הסכם הפצה לשנה אחת בלבד

עורך דין הסכם סודיות
1. המשיבות הינן חברות העוסקות בפיתוח וייצור מוצרים נלווים לטלפונים ניידים (להלן בצוותא– קרדו), אשר המבקשת (להלן – סיגנט) עסקה בהפצתם בישראל ובעולם, למעט איזורים מוגדרים, וזאת מכוח הסכם הפצה ושיווק שנכרת ביניהן ביום 10.11.03. תוקפו של הסכם ההפצה הוגבל לשנה אחת אך בהתאם לאמור בו, הוא התחדש באופן אוטומטי מדי שנה בשנה.

2. ביום 21.3.06 הודיעה קרדו לסיגנט על ביטול ההסכם מחמת הפרה יסודית.
לאחר שביהמ"ש המחוזי בת"א (כב' השופט זפט) הוציא ביום 28.5.06 צו מניעה האוסר על קרדו לקיים כל קשר עסקי עם לקוחות המבקשת שזהותם הוגדרה בצו וזאת למשך תקופה של כמעט שנתיים ימים, עד ליום 18.3.08 – נחתם בין בעלות הדין ביום 19.10.06 הסכם פשרה (להלן – ההסכם) שביצועו הינו הרקע לתביעה שבפני.

3. נקבע בהסכם כי קרדו תשלם לסיגנט סך של 459,150 דולר וכן 5% מכל תשלום שתקבל קרדו מלקוחות בפועל במשך תקופה של 24 חודשים שלאחר חתימת הסכם (להלן- התקופה המזכה) בהתאם לרשימה שתעביר סיגנט לקרדו, אליה יצורפו חשבוניות שיעידו כי קויים לגביהם התנאי לפיו המדובר בלקוחות שרכשו בעבר מסיגנט מוצרי קרדו [סעיף 4(א) להסכם].
כן חוייבה קרדו לשלם את אותם 5% ממכירות שתמכור ללקוחות פוטנציאליים, דהיינו ללקוחות שסיגנט ביצעה מולם עבודת שיווק אך טרם הספיקה ליהנות מכך ולמכור להם מוצרים לאור ביטול זכותה כמפיצה [סעיף 4(ב) להסכם].
זהות הלקוחות הפוטנציאליים הייתה אמורה להיקבע בהתאם לרשימה שסיגנט תעביר לקרדו, ומספרם הוגבל מלכתחילה ל-40 בלבד.

4. בין יתר הוראות ההסכם, מונה עו"ד עדי קפלן כבורר (להלן - הבורר) ומתפקידו היה "להכריע בכל מחלוקת שתתעורר ביניהם בנוגע לתשלומים אותם אמורה Cardo לבצע..." וכן "להכריע בכל מחלוקת שתתעורר ביניהם לגבי זהות הלקוחות שיופיעו ברשימה שתעביר סיגנט ל-Cardo בהתאם לסעיף 4(ב) זה ולגבי עמידתם בתנאים המפורטים בסעיף 4(ב) זה...".
עוד נקבע בהסכם כי לסיגנט לא תהא כל גישה לספרי קרדו וכי הבורר וכן רואה חשבון מטעמו, יהיו היחידים שיהיו רשאים לעיין בספריה של קרדו .

5. לאחר שקרדו שילמה לסיגנט את הסכום הנקוב בסעיף 3(א) להסכם, הגישה סיגנט לבורר שתי רשימות לקוחות. הרשימה האחת (להלן – הרשימה לפי סעיף 4(א)) התייחסה ללקוחות בפועל וכללה 141 שמות ואילו הרשימה השנייה (להלן – הרשימה לפי סעיף 4(ב)) אשר התייחסה ללקוחות פוטנציאליים, כללה 40 שמות בהתאם למגבלה שבהסכם. קרדו הסכימה ל- 40 שמות מתוך רשימת ה-141 ושילמה לסיגנט את חלקה בתקבולים מלקוחות אלו, ומתוך רשימת 40 השמות הסכימה לשם אחד בלבד. נותרו, איפוא, במחלוקת 101 שמות לקוחות מתוך הרשימה לפי סעיף 4(א), וכן 39 שמות לקוחות מתוך הרשימה לפי סעיף 4(ב), ובסך הכל 140.

6. לאחר מספר החלטות ביניים, לאחר בדיקת ספרי קדרו ע"י רו"ח שמונה ע"י הבורר ולאחר שמיעת טענות בעלי הדין, ניתן ע"י הבורר, ביום 6.2.12 פסק בוררות (להלן – פסק הבוררות) אשר להחזרתו לצורך השלמה עותרת סיגנט.
הבורר קובע כי נוכח הזמן שחלף מאז חתימת הסכם הפשרה ועד למועד מתן הפסק, חלפו יותר מ-24 חודשים, דהיינו נסתיימה התקופה המזכה, ומשכך בחר הוא להגיע להכרעה בדבר סכום החוב על דרך בדיקת ספרי קרדו והתקבולים שנתקבלו אצלה במשך תקופה זו, באופן שמבחינתו כל לקוח שלא בוצעה לו מכירה במהלך התקופה המזכה "חדל להיות רלוונטי לדיון המתקיים בבוררות". הבורר קיבל מקרדו את רשימת המכירות שבוצעה לאותם 140 לקוחות שנויים במחלוקת, אם בכלל או למי מהם, ולאחר בדיקת ספרי קרדו ע"י רואה החשבון שמונה על ידו, הגיע למסקנה כי לסיגנט מגיע סכום נוסף, לפי הנגזרת האחוזית המוסכמת, המסתכם ב-300,427 ₪.
הסכום הנוסף שולם ע"י קרדו.

7. סיגנט עותרת להחזיר את פסק הבוררות לבורר על מנת שישלים את המלאכה בה החל ובגינה מונה כבורר. לטענתה, על הבורר להכריע בשאלת זהות הלקוחות בגינם מגעת לה עמלה, אם באשר ללקוחות לפי רשימה 4(א) ואם באשר ללקוחות לפי הרשימה 4(ב). לדבריה, זוהי המטלה המרכזית בגינה פנו בעלי הדין לבוררות והבורר לא מילא אחריה, ומשכך עסקינן בעילה הנכנסת לד' אמות סעיף 24(5) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן – החוק) דהיינו "הבורר לא הכריע באחד העניינים שנמסרו להכרעתו". עוד קובלת סיגנט כי יש להשיב לבורר את הפסק לצורך הנמקה שכן הבורר לא נימק את פסק הבוררות, אף לא התיר לה לעיין במסמך שהועבר ע"י קרדו ביום 19.10.09, וממילא גם לא אפשר לה להתייחס אליו ולסתור אותו. משכך, התקיים לגביה גם סעיף 24(4) לחוק לפיו "לא ניתנה לבעל-דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו".

8. קרדו סוברת כי יש לדחות את התביעה על הסף וזאת בהסתמך על הלכה משפטית משנים עברו לפיה "מי שאכל מפירות פסק הבורר אינו יכול לטעון לביטולו" (ע"א 143/53 אסנין נ' ליפוב, פ"ד ט' עמ' 1773; ה"פ (ת"א) 710/01 עו"ד ננס גיא נ' עו"ד ממן, ועוד).
לגופו של עניין היא טוענת כי מדובר בטענות ערעוריות, כי סיגנט קיבלה את מלוא הסעד אותו ביקשה, כי היעדר קביעה בדבר פסילת שמות משמעה שכל השמות אושרו ולא נפסל אף שם של לקוח, וכי ניתנה לסיגנט האפשרות להוסיף שמות אך היא לא ניצלה את ההזדמנות שניתנה לה. כן נטען על ידה כי פסק הבוררות מנומק כדבעי, וכי סיגנט לא הייתה רשאית לעיין במסמך שנמסר בורר ביום 19.10.09 מכוח היותו חסוי בפניה.

9. אינני סבורה כי דין הבקשה להידחות על הסף, כפי שטוענת קרדו. סיגנט איננה עותרת כלל לביטולו של הפסק. כל שהיא טוענת הוא שיש להחזיר את הפסק לידי הבורר על מנת שישלים את אשר החסיר, דהיינו על מנת שיכריע מיהם הלקוחות המופיעים ברשימותיה המזכים אותה בתשלום, ומיהם הלקוחות אותם יש לגרוע מהרשימות, כקבוע בסעיף 4(ב) להסכם "הצדדים מסמיכים בזאת את עו"ד קפלן להכריע בכל מחלוקת שתתעורר ביניהם לגבי זהות הלקוחות שיופיעו ברשימה...". כל חפצה הוא שהבורר יכין רשימה מאושרת.
מקובל עלי כי מי שטוען לבטלות הפסק אינו יכול לאחוז בחבל משני קצותיו, דהיינו, גם לעתור לביטול הפסק וגם לממש את הסכום שנפסק לזכותו, אך אין דברים אמורים ביחס למי שטוען כי הפסק מקובל עליו, אלא שנשמט מהבורר פריט מהפריטים שנמסרו להכרעתו ויש להשלים את הפסק בהכרעה גם בפריט זה.

10. לא מצאתי ממש בטענת סיגנט בדבר היעדר הנמקה ראויה בפסק הבורר. ראוי להזכיר כי בסעיף 3(ה) להסכם קבעו הצדדים בלשון שאיננה משתמעת לשתי פנים כי רק הבורר ורואה חשבון מטעמו יורשו לעיין בספריה של קרדו על מנת להכריע במחלוקות שבין הצדדים, וכי לסיגנט "לא תינתן כל גישה לספרים ולא תהיה לה כל זכות לעיין בהם". לא זו אף זו, סמכות העיון הוכפפה להתחייבות מצד הבורר לשמירת סודיות, וכקבוע בסעיף לעיל "ובכפוף להתחייבות לשמירה על סודיות".
משהבורר התחייב לשמור על סודיות, הרי כל הנמקה מצידו, החורגת מציון שמות הלקוחות, אמורה הייתה להיעשות בזיקה למכירות ולתקבולים כפי שנצפו בספריה של קרדו. הנמקה שכזו, לו הייתה מוצאת את ביטוייה בפסק הבוררות, הייתה גורמת לכך שהבורר יפר את התחייבותו המוחלטת לשמירה על סודיות. כפועל יוצא, לא יכול היה הבורר לנמק את פסק הבוררות מעבר לכפי שעשה בפועל.

11. כן לא מצאתי כנכונה את טענת סיגנט בכל הנוגע לתחשיב שמסרה קרדו לבורר ביום 19.10.09. אזכיר, משחלפה התקופה המזכה שנקבעה בהסכם, סבר הבורר כי הדרך היעילה להכריע במחלוקת אינה מתבטאת דווקא בעריכת רשימת שמית ולאחריה עריכת בדיקה פרטנית שנועדה לברר אם לקוח זה או אחר שברשימה ביצע רכישות בתקופה המזכה, אם לאו, וניתנת עדיפות לדרך המקוצרת והיעילה יותר, לפיה יבחן הבורר את מכירות קרדו בתקופה המזכה, באופן שכל לקוח המופיע ברשימה ואשר הבדיקה לגביו תצביע כי לא ביצע כל רכישה בתקופה זו יחשב כבלתי רלוונטי. משכך, הורה הבורר לקרדו להגיש תחשיב המתייחס למכירות, אם בכלל, שבוצען ללקוחות המופיעים בשתי הרשימות ולציין לגביהם את הנתונים הכספיים הרלוונטיים וביניהם התקבול שנתקבל בפועל אצל קרדו. בהתאם לקבוע בסעיף 3(ה) להסכם לא הייתה רשאית סיגנט לעיין בתחשיב זה, שהרי מדובר בתחשיב המבוסס על ספרי קרדו, שהיו אמורים להישאר חסויים בפני סיגנט.
נכון נהג הבורר משלא אפשר לסיגנט לעיין בנתונים החשבונאיים הנ"ל, שהרי השמות, הם לבדם, היו גלויים בפני סיגנט וידועים לה.

12. נותרה לבירור טענתה המרכזית של סיגנט ולפיה לא הכריע הבורר במטלה המרכזית שהוצבה לפתחו, דהיינו לקבוע את הרשימה הנכונה של הלקוחות בגינם זכאית סיגנט לעמלה, אם לקוחות פעילים ואם לקוחות פוטנציאליים.
לצורך ההכרעה בטענה זו יש להתבונן על העיקר ולהרחיק את הטפל.
קביעת רשימת השמות איננה מטלה העומדת בפני עצמה השואבת את חיותה לצורך עצמאי. קיומה הינו טפל למטרה העיקרית. סיגנט הרי יודעת מיהם הלקוחות "אשר רכשו מסיגנט לפחות 12 יחידות מוצרים של Cardo במהלך התקופה של 12 החודשים אשר קדמו למועד מתן הודעת הביטול" – הלקוחות המזכים לפי סעיף 4(א) להסכם, שהרי היא עצמה ערכה את הרשימה והיא זו שהייתה אמורה לצרף לה ראיות המוכיחות את התנאי לעיל. הנתון שנעלם מעיני סיגנט, ואמור היה להיקבע ע"י הבורר, מתייחס לשאלה אם לקוחות אלה המשיכו ורכשו את מוצריה של קרדו במהלך התקופה המזכה, ואם כן, כמה שולם על ידם, שכן מסכום זה אמור היה הבורר לגזור את הנגזרת האחוזית. הבורר בחר לנהוג בדרך מקוצרת ויעילה, ובמקום להציב רשימה, שהינה אקדמית בעיקרה, שהרי ללא מכירות בפועל אין לה כל נפקות מעשית, העדיף לבדוק את מכירותיה של קרדו במהלך התקופה המזכה, באופן שלקוח שלא רכש בתקופה זו, הפך לבלתי רלוונטי, הגם שלכאורה ובאופן רעיוני אמור היה להופיע מלכתחילה ברשימה. הבורר איתר את הלקוחות שרכשו בפועל ולאחר שוידא כי הם עונים על התנאי המוקדם והיו זכאים להיכלל ברשימה, בדק את סכום הרכישה וחישב את העמלה הנגזרת המגעת לסיגנט בגין רכישה זו.
דרך חישוב זו ייתרה את הצורך המיותר בהצגת רשימה מצומצמת ועדכנית, בעלת אופי תאורטי בלבד, שאין לה קיום עצמאי ללא המטרה שנלוותה לה, קרי: חישוב "השורה התחתונה" המגעת בגין עמלה, ואותה אכן חישב הבורר. אין מדובר איפוא בסוגיה שלא הוכרעה.
13. שונים הם פני הדברים ביחס לרשימה נשוא סעיף 4(ב) להסכם.
להזכיר, מדובר ברשימת לקוחות פוטנציאליים אשר לא ביצעו רכישות בפועל באמצעות סיגנט טרם תקופת הביטול, לגביהם טענה סיגנט כי לאור "עבודת השיווק המשמעותית" שביצעה ביחס אליהם, קיים פוטנציאל כי בוצעו על ידם רכישות בתקופה המזכה. משכך, ניתנה לסיגנט האפשרות להגיש רשימה של 40 לקוחות פוטנציאליים לגביהם נקבעה הוראה מיוחדת ולפיה "במקרה בו יקבע עו"ד קפלן כי לקוח מסויים אינו צריך להיכלל ברשימה, תהא סיגנט רשאית להוסיף לרשימה תוך 7 ימי עסקים לקוח אחר תחתיו, ובלבד שלקוח זה יעמוד בתנאים הקבועים בסעיף זה ובכפוף לסמכותו של עו"ד קפלן להחליט כי הלקוח אינו צריך להיכלל ברשימה". הנה כי כן, בהינתן פסילה של מי מהשמות שברשימה זו, הייתה קמה לסיגנט הזכות האוטומטית להציג חלף השם או השמות שנפסלו – שם אחר.
פסק הבורר חף לחלוטין מכל קביעה המתייחסת ל "רשימת ה- 40".
לא נאמר שהרשימה כולה אושרה, לא נאמר שהרשימה כולה נפסלה, אף לא נאמר כי מקצת מהשמות אושרו.
טענת קרדו לפיה אין לפרש את השתיקה אלא כקביעה חיובית לפיה הבורר "החליט שלא לפסול אף לקוח" – אינה אלא בגדר ניחוש.
הערכה זו אף אינה מתיישבת עם ההיגיון, שהרי אין מדובר בלקוחות ממש, כי אם בלקוחות פוטנציאליים, כך שלא מתקבל על הדעת כי כולם נכנעו למאמצי השיווק של סיגנט וכולם, ללא יוצא מן הכלל, ביצעו רכישות במהלך התקופה המזכה.
פרשנות מוצעת זו אף אינה מתיישבת עם הטקסט, שהרי הבורר קובע "הגעתי למסקנה כי יש כמה גופים שרכשו את המוצרים הרלבנטיים מקארדו ושבגין המכירות לאותם גופים מגיעות עמלות לסיגנט". "כמה" ו"כולם" – אינם היינו הך.

14. משמלכתחילה צומצמה זכותה של סיגנט להציג ברשימה לפי סעיף 4(ב) רק 40 שמות, להבדיל מהרשימה לפי סעיף 4(א) , אשר הייתה בלתי מוגבלת, קיימת חשיבות עצמאית לקיומה של רשימה מוכרת. היעדר קביעה לגבי זהותם של 40 השמות נשוא רשימה 4(ב) הפקיעה מסיגנט את הזכות הבלתי המעורערת שהוקנתה לה בהסכם להציג שמות חלופיים תחת השמות שנפסלו.
מחדל זה מנע מסיגנט להציג ראיה שהייתה רשאית להציג, ואשר היה טמון בה פוטנציאל לפסיקת סכום נוסף. המחדל מצריך השלמה.
אעיר כי הטענה לפיה ניתנה לסיגנט האפשרות להציג שמות נוספים בהחלטת הבורר מיום 20.2.11 והיא לא עשתה כן, לא מקובלת עלי שכן ההחלטה עוסקת ב"תאגידים קשורים".

15. בנוסף לסמכותו לבטל פסק בורר, לאשרו או לתקנו, רשאי ביהמ"ש להחזיר פסק בורר לבורר לצורך השלמתו, וזוהי דרך המלך לפי סעיף 26 לחוק.
מאחר ועם סיום הדיון צמצמה סיגנט את בקשתה להשלמת הפסק לעתירה להצגת שם של לקוח אחד כתוספת לרשימת 40 הלקוחות נשוא סעיף 4(ב) להסכם, הרי תצומצם ההשלמה לעתירה זו.

התוצאה
הפסק יוחזר לבורר לשם השלמתו לפי ההנחיות הבאות:
א. תוך 10 ימים מיום קבלת ההחלטה יודיע הבורר אם אישר את כל 40 השמות שברשימה לפי סעיף4(ב) או פסל את חלקם. ויודגש, אין הכוונה אם מצא שהללו ביצעו רכישות בתקופה המזכה, אלא אם היו רשאים להיכלל מלכתחילה ברשימה בשל קיום התנאי המוקדם בדבר "המאמץ השווקי".
והיה והתשובה תהא שכל השמות אושרו - לא תקום הזכאות לשם חלופי, והמחלוקת תגיע לידי סיום.

ב. היה והתשובה תהא כי מקצת השמות נפסלו משלא הוכח לגביהם התנאי המוקדם, תודיע סיגנט תוך 7 ימים לבורר מהו שמה המדוייק של הלקוחה הפוטנציאלית החלופית אשר כונתה על ידה במהלך הדיון "טום טום", עם העתק לקרדו, ותצרף לה, בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 4(ב) להסכם "ראיות בכתב המעידות על ביצוע עבודות שיווק משמעותיות כאמור".
קרדו תהא רשאית להגיש לבורר תוך 40 יום, אף זאת לפי המנגנון הקבוע בהסכם, התנגדות לשם זה.

ג. ללא צורך בדיונים נוספים יכריע הבורר אם השם הנוסף עונה על הקריטריונים הנקובים בסעיף 4(ב) להסכם, דהיינו, התנאי המוקדם, ובאם יגיע למסקנה כי התשובה חיובית, יבדוק את ספרי קרדו פעם נוספת על מנת לבחון אם בוצעו רכישות ע"י לקוח זה בתקופה הקובעת, ואם כן , מהי העמלה הנוספת המגעת בגין רכישות אלו.
ד. הבורר יוציא תחת ידיו פסק משלים תוך 45 יום מיום קבלת עמדת קרדו.



משרוב עתירותיה של סיגנט נדחו והחזרת הפסק לבורר לשם השלמה נעשית בנקודה מצומצמת – נראה לי כי נכון יהיה כי כל צד ישא בהוצאותיו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אכיפת הסכם

  2. הסכם מוקדם

  3. הסכם פאושלי

  4. הסכם פרי פסו

  5. הסכם אספקת מלט

  6. הסכם לרוות דגים

  7. אכיפת הסכם קנייה

  8. שינוי הסכם העסקה

  9. אכיפת הסכם רוטציה

  10. הסכם הרשאה לתכנון

  11. הסכם לאספקת נעליים

  12. הסכם רכישת אקווריום

  13. אכיפת הסכם למכור נכס

  14. הסכם להזמנת מערכת מים

  15. תנאי מקפח בהסכם ניהול

  16. הסכם קונסיגנציה מסחרי

  17. הסכם פרסום עמודי תדמית

  18. הסכם הפצה לשנה אחת בלבד

  19. הסכם שימוש במבנים יבילים

  20. הסכם פרסום מודעות בעיתון

  21. סעיפים מקפחים בהסכם ניהול

  22. פיצוי בגין סיכול קיום הסכם

  23. תביעה בגין הסכם לפיתוח מוצר

  24. הסכם שירות למוצרי אלקטרוניקה

  25. הסכם למתן שירותי גביה ואכיפה

  26. דחיית טענת הסכם ניהול פיקטיבי

  27. הסכם למתן שירותי הסעות לישובים

  28. הסכם זיכיון לחיפוש נפט באפריקה

  29. הסכם העברת חובות וזכויות של חברה

  30. הסכם התחייבות למכור זכויות ב"עסק"

  31. הסכם רכישת דירה AS IS למעט בלאי סביר

  32. הסכם לספק לתובע ציוד מכאני להפעלת עסק

  33. הסכם אספקת מערכת לניהול בקרת נוכחות עובדים

  34. הסכם למתן שירותי תקשורת ויחסי ציבור לעירייה

  35. תביעות נגדיות שעניינן בנסיבות בהן הגיע לסיומו הסכם

  36. עיכוב בלתי סביר, בביצוע פעולות שונות במסגרת ביצוע ההסכם

  37. הסכם על פיצוי בגין אחוזי בקיעה הנמוכים מ-78% בהתאם לנוסחה

  38. נטען כי התמורה שסוכמה בין הצדדים עמדה על סכום שקלי ולא דולרי

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון