רישיון לניהול עסק מינימרקט

רישיון לניהול עסק מינימרקט
שתי תביעות מאוחדות מונחות בפני.
פסק דיני זה ניתן מכוח הסכמה דיונית, שאליה הגיעו הצדדים, שלפיה, הוענקה לי הסמכות, לדון בענין, על פי הוראות סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984. בפני הונחו כתבי בי-דין וכל חומר הראיות המצוי בתיק. כל צד הגיש את סיכומיו בכתב, ולכל צד ניתנה הרשות לטעון בסיכומיו מלוא טענותיו, לרבות בדבר מהימנות אמירות בתצהיר של הצד שכנגד.
 
בפסיקת הדין, על פי דרך דיון זו, אין בית המשפט קובע קביעות סופיות, עובדתיות או משפטיות, אלא, שהוא בוחן את החומר המונח בפניו, ופוסק את הדין על פי הסיכויים והסיכונים שהיו לצדדים לזכות בדין, אילו נוהל הדיון על פי דרך הדיון המקובלת, תוך עשיית שימוש בשיקולי צדק ובמגמת פשרה.
 
במסגרת השיקולים אשר הינחוני בפסיקת הדין, על פי דרך הדיון האמורה, נתתי דעתי, בין היתר, לנתונים הבאים:
 
בבסיסה של התביעה מונח הסכם שכירות, שנכרת בין הצדדים ביום 3/7/00 [להלן: "ההסכם"].
בהתאם להסכם, שכר שאול יצחק [יקרא להלן: "התובע"], ממרדכי עזו [יקרא להלן: "הנתבע"], למשך שנה, עם אופציה לשנים נוספות, חנות, בחולון, תמורת דמי שכירות חודשית, בסך 700 דולר.
 
בטרם השכירה, הפעיל הנתבע בחנות מינימרקט.
גם התובע שכר את החנות בכוונה להפעיל בה מינימרקט. את החזקה בחנות קיבל התובע ביום 23/7/00.
כחודשיים לאחר קבלת החזקה בחנות, הגיש התובע, נגד הנתבע, תביעתו דנן.
 
בתביעתו, התובע טוען שהנתבע הטעה אותו והוליכו בכחש, כבר בעת ניהול המו"מ לקראת כריתתו של ההסכם באופן שאילו ידע מהו מצבה המשפטי והפיזי של החנות והעסק שבה, לא היה מתקשר בעיסקה, מלכתחילה ונזקיו הנטענים היו נמנעים.
 
עוד לטענתו, הנתבע הפר, בהפרה יסודית, את ההסכם באופן שהוא, התובע, זכאי לבטלו ולקבל פיצויים מהנתבע.
 
התובע מוסיף וטוען לזכאותו להחזיק בנכס למשך שנה ולקזז מהכספים, שאם הוא חייב בהם לנתבע, את הסכומים שהנתבע חייב לו לאור התנהגותו.
 
סה"כ העמיד התובע תביעתו על כדי הסכום של 150,000 ₪.
 
את התביעה השניה הגיש הנתבע, כנגד התובע, בדצמבר 2000. בתובענתו עתר הנתבע לתשלום סך של 6,716 ₪, בגין יתרת דמי שכירות, שלא שולמו על פי ההסכם, בעת חתימת ההסכם ו- 12,000 ₪ בגין המלאי שהיה בחנות.
 
תביעת הנתבע, ככל שהיא נוגעת לשכ"ד, נדונה והוכרעה במסגרת דיון בעתירה שהגיש התובע, בד בבד, עם הגשת תביעתו. במסגרת בקשה למתן צו מניעה זמני, עתר התובע, להורות לנתבע שלא לממש ערבות בנקאית, שנתן לנתבע ולאסור על הנתבע ליצור עימו קשר.
 
לאחר דיון בעתירה, נעתרה כב' השופטת, ד. קרת לבקשה, בהחלטה מיום 1/2/02 , [להלן: "ההחלטה"], בהחלטתה קבעה כב' השופטת קרת:
"לא קיים חוב בגין דמי שכירות והנתבע לא היה רשאי לדרוש את הפרעון של הערבות הבנקאית".נ
 
בקביעה זו בהחלטה, הוכרעה תביעת הנתבע, ככל שהיא נוגעת לתשלום דמי שכירות ששולמו בעת חתימת ההסכם. בהכרעתי זו, לא מצאתי לסטות מההחלטה.
 
וכך מתביעת הנתבע, נותרה לדיון ולהכרעה זו, רק תביעתו בגין המלאי בחנות.
 
המלאי;
את ההסכם הכתוב ערכה עו"ד קריספין, שייצגה את התובע בעיניינים אחרים.
בחוזה הכתוב אין התייחסות למלאי. עיסקת מכירת המלאי נעשתה, בהסכם נוסף, בע"פ, בין הצדדים. המחיר המוסכם היה, "המחיר לצרכן", בניכוי 20%.
יום לפני מסירת החזקה בנכס לתובע, נערכה ספירת מלאי.
 
מחיר המכירה לצרכן, של המוצרים שנספרו, לאחר הנחה, שנוי במחלוקת.
 
התובע הציג העתק דפי חישוב המוצרים, בחתימת מנהל החשבונות של הנתבע, שנוכח בספירת המלאי [נספח ה' לת.ע.ר. תובע].
מקובל עלי החישוב, שלפיו מחיר המלאי המוסכם עמד על סך 32,852 ₪.
לאור החלטת כב' השופטת קרת, ע"ח יתרת המלאי, שילם התובע 23,600 ₪ וכך, נותרה יתרה לתשלום, ע"ח המלאי, בסך 9,252 ₪. [23,600 – 32,852].ב
כאן אני מוצאת לנכון לציין כי, אפילו נכונה טענתו של התובע, כי "הפגמים" שפרט אכן נתגלו, הרי לפחות בחלק מהפגמים מדובר בכאלה שאילו נקט התובע זהירות סבירה, היה יכול בנקל לגלותם, כך לדוגמא, תאריך שבו פג תוקפו של מוצר מודפס עליו ובספירת התובע הוא יכול היה לגלותו מבעוד מועד, אלא, שכפי הנראה, התובע היה כה להוט לבצע את העיסקה עד שלא הקפיד להפחית בחישוב ערך המלאי, את ערכם של מוצרים פגומים.
 
התובע טוען שרק לאחר קבלת החזקה, הסתבר לו שמוצרים רבים פגומים מסיבות שונות. התובע מודה שלא הצליח לספור את המוצרים הפגומים, חלקם נמכר, חלקם לאחר שנמכר הוחזר לו על ידי לקוחות, חלקם החזיר התובע לספק הזדכה, חלקם נותרו בעסק כאבן שאין לה הופכין, וחלקם נזרק. יש לציין שאין פירוט ספציפי.
על כך שהתובע לא הפחית מראש מוצרים "פגומים" ולא פירוט ולא תיעד ולא הביא ראיות למוצרים פגומים וסוגיהם וערכם לצורך הפחתה מהמחיר המוסכם, אין לתובע אלא להלין על עצמו.
וממילא, הוא לא הרים הנטל המונח על כתפיו.
 
הציוד:
לנוכח הסכמת הצדדים, כפי שבאה לידי ביטוי בהסכם בכלל, ובהוראות סעיף 14 רישא, בפרט, ביחד עם הנספח להסכם "רשימת הציוד", עולה שהתובע בדק ובחן את הציוד בטרם שחתם על ההסכם.
 
הציוד אכן לא היה חדש וכפי שהובהר במפורש, ברשימת הציוד, היו פרטים שנזקקו לתיקון או להחלפה.
 
הציוד נמסר לתובע, במצבו כפי שהוא מצא אותו, בחתימת ההסכם. ממילא, עבור הציוד לא שולמו דמי שכירות או דמי שימוש נוספים כלשהם.
 
לפיכך, התביעה ככל שהיא מתייחסת לציוד – נדחית.
 
העדר רישיון עסק;
החנות הושכרה למטרת ניהול עסק של מינימרקט כאשר התנהל בה עסק פעיל של מינימרקט.
 
חשוב להזכיר, הסכמות הצדדים בהסכם, ככל שהן מתייחסות להעדר רישיון עסק, באו לביטוי רק בפתח ההסכם ב"הואיל" השני בו הצהיר הנתבע:
"המשכיר רשאי להשכיר את החנות הנ"ל".ו
 
ובסעיף 12 להסכם:
"המשכיר יודע כי לדייר היוצא היה רישיון לניהול עסק, אולם הרישיון יפוג עם פינויו את החנות והשוכר מתחייב לדאוג לקבל רישיון עסק על שמו".נ
 
לשונו של ההסכם תומכת בגירסת התובע, שבעת ניהול המו"מ הסתיר הנתבע מידיעתו את העובדה שאין ולא היה רישיון לעסק, מכיון שהמבנה בו קיים העסק, בנוי ללא היתר [מכתב עיריית חולון נספח יד' לתצהיר התובע].ב
 
בהצהרותיו ובהתנהגותו, הטעה הנתבע את התובע לחשוב שניתן יהא לקבל רישיון לניהול עסק. ניתן להניח שלולא הטעות, לא היה התובע שוכר את החנות. הטעות אינה ניתנת לתיקון באופן שהתובע זכאי לביטול ההסכם ולפיצוי.ו
 
שוכנעתי שהנתבע גם הסתיר מהתובע שעובר להסכם הוגשו נגדו כתבי אישום והוא הורשע בניהול עסק, בניגוד לסעיף 18 לחוק רישוי עסקים תשכ"ח – 1968. כמו כן, הוצא נגדו צו סגירה, שאמור היה להכנס לתוקפו ביום 8/1/96 [נספח טו' – כ' לתצהיר ע.ר. תובע].
וכך מצא עצמו התובע, מואשם גם הוא ומורשע בעבירה על חוק רישוי עסקים הנ"ל, ועל צו רישוי עסקים טעוני רישוי תשכ"ה – 1995 [נספחים כ'-כא' לת.ע.ר תובע], ואף משלם קנס, והוא מנהל עסק שלא ינתן לו רישיון.
הנתבע נהג בחוסר תום לב כלפי התובע והטעה את התובע. הנתבע נהג כלפי התובע בניגוד לסעיפים 12,14,15,39 לחוק החוזים [חלק כללי תשל"ג – 1979].נ
 
הוצאות לשיפוצים;
זו טענה שטען התובע בעלמא, מבלי לפרטה כנדרש ומבלי שגיבה אותה בתיעוד לראיה.
מכל מקום, לא מצאתי, מכוח איזו הוראה שבהסכם, מבקש התובע, להטיל על הנתבע, הוצאות שהוציא, אם הוציא, ל"שיפוץ" החנות.
על כן, הבקשה נדחית.
 
תביעת הנתבע לדמי שכירות;
בהתאם להסכם, דמי השכירות, לתקופת 12 חודש, נקבעו ל- 8,400 דולר.
 
התובע שילם לנתבע סה"כ 5,700 דולר [1,500 + 1,400 + 2,800] עבור 8 חודשי שכירות, ונותרה יתרת חוב דמי שכירות על סך 2,700 דולר [5,700 – 8,400].ב
 
סוף דבר;
 
שקלתי כל טענות הצדדים, אלה שפירטתי ואלה שלא פירטתי.ו
התרשמתי שהתובע הוטעה על ידי הנתבע. אלא שהתובע היה כה להוט לבצע את העיסקה עד שלא בדק, מבעוד מוע,ד פרטים הנוגעים לעיסקה, שהיו זמינים וניתנים לבדיקה על נקל.
בהתנהגותו שלו לא מנע התובע ולא הקטין חלק גדול מנזקיו.נ
 
לנוכח כל המקובץ,
 
אני מעמידה את הסכום שעל הנתבע לשלם לתובע, לחיסול מלא וסופי של התביעה, על כדי הסכום הכולל של 10,000 ₪ [כולל הוצאות], בצירוף שכר טירחת עו"ד, בסך של 2,000 ₪ בתוספת מע"מ. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום1/3/03 ועד לתשלום המלא בפועל.
 
ניתן היום 05/01/03 בהעדר הצדדים.
 
הותר לפרסום מיום: 05/01/03.ב
 
 
זכות ערעור לבימ"ש מחוזי בתוך 45 יום מהיום.ו
 
 
המזכירות תואיל לשלוח העתק פסה"ד לב"כ הצדדים.נ
 
ד.גבע, שופטת      





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק רישוי עסקים

  2. רישיון לשלט בחנות

  3. רישיון עסק למכולת

  4. בקשה לרישיון רוכלות

  5. רישיון קו לנסיעת שירות

  6. הפעלת עסק ללא תעודת גמר

  7. רישיון לניהול עסק מינימרקט

  8. ביטול החלטה לבטל רישיון עסק

  9. בקשה להאריך תוקף רישיון עסק

  10. הפעלת חניון בניגוד לתנאי רישיון

  11. בקשה לקבלת רישיון עסק מסוג מזנון

  12. רישיון עסק למכירת חלקי חילוף לרכב

  13. עיסוק בעסק הטעון רישוי ללא רישיון

  14. גן אירועים ללא רישיון - ביטול הזמנה

  15. רישיון עסק לעיבוד ניצול מיחזור פסולת

  16. ערעור מנהלי סעיף 22 לחוק רישוי עסקים

  17. פתיחת עסק לפני שהוגשה בקשה לרישיון עסק

  18. זיכוי מעבירת ניהול עסקים בקניון ללא רישיון

  19. עתירה נגד סירוב לתת רישיון עסק להפעלת חניון

  20. בקשה לעיון חוזר בהחלטה לביטול רישיון עסק זמני

  21. תביעת פיצויים נגד תחנת דלק שפעלה ללא רישיון עסק

  22. מה העונש על ניהול אולם אירועים ללא רישיון עסק ?

  23. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון