תביעה להחזר הוצאות השתלה בחו''ל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה להחזר הוצאות השתלה בחו''ל:

מבוא:
התובע, יליד 1990 (להלן: "גולן"), מבוטחה של חב' הפניקס (להלן: "הפניקס"), בביטוח בריאות, הכולל פרק השתלות בחו"ל (להלן: "הפוליסה"). בשל הידרדרות מצבו הרפואי, נאלץ גולן לבצע השתלת כליה בחו"ל ועל בסיס הפוליסה, דורש הוא, באופן אלטרנטיבי את הוצאות ההשתלה או פיצוי חד-פעמי, בסך 215,000 ₪.
תביעתו נתקלה בסירובה של הפניקס לתשלום, כיוון שזו טענה כי מדובר בהשתלה המנוגדת לחוק השתלות איברים, תשס"ח – 2008 (להלן: "החוק").

חובתה של הפניקס להתניית תשלום הפיצוי בקיומה של השתלה חוקית, מקורה בהוראות המפקח על הביטוח ואינה שנויה במחלוקת.

השאלה שבמחלוקת:
השאלה העומדת להכרעה אם כן, הינה, אם הוכח כי ההשתלה שבוצעה, הינה השתלה המקיימת את תנאי החוק.

תמצית טיעוני הצדדים:
הפניקס טוענת, כי לא עלה בידי גולן להוכיח את התקיימותן של תנאי החוק וקיים חשד כי מדובר בהשתלה, שמקורה בסחר איברים.

גולן לעומת זאת, טוען כי ההשתלה נעשתה על-ידי תורם אלטרואיסט ולכן, עומדת זו בתנאי החוק.
בתוך כך, ניצים הצדדים בשאלת דיות הראיה הראשונית, שלאחריה עובר הנטל המשני לצד שכנגד.

גולן טוען, כי די באישור ועדת האתיקה של ביה"ח בקוסובו (להלן: "האישור"), שהוצג על ידו, כדי למלא אחר חובת הרמת הנטל הראשונית, שלאחריה עובר הנטל המשני אל חב' הביטוח, הפניקס, במקרה זה.

הפניקס גורסת, כי אין די בהצגת האישור כדי להעביר לשכמה את הנטל המשני. לשיטתה, הסתפקות ברף הוכחה ראשוני כה נמוך, מנוגדת לפסיקה, והיא מפנה בהקשר זה לת.א 117006/09 וכן, להגיון המסחרי, השולל אפשרות זו, שבה תיגררנה חברות הביטוח להשקעות כספיות בלתי סבירות, להרמת הנטל המשני.

דיון:
טרם שאכנס לגופם של דברים, ברצוני לדחות את טענותיו של גולן, בעניין האבחנה שיש לעשות בין שני מסלולי הפיצוי, ביחס לתחולת החוק.
חובתה של חב' הביטוח, על-פי הוראות המפקח על הביטוח, חלה, ללא אבחנה, הן על שיפוי הוצאות שנעשו והן, על פיצוי, ללא הוכחת עלות וזאת, לנוכח התכלית החקיקתית העומדת ביסוד הוראה זו.
עוד אבקש לציין, כי אינני רואה טעם בטענת גולן, לפיה קדמה הגשת תביעתו לאישור החוק שכן, גם לפני תחולת החוק, היה תוקף לסירוב תשלום בגין סחר באיברים, מכוח עקרונות "תקנת הציבור", כפי שהדבר בא לידי ביטוי בבג"צ 5413/07 . תקנת הציבור משקפת את ה"אני מאמין" החברתי של שיטת המשפט וסחר איברים מנוגד, באופן מובהק לתקנת הציבור, מטעמים המובנים לכל אדם הגון.
מכאן, אתייחס לשאלת חוקיותה של ההשתלה.
הוראות המפקח על הביטוח, חוזר מס' 200911 מיום 14.01.09, קובעות כך: "בטרם מתן שיפוי או פיצוי למימון השתלה, יבחן המבטח אם ההשתלה בוצעה בהתאם להוראות החוק, ובכלל זה אם התקיימו כל אלה: 1) נטילת האיבר בהשתלת האיבר, נעשות על-פי הדין החל באותה מדינה;
2) מתקיימות הוראות החוק, לעניין איסור סחר באיברים."
החוק עצמו קובע, כי: "3) א. לא יקבל אדם תמורה בעבור איבר שניטל מגופו או מגופו של אדם אחר, או המיועד לנטילה כאמור, והכל בין שהנטילה נעשית בחייו של אדם ובין שהיא נעשית לאחר מותו. 1. לא ייתן אדם תמורה בעבור איבר שהושתל בגופו או בגופו של אדם אחר, או המיועד להשתלה כאמור".

האלמנטים להוכחה, במצטבר, אם כן, הינם: 1) כי ההשתלה נעשתה על-פי הדין החל במדינה המבצעת. 2) כי מתקיימות הוראות החוק לעניין האיסור בסחר באיברים.
מכאן, כי יש להוכיח: א) את הדין הזר החל במדינה בה בוצעה ההשתלה. ב) התאמת ביצוע ההשתלה הקונקרטית לדין החל.
תנאי א', שהוא הוכחת הדין החל, צריך שייעשה, באמצעות חוות-דעת מומחה לדין הזר, הספציפי ובו כלול המידע, ביחס לזהות הגוף שהוסמך על-פי החוק במדינה המבצעת, לבקר את תקינות ההשתלה והתאמתה לחוק המדינה החל.

הוכחת התנאי השני, הנוגע לקיום תנאי החוק בארץ, מחייב, לדעתי הוכחה כי לא הועברו לתורם כספים וזאת באמצעות הצגת האסמכתאות בעניין התשלומים שנעשו לגופים השונים, באופן מפורט.

נראה לי, כי דרישות אלה, לעמידה בנטל ההוכחה, תואמות גם את דעתו של בית המשפט, בת.א 117006/09, פריזמנט נ' הפניקס, . שם, מציין בית המשפט, כי הוצגו לו חוות-דעת של מומחה משפטי בשם עו"ד אזרי, שהתמחה בחוקיות השתלת איברים ברפובליקת אזרבג'יאן, שם בוצעה ההשתלה באותו התיק. וכן, הוצג עלון בית החולים, ממנו למד בית המשפט כי מדובר בבי"ח ממשלתי ומוכר, שהוא שווה ערך לבתי חולים מודרניים בארצות מערביות. בנוסף לכל אלה, הוגש תצהיר התורם, שבו הצהיר על תרומה ללא תמורה, הנוקב בפרטיו האישיים המלאים.
הגדרת רף ההוכחה בעניין זה, לפי דעתי, צריך שתשקף את השקפתו של המחוקק הישראלי, השולל מכל וכל תמיכה בסחר איברים. אין ספק כי המחוקק הישראלי הלך בעקבות קו החקיקה המקובל במדינות המערב ובהן בריטניה, ארה"ב, הולנד, קנדה ורבות אחרות על-פי העקרונות שהותוו על-ידי ארגון הבריאות העולמי ומועצת האיחוד האירופי.

ארגון הבריאות העולמי פרסם, עוד בשנת 1987, הצהרה ולפיה סחר באיברים בין אנשים חיים, עומד בסתירה לזכויות היסוד הבסיסיות ביותר, לאמנה הבינלאומית של זכויות האדם ולרוח חוקת הארגון.

תופעת הסחר באיברים, נושאת, לכל הדעות, סממנים של תרבות עולם שלישי, הרומסת את כבוד האדם. מעבר לכך, מוכיחים המחקרים הסוציולוגיים, כי התורמים ה"נהנים" כביכול, מתמורה כספית לאבריהם, אינם מצליחים בסופו של עניין, להביא לשינוי במצבם הסוציו-אקונומי, אלא שוקעים יותר ויותר בניוון חברתי ואישי והפעם, כשהם פגועים פיזית.

ההשקפה המקובלת אם כן, הינה כי, חברה מתוקנת צריכה להיאבק בכל האמצעים בסחר איברים, גם כאלה הנעשים בתחומה וגם כאלה שאזרחיה מבצעים מחוץ לגבולותיה, שעה שצלם האנוש אינו מותנה בשאלות טריטוריאליות, השווה לעניין זה את הנאמר בפסק-הדין חב"ר 04-4387 ביטון (דהן) נ' מדינת ישראל – משרד הבריאות וכן, בבג"צ 5413/07.

יישום הוראות החוק, בבחינת הנטל הראשוני צריך שייעשה אף הוא מתוך מחויבות מוסרית מהותית, שאינה משתמעת לשתי פנים.
הנטל הראשוני שעל התובע ובמקרה זה, גולן להרים, צריך לייצר תשתית לכאורית לקיומה של השתלה אלטרואיסטית על כל אחד מרכיבי ההוכחה.
עם זאת, נמנעתי, במכוון מהתייחסות לשאלות של מהימנות שעלו מהחקירה הנגדית.

במקרה שבפני, לא הוצגה כל ראיה להיותה של ההשתלה אלטרואיסטית, למעט האישור בזו הלשון:

Medicus
Klinika MEDICUS
KOSOVA

Medical report,

Golan vanunu with his donor applied together to the hospital to be operated. The ethical committee, after getting separately their consent was convinced thet the donation is only for altruistic reason.
Prof. Dr. Lutfi Dervishi"

נוסח האישור, אינו נושא סימנים מזהים ביחס לטיבו של המוסד הרפואי שבו בוצעה ההשתלה, מידת התאמתו לדין המדינה, תוקף הבקרה האתית וכו' (למעט פרטים כלליים ולאקוניים בלבד, לקיומה של הסכמה).
בעדותו, בה מגולל אביו של גולן (להלן: "אריה") את השתלשלות הדברים, שעמדה ביסוד ההחלטה לביצוע ההשתלה בקוסובו, לא קיים כל מידע שהוא, באשר למניעיו של התורם.
למעשה, בגרסתו של אריה, התורם הינו "שקוף" לגמרי, משל לא היה. חוסר ראייתי זה זועק לשמיים. האם על בית המשפט לצאת מהנחה, כי בבירת קוסובו, בעיר פרישטינה קיימת איזושהי הוויה תרבותית, שלנכחה, רצונו הבסיסי של כל תושב הינו לתרום את איבריו לזרים?
נראה לי, כי מי שטוען כי די באישור מבית חולים אנונימי, בקוסובו, בדבר חוקיותה כביכול של ההשתלה, ללא כל התייחסות למניעיו של התורם, כדי להרים את הנטל הראשוני לקיומה של השתלה מסוג זה, מבקש סוג של "עצימת עיניים" מבית משפט זה.

אינני סבורה, כי שופט, הנאמן למצפונו, יכול לחיות בשלום עם מהלך מסוג זה.



בסיכומו של דבר ולנוכח השיקולים שפורטו לעיל, סבורני כי ראיות התובע אינן עומדות ברף הנמוך ביותר של הנטל הראשוני, ליצירת התשתית המינימאלית, שלאחריה עובר הנטל המשני לצד שכנגד.



לאור זאת, עלי לקבוע כי התביעה בכללותה לא הוכחה ודינה לדחיה.
בנסיבות העניין, יישא כל צד בהוצאותיו הוא.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו חוזה הביטוח ?

  2. עילת כפל ביטוח

  3. תביעת ביטוח מבנה

  4. ביטוח מחלות קשות

  5. תניה בחוזה ביטוח

  6. ביטוח מוות ממחלה

  7. חוסר במטען מחו''ל

  8. תשובות בהצעת ביטוח

  9. ביטוח צינתור

  10. ביטוח תאונה במתכוון

  11. התיישנות ביטוח אחריות

  12. נטל ההוכחה בביטוח רכוש

  13. שאלה גורפת בשאלון ביטוח

  14. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח

  15. סעיף 10 לחוק חוזה הביטוח

  16. האם תביעת ביטוח התיישנה ?

  17. ביטוח אחריות מקצועית צד ג

  18. תביעה על פי דיני כפל ביטוח

  19. ביטוח משלים כללית - פסק דין

  20. העדר ביטוח בנהיגה ללא מלווה

  21. מקרה ביטוח במהלך תקופת הכשרה

  22. כיסוי הביטוחי לתיקון נזקי צנרת

  23. תביעה להחזר הוצאות השתלה בחו''ל

  24. ביטוח בית פרטי ללא אזעקה וסורגים

  25. טוטאל לוס - תביעה נגד ביטוח ישיר

  26. בקשה לפסילת חוות דעת בתביעת ביטוח

  27. תביעה נגד ביטוח ישיר - נזקים לרכב

  28. כיסוי ביטוחי אחריות מקצועית עו''ד

  29. תוך כמה זמן צריך להגיש תביעת ביטוח

  30. חדש תחת ישן - סעיף 56 לחוק חוזה הביטוח

  31. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתביעת ביטוח ?

  32. זכות המבוטח לקבלת מידע בקשר לעסקת ביטוח

  33. תביעה לקבלת תגמולי ביטוח של רכב מסוג אמבולנס

  34. אי ידיעת המבוטח על קיומו של הביטוח - התיישנות

  35. דחיית כיסוי ביטוחי בביטוח רשלנות מקצועית של עו"ד

  36. כיסוי הוצאות רפואיות בישראל במסגרת ביטוח נסיעות לחו"ל

  37. ידיעה על קיומם של תניות של אמצעי מיגון - שלילת כיסוי ביטוחי

  38. טוענת, כי היא ביטחה את דירתה וכי ביקשה לדאוג לביטוח נוסף בגין תכשיטיה

  39. האם יש כיסוי ביטוחי במקרה שהנהג הפר את החובה לנהוג כשלצידו נהג מלווה ?

  40. הפול טענה כי התאונה ארעה אחר תום תוקף תעודת הביטוח, ולכן לא מוטלת עליה חבות

  41. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון