תאונת דרכים ללא מגע

ההגדרה העיקרית לתאונת דרכים בסעיף 1 לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים הינה "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה".
כלומר אין דרישה לקיומו של מגע פיזי בין הנפגע לבין כלי הרכב המעורב בתאונה כתנאי לזכאותו של הנפגע ובלבד שקיים קשר סיבתי בין השימוש באותו רכב לבין נזק הגוף שנגרם לנפגע.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים ללא מגע פיזי עם הרכב:

1. לפני תביעת נזקי גוף על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "החוק") בעקבות תאונת דרכים מיום 30.10.05.
בתביעה זו מתעוררת שאלת חבות הצדדים, לאור מרוכבות אופן התרחשות התאונה. הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין בשאלת החבות בהתבסס על התשתית העובדתית שפורטה בתצהירו של התובע ובהודעתו של נתבע 3 במשטרה.

נסיבות התרחשות התאונה
2. במועד התאונה עבד התובע בעסק משפחתי של תיקוני תקרים והחלפת גלגלים לציוד כבד.

3. בתצהירו תאר התובע את נסיבות התאונה:
"ביום 30/10/2005 לקוח בשם אטיאס חיים... התקשר וטען כי נגרם תקר למערבל בטון ... הגעתי למקום שבו היה מערבל הבטון ... פירקתי את הגלגל והרכבתי את הגלגל הרזרבי, ובזמן שאני מחזק את הברגים – בזמן עבודתי נהג המערבל שהציב משולש עמד ליד המערבל וסימן למכוניות להאט שכן המערבל חנה בצד ואילו אני בדיוק עמדתי על שפת הכביש ליד קו השולים וזאת שכן בצד היה מעקה והמערבל לא יכול היה לזוז – בשלב זה רכב סובראו ... נסע במהירות ולא האט ממהירות נסיעתו, בשלב זה נהג המערבל צעק לעברי להיזהר, הסובארו המשיך בנסיעה ולמיטב זכרוני וברגע שהסתובבתי לעבר נהג המערבל הבחנתי בסובארו כשהוא פוגע במערבל הבטון וממשיך לעברי בנסיעה, פגע בי והעיף אותי לכמה מטרים."

בהודעתו במשטרה תאר נתבע 3:
"בעת נסיעתי התפוצץ לי הגלגל הקידמי ... מחוסר ברירה עקב התפרקות הצמיג נאלצתי לעמוד בצד ימין של הדרך כאשר אני נוקט בכל אמצעי הזהירות, כולל הקמת משולש אזהרה ואורות מהבהבים. קראתי לחילוץ מהפנצ'ריה מכפר תבור והחלפנו את הגלגל ובדיוק לפני שסיימנו לחזק את הברגים, הגיע לפתע רכב מסוג סובארו ... במהירות מירבית, נתן לי מכה בצד (שבר את הפלאפון) ומעוצמת המכה זינקתי לכיוון מכסה המנוע ואז המשיך הרכב ופגע באיש השרות בשם מחמד זועבי עם מפתח הגלגלים (הצלב שהיה בתוך הגלגל), והמשיך ופגע בגלגל הקדמי בציר הקידמי מצד שמאל וקרע את הגלגל והמשיך לנסוע במהירות ללא בלימה ועד לעצירתו כ- 50 מ' +"

4. מן האמור לעיל ניתן ללמוד את הפרטים הבאים-
א. מערבל הבטון עמד לצד הדרך, במקום אשר אינו מיועד לחניה.
ב. בעתה תרחשות התאונה עסק התובע בהחלפת הגלגל של מערבל הבטון, בשלב חיזוק הברגים.
ג. מכונית הסובארו פגעה תחילה בנתבע 3, לאחר מכן במערבל הבטון ואז פגע בתובע. או לחילפוין קודם פגע בתובע ורק לאחר מכן במערבל הבטון.

5. הצדדים לדיון הינם כדלהלן-
נתבע 1 הוא נהג הסובארו, נתבעת 4 (כלל חברה לביטוח בע"מ) היא מבטחת הסובארו.
נתבע 2 הוא נהג מערבל הבטון ונתבעת 3 (הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ) היא המבטחת.

טענות והסכמות הצדדים
6. כל הצדדים מסכימים כי הארוע כלול בהגדרת תאונת דרכים, כי הסובארו פגע בתובע וכי על נתבעים 1 ו- 4 הקשורים בסובארו לשאת בנזקיו של התובע. המחלוקת הינה האם מוטלת גם על נתבעים 2 ו-3 הקשורים במערבל הבטון לשאת בחבות.

7. הצדדים מסכימים כי בזמן התאונה התובע לא היה בגדר "משתמש" במערבל הבטון שכן הינו איש מקצוע שביצע בו תיקון דרך ולפיכך הינו בגדר "הולך רגל" שנפגע בתאונה (סע' 8 לסיכומי התובע עמ' 2 לסיכומי נתבעים 1 ו- 4, סע' 6 לסיכומי נתבעים 2 ו- 3).

8. לטענת התובע ונתבעים 1 ו- 4 (הקשורים בסובארו), מערבל הבטון חנה בצד הכביש חניה אסורה, היה מגע בין מערבל הבטון לבין הסובארו וכן מגע בין הסובארו לתובע ולפיכך שני הרכבים מעורבים בתאונה והנתבעים חבים כלפי התובע בהתאם לסע' 3(ב) לחוק (סע' 5,7 לסיכומי התובע, עמ' 2-3 לסיכומי נתבעים 1-4).

9. מנגד, לטענת נתבעים 2-3 (הקשורים במערבל הבטון) מערבל הבטון לא היה מעורב בתאונה. התובע לא נפגע כתוצאה מפגיעת הסובארו במערבל הבטון, הסובארו פגע במערבל הבטון, הסובארו פגע בתובע. לא היה מגע בין מערבל הבטון לבין התובע ואין קשר בין הפגיעה במערבל הבטון לבין הפגיעה בתובע. מדובר בשני ארועים נפרדים – הפגיעה של הסובראו בתובע היא ארוע אחד והפגיעה של הסובארו במערבל הבטון היא ארוע שני. אין קשר סיבתי, לא מתקיים התנאי "עקב פגיעה ברכב" החונה שלא כדין. מעבר לכך ממילא מערבל הבטון חנה כדין ובהתאם לתקנות התעבורה, ובפרט תקנה 69(ה) לתקנות התעבורה, תשכ"א- 1961.

דיון
10. סעיף 3 (ב) לחוק, הדן בתאונה שבה מעורבים מספר כלי רכב וקובע:
"(ב) נפגע אדם מחוץ לכלי הרכב בתאונת דרכים שבה היו מעורבים מספר כלי רכב, יהיו הנוהגים חייבים כלפיו יחד ולחוד; בינם לבין עצמם ישאו בנטל החיוב בחלקים שווים. לענין חלוקת החבות בין הנוהגים לפי סעיף קטן זה, רואים כלי רכב כמעורב בתאונת דרכים אם בעת התאונה היה מגע בינו לבין כלי רכב אחר או בינו לבין הנפגע."

11. השאלה הינה האם מערבל הבטון היה רכב מעורב.
אופן יישומו של סע' 3 (ב) נדון לאחרונה ברע"א 3436/09 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח' נגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (12.6.09) .
בפסק דין זה נקבע כי יש לבחון מעורבותו של רכב בתאונה, לצורך החלת סע' 3 במבחן דו שלבי, כ ;שבשלב הראשון יש לבחון מעורבותו של כל אחד מהרכבים בתאונה כך :
"ראשית, יש לבחון אם נעשה ברכב 'שימוש' כהגדרתו בחוק או לחילופין אם האירוע נכנס לגדר אחת החזקות המרבות שבחוק. שנית, יש לבחון את קיומו של קשר סיבתי בין ה'שימוש' או התקיימות החזקה, לבין הנזק שאירע" (עמ' 4 לפסק הדין).

לפיכך, בשלב הראשון יש לבחון האם מערבל הבטון היה מעורב בתאונת דרכים, כהגדרתה בסע' 1 לחוק.

12. אין מחלוקת כי לא נעשה במערבל הבטון "שימוש ברכב מנועי למטרות תעבורה" וכי כדי לבחון את מעורבותו של מערבל הבטון בתאונה יש לבחון את החזקה המרבה הקובעת כי יראו בתאונת דרכים גם "מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו".

13. ברע"א 1953/03 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' יצחק אדרי ואח' (להלן: "עניין אדרי") (4.11.03) נדונה פרשנות חזקה מרבה זו ונקבע:
"המונח 'חניה אסורה' צריך איפוא להתפרש כחניה במקום או באופן היוצרים סיכון תחבורתי, בין שמדובר בחניה מותרת על פי דין ובין שמדובר בחניה שיש עליה איסור בדין. הקריטריון מהי 'חנייה במקום שאסור לחנות בו' צריך להיות הסיכון התחבורתי, אשר חנייה כזאת יוצרת. חנייה תהא 'חנייה אסורה' גם במקרה שאין במקום שלט או תמרור האוסר חנייה, אולם עצם החנייה במקום זה מהווה סיכון תחבורתי. לעומת זאת, חנייה במקום שאינו מהווה סיכון תחבורתי לא תיחשב 'חנייה אסורה', גם אם יש במקום שלט האוסר חנייה במקום זה." (עמ' 4 לפסק הדין).

בעניין אדרי חניית הרכב בשולי הכביש היתה מותרת בשל תחולת תקנה 69(ה) לתקנות התעבורה, המתירה חנייה בשולי הכביש בדרך בין עירונית כאשר הרכב יצא מכלל פעולה. למרות שהחנייה היתה מותרת עפ"י תקנות התעבורה בית המשפט קבע:
"עם זאת, יש, לדעתי, בחניה כזו סיכון תחבורתי, הגלום בכל חניה בשולי כביש בין עירוני, כאשר ההיתר לחנות בשולי הכביש הינו במקרים חריגים בלבד, כגון במקרה שארעה תקלה ברכב.
ודוק: אין חשיבות לכך שלא החנייה בשולי הכביש היא שהיתה 'הסיבה המכרעת' לתאונה, כפי שאמנם קבע בית המשפט המחוזי, אלא סטיית הרכב הפוגע. השאלה היא האם חניית הרכב בשולי הכביש יצרה 'סיכון תחבורתי בתור שכזה', ולא האם נוצר 'סיכון תחבורתי קונקרטי'. בחינת נסיבותיו של כל מקרה על פי מבחן 'הסיכון התחבורתי הקונקרטי', אותו הפעיל בית המשפט המחוזי, עלול להביא להכנסה ב'דלת האחורית' של יסוד האשם אל ההתדיינות במסגרת חוק הפיצויים בניגוד לעקרון המרכזי העומד בבסיסו.... לדעתי, אם כן, חניית רכב בשולי הכביש בדרך בין-עירונית יוצרת סיכון תחבורתי" (עמ' 3 לפסק הדין).

14. בענייננו, אף אם חנה מערבל הבטון בצד הכביש כחוק, בהתאם לפסה"ד בעניין אדרי מדובר בחניה אסורה.

15. ההגדרה העיקרית לתאונת דרכים בסע' 1 לחוק הינה "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". אין דרישה לקיומו של מגע פיזי בין הנפגע לבין כלי הרכב המעורב בתאונה כתנאי לזכאותו של הנפגע ובלבד שקיים קשר סיבתי בין השימוש באותו רכב לבין נזק הגוף שנגרם לנפגע (ריבלין, תאונת הדרכים, סדר הדין וחישוב הפיצויים, 224). לעומת זאת החזקה המרבה נשוא דיוננו מגדירה כתאונת דרכים "מאורע שנגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו".

16. כפי שניתן לחלק את ההגדרה העיקרית שבסע' 1 לכל אחד מרכיביה, כך גם ניתן לעשות ביחס לחזקה המרבה, שרכיביה: 1. מאורע 2. שנגרם עקב 3. פגיעה ברכב 4. שחנה במקום שאסור לחנות בו. השאלה הבעייתית בענייננו היא שאלת הקשר הסיבתי – הקשר הסיבתי בין הפגיעה בתובע לבין הפגיעה במערבל הבטון והקשר הסיבתי בין הפגיעה בתובע לבין החנייה האסורה. לכאורה, לפי לשון החזקה אנו נדרשים לבחינת השאלה הראשונה בלבד, אך מהפסיקה עולה כי יש לבחון גם את השאלה השניה.

17. בענייננו פגע הסובארו במערבל הבטון, לפי גרסת התובע לפני שפגע בו ולפי גרסת נתבע 3 בעדותו במשטרה, אחרי שפגע בו. מערבל הבטון לא פגע בתובע. הסובארו פגע בתובע.

18. לדידי ברור כי קיים קשר סיבתי עובדתי בין עמידתו של מערבל הבטון בצד הכביש, המהווה חניה אסורה, לבין פגיעתו של התובע. התובע נפגע מאחר וביצע תיקון דרך במערבל הבטון שחנה חניה אסורה. אולם, נוסח החזקה אינו "מאורע שנגרם עקב עמידתו של רכב במקום שאסור לחנות בו". בנוסח זה היה כדי להסיר כל ספק במקרה שלפני, אלא שהחזקה כפי שהיא מנוסחת מצריכה קשר סיבתי בין המאורע לבין הפגיעה ברכב החונה.

19. בעניין אדרי נקבע כי משנקבע שיש קשר סיבתי עובדתי, יש לבחון את הקשר הסיבתי-משפטי כך –
"האם החנייה האסורה המסויימת היא שיצרה את הסיכון שהביא להתרחשות הנזק... באשר לקשר הסיבתי-המשפטי, הרי שגם הוא מתקיים, לדעתי בנסיבות העניין. הפגיעה ברכב החונה באה בשל הסיכון שנוצר כתוצאה מחניית הרכב במקום אסור, ולא בשל תהליך גרימה אחר, שאינו קשור לסיכון התחבורתי הגלום בחניית הרכב בשולי הכביש. ניתן לומר, כי החניה האסורה יצרה את הסיכון, אשר התממש, בדרך של התנגשות בין הרכב הפוגע לבין הרכב החונה" (עמ' 5 לפסה"ד).

20. בעניין אדרי דובר בנפגע שישב ברכב שחנה חנייה אסורה, ורכב אחר התנגש ברכב החונה. באותו מקרה לא התעורר ספק ביחס לקשר הסיבתי הברור בין הפגיעה ברכב החונה לבין הפגיעה בנפגע. כך גם היה במקרה שנדון ברע"א 3436/09 ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (12.6.09) , שם פגע רכב נוסע ברכב שחנה שלא כדין ודחף אותו על התובעים, שנפגעו ממנו.

21. בפסקי הדין בעניין ע"א 1675/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (31.10.07) וע"א 6527/06 הפניקס הישראלי נ' עופר ארד (7.10.08) נקבע כי כדי שרכב יהיה "מעורב" בתאונה נדרש קיומו של קשר סיבתי בין הפגיעה ברכב לבין הפגיעה בנפגע. במקרים אלה נקבע כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה בתובעים לבין פגיעה ברכב שהיה מרוחק מהם ונפגע מספר שניות לאחריהם ולפיכך אותו רכב אינו בגדר רכב "מעורב בתאונה".

22. בענייננו מדובר בתאונה אחת, בפגיעות בתובע וברכב החונה כמעט בו זמנית, אך ללא שהרכב החונה פוגע פיזית בתובע.

23. כדי שמערבל הבטון יהיה בגדר רכב מעורב לפי נוסח החזקה המרבה נדרש שפגיעתו של התובע תהא עקב הפגיעה במערבל הבטון. בענייננו, אמנם מתקיים קשר סיבתי עובדתי בין עמידתו של מערבל הבטון בצד הדרך לבין פגיעתו של התובע אך אין מתקיים קשר כזה בין הפגיעה במערבל הבטון לבין הפגיעה בתובע. בהתאם לשתי הגרסאות העובדתיות שהוצגו התובע נפגע ע"י רכב הסובארו בלבד. פגיעת התובע אינה עקב הפגיעה של הסובארו במערבל הבטון כי אם עקב הפגיעה של רכב הסובארו בתובע.
בהתאם למבחן הסיכון שנקבע בעניין אדרי, הסיכון שהתממש אינו הסיכון שיצרה חנייתו האסורה של מערבל הבטון בצד הכביש, אלא הסיכון שנוצר בעצם הימצאותו של התובע עצמו לצד כביש עליו נוסעים רכבים.
לפיכך, דומה בעיני כי לא מתקיים קשר סיבתי בין חניית מערבל הבטון לצד הכביש לבין פגיעת של התובע.

24. במקרה שלפני אמנם המדובר בתאונה אחת והפגיעות שפגע רכב הסובארו בתובע ובמערבל הבטון היו כמעט בו זמנית, אך לדידי אין די בכך. שונים היו פני הדברים לו היה התובע נפגע ממערבל הבטון.

25. זאת ועוד. בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" בסע' 1 נקבע כי "טיפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו" נכנסים בגדר שימוש ומכלל ההן נלמד הלאו – תיקון כאמור במסגרת עבודתו של המתקן אינו בגדר שימוש ברכב.

26. משנקבע בעניין אדרי כי העמדת רכב בצד הכביש במקרה של תקלה מהווה סיכון תחבורתי, יוצא שמרבית תיקוני הדרך במקרים כאלה הינם ברכבים החונים שלא כדין. משהוציא המחוקק מהגדרת השימוש ביצוע תיקונים אלה על ידי אנשי מקצוע, דומה בעיני כי אין מקום להכניסם דרך החזקה המרבה.

27. אוסיף, כי לו הייתי קובעת כי חניתו של מערבל הבטון בצד הדרך לא היתה חניה אסורה, היתה התוצאה זהה.

28. משקבעתי כי מערבל הבטון אינו בגדר רכב מעורב בתאונת הדרכים, ממילא מתייתר הדיון בסע' 3 לחוק.

29. לאור כל האמור אני קובעת כי התאונה בה נפגע התובע היא תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, בה היה מעורב הסובארו וכי נתבעים 1 ו-4 אחראים לפיצויו של התובע בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה.
מערבל הבטון אינו בגדר רכב מעורב בתאונה ולפיכך התביעה נגד נתבעים 2 ו-3 נדחית.

30. התובע ישא בהוצאות נתבעים 2-3 בסך 1,000 ₪, שישולמו לאחר מתן פסק דין בהתאם למעודים שיקבעו בפסק הדין לביצעו תשלומים.
הנתבעים 1,4 ישאו בהוצאות נתבעים 2-3 בסך של 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום שםא אל כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיהום ועד התשלום המלא בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון