של משפחת כהן, באמצעות הטרנספורטר, אשר מחריגה את הכיסוי הביטוחי של כלל?


אם ייקבע כי אין מדובר בהסעה בשכר אשר מחריגה את הכיסוי הביטוחי, תתייתר ההכרעה בשאלה השניה לענין האחריות לאירוע התאונה, שכן במקרה זה תחול חובת הפיצוי על המבטחות: כלל והראל, כל אחת בגין הנוסעים שהיו ברכב המבוטח על ידה, בהתאם לכללים הקבועים בחוק הפלת"ד.

ואילו, אם ייקבע כי מדובר בהסעה בשכר שמחריגה את הכיסוי הביטוחי של כלל, יהיה צורך להכריע בשאלת האחריות לאירוע התאונה, זאת על מנת להכריע בתביעתו והודעתו של שלמה כנגד ענני והראל.



הסעה בשכר, האמנם?


לאחר שנתתי את דעתי למכלול החומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי בענייננו מדובר היה בהסעה בשכר, שבוצעה ברכב הטרנספורטר על ידי שלמה, אשר אינה מכוסה על פי פוליסת ביטוח החובה שהופקה על ידי כלל. להלן אפרט את טעמיי.




בתצהיר שהגיש התובע, מרדכי, נמסר על ידו: "את נהג המונית (הכוונה לשלמה) לא הכרתי לפני הנסיעה ואינני מכיר אותו היום. אני ומשפחתי ביקשנו לנסוע איתו בתמורה לתשלום, כפי שקורה דבר שבשגרה, שכן אין בבעלותנו רכב פרטי".


מרדכי הוסיף כי עקב התאונה הם לא הספיקו לשלם לשלמה את השכר עבור הנסיעה, שעמד על 150 ₪ על פי המוסכם; עוד צוין על ידי מרדכי כי לאחר התאונה, הגיע שלמה לביתו וישב עמו ועם רעייתו וביקש מהם שיאמרו שהוא לקח אותם כחבר בטרמפ, אולם הם סירבו לכך; מרדכי נחקר על תוכן תצהירו בדיון וחזר על דבריו, כפי שהובאו בתצהיר.



שלמה מסר בתצהירו כי: "משפחת כהן התקשרה אלי ונשאלתי אם אוכל להסיע אותם לכוכב השחר ביום 14/3/06, מאחר שידעתי כי באותו יום אני אמור לנסוע ממילא לעופרה, למכרים קרובים שלי, הסכמתי".


בחקירתו בבית המשפט שינה שלמה את גירסתו שצוינה בתצהיר; הוא אישר שלא היתה לו היכרות קודמת עם משפחת כהן לפני ההסעה; הוא גם אישר כי הוא עובד בהסעות בשכר וכי סיכם עם משפחת כהן להסיע אותם תמורת 150 ₪ (ראו עמ' 10, ש' 15-19 לפרוטוקול הדיון מיום 10/10/2010).



יוצא, אפוא, שאין עוד מחלוקת על כך ששלמה הסיע את משפחת כהן בטרנספורטר תמורת כסף; אלא מאי? בא כוחו של שלמה טוען בסיכומיו, כי אין לראות בהסעה של שלמה כהסעה בשכר המחריגה את הכיסוי הביטוחי, וזאת משני טעמים: האחד – משום שתמורת ההסעה לא שולמה בפועל בסופו של דבר, והשני – משום שלא הוכח שרכב הטרנספורטר משמש דרך כלל לצורך עיסוקו של שלמה בהסעות בשכר.




אין בידיי לקבל שני נימוקים אלה. אשר לנימוק הראשון – נקבע בפסיקה כי תשלום תמורת ההסעה ואפילו הסעת נוסעים בפועל בעת התאונה, אינו תנאי לקביעה בדבר הסעה בשכר המחריגה את הכיסוי הביטוחי, אלא די להוכיח שהרכב יועד לצורך הסעה בשכר (השוו בענין זה: ת.א. (י-ם) (כב' השופט רם וינוגרד) 12403/05 טהא ואח' נגד הפול- המאגר הישראלי לביטוחי רכב בע"מ ואח', והאסמכתאות המובאות שם).




אשר לנימוק השני : לדעתי, נוכח מכלול חומר הראיות שהוצג במשפט, הוכח מעבר למאזן ההסתברויות, כי מדובר בהסעה בשכר שנעשתה על ידי שלמה במסגרת עבודתו ברכב הטרנספורטר המשמש להסעת נוסעים בשכר.


ראשית, מעדותו של התובע, מרדכי, עולה כי ההסעה הוזמנה מתחנת מוניות.

שנית, שלמה בעצמו העיד כי הוא היה מודע לכך שהוא מבצע הסעה בשכר ברכב שאינו מבוטח לצורך כך (ראו עמ' 20 לפרוטוקול הדיון מיום 10/10/2010, ש' 13-22), שם:
"ש. פשוט ביצעת הסעה שהתכוונת לקחת עבורה שכר ברכב שלא מבוטח?
ת. כן.
ש. ואתה יודע שיש נגדך של קרנית להיות אחראי לכל כספי הפיצויים של נוסעים שנפצעו בנסיעה זו?
ת. היום אני ער לזה."

גם העובדה ששלמה פנה למשפחת מרדכי וביקש לשכנע אותם למסור שהוא לא ביצע את ההסעה בשכר, אלא כחבר בטרמפ, מעידה על כך ששלמה ידע והבין שמדובר בהסעה בשכר שאינה מכוסה על ידי פוליסת הביטוח.



בא כוחו של שלמה מבקש להיבנות בענין זה על דברים שמסר שלמה במהלך עדותו, שלפיהם רכב הטרנספורטר שבו בוצעה ההסעה אינו שייך לו, אלא לאחותו והוא משמש דרך כלל לחלוקת לחמניות ולא להסעת נוסעים (עמ' 20 לפרוטוקול, שורות 26-29).


אינני מקבל דברים אלה ממספר טעמים: ראשית – שלמה לא הצטיין באמינותו בענין זה, שכן, כפי שפורט לעיל, הוא מסר גירסה לא נכונה בתצהירו וביקש להדיח את משפחת מרדכי למסור דברים לא נכונים בכל הנוגע לנסיבות הסעתם ברכב הטרנספורטר.

שנית - תיאורו של רכב הטרנספורטר כפי שפורט בעדותם של מרדכי ושלמה, שכולל שלוש שורות של מושבים, אינו מתיישב עם דבריו של שלמה שמדובר ברכב לחלוקת לחמניות, אלא מתיישב עם המסקנה שמדובר באוטובוס זעיר המשמש להסעת נוסעים (ראו עמ' 12 לפרוטוקול , ש' 13-27).

שלישית - שלמה לא הביא לעדות בענין זה את אחותו, בעלת הטרנספורטר כטענתו, על מנת שתתמוך בדבריו, למרות שמדובר בטענה משמעותית שנמצאת בידיעתם המיוחדת של שלמה ואחותו. כידוע, על פי הפסיקה, אי-הבאת עד או ראיה שנמצאת בהישג ידו של בעל דין ללא טעם מוצדק, תפעל לרעתו.

האחריות – האשם


משקבענו כי מדובר בהסעה בשכר שאינה מכוסה במסגרת פוליסת ביטוח חובה שהוצאה על ידי כלל עבור רכב הטרנספורטר, יש להכריע עתה בשאלת האחריות והאשם לאירוע התאונה.




כאמור, לטענת שלמה, רכב האופל של ענאני אשר נסע לכיוון ירושלים, סטה מנתיב נסיעתו, חצה קו הפרדה רצוף, עבר לנתיב הנגדי שבו נהג שלמה והתנגש ברכבו חזיתית; הוא הבחין ברכבו של ענאני סוטה לכיוון הנתיב שבו נהג, אותת לו עם האורות וצפר לו, אולם ענני לא הגיב; לא היה לו לאן לברוח משום שהיו רכבים נוספים בנתיב נסיעתו של ענני ומהצד השני- הימני, היתה תעלה.




מנגד נמסר על ידי ענאני בתצהירו, כי ביום התאונה הוא נסע מביר זית לכיוון ירושלים; תוך כדי נסיעתו בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים שנוסעים בכיוון נסיעתו, לפתע סטה רכבו של שלמה לנתיב נסיעתו והתנגש ברכבו חזיתית; מעוצמת ההתנגשות ובשל העובדה כי רכבו של שלמה גדול יותר, סטה רכבו של ענאני מנתיבו בחלק גדול ממנו אל הנתיב שבו נסע הטרנספורטר של שלמה.




אל מקום התאונה הגיע בוחן תנועה של המשטרה, אשר צילם את הרכבים במקום ההתנגשות בכביש ואף הכין דו"ח בוחן תנועה בגין התאונה.


מאוחר יותר הוגש כתב אישום כנגד ענאני בגין נהיגה ברשלנות, משום שסטה מנתיבו, חצה קו הפרדה רצוף, עבר לנתיב הנגדי והתנגש בטרנספורטר של שלמה ונסע בנתיב הנגדי.
מתברר גם כי ענאני הפקיד את רישיונו במשרד התחבורה לצמיתות.



ענאני הגיש מטעמו חוות דעת מומחה בתחום ייעוץ בטיחות תנועה, מר גדי וייסמן, אשר תומך בגירסתו. גם שלמה הגיש חוות דעת מומחה מטעמו בתחום בטיחות בתעבורה, מר דורון פת, בתמיכה בגירסתו.




לאחר שנתתי את דעתי למכלול חומר הראיות שהוגש בתיק לרבות העדויות מטעם הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הוכח מעבר למאזן ההסתברויות כי ענאני הוא זה שנושא באשם הבלעדי והמלא לאירוע התאונה.




סבורני כי הצילומים שנלקחו על ידי בוחן התנועה המשטרתי של הרכבים במקום התאונה, מספרים את סיפורה של התאונה בצורה מספקת, כפי שצוין על ידי הבוחן המשטרתי, מר מזרחי, הן בדו"ח שהכין לאחר התאונה והן במהלך עדותו במשפט.


ניתן לראות בצילומים את שני הרכבים, זה של שלמה וזה של ענאני, ממוקמים בנתיב נסיעתו של שלמה, כאשר רכבו של ענאני נמצא בקצה הקרוב אל השוליים של הנתיב, תוך סטיה ימינה כשהוא מתנגש חזיתית בחלק הקדמי הימני ברכבו של שלמה. תיאור הפגיעה כפי שעולה מהצילומים, מתיישב עם גרסתו של שלמה, שלפיה הוא ראה את האופל סוטה לאט לאט אל תוך נתיב נסיעתו, עד שהגיע כמעט לשוליים והתחיל לחזור ימינה, ותוך כדי כך התנגש ברכבו בחלק הקדמי הימני (ראו עדותו של שלומי במשטרה ביום 21/3/2006 שנמצאת בתיק המשטרה (נ/1), וכן עדותו בביהמ"ש – עמ' 11 לפרוטוקול, שם, ש' 12-26, וכן בעמ' 13-12 ש' 31-3).



מסקנה זו אף נתמכת בעדותם של התובע מרדכי ואשתו, הגב' רבקה כהן. בהודעתו במשטרה מיום 23/6/2006 מסר מר מרדכי: "עברנו את שער בנימין, אני הורדתי את הראש לישון, הרמתי את הראש לשניה, אני לא זוכר בדיוק, ראיתי שניה לפני ההתנגשות משהו מאד מעורפל של הרכב שמגיע מולנו, ואז איבדתי את ההכרה".


בעדותו מסר מרדכי: "הרמתי וראיתי שניה אחת. אני יודע שהיה מולנו אוטו, נכנס בנו, אני לא יודע מי זה היה."

בעדותה במשטרה מסרה הגב' כהן: "עברנו את שער בנימין הנהג שמולנו סטה מהנתיב שלו ועבר קו הפרדה רצוף והתנגש בנו חזיתית".

בעדותה בבית המשפט נמסר על ידה:
"ש. את ראית האם מי מהנהגים או מר שלמה לוי או מר ענני מישהו סטה מנתיבו?
ת. כן, את הסטיה לא, אך ברגע התאונה ראיתי שמה שקרה שהנהג שברכב ממול סטה מהנתיב, ראשו היה מורכן על ההגה והוא התנגש בנו.
ש. את הסטיה עצמה לא ראית, אני מניח שהסתכלת על החלון אחרי ההתנגשות?
ת. כן, הסתכלתי מהחלון. פעם ראשונה רגע אחרי התאונה."

מהעדויות של התובע מרדכי ואשתו עולה, שלמצער, ברגע ההתנגשות הם הבחינו ברכבו של ענאני מגיח מולם בתוך נתיב הנסיעה של שלמה ומתנגש בטרנספורטר.



עדותו של ענאני בבית המשפט היתה רחוקה מלהיות משכנעת, וזאת בלשון המעטה; היא היתה שזורה מתחילתה ועד סופה בקורטוב של ציניות, שכנראה מאפיינים את אישיותו של ענאני; כך למשל, חזר ענאני וציין במהלך חקירתו כי הוא הבחין בילדים באוטו מפריעים לשלמה בנסיעה, נוגעים בו וקופצים עליו, ולאחר מכן הוא ציין שהילדים היו רוקדים ומוחאים כפיים (ראו עמ' 16 לפרוטוקול, ש' 5-8); ענאני אף הוסיף כי גם הנהג שלמה מחא כפיים (עמ' 19 ש' 5, שם); ענאני גם מסר כי לאחר שיצא מהרכב לאחר ההתנגשות הקשה, הוא הספיק לנהל שיחה עם הילדים הקטנים אשר מסרו לו שהם שמחים משום שמחבל פלשתיני נעצר אותו יום (ראו פרוטוקול הדיון עמ' 19, ש' 9-10); ענאני אף ציין שמישהו הספיק לתת מכות לילדים אחרי שהורידו אותם (עמ' 16 לפרוטוקול ,ש' 13 ).


בכל הכבוד, דברים אלה של מר ענאני אינם מתקבלים על דעתו של האדם הסביר, וזאת אף בלשון המעטה. לא ברור איך מר ענאני השכיל להבחין בכל "החגיגה" שהתרחשה לטענתו בתוך הטרנספורטר; איך הוא הספיק להבחין בילדים כשהם גם שרים, גם מוחאים כפיים, גם קופצים על הנהג ומפריעים לו, כאשר בד בבד אותו נהג שמפריעים לו מוחא אף הוא כפיים יחד איתם, וכל זאת בתוך רגע קט עובר להתנגשות בין הרכבים במרחק של 5-6 מ' לדבריו של מר ענאני בעדותו.

ועוד, לא מתקבל על הדעת שאחרי תאונה כה קשה, בחר מר ענאני לברר עם הילדים הקטנים, מבין כל העניינים הכואבים שעמדו על הפרק עקב התאונה, מה מקור שמחתם ואלה אף השכילו להשיב לו, בצל הטראומה שזה עתה פקדה אותם בעקבות התאונה הקשה, בתשובה כה מנומקת ובעלת מימדים לאומיים ופוליטיים.

זאת ועוד, בניגוד לעדותו של ענאני בעניין זה, התובע מרדכי, שמהווה עד ניטראלי, ואשר עדותו עשתה עלי רושם מהימן ומשכנע, העיד כי הוא ואשתו ישבו בשורות האמצעיות ושלושת הילדים הקטנים ישבו מאחוריהם והיו חגורים. עוד נמסר על ידי מרדכי, כי הילדים הלכו לישון יחד איתו עד שהוא התעורר בעת התאונה.



ענאני המשיך והעיד כי הוא לא יודע אם הוגש נגדו כתב אישום בגין התאונה ואף הכחיש כי הוא נאלץ להפקיד את רישיונו לצמיתות במשרד התחבורה על פי המלצת בית המשפט (ראו עמ' 17 לפרוטוקול הדיון מיום 10/10/2010, ש' 5-18; וכן עמ' 17, ש' 29 ועמ' 18, ש' 5, שם), וזאת למרות שאין מחלוקת שכתב אישום כזה הוגש וכי בא כוחו של ענאני הודיע לבית המשפט כי על פי המלצת בית המשפט, הנאשם הפקיד את רישיונו במשרד התחבורה לצמיתות.




אינני מקבל את עמדתו של המומחה מטעם ענאני והראל, מר ויסמן, שלפיה יש לקבוע את מקום ההתנגשות בין הרכבים על פי המקום שבו נמצאו שברי הזכוכית של הפנס הקדמי השמאלי של הטרנספורטר בנתיב נסיעתו של האופל. בענין זה מקובלת עלי עמדתם של המומחה מטעם שלמה, מר פת, ושל בוחן התנועה המשטרתי, מר מזרחי, אשר ציינו כי הפנס השמאלי של הטרנספורטר ניתק ונזרק ממקומו כתוצאה מההדף של התאונה, והתגלגל במורד הכביש אל תוך נתיב הנסיעה של האופל ושם הוא התרסק על ידי מכוניות שנסעו באותו נתיב, על פי הכוונת המשטרה.


חיזוק למסקנה זו של מר פת ומר מזרחי ניתן למצוא בצילומים של הרכבים במקום התאונה, שכאמור, צולמו על ידי הבוחן המשטרתי, שמהם עולה בבירור כי ההתנגשות של האופל בטרנספורטר היתה בחלקו הימני קדמי של הטרנספורטר ולא בחלק השמאלי שלו; מכאן שאין זה סביר שהפנס השמאלי התרסק בעת ההתנגשות. זאת ועוד, אילו הפנס השמאלי היה מתרסק בעת ההתנגשות, יש להניח כי מקום התושבת שלו היה נמעך אף הוא, ולא כך עולה מהצילומים.



כך גם אינני מקבל את עמדתו של מר וייסמן שלפיה העובדה שהיה חסר אוויר בגלגל הימני בטרנספורטר, גרמה להסטת הטרנספורטר אל נתיב הנסיעה של האופל, כאשר שלמה ביקש לאזן את הסטיה ימינה עקב חסר האוויר בגלגל הימני, ע"י הסטת ההגה שמאלה במידה מופרזת.


בכל הכבוד, מסקנה זו מאולצת ביותר ואינה סבירה. נהג שמבקש לאזן סטייה של רכבו, הוא מבצע איזון של הסטייה בהגה ולא הסטה מופרזת לכיוון האחר באופן מסוכן; מסקנה זו שידועה לכל נהג בעל ניסיון סביר, צוינה אף במהלך עדותו של מר פת (ראו עמ' 26 לפרוטוקול, ש' 12-18).



בתרשים שהוכן על ידי בוחן התנועה המשטרתי, מר מזרחי, צוין הימצאותו של מה שנראה כעפר כנפיים בנתיב נסיעתו של הטרנספורטר, כמה מטרים מאחורי האופל; מר מזרחי לא ידע להסביר אם עפר הכנפיים הזה נוגע לתאונה נשוא דיוננו, ואם כן, איך הוא הגיע למקום שבו הוא נמצא, כאשר הממצאים במקום התאונה מלמדים כי ההתנגשות אירעה במקום שבו היו הרכבים עצורים.


מר וייסמן ביקש להסיק ממקום הימצאותו של עפר הכנפיים, את המסקנה שהתאונה אירעה בנתיב נסיעתו של האופל, אשר לשיטתו דחף את הטרנספורטר לנתיב נסיעתו של האחרון, מספר מטרים בעליה בכביש. גם מסקנה זו של מר וייסמן חסרת כל בסיס עובדתי או הגיוני.

ראשית, כאמור, עפר הכנפיים נמצא בנתיב נסיעתו של הטרנספורטר. כלומר, בכל מקרה סביר להניח שההתנגשות אירעה באותו נתיב, שכן עפר הכנפיים יורד במעמד ההתנגשות. שנית, מהצילומים עולה כי הטרנספורטר נסע בירידה בכביש ואילו האופל היה בנסיעה בעליה בכביש. אין מחלוקת שרכב הטרנספורטר גדול במידה רבה מרכב האופל; לפיכך, אילו הטרנספורטר היה סוטה מנתיב נסיעתו, אל תוך נתיב נסיעתו של האופל, סביר להניח בראש ובראשונה שהוא היה במצב של נסיעה ולא של עצירה, שכן, רכב שסוטה מנתיבו, סביר להניח שהוא עושה זאת בנסיעה; במצב דברים זה, אילו היתה ההתנגשות תוך כדי סטיית הטרנספורטר מנתיב נסיעתו אל תוך נתיב נסיעת האופל, סביר להניח שהטרנספורטר היה דוחף ואף זורק את האופל הרחק במורד הכביש, ואין זה סביר במצב דברים שכזה שרכב האופל הוא זה שדחף את הטרנספורטר בעליה בכביש אל הקצה הימני בנתיב נסיעתו של הטרנספורטר.



זאת ועוד, שלמה העיד כי לאחר שראה את ענאני סוטה אל תוך נתיב נסיעתו, הוא האט עד שהגיע לעצירה כמעט מוחלטת בעת ההתנגשות, דבר שמנע אסון הרבה יותר גדול (ראו עמ' 13 לפרוטוקול, ש' 22-25). עדותו של שלמה בעניין זה מסתברת ואני מקבל אותה.


גם בא כוחם של ענאני והראל מקבל גירסה זו של שלמה ובונה עליה תילי תילים של מסקנות (ראו לדוגמא סעיף 17 לסיכומים של ענאני והראל).

בנסיבות אלה, הרי שנראה תמוה ביותר עד כדי מופרך, שרכב הטרנספורטר שסטה מנתיבו, כטענת ענאני ומר וייסמן, תוך כדי נסיעה בירידה בכביש, הספיק לעצור למרות שמדובר ברכב גדול יותר, ואילו ענאני שנסע בעליה בכביש והספיק להבחין בטרנספורטר כשהוא סוטה מנתיב נסיעתו ואף להבחין בילדים כשהם שרים, רוקדים וקופצים על שלמה, לא הספיק לעצור את רכבו ואף דחף את הטרנספורטר בעליה בכביש אל הנתיב הנגדי.

אשם תורם


כאמור, סבורני שבנסיבות המקרה דנן יש להטיל את מלוא האשם לאירוע התאונה באופן בלעדי על ענאני. להלן אפרט את טעמיי.




בנסיבות התאונה כפי שנקבע לעיל, ניתן היה לצפות משלמה לנקוט בשני צעדים שיכולים היו למנוע את התאונה, או להפחית את נזקיה. האחד – להסיט את רכבו ימינה לכיוון השוליים על מנת לברוח מרכב האופל ולהתחמק מהתנגשות בו, או לסטות שמאלה אל תוך נתיב הנסיעה הנגדי כדי להתחמק מהאופל, במידה ונתיב זה פנוי. השני – במידה והדבר אינו אפשרי, להאט את רכבו בצורה המרבית, עד כדי עצירה.


שלמה מסר בעדותו כי הוא לא יכול היה להסיט את רכבו ימינה משום שקיימת תעלה בצד הכביש. עיון בתמונות מעלה כי יש צדק בדבריו. שלמה אף מסר כי הוא לא היה יכול להסיט את רכבו שמאלה אל תוך נתיב נסיעתו של ענאני עקב נסיעתם של רכבים בכיוון הנגדי, והוא עלול היה להתנגש בהם חזיתית אם היה סוטה לאותו נתיב. גם נימוק זה מסתבר והגיוני.

אשר לצעד השני: כפי שצוין לעיל, הוכח והדבר אף אומץ על ידי בא כוחם של ענאני והראל, כי שלמה האט את רכבו עד שהגיע לעצירה מוחלטת בעת ההתנגשות.

יוצא, אפוא, כי שלמה נקט בכל אמצעי הזהירות המצופים מנהג סביר לנהוג בנסיבותיה של התאונה דנן, ולפיכך לא ניתן להטיל עליו כל אשם תורם בגין התרחשות התאונה.



בא כוחם של ענאני והראל טוען כטענה חלופית, כי ככל שייקבע שענאני נושא באחריות לאירוע התאונה, הרי שקביעת האחריות על פי פקודת הנזיקין כפופה לעקרונות משפטיים נוספים, לרבות הכלל בדבר מעילה בת עוולה לא תצמח זכות תביעה, שכן, שלמה הסיע את התובעים ברכב ללא ביטוח בתוקף להסעת נוסעים בשכר; בכך הוא עבר על החוק ומשום כך אין להעניק לו סעד על פי פקודת הנזיקין. דין טענה זו להידחות, שכן היא כבר עלתה בעבר ונדחתה על ידי בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון (ראו: ע"א 2591/09 אלנסארה ואח' נ' שליסל (פורסם ביום 22/2/2011) ; ראו גם: ע"א (מחוזי ירושלים) 2317/08 אליהו נ' יצחק ואח') .





לנוכח כל האמור, התביעות וההודעה לצד ד' שהוגשו נגד כלל נדחות. בנסיבות הענין, בשים לב לכך, שלנוכח הקביעה בענין האחריות, הראל תשא בסופו של יום במלוא הפיצויים שייפסקו לטובת התובעים ושלמה, אני מחייב את הראל לשלם לכלל הוצאות משפט וכן שכר טרחת עו"ד בסך של 3,000 ₪, וזאת בשים לב לכך שלא הייתה התייצבות מטעם כלל לכל הדיונים שהתנהלו בתיק.



סוגיית ההוצאות בנוגע לשאר הצדדים תובא בחשבון בפסק הדין הסופי.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון