פגיעה מוחית בתאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה מוחית בתאונת דרכים:

.1התובע, יליד 25.3.77, נפגע בתאונת דרכים ביום .20.5.95
הנתבעת מכירה בחבותה לפצות את התובע על הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה, כאמור בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975(להלן:ב "חוק הפיצויים"). גובה הנזק שנוי במחלוקת בין הצדדים.
.2מחוות דעתו של ד"ר ורדי, הרופא המומחה אשר מונה מטעם בית המשפט,
עולה התמונה הרפואית הבאה:ו התובע נפגע באופן קשה כתוצאה מן התאונה. הוא התקבל ביחידת הטראומה של בית החולים "הדסה" עין-כרם, כשהוא מחוסר הכרה ולא מונשם. חוסר ההכרה נמשך 5ימים. מיחידת הטראומה הועבר למחלקה הנוירוכירורגית ובבדיקות שנערכו לו, הסתבר כי הפגיעה ממנה הוא סובל היא פגיעה מוחית. ביום 8.6.95שוחרר מבית החולים ואושפז שוב ביום 13.6.95 במחלקת השיקום בהר הצופים. בהמשך הטיפול השיקומי הועבר ביום 4.7.95לאישפוז יום במחלקה לרפואה פיזיקלית, שם אובחנו אצלו ליקוי קוגניטיבי בתחום הזכרון, הפרעות בדיבור ובריכוז, והפרעות בתנועה. עם שחרורו, הומלץ על המשך מעקב במרפאה הנוירולוגית ועל המשך שיחות עם פסיכולוג מטפל.
.3ד"ר ורדי בדק את התובע ביום .18.6.96לאחר בדיקות נוספות, ביניהן בדיקה נוירופסיכולוגית מיום 24.9.96, אשר נערכה על ידי ד"ר זלוטוגורסקי, הגדיר ד"ר ורדי בחוות דעתו מיום 11.12.96את נזקו של התובע כאנצפלופטיה בתר חבלתית וקבע:נ
"סכום הבדיקה מורה על נזק קוגניטיבי מפושט הגורם לירידה קלה עד
בינונית מרמת תפקודו המשוער הטרום מחלתי...בראיון ובתצפית הקלינית לא נצפו הפרעות בתחום הפסיכיאטרי...
בנסיבות העניין לאנצפלופטיה זו השלכות שליליות על התפקוד הקוגניטיבי, על התחום האישיותי הנוירו- התנהגותי (המכונה "אישיות אורגנית") ועל ההסתמנות הנוירולוגית פיזיקלית. הואיל והנזק המוחי הינו צמית, אף הנכות, שנגרמה בעטיו, הינה צמיתה".
ד"ר ורדי קבע לתובע נכות רפואית של % 50בהתאם לסעיף 29(11) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956(להלן:ב "תקנות הביטוח הלאומי") הקובע:ו
"אנצפלופטיה בהפרעות הנוירולוגיות האורגניות כגון שיתוקים, תופעות אפילפטיות, הפרעות דיבור, ירידה ברמה השכלית, שינויים באישיות וכדומה - ייקבעו אחוזי הנכות בהתאם לסעיפים המתאימים". (ההדגשה שלי- מ.ש.א).
הסעיף המתאים למצבו של התובע, על פי קביעת ד"ר ורדי הוא סעיף 33(ד) לתוספת הקובע:נ
"בתגובות סכיזופרניות מכל הסוגים, פסיכוזות אפקטיביות ותסמונות מוחיות, חריפות או כרוניות עם תגובות פסיכוטיות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:ב
...
(ד) מצבי רמיסיו חלקית המהווים סימנים ניכרים של אי התאמה סוציאלית, ישנה הגבלה של כושר העבודה - %50".
טענות הצדדים
.4 ב"כ התובע מבקש לראות בקביעותיו אלה של ד"ר ורדי קביעות שלא יכול
להיות עליהן עוררין, וטוען, כי הן מבטאות את מצבו הקשה של התובע לאחר התאונה. על פי גרסתו, כפי שהיא עולה מעדויות התובע ואמו ומחוות הדעת הרפואית, נפגע התובע פגיעה תפקודית קשה, אשר באה לידי ביטוי במספר תחומים:ו התובע סובל מאז התאונה מחוסר זכרון, חוסר סבלנות ומעצבנות יתר המלווה בהתפרצויות זעם; מצבו הקשה פגע בדימויו ובמעמדו החברתי והוא הפך מבחור מקובל ואהוד לדחוי; בשל דיבורו האיטי והמהוסס, שנפגע כתוצאה מהתאונה, הוא נחשב בחברה למי שנוטל סמים או שותה לשוכרה; רשיונו לנהיגת רכב נשלל כתוצאה מן התאונה; הוא אינו מסוגל עוד לשחק כדורגל, משחק בו הצטיין ועמד לפני קריירה מזהירה; בשל התאונה נמנע גיוסו לצבא.
בכל אלה יש, לטענת התובע, כדי לקבוע את נכותו התפקודית על %80, שכן תפקודו במכלול חייו נפגע בשיעור גבוה בהרבה משיעור הנכות הרפואית שנקבע לו.
.5 עיקר טענתה של הנתבעת הוא, כי דרגת הנכות הרפואית של התובע, כפי
שנקבעה על ידי ד"ר ורדי, היא שגויה ומבוססת על הפניה מוטעית אל התוספת לתקנות הביטוח הלאומי. לטענתה, סעיף 33(ד) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, בו עשה ד"ר ורדי שימוש, איננו הסעיף המתאים להגדרת הפגיעה הנוירולוגית של התובע, ואין לפנות אליו משנזקו של התובע הוגדר כאנצפלופטיה. על פי סעיף 29(11) לתקנות הביטוח הלאומי, יש צורך, כאמור, לפנות אל הסעיפים המתאימים לשם קביעת אחוזי הנכות. לאור זאת, ולאור העובדה שמבחני הביטוח הלאומי אינם מפרטים את אחוזי הנכות בצד כל הפרעה נוירולוגית, מציעה הנתבעת לפנות דווקא אל תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), התש"ל- 1969(להלן:נ "תקנות הנכים"), המקבילות לתקנות הביטוח הלאומי, אשר סעיף 29(11) להן מפרט דרגות נכות שונות לירידה ברמה הקוגניטיבית, ממנה סובל התובע. סעיף זה קובע:ב
"(11)אנצפלופטיה (encephalopathia)
א. ירידה ברמה הקוגניטיבית
Iאין ירידה אין נכות
Iiבצורה קלה %10
Iiiבצורה בינונית %20
Ivבצורה ניכרת %40
Vבצורה קשה %60
Viאי יכולת קוגנטיבית %.100".
אין, לדעת ב"כ הנתבעת, כל מניעה מלפנות אל תקנות הנכים, והוא אף גורס, כי טעה
בית המשפט משלא אישר לו לחקור את ד"ר ורדי על בסיס תקנות אלה.
על בסיס סעיף זה, ועל סמך חוות דעתו של ד"ר זלוטוגורסקי (אליו הופנה התובע על ידי ד"ר ורדי לצורך עריכת בדיקה נוירופסיכולוגית), אשר קבע כי "התובע מתפקד בטווח הגבולי המהווה ירידה קלה עד בינונית מתפקודו המשוער הפרה מובידי", גורסת הנתבעת כי דרגת נכותו של התובע אינה עולה על %.20
.6אולם דרכה של הנתבעת אל המסקנה, לפיה טעה ד"ר ורדי בקביעתו את
נכותו של התובע, אינה סלולה אך ורק על יסודות אלו, ויש לה נימוקים נוספים:ו לטענת הנתבעת, במהלך חקירתו בבית המשפט, נמצא ד"ר ורדי סותר את עצמו ומנסה להגן על חוות דעתו בכל מחיר, תוך התעלמות מן הנסיבות ומן המציאות, ותוך שהוא חולק על חוות דעתו של ד"ר זלוטוגורסקי ועל דעתם של נוירולוגים נוספים, ד"ר עדני, ד"ר פינקלשטיין וד"ר זיוון, אשר בדקו את התובע בשלבים שונים.
כדוגמא לסתירה זו, טוען ב"כ הנתבעת, כי ממקום אחד בעדותו של ד"ר ורדי עולה,
שדרגת הנכות שהעניק לתובע הינה בגין הנזק הקוגניטיבי ממנו הוא סובל בלבד, ולא
בשל הנזק המוטורי, וכי הוא כלל אינו מפריד בין שני סוגי הנזקים. לעומת זאת, במקום אחר מדבר ד"ר ורדי על הפרדה בין נכות מוטורית לבין נכות קוגניטיבית. מכל מקום, ב"כ הנתבעת גורס, כי יש להפריד בין הפגיעה הקוגניטיבית לבין הפגיעה המוטורית על מנת שיובהר עד כמה מופרזת היא הערכתו של ד"ר ורדי את נכותו של התובע. על פי טענתו, הובהר באופן חד משמעי, גם מתוך עדותו של ד"ר ורדי, כי פגיעתו הקוגניטיבית של התובע היא קלה עד בינונית ותרגומה של פגיעה כזו, על פי תקנה 29(11) לתקנות הנכים, הוא %20-% 10בלבד. מכאן, שד"ר ורדי כלל בהערכתו גם פגיעה מוטורית, אשר, לטענת הנתבעת, כלל לא קיימת, לאור מצבו האמיתי של התובע, כפי שהשתקף מן הראיות שהביאה הנתבעת במהלך המשפט. זוהי, לטענת ב"כ הנתבעת, התעלמות בוטה של ד"ר ורדי מן המציאות ומן השינויים שחלו במצבו של התובע מאז נבדק על ידו.
סתירה נוספת מוצא ב"כ הנתבעת ביחסו של ד"ר ורדי למהות הנכות:נ לטענתו, אומר המומחה במקום אחד בעדותו, כי הסעיף לפיו העריך את נכות התובע אינו סעיף פסיכיאטרי (הגם שהוא כן פסיכיאטרי), ובמקום אחר הוא אומר כי הנכות היא נוירולוגית ומוסבת לתחום הפסיכיאטרי.
ב"כ הנתבעת מבקש, לאור נימוקים אלו, לקבוע כי חוות דעתו של ד"ר ורדי אינה מהימנה, וכאמור, הוא גורס כי דרגת הנכות הרפואית הראויה במקרה דנן היא % 20בלבד.
הערכת מהימנות חוות הדעת - הנכות הרפואית
.7מספר סוגיות עולות לדיון במקרה שלפנינו. השאלה הראשונה היא האם
אכן היה מקום לקבוע את דרגת נכותו של התובע, שלא על פי תקנות הביטוח הלאומי,
כי אם על בסיס תקנות הנכים?
שנית, יש לבחון, לאור הטענות הקשות שהעלה ב"כ הנתבעת, האם אכן טעה ד"ר ורדי בחוות דעתו, והאם היא מגמתית ובלתי מהימנה, באופן המצדיק כי בית המשפט לא יבסס מסקנתו עליה?
לאור התשובות שתינתנה לשאלות אלה, אדון בהמשך בקביעת הנכות התפקודית של
התובע ואבחן את ראשי הנזק להם הוא טוען.
.8באשר לסוגיה הראשונה, אין לקבל את טענת הנתבעת, כאילו קביעתו של
ד"ר ורדי את דרגת הנכות של התובע מבוססת על קריטריונים הלקוחים מסעיף שגוי
ומתקנות שאינן מתאימות למצבו.
לדחיית טענה זו מספר נימוקים, אשר את חלקם ביטאתי כבר בהחלטתי מיום
30.6.98(עמוד 43לפרוטוקול):ב
"כאשר הנתבעת תפצה את התובע על פי חוק הנכים תגמולים ושיקום היא תוכל לחקור על סמך הנכויות שנקבעו שם. מדובר בעניינים ספציפיים קשורים בחוק מיוחד ובהטבות על פיו. יכול עורך דין לחקור מומחה בעניין נכות תפקודית ושיעורה, אולם אין מקום לצטט מתוך תקנות השייכות לחוק אחר כאינדיקטור לנכות תפקודית, מה גם שכאשר בחוק הפיצויים המחוקק ביקש לעשות שימוש בנכות רפואית, עשה שימוש בתקנות הביטוח הלאומי. אשר על כן, אינני מאפשרת חקירה על סמך הנכויות שנקבעו בחוק הנכים תגמולים ושיקום".
ב"כ הנתבעת מבקש לקבוע, כי החלטה זו שגויה, אולם הטעמים שהוא מביא לכך אינם ראויים ואינם ענייניים. ראשית, לעובדה שדרגת נכות הנקבעת על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) נוסח משולב, התשי"ט - 1959(להלן:ו "חוק הנכים") היא דרגת נכות על פי כל דין, אין כל משמעות לענייננו ואין פירושה שהמומחה טעה כשהסתמך על תקנות הביטוח הלאומי. שנית, אמנם אין הוראה מפורשת בחוק הפיצויים המפנה את המומחה הרפואי אל תקנות הביטוח הלאומי בבואו לקבוע דרגת נכות תפקודית, אולם קיימת הפניה לתקנות הביטוח הלאומי בעניין קביעת הנכות הרפואית לצורך חישוב נזק לא ממוני.
ב"כ הנתבעת טוען, כי יש הקבלה בין תקנות הנכים לבין תקנות הביטוח הלאומי, ועל כן יכול המומחה להסתמך על שתיהן, כאשר השיקול העיקרי שאמור להנחותו בבחירה ביניהן הוא מידת ההתאמה בין האמור בתקנות לבין מצבו בפועל של הנפגע. יש לדחות טענה זו. אותם שיקולים אשר הביאו אותי למנוע חקירת המומחה ביחס לתקנות הנכים, מביאים אותי גם למסקנה זו:נ
ראשית, חוק הנכים הוא אכן חוק מיוחד, אשר נועד למטרות ספציפיות ובהן פיצוי נכים אשר נפגעו בשירותם הצבאי. יש בו הטבות וקריטריונים לקבלת תגמולים אשר אינם מצויים בחוקים סוציאליים אחרים. על כן גם השימוש בו ובתוספות לו הוא, בדרך כלל, שימוש שאינו חורג מן המקרים להם הוא נועד. שנית, כלל ידוע הוא, שבתביעות נזיקין על פי חוק הפיצויים, נהוג לפנות אל תקנות הביטוח הלאומי לשם קביעת דרגת נכות. כלל זה אמנם לא מצא מקומו בספר החוקים, אולם הוא השתרש בפסיקה הישראלית כנוהג ברור, כפי שעמד על כך בית המשפט העליון בע"א 3049/93גירוגיסיאן נ' רמזי, דינים עליון מ, 43(להלן:ב "עניין גירוגיסיאן"):ו
"הנכות הרפואית לנפגע נקבעת על פי הממצאים הרפואיים שנגרמו עקב התאונה כשהם מתורגמים לאחוזים. בדרך כלל נקבעים האחוזים על פי טבלאות מקובלות. בצד כל פגיעה המתוארת בטבלאות נקבע אחוז נכות, הלא הוא אותו אחוז נכות רפואית אשר לדעת עורך הטבלאות ראוי לאותו פגם גופני. הטבלאות בהן נעשה, בדרך כלל, שימוש בתביעות על נזקי גוף מוצאות ביטוין בתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז .1956יצוין, שלעניין קביעת הנזק הלא ממוני בתביעות של נפגעי תאונות דרכים ההיזקקות לתוספת זו הינה חובה, מכוח תקנה 2(א)(2) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון) התשל"ו - 1976".
כאמור, כאשר ביקש המחוקק לעשות שימוש בקריטריונים לקביעת דרגת נכות, בקביעת נזק לא ממוני, הוא עשה שימוש דווקא בתקנות הביטוח הלאומי ולא בתקנות אחרות. דבר זה מחזק את יסודות הנוהג, כפי שהשתרש.
כתוצאה מכך נראה לי, כי אין להיתלות בניסוח כזה או אחר של תקנות הנכים על מנת להצדיק עמדה שונה מזו של המומחה בעניין דרגת הנכות, גם אם נדמה, כי הניסוח בתקנות הנכים קרוב יותר לתיאור מצב התובע על ידי ד"ר זלוטוגורסקי מאשר הניסוח בתקנות הביטוח הלאומי. אמת, שדרגת הנכות הנקבעת על פי תקנות הנכים
יכולה לשמש קביעה על פי כל דין לצורך סעיף 6ב' לחוק הפיצויים, אולם יש לזכור, כפי שגם אבהיר בהמשך, כי ממילא חישוב הנזק ייעשה על פי הנכות התפקודית של התובע ולא על פי הנכות הרפואית, כפי שנקבעה בחוות הדעת של ד"ר ורדי. אדרבא, תטען הנתבעת לדרגת נכות תפקודית נמוכה יותר וטענה זו תידון בכובד ראש לאור בחינת המצב התפקודי של התובע, ממצאי עדותו בבית המשפט וראיות אחרות שהביאה הנתבעת. אולם מיותר לנסות ולערער על בחירתו של המומחה בקריטריונים המקובלים לקביעת דרגת נכות, ולטעון כי יש להיזקק לסעיף אחר במסגרת חוק אחר. אין זו טענה מבוססת ואין היא מועילה לעניינה של הנתבעת כהוא זה.
.9ואולם, הערעור על מהימנותה של חוות הדעת הרפואית של ד"ר ורדי אינו מסתכם, כאמור, בטענות נגד בחירתו בתקנות הביטוח הלאומי כקריטריונים המתאימים לקביעת דרגת הנכות של התובע.
בסיס הערעור רחב יותר, כפי שפורט לעיל, והוא כולל טענות בדבר סתירות בין עדותו של ד"ר ורדי לבין חוות הדעת, התעלמותו מדעתם של מומחים אחרים, מתן אבחנה הסותרת את מצבו של התובע בשל מסירת מידע שגוי, שקרי וחלקי למומחה בעת הבדיקה, ועמידה של המומחה מאחורי חוות דעתו, גם לאחר שמתחוור לו כי המציאות שונה וסותרת את האמור בה.
אומר כבר כאן, כי אין לקבל טענות אלה. בית המשפט נזקק למומחים רפואיים אובייקטיביים, למען יחוו דעה על מצבו הרפואי של התובע בתחום התמחותם הספציפי, ובכך יסייעו לבית המשפט להכריע בשאלת גובה הנזק. אמנם, הפוסק האחרון בעניין דרגת הנכות אותה יש לקבוע לנפגע הוא בית המשפט, אולם הוא לא ימהר לסטות מדרגת הנכות שנקבעה על ידי מומחה מטעמו (אשר במקרה דנן זהותו הוסכמה על הצדדים), אלא בנסיבות חריגות. נסיבות כאלה אינן מתקיימות בענייננו.
על ד"ר ורדי, כמומחה יחיד בתחום הנוירולוגי, לקבוע את חוות דעתו על בסיס
שני מרכיבים עיקריים:
האחד, המסמכים הרפואיים אשר מתארים את תולדות הפגיעה, ובהם גם חוות הדעת של הרופאים אשר בדקו את התובע במהלך אשפוזו, ותוצאות בדיקות העזר אשר נערכו לתובע, והשני הוא בדיקתו הישירה של התובע. נראה לי, כי שני מרכיבים אלה התקיימו באופן מניח את הדעת.
הסתירות לכאורה בעדותו של ד"ר ורדי, אותן מציג ב"כ הנתבעת, אינן מהותיות. ברור, כי ד"ר ורדי סבור, שהירידה ברמה הקוגניטיבית של התובע היא בינונית, וזאת בניגוד לדעתם של המומחים האחרים, שטענו לירידה קלה עד בינונית בלבד, אולם אין בכך כדי לפסול את מהימנותו. אך טבעי הוא, שהמומחה יקבע את אבחנתו על פי מכלול המסמכים שברשותו ועל פי התרשמותו האישית, ואין כל ראיה שלא כך היה. ברור גם, כי דעתו של המומחה, על פי קריאת מכלול עדותו, היא נחרצת באשר לרמת הפגיעה הקוגניטיבית.
הסבריו של ד"ר ורדי למחלוקת המקצועית הקיימת בינו לבין נוירולוגים אחרים מקובלים עלי. יש לזכור, כי המומחה היחיד אשר מונה בתיק זה הוא ד"ר ורדי, וכל שאר הנוירולוגים המוזכרים בסיכומיו של ב"כ הנתבעת בדקו את התובע במספר הזדמנויות, אולם לא נדרשו להגיש לבית המשפט חוות דעת רפואית.
כלל ידוע הוא, כי על כל שאלה רפואית, יתנו מספר מומחים תשובות שונות ועל כן
אין אני סבורה, כי יש במחלוקות שהציג ב"כ הנתבעת משום חריג המחייב פסילת חוות
הדעת הרפואית.
.10באשר לטענת ב"כ הנתבעת הנוגעת להימנעות המומחה מהפרדה בין הנכות הקוגניטיבית לבין הנכות המוטורית פיסית של התובע, הרי שמקבלת אני את הסברו של ד"ר ורדי בעמוד 42לפרוטוקול לעניין זה ולפיו "זה מכלול של הדברים והנכות הוענקה על המכלול של הדברים". לדעתו של ד"ר ורדי, אין להפריד בין הנכויות, ודעה זו היא לגיטימית ומקובלת. יתרה מכך: שלא כטענת ב"כ הנתבעת, לא טען ד"ר ורדי בעדותו, כי הנכות שנתן היא בגין הפגיעה הקוגניטיבית בלבד. מכל מקום, שאלת הפגיעה המוטורית והפיסית של התובע תידון ממילא במסגרת הדיון בדרגת נכותו התפקודית, כך שאין חשיבות של ממש לאי ההפרדה בין הנכויות במסגרת קביעת דרגת הנכות הרפואית.
.11באשר לטענה, כי לא ברור מעדותו של המומחה האם הנכות שקבע לתובע
היא פסיכיאטרית אם לאו, הרי שגם בה אין ממש. המומחה מסביר בעדותו, כי התובע
אינו סובל מבעיה נפשית וכי נכותו אינה פסיכיאטרית, אולם בשל עניין טכני נאלץ להשתמש בסעיף פסיכיאטרי. בעמוד 52לפרוטוקול הוא מציין, כי הנכות הנוירולוגית מוסבת לנכות פסיכיאטרית, ובעמוד 42לפרוטוקול הוא אומר:
"הסעיף הקובע הוא 29(11) שהוא לא סעיף פסיכיאטרי, שהוא סעיף
נוירולוגי, ואותו הסבתי, משום שבסעיף 29(11) אין אחוזים, אז הייתי צריך לאחוז את זה במשהו. סעיף 33ד' זה לא פסיכיאטרי, זה מבטא מצב תפקודי של מוח".
די בהסבר זה כדי לשלול את טענת הנתבעת ולקבוע, כי אין כל סתירה בעדותו של
המומחה בעניין טיב הנכות.
.12טענתו האחרונה של ב"כ הנתבעת בהקשר זה היא בעניין התעלמותו של ד"ר ורדי ממצבו בפועל של התובע. אינני סבורה, כי יש מקום לדון בטענה זו במנותק מן הדיון בדרגת הנכות התפקודית של התובע מכמה טעמים. ראשית, דיון בנכות התפקודית הוא הכרחי ממילא בנסיבות בהן חלוקים הצדדים באשר לתפקודו של התובע בחיי היום יום; שנית, קביעתו של ד"ר ורדי את דרגת הנכות הרפואית היא קביעה מקצועית גרידא, המבוססת על מצבו של התובע בעת הינתן חוות הדעת. מאחר וד"ר ורדי גורס, כי גם לו היה יודע בעת הבדיקה פרטים נוספים על אלה שנתגלו לו בחקירה הנגדית על התובע, לא היה משנה את הערכותיו, הרי שאין לקבל את הטענה, לפיה התשתית העובדתית עליה בנויה חוות הדעת היא שגויה באופן המצדיק התעלמות בית המשפט ממנה בשל חוסר מהימנותה. ולבסוף, בחינת ראשי הנזק ושיעורם תיעשה במקרה דנן על רקע קביעת הנכות התפקודית של התובע בה אדון להלן.
אובדן כושר ההשתכרות
הנכות התפקודית
.13בבוא בית המשפט להעריך את אובדן כושר ההשתכרות של ניזוק, שומה עליו להבחין בין שלושה מושגים: נכות רפואית, נכות תפקודית ואובדן כושר השתכרות. (ראה פסק הדין בעניין גירוגיסיאן שעסק בהרחבה בהבחנה זו). בענייננו ברור, כי ד"ר ורדי קבע רק את דרגת הנכות הרפואית של התובע, אלא שלמרות שלא ציין דבר באשר לדרגת הנכות התפקודית בחוות דעתו, ניתן להתרשם ממכלול עדותו, כי כוונתו היתה שהנכות התפקודית של התובע תהא זהה לנכות הרפואית, ותעמוד אף היא על שיעור של % .50על כוונה זו ניתן ללמוד גם מקביעתו של ד"ר ורדי, לפיה נכותו של התובע כוללת נכות קוגניטיבית ונכות מוטורית פיסית, כאשר האחרונה מתבטאת, הלכה למעשה, במגבלות תפקודיות.
אומר כבר כאן, כי מוכנה אני לראות בדרגת הנכות אותה קבע ד"ר ורדי נכות רפואית, וכי על שיעורה אין לערער, אולם אין אני יכולה לראות אותה כנכות התפקודית הראויה לתובע בנסיבות העניין.
.14הנכות התפקודית מבטאת את מידת ההגבלה של פעולות הנפגע עקב נכותו. היא אינה זהה בהכרח לדרגת הנכות הרפואית, שנקבעה על ידי המומחה, משום שזו מבטאת ממצאים רפואיים כשהם מתורגמים לאחוזים, בעוד שדרגת הנכות התפקודית מגלמת גם את מידת הפגיעה בתפקוד, הנובעת מן הנכות הרפואית.
הנכות התפקודית עשויה להיות, אם כן, זהה לנכות הרפואית, גבוהה או נמוכה ממנה. כך קבע גם בית המשפט העליון בעניין גירוגיסיאן, בפסקה 8לפסק הדין:
"לעתים, הנכות התפקודית - דהיינו מידת ההגבלה של פעולות התובע עקב נכותו - אינה זהה לנכות הרפואית...נכות תפקודית, אשר באה להצביע על הפרעה בתפקודו של מי שנפגע גופנית, יכולה, אם כן, להיות זהה או דומה לנכות הרפואית, וכך בהרבה מקרים. אך היא יכולה להיות גם שונה ממנה. על רקע זה התפתח השימוש במונח של נכות תפקודית (או נכות פונקציונלית), המבטא את מידת הפגיעה בכושר התפקוד, אשר לא בהכרח זהה לשיעור הנכות הרפואית. התפתחות זו באה לבטא את תרגום הנכות הרפואית לנכות אשר באה לבטא את מידת הפגיעה בתפקודו של הנפגע...בתי המשפט אף הם מבחינים לא אחת בין השניים...".
.15בעת קביעת שיעור הנכות התפקודית, על בית המשפט לנסות ולהגיע
לכימות מדויק ככל האפשר של המוגבלות התפקודית של הניזוק, לאחר שהתרשם מן
העדויות והראיות שלפניו עד כמה נפגעה יכולתו לתפקד עקב התאונה. על חשיבותה של
קביעת דרגת נכות תפקודית עמד ד. קציר בספרו פיצויים בשל נזק גוף, מהדורה
רביעית, 1997, (להלן: "קציר"), בעמוד 176:
"בעוד שתחילה לא נעשתה, כאמור לעיל, הבחנה מספקת בין נכות רפואית פיזיולוגית, לבין נכות תפקודית, הרי ברבות הימים שמו בתי המשפט את הדגש על הצורך בהוכחת מידת התפקודיות של הנכות: נקבע, על כן, כי נכות רפואית קלינית בלבד אינה יכולה לשמש בסיס לקביעת שיעור הפסדו של הנפגע בכושרו להשתכר, אלא אם יוכח שהיא אמנם עשויה להתבטא בהשתכרותו של הנפגע. לשון אחרת, עליה להיות גם נכות פונקציונלית".
חשיבות רבה נודעת לקיומם של נתונים המלמדים על אופן ההשתכרות של הניזוק בעבר,
אולם בהיעדר נתונים כאלה, ייעזר בית המשפט בשיעור הנכות התפקודית על מנת להעריך את אובדן כושר ההשתכרות העתידי של הניזוק. כך, בעניין גירוגיסיאן:
"המקרים בהם נוהג בית המשפט להשתמש באחוז הנכות הרפואית כמודד להפסד כושר ההשתכרות הינם מקרים בהם הנכות הרפואית משקפת גם את מידת הפגיעה בכושר התפקוד של התובע...
בית המשפט יכול לקבוע את הפסד כושר ההשתכרות מבלי שיידרש לקבוע את שיעור הנכות התפקודית. כך במקרה שהפסד כושר ההשתכרות ייקבע על סמך ראיות ונתונים שיבואו בפני בית המשפט, אשר יאפשרו קביעת ההפסד בפריט זה, אף ללא קביעה מדויקת של שיעור הנכות התפקודית. אך קביעת שיעור הנכות התפקודית יכול שתשמש כלי עזר לקביעת הפסד כושר השתכרות. ובמקרים רבים, היא משמשת מודד לקביעתם".
בענייננו, אין נתונים באשר להשתכרותו של התובע, משום שבעת התאונה הוא היה עדיין נער צעיר, טרם גיוס לצה"ל, ולא השתכר משכורת של ממש. גם עיסוקו העיקרי, שחקן כדורגל, אינו יכול להועיל בבחינת כושר השתכרותו. על כן, יש צורך בהערכת נכותו התפקודית של התובע.
.16כאמור, אין אני סבורה כי הנכות הרפואית של התובע משקפת את הנכות התפקודית שלו ואת יכולת תפקודו האמיתית, ונראה לי כי היא גבוהה ממנה. להלן נימוקי.
.17ב"כ התובע מבקש, כי דרגת נכותו התפקודית של התובע תיקבע על שיעור של %80, ובכך תשקף, לטענתו, את הפגיעה בתפקודו במכלול חייו. אלא שבקשה זו אינה תואמת את המציאות והיא מבוססת אך ורק על מבחר ציטוטים מעדויות המומחים, אשר אינם מוכיחים דבר באשר ליכולת התפקוד המעשית של התובע.
.18ב"כ הנתבעת טוען, לעומת זאת, כי יש לקבוע את נכותו התפקודית של
התובע לכל היותר על %.20
הטעמים אותם הוא מביא להצדקת טענתו זו אינם תואמים את פסיקת בית המשפט העליון
בעניין גירוגיסיאן, אשר עסק ביחס בין המושגים "נכות תפקודית" ו"אובדן כושר השתכרות". על פי פסיקה זו (בפסקה 9לפסק הדין), גילו הצעיר של התובע, הרקע הסוציואקונומי שלו והישגיו הנמוכים עובר לתאונה הם עניינים אשר יידונו במסגרת הערכת אובדן כושר ההשתכרות של התובע. אלו הם נתונים אישיים של הניזוק, אשר בינם לבין נכות תפקודית אין ולא כלום:
"למרבה הצער, השימוש שנעשה במונח "נכות תפקודית" אינו אחיד. כפי שביקשנו להראות לעיל, הנכות התפקודית באה להצביע על מידת הפגיעה בתפקוד שיש בנכות הרפואית. היא באה להצביע על מידת ההגבלה בדרך כלל, שיש בנכות הרפואית שנגרמה לתובע. על אף זאת, נעשה, לעתים, שימוש במונח זה כבא לבטא את מידת ההשפעה של הנכות על התובע המסוים בהתחשב במקצועו או עיסוקו, סיכוייו לחזור ולעסוק בהם, או ההגבלה שיש לו לעסוק בהם... נראה לי, ששימוש כזה במינוח "נכות תפקודית" יש בו להטעות, שכן הוא נותן ביטוי לא רק לנכות תפקודית שבאה עקב תאונה, אלא גם לנתונים נוספים הנוגעים לנפגע המסוים שיש להם השפעה על כושר השתכרותו. יש, כמובן, חשיבות למידת ההשפעה של הנכות על יכולתו של התובע להמשיך ולעבוד במקצועו, ובקביעת הפסד ההשתכרות יינתן לכך ביטוי...וכשמזכירים "נכות תפקודית" כוונת האמירה תהיה אחת, דהיינו מידת ההשפעה של הנכות על התפקוד בדרך כלל. למידת השפעתה על כושר השתכרותו של התובע המסוים יינתן ביטוי. אך זה לא ייכלל במסגרת המונח "נכות תפקודית", לבל ייתפס לטעות בהבנת כוונת "הנכות התפקודית" אותה מציינים".
.19בין אם תתקבל פרשנות זו, ובין אם תתקבל פרשנות אחרת, המיוצגת
בפסיקה במספר פסקי דין של בית המשפט העליון (ראה: ע"א 849/80 בוקרה
נ' בוקרה, פ"ד לז(3), 739וכן ע"א 61/89 מ"י נ' אייגר, פ"ד
מה(1), 580), לפיה כולל מושג הנכות התפקודית נתונים ספציפיים של הניזוק
עצמו, הרי שבית המשפט מוסמך, כאמור, לסטות מדרגת הנכות הרפואית הקבועה לתובע, אם הוא סבור כי זו אינה מבטאת נכונה את יכולת תפקודו האמיתית. ממילא, נתוניו האישיים של התובע יילקחו בחשבון במסגרת קביעת אובדן כושר ההשתכרות. לשון אחרת: אין נפקות של ממש לסיווג נתונים אלה תחת שמו של מושג זה או אחר,
כל עוד ברור כי השגותיו של ב"כ הנתבעת הן גם באשר ליכולת התפקוד האמיתית של
התובע, וגם נוגעות לנתוניו האישיים. אולם נראה לי לנכון לקבוע, כי בקביעת
הנכות התפקודית אדון בשאלת השפעת נכותו הרפואית של התובע על תפקודו, ובמסגרת
הדיון בשאלת אובדן כושר ההשתכרות, אדון גם בגילו, מקצועו ומגבלותיו עובר
לתאונה.
.20מסתבר, כי על אף הממצאים המוצגים בחוות הדעת, ועל אף פגיעתו הקוגניטיבית של התובע, עליה אין חולק, מצליח התובע לתפקד בתחומים רבים. גם מעדותו שלו וגם מעדות אמו ברור, כי הוא הולך לדיסקוטקים, משחק כדורגל, מבלה עם חבריו, מקיים קשרים עם בחורות, עובד במשך כל שעות היום כמוכר בגדים ונוהג. הוא נסע לאילת פעמיים, מתוכן פעם אחת על מנת לחפש עבודה (על פי עדות אמו). הוא גר במשך חודשיים לבדו בדירת אביו שבמושב שריגים וניהל שם אורח חיים עצמאי.
.21עם זאת, טוען התובע בעדותו, כי אין הוא מצליח לשחזר את חייו
הקודמים בעשיית פעולות אלה, וכי אין הוא מסוגל לבצע אף לא אחת מהן באותה מידה של הצלחה. לדבריו, הוא מנסה לחזור לשגרת החיים על מנת להוכיח לעצמו ולאחרים כי הוא מסוגל להיות "אותו אביב", אולם אין הוא עומד בהצלחה בנסיונות אלה. בכל מקום אליו הוא הולך לועגים לו על דיבורו, הוא אינו מצליח לשחזר את מעמדו החברתי כ"מלך", הוא אינו מצליח לקשור קשרים עם בחורות "נורמליות" כבעבר, הוא אינו מצליח לשחק כראוי כדורגל, למרות שהצטיין בכך עובר לתאונה, ואינו מסוגל לרקוד בדיסקוטק לאורך זמן בשל כאבים בגבו ובראשו. עוד הוא טוען, כי הוא עצבני רוב הזמן, "משתולל וגורם לבלאגן" ורב עם אחיו בשל כך. משפט המפתח מבחינתו הוא "אני אעשה הכל כדי להיות אביב", וכל שהוא מעוניין בו הוא לעשות הכל כדי לחזור לעצמו.
גם ד"ר ורדי טוען בעדותו, כי "התובע עושה מאמץ לחזור לחיים, אולם אין זה
אומר שמצבו יותר טוב מבחינה קוגניטיבית" (עמוד 46לפרוטוקול). לטענתו, הנתונים בדבר יכולותיו של התובע אינם מפתיעים אותו ואינם משנים מחוות דעתו. גם העובדה שקיבל רשיון נהיגה ועבר לשם כך טסט ותיאוריה אינה מצביעה, לדעת המומחה, על שיפור במצבו.
.22כאשר נכותו של אדם היא בעיקרה קוגניטיבית וקשורה בפגיעה
נוירולוגית, קשה יותר לבית המשפט להתערב בהערכת יכולת התפקוד שלו. במקרה דנן, מגבלותיו של התובע אינן באות לידי ביטוי רק בתפקודו הפיסי הלקוי הנובע מפגיעה מוטורית, אלא גם בתפקוד לקוי הקשור ביכולת להתרכז, לזכור, לחשוב, ולהתנהג באופן נורמלי.
.23נראה לי, מתוך התרשמות ממכלול העדויות, ובעיקר מעדותו של התובע, כי יכולות אלו לא נפגעו אצל התובע במידה לה טען המומחה בחוות דעתו. התרשמות זו מתחזקת גם מתוך עיון בחלק מן המסמכים הרפואיים שעמדו בפני ד"ר ורדי בעת הכנת חוות דעתו, בהם קובע, למשל, ד"ר עדני, שבדק את התובע כי "תפקודים גבוהים למעט מעט איטיות בדיבור ובחשיבה סה"כ תקינים". בגליון המחלה מיום 2.1.96נרשם:
"יצא ממסגרת דכאונית, עובד עם דודו ומאד מרוצה, בעיות זכרון לא
מפריעות לו".
חיזוק נוסף להתרשמות זו הוא בעובדה שהתובע מסוגל לנהוג, בניגוד לטענתו של המומחה, ואף פנה למשרד הרישוי בדרישה שהדבר יתאפשר לו. התובע לא סיפר לד"ר ורדי על יכולותיו, הכחיש כי הוא מסוגל לשחק כדורגל ולא ציין כי הוא עובד, אולם באופן כללי ניתן לומר, כי התובע מצליח לתפקד בתחומים רבים של חייו: כך בעבודתו עם קרוב משפחתו במכירת בגדים, כך במשחק הכדורגל, וכך בבילוייו ובאורחות חייו האחרים. ברור, כי תפקוד זה לקוי במידה רבה, אולם אין אני סבורה כי במידה המצדיקה דרגת נכות של % .50נראה לי, כי קביעת דרגת נכות בשיעור של %40, תשקף באופן הולם יותר את מצבו העכשווי של התובע.
לפיכך, דרגת הנכות התפקודית, אשר תשמש כבסיס לחישוב אובדן ההשתכרות של
התובע תעמוד על %.40
בסיס השכר
.24התובע נפגע בתאונה עת היה בן 18שנים, לפני גיוסו המתוכנן לצה"ל, לפני שהספיק, כמובן, לרכוש לו מקצוע או משלח יד, ובטרם התגבש מסלול השתכרותו. עם זאת, שיחק כדורגל בקבוצות הכדורגל של העיר בית שמש ואף הצטיין בכך. אין ספק, כי בנסיבות כאלה, לא ניתן להסתמך, בקביעת בסיס השכר לחישוב אובדן כושר ההשתכרות, על הכנסותיו של התובע בעבר, ולא ניתן להסיק דבר על פוטנציאל ההכנסה העתידי הצפוי לו. במקרים דומים, נהגה הפסיקה לעשות שימוש בשכר הממוצע במשק כשכר הבסיס לצורך חישוב אובדן כושר ההשתכרות של צעירים, כפי שנהגה בעניינם של קטינים. כך, למשל, בע"א 327/81 ברמלי נ' חפוז, פ"ד לח(3), 580,
בעמוד 587:
"אכן, חישוב אובדן השתכרות בעתיד הוא לעתים, ובמידה רבה, מבוסס על השערות או על נתונים סטטיסטיים לא ודאיים. בעיקר נכון הדבר לגבי צעירים, שדרכם בחיים טרם נסללה, ואין לדעת עתידם ודרכי התפתחותם. בגלל אותה אי ודאות וחוסר אפשרות לנחש פני העתיד לגבי צעיר, יש שבמקרים מתאימים משמש השכר הממוצע במשק נקודת מוצא".
וראה גם: ע"א 2099/94 חיימס נ' "איילון" חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון,
נא, 937, בפיסקה .8
.25ב"כ התובע טוען בסיכומיו, כי לאור העובדה שהתובע היה כבר שחקן
כדורגל ברמה גבוהה, שיחק בליגה וקצר תשבחות, יש לומר כי לולא התאונה היה יכול
להגיע לכפל השכר הממוצע במשק.
זהו גם בסיס השכר שצריך לעמוד, לטענתו, לחישוב אובדן ההשתכרות של התובע. הדרך החלופית שמציע ב"כ התובע היא פיצוי בגין הפסדי שכר והטבות מן הכדורגל באופן מלא למשך 14- 12שנים, ועוד % 80מן השכר הממוצע במשק לגבי ההכנסה שלא מן הכדורגל.
ב"כ הנתבעת טוען, לעומת זאת, כי על הרקע הסוציואקונומי הנמוך של התובע ועל רקע הישגיו הנמוכים בלימודים, יש לקבוע בסיס שכר נמוך יותר מן השכר הממוצע במשק, שכן אלו הם נתונים ברורים המייתרים את הצורך להיזקק לחישוב על בסיס שכר ממוצע. עוד הוא טוען, כי אין כל חשיבות להיות התובע שחקן כדורגל, בשל העובדה כי לא הוכח שהוא ראה בכדורגל את מקצועו, ומשום שלא הובאו ראיות בדבר השכר הראוי לשחקן כדורגל. על כן ראוי, לטענת הנתבעת, להעריך השתכרותו של התובע אלמלא התאונה על % 70מהשכר הממוצע במשק.
.26אין בידי לקבל את שתי העמדות המנוגדות. מחד, אם בוחנים את הרקע הסוציואקונומי הנמוך של התובע, לא ניתן להתעלם גם מהיותו שחקן כדורגל מצליח עובר לתאונה, כפי שהוכח לפני באופן חלקי, ומן האפשרות שהיה עושה שימוש בכשרונו זה בעתיד, לולא התאונה. יתרה מכך: גם אם התובע לא הצטיין בלימודיו, לא ניתן לגזור מכך כי לא היה משתכר היטב מעבודה מקצועית כלשהי. מאידך, צודקת הנתבעת בטענתה, לפיה לא הובאו די ראיות על מנת להוכיח את רמתו המקצועית הגבוהה של התובע במשחק הכדורגל, ולא הובאו עדים שיעידו אם צפוי לו עתיד מזהיר בשדה הכדורגל ומה צפויה להיות השתכרותו במקרה כזה. ברור גם, כי אין כל אפשרות להעריך עניינים כאלה, בייחוד לאור חוסר האחידות במשכורות שחקני הכדורגל בארץ. מאותה סיבה גם לא ניתן להעריך השתכרותו של התובע למשך תקופה מוגבלת, על פי הצעתו החלופית של ב"כ התובע.
אשר על כן, נראה לי לנכון לקבוע את בסיס השכר של התובע על השכר הממוצע
במשק. שכר זה ראוי לפסוק למי שלא ברור די הצורך פוטנציאל השתכרותו, בשל היעדר
נתונים על הכנסותיו בעבר, וכך הוא המצב בענייננו.
הפסד השתכרות בעבר
.27מאז התאונה ועד היום חלפו שלוש שנים ושמונה חודשים. בשנים אלה
היה אמור התובע לסיים את לימודיו בבית הספר ולשרת בצבא, אולם בשל התאונה לא
סיים לימודיו ולא גוייס. יש לחלק את התקופה האמורה לשתי תקופות משנה:
התקופה האחת היא שלוש השנים בהן היה אמור התובע לשרת בצבא. בית המשפט
העליון הכיר בע"א 357/80 נעים ואח' נ' ברדה ואח’, פ"ד לו(3), 762, בעמוד
788, בכך שבתקופת השירות הצבאי, דואג הצבא לכל מחסורו של המשרת ומכסה הוצאות ביגוד, דיור ומזון. מאחר והנפגע, שנמנע גיוסו, לא היה משתכר ממילא בתקופה זו, אילו היה מתגייס, הוא זכאי לפיצוי עבור אובדן התמיכה האמורה, שהוערך על ידי בית המשפט העליון בכ- % 70מהשכר הממוצע במשק. יש לזכור, באשר לטענת התובע, כי היה זוכה לשכר משמעותי כשחקן כדורגל באותה תקופה, כי לא הובאה לכך כל ראיה. מאידך, מביא ד. קציר בספרו (עמוד 345) את שנפסק בע"א 5826/90, סטיגלולו
נ' שמש, סביר מד, .76
בפסק דין זה, הביא בית המשפט העליון בחשבון את העובדה, שנגרם לנפגע רווח מסוים עקב העובדה שנמנע ממנו לשרת בצה"ל, משום שהוא יכול היה לנצל תקופה זו להשתכרות, בהתאם לדרגת נכותו התפקודית.
אשר על כן, נראה לי, כי בגין התקופה בה היה התובע אמור לשרת שירות צבאי, יש לפסוק לו סכום גלובלי עבור הפסד כושר השתכרותו, אשר יביא בחשבון הן את העובדה שיכול היה לעבוד שעה שחבריו משרתים בצבא, והן את העובדה שבתקופה זו נמנעה ממנו תמיכה כלכלית על ידי הצבא.
סכום זה יעמוד על סך של 000, 36ש"ח, מחושב להיום.
באשר לתקופה הנותרת, בת שמונת החודשים, נראה לי לפסוק פיצוי עבור הפסד השתכרות, רק בגין חלק ממנה. עבור התקופה בה היה אמור התובע לסיים לימודיו בבית הספר, דהיינו תקופה בת חודשיים ימים, אין לפסוק פיצוי. עבור תקופה של ששה חודשים נותרים, יש לפסוק לתובע פיצוי בסך של 000, 10ש"ח, מחושב להיום.
אובדן השתכרות לעתיד
.28אובדן כושר ההשתכרות בעתיד יחושב מהיום ועד הגיע התובע לגיל 65, כשהנכות התפקודית שלו היא בשיעור %40, ועל פי משכורת חודשית ממוצעת במשק, שהיא 899, 5ש"ח. סכום זה יעמוד על סך של 506, 580ש"ח (לאחר שנוכה מס הכנסה).
כאב וסבל
.29התובע היה מאושפז בבית החולים במשך 41יום. לאחר מכן היה באשפוז יום במשך 32ימים. נראה לי, כי יש לכלול בימי האשפוז, לצורך חישוב הפיצוי בגין כאב וסבל, את אישפוז היום.
על כך עמד השופט ברק בע"א 235/78 הורנשטיין נ' אוהבי ואח’, פ"ד לג(1),
346, בעמוד 349:
"נראה לי, כי את הביטוי "מאושפז" יש לפרש כמשמעותו בלשון בני אדם. על פי משמעות זו, מי שמוחזק בבית חולים ונתון להשגחה רפואית, הריהו "מאושפז" באותו בית חולים, בין אם חלה הטבה או הרעה במצבו, ובין אם מצבו הרפואי נשאר סטטי".
התובע היה נתון להשגחה רפואית גם במהלך אשפוז היום במחלקת השיקום. הוא היה
מוחזק בבית החולים במשך כל אותה תקופה, וקיבל טיפול שיקומי מקיף, תמיכה פסיכולוגית, וטיפולים נוספים, כאמור במכתב השחרור שלו מן האשפוז. נראה לי, כי יש לנקוט בגישה המרחיבה ולראות המושג "אשפוז" ככולל בתוכו גם סוג כזה של אשפוז, לאור כוונת המחוקק לראות בימי האשפוז מדד לפיצוי בגין כאב וסבל (על פי האמור בתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (חישוב פיצויים בשל נזק שאינו נזק ממון), התשל"ו - 1976).
על כן, יחושב הפיצוי בגין כאב וסבל על פי הנתונים הבאים: 71ימי אשפוז, ו% 50נכות רפואית, ויעמוד על סך של 000, 100ש"ח (לאחר עיגול), משוערך להיום וכולל ריבית.
עזרת הזולת וסיעוד בעבר
.30לטענת התובע, הוא זכאי לפיצוי בגין סיעוד ועזרת בני משפחתו עבור התקופה שמיום פציעתו. אין חולק, כי לא הועסק על ידי התובע עובד בשכר, וברור, כי את העזרה שקיבל במהלך אשפוזו ובתקופה שלאחריו, קיבל בעיקר מאמו. אולם בעובדה זו כשלעצמה, אין כדי לשלול פיצוי בגין ראש נזק זה.
התובע לא הביא ראיות על טיב העזרה שקיבל ועל סוג הפעולות שבשלהן נזקק לעזרה, פרט לעדותה של אמו. אין גם לקבל את טענתו, כאילו נכותו הזמנית עמדה על % 100במשך השנה הראשונה מאז פציעתו, משום שגם לכך לא הובאו כל ראיות. ד. קציר קובע בספרו, בעמוד 550, כי הפיצויים בשל עזרה לא ייפסקו בכל מקרה של הגבלה בתפקודו הגופני של התובע, והדבר יהיה תלוי בראיות אשר יובאו בפני בית המשפט.
מכל מקום, לאור עדותה של האם, ממנה ברור כי היה צורך לסעוד את התובע במשך התקופה הראשונה שלאחר התאונה (עמוד 8- 6לפרוטוקול), נראה לי שיש לאמוד את הפיצוי בגין ראש נזק זה בסכום אשר ישקף את מגבלותיו של התובע, את טיב פגיעתו, את אורך התקופה בה מדובר ואת סוג הטיפול שהעניקה לו אמו. נראה עם זאת, כי הטיפול הנדרש, לאור עדותה של האם, אינו נמשך 12שעות ביום, כטענת התובע. לא ברור מהו אורך התקופה בה נזקק התובע לעזרת בני משפחתו, שכן נראה, כי בשלב מסוים ולא ידוע החל לתפקד באופן עצמאי לגמרי. נראה לי, לאחר שיקול, כי יש לקבוע את היקף העזרה עבור העבר על סך של 000, 12ש"ח, מחושב להיום.
עזרה וסיעוד בעתיד
.31התובע טוען, כי נכותו תשפיע על מכלול חייו, וכי בגינה הוא יתקשה למצוא בת זוג, דבר שיחייב אותו בעזרה ובתמיכה חברתית ונפשית ובמגורים עם אדם נוסף. על כן יש, לטענתו, לפצותו עבור העתיד למשך כל תוחלת חייו.
התובע לא העיד, כי הוא נזקק היום לעזרה כלשהי מצד שלישי. כאמור, הסתבר כי הוא מבלה עם חבריו, עובד, מסוגל לשחק מעט כדורגל וכי הוא גר תקופה מסוימת לבדו בדירת אביו. גם המומחה העיד, כי התובע מסוגל לעבוד בעבודות מסוימות גם 24שעות ביממה. בע"א 151/84 חורי נ' ביה"ח המשפחה הקדושה, פ"ד מב(1),
779נקבע:
"העזרה תלויה ביכולתו התפקודית של הנפגע והדבר נקבע בכל מקרה לגופו".
לא מצאתי במקרה שלפני כל יסוד לטענה כאילו התובע יזדקק לעזרה סיעודית כלשהי בקשר לביצוע עבודות היומיום, וכן באשר לטענה כאילו אין לו כל סיכוי למצוא בת זוג. יחד עם זאת, יש להניח כי דרגת נכותו התפקודית, בהיותה נכות נוירולוגית וקוגניטיבית, תשפיע, ולו באופן חלקי, על יכולתו העתידית לתפקד באופן מלא. לפיכך, נראה לי כי יש לפצות את התובע בגין ראש נזק זה בסכום גלובלי של 000, 35ש"ח.
ניידות
.32בעתיד: התובע לא הוכיח כי יזקק בעתיד להוצאות מיוחדות בגין
ניידות. נהפוך הוא: במהלך הדיון התברר, כי לתובע רשיון נהיגה מחודש וכי הוא
עושה בו שימוש. ד"ר ורדי אמנם העיד, כי לדעתו לא יוכל התובע לנהוג, אולם הועדה אשר אישרה לו לחדש את רשיון הנהיגה שלו סברה, כי אין מניעה כי ינהג. ד"ר זלוטוגורסקי הודה, כי דעתו, לפיה לא יוכל התובע לנהוג, התבססה על בדיקתו את התובע בעבר, אולם בדיקת הועדה שאישרה את חידוש רשיונו עדכנית יותר ויתכן
שפני הדברים השתנו. התובע אף מצהיר, כי הוא נהג לאחר התאונה במסגרת עבודתו עם בן דודו (עמוד 24לפרוטוקול).
החובה להוכיח את צרכי הניידות המיוחדים מוטלת על התובע והוא לא עמד בנטל זה. לסכומים אותם הוא תובע בגין ראש נזק זה אין ביסוס אמיתי. בהיעדר מגבלות ניידות כלשהן, אין לפסוק פיצוי בגין הוצאות ניידות בעתיד.
.33בעבר: התובע לא הביא קבלות או מסמכים אחרים המעידים על ההוצאות
שהוציאו הוא ובני משפחתו על נסיעות לבית החולים וממנו. למרות זאת, דומני שאין
להחמיר בעניין זה, משום שברור שהוצאות כאלה אכן הוצאו, והן לא היו מוצאות אלמלא התאונה. כך גם לגבי נסיעותיו של התובע לבית החולים במהלך תקופת אשפוז היום. יש גם לזכור, כי רשיון הנהיגה של התובע נשלל והוא לא היה מסוגל לנהוג במשך תקופה ארוכה. על כן, אני פוסקת לתובע סכום גלובלי בגין הוצאות ניידות בעבר, בסך של 000, 10ש"ח, מחושב להיום.
הוצאות רפואיות
.34ב"כ התובע טוען, כי מצבו של התובע עשוי לדרוש טיפולים רפואיים
בעתיד, בהם גם טיפולים נפשיים.
לטענתו, לא הוכח על ידי הנתבעת כי הטיפולים העתידיים נכללים בשירותי הבריאות הניתנים על ידי קופת החולים במסגרת חוק הבריאות הממלכתי. דא עקא, שהתובע לא הביא כל ראיה להתקיימות הטיפולים אותם יצטרך לעבור, למהותם, לטיבם ולכמותם. התובע גם לא הגיש כל קבלה המעידה על תשלום עבור טיפול רפואי כלשהו שעבר, וגם נראה מעיון בפרוטוקול, כי לא קיבל כל טיפול רפואי מאז שוחרר מן האשפוז (ראה עמוד 15לפרוטוקול). לא מצאתי גם אסמכתאות מפורשות לצורך בטיפולים עתידיים כלשהם בחוות הדעת של המומחה ובעדותו.
אשר על כן, אין מקום לפסוק לתובע פיצוי בגין ראש נזק זה.
הנזק
.35סך כל נזקו של התובע הוא לפי הפירוט הבא:
הפסד השתכרות בעבר 000, 46ש"ח
אובדן השתכרות לעתיד 506, 580ש"ח
כאב וסבל 000, 100ש"ח
עזרת הזולת וסיעוד בעבר 000, 12ש"ח
עזרה וסיעוד בעתיד 000, 35ש"ח
ניידות בעבר 000, 10ש"ח
סך הכל 506, 783ש"ח.
ניכויים
.36מסכומי הפיצויים שנפסקו לעיל יש לנכות את קצבת הנכות הכללית המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי, אשר שולמה לתובע עד כה. חישוב הניכוי ייעשה על בסיס חוות הדעת האקטוארית שהוגשה לבית המשפט (נ/5). על פי חוות דעת זו, מסתכמים תגמולי הביטוח הלאומי עד ליום 31.5.98בסך של 896, 47ש"ח. מאז
עריכת חוות הדעת חלפו שמונה חודשים והתגמולים ששולמו במהלכם מסתכמים ב-
992, 11ש"ח נוספים. בסך הכל, מדובר בתשלום של 888, 59ש"ח, אותו יש לנכות
מסכום הפיצויים.
התובע ימשיך לקבל תגמולים עד ליום 31.7.99ואז ייקבע המשך זכאותו. יש
לנכות בפועל גם את הסכום שיקבל התובע עבור תקופה זו של ששת החודשים הבאים.
כמו כן, יש לעכב את הסכום שיהיה התובע זכאי לו לאחר יום 31.7.99, אם ייקבע שהוא זכאי לקיצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי. מאחר וחלו שינויים בתשלומים עקב הזמן שחלף, יגישו הצדדים בהסכמה דו"ח אקטוארי ערוך ליום 15.2.99בהתבסס על הנכות העכשווית שיש לתובע. בהיעדר הסכמה על חוות הדעת האקטוארית, יגיש כל אחד מהצדדים את עמדתו, והכל יוגש אלי תוך 10ימים מהיום.
סכום הפיצויים המגיע לתובע, לאחר ביצוע הניכויים כאמור לעיל, ולאחר שעוכב סכום השווה להיוון קצבת הנכות הכללית, ישולם לו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מחושבים מיום .1.2.99
על כל הסכום הנ"ל יש להוסיף שכר טירחה בשיעור % 13ומע"מ, את אגרת המשפט החלה
והוצאות משפט נוספות, אם נגרמו לתובע.

הסכום שעוכב יישאר בידי הנתבעת עד לקביעת נכותו הכללית של התובע. אם יתברר, כי נכותו הכללית של התובע, שנקבעה על ידי המוסד לביטוח לאומי, היא פחותה מ- %75, ייעשה חישוב ההפרש המגיע לתובע, והוא ישולם לו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מחושבים מיום 1.2.99, וכן יצורפו לסכום זה % 13שכר טירחת עורך דין ומע"מ.
התיק יובא לפני עם חוות הדעת או עם עמדות הצדדים תוך 10ימים מהיום







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון