פגיעת ראש בתאונת דרכים

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעת ראש בתאונת דרכים:

רקע עובדתי
.1התובע, יליד 14/5/66, נפגע ביום 22/2/92בתאונת דרכים (להלן - התאונה). הנתבעת היא המבטחת של הרכב ואין חולק על אחריות הנתבעת לפצות את התובע על נזקיו, לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-.1975
עקב התאונה פונה התובע לבית החולים "שיבא", שם אובחנה פגיעת ראש ושברים
במקומות שונים בגוף. התובע אושפז בבית החולים במשך כחמישה חודשים.
חוות הדעת של המומחה בתחום הנוירוכירורגיה
.2בית המשפט מינה את פרופ' אומנסקי, מבית החולים הדסה - עין כרם,
להיות מומחה בתחום הנוירוכירורגיה, שיחווה דעתו לעניין נכות התובע בתחום האמור. בחוות הדעת (ת/30) קבע פרופ' אומנסקי כדלהלן:ב
"מדובר בחולה צעיר שהיה מעורב בתאונת דרכים לפני כ- 5שנים. כתוצאה מהתאונה נחבל בראשו ובגפו התחתונה הימנית. היה איבוד הכרה לזמן קצר וכשהחולה הגיע לחדר מיון כבר התרשמו מחולשה ניכרת בפרק הגוף השמאלי. ההסבר לחולשה הנ"ל מתבסס על העובדה שהחולה נחבל באזור המוטור קורטקס הימני כפי שהודגם ע"י הטומוגרפיה הממוחשבת (סימנים של קונטוזיה מוחית מתחת לשבר הדחוס). לדעתי מגיע(ה) דרגת נכותו מבחינה נוירולוגית לשיעור של % 60לצמיתות לפי סעיף 29(א .( Iiiלגבי השבר ברגל הימנית הנכות תיקבע ע"י מומחה בשטח האורטופדיה".
פרופ' אומנסקי, שנשאל מדוע אין הוא סבור כי פגיעתו של התובע מתאימה למצב של % 40נכות לפי סעיף 29(1) א iiלתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956(תסמונת מוחית והפרעות בעצבים הקרניאלייםהמיפלגיה בצורה בינונית ולא קשה - ע"ק), השיב כדלהלן:ו
"מדובר באדם בגיל 31שמוגבל. הבן אדם הזה לא יכול לרוץ נורמלי, לא יכול לקפוץ כמו אדם נורמלי, לעלות ולרדת מדרגות בריצה. מדובר באדם צעיר שמוגבל עכשיו ומוגבל לכל החיים. אני לא יכול לקרוא לזה בינוני. זה שאתה מראה לי שהוא הולך 100- 200מטר, זה לא אומר כלום. גם אתה יכול ללכת 10ק"מ. אדם בגיל כזה במצב נורמלי, יכול לרוץ 10ק"מ. אתה מראה לי אדם שהולך, אני יכול להראות לך אדם עם שיתוק שהולך, שיעלה 3מדרגות. הרי אחרי ניתוחים, הפיזיוטרפיסט לוקח את החולה למדרגות המחלקה, לעלות ולרדת קומה". (עמוד 158לפרוטוקול).
פרופ' אומנסקי נשאל, בעדותו בבית-המשפט לעניין "הבדיקות והמעקב", שנעשו לתובע
בבית החולים שיבא (נ/7), שבהם דובר על "חולשה בינונית", והוא השיב כי לדידו
מדובר ב"חולשה קשה", גם אם התובע אינו נעזר במקל (שם, עמ' 151- 152לפרוטוקול).
פרופ' אומנסקי גם התייחס לקלטות העיקוב שנעשה על-ידי חוקרי הנתבעת, כדלקמן:נ
"אני לא ראיתי בשום הקלטה כאן, דבר שהיה משנה את דעתי. התובע בחור צעיר, מוגבל, יש לו המיפריזיס ספסטית, מושך וזורק את הרגל, יש לו עזרים פתולוגיים, יש לו נזק במוח באיזור הקורטס המוטורי שמתאים לחולשתו, וכל זה ביחד הביא לנכותו, ואינני משנה את חוות דעתי" (עמ' 158לפרוטוקול).
ועוד זאת:ב
"חולשה קלה, בינוני, או קשה (כך במקור - ע"ק), זה טווחים של חולשה. אני נתתי לו חולשה קשה, בגלל הסימנים. לא רק קשה, טונוס (בטעות נרשם "טומוס" - ע"ק) ספסטי וגם ההחזרים הפתולוגיים, הבעיה הטרמוהופמן, ובעיה ברגל, מעידים על חולשה קשה... צריך לקחת את החולשה, הקלונוס, את אי היציבות, הכל ביחד..." (עמוד 154).
חוות הדעת של המומחה בתחום האורתופדיה
.3בית המשפט מינה את ד"ר ד' הנדל, להיות מומחה בתחום האורתופדיה. ד"ר הנדל קבע כי לא נותרה לתובע כל נכות אורתופדית, לאחר שהשבר בשוק ימין "נרפא היטב", וכי "אין ממצא בצוואר ואין תלונות על הצוואר". ד"ר הנדל קבע % 10נכות בגין הצלקות, הגם שקבע, כי זו נכות "שאינה פונקציונלית לפי (סעיף) 75(1) ב".
ד"ר הנדל הוסיף בחוות דעתו, כי לא מצא ממצא בצוואר ואין תלונות על כך, וכי אין ספק שהשיתוק בפלג גופו השמאלי של התובע נובע ממקור מוחי ולא צווארי.
חוות-הדעת של המומחה בתחום השיקום
.4בית-המשפט מינה את פרופ' שאקו להיות מומחה בתחום השיקום שיחווה דעתו גם בשאלת תוחלת החיים וכן בדבר העזרה והסיעוד הדרושים לתובע. בחוות הדעת (ת/31) קבע פרופ' שאקו כדלקמן:ו
"בבדיקתו:נ דבר באופן חופשי, הדבור מובן. הלך עם צליעה קלה עם מכשיר קצר (פיני) לרגלו השמאלית. הטונוס השרירי ברגל מוגבר במקצת. התנועות במפרקי היד השמאלית בהיקף מלא - כח השרירים ירוד. מסוגל לבצע אגרוף ולהשתמש בשתי ידיו. עלה במדרגות תוך תפיסת המעקה. ברגל הימנית התנועות מלאות וכח השרירים תקין. התובע נפגע בתאונת דרכים, נגרם נזק מוחי שביטויו חולשת הגפים משמאל. אין פגיעה בתחום הרוחני".
לעניין מסוגלותו של התובע לבצע פעולות יומיומיות ועזרה במשק הבית, אומר פרופ'
שאקו בחוות דעתו כדלקמן:ב
"התובע עצמאי בפעולות החיוניות היום יומיות כרחצה, הלבשה, קימה ממיטה לכיסא, קימה לעמידה, אכילה, זקוק לעזרה באחזקת משק הבית. התובע מסוגל לעלות ולרדת מדרגות באיטיות. אך בגלל החולשה ברגלו רצוי שיגור בדירה עם מספר מדרגות מועט ככל האפשר. בדירה יש צורך במעקות בחדר השירותים והרחצה פרט לכך אין צורך בשינויים מבניים".
פרופ' שאקו התייחס לניידותו של התובע, וכך הוא אומר:ו
"לניידותו זקוק לרכב פרטי עם תיבת הילוכים והגה כח כפי שיש לו עכשיו". אשר לעבודות שהתובע מסוגל לבצע, קובע פרופ' שאקו:נ
"התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה גופנית מאמצת (כמו עבודתו הקודמת כמסגר), אך מסוגל לעבוד בעבודות שאינן דורשות מאמץ כזה ואומנם הוא עובד בשרטוט, מיון מסמכים ותיוק במקום עבודתו הקודם".
פרופ' שאקו התייחס לצרכים הרפואיים ולמכשירים שהתובע זקוק להם כדלקמן:ב
"התובע זקוק למכשיר קצר לרגלו השמאלית, שמוכנס לתוך הנעל. המכשיר מתבלה פעם ב-3- 2שנים. היות והליכתו אינה יציבה דיה רצוי שישתמש במקל בשעת הליכתו. לשאלתי בדבר מקל מסר לי התובע שהוא נפל מספר פעמים וישקול הליכה עם מקל.
מבחינה מוטורית המצב סופי והתובע אינו זקוק לטיפול פיזיותרפי, הליכתו ופעולות ידו מונעות קונטרקטורות במפרקים.
התובע זקוק לבקורת במרפאת שיקום פעם ב- 6חודשים".
המומחה אומר לעניין תוחלת החיים של התובע, עקב נכותו, כי הנכות שנקבעה לתובע
אין בה כדי לגרום לקיצור תוחלת חייו.
.5ב"כ התובע שאל את פרופ' שאקו שאלות הבהרה, ובין היתר התבקש פרופ'
שאקו לקבוע את אחוזי הנכות הכללית של התובע. בעניין זה קבע פרופ' שאקו (נ/8),
כי "אחוזי הנכות נקבעו על ידי המומחים האחרים שנתמנו על ידי בית המשפט. אחוזי
הנכות שנקבעו על ידי פרופ' אומנסקי מקובלים עלי". עמדה זו מקובלת עלי.
התחזות
.6הנתבעת טענה, במרומז ובמפורש, כי התובע מתחזה, ופגיעתו אינה חמורה כפי שהוא מציג אותה, והא ראייה:ו התובע אינו נעזר במקל הליכה או בסד המיוחד שניתן לו.
בעניין זה העיד התובע כדלהלן:נ
"אני לא נעזר במקל. גם חלק מזה, אפילו שיש ימים שאני צריך אותו, אבל אני מתבייש, אפילו תו חניה לרכב אני לא שם. אני לא עיקלתי (קרי:ב "עיכלתי" - ע"ק) את הרעיון שאני צריך להעזר באמצעים כאלה.
דבר נוסף שמלווה אותי זה כאבים ברגל ימים (צריך להיות לימין - ע"ק), שברתי את הרגל בזמן התאונה, בין היתר והחדירו לי פלטינה. זה מלווה אותי בכאבים, עליית מדרגות, רוב המשקל אני נושא ברגל ימין בה שמו לי פלטינה. דבר שלישי, דבר שאני משתגע מזה ממש, עניין של כאבי ראש. כמעט יום יום אני מקבל כאב ראש לוחץ מאד, לפעמים גם מלווה בסחרחורת, דבר שמוציא את האדם מדעתו. הלכתי די הרבה לנושא הזה, שמאד מפריע לי בעבודה, למרפאות חוץ שיפנו אותי מהשיקום, הם ניסו כל מיני תרופות. התרופות שלקחתי עשו לי השפעות שונות, ניסו עלי תרופות ואיזה שהוא שלב ויתרתי על הטיפול ואני 'סוחב' עם זה" (עמוד 98לפרוטוקול).
.7לגבי העובדה שהתובע אינו עושה שימוש במקל הליכה העיד פרופ' אומנסקי כדלקמן:ו
"הסעיף של ביטוח לאומי הוא על חולשה ברגליים. יש אנשים שיש להם שיתוק מלא של חצי הגוף והולכים בלי מקל" (עמוד 152לפרוטוקול).
אשר לעובדה כי התובע לא נצפה הולך עם הסד המיוחד שניתן לו, העיד פרופ'
שאקו בלשון זו:נ
"את המכשיר נתן לו רופא והוא לא קנה בעצמו. יש פעמים שהמכשיר ניתן בצורה גבולית כלומר, יש שהיו נותנים ויש שלא היו נותנים. לא תמיד זה חד וחלק. הדבר ניתן לאחר שיקול דעת של כל מטפלים. המכשיר לכשעצמו מכביד על החולה במידה מסוימת, אין ספק. קורה שהחולה בעצמו מתוך ניסיון החיים שלו לאחר מכן מגיע למסקנה שהוא יכול לתפקד גם בלי המכשיר, ויש שהוא בא על (צריך להיות אל - ע"ק) לאחר מכן והרופא רואה את זה ואומר אם אתה יכול, מסתדר, ולא נכנס למהמורות והולך בדרך ישרה תלך בלי מכשיר, אז יתכן שהוא לא צריך מכשיר" (עמוד 164לפרוטוקול).
זאת ועוד:ב
"אין לאף אחד ספק שהוא לא מתחזה ושיש לו המיפלי (המיפלגיה - ע"ק) ותונוס מוגבר, ברגע שאתה אומר אם יש לו מכשיר, זה כמו להגיד לאדם שאין לו שיניים, יש לו תותבת הוא יכול לאכול, אותו הדבר כאן, אם אתה נותן לו מכשיר הוא יכול ללכת יותר טוב מאדם שרוצה ללכת בלי מכשיר, וזה גבולי, זה לא שזה מעיד על חומרה, אלא בא להעיד על תיקון שמביא לתפקוד טוב יותר, כך שהעניין להסיק מסקנה לא משנה דבר" (עמוד 165לפרוטוקול).
.8לאור האמור, יש לקבוע כי אף אם התובע לא נצפה עושה שימוש במקל הליכה או בסד מיוחד, אין בכך כדי למעט מחומרת פגיעתו, כפי שקבעו המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט. גם בית-המשפט צפה בקלטות העיקוב של חוקרי הנתבעת, שעליהן מבקשת הנתבעת לבסס מסקנות כי מדובר במתחזה. אף בעינו של שופט, שגם אם אין הוא מומחה רפואי אלא מי שנושא שאמתחתו ניסיון חיים וניסיון של שפיטה בתביעות של נזקי גוף, ניתן לאמר כי לא התרשמתי כי מדובר במתחזה, כי אם באדם שנפגע שפגיעתו ממשית. גם אם ניהול משפט נזיקין עשוי להדריך תובעים להדגיש את פגיעתם ולהתרכז בה יותר משהיא באמת, הרי במקרה דנא עשה התובע מאמצים כדי להשתקם ולשוב למעגל העבודה, אף כי תוך הגזמה מסוימת לגבי מצבו, אך אין בכך התחזות.
קלטות הוידאו
.9הנתבעת הציגה בבית המשפט צילומי וידאו (נ/19), והעידו חוקרים מטעמה. לפי שנראה מן המצולם ומעדויות החוקרים בבית-המשפט, טוענת הנתבעת כי נכותו של התובע פחותה מזו שנקבעה על ידי המומחים הרפואיים שמינה בית המשפט. בצילומי
הוידאו נצפה התובע כאשר הוא הולך ברחוב, ואף נראה רץ למרחק של מספר מטרים, מרים את בתו תוך שהוא עושה שימוש בעיקר ביד ימין, כן ניתן לראות שהתובע מועד ובחלק מן המקרים ניתן לזהות צליעה בהליכתו.
התובע העיד לעניין זה כדלהלן:ו
"אין שם משהו שאני הסתרתי גם ממי שבדק אותי, וגם מביטוח לאומי. אף פעם לא אמרתי שאני לא הולך. אני הולך בדרך כלל הליכות לא ארוכות. בצליעה יותר ובצליעה פחות. הצליעה הזו תלויה במזג האויר שקיים באותו יום. בבוקר אני מותח את עצמי ועושה תרגילים כדי ללכת. ראו אותי הולך, אולי בחרו את הקטעים היותר טובים, לא ראו שאני נופל ומועד. יש מעבר לזה שאני הולך. יש את הכאבים שאף אחד לא רואה. אני למדתי לחיות עם הכאבים, מאז שהשתחררתי מהשיקום הבנתי שזה חלק מה'עסקה'". (עמודים 95- 96לפרוטוקול).
.10פרופ' אומנסקי העיד, לאחר שצפה בקלטת, כי אפשר לראות שהתובע מושך רגל (עמוד 156לפרוטוקול). אשר לשאלה האם תפקודו של התובע כפי שנצפה בקלטת, טוב יותר מתפקודו בעת הבדיקה, השיב פרופ' אומנסקי:
"בן אדם שמושך את הרגל, הולך הליכה לא נורמלית, אני לא יכול להגיד שהאדם הזה מושלם. לא אוכל לומר שמדובר בפגיעה בינונית, זה יותר מבינונית... צריכים לקחת את החולשה, הטונוס. עם החולשה שיש לו, הוא בסך הכל יכול לעשות דברים בסדר, למשל גם הרצון שלו עוזר. אבל בכל אופן רואים סימנים של חולשה יותר מבינונית. אתה צריך באיזה שהוא מקום להגדיר את זה. אין בינוני פלוס או קשה מינוס" (עמוד 156לפרוטוקול).
בחלק מן הקלטת נצפה התובע רץ (אחרי בתו בגן משחקים). על כך אומר פרופ' אומנסקי, כי "מדובר בריצה של 2מטר, כאשר הוא מקפיץ את רגלו השמאלית" (עמוד 156לפרוטוקול).
.11נוכח האמור וכעולה מן המקובץ ומעדויות הרופאים המומחים ומחוות
דעתם, ולאחר שצפיתי בקלטות האמורות, מקובלת עלי חוות דעתו של פרופ' אומנסקי,
לפיה נכותו של התובע מבחינה נוירולוגית הינה בשיעור של % 60לצמיתות. אין
מקובלת עלי טענת הנתבעת שיש לקבוע נכות רפואית פחותה מזו שקבע המומחה הרפואי,
פרופ' אומנסקי.
.12מחוות הדעת הרפואיות עולה כי נכותו הרפואית המשוקללת של התובע הינה בשיעור של % 64לצמיתות (% 60נכות רפואית נוירולוגית ו-% 10נכות בגין צלקות).
נכות תפקודית
.13בין הנתונים המסייעים שבית המשפט יבחן לצורך קביעת הפסד ממון הנובע מן הפגיעה בכושר השתכרותו של נפגע יש חשיבות לנתון של הנכות הרפואית. אולם, אין די בכך ויש להביא בחשבון השיקולים נתונים נוספים כגון מקצועו, עיסוקו ומקום עבודתו של התובע, והאפשרות שימצא לעצמו מקום בשוק העבודה.
לעניין זה ראוי להפנות לדבריו של כבוד השופט אור, בהאי לישנא:
"נכות רפואית בשיעור מסוים יכולה להשפיע על יכולת התפקוד של תובע פלוני בשיעור גדול יותר מאשר תובע אלמוני, הן בהתחשב במקצועו והן משום שלתובע האחד מובטח מקום עבודה בו יוכל להתמיד בעבודתו, על אף נכותו, ולתובע האחר - אין מובטח מקום עבודה. יש חשיבות למצב התעסוקה בשוק, וכן לגורמים נוספים אשר יכולים להשפיע על כושר השתכרותו של התובע בנכותו..." (ע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי ואח’, תקדין עליון כרך 95(2), 175).
אמת נכון, שלעתים קרובות מאוד אין זהות בין הנכות הרפואית לבין הנכות התיפקודית, וכדברי השופט חלימה בע"א 849/80בוקרה נ' בוקרה, פ"ד לז(3), 739, 747):
"... הכל תלוי באישיותו של הנפגע, בגילו, במקצועו, בטיב הפגיעה
ובמהותה ובגורמים דומים, אשר כולם ביחד או חלקם יש להם השפעה, כיצד יוכל הנפגע לתפקד במומו בעבודתו הקודמת או להכשיר עצמו למקצוע או לעיסוק אחר".
אם הנפגע הוא צעיר "ועתידו לפניו", קיימים סיכויים שיתאים בנקל את עבודתו,
סוגה והיקפה למגבלותיו הפיזיות, כי אז עשויה נכותו התיפקודית להיות אף פחותה
מנכותו הרפואית (וראו: ע"א 61/89 מדינת ישראל נ' אייגר, פ"ד מה(1), 580, 590; וכן: ע"א 746/81 המועצה המקומית נחלת יהודה נ' זדה, פ"ד לט(1), 19, 24).
.14בענייננו, מדובר בנפגע בן 33, שהועסק עובר לתאונה בחברת אלפק מערכות אריזה בע"מ (להלן - אלפק), כמסגר מיכני, ובשלב מאוחר יותר הועסק בעבודות שרטוט.
כחודש לפני התאונה החל התובע לעבוד כקבלן משנה בחברת לשיווק וביצוע פרוייקטים
בענף הבנייה.
ראובן אשר, מנהלה של חברת אלפק, שהמשיכה להעסיק את התובע אף לאחר התאונה בעבודות שונות, העיד כי התובע מנסה לתרום כמיטב יכולתו. אך, עם זאת, יש ימים שבהם התובע מגיע לעבודה למספר שעות ותרומתו מזערית, בלבד ואלמלא רגש המחויבות ההומנית שהוא חש כלפי עובדיו, לא היה משאיר את התובע בעבודתו (עמודים 25
ו- 43לפרוטוקול).
.15אודני אמיר, מנהל מחלקת הביצוע בחברה העוסקת בשיווק וביצוע פרוייקטים בתחום הבניה - חברת מרזבית פתח תקוה בע"מ (להלן - מרזבית), החל להעסיק את התובע כקבלן משנה לבניית סככות כחודש עובר לתאונה. אודני הוא חבר של התובע לספסל הלימודים, ושירת עמו בצבא, העיד בלשון זו:
"הדבר היחיד שאני יכול לחשוב עליו זה שהתאונה היתה ממש כשהתחלנו את העסק. יש סקיצה בשרטוט של הסככה הוא עשה אותה ביום שישי, עשה את הקונסטרוקציה וצבע, היה צריך לבוא ביום ראשון לסיים את העבודה, ובמוצ"ש הוא עשה את התאונה. הזמנתי קבלן משנה שישלים את העבודה, שמו לאון" (עמוד 64לפרוטוקול).
על עבודתו של התובע לאחר התאונה העיד העד, כדלהלן:
"אני קראתי לתובע לעשות עבודה אחרי התאונה. איני זוכר בדיוק מתי זה היה, נדמה לי בשיקום, ביקשתי ממנו שיבוא ויעשה לי מדרגות, ומה שהוא עשה, הוא ישב על כסא ואמר לאחרים מה לעשות. זה היה קצת אחרי השיקום. אני יכול גם להביא עדים על כך. הוא ניסה לעבוד ולא הצליח (עמוד 64לפרוטוקול).
.16התובע העיד לעניין קשייו בעבודה:
"בעבודתי כיום אני עושה כל מיני דברים. אני עוזר בעבודה משרדית
לפעמים, תיוקים, ממספר חלקים במחסן לקיטלוג, משרטט קצת על המחשב, אני לא יכול יותר מידי לשבת מולו, כי עצם זה שאני יושב ומסתכל ומתרכז למדתי במשך הזמן שזה גורם לכאבי הראש להגיע מוקדם. זה 'זרז' לדבר הזה. הכאב ראש הוא אחד הדברים שעוצר אותי. רציתי להיות מהנדס, ואני עדיין רוצה, וחלק מהתכנון זה לשבת מול המחשב מרבית היום, ואני לא מסוגל לעשות זאת. אני משגיח על עבודות שנעשות ודברים מן הסוג הזה" (עמוד 99לפרוטוקול).
מעדותו של פרופ' אומנסקי עולה כי לתובע יהיה קושי לעבוד בעבודה רצופה של כשמונה שעות, שכן הישיבה הממושכת עלולה להכאיב לתובע (עמוד 157לפרוטוקול).
עם זאת, אין להתעלם מן העובדה שהתובע שב למקום עבודתו, עוסק בהרכבות של מנגנונים שונים (עמוד 123לפרוטוקול) ואף יוצא לבדיקת מכונות אצל לקוחות של המפעל (עמוד 125לפרוטוקול), הגם שאינו עובד במתכונת דומה לזו שעבד עובר לתאונה.
.17אין חולקין שלתובע חולשה בפלג השמאלי של גופו. המחלוקת בין בעלי
הדין היא אם מדובר בחולשה קשה או חולשה בינונית.
אמת הדבר, שהתובע מנסה לגמד את יכולתו לעבוד במקום עבודתו דהיום ואת
יכולתו לעבוד בעתיד כמהנדס מכונות, על בסיס תואר, שהוא, כנראה, זכאי לקבל בשל
ההשכלה שרכש. בעת ובעונה אחת, מנסה התובע להעצים את מגבלותיו הפיסיות והתפקודיות אף מעבר למה שקבע המומחה הרפואי.
התובע מתאר את עבודתו במפעל "אלפק", שבו הועסק לפני התאונה וגם אחריה, כעבודה בלא סדר - יום קבוע המתמצה בעבודה על מחשב, עזרה בתיקים, עזרה במחסן ואחר כך גם "מסתובב ומסתכל" באגף הייצור במפעל, ואף מרכיב חלקים, לאמור:
"יש מנגנונים, לא דברים גדולים, אין צורך בכח פיזי, אז אני יושב בשולחן, מרכיב, מבריג ברגים, בד"כ יש מרכיבים שעושים את זה, אני שם יד, עוזר" (עמוד 123לפרוטוקול).
עוד אומר התובע, בעדותו, כי הוא "מפעיל את עצמו" בעבודת המחשב, אך משהוא נתקף
בכאבי ראש הוא פורש למנוחה, ואף נוסע לביתו או לבריכה. על כאבי הראש מספר
התובע, כי הוא נתקף בהם "בתקופה האחרונה" מדי יום, ואז הוא נח או מנמנם
שעה-שעתיים" (עמודים 124- 125לפרוטוקול).
לכאבי הראש לא נמצא ביסוס בעדות המומחים הרפואיים, ומכל מקום פרופ'
אומנסקי סבור כי אם התובע מתלונן על סחרחורת ונפילות בעקבותיה, המומחה מניח
"שהוא נפל לא בגלל הסחרחורת, אלא בגלל הקשיים" (עמ' 159), דהיינו הקשיים
הפיסיים. ועוד זאת:
"לא מדובר על סחרחורת וכאבי ראש, אלא תלונות שאני לא יכול לבדוק. אם היה אומר לי, יש לי סחרחורת מסוג שכל החדר מסתובב ואני רואה שיש לי תנועה בעיניים שמתאימות אבל אם אני לא רואה משהו בבדיקה נוירולוגית את התופעה הזאת, אני לא מתייחס, אותו דבר על כאבי ראש" (עדות פרופ' אומנסקי, שם, עמוד 160).
פרופ' שאקו מציין בעדותו, כי על-פי המסמכים הרפואיים אין כל עדות על ליקויים קוגנטיביים בתובע, והוא אומר, כי הליקויים של התובע מצויים בשל ההמיפלגיה המוטורית, הנובעים לבעיה תיפקודית, וכי "אם היו בעיות קוגנטיביות הייתי נכנס אליהן, אבל לתובע אין בעיות קוגנטיביות ולכן לא נכנסתי אליהן" (שם, עמ' 168).
.18הנה כי כן, לתובע אין מגבלות קוגנטיביות, כי אם הוא סובל מהמיפלגיה מוטורית המשפיעה על תיפקודו. התובע מסוגל, לפי דעתו של פרופ' שאקו, מומחה השיקום, לבצע עבודות שאינן דורשות מאמץ פיסי, והערכה זו מתאימה לעבודות שהוא מבצע היום ועשוי לבצע בעתיד, לאמור: שרטוט, מיון מסמכים ותיוק מסמכים. להערכתו של פרופ' שאקו, התובע מסוגל לעבוד יותר מארבע עד חמש שעות, וכי התובע מסוגל לעבוד במשרה מלאה "בעבודות קלות" (שם, עמוד 167). גם פרופ' אומסנקי אומר, כי "התובע מסוגל לבצע עבודות בישיבה במשרה מלאה, אף 8שעות ביום ובלבד שיקום כעבור 4- 5שעות לקום ממקום שבתו כדי לשחרר את הרגליים" (שם, עמ' 157).
המסקנה העולה מחוות הדעת ומן העדויות, ובמיוחד עדויות הרופאים המומחים,
התובע מסוגל לבצע עבודות, שאינן פיסיות, במשרה מלאה, ובין היתר: תכנון,
שרטוט, עבודות מחשב ואף פיקוח על הביצוע של חלקים ומכונות.
.19משהתברר כי התובע זכאי לתואר מהנדס למן חודש אוקטובר 1995, הרי
שהוא יכול להשתלב במקום עבודתו, שבו הוא כה אהוד ומקובל, בעבודות הנדסיות,
ואף במקומות אחרים. אמת נכון הדבר, שאפשר שמגבלותיו ישפיעו על משך יום עבודתו ואפשר שבשל מגבלותיו הפיסיות לא יהיה מסוגל ליום עבודה רגיל, והדבר ישפיע על התקדמותו במסלול העבודה ההנדסית והניהולית. אולם, אין בכך כדי לקבוע כי אבדו לתובע, לחלוטין, הסיכויים למצוא את מקומו בשוק העבודה - אם כמהנדס במשרה מלאה ואם כמתכנן ומפקח על ביצוע עבודות הנדסיות בתחום המכונות, שבו הוא בקיא, גם אם אין מדובר בעבודות פיסיות של מסגרות מיכנית.
וגם זאת: מעדות התובע ואשתו עולה, בבירור, כי לאחר התאונה תכנן התובע מכונות ונסע לתערוכות שבהן הוצגו מכונות של המפעל, לרבות מכונה אחת שהתובע תכנן אותה. ההשתתפות בתערוכות כללה נסיעות לחוץ לארץ, יותר מפעם אחת.
כך אומרת אשת התובע בעדותה:
"... בעלי נוסע המון, הוא נוסע מטעם החברה... הוא מתכנן מכונה והוא הולך להציג אותה והוא הולך גם לתערוכה..." (דברי אשת התובע, עמ' 10לתמליל הקלטת).
התובע העיד (עמוד 130), כי השתתף בתערוכה כדי להציג מכונה שהוא תכנן "וגם לראות שמייצרים אותו בהתאם לתכנון" (עמוד 44). התובע אף מבצע תפקידים של בדיקת מכונות במפעלי לקוחות, שרכשו מכונות, הגם שהתובע ניסה לשוות לביקורים אלה, עבודות אקראיות "בדרך לביתו", שבהן ניסה לפתור בעיות שהתעוררו במכונות.
העולה מן המקובץ הוא, שהתובע מבצע ומסוגל לבצע, עבודות תכנון של מכונות, פיקוח ובקרה על הביצוע, הצגת מכונות בפני לקוחות, פתרון בעיות המתעוררות בהפעלת המכונות. אלה עבודות שיכול שיהיו עבודות הנדסה ותכנון, והן כוללות מגוון של עבודות שהתובע מסוגל היום ומסוגל בעתיד לבצע. המסקנה המתבקשת היא שבתובע טמון פוטנציאל לעבודות הנדסה, ניהול ופיקוח הנדסי בתחום המכונות.
.20המגבלות הפיסיות של התובע עלולות להשפיע על עבודתו בעתיד, אף כמהנדס. מדובר בבן 33שתוחלת שנות עבודתו המקובל היא לעוד 32שנה והמגבלות הפיסיות יטביעו את חותמן על תיפקודו בעתיד.
אחרי ששקלתי כל אלה, אני רואה לקבוע את נכותו התיפקודית של התובע ל-%.50
שנות עבודה ותוחלת חיים
.21על-פי חוות דעתו של פרופ' שאקו (ת/31) - אין לתובע קיצור בתוחלת החיים. התובע נולד, כאמור בחודש מאי 1966, וביום עריכת החישובים, לעניין הנזקים, הוא יום פסק הדין, כבר מלאו לתובע 33שנה, ועל פי ההערכות יעמוד החישוב של שנות העבודה - לעוד 32שנה (מקדם היוון של 246.6592), ותוחלת החיים לעוד 44שנה.
כושר השתכרותו של התובע
.22התובע טוען כי יועד לו תפקיד של מהנדס בחברת אלפק, כפי שהדבר אף
עולה מלימודיו לתואר מהנדס, ולפיכך יש לחשב את בסיס השתכרותו בהתאם לשכר של
מהנדס, בתוספת לשכר שקיבל מחברת מרזבית בעבור עבודתו כקבלן משנה.
העד ראובן אשר העיד לעניין יכולתו של התובע להשתלב בחברה כמהנדס, כדלקמן:
"הוא בהחלט עשה סימנים בצעדים הראשונים שלו ואף מעבר לזה שיש לו, שהיה לו כושר תכנון ממש מעולה. המכונות שלנו הם די מסובכות. ולא זולות ובהחלט גיל הראה סימנים שהוא נכנס טוב לעניין הזה בכושר תכנון ובפיקוח של דברים חדשים שהם חלק בלתי נפרד אצלנו במפעל. בנושא של מחקר ופיתוח שזה נושא מאד חשוב אצלנו. יעדנו לו מקום מכובד בחברה. גם אביו עובד אצלנו מעל 20שנה, לא כמהנדס אלא כמנהל מחלקת מכניקה. ובדרך כלל אומרים שהתפוח לא נופל רחוק מהעץ. זהו, זה נבע מהכישורים הספציפים שלו. אני מדבר על דברים ממשיים. יש לנו תכנונים ראשוניים שגיל עשה, תכנן. יש לנו מכונות שהוא תכנן לפני פציעתו ועד היום אנו בונים אותם, מיצרים אותם ומייצאים אותם. זה לא פוטנציאלי זו עובדה"
(עמודים 23- 22לפרוטוקול).
וגם זאת:
הוא יכל להיות מנהל מחקר ופיתוח. ובהחלט להגיע למהנדס המפעל.
יש לנו בצד המכני עוד מהנדס מכני אחד בלבד, כרגע, שהוא היום מנהל המפעל ומנהל הייצוא. הוא היה עם התובע לפני התאונה, התובע היה שרטט. לפני התאונה מהנדס המפעל היה שותפי ואני היינו בוחרים בו דווקא כי הוא טוב. אני יודע מה אני מקבל היום ממנהל הייצור הקיים ואני משלים עם זה ואני יודע במפורש מה קיוויתי לקבל מגיל לפי השרטוטים הראשונים, הראש הפיתוח, התכנון, כשהחלקים היו גמורים, כשקיבלנו אותם לייצור הם התאימו אחד לשני בצורה מושלמת...היום אני לא מקבל את מה שקיוויתי לקבל" (עמוד 23לפרוטוקול).
.23בנוגע ללימודיו העיד התובע כדלהלן:
"בינתיים אין לי תואר. אחרי שחזרתי מהשיקום ולא הייתי בשלב מתקדם של הלימודים התחלתי את הלימודים עם אמיר ועוד חבר. הפרוייקט לא בדיוק בוצע על ידי. זה בעצם פרויקט גמר של התואר וזה כולל תכנון של מכונה או מנגנון או מחקר, משהו בכיוון הזה. השם שלי מופיע על הפרויקט, שכן הוא בשיתוף של כמה אנשים.
זו עבודת הגמר. היינו שלושה אנשים בפרוייקט שהיה מכונת חריטה. בחלקי לא תרמתי הרבה מאד. למזלי הם חברים טובים שלי. לא השלמתי עדיין את התואר כי חסר לי כמה קורסים ואני אצטרך לגמור אותם.
אני לא יודע בדיוק באיזה מצב אני" (עמוד 92לפרוטוקול).
עם זאת, מחקירתו הנגדית של התובע עולה, בבירור, כי, כפי הנראה, זכאי התובע, זה מכבר, לקבל תואר של מהנדס מכונות (עמוד 115לפרוטוקול), אך לא הוכח קיומו של תואר כאמור או אפשרות של עבודה כמהנדס בחברת אלפק או במקום אחר.
נוכח האמור עולה, כי אין לקבוע את בסיס השתכרותו של התובע על בסיס משכורת של מהנדס, אלא על בסיס שכרו של התובע עובר לתאונה כשהיא משוערכת לימינו, תוך התחשבות בקידומים ריאליים בשכר.
.24אשר להשתכרותו של התובע בחברת מרזבית, עולה מן הראיות שבאו בפני בית המשפט, כי התובע הועסק אך כחודש בחברת מרזבית ומדובר בשישה ימי עבודה חלקיים בלבד (עמוד 61לפרוטוקול). לפיכך, אין מקום לקבוע את הפסד השתכרותו של התובע על סמך עבודתו כקבלן משנה בחברת מרזבית, אם בתוספת להשתכרותו באלפק, ואם השתכרות יחידה.
יהא זה נכון וצודק לקבוע את שכרו של התובע בסכום 000, 12ש"ח ברוטו על בסיס חישוב משכורתו הממוצעת של התובע באלפק לפני התאונה - 100, 3ש"ח, כשהיא משוערכת להיום. מדובר בתוספת % 80מתוספת מדד המחירים לצרכן, ולאחר ניכוי מס הכנסה יקבע שכרו (נטו) של התובע בשיעור של 000, 8ש"ח. שערוך השכר לעתיד צריך להביא בחשבון תוספות שכר בשיעור % 80משינוי המדד המחירים לצרכן - גם אם בימינו אלה המדד הוא שלילי. בהלכות שנקבעו בעניין זה חלות גם בעניין דנא ואין מקובלת עלי לעניין זה טענותיו של ב"כ התובע (וראו: ע"א 118/80 גבאי נ' וליס, פ"ד 26לו)(, 449; וכן ע"א 524/86 לוי נ' חקשוריאן,
פ"ד מב(4), 37וע"א 544/86 קורציג נ' מפעלי דפוס כתב בע"מ, פ"ד לא(4), 60).
אוסיף, כי העמדת שכרו של התובע בחברת אלפק (ונראה לי כי הדבר נעשה באופן
מגמתי) על סכום של 540, 1ש"ח בתוספת עוד 095, 1ש"ח - לחודש אפריל 1997- אינו
יכול לשקף נכונה את כושר השתכרותו של התובע בעתיד.
הפסד השתכרות בעבר
.25התובע נפגע ביום 22/2/92ושב לעבודתו בחודש נובמבר .1992נתונים
אלה מקובלים על-ידי הצדדים, אולם, איך להתייחס לכך שקיבל שכר עד חודש אפריל
ומטופס 106עולה כי בחודש ספטמבר שב לעבודה). לפיכך, זכאי התובע להפסד השתכרות מלא בעבור 10חודשים בסכום של 000, 80ש"ח.
הפסד השתכרות חלקי
.26במהלך חודש נובמבר 1992שב התובע לעבודתו וקיבל שכר הנמוך משכרו עובר לתאונה. עבור תקופה זו יש לקבוע כי התובע זכאי לפיצוי בהתאם לנכותו התפקודית (וראה: ד' קציר בספרו פיצויים בשל נזק גוף, עמודים 292, 1213ואילך).
לפיכך זכאי התובע לפיצוי בגין הפסד השתכרות בעבר ממועד חזרתו של התובע
לעבודה ועד ליום מתן פסק הדין (תקופה של 80חודש) בסכום של 000, 320ש"ח.
הפסד השתכרות לעתיד
.27הפסד ההשתכרות לעתיד יחושב על בסיס השכר שנקבע בפסק דין זה (000, 8ש"ח נטו לחודש) ובהתאם לנכותו התפקודית (%50) - עד הגיעו של התובע לגיל 65- גיל הפרישה של שכיר לפנסיה. (זאת, על בסיס מקדם היוון ל- 32שנה 246.6592ולפי % 50נכות) הפיצוי יהיה, איפוא - 637, 986ש''ח.
הפסד תנאים סוציאליים
.28התובע טוען כי הוא זכאי לפיצוי נוסף בשל הפסדי פנסיה או הפסד תנאים סוציאליים הנלווים לשכר העובד. בסוגיה זו ראוי להביא את דבריו של השופט ד' קציר בספרו פיצויים בשל נזק גוף, כדלקמן:
"הפיצוי בשל אובדן 'תנאים סוציאליים' ייפסק לנפגעים שהמשיכו, או שהונח שימשיכו, לעבוד בשכר, אחרי הפגיעה; ואילו הפיצוי בגין אבדן פנסיה ייפסק לאלה מבין הנפגעים, שכושר עבודתם נשלל כליל, או כמעט כליל, אחרי הפגיעה" (עמוד 324).
ועוד זאת:
"הפיצוי בשל אובדן פנסיה הוא, אולי, הביטוי הבולט ביותר לזכות המוענקת בגין הפסד עתידי, הנגרם לאדם בשל פגיעה בהווה; שהרי, אין הנפגע רואה את פירות התשלומים עבור הבטחת זכותו לפנסיה בעתיד, בשכר שהוא מקבל מדי חודש בחודשו. את אלה הוא יקטוף בהגיעו לגיל הפרישה, אך בכך אין כדי לשלול ממנו את הזכות לפיצוי"
(שם, עמוד 320).
ועל כך אומר השופט בך בע"א 511/83 מדינת ישראל נ' ג'ולייט סעיד (דינים
עליון, כרך יב, עמוד 615), בלשון זו:
"מסתמנת אומנם בפסיקה מגמה לפסוק לנפגע פיצוי בגין אובדן תנאים סוציאליים, כאשר נראה, שהנפגע יוכל לשוב לעבודה ולהמשיך לחסוך לקרן פנסיה. ואולם ישנם גורמים נוספים שעל בית המשפט לקחתם בחשבון בעניין זה, כגון גילו של הנפגע. כאשר הנפגע צעיר יחסית, תהיה הנטיה לפסוק לו פיצוי בגין אובדן תשלומי המעביד למטרות של ביטוח סוציאלי, אך כאשר הנפגע מבוגר, עשוי הדבר להוות שיקול מכריע לפסוק לו פיצוי בגין אבדן פנסיה בעתיד. אין בנושא זה נוסחאות קבועות, ויש לבדוק כל מקרה לגופו, על פי נסיבותיו" (עמודים 2-3).
ומן הכלל אל הפרט; במקרה דנא מדובר בתובע שנפגע בגיל צעיר, ומעסיקו, עובר
לתאונה, הפריש עבורו כספים לקרן פנסיה.
ממכתבו של מנהל אזור דן צפון במבטחים (ת/32) עולה כי המעסיק מפריש עבור פנסיה מקיפה % 12ממשכורתו של העובד. לפיכך על הנתבעת לפצות את התובע בגין הפסד תנאים סוציאליים.
החישוב יתבצע באופן הבא: % 50משכרו של התובע עובר לתאונה, כשהוא משוערך
ליום מתן פסק הדין, מסכום זה ינוכו התשלומים עבור רכיבים שאינם לפנסיה. הסכום שיתקבל יחושב על בסיס היוון כפול לגיל הפרישה לפנסיה ולתוחלת החיים, כאמור בפסק דין זה.
התאמת דירת המגורים
.29פרופ' שאקו המומחה לתחום השיקום המליץ לגבי התובע כי "רצוי שיגור
בדירה עם מספר מדרגות מועט ככל האפשר" (ת/31).
התובע העיד לעניין הקשיים שנגרמים לו בשל כך שדירתו מצויה בקומה שלישית
בבניין, ללא מעלית, כדלהלן:
"אני גר בקומה שלישית. צריך לעלות ולרדת מדרגות עד הכניסה וזה יוצא כ- 4קומות ויותר. המדרגות מהוות קושי מאד גדול, מבחינת הכאבים ופעם קרה שנפלתי ונקעתי את אצבעותי בזמן שכבה האור. זו בעיה מאד קשה. היו תקופות של כאבים לפי מזג האוויר. היו תקופות שהתגוררתי אצל הורי משום שיש להם קומת קרקע ויש רק כמה מדרגות. זו אחת הצרות הגדולות ביותר מיקום הדירה. אני צריך דירה עם מעלית או בקומה נמוכה כדי שלא אסבול כל כך כל היום (עמוד 93לפרוטוקול)
.30חיים בן ארי, אדריכל ושמאי מקרקעין, התבקש על ידי הנתבעת לחוות את דעתו לעניין התאמת דירת המגורים לצרכיו של התובע (נ/12). בסוגיה זו העיד בן ארי כדלהלן:
"המחשבה שלי היתה שהתובע גר בדירה מסוימת, שיש קשיים להגיע אליה, שאין נגישות, והמחשבה שלי היתה לראות מה מחיר דירה דומה באותה סביבה, דומה מבחינת שטח, ותק, גיל וכו', באותה סביבה, אבל שהנגישות אליה תהיה יותר קלה, ותהיה מותאמת למה שכתוב בחוות הדעת הרפואית. לכן לא חיפשתי דירות חדשות, ודירות בקומות גבוהות עם מעלית" (עמוד 182לפרוטוקול).
בחוות דעתו העריך בן ארי את הפרש המחירים בין שווי דירת המגורים בה מתגורר
התובע לבין דירת מגורים דומה ברחוב סמוך בסך של 000, 45ש"ח (כ000,15$-) ועלות
התאמת דירת מגורים רגילה לשימושו של התובע על ידי התקנת מוטות אחיזה בחדר
שירותים ובחדר רחצה מסתכמת בסך של כ- 200ש"ח (כ-70$).
.31יהושע מועלם, מהנדס ושמאי מקרקעין, התבקש על-ידי התובע לחוות את
דעתו המקצועית בעניין דיור הולם לתובע. מחוות דעתו (ת/3) עולה כי קיים פער של כ000,45$- בין שווי דירתו הנוכחית של התובע ובין דירה חלופית שתתאים לצרכיו. נוכח האמור, נראה כי יהא זה נכון וצודק לקבוע כי הפיצוי בגין התאמת דירת המגורים בגין פגיעתו של התובע תהא על בסיס סכום גלובלי של 000, 85ש"ח, נכון ליום פסק הדין.
הוצאות ניידות
.32פרופ' שאקו, המומחה לשיקום, קבע בחוות דעתו כי "לניידותו (של התובע - ע"ק) זקוק לרכב פרטי עם תיבת הילוכים והגה כח כפי שיש לו עכשיו" (ת/31).
.33מ' קצין, כלכלן שהתבקש על ידי התובע לחוות את דעתו בנושא עלויות החזקת הרכב, ערך את חישוביו בהתאם לרכב שרכש התובע - רכב מסוג פאסאט בנפח מנוע 1800סמ"ק עם הגה כח - ובחוות דעתו (ת/1) קבע כי יש לפצות את התובע בעלות של 930ש"ח לחודש.
ב' מוגילבקין, שמאי ובוחן, שהתבקש על ידי הנתבעת לחוות את דעתו בנושא עלויות החזקת רכב, ביסס את חישוביו על רכישת רכב מסוג קאיה פרייד בנפח מנוע של 1300סמ"ק עם הגה כוח. מחוות דעתו (נ/20) עולה כי יש לפצות את התובע בעלות של 334ש"ח, בגין הוצאות חודשיות עבור ניידות.
.34זה מכבר הפכה המכונית הפרטית בחיי היומיום בארצנו למצרך חיוני, שאינו אך נחלת עשירים ומיוחסים, כי אם נחלת רבים, כאמצעי תחבורה עממי, ובמשפחות רבות הפכה לאמצעי תחבורה עיקרי. אנו נמצאים עתה בתהליך של החזקת מכונית שניה במשפחה.
משהתבררה המכונית כמצרך חיוני - תחבורתי, המשמשת את רוב המשפחות בישראל כאמצעי ניידות לעבודה ולכל מקום בילוי ותיור, כחלק שגרתי מחיי היומיום מיאנו בתי המשפט, ברוב המקרים, מלפסוק פיצוי לנפגעים לצורך רכישת מכונית נוסעים פרטית, או להחלפת מכונית קיימת במכונית אחרת - גדולה ומרווחת יותר. אחד השיקולים לכך הוא שהנפגע היה רוכש ממילא רכב, בבוא העת.
ועוד זאת: בתי המשפט הביאו בחשבון השיקולים את העובדה שמכונית שתירכש בכספי הפיצויים לא תיוחד לשימושו הבלעדי של הנפגע, כי אם לשימוש כל בני משפחתו, ולא ניתן לעשות הפרדה בין השימושים השונים או לייחד את השימוש לנפגע בלבד (וראו גם: ד' קציר, פיצויים בשל נזק גוף, עמודים 533-534, וכן
ת"א (חיפה) 2217/89 כהן נ' רבי המאוזכר בספרו של קציר). אכן, במקרים מתאימים וראויים יטה בית-המשפט אוזן קשבת לתביעתו של נפגע לפיצויי ניידות בדרך של רכישת מכונית נוסעים ואף החלפתה. בעיקר, כאשר נכותו של הנפגע, ואופי הפגיעה הם כאלה שמחייבים שימוש במכונית מסוימת עם התקנים מיוחדים. יש ויהא צורך במעבר למכונית עם ממסרה אוטומטית או הגה כוח או שניהם, ובית המשפט
יפסוק פיצוי בגין התקן זה הכל לפי הנסיבות של כל מקרה.
בענייננו, ראוי לציין, כי לא הוכח, כלל ועיקר, שהשימוש בתחבורה ציבורית על-ידי התובע הוא בגדר "משימה בלתי אפשרית", או שמגבלותיו הפיסיות של התובע אינן מאפשרות לו שימוש בתחבורה ציבורית. התובע היום הוא בעלים של מכונית והוא משתמש בה לצרכי עבודתו ולשימוש בני משפחתו - לצרכיהם. פרופ' שאקו מאמת קביעה זו של צורך במעבר לרכב עם ממסרה אוטומטית והגה-כוח, דברים מקובלים ונפוצים ב"שוק המכוניות" בישראל.
הדעה הרווחת היום, בפי מומחי רכב ובטיחות התנועה היא, כי רכב שנפח המנוע
שלו הוא 1600סמ"ק או 1800סמ"ק (ואף יותר) - בטוח ומקובל יותר, גם אם צריכת הדלק שלו עשויה להיות גבוהה יותר מרכב שנפח המנוע שלו הוא 1300סמ"ק.
המעבר למכוניות גדולות יותר מאלה שהיו מקובלות בשנות השישים או השבעים מקובלת יותר היום ואין לראות במעבר זה מותרות או הכרח מגונה. החיפוש אחר מכונית עם ממסרה אוטומטית והגה כוח הדרושה לו לתובע, מביאה, בהכרח, למכוניות עם מנועים בני נפח מנוע גדול יותר, דהיינו של 1600סמ"ק או 1800סמ"ק.
משום כך, דעתי היא, שיש לבסס את החישובים על מכונית בעלת נפח מנוע 1600
סמ"ק, עם ממסרה אוטומטית והגה כח. גם אם דעתי היא שאין לפסוק פיצויים לרכישת מכונית בעבור ניידות התובע הנובעת מצרכיו עקב התאונה, יש מקום לאשר פיצויי ניידות בסכום גלובלי בדרך של אומדנא. אומדן זה מביא בחשבון שהפיצוי החודשי יהיה כמחצית הסכום שנדרש על-ידי התובע על בסיס עקרונות החישוב של מר קצין, המומחה מטעם התובעים, דהיינו כ- 650ש"ח לחודש נכון להיום. לפיכך, הפיצוי לניידות בגין העבר והעתיד כשהסכום לעתיד למשך כ- 45שנה יהיה מהוון - יעמוד סכום הפיצוי על 000, 210ש"ח.
עזרת הזולת
.35פרופ' שאקו קבע בחוות דעתו (ת/31) כי "התובע עצמאי בפעולות
החיוניות היום יומיות כרחצה, הלבשה, קימה ממיטה לכיסא, קימה לעמידה אכילה,
זקוק לעזרה באחזקת משק הבית".
מעדותה של התובעת 2עולה כי התובע מסייע בחלק קטן מעבודות משק הבית (עמוד 79לפרוטוקול), והדבר אף זוכה לחיזוק בעדותו של התובע (עמוד 138לפרוטוקול). אולם, המושג אחזקת משק הבית כולל גם עבודות נוספות אותן אין התובע מסוגל לבצע בשל נכותו.
לפיכך, ובשל העובדה כי עם חלוף השנים יתקשה התובע בשל נכותו לסייע באחזקת משק הבית, יש לפצותו בגין ראש נזק זה בסכום כולל של 000, 50ש"ח.
בסוגיה זו אוסיף כי הערכת התובע בדבר הפיצוי בגין ראש נזק זה הינה מופרזת ביותר ואינה זוכה לחיזוק בחומר הראיות שהובא בפני בית המשפט. התובע ביסס את חישוביו על פיצוי של 000, 2ש"ח לחודש, והסכום שדרש לראש נזק זה - לעבר ולעתיד - עומד על 000, 760ש"ח, שהוא, על דרך ההמעטה, מופרז.
הוצאות רפואיות בעבר
.36התובע נפגע לפני כניסתו לתוקף של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשמ"ד-1994, ולכאורה הוא זכאי לפיצוי בגין הוצאות רפואיות בעבר, ולתקופה שקדמה לתחילתו של החוק האמור.
גישת בתי המשפט לעניין ההוצאות שהוציא התובע עד למועד מתן פסק הדין, היתה סלחנית והתחשבה במצוקתו של הנפגע המבקש מזור לחוליו (דוד קציר, "פיצויים בשל נזק גוף", עמוד 480).
לעניין זה יפים דבריו של כבוד השופט ברק (כתוארו אז) בע"א 357/80 נעים
נ' ברדה (פ"ד לו (3) 762, 776) בהאי לישנא:
"על פי דיני הנזיקין זכאי הניזוק לפיצוי בגין הוצאות רפואיות שהוציא או שיוציא ונובעות ממעשה הנזיקין. היקפן של הוצאות אלה נקבע על פי מבחני השבת המצב לקדמותו. השאלה היא מהו הטיפול הרפואי שהניזוק צריך לקבל בעקבות מעשה הנזיקין, כדי להעמידו ככל האפשר, במצב שבו היה נתון לולא מעשה הנזיקין. טיפול רפואי זה אינו נקבע לפי סטנדרטים סטטוטוריים קבועים ומכניים, אלא על פי צרכיו האינדיבידואלים של הניזוק".
אשר לסכום הפיצוי, הרי שהלכה ונשתרשה בפסיקתנו שיטת הסכום הגלובלי, לפיה הוצאות בעבר נפסקו לתובע על פי אומדנה, ובלבד שבית המשפט השתכנע כי הוציא הנפגע הוצאות כאלה (דוד קציר, "פיצויים בשל נזק גוף", עמודים 486-487).
במקרה דנא עתר התובע לפיצוי עבור הוצאות רפואיות בעבר במסגרת ראש הנזק של הוצאות. לפיכך, ולצורך מניעת כפל פיצוי, אין לפסוק לתובע פיצוי בגין הוצאות רפואיות בעבר, והקבלות שהציג התובע יבחנו במסגרת ה"הוצאות".
אשפוזים בעבר
.37התובע טוען כי עדיין לא התקבל כל אישור שהנתבעת פרעה את תשלומי
האשפוזים
בעבר, וגם אם ייפרעו הסכומים ישירות על ידי הנתבעת, זכאי התובע לקבלת שכר טרחת עורך דין בגין סכומים אלה.
התובע מסתמך על דבריו של כב' השופט קלינג בע"א 1506/90גינת נ' הסנה
(צלטנר, עמוד 2919), שקבע בלשון זו:
"בא כוח התובעת טען כי זכאי הוא לשכר טרחה על ההוצאות שקופת חולים דרשה את השבתן (ת/28), ושהנתבעת סרבה לשמן באשר לטענתה לא נבעו מתאונת הדרכים. משדחיתי את טענתה של הנתבעת ראוי בא כוח התובעת לשכר טרחה בגין פריט זה של התביעה, אף כי לא פסקתי את הסכום לתובעת. טרחתו של בא כוח התובעת הביאה להסרת החובה לתשלום הסכום מהתובעת והסטתו לנתבעת. לכן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן שכר טרחת עורך דין בשיעור של % 13מהסכום שנפסק לתובעת..."(עמוד 2952).
המקרה האמור אינו דומה לענייננו, שכן התובע לא נדרש לשלם עבור הוצאות האשפוז
והנתבעת לא טענה כי אין היא מכירה בחבותה לשלם עבור הוצאות אלה.
יתרה מזאת, העלאתו של ראש נזק זה אך במסגרת הסיכומים אינה שקולה לטרחת בא כוח
הנתבעת בעניין גינת (ע"א 1506/90הנ"ל), שהביאה להסרת החובה לתשלום הסכום מהתובעת והסטתו לנתבעת, ולפיכך, אין לפצות את התובע בגין ראש נזק זה.
משום כך אני דוחה את התובענה לגבי רכיב זה של התביעה, כשם שאני דוחה את
התביעה לשלם שכר טרחת עורך דין על "פיצוי רעיוני" זה.
הוצאות רפואיות לעתיד
.38לפי חוות דעתו של פרופ' שאקו, התובע זקוק לביקורת במרפאת שיקום פעם בשישה שבועות, ומעדותו של פרופ' שאקו בבית המשפט עולה כי אחרי כארבע שנים לא יזדקק התובע לביקורת במרפאת השיקום (עמוד 170לפרוטוקול).
בעניין זה ראוי לאזכר את דבריו של כבוד השופט אור בע"א 5557/95,
בע"א 6881/95 סהר חברה לביטוח בע"מ נ' אלחדד דוד ואח’, (לא פורסם) כדלהלן:
"עומדת לניזוק, התובע מהמזיק את נזקיו בגין תאונה שאירעה לו, הזכות כלפי קופת החולים בה הוא חבר, לקבל את מלוא השירותים הרפואיים המוענקים לפי חוק הבריאות, להם הוא נזקק בגין התאונה"
(שם, עמוד 21לפסק הדין המודפס).
.39בנוסף על כך, טוען התובע, כי על הנתבעת להוכיח את הנטל בדבר השירותים הכלולים במסגרת סל הבריאות. אמת נכון שבהתאם להלכה הנוהגת
(ע"א 5557/95 הנ"ל) נטל ההוכחה בדבר הוצאות רפואיות מוטל על כתפי המזיק
(וראה ד' קציר, פיצויים בשל נזק גוף", עמוד 516). במקרה דנא לא הובאו כל ראיות כי הביקור במרפאת השיקום נכלל במסגרת השירותים הרפואיים המוענקים לפי חוק הבריאות.
עם זאת, התובע בסיכומיו מבקש פיצוי בגין ראש נזק זה בסכום של 000, 100ש"ח. סכום זה הינו מופרז יתר על המידה ותלוש מהמציאות, כאשר מדובר בשמונה ביקורים בלבד במרפאת השיקום, ולפיכך יש לקבוע פיצוי בגין ביקורים במרפאת השיקום בסכום כולל של 000, 10ש"ח, נכון ליום פסק הדין.
.40התובע אף מבקש לפצותו בסכום של 000, 100ש"ח עבור טיפולים פיזיוטרפיים בעתיד. דא עקא, פרופ' שאקו בחוות דעתו (ת/31) קבע כי "המצב סופי והתובע אינו זקוק לטיפול פיזיוטרפי". לפיכך, אין לפצות את התובע בגין טיפולים פיזיוטרפיים בעתיד.
כאב וסבל
.41התובע יליד 14/5/66, אושפז למשך 145ימים ונכותו הרפואית המשוקללת הינה בשיעור של % .64לפיכך זכאי התובע לפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לו, בניכוי גיל ובתוספת ריבית כחוק, מיום התאונה.
הוצאות
.42התובע הגיש לבית המשפט מסמכים וקבלות לעניין הוצאותיו (ת/14,
ת/17, ת/ 22- ת/28).
במסגרת הוצאות אלה עותר התובע לפיצוי בסך 000, 98ש"ח עבור רכישת נעליים בעבר ובעתיד. לטענתו, הוא נזקק להחלפת נעלים אחת לשלושה חודשים. אין לקבל טענה זו, שאף היא כמו דרישות רבות אחרות - מוגזמת ומופרזת. בחוות הדעת של המומחים הרפואיים לא נזכר הצורך בהחלפת נעלים עקב שחיקתם, והתובע לא הגיש קבלות על רכישת נעליים בעבר, ולפיכך אין להכיר בהוצאות עבור רכישת נעלים.
התובע ביקש החזר הוצאות עבור מנוי לבריכה, טיפולי שיניים ורכישת מערכת קירבי. אולם, מחוות הדעת הרפואיות עולה כי לא היה צורך רפואי המחייב החזר עבור הוצאות אלה, ולפיכך יש לדחות את בקשת התובע בפריטים אלה.
.43אשר לתשלומים למומחים עבור חוות הדעת בתחום הדיור והניידות, יש לקבוע כי כל צד בחר, מטעמיו, להגיש חוות דעת אלה, ובעניין זה יהא זה נכון וצודק כי התובע ישא בעלות חוות הדעת של המומחים מטעמו, כשם שהנתבעת תישא בעלות שכרם של המומחים מטעמה.
.44התובע עותר להחזר תשלומים על סך 400ש"ח (ת/25) שהעביר לידי בא
כוחו לצורך תשלום אגרת משפט. עם זאת, מבקש התובע פיצוי נוסף בסכום כולל של 000, 50ש"ח ללא קבלות בגין הוצאות משפט. לא הוחוור לי, כלל ועיקר, האם מדובר בהוצאות "עונשיות" בגין התנהגותה של הנתבעת או שמא בשל טיפול מיוחד של בא-כוח התובעים במשפט זה. מכל מקום אם אמנם שילם התובע אגרות משפט - יהא זכאי להחזר האגרות בתוספת הפרשי הצמדה ורבית כחוק. יתר חלקי התביעה, ככל שהיא נוגעת להוצאות בסכום גלובלי - נדחית. לא ראיתי טיפול מיוחד בתיק זה, מלבד התארכות ההתדיינות והבאת מספר רב של עדים וראיות רבות אחרות, ולטעמו שלא לצורך.
.45התובע ביקש פיצוי בגין התחייבות לשלם לאחות אשתו עבור שמירה וטיפול בבנותיו למשך חודשי האשפוז בסכום של 000, 5ש"ח, המשוערכים לסכום כולל של 443, 12ש"ח. לא הובאו כל ראיות בדבר תשלום הוצאות אלה, מלבד עדותה של התובעת 2כי התחייבה לשלם לאחותה עבור שמירה וטיפול בבנותיה. בנוסף על כך, ראוי לציין, כי מעדותה של התובעת 2עולה כי מדובר בתקופה של חודשיים בלבד, ולא למשך כל תקופת האשפוז (עמוד 70לפרוטוקול). גיסתו של התובע לא הובאה להעיד וטענת התובע ואשתו לא מצאה כל חיזוק ואישוש בראיה אובייקטיבית.
יתרה מזאת, התובע אף תבע פיצוי בגין החזקת משק הבית בעבר, ללא כל קבלות על
סמך הערכה בלבד, בסכום של 000, 2ש"ח לחודש. לפיכך אין מקום לפצות את התובע
בגין שמירה וטיפול בבנותיו.
.46התובע זכאי להחזר בגין הוצאות אלה: תמרור לרכב נכה בסך 120ש"ח
מיום 17/5/93(ת/17); צילום ctבסך 450ש"ח מיום 1/6/94(ת/26); טיפולים
פיזיוטרפיים בסך 140ש"ח מיום 28/8/92(ת/27); צווארונים קשיחים בשווי 120ש"ח מיום 1/3/92(ת/24); צילומים נוספים בסך 257ש"ח מיום 14/8/95(ת/23); תשלום לקופת חולים בסך 138ש"ח מיום 27/7/92ו- 143ש"ח מיום 20/7/92(ת23); רכישת מכשיר פיני בסכום של 252ש"ח מיום 14/2/92- סכומים אלה ישוערכו ליום מתן פסק הדין.
התובע זכאי להחזר הוצאות נסיעה עבור אשתו בתקופת אשפוזו, הגם שלא הוגשו קבלות בעניין זה. בעניין זה יש לקבוע כי הפיצוי עבור החזר הוצאות אלה יהיה בסכום גלובלי של 000, 2ש"ח, נכון ליום מתן פסק הדין.
הוצאות עודפות
.47בא-כוח התובע טוען כי "אין ספק שכל נכה מסוגו של התובע נושא
בהוצאות מוגברות מעבר לאדם בריא, בכלל זה יש לחשב את כל ההוצאות (בין אם מדובר בעודף צריכת חשמל, טלפון ומים ובין רכישת נעלים בקצב מוגבר - מידי שלושה חודשים, אשר מטבע הדברים אין שומרים קבלות". התובע מעריך את נזקיו בגין ראש נזק זה בסכום כולל של כ-000,000, 2ש"ח, המחושבים על בסיס של 000, 3ש"ח לחודש.
ראשית, אציין כי בהתאם לבסיס החישוב של התובע, הסכום הכולל הוא אך כ-000,000, 1ש"ח ולא כפי שנטען בסיכומיו. לגופו של עניין, מדובר בטענה מופרכת ומופרזת, ואין כל מקום להיענות לבקשתו של התובע לפיצוי בגין ראש נזק זה. הוצאות מוגברות ומיוחדות, כמו כל הוצאות - יש להוכיחן בבית-המשפט, ואין מקום ליצור ראש נזק של הוצאות מוגברות או מיוחדות, בבחינת יש מאין, על בסיס גלובלי, רק משום "הבנה לצרכים מיוחדים". צרכים, כאמור, יש להוכיח על-פי מומחים, כשם שיש להוכיח את העלות על-פי חוות-דעת ועדויות. במשפט זה - לא הוכח דבר וחצי דבר מכל אלה, ואין מקום לפסוק פיצוי זה.
תרופות
.48התובע טוען כי "אינו נזקק לתרופות מיוחדות מלבד גלולות 'רוקל' אותן הוא לוקח בקביעות להתמודד עם כאבי הראש העזים", בעלות של 120ש"ח לחודש, ובסכום כולל של כ-000, 45ש"ח - לעתיד.
אין לקבל טענה זו, שכן, לא נקבע כי התובע זקוק לכדורים מסוג זה, או אחר,
לצורך הקלת כאבי ראש.
נזקי התובעת 2
.49התובעת 2טוענת להפסדי הכנסה בעבר, שכן במהלך שלושת השבועות
הראשונים שלאחר התאונה לא עבדה התובעת כלל ובמהלך תקופת אשפוזו של התובע לא
עבדה בשעות אחר הצהרים (עמודים 69- 70לפרוטוקול).
התובעת 2לא הביאה ראיות בדבר שכרה והפסד ההכנסה שנגרם לה אם בכלל.
אולם, אין להתעלם מן העובדה כי אשת התובע היתה צריכה להיות עמו בזמן האשפוז הממושך, ובין היתר גם לנסוע לבתי החולים שבהם אושפז. בית-המשפט רשאי לאמוד את הוצאותיה ואת הפסד שכרה של התובעת על-פי אומדנה. אחרי ששקלתי כל אלה, נראה לי לקבוע לתובעת 2פיצוי כולל בסכום של 000, 5ש"ח, נכון ליום פסק הדין.
.50התובעת 2מבקשת פיצוי בגין עזרה לתובע בעתיד. אולם, מחוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעם בית המשפט לא נקבע צורך בעזרה כאמור, ולפיכך אין לפסוק פיצוי בגין עזרה לתובע בעתיד.
ניכויים
תשלומים תכופים
.51הנתבעת שילמה לתובע תשלומים תכופים (נ/35) על חשבון הפיצויים,
כדלקמן:
(א) ביום 13/1/93- סך של 500, 56ש"ח (כשסכום זה כולל שכר טרחת עורך
דין);
(ב) ביום 28/3/94- סך של 021, 49ש"ח (כשסכום זה כולל שכר טרחת עורך
דין).
סכומים אלה ישוערכו ליום מתן פסק הדין וינוכו מסכום הפיצוי הכולל.
ניכוי קצבאות המוסד לביטוח לאומי
.52התובע מקבל קצבת נכות כללית, והלכה היא שיש לנכות מסכום הפיצוי את הקצבאות המתקבלות מהמוסד לביטוח לאומי (ע"א 357/80נעים נ' ברדה, פ"ד לו(3) 762; דוד קציר, פיצויים בשל נזק גוף, עמודים 1102-1107).
לפיכך, מסכום הפיצוי הכולל ינוכו הסכומים האמורים בהתאם לחוות דעתו של
האקטואר שי ספיר (נ/28), כשהם משוערכים ליום מתן פסק הדין.
קצבת ניידות
.53התובע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי קצבת ניידות ויש לנכות סכומים אלה מסכום הפיצוי הכולל, בהתאם לתוחלת החיים. בעניין זה הוגשה בהסכמה חוות הדעת של האקטואר שי ספיר (נ/30) וסכומים אלה יעודכנו ליום מתן פסק הדין.
הגשת תביעה לקרן "מבטחים"
.54התובע לא הגיש תביעה למבטחים לקבלת גמלאות עקב נכותו, ולטענתו לא
הפנו את תשומת ליבו לכך (עמוד 136לפרוטוקול). התובע גם טוען כי תביעה זו
התיישנה ואין לנכות מסכום הפיצוי את הכספים שהיה זכאי לקבל ממבטחים כגימלאות
נכות.
החוק לתיקון דיני הנזיקין האזרחיים (הטבת נזקי גוף), התשכ"ד- 1964(להלן החוק לתיקון דיני הנזיקין), נועד להסדיר את מעמדו של המיטיב ביחסיו עם המזיק, ותכליתו היתה לעודד אנשים לעזור לזולת (וראה: ד' קציר, פיצויים בשל נזק גוף, עמוד 941).
מכוח חוק זה הוענקה למיטיב זכות תביעה נגד המזיק בגין ההטבה, שכן היתה זו תכליתו העיקרית של החוק לתיקון דיני הנזיקין, ליצור יריבות ישירה בין המיטיב למזיק. עם זאת, אפשר שסוגיה זו תתעורר אך כאשר המיטיב אינו צד להתדיינות בין הניזוק למזיק ואין לדעת אם בכוונתו לתבוע את ההטבה מן הניזוק או מן המזיק.
לענייננו ראוי להביא את דבריו של קציר בספרו פיצויים בשל נזק גוף, בהאי
לישנא:
"המקרים הקשים, והם הרוב, מתעוררים כאשר לא ברור, בעת שמיעת המשפט בין הניזוק למזיק, אם יתבע המיטיב את הניזוק - על פי זכות המובטחת לו בחוזה, או בחוק מתשל"ט על עשיית עושר ולא במשפט, או את המזיק על פי הוראות החוק מתשכ"ד על הטבת נזקי גוף. או אז שומה על בית המשפט למצוא את הדרך להבטחת זכויות הצדדים שלפניו, מחד, ושל המיטיב, מאידך. הטכניקה שאפר שתינקט במקרה כזה היא שונה, והיא נעה בין הוראה על דבר הפקדת סכום ההטבה, עם הוראות נלוות על דבר זכותו של המיטיב להגיש את תביעתו בתוך זמן קצוב, ועל דין הסכום שהופקד למקרה שתוגש תביעה כזאת, או למקרה שלא תוגש, ובין בקבלת הצהרה מאת הניזוק על דבר כוונתו לסלק את תביעת המיטיב" (עמוד 963).
במקרה דנא, מבטחים אינה צד להתדיינות ובהתאם לחוק לתיקון דיני הנזיקין יש באפשרותה, אם תוכר זכאותו של התובע לקבל פנסיית נכות, לפנות אל הנתבעת בתביעת שיבוב. עם זאת, יש ליתן את הדעת לכך, שלטענת המיטיב, אף אם תוכר זכאותו של התובע לקבלת פנסיית נכות, הרי שהתביעה תידחה בשל התיישנות.
.55מאיר שמואלי, נציג קרן מבטחים, העיד לעניין זכאותו של התובע לקבלת פנסיה ממבטחים, בלשון זו:
"ברגע שהיינו מקבלים דרך רופא תעסוקתי שהתובע יש לו אובדן כושר עבודה הוא היה עובר את כל ההליכים שלנו והיתה נקבעת לו נכות כלשהי הוא היה זכאי לקבל פנסיה עד סוף ימי חייו. וכמובן שאלמנתו היתה ממשיכה לקבל אחרי אריכות ימיו ושנותיו. ברגע שיש לו מעל שנה וקורה לו אירוע מזכה הוא כאילו שהוא היה מקבל פנסיה וכאילו הוא היה מגיע לגיל זקנה 65" (עמוד 174לפרוטוקול).
באשר לדרגות הנכות המעניקות למבוטח פנסית קצבת נכות, העיד שמואלי כדלקמן:
" הוועדה הרפואית קובעת. ברגע שדרגת הנכות של אותו מבוטח היא מעל %75
בשבילנו הוא נכה % .100מתחת ל-% 75נכות לפי חלקיות הנכות שלו".
.56הגב' ציפי לדרמן, סגן מנהל אגף הפנסיה במבטחים, העידה לעניין
ההתיישנות כדלקמן:
"ש. יש לכם הסכם התיישנות נפרד עם מר גיל וסרמן, חוץ ממה שכתוב בקרן הפנסיה?
ת. לא. אנו מודעים לאפשרות כי הטענה תדחה, אם תוגש תביעה, אני חושבת שנסיבות שכאלה אנו נפנה לתביעת שיבוב לחברת הביטוח, מן הדין שתשמר זכותנו לתבוע שיבוב, או שהחבר התובע יצהיר כי אין לו כוונה לפנות אלינו, אחרת יווצר מצב שהוא נהנה משני העולמות" (עמוד 203לפרוטוקול).
הגב' לדרמן העידה כי אם תוגש תביעה על ידי התובע, תיטען טענת התיישנות (עמוד
203לפרוטוקול). דברים דומים עולים ממכתבו של מנהל מחוז דן-צפון של מבטחים לבא כוח הנתבעת לפיה "אין החבר זכאי להגיש תביעה לאובדן כושר עבודה" (ת/32).
נוכח האמור עולה, כי התובע זכאי לקבל פנסיית נכות רק אם הוועדה הרפואית של מבטחים תקבע את זכאותו. אולם, בשל טענת התיישנות ועמדתה של מבטחים, כאמור, עשויה תביעתו לקבלת פנסיית נכות, אם וכאשר תוגש, להידחות.
לפיכך, משום שאין מדובר בכפל פיצוי לתובע ובשל העובדה שטענת ההתיישנות מונעת אף ממבטחים להפנות תביעת שיבוב לנתבעת, יש לקבוע כי אין לנכות מסכום הפיצוי את פנסיית הנכות שהיה התובע זכאי לקבל ואין באפשרותו לקבלה בעתיד בשל התיישנות התביעה.
סיכום
.57התובע זכאי לפיצוי כדלהלן:
הפסד השתכרות בעבר, הפסד השתכרות בעתיד, הפסד תנאים סוציאליים, התאמת דירת המגורים, הוצאות ניידות, עזרת הזולת, הוצאות רפואיות לעתיד, כאב וסבל, הוצאות ונזקי התובעת 2, כמפורט בפסק דין זה.
מסכום הפיצוי הכולל ינוכו הפריטים הבאים:
תשלומים תכופים, קצבת המוסד לביטוח לאומי וקצבת ניידות, כמפורט בפסק דין זה.
סכום הפיצוי לאחר הניכויים כאמור, ישולם לתובע בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מיום פסק דין ועד לתשלום בפועל.
הוצאות משפט

.58התובע, מטעמיו, בחר להתדיין בירושלים ולא במקום מגוריו באזור תל אביב, ובכך הגדיל את הוצאותיו ואת הוצאות עורך דינו, שאף הוא אינו ירושלמי. לפיכך התובע אינו זכאי להוצאות ולשכר טרחה נוסף על אלה הקבועים על פי הדין. הנתבעת תשלם שכר טרחת עורך דין בגין התשלומים התכופים - אם לא שולם, יחד עם התשלומים התכופים.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך בשיעור של % 13מן הסכום הכולל שנפסק לתובע, לפי פסק דין זה, לאחר הניכויים של תגמולי המוסד לביטוח לאומי וניידות וכן תשלומים תכופים.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון