הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים


1. התובע נפגע בתאונת דרכים כאשר תחילה החלטתי שיש להכריע בסוגיית החבות.

עמדת התובע

2. ב"כ התובע הלין כנגד העובדה שנדרשו למעלה מחמש שנים עד להכרעה בסוגיית החבות בלבד כאשר האחריות לכך, לטענתו, נמצאת בידי הנתבעות. נטען שניתן היה לצפות שבקשר לתביעה שהוגשה ביום 5.12.05 הנתבעת 1 תעלה טענתה בעניין סוגיית החבות זמן רב לפני ישיבת קדם המשפט שנקבע ליום 3.5.07 וניתן היה במשך אותן שנתיים אשר במהלכן המתינו הצדדים לקביעה סופית של הביטוח הלאומי לברר סוגיה זו.

3. התובע, יליד 1980, החל עבודתו כמאבטח אצל נתבעת 2 מספר חודשים לפני תאונת הדרכים שעבר ביום 3.6.05 בה התהפך רכב בו נהג ונגרמה לו נכות אורתופדית. נטען שהתובע עבד אצל הנתבעת 2 שתפקידה ללוות ולאבטח באמצעות רכביה כלי עבודה גדולים שעבדו בקו התפר. נטען שאין מחלוקת שהתובע נהג ברכב המעורב בתאונה, שהיה לו רישיון נהיגה בר תוקף במועד התאונה ושהתאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל. לאחר התאונה פנה התובע טלפונית למעביד וביקש לקבל את פרטי הרכב בו נהג. הנתונים שקיבל היו: ג'יפ מ.ר. 6428884 (להלן - רכב מס' 1). נטען שאין מחלוקת שלרכב זה היה ביטוח תקף במועד התאונה והנתבעת 1 לא חלקה על חבותה הביטוחית לפי חוק הפלת"ד בנוגע אליו. בכל זאת, הנתבעת 1 טענה שלרכב מס' 1 לא היה ביטוח תקף במועד התאונה ועל כן פנה התובע לנתבעת 2 לברר את זהות הרכב המעורב בתאונה. לאחר בדיקה חוזרת נמסר לו שהרכב היה ג'יפ מ.ר. 6436984 (להלן – רכב מס' 2). התובע ביקש לתקן את כתב תביעתו ולהוסיף את נתבעת 2 ואת קרנית. לאור הצהרת הנתבעת 2 בכתב ההגנה ועדויות שהובאו מטעמה שהרכב שהיה מעורב בתאונה הינו רכב מס' 2 טען התובע שאין מחלוקת אמיתית בין הצדדים באשר למעורבותו של רכב זה בתאונה.

4. התובע טען שהיה עובד פשוט שבא כל בוקר למקום עבודתו והתבקש לקחת רכב מתוך צי של כ- 10 רכבים השייכים למעביד ועל כן לא היתה לו יכולת לדעת איזה רכב היה מעורב בתאונה או לזכור את פרטי הרכב או תיאורו. נטען שהבעלים הרשום של הרכב במועד התאונה היה מר מליחי שגיב והוא זה שמסר את הרכב לידי הנתבעת 2. נטען שהרכב נמסר לידי נתבעת 2 תוך שהבעלים יודע ומסכים כי הרכב ישמש את הנתבעת 2 לצרכי עבודתה. נטען שמר מליחי ונציגי נתבעת 2 היו בטוחים שלרכב ביטוח תקף כי הרשיונות וביטוח החובה נמצאים בתא הכפפות של הרכב ועל כן לתובע שהיה עובד פשוט לא היתה כל יכולת לדעת שלרכב בעיה ביטוחית. נטען שהתובע ומעבידו העידו שהאחריות לעניין רישיון הרכב וביטוח הרכב נמצאה באחריות המעביד בלבד ולא באחריות עובדים כגון התובע. מכל מקום, לא היה ביכולתו למצוא פגם בביטוח החובה שנמצא בתא הכפפות שנחזה להיות תקף והיה תקף במועד התאונה.

5. התובע טען שלאור הראיות שהוצגו במועד התאונה היה לרכב מספר 2 ביטוח חובה תקף של הנתבעת 1 שביטחה כדין את הרכב ועל כן חבה בפיצויו של התובע. נטען שעל פי עדותם של מנהל הנתבעת 1, דרור חיו, ובעל הרכב, שגיב מליחי, רכב מס' 2 נרכש ביום 28.5.05 על ידי מליחי מאדם בשם יואל סעיד כאשר מליחי מוודא שלרכב ביטוח חובה תקף של הנתבעת 1. נטען שמר מליחי סיכם עם מוכר הרכב שישאיר את ביטוח החובה בתוקף למספר שבועות עד שמליחי יצליח למכור את הרכב ולהעביר בעלות. מליחי רכש את הרכב על מנת למכור אותו לנתבעת 2 וביום 2.6.05 (יום חמישי בשבוע) ביצע מסירה אישית של הרכב לנתבעת 2 בשטח העבודה כאשר סוכם בינו לבין מנהל הנתבעת 2 שביום א' לאחר סוף השבוע ייפגשו לשם ביצוע העברת הבעלות. התאונה ארעה ביום שישי 3.6.05 טרם הספיקו הצדדים להעביר בעלות. מליחי ציין בתצהירו ובעדותו שהעתקי רישיון הרכב והביטוח לא נשמרו אולם צורפה לתצהירו תעודת חובה משולמת של הרכב המעורב בתאונה. נטען שעדויות מליחי וחיו בדבר קיומו של ביטוח חובה תקף לא נסתרו על ידי הנתבעת 1 וגם לא נסתרה עובדת קיום תעודת ביטוח חובה תקפה. נטען שלא בכדי התעקשה הנתבעת 1 לצרף תעודות ומסמכים שלא גולו אשר נאסרו להגשה על ידי בית המשפט שכן עדותה של גב' שקד מטעם הנתבעת 1 לא הצליחה לסתור את טענת התובע וכל הנתבעות האחרות בדבר קיומו של ביטוח חובה תקף במועד התאונה לרכב מס' 2 מאחר ולא נעשתה כל החלפה של תעודת חובה. נטען שהתובע התנגד להרחבת חזית בפתח עדותה של גב' שקד. נטען עוד כי ממכתבה של עו"ד כרמל כספי-ליטל מיום 21.5.09 עולה שהנתבעת 1 מודה שלרכב מס' 2 היה ביטוח תקף על שם יואל סעיד מיום 6.4.05 ועד ליום 31.3.06, אולם ביום 27.5.05 בוצעה החלפת רכב למבוטח. נטען שנ/9 שהוצג לשקד (העתק תעודת חובה מקורית של הרכב עם חותמת בנק) מעיד על כך שהתעודה שולמה על ידי הבעלים סעיד. נטען שגב' שקד אישרה בעמ' 24 לפרוטוקול כי מדובר בתעודת חובה של מנורה ללא ספק אולם התחמקה ממתן תשובה האם התעודה שולמה תוך שהיא אינה מזהה במפתיע את מי שחתומה על התעודה ממחלקת התאונות של מנורה. נטען שלגב' שקד לא היה כל הסבר כיצד תעודת החובה של הרכב עליה נרשם "שולם" ביום 3.6.05 הוצאה על ידי חברת הביטוח ביום 28.4.09. היא הציעה שאולי מדובר בתעודה מזויפת או משהו פיקטיבי שכן תאריך ההוצאה בדרך כלל זהה לתאריך חותמת התשלום.

6. נטען על כן שמהמסמך ובתשובות הנ"ל אין כל הסבר כיצד תעודת חובה ששולמה ביום 3.6.05 הוצאה רק ביום 28.4.09 ונשלחה לצדדים במסמך רשמי של הנתבעת 1 ונטען שקיים חשש כבד בנוגע להתנהלות הנתבעת 1 בעניין התעודה בניסיונה להתחמק מאחריות. נטען שגב' שקד לא ידעה להשיב בחקירתה מתי היא קיבלה את התעודה המקורית של הרכב הקודם בעת שנעשתה לטענתה החלפת הביטוח והתעודה המקורית לא נמצאה בין המסמכים המקוריים שהיו ברשותה. היא אישרה שסוכן הביטוח אמור למסור לחברת הביטוח את התעודה המקורית שהוחלפה אולם לא ידעה להשיב אם במקרה זה הדבר נעשה. כמו כן, היא לא ידעה להשיב איזו פוליסה עשה הלקוח סעיד באותה תקופה אבל הסכימה שבמנורה לא מבצעים העברה של פוליסת חובה מרכב אחד לאחר בלי שחברת הביטוח תקבל את התעודה המקורית או תצהיר של המבוטח שאיבד את התעודה ושלא מסר אותה לקונה. נטען שכאשר נשאלה אם בהנחה שאין תעודה מקורית למנורה לא נעשתה החלפה של הביטוח מרכב לרכב, היא השיבה שלא בדקה. היא גם לא ידעה להשיב אם סעיד פנה לנתבעת 1 או לסוכן הביטוח שלו מטעם מנורה בבקשה להחלפת תעודת הביטוח. היא אישרה שתעודת ההחלפה הנטענת היחידה שהוצגה כראיה לא שולמה וחסרה חתימה של בנק. היא אישרה גם שאם הביטוח החדש לא שולם הביטוח אינו נכנס לתוקף. היא הודתה שאם ביטוח ההחלפה אינו משולם כי הוא נשכח, חברת הביטוח מנורה תכסה חבותה בתאונה שארעה לאותו אדם תוך יומיים שלוש לאחר ההחלפה. היא גם אישרה שנתבעת 1 לא החזירה פרמיה לסעיד בגין הביטול הנטען של ביטוח החובה. כמו כן, היא לא ידעה אם חברת הביטוח החזירה תשובה למבוטח שהודיע על התאונה כמתחייב על פי הנחיות המפקח על הביטוח ולא צורף כל מסמך בעניין זה. היא גם לא ידעה להשיב על אף שאלה בנוגע לטענתה למחלקת התביעות של נתבעת 1 באם פעלה הנתבעת 1 בהתאם לסעיף 24 לפקודת רכב מנועי העוסק בחובת ההודעה למבוטח בכל הנוגע לפוליסה שבוטלה.

7. נטען שהחלטת בית המשפט שלא לאפשר הגשת מסמך הנחזה להיות תעודת החלפה משולמת במסגרת החקירה החוזרת שהוצג לראשונה באותה הזדמנות, היתה צודקת היות והמסמך לא גולה ולא צורף לתצהירים. כמו כן נטען שלאור העדות שהעדה מעולם לא ראתה דבר חמור כגון זה שתעודה המשולמת בבנק יוצאת עם תאריך מאוחר של 4 שנים ובכוונתה לפנות לקבל הסבר על זה. נטען שאילו סברה הנתבעת 1 שהחלטת הביניים של בית המשפט מקפחת אותה היה עליה להגיש בקשת רשות ערעור. נטען שנתבעת 1 נמנעה מסיבותיה להביא את מר יואל סעיד לעדות ונמנעה מלהציג מסמכים אשר היו אמורים להיות מצויים בתיק הביטוח ובחרה להביא לעדות עדה בודדת שעדותה חיזקה את טענות התובע.

8. נטען שנתבעת 1 לא הצליחה להוכיח את טענתה כי תעודת החובה של הרכב מעורב בתאונה אכן הוחלפה ועל כן יש לקבוע כי במועד התאונה היה לרכב המעורב ביטוח חובה תקף. נטען שסעיף 13 לפקודת רכב מנועי (סיכוני צד שלישי) נוסח משולב, תש"ל-1970, מחייב את נתבעת 1 בחבות על פי דין כלפי התובע שהרי לא היתה לה כל סיבה שלא לבטח את מליחי ואין כל ביטוח אחר לכיסוי החבות פרט לקרנית. נטען שבעל הרכב במקרה דנן מכר את הרכב למליחי שהעבירו בהסכמתו לנתבעת 2 אשר הורתה לתובע לנהוג בו ולכן אין הנתבעת 1 יכולה לטעון לפטור כלשהו מכיסוי החבות עקב העברת הבעלות ברכב.

9. ביחס לקרנית נטען שסעיף 7א. לחוק הפלת"ד מזכה את התובע באפשרות לתבוע את קרנית בנסיבות המקרה. נטען שמעדות מליחי עולה שהוא מסר את הרכב לנתבעת 2 כאשר מבחינתו רשאי כל נהג של נתבעת 1 לנהוג בו. נטען שגם מעדותו של דרור חיו עלה שהוא אישר את טענת התובע בנוגע להוראות שקיבל בנוגע לעבודה ושהתובע נהג ברכב על פי הוראות המעביד. על כן נטען שהתובע נהג ברכב על פי הוראות בעליו או המחזיק בו. נטען שכעובד פשוט אין הוא יכול לדעת כי לרכב אין ביטוח.

10. לחלופין, טען התובע שבמידה ויתברר כי אין כיסוי ביטוחי של הנתבעת 1 או קרנית אזי חייבת כלפיו נתבעת 2 בגין התרשלות בכך שלא דאגה לכיסוי ביטוחי.

עמדת נתבעת 2- ש.ב.י.ד

11. נתבעת 2 טענה שדין התביעה נגדה להדחות והצטרפה לטענות נתבעת 3 באופן חלקי. נטען שגם הודעת צד ג' נגדה להדחות.

עמדת נתבעת 3- קרנית

12. נטען שמפאת המסגרת שנקבעה בכתבי הטענות אין התובע יכול לטעון שבתאונה היה מעורב רכב אחר שאינו רכב מס' 1 או רכב מס' 2. נטען שבין אם מדובר ברכב מס' 1 או רכב מס' 2 החבות מוטלת על מנורה שביטחה את שני הרכבים. נטען שטענת מנורה שהתאונה התרחשה עם רכב אחר נותרה ללא בסיס ראייתי כלשהו. לחלופין, נטען שבכל מקרה היה על התובע להוכיח שנהג ברכב שלא היה מבוטח בעת התאונה כדי לחייב את קרנית.

13. נטען שככל שיקבע שהתאונה ארעה עם רכב מס' 2 אין יסוד לטענת מנורה בדבר החלפת רכבים ולפיכך חל כיסוי ביטוחי מכוח הפוליסה שהוצאה למבוטח סעיד יואל.

14. קרנית טענה שמשהוצגה תעודת הביטוח הרלוונטית ושמנורה אינה כופרת בעצם הוצאתה, עליה הנטל להוכיח שהתעודה אינה מכסה את המקרה. נטען שהיא לא עמדה בנטל האמור. נטען שתעודת הביטוח המקורית נמצאה פיסית ברכב מס' 2. נטען שגירסת מנורה עליה העידה גב' שקד בדבר החלפת רכבים, קרסה במהלך החקירה הנגדית ושגב' שקד כלל לא ערכה בדיקות משלה אלא הסתמכה על בדיקותיו של פקיד אחר. נטען שאין לייחס משקל לעדותה, העדות היחידה מטעם מנורה. נטען שמנורה לא הציגה פניה של מבוטחה, סעיד, לסוכן הביטוח, שהוצגה תעודת ההחלפה שלא הוכח כי שולמה ולא הוכח כי הוחזרה למנורה התעודה המקורית, או לחלופין כי נערך תצהיר של סעיד יואל. נטען שמנורה נמנעה מהבאת עדויות שיכלו לסייע לה ודבר זה פועל לחובתה. נטען עוד שנדחה ניסיון בלתי ראוי של מנורה להגניב בשלב החקירה החוזרת מסמך שלא גולה קודם לכן הנחזה להיות תעודת החלפה משולמת לכאורה. נטען שניסיון נוסף להגיש תצהיר נוסף נדחה גם הוא בצדק על ידי בית המשפט.

עמדת הנתבעת 1 – מנורה

15. נתבעת 1 טענה שאיש לא העיד ולא הוכח איזה רכב בדיוק היה מעורב בתאונה. נטען שנעשה מאמץ בדיעבד לייחס את התאונה לאחד הרכבים שבוטחו על ידי מנורה. מנורה טענה שהרכב שהמעביד ייחס לו בסופו של דבר מעורבות בתאונה, 64-369-84, לא היה לו כיסוי ביטוחי תקף במועד התאונה. נטען שכדי לבסס טענה זו הגישה מנורה ביום 2.8.09 תצהיר של גולדהמר מנהל מחלקת פרט, והוא היה אמור להחקר על תצהיר זה בישיבה ביום 7.2.10. נטען שבערב הישיבה התברר שגולדהמר היה צריך לעבור ניתוח ועל כן הגישה מנורה בקשה שיקבע מועד אחר לחקירתו או לחלופין יעיד עד אחר אודות הפרטים בתצהירו. באי כוח מנורה אף הזכירו החלטת בית משפט המאשרת להביא מצהיר אחר שיחליף את העד. מנורה טענה שלאחר מאמץ גדול ברגע האחרון הצליחו לאתר את העדה אסתר שקד והגישו את תצהירה ערב ישיבת ההוכחות ביום 7.2.10. למרבה הצער התברר שהעדה לא ידעה להשיב על חלק ניכר מהשאלות שהוצגו לה והתברר שלא היוותה תחליף ראוי לגולדהמר. צויין שההוכחות לא הסתיימו באותו יום ונקבעה ישיבה נוספת ליום 7.4.10. נטען שלקראת ישיבה זו נערך בירור במנורה, התברר שגולדהמר החלים והוא הוחתם על תצהיר עדות ראשית בו הוא משיב על שאלות ותמיהות שנשאלה גב' שקד ועליהן לא ידעה להשיב. התצהיר הוגש לבית המשפט יחד עם בקשה בכתב לאפשר להעיד את גולדהמר בישיבה נדחית (בקשה מס' 38 מיום 22.3.10). נטען שלא ניתנה החלטה בבקשה ושבית המשפט חיכה עד פתח ישיבת ההוכחות ביום 7.4.10 אליה התייצב גולדהמר ואז החליט שהוא לא יעיד. נטען כי "מדובר בהחלטה דיונית, בלתי מובנת, בלתי סבירה, בלתי צודקת, ופוגעת שלא כדין בזכויותיה של מנורה". נטען שאין זה עולה על הדעת שבגלל ניתוח שעבר העד ערב ישיבת הוכחות לא יורשה להעיד בסופו של דבר, שלא יעלה על הדעת שהענותה של מנורה לבקשת בית המשפט להביא עד חלופי "בתקוה" שזו תצליח למלא את מקום העד המקורי, תשמש בסופו של דבר בסיס להחלטה נגד מנורה, שלא יעלה על הדעת כי עד חשוב המצוי פיסית באולם בית המשפט בפתח ישיבת הוכחות לא יורשה להעיד "רק מפאת סדר אקראי של ציון שמות הנתבעים בכתב התביעה". יתר על כן, נטען שבידי העד עובדות אמת רלוונטיות למחלוקת העובדתית שבהליך. נטען שאי מתן אפשרות להעיד היה משגה שיפוטי כבד ומנע ממנורה את האפשרות לבסס את הגנתה וגרם לה לעיוות דין של ממש.

16. מעבר לכך נטען שלתובע לא היה שמץ של מושג איזה רכב פגע בו, למעביד אין בדל ראיה בקשר לזהות הרכב. לחלופין, נטען שלרכב מס' 2, 64369-84, לא היה ביטוח תקף במנורה. נטען שהרכב נרכש על ידי המעביד זמן מה לפני התאונה, לא היה לו ביטוח והמעביד היה מודע לעובדה זו. נטען שבשעות שלאחר התאונה הוא הזדרז להתקשר לסוכן הביטוח שלו ושילם את פוליסת החובה. נטען שתעודת הביטוח שולמה בשעה 9:56 עת שהתאונה ארעה בין השעות 8:30 ל- 9:00 באותו בוקר. נטען שבשלב מסויים הבינו התובע והמעביד כי לא ניתן לרמות ביחס לשעת התאונה ולא ניתן לבצע ביטוח רטרואקטיבי ועל כן ניסו לרמות בדרך אחרת ולטעון שהתאונה ארעה ברכב אחר שהוא מספר 64-288-84. כאשר התברר שדרך זו לא תצליח, חזרו לגירסה הראשונה, בעוד שהוסף נדבך כאילו הביטוח הקודם של הרכב עדיין חל. נטען שמדובר בטענה שקרית משום שהביטוח הקודם בוטל ביום 27.5.05 שבוע לפני התאונה והוסב לרכב אחר (סעיף 6 לתצהיר שקד ונספחיו). נטען ששתי טענות המעביד בקשר לקיום ביטוח לרכב הראשון אינן יכולות לעמוד. נטען שהרכב היה של אדם בשם יואל סעיד שמכר אותו למליחי שגיב ביום 26.5.05. רכב זה בוטח בפוליסת חובה שהוצאה על שם סעיד עם תוקף בין יום 6.4.05 ליום 31.3.05. ברם, למחרת מכירת הרכב ביום 27.5.05, העביר סעיד את הביטוח לרכב חדש שקנה מ.ר. 80-486-04. בגין ההעברה שילם סעיד 40 ₪ כעולה מהנספחים לתצהיר שקד. נטען שחלה טעות משרדית במהלך הכנת התצהיר ונספחיו שהתגלתה במהלך חקירתה של שקד בבית המשפט. מייד הוצג לצדדים ולבית המשפט עותק של המסמך שנושא חתימת תשלום מיום 27.5.05 (נ/10 לצורך זיהוי). נטען שגם גולדהמר התייחס לנספח זה שצורף לבקשת מנורה מיום 22.3.10. נטען שאין מקום לבסס הכרעת דין בהתעלמות מהמסמך האמור "תוך ביצוע טעות משפטית גרידא, התעלמות מעובדות האמת ועיוות דין".

17. נטען שהטענות לעניין מכירת הרכב עם ביטוח מופרכות ושקריות. נטען שאין לקבל טענות קרנית לתחולת סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי היות ו"לדעת מנורה הפסיקה הנזכרת בסיכומי קרנית היא פסיקה שגויה, וגם איננה מחייבת". מנורה טענה לקיום פסיקה הפוכה.

דיון

18. ביום 3.6.05 היה התובע מעורב בתאונת דרכים בה נפגע. התובע נהג ברכב שנמצא ברשות מעבידתו, נתבעת 2. התאונה ארעה במהלך עבודתו של התובע בקו התפר בבוקרו של יום שישי. בין הצדדים נותרה מחלוקת לגבי זהות הרכב המעורב בתאונה וקיום תעודת ביטוח תקפה עבורו. תחילה טען התובע כי נהג בעת התאונה ברכב מ.ר. 64-288-84 (להלן – רכב מס' 1). רכב זה היה מבוטח בעת התאונה בחברת מנורה (הודעת מנורה מיום 2.12.07). יצויין כי לתובע היה רישיון נהיגה בר תוקף במועד התאונה (מוצג נ/8 והודעת ב"כ הצדדים לפרוטוקול בעמ' 48).

19. ביום 11.6.07, תיקן התובע את כתב תביעתו בפעם הראשונה וצרף את המעביד ואת קרנית כנתבעות נוספות. בכתב ההגנה של המעביד נטען שהרכב שהיה מעורב בתאונה הינו רכב אחר שמספרו 64-369-84 (רכב מס' 2). כתב התביעה תוקן בהתאם. נטען שהתובע נהג או ברכב 1 או ברכב 2. לשימוש ברכב 2 הוצאה תעודת ביטוח חובה אצל מנורה שתוקפה מיום 6.4.05 עד ליום 31.3.06 על שמו של סעיד יואל.

20. מנורה טענה שביום 27.5.05 בוצעה החלפת רכב על ידי המבוטח סעיד יואל והועבר הביטוח מרכב 2 לרכב 80-486-04 וכי בעת ההחלפה שולם סך של 40 ₪. כל הצדדים האחרים כפרו בטענה זו ובטענת מנורה ששולמו 40 ₪ בגין ההחלפה. עוד התברר שנתבעת 2 באמצעות מנהלה, דרור חיו, ערכה ביטוח משלה לכיסוי השימוש ברכב 2, גם זה בחברת מנורה. ביטוח המעביד נערך לבשעות הבוקר של יום שישי, היום בו ארעה התאונה. מנורה טענה שהביטוח של המעביד נערך רק לאחר התאונה בעוד המעביד טען שהביטוח נערך על ידו ללא קשר לתאונה בלא שהוא יודע עדיין על התאונה ובכל מקרה לפני שארעה.

21. בסיכומיהם ב"כ מנורה תקפו בחריפות (לטעמי בלשון בוטה מדי, גם בהנתן שלא היו מרוצים מההחלטות שהתקבלו במהלך הדיון) את ההחלטה שלא לאפשר להם להגיש את מוצג נ/10. לצורך התייחסות לעניין זה אחזור בקצרה על קורותיו של התיק והעדויות.

22. ביום 21.7.08 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן (בפעם השניה) בו הוא טען כי נהג ברכב מס' 1 או לחלופין רכב מס' 2 בעת התאונה. ביום 3.8.08 הוגש כתב הגנה מתוקן על ידי מנורה. במהלך ישיבות קדם המשפט נדונה סוגיית זהוי הרכב שהיה מעורב בתאונה (30.3.09). התובע הגיש את תצהיריו ביום 5.1.09, נתבעת 2 הגישה את תצהירה ביום 10.6.09, ונתבעת 1 הגישה את תצהיריה (של העד גולדהמר) ב- 2.8.09.

23. ההליך נקבע לשמיעת עדי הצדדים (חקירות העדים על תצהיריהם) ליום 24.12.09. ב"כ הנתבעת 1 ביקשו שהעד גולדהמר מטעמה יישמע במועד אחר לאור עומס עבודה כבד במיוחד בסוף השנה בחברות הביטוח. בהחלטה מיום 10.8.09 אשרתי שעדותו תשמע במועד נדחה.

24. בפתח ישיבת ההוכחות ביום 24.12.09 שוב הועלו טענות בין באי כוח הצדדים ביחס לסדר שמיעת העדים. למען הסדר קבעתי כי העדים ישמעו בסדר הקבוע בדין וכי תתקיים ישיבה נוספת ביום 7.2.10 על מנת לסיים את שמיעת העדים. בישיבה הראשונה נחקר התובע בלבד.

25. מספר ימים טרם הישיבה הנדחית הגישו ב"כ נתבעת 1 הודעה ובקשה דחופה לפיה העד גולדהמר עתיד לעבור ניתוח ביום 4.2.10. באותה בקשה הוצע על ידם כי יעשה מאמץ להגיש תצהיר חלופי של פקיד אחר כאשר הובהר כי תוכן התצהירים יהא זהה. הם ביקשו הוראות לענין זה. מובן כי בירכתי על כך וראיתי בכך נסיון לקדם את הדיון (החלטה מיום 3.2.10). בסופו של עניין הובאה לעדות לאחר מתן תצהיר זהה פקידה אחרת ממנורה, אסתר שקד, העובדת כמנהלת צוות חיתום אלמנטרי (גולדהמר הוא מנהל מחלקת פרט). לתצהירה צורפו אותם מסמכים שצורפו לתצהיר גולדהמר.

26. טרם חקירת העדה לא ביקש ב"כ מנורה להעיר או להוסיף דבר. העדה נחקרה על ידי כל הצדדים שכנגד. או אז באופן מפתיע במהלך החקירה החוזרת, ביקש ב"כ הנתבעת 1 להגיש מסמך נ/10 (נמצא בתיק המוצגים וסומן לזיהוי). לאחר שהתנהלו דין ודברים בין באי הכוח של הצדדים – ב"כ נתבעת 1 שביקש לקבל את המסמך והצדדים האחרים שהתנגדו לכך נמרצות – התקבלה החלטה כי אין מקום להגיש את המסמך. אין לי להוסיף על הנימוקים שפורטו שם וגם לאחר קריאת סיכומי הנתבעת 1 איני רואה מקום לשינוי ההחלטה. הנתבעת 1 טוענת בעיקר שיש לתת משקל מכריע ל"הוצאת האמת אל האור". כפי שציינתי במקום:
"החלטה
לא הבנתי את הדרך הדיונית בה בחרה מנורה להציג את המסמך האמור. מילא שהוא לא הוצג במסגרת גילוי מסמכים ומילא שלא הוצג במסגרת התצהיר הראשון שהוגש (נכון יותר לומר הוצג מטעם יוסי גולדהמר אשר הוחלט על ידי המצהירה שנחקרה זה עתה[)]. המצהירה חתמה על תצהירה ביום 4.2.10 ונחקרה לפני דקות אחדות בחקירה נגדית ע"י ב"כ כל הצדדים שכנגד.באופן פתאומי במהלך חקירה חוזרת ביקש ב"כ מנורה להגיש מסמך הנחזה להיות דומה ל-נ/9 – 1 אולם יש בו תוספת של חותמת בנק.
להבנתי, לא ניתן להגיש באופן כזה מסמך ולא היתה כל מניעה להגישו או לבקש להגישו טרם החקירות הנגדיות.
המסמך יסומן לצורך זיהוי בלבד נ/10 (שלושה מסמכים אולם רק על הראשון פרצה מחלוקת).
לא אתיר הגשתו." (פרוטוקול הדיון מיום 7.2.10 עמ' 32 ש' 6 - 15).

27. גם אם מדובר בטעות משרדית מצד באי כוח הנתבעת 1 כפי שנטען על ידם חובה היתה לפעול בדרך אחרת על מנת להפחית בזעזוע שיגרם ובפגיעה של ממש שתגרם לזכויות הדיוניות של הצדדים האחרים. הגשת מסמך המתיימר להיות כה מכריע באופן שהוגש אינה הדרך להוציא את האמת אל האור.

28. בהמשך, נטען כי עדות העדה לא הספיקה וכי ישנו צורך עדיין להעיד את העד גולדהמר. הבקשות נדחו.

29. לא ניתן להכשיר כל פגם דיוני על ידי טענה לפיה יש להוציא את האמת אל האור. הלכה ידועה היא ש"הפרוצדורה אינה מיטת סדום שבה מקצצים רגליו או מתיזים ראשו של בעל דין..." (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה בע"מ, פ"ד כו(3) 477, 479 (1966)) וכידוע ניתן להגמיש את כללי הפרוצדורה. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מהם כליל, אחרת ההליך המשפטי מאבד את יתרונותיו על פני דרכי בירור אחרים: וגם לכך התייחסה הפסיקה:
"...ודוק: ניתן לדבוק בצדק דיוני, שכן שני צדדים הם למשפט, וההגינות מחויבת כלפי שניהם. בשעתו כתב השופט עציוני – אל מול דבריו הנודעים של השופט ברנזון בהלכת ששון (ע"א 189/66 ששון נ' קדמה, פ"ד כו(3) 477, 479) כי הפרוצדורה אינה "מיטת סדום" – כהאי לישנא: "אמנם אין הפרוצדורה מיטת סדום, אך גם מזרן סתם אין היא, שאתה מקפלו וזורקו ממקום למקום" (ע"א 103/71 נורדיה נ' בכר, פ"ד כו(1) 320,325; על פרוצדורה אזרחית בכלל, ראו ש' לוין תורת הפרוצדורה האזרחית: מבוא ועקרונות יסוד (תשנ"ט))" (רע"א 2237/06 בנק הפועלים בע"מ נ' רלה ויינשטיין, תק-על 2009(1) (3239)).

30. במקרה האמור לא רק שהיתה התעלמות מכללי הפרוצדורה שלא זכו להתייחסות רצינית מצד ב"כ הנתבעת 1, אלא היה העדר התייחסות לשמירה על הגינות דיונית. עד לשלב זה לא הבינותי מדוע ב"כ הנתבעת 1 המתין עד לחקירה החוזרת כדי להודיע שיש בידיו מסמך כאמור ומדוע לא הוגשה הודעה בעוד מועד בנוגע לקיום המסמך ובקשה להגישו. בנסיבות נראה לי כי זהו המינימום המתחייב.

31. הערה נוספת בעניין המסמך הינה כי לא הוגש מסמך הנחזה להיות מסמך המקור ובודאי שלא צויין עליו כי הינו מתאים למקור. הועלתה טענה על ידי ב"כ הנתבעת 1 שאין מקום ליחס לחברת מנורה חשד למעשי רמיה (עמ' 33 לפרוטוקול). בעניין זה אעיר כי כל המתדיינים אמורים להנות ממעמד שווה, ואין הנחה כי חברות גדולות ובתוכן חברות ביטוח, זכאיות ליחס שונה מאשר יחידים או נהנות מחזקה של אמירת אמת לעתים יותר תכופות לעומת בעלי דין אחרים.

32. מכל האמור לעיל, הנני מגיע למסקנה כי יש לקבל את עמדת קרנית, כי חל סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי (נ-ח), התש"ל-1970 היוצר הסדר ביטוח סטטוטורי לפיו למשך 21 יום מיום ביטול הפוליסה ממשיך הביטוח לחול, חרף הביטול. לעומת זאת, איני מקבל את הנסיון לטעון כי המעביד ערך ביטוח משלו לפני התאונה או ללא קשר אליה ביום שישי ועדותו בנקודה זו לא היתה מהימנה (עמ' 44 – 45 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.10).



33. במצב דברים זה ועל פי העדויות שנשמעו הנני קובע כי התובע נהג ברכב מס' 2 וכי הנתבעת 1 ביטחה את הרכב מתוקף הביטוח שהוצא על ידי סעיד ונושאת באחריות לפצות את התובע.


34. קדם משפט יתקיים ביום 21.2.11 שעה 9:00, בנוכחות הצדדים הרלוונטיים.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון