פגיעה בירך בתאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בירך בתאונת דרכים:

.1התובעת ילידת 1935, וב- 10.11.92היא נפגעה בתאונת דרכים ע"י מכונית שהיתה נהוגה ע"י נתבע 2, ומבוטחת אצל נתבעת .1
.2בתאונה נפגעה התובעת בירכה הימנית, היא נותחה, רגלה קובעה באמצעות פלטינות, ולאחר מכן גובסה.
.3התובעת אושפזה בבית החולים שערי צדק למשך 16יום, ולאחר מכן קיבלה הוראה לא לדרוך על הרגל במשך שלושה חודשים. כמו-כן נקבע כי תזדקק לפיזיוטרפיה ולמכשיר . C.p.mבמשך 12שעות ביממה למשך חודש. המלצת ד"ר יצחקי היתה כי שיקום זה יבוצע במסגרת נופשון שיקומי.
.4מאחר שהתאונה ארעה לתובעת בעת שיצאה לקנות סנדויץ' תוך כדי עבודתה בבנק
טפחות, כשהמזנון בבנק טפחות סגור - היא הגישה למל"ל הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה ב-3.6.93, אולם תביעתה נדחתה ע"י פקידת התביעות של המל"ל ביום 21.7.93בנימוק כי מפרטי התביעה מתברר שהתובעת סטתה מדרכה לשם עיסוקה הפרטי ולא למטרה הכרוכה במילוי חובותיה למעביד.
התובעת לא הגישה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה כנגד החלטה זו אלא תבעה
מחברת הביטוח של הרכב הפוגע לפצותה בגין הנזק שנגרם לה.
.5התביעה הוגשה לבית משפט השלום, ובהסכמה מונה פרופ' פינסטרבוש כמומחה
מטעם בית המשפט.
פרופ' פינסטרבוש קבע לתובעת נכות של % 100למשך ארבעה חודשים, ולשלושה
חודשים נוספים - הפרעות ניכרות בתנועת הברך, חולשת שרירים ונפיחות בברך ובשוק ימין - מבלי שקבע את אחוזי הנכות לאותם שלושה חודשים.
למרות פיזיוטרפיה ממושכת, לדבריו - נותרה תנועת הברך מוגבלת בכיפוף ויישור, והמומחה קבע כי התובעת אינה מסוגלת לעבוד במשק בית, ושיקום מקצועי אינו ישים.
.6המומחה העריך את נכותה הרפואית הקבועה של התובעת ב-% 20על פי תקנה 35(1)ג' לתקנות הביטוח הלאומי, והמליץ להגדיל את נכותה עפ"י תקנה 15לאותן תקנות ל-%30, מאחר שהתובעת לא חזרה לעבוד ואין סיכוי לשיקומה בעבודה אחרת.
.7התובעת העידה כי היא חסרת השכלה וחסרת הכשרה מקצועית, ועד יום התאונה
התפרנסה מעבודות נקיון בחמישה מקומות עבודה בעת ובעונה אחת:נ בבנק טפחות, במוסד בייאר, בחב' שיאון, בחב' נתיב, ובחב' שיאת.
.8מאחר שעקב התאונה איבדה כליל את יכולתה לעבוד בעבודה בה עבדה קודם
התאונה - טוענת התובעת כי הפסד השתכרותה הוא בשיעור %.100
.9כן טוענת התובעת כי נוכח גילה, מצבה הרפואי ומקצועה - אין ביכולתה להסב מקצוע ולמצוא עבודה אחרת.
.10התובעת טענה כי מאחר שילדיה לא יכלו לסעדה במשך 24שעות ביממה - נאלצו לאשפזה במוסד סיעודי של עירית ירושלים ושילמו למעלה מ-800, 2ש"ח לחודש בעבודה, אך מאחר שאמצעיהם היו מוגבלים - לא יכלו להמשיך את אשפוזה שם.
.11כן טענה התובעת, כי לא היה באפשרות ילדיה לממן את טיפוליה הפיזיוטרפיים ולא יכלו לשכור את מכשיר ה-. C.p.mשנדרש לטיפול בה.
.12התובעת תבעה, איפוא, את הנזקים הבאים:ב
א. 400, 8ש"ח - דמי אשפוז לשלושה חודשים למשך 24שעות ביממה.
ב. 000, 10ש"ח - הוצאות לטיפול פיזיוטרפי למשך 3חודשים.
ג. שכירת מכשיר . C.p.mשעלותו כ-200, 1ש"ח לחודש - שלא נשכר; וכן 000,20
ש"ח לרכישת מכשירים שונים בעתיד לרבות הליכון, מכשיר לשיכוך כאבים, ובשלב
יותר מאוחר - כסא גלגלים.
ד. הפסד השתכרות בעבר לפי 500, 3ש"ח לחודש.
ה. הפסד עליית שכר, הפסד זכויות סוציאליות עפ"י דין והמקובלות במשק, לרבות עלויות שכר, דמי הבראה, חופשה שנתית, ימי מחלה, והטבות נוספות מקובלותבשיעור מוערך של כ-000, 25ש"ח.
ו. הוצאות כגון נסיעות לבית החולים, נסיעות לביקור אצל הילדים וכיוצ"ב,
שעלותן מוערכת בכ-000, 15ש"ח.
ז. עלות סיעוד עד יום הגשת התביעה מוערכת ב-800, 48ש"ח.
ח. אבדן שכר בעתיד.
ט. אבדן זכויות סוציאליות בעתיד בשיעור מוערך של % 20מהשכר.
י. עזרה בבית לפי 4שעות ביום, לפי עלות של 15ש"ח לשעה- עד תום תוחלת
חייה.
יא. הוצאות רפואיות עתידיות עקב סיבוכים צפויים.
יב. כאב וסבל עפ"י הדין.
.13ב"כ הצדדים הסכימו על מספר נתונים לגביהם אין מחלוקת, והם:ו
א. לענין כאב וסבל - 16ימי אשפוז בבית חולים, % 20נכות רפואית צמיתה.
ב. הוצאות רפואיות - 400, 8ש"ח.
ג. עזרה בבית בעבר על פי קבלות - 400, 7ש"ח.
ד. הפסד השתכרות בעבר - 7חודשים על סמך % 100נכות, לפי שכר של 440,3
ש"ח.
.14המחלוקת בין הצדדים היא לענין הפסד ההשתכרות של התובעת בהתחשב בנכותה התפקודית, וכן בנושא העזרה בבית בעתיד- לאחר אותם שבעה חודשים ראשונים שלאחר התאונה.
.15לבקשת הצדדים נתבקש פרופ' פינסטרבוש להשיב על השאלות הבאות:נ
א. האם הפגיעה הרפואית בתובעת מונעת ממנה מלבצע עבודות הכרוכות בהליכה
קצרה או עמידה קצרה, כמו בישול המצריך עמידה קצרה?
ב. האם הפגיעה הרפואית מאפשרת לתובעת לבצע עבודות בישיבה, למשל - עבודה
מול מכונה כלשהי, תפירה, סריגה, תיקון או הרכבת מכשירים, עבודות משרדיות פשוטות כמו הכנסת מכתבים למעטפות (כשהתובעת אינה יודעת קרוא וכתוב), עבודה כמרכזנית טלפון, גיהוץ בישיבה, עבודה כמשגיחה על חולים או שמרטפית.
.16תשובת פרופ' פינסטרבוש היתה כי בהתאם למצב התובעת ביום הבדיקה - לא מומלצת עבודה בעמידה או בהליכה, אך עם זאת יכולה התובעת לעמוד בגרביים אלסטיות למספר דקות. כמו-כן, יכולה התובעת לבצע מגוון עבודות שצוינו בשאלה, המאפשרות ישיבה בשעת העבודה.
.17א. ב"כ התובעת טען בסיכומיו כי עד לתאונה היתה התובעת בריאה לחלוטין, עבדה בחמישה מקומות עבודה בעבודות נקיון בעת ובעונה אחת, וביצעה את כל עבודות ביתה ללא עזרה.
ב. עקב התאונה - איבדה התובעת לחלוטין את כושרה להשתכר, וזאת מן הטעם שאין לתובעת כל השכלה וכל הכשרה מקצועית, ובגילה ובמצבה אין סיכוי שתמצא עבודה.
ג. לדבריו, אכן חוקר מטעם הנתבעת עקב אחר התובעת וראה אותה קונה
במכולת כשהיא מביאה בעצמה מעט מצרכים, ואף ראה אותה מנקה את ביתה, אך אין באלה כדי לגרוע מן הטענה כי ההליכה והעמידה קשים עליה, והיא זקוקה לעזרה בבית.
ד. לדעת ב"כ התובע יש לקבוע לתובעת הפסד כושר השתכרות מלא עד גיל 65, ואבדן הטבות וזכויות סוציאליות בשיעור % 20משכרה.
ה. ב"כ התובעת מבקש כי בית המשפט יפסוק לתובעת פיצוי בגין עזרה וסיעוד בבית בשני ראשים - סיעוד מלא בתקופה שלאחר התאונה. עזרה וסיעוד לתקופה שלאחר התייצבות מצבה הרפואי. הסיעוד ניתן ע"י בני המשפחה כמיטיבים, אולם אי חיוב הנתבעת לשלם עבור סיעוד ועזרה אלה משמעותו עשיית עושר ולא במשפט.
לגבי העתיד מבקש ב"כ התובעת לפסוק לתובעת פיצוי בגין עזרה וסיעוד עד גיל 80לפי ממוצע של 4שעות בשבוע, לפי 25ש"ח לשעה.
ו. עוד מבקש ב"כ התובעת בסיכומיו כי בית המשפט יפסוק לתובעת פיצוי בגין הסעה והובלה במוניות וע"י בני משפחתה, שכן אין לה רכב משלה ואין לה רשיון נהיגה, וקשה לה להשתמש באוטובוס. לדעתו, הפיצוי צריך להיות גלובלי, אך מבוסס על חישוב שנסיעה עירונית אחת במונית ערכה בממוצע כ- 18ש"ח, והתובעת תסע בממוצע שלוש פעמים בשבוע הלוך ושוב, כאשר מסכום זה יש להפחית את מחיר הנסיעה באוטובוס.
ז. לענין הכאב וסבל, מבקש ב"כ התובעת בסיכומיו פיצוי לא רק בגין 16הימים בהם היתה התובעת מאושפזת בבית חולים, אלא גם בגין התקופה בה היתה בשיקום במוסד שיקומי. מאחר, שלדעתו, כאבי התובעת יתמשכו לאורך שנים ואף יחמירו עם הזמן, מן הדין והצדק להגדיל את סכום הכאב והסבל בעוד %.10
.20א. ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו כי ביהמ"ש אינו רשאי לפסוק בעבור כאב
וסבל מעבר לקבוע בדין, דהיינו - בגין אשפוז בבית חולים בלבד, ולא בגין האשפוז במוסד השיקומי, ובגיל % 20נכות רפואית בלבד.
ב. לדעת ב"כ הנתבעים משמשת הנכות הרפואית בשיעור % 20- בסיס לקביעת הנכות התפקודית, ולדעת המומחה ניתן להעלותה ל-%.30
מאחר שלדעת המומחה יכולה התובעת לבצע עבודות בישיבה, סבור ב"כ הנתבעים כי יש לחשב את הפסד ההשתכרות של התובעת עפ"י נכות תפקודית של %.20
ג. ב"כ הנתבעים טען בסיכומיו כי התובעת לא הוכיחה כלל כי היא זכאית להטבות ולזכויות הסוציאליות להן טענה. לא הוכח ערך פדיון החופשה השנתית שלה, מתנות לחגים, דמי הבראה, דמי מחלה, וזכויות לפנסיה. לדעתו, לא ניתן להעריך אבדן זכויות אלו באופן גלובלי, ועל-כן יש לדחות תביעתה ברכיב זה.
ד. הנתבעים הסכימו לשאת בעלות האשפוז במוסד הסיעודי על פי קבלות
שהוגשו, לתקופה 25.11.92- 20.1.93לפי 644ש"ח לשבוע.
ה. לענין סיעוד ועזרה בבית - מוכנים הנתבעים לשלם בגין עזרתה של פנינה יואב שעבדה אצל התובעת לאחר שחרורה מבית ההבראה, עפ"י האישורים שהוגשו.
הנתבעים אינם מוכנים לשלם בעבור עזרה של בני המשפחה, שניתנה ללא תמורה, כל עוד עזרה זו לא חורגת מהנורמות המקובלות במסגרת חיי משפחה תקינים. עוד טוען ב"כ הנתבעים כי התובעת עברה לגור אצל אחיה לפני מספר חודשים, ולכן אינה נזקקת לעזרה בעבודות הבית, משום שאינה מבצעת אותם.
כן טוען ב"כ הנתבעים כי ממילא היתה התובעת נזקקת לעזרה לאחר גיל מסוים, אף ללא אירוע התאונה.
ו. לענין הסעה והובלה טוען ב"כ הנתבעים בסיכומיו כי התובעת מסוגלת לנסוע בתחבורה ציבורית ללא מגבלה, כפי שהיא אכן עושה, והיא לא הניחה תשתית עובדתית המצביעה על הצורך לנסוע במוניות בעתיד. התובעת יכולה לנסוע באוטובוס שלא בשעות העומס ואין מניעה כי תשתמש בתחבורה ציבורית. משפחתה אף מסיעה אותה בעת הצורך.
.21ב"כ הנתבעים טוען בסיכומיו כי חלה חובה על התובעת להקטין את הנזק,
ויכולה היתה לעשות כן אילו פנתה לבית הדין לעבודה בתביעה כנגד על החלטת המל"ל
לדחות את תביעתה.
מאחר שעפ"י חוק הביטוח הלאומי מדובר בתאונת עבודה, והתובעת לא מיצתה את זכויותיה במל"ל - יש, לדעתו, לנכות מסכום הפיצוי את הערך המהוון שהתובעת היתה מקבלת מהמל"ל כגמלת נכות.
.22בנוסף לאמור, מבקש ב"כ הנתבעים כי בית המשפט ינכה מסכום הפיצויים
המגיע לתובעת את סכומי הכספים שקבלה התובעת מהמעביד על חשבון ימי מחלה שלה, את התשלומים התכופים שקבלה מהנתבעים, ואת אגרת בית המשפט המיותרת ששילמו הנתבעים בשל הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי.
.23לביסוס טענותיו הסתמך ב"כ הנתבעים על סידרת תקדימים שצרף לסיכומיו.
.24לענין הכאב והסבל
על הנתבעים לשלם לתובעת בגין כאב וסבל את התשלומים הקבועים בדין ביום התשלום בגין 16ימי אשפוז, לפי % 20נכות רפואית. אין לפני ראייה כי המוסד בו שהתה התובעת לאחר יציאתה מבית החולים - הוא בית חולים סיעודי.
להיפך, לפי עדות קתרין אלה - מדובר בנופשון של העיריה. שהייה בנופשון כזה אינו מוכר ע"י החוק לענין תשלום כאב וסבל.
.25דמי אשפוז
התובעת תבעה 8400ש"ח דמי אשפוז למשך שלושה חודשים, והנתבעים הכירו בכך.
על כן אני מורה לנתבעים לשלם את דמי האשפוז - ישירות למוסדות הסיעודיים, ואם התובעת שילמה אותה בעבר - יוחזר סכום זה לידיה כשהוא נושא ריבית והצמדה כדין מיום תשלומו על ידי התובעת ועד החזרתו לה.
.26לענין הפסד השתכרות בעבר
מוסכם על הצדדים כי שכרה של התובעת בכל מקומות העבודה בהם עבדה לפני התאונה - הגיע לכ-500, 3ש"ח לחודש, וכי לא היתה מסוגלת לעבוד במשך 7חודשים, עפ"י הוראות הרופאים. הנתבעים ישלמו, איפוא, את הפסד ההשתכרות לעבר בשיעור 500, 3ש"ח לחודש x 7חודשים, כאשר הסכום נושא ריבית והצמדה כדין מן המועדים בהם היה צריך להשתלם בכל חודש, ועד התשלום בפועל.
.27לענין הפסד השתכרות בעתיד
לתובעת נקבעו % 20נכות רפואית, כאשר היא פגועה בברך. התובעת חסרת השכלה
וחסרת מקצוע, וכל חייה עבדה בנקיון, וכך עשתה גם עובר לתאונה.
בהתחשב בגילה של התובעת, בחוסר השכלתה, ובמצבה הרפואי - שאינו מאפשר לה
עבודה המחייבת הליכה או עמידה, אלא בישיבה בלבד - ברור ומובן כי נכותה התפקודית עולה במידה ניכרת על נכותה הרפואית, ואף סיכוייה למצוא עבודה קטנים.
עם זאת, לא ניתן לומר כי התובעת חסרה אפשרות וחסרה כושר עבודה לחלוטין.
בנסיבות הענין, נראה לי כי יש לקבוע את נכותה התפקודית של התובעת מבחינת כושרה וסיכוייה להשיג עבודה בגילה ובמצבה - כדי %50, (כמו בע"א 3049/93סימא גירוגיסיאן נ. רמזי וחב' המגן), וזאת החל מ- 7חודשים לאחר התאונה ועד גיל .65
.28לענין הפסד זכויות סוציאליות
אכן, התובעת לא הוכיחה מה הזכויות הסוציאליות שהיו לה ואשר אותן תפסיד בשל הפסקת עבודותיה בנקיון, ומה גובהן, ועל כן בלתי אפשרי לחשב הפסד זה. התובעת העריכה זכויות אלו ב-000, 25ש"ח, והנתבעים בקשו לדחות את התביעה בראש נזק זה לחלוטין בשל העדר הוכחות. מאחר שהתובעת עבדה במוסדות מוכרים, סביר להניח כי היו לה זכויות סוציאליות מסוימות, שהיא אמורה להפסיד עקב אי יכולתה להמשיך בעבודותיה. בהעדר ראיות ספציפיות, אני מעריכה הפסד זה בכ-000, 10ש"ח נכון להיום.
.29לענין עזרה וסיעוד
א. בתקופה הראשונה לאחר התאונה - היתה התובעת מאושפזת בבית חולים ואח"כ
היתה בנופשון.
ב. ברור כי במשך החודשים הראשונים אחרי התאונה לאחר יציאתה מבית החולים
ומן הנופשון - היתה התובעת זקוקה לעזרה יותר מסיבית בבית, בין ע"י
מטפלת מבחוץ, ובין ע"י בני משפחתה.
ג. התובעת הציגה לנתבעים קבלות - והנתבעים הביעו הסכמתם להחזיר את תמורת
הקבלות בסך 7400ש"ח.
ד. אני קובעת, איפוא, כי הנתבעים יחזירו לתובעת את תמורת הקבלות שהוצגו
להם (ולא לבית המשפט), בסך 7400ש"ח, כשהסכומים נושאים ריבית והצמדה כדין מיום תשלומם ע"י התובעת ועד יום החזרתם לה.
ה. כמו-כן, ישלמו הנתבעים לתובעת בגין עזרה וסיעוד בעבר של בני משפחתה, שבנסיבותיה המיוחדות בוודאי היו חריגים לעזרה רגילה של בני משפחה, סכום כולל שאני מעריכה ב-000, 7ש"ח נכון להיום.
ו. לענין עזרה בעתיד נראה לי למוצדק לאשר 3שעות בשבוע, לפי 20ש"ח לשעה, מיום הגשת התביעה ועד הגיע התובעת לגיל 75, שכן סביר להניח כי בגיל זה ממילא היתה התובעת נזקקת לעזרה מבחוץ בשל גילה, ללא קשר לתאונה.
לענין זה אין נפקא מיניה אם התובעת מתגוררת אצל אחיה, או בביתה היא, שכן אחיה אינו חייב בעזרה לתובעת בשל התאונה בה נפגעה.
.30הוצאות בגין טיפול פיזיוטרפי ומכשירים
אם לתובעת קבלות בגין טיפול פיזיוטרפי או מכשירים, שהציגה לנתבעים (לביהמ"ש לא הוצגה כל קבלה) - יוחזרו סכומי ההוצאות עפ"י הקבלות ע"י הנתבעים לתובעת, כשהם נושאים ריבית והצמדה כדין מיום תשלומם ועד יום החזרתם. אם לתובעת אין קבלות כאמור - אין מקום להחזר הוצאה שלא היתה.
אין ראייה שהתובעת זקוקה לפיזיוטרפיה בעתיד, או למכשירים מיוחדים בעתיד,
ועל-כן, אין מקום להורות על פיצוי בגינם.
.31הוצאות נסיעה
מאחר שלא הוגשו לבית המשפט כל קבלות, ובין השאר גם לא הוגשו קבלות בגין
מוניות - ממילא אין בידי להורות על החזר הוצאות אלו.
מאידך גיסא, ברור כי התובעת היתה זקוקה להסעות בחודשים הראשונים לאחר התאונה, לאחר יציאתה מבית החולים. ברור גם כי לתובעת יהיו קשיים מסוימים בנסיעות בתחבורה ציבורית בעתיד, אך קשיים אלה אינם מונעים בעדה מלהשתמש בתחבורה הציבורית לחלוטין, שכן באפשרותה לנסוע באוטובוסים בשעות שאינן שעות עומס.
לענין זה נראה לי, איפוא, לפסוק לתובעת סכום גלובלי בסך 000, 7ש"ח נכון
להיום.
.32ניכוי הסכומים התכופים
מובן וברור כי מהסכומים המגיעים לתובעת - יש לנכות את הסכומים התכופים
ששולמו לה, כשהם נושאים ריבית והצמדה כדין מיום תשלומם ועד יום הניכוי.
.33ניכוי ימי המחלה ששולמו לתובעת ע"י המעביד
אין מקום לניכוי ימי המחלה ששולמו לתובעת ע"י המעביד, שכן ימי המחלה
שייכים לזכויותיה הסוציאליות ואין מקום שהנתבעים יתעשרו על חשבון זכויות אלו.
.34ניכוי תשלומי המל"ל התיאורטיים
א. כאמור, הנתבעים טענו כי חלה על התובעת חובה להקטין את נזקיה, וכי אילו הגישה תביעה לבית הדין לעבודה בגין דחיית תביעתה לדמי פגיעה בעבודה ע"י המל"ל - יכלה להקטין את נזקיה. משלא עשתה כן, מבקשים הנתבעים כי ביהמ"ש ינכה מהסכומים המגיעים לתובעת - את דמי הפגיעה בעבודה התיאורטיים שיכלה לקבל מהמל"ל אילו הגישה תביעה כנגד החלטת המל"ל לדחות את תביעתה.
ב. לעניין זה הגישו הנתבעים את ת.א. 106/88נדלר נ. קרנית (מחוזי ירושלים) המאזכר גם את ע"א 727/87שור ואח' נ. בן הרוש (פד"י מ"ד (3) 142), ואת בר"ע 1619/93אליהו נ. טטרו (פד"י מ"ז (4) עמ' 89).
ג. בת.א. 106/88נקבעו לתובע אחוזי נכות בגין הפרעות במערכת העיכול ובשל הגבלה בעמוד השדרה. לאחר מכן נתגלתה בתובע דלקת כבד - אך הוא לא פנה למל"ל בגינה, לא ביקש שתיקבע לו נכות בתחום זה, ולא התלונן בפני אף אחת מוועדות העררים על דלקת הכבד שנתגלתה, ובכך העלים במתכוון מן המל"ל נושא זה, ונמנע ביודעין ובמזיד מלדרוש כינון ועדה רפואית בענין דלקת הכבד, למרות שהוכר כנכה ע"י המל"ל בנושאים אחרים. בשל כך, קבע בית המשפט, ניתן לקבוע את שיעור הגימלה שהתובע היה זכאי לה מהמל"ל, ולנכות סכום זה מסכום התביעה.
ד. בע"א 727/87היה מקרה דומה לקודם, כאשר התובע פנה למל"ל וזה קבע לו
אחוזי נכות בגין פגיעה בעין. בתביעת הנזיקין שהוגשה לביהמ"ש נקבעה לתובע
בנוסף לאחוזי הנכות בעין, גם נכות בשטח הפסיכיאטרי.
בית המשפט העליון פסק כי:ב "על הנפגע בתאונת עבודה לפנות אל המוסד ולפעול באמצעים סבירים על מנת לקבל את הגימלאות המגיעות לו, אותן גימלאות שהמעביד המזיק זכאי שינוכו מסכום הפיצויים המגיע לנפגע מכח הוראות סעיף 82(א) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
במקרה שהנפגע, על אף סיכוייו לזכות בגימלה מהמוסד, אינו פונה למוסד בתביעה, לא יהסס ביהמ"ש לאמוד את תוצאתה האפשרית של תביעה זו לגימלה, לאור חוות הדעת של הרופאים שהעידו לפניו. בהתאם לכך יקבע את שיעור הגימלאות, שהיה הנפגע זכאי לקבל מהמוסד ושלא קיבלן משום שלא פעל בסבירות ראויה, וינכה סכום זה מהפיצויים המגיעים לנפגע" (עמוד 148ב' ג').
בהמשך אומר בית המשפט:ו
ואולם במה דברים אמורים? בחובה של הנפגע לפנות למימוש זכויותיו ולפעול
בענין זה בסבירות ובתום לב. כשפעל כך, ותביעתו מהמוסד נדחתה או נתקבלה בחלקה, אין דורשים מהנפגע שיתדיין בערכאות עם המוסד כתנאי לכך שהתנהגותו סבירה". (עמוד 148ו').
בבר"ע 1619/93מדובר על ניכוי כשהתובע לא פנה בתביעה למל"ל לקבל את המגיע לו.
ההבדל בין התקדימים שהגישו הנתבעים, לבין המקרה שלפנינו הוא כי שם לא
הוגשו תביעות למל"ל בגין הנכויות שנדרשו מהנתבע, ואילו במקרה שלפנינו הגישה
התובעת תביעה למל"ל - אך תביעתה נדחתה, וחל איפוא הסייג המצוטט לעיל מע"א
727/87ע"מ .148
גם אם היה סביר ורצוי כי התובעת תגיש תביעה לבית הדין לעבודה, אין כל
ביטחון שאם היתה מגישה תביעה כזאת - היתה תביעתה מתקבלת.
הנתבעים לא ניסו לסייע בידי התובעת להגיש את תביעתה לבית הדין לעבודה, בין בדרך של יעוץ משפטי, בין בדרך של תשלום תכוף מתאים בסמוך לתאונה, כדי לסייע לה כספית בהגשת תביעה כזאת. לפיכך - מה להם לבוא ולהלין על מחדל התובעת מלפנות לבית הדין לעבודה, לאחר שתביעתה כבר נדחתה ע"י המל"ל.
יתרה מזו, גם אילו פנתה התובעת לבית הדין לעבודה ותביעתה היתה מתקבלת עדיין היתה למל"ל זכות לחזור ולתבוע מהנתבעים שיפוי בגין הסכומים שהוא משלם לתובעת. ניכוי תשלומי המל"ל התיאורטיים, אשר התובעת אינה יכולה עוד לתבוע מהמל"ל - תשאיר את התובעת בחסר ואת הנתבעים ברווח שלא היה קיים להם אילו שילם המל"ל את דמי הפגיעה בעבודה ואת דמי הנכות לתובעת, ותבעם בחזרה מן הנתבעים.
ב"כ הנתבעים הגיש לי את פס"ד נימר נ. המל"ל, דיון לב/27-0, בו קיבל בית
הדין הארצי לעבודה תביעה לתשלום בגין פגיעה בתאונת דרכים בעת יציאה מהעבודה
לצורך רכישת מזון.
מאחר שבימ"ש זה אינו ערכאת ערעור על החלטת המל"ל לא אוכל להביע דעתי על
סיכויה של תביעה כזאת.
מכל הטעמים האמורים, אינני רואה לנכות את תשלומי המל"ל התיאורטיים מן
הסכומים המגיעים לתובעת מידי הנתבעים.
.35ניכוי הפרש אגרות
ב"כ הנתבעים ביקש מביהמ"ש לנכות את הפרש האגרות מן הסכומים שייפסקו לטובת התובעת, וזאת בהסתמך על ת.א. 459/94(מחוזי ירושלים), שצורף לסיכומיו.
טענה זו מוזרה נוכח העובדה שהתביעה הוגשה במקורה לבימ"ש השלום, ורק לאחר שמונה בהסכמה מומחה רפואי ונתן את חוות דעתו - הועבר התיק לביהמ"ש המחוזי ללא התנגדות הנתבעים. מכל מקום, אין כל דמיון בין המקרה בת.א. 459/94האמור לבין המקרה שלפנינו, ואני דוחה את בקשת ב"כ הנתבעים לניכוי הפרשי האגרות.
.36הוצאות ושכר טרחת עו"ד
הנתבעים ישלמו לתובעת הוצאות, ושכר טרחת עורך-דין בשיעור % 13מהסכום הכולל שנפסק + מע"מ.
.37הסכומים שפסקתי ערכם נכון להיום - ישאו ריבית והצמדה כדין מהיום ועד יום התשלום בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון