תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל:

.1התובע מאהר אבו חמאד הינו יליד 25.8.69, ונפגע בתאונת דרכים ביום6.7.94, היינו - בהיותו כמעט בן 25ש'.
.2התובע אינו אזרח ותושב ישראל אלא מתגורר בשכונת א-ראם.
.3התובע עבד כחדרן בבית המלון היאט רג'נסי עובר לתאונה.
.4בתאונה נגרם לתובע שבר באגן, פגיעה בשופכה וקרע בכליה הימנית, והוא אושפז בבית החולים הדסה מיום התאונה, 6.7.94ועד יום 3.8.94; לאחר מכן חזר ואושפז מיום 6.11.94- 2.12.94; ומיום 19.12.94ועד יום 28.12.94;
ומיום 12.3.95ועד יום .2.4.95כמו כן נשלח התובע לעשרים טיפולים בשיקום יום.
.5הנתבעים אינם כופרים בחבותם העקרונית.
.6בית המשפט מינה לתובע מומחים בתחומי האורטופדיה, האורולוגיה, הפסיכיאטרייה והשיקום.
.7המומחה בתחום האורטופדיה, ד"ר שמואל וייס, קבע בחוות דעתו בפרק "הבדיקה":ב
"נשאר עם הגבלה קלה בסיבוב חיצוני של פרק הירך, כאשר בצילום יש החזרה בעמדה תקינה של פרק הירך, וללא שינויים ניווניים. נשאר עם שיתוק מלא של עצב האובטורטור, וללא אדדוקציה אקטיבית של פרק הירך, עקב פגיעה זו יש גם חולשה של כיפוף אקטיבי בפרק הירך."
בבדיקה אלקטרופיסיולוגית מיום 11.12.94:ו
"נזק לשרירים המעוצבבים על-ידי עצב האובטורטור. אין נזק לעצב
הפמורלי".
כן ציין המומחה כי לתובע ארע שבר של עצם האילאום הימני, העובר דרך האצטבולוס, ומקובע על ידי שתי פלטות מתכתיות, ולא התהוו שינויים ניווניים בפרק.
.8לאור האמור קבע המומחה לתובע בתחום האורטופדי - % 10נכות צמיתה בגין
ההגבלה החלקית בתנועת פרק הירך, לפי תקנה 48(1) (ו) חלקי לתקנות המוסד לביטוח לאומי, ו-% 30נכות צמיתה בגין פגיעה בשרירים האדוקטרים, לפי תקנה 51(4) לתקנות המוסד לביטוח לאומי.
.9א. תקנה 48(1) ו' קובעת -
"פרק הירך - הגבלה בהטייה ,(abductio) קירוב (adductio) או סיבוב (rotatio) של הגף - %20"
מאחר שהמומחה קבע כי פגיעתו של התובע בתחום זה חלקית בלבד - קבע לו %.10
ב. תקנה 51(4) קובעת - לעניין "שרירי הגפיים התחתונים- .adductor longus. Brevis. Magnus . Gracilis
א. בצורה בינונית - % .10ב. בצורה ניכרת - % . 20ג. בצורה קשה - %30".
נראה שהמומחה ראה כי פגיעת השרירים האדוקטורים קשה - שכן קבע לו %.30
ס"ה נכות אורטופדית - %.37
.10המומחה בתחום האורולוגיה, ד"ר עמיצור פרקש, קבע בסיכומיו כי -
א. התובע נפגע בתאונה שגרמה לקרע בכליה הימנית, ולקרע בשופכה, דבר שהצריך מספר ניתוחים בשופכה, שבסופו של דבר הסתיימו בהיצרות השופכה.
ב. הקרע בכליה טופל שמרנית ללא השלכות ארוכות טווח, ונכון ליום מתן חוות
דעתו, 12.6.96- תפקודי הכליה תקינים, בדיקות השתן תקינות, ובדיקת העל - קול של הכליה - תקינה. לכן לא מצא המומחה לנכון לתת נכות צמיתה באשר לפגיעה בכליה.
ג. הוכח כי לתובע היצרות קשה בשופכה, דבר המחייב הרחבות תקופתיות וגורם לו קושי בהשתנה, עם טפטוף שתן לא רצוני לאחר ההשתנה ובין ההשתנות. המומחה מציין מפי התובע כי התובע משתמש במספר חיתולים ליום, אולם לדעת המומחה יכול התובע להסתפק בפדים בלבד.
ד. ידוע כי קרעים בשופכה האחורית המלווים בשברים באגן, ובייחוד לאחר מספר ניתוחים לתקון השופכה - מביאים לאין-אונות מינית, והנפגע נזקק להזרקות תוך מחילתיות לפין לשם זיקפה.
ה. בצילומי האורטרוגרם אובחן רפלוקס שתן לכליה הימנית. יתכן כי פגם זה
הינו מולד אצל התובע, אך לאור הימצאות ההיצרות בשופכה והלחצים הגבוהים שהוא מפעיל להשתנה, הם יכולים בעתיד לגרום לזיהומי הכליה ואף לירידת תפקודה. נכון לעכשיו אין פגיעה כזו, אך יש להביא בחשבון פגיעה כזו בעתיד, אם כי אינה מחויבת המציאות.
.11נוכח הפגיעה האורולוגית כמתואר לעיל, קבע המומחה לתובע בתחום
האורולוגיה את הנכויות הצמיתות הבאות:נ
% 20בגין היצרות השופכה, לפי תקנה 23(3) א' iiלתקנות המוסד לביטוח
לאומי;
% 30בגין האין-אונות, לפי תקנה 24(5) לתקנות המוסד לביטוח לאומי;
% 20מותאם בגין טפטוף שתן לאחר ההשתנה, לפי תקנה 23(2) א' iiiלתקנות
המוסד לביטוח לאומי;
% 20מותאם לפי תקנה 24(7) א' לתקנות המוסד לביטוח לאומי.
.12א. תקנה 23(3) א' iiקובעת -
"היצרות השופכה - המצריכה הרחבות כל 2- 3חודשים - %20".
ב. תקנה 24(5) קובעת:ב "אבדן חלקי של ה- penis".
ג. תקנה 23(2) א' iiiקובעת:ו
"שלפוחית השתן - דלקת בינונית, עם תכיפות בהטלת השתן ביום ובלילה, עם כאבים ועוויתות - %20".
ד. תקנה 24(7) קובעת:נ "אספרמיה חבלתית:ב א. עד גיל 45- %20".
ה. סך הכל נכות אורולוגית משוקללת - %.64.16
.13א. המומחה בתחום הפסיכיאטריה, ד"ר יעקב אבני, ציין בחוות דעתו כי
התובע שולל בעיות נפשיות או טיפולים לפני התאונה, אולם מעיון במסמכים עולה כי התובע סבל במשך שנים מהפרעה נוירופסיכיאטרית המוכרת כסינדרום ז'יל דה לה טורט, וזאת החל מגיל 14לפחות (הסינדרום כולל טיקים ותנועות לא רצוניות וכן פליטה לא רצונית של קולות וגידופים), וטופל בגינה על-ידי פרופ' רכס בתרופות מרובות.
ב. לדברי התובע לפסיכיאטר - הוא סיים תשע שנות לימוד והיה תלמיד טוב, ואחר כך החל לעבוד בבתי מלון - "במגדל הכנסת" במשך שנתיים וחצי, ב"רמדה רנסנס" - למעלה משנה, ובמלון "היאט" כארבע שנים. לפני התאונה עישן קופסה וחצי סיגריות ביום, ואחריה - שלוש קופסאות סיגריות ביום.
ג. התובע טען בפני הפסיכיאטר כי יחסיו עם אשתו היו טובים לפני התאונה, אולם כעת היא רוצה לעזבו מכיוון שאינו מצליח לעבר אותה.
ד. המומחה ציין כי יש לתובע אי שקט פסיכומוטורי בינוני, חרדה ודכאון בינוניים, אין מחשבות אבדניות, אין הפרעה בחשיבה, תפיסה, התמצאות וזכירה. האינטליגנציה בתחום התקין.
ה. במסגרת פרק הדיון ציין המומחה לפסיכיאטריה כי התובע התלונן בעבר גם על אימפוטנציה, ואין זה נכון שלא היו לו בעיות נפשיות לפני התאונה, כפי שהתובע טען בפני המומחה. תרופות רבות ושונות לא פתרו לגמרי את סינדרום ג'יל דה לה טורט שהופיע אצלו בגיל 12וטופל מאז 30.8.83לפחות עד יוני 87'. המומחה מציין כי הפסיכיאטרים שטפלו בתובע לאחר התאונה, כנראה לא היו מודעים לתולדות מצבו הנפשי לפני התאונה (ואני מוסיפה כי הטעם לכך, בין השאר, הוא ככל הנראה שהתובע העלים זאת מפניהם, כפי שניסה להעלים זאת מפני ד"ר אבני).
ו. עם זאת, ראה המומחה לחוות דעתו כי חלה ירידה בתיפקודו הנפשי של התובע לאחר התאונה בגלל הפגיעה בשופכה, שגרמה לירידה בדימוי העצמי ולתגובת חרדה ודכאון.
ז. נוכח האמור העריך הפסיכיאטר את נכותו הנפשית הצמיתה של התובע
ב-% 10לפי תקנה 34ב' לתקנות המוסד לביטוח לאומי.
.14תקנה 34ב' קובעת:ו
"הפרעות פסיכונוירוטיות - ישנם סימנים אובייקטיביים וסובייקטיביים המגבילים באופן בינוני את ההתאמה הסוציאלית וכושר העבודה - %10".
.15א. התובע שלח למומחה בתחום הפסיכיאטרי שאלות הבהרה בהתייחס למצבו
הנפשי של התובע עקב חוסר יכולתו להביא ילדים לעולם, והמומחה השיב:נ
"יגברו דכאונו ועצבנותו בשיעור של עוד % 5נכות נפשית".
ב. לאור האמור מבקש התובע להכיר לו ב-% 15נכות נפשית צמיתה.
.16א. אין לפנינו ראייה כלשהי שהתובע לא יוכל להביא ילדים לעולם - אם הוא ואשתו ירצו לעשות כן בדרכים העומדות לרשותם.
ב. אכן, לתובע אין פליטת זרע באמצעות קיום מגע מיני בשל אספרמיה (העדר נוזל הזרע), אולם אין כל ראייה שאין לתובע תאי זרע שניתן לקחת מאשכי התובע ולהפרות את אשתו בדרך של הפרייה חוץ גופית - .ivf
ג. לא הוכח כי קיים קשר כלשהו בין פגיעה פיסית בפין התובע לבין פגם בכושר הביולוגי שלו, דהיינו - בקיומו וחיותו של זרע אצל התובע.
ד. נראה כי ב"כ התובע לא טרח לשלוח שאלות הבהרה בנדון לד"ר פרקש, ועל כן אין מקום להגיע למסקנה שלא הוכחה, לא נקבעה, והמומחה לא נשאל עליה.
ה. עם זאת, לצורך העניין שבפני, אני מוכנה לקבל את תוספת הנכות הפסיכיאטרית של % 5בגין אי הולדת ילדים, מן הטעם שאף אם לתובע תאי זרע שניתן להפרות בהם את אשתו, יהא על התובע עצמו וכן על אשתו לעבור סדרה או סדרות של טיפולים לא פשוטים וחודרניים על מנת לאפשר את ביצוע ההפריה החוץ גופית, וגם אז לא בטוח שההפרייה תצליח. אם לגבי התובע אנו אומרים לו כי עליו להקטין את נזקו, בוודאי אי כלל זה חל על אשתו, ואין לחייבה לעבור את הטיפולים הללו על מנת לחסוך כספים לחברת הביטוח.
ו. הנכות הפסיכיאטרית המשוקללת תעמוד, איפוא, על %14.5
כאב וסבל:ב
.17א. הנכות הצמיתה המשוקללת של התובע היא, איפוא, %80.12, והתובעהיה
מאושפז בבית החולים תקופה מצטברת כוללת של 83יום.
ב. תקופות "אשפוז היום" אינן בגדר אשפוז לעניין ראש הנזק של כאב וסבל על פי הדין, שכן מדובר בטיפולי יום רפואיים שניתנו לתובע, שאינם מחייבים אשפוז של ממש. בתי החולים מכנים טפולים אלה כ"אשפוז יום" על מנת לגבות עבורם תשלום של אשפוז במקום של ביקור רפואי, והנתבעת אכן תשלם בעבורם כפי שנדרש, אלא שאין בכך כדי להפכם ל"אשפוז" על פי הדין שבפנינו.
.18הנתבעת תשלם, איפוא, לתובע בגין ראש הנזק של כאב וסבל את הסכום הקבוע בדין נכון להיום, בגין 83ימי אשפוז ו-% 81.12נכות רפואית משוקללת צמיתה.
נכות תפקודית:ו
.19המומחה בתחום השיקום, פרופ' שאקו, קבע:נ
"התובע אינו מסוגל לעבוד בעבודה שעיקרה בעמידה והליכה. מסוגל לעבוד בישיבה במשרה שלמה".
.20בקובעו את כושרו ומוגבלותו של התובע - הביא פרופ' שאקו בחשבון את חוות הדעת של כל מומחי בית המשפט ואת מגבלותיו של התובע כמצוין באותן חוות דעת.
.21ניתן לקבוע, איפוא, כי נכותו האורטופדית של התובע אכן מונעת בעדו מלעבוד כחדרן במלון - עבודה שעבד בעבר, וכאמור - בכל עבודה הדורשת בעיקרה הליכה ועמידה, אך אין בה כדי למנוע בעדו מלעבוד במשרה שלמה בכל עבודה בישיבה. התובע אמר לפסיכיאטר כי סיים תשע שנות לימוד והיה תלמיד טוב, ועל כן אין מניעה כי ימצא עבודה בישיבה.
.22לנכותו האורולוגית יש השפעה מועטה ביותר, אם בכלל, על כושר עבודתו של התובע:ב
א. לאין האונות של התובע - אין כל השפעה על כושר עבודתו.
ב. להיצרות השופכה יש השפעה רק לעניין הצורך בהרחבתה אחת לחודשיים-שלושה, ולנושא הפסיכיאטרי - שנדון בנפרד. המומחה לא נשאל כמה זמן אורך הליך
הרחבת השופכה ואם הוא מחייב היעדרות מן העבודה. המומחה נשאל רק אם הליך זה מחייב אשפוז - ועל כך השיב בשלילה, ועל כן אצא מן ההנחה כי ההליך אכן מחייב היעדרות מן העבודה בממוצע 5פעמים בשנה.
ג. לטפטוף השתן של התובע לא אמור להיות השפעה על כושר העבודה, שכן התובע יכול להחליף פדים תוך כדי עבודתו, פעולה שאינה גוזלת זמן בלתי סביר.
ד. לאספרמיה אין השפעה על כושר עבודתו, ואם יש - הרי זה מובא בחשבון בתחום הפסיכיאטרי.
.23אני מביאה בחשבון את כל הנכות הפסיכיאטרית לעניין הגבלת התפקוד.
הפסד השתכרות בעבר:ו
.24לתובע לא נקבעו נכויות זמניות על-ידי מומחי בית המשפט.
.25אם זאת ברור כי בתקופות האשפוז שלו, כולל הטיפולים במהלך אשפוזי היום שלו - לא היה התובע מסוגל לעבודה, וכן המציא אישורים כי לא היה מסוגל לעבודה עד .31.12.95
.26ניתן לקבוע, איפוא, הפסד כושר עבודה מלא לתקופה של שנה וחצי.
.27א. שכרו של התובע במשך ששה חודשים עובר לתאונה היה בממוצע, לאחר
ניכוי מס הכנסה - 800, 1ש"ח בחודש (בעיגול כלפי מעלה).
ב. התובע טען כי היו לו גם טיפים בשיעור 000, 1ש"ח לחודש, אולם אין ראיות אובייקטיביות כי זה אכן שיעור הטיפים לחדרן.
אני מוכנה לקבל, איפוא, כי התובע קבל טיפים בסכום ממוצע של כ- 500ש"ח
בחודש.
.28הפסד ההשתכרות של התובע לשנה וחצי אחר התאונה היה, איפוא, 300, 2ש"ח X
18חודש = 400, 41ש"ח - לאחר ניכוי מס הכנסה - נכון ליום .31.12.95
הפסד השתכרות בעתיד:נ
.29בהתחשב בהפסד כושר עבודתו כפי שפורט בפרק "נכות תפקודית" לעיל, ניתן לקבוע כי נכותו התפקודית של התובע מגיעה כדי %35, וזאת בהתחשב בנכות הפסיכיאטרית, ובנכות האורטופדית המגבילה אותו לעבודות שבעקרן אינן מחייבות הליכה ועמידה.
.30כמי שאינו אזרח ותושב ישראל - כלל לא בטוח שהייתה לתובע אפשרות
להמשיך ולעבוד בישראל, או להמשיך ולעבוד באותה עבודה, או באותו היקף - שכן מאז התאונה אירעו שינויים מפליגים באפשרויות תושבי השטחים לעבוד בישראל, לרעתם. בנסיבות אלו - אין מקום להביא בחשבון אפשרות של קידום בעבודה בישראל דווקא.
.31עם זאת, אצא מן ההנחה שאלמלא התאונה היה התובע מסוגל להמשיך ולהשתכר בעתיד אותו שכר שהשתכר עובר לתאונה, בצירוף עליית מדד יוקר המחיה, כמקובל לגבי עובדים בישראל, לאמור - % 80מעליית המדד.
.32מסכום ההשתכרות האמור - זכאי התובע להפסד כושר השתכרות בעתיד של %35, שיהוון מתום שנה וחצי מיום התאונה (שבגינה משולם לו הפסד השתכרות מלא),
ועד הגיע התובע לגיל .65
הפסד פנסיה:ב
.33נוכח האמור בסעיף 30- אינני רואה מקום לחשב לתובע הפסדי פנסיה, שכן
אין ראייה כי בשטחים משולמת פנסיה לעובדים.
דיור:ו
.34א. התובע מתגורר כיום בדירת הוריו, בקומה השנייה - ללא תשלום.
ב. אם התובע אינו יכול להמשיך ולעלות לקומה שנייה - עדיין אין זה מחייב את הנתבעת לשלם לו בגין רכישת דירה בקומת הקרקע, שכן התובע יכול לשכור לו דירה בקומת הקרקע.
ג. אין בפנינו ראייה מהו שכר דירה בקומת הקרקע בשטחים, ועל כן אני רואה לפצות את התובע בראש נזק זה בסכום גלובלי של 000, 50ש"ח נכון להיום.
נסיעות:
.35פרופ' שאקי קבע כי התובע מסוגל להשתמש באוטובוס לנסיעה בינעירונית,
כאשר מובטח לו מקום ישיבה. בנסיעה עירונית, כשמקום הישיבה אינו מובטח והצפיפות רבה - זקוק התובע למכונית פרטית או למונית.
.36א. טענת ב"כ התובע כי התובע היה זקוק ל-300, 1ש"ח לחודש לנסיעות
לטיפולים רפואיים, קניות, קניית תרופות ונסיעות לצרכים אישיים כלליים, כולל נסיעות לתפילה בהר הבית דווקא - אינה סבירה.
ב. אכן בתקופה בה היה התובע זקוק לטיפולים רפואיים - היה עליו להשתמש במונית, או במכונית של אחיו. לעניין זה אני מאשרת החזר הוצאות מוניות לפי קבלות - בימים בהם הוזמן לטיפולים, ויש לגביהם אישורים כי היה בטיפולים. אם אין לו קבלות לגבי כל אותם ימים בהם הוזמן לטיפולים, משום שנסע עם אחיו - ישולם החזר בסכום שהיה משתלם למונית - על בסיס מחיר הנסיעה לפי קבלות של מוניות שיש בידיו, ובלבד שיוצגו ההזמנות לטיפולים ואישורי הטיפולים שבוצעו.
ג. מאחר שהתובע לא עבד מאז התאונה ועד היום - ממילא לא היו לו נסיעות לעבודה שבגינן יש להחזיר לו הוצאות נסיעה.
ד. באשר לנסיעות לקניות, לרכישת תרופות, ולצרכים אישיים - כל עוד התובע לא עבד - יכול היה להשתמש בתחבורה ציבורית בשעות בהן מספר הנוסעים מועט, ולשבת באוטובוס.
ה. התובע אינו צריך לנסוע לעתים תכופות לקניות ולרכישת תרופות, שכן ניתן לרכוש תרופות אחת לחודש, ואף מצרכים כלליים ניתן לרכוש אחת לחודש, ואילו מצרכים ליום יום, כמו: לחם, חלב, גבינה וכד' - ניתן לרכוש במקום מגוריו של התובע, ואין מניעה כי אשת התובע תלך לקניות - ולא התובע עצמו. התובע יכול להתפלל בכל מקום שהוא, ואין מקום שהנתבעת תדאג לנסיעתו להר הבית בירושלים דווקא.
מכל מקום, אם ברצונו להתפלל בהר הבית דווקא - יואיל לעשות כן בתחבורה
ציבורית, תוך נסיעה בשעות "שקטות".
.37בנסיבות האמורות, בהתחשב במצבו של התובע, בהתחשב בכך שפסקתי לו דיור
בסכום כולל של 000, 50ש"ח - המאפשר לו לשכור דירה בסמוך לכביש בו עובר אוטובוס, ובהתחשב בכך שאני מביאה בחשבון שהתובע יצא לעבודה - אני פוסקת לו סכום גלובלי של 000, 100ש"ח נכון להיום, בראש הנזק של נסיעות בעתיד.
עזרת הזולת:
בעבר:
.38באשר לעזרת הזולת בעבר, המציא התובע מספר "קבלות" ע"ס 600, 1ש"ח
ו-800, 1ש"ח לחודש בגין 5- 3שעות עבודה ביום.
מאחר שהתובע עצמו השתכר 800, 1ש"ח נטו בגין יום עבודה מלא כחדרן - נראים
סכומים אלה כמוגזמים.
לאור האמור נראה לי לאשר סכום גלובלי של 000, 18ש"ח לתקופת השנה וחצי הראשונות אחרי התאונה נכון ליום 31.12.95, (וזאת למרות התקופות בהן היה התובע מאושפז - ולא היה זקוק לעזרת הזולת בשכר).
בעתיד:
.39א. פרופ' שאקו קבע בחוות דעתו כי התובע זקוק לעזרה באחזקת משק
הבית, סחיבת חפצים כבדים וניקיון הבית.
ב. התובע לא הביא כל ראייה על הוצאה כספית כלשהי בעבר לעניין ראש נזק זה, כך שלא ניתן לדעת מה מחירי עזרת הזולת בבית בשטחים. ברור כי עלות עזרה זו שונה בין ישראל לבין השטחים, ועל כן אין להתייחס כלל לעלות שירות זה בישראל.
ג. יתרה מזו, אינני סבורה כלל כי התובע זקוק לעזרת הזולת שלוש פעמים בשבוע, ולארבע שעות בכל פעם.
ד. כדי לטפל בניקוי הבית די בעזרת הזולת פעם בשבוע ל-4- 3שעות (תלוי בגודל הדירה), ובכל מקרה - על אשת התובע לשאת לפחות במחצית עבודה זו (וזאת כשאני מביאה בחשבון משפחה ליברלית בה האשה והבעל מתחלקים בעבודות
הבית שווה בשווה).
.40המסקנה היא, איפוא, כי עזרת הזולת שהתובע נזקק וייזקק לה החל משנה וחצי מתום התאונה היא בסדר גודל של 150ש"ח לחודש, עד גיל 68, שכן לאחר גיל זה ממילא היה התובע נזקק לעזרת הזולת בעבודות אלו.
כביסה וייבוש:
.41אם התובע יכול להשתמש בפדים, כפי שקבע האורולוג שהוא יכול לעשות - לא נראה לי שצריכה להיות לו כביסה בכמות מוגברת מן האדם הרגיל. למרות זאת אני רואה לפסוק לו בראש נזק זה סכום גלובלי של 500, 7ש"ח - נכון להיום.
הוצאות רפואיות:
.42על הנתבעת לשאת בכל הוצאות האשפוז, אשפוז היום, והטיפולים הרפואיים, הפסיכיאטריים והפיזיוטרפיים של התובע, הנובעים מהתאונה, וזאת מיום התאונה ועד היום, וכן בכל הוצאות הרחבת השופכה בעתיד - הכל על פי קבלות או חשבונות של הגורמים המטפלים.
הוצאות רפואיות שהוצאו על-ידי התובע ויש עליהן קבלות - יוחזרו לתובע.
חשבונות שטרם שולמו - ישולמו ישירות למוטבים.
.43על הנתבעת לשאת בהוצאות הפדים בעבור התובע לפי 10פדים ביום בעלות של 20ש"ח לחבילה בת 30פדים (נכון להיום), עד גיל 73- גיל תוחלת חייו של התובע לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
.44א. התובע סובל מאין-אונות, אולם יכול לקבל זיקפה באמצעות הזרקה תוך מחילתית שעלותה הייתה 75ש"ח נכון ליום .24.12.96
ב. התובע סובל מחוסר תחושה והעדר פליטה בעת המגע המיני - כך שמובן כי כל מגע מיני מהווה בעבורו אירוע לא נעים (זריקה), בהעדר תחושת ההנאה שבמגע המיני.
ג. בנסיבות אלו קשה לתאר מצב שבו התובע יהיה מעוניין במגע מיני שלוש פעמים בשבוע.
ד. מבלי להיכנס לשאלות הטהרה של העדה המוסלמית - ניתן לקבוע כיבתקופת מחזור האשה אין התובע ואשתו מקיימים יחסי מין, והוא הדין בעת הרחבת השופכה - הגורמת לו דימום לכמה ימים. מדובר, איפוא, במגע מיני ממוצע סביר של שש פעמים בחודש.
ה. אם נכונים דברי התובע שאשתו עלולה לעזבו - לא יהיה עליו כלל להתאמץ ולקיים מגע מיני שאינו מהנה בעבורו ורק גורם לו סבל, שכן עיקר ראש נזק זה הוא התחשבות באשת התובע.
ו. ב"כ הנתבעת טען בסיכומיו כי יש להניח שבגיל 60יחדל התובע מלקיים יחסי מין, אולם אין לפנינו כל ראייה מה ממוצע יחסי המין של בני זוג בגילים השונים.
ז. לא ידוע לנו אם במהלך השנים לא תמצא דרך פשוטה וזולה יותר לגרימת זיקפה (וכבר קראתי על כך בעיתון - אם כי, כמובן, לא ניתן להסתמך על הכתוב בעיתון בשלב זה).
ח. כהערת אגב, יש לציין כי גם קודם לתאונה סבל התובע מאימפוטנציה מסוימת.
ט. לאור האמור אני קובעת כי הנתבעת תפצה את התובע בסכום של 100ש"ח לזריקה, ל- 5זריקות בממוצע לחודש, מיום נישואיו ועד גיל 60, ול- 3זריקות בממוצע לחודש מגיל 60ועד גיל 73- גיל תוחלת חייו של התובע.
תרופות:
.45הנתבעת תחזיר לתובע הוצאות בגין תרופות הנוגעות לתחומי נכותו בגין
התאונה, עליהן יש לו קבלות, וכן תפצה אותו בסכום גלובלי של 000, 25ש"ח נכון
להיום - לגבי תרופות בעתיד.
הקטנת הנזק:
.46הנתבעת טוענת כי היה על התובע להקטין נזקו בכך שבתביעתו למוסד לביטוח לאומי - היה עליו לדווח למוסד לביטוח לאומי את העובדות הנכונות, לאמור - כי נפגע בהיותו בדרכו מביתו לעבודה, והיה עליו לדבוק בגרסה זו לאורך כל הדרך שכן היא הגרסה הנכונה.
.47אין מחלוקת כי התובע הגיש תביעה למל"ל, אולם תביעתו נדחתה בנימוק
שהתאונה ארעה בדרכו לסידורים פרטיים ולא בדרך לעבודה, וזאת נוכח דברי התובע
עצמו למוסד לביטוח לאומי.
.48התובע ערער על קביעה זו לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים - אולם
תביעתו נדחתה, ועל כן אין התובע זכאי עוד לקבל גמלה מן המוסד לביטוח לאומי.
.49ב"כ הנתבעת טוען כי התובע הגיש תביעתו למוסד לביטוח לאומי ביודעו שהיה בדרכו מביתו לעבודה וכך אף טען בתביעתו, אולם אחר-כך שינה טעמו וסיפר כי בדרכו מביתו לעבודה היה אמור לנסוע לדודו כדי לייתן לו הזמנה לחתונה, ובכך גרם לדחיית תביעתו למוסד לביטוח לאומי. בעשותו כן, נהג התובע בחוסר תום לב ועל כן יש לנכות מהפיצוי המגיע לו מהנתבעת את קצבאות המוסד לביטוח לאומי שהיה עשוי לקבל אילו נהג בתום לב.
.50בית משפט זה איננו ערכאת ערעור על המוסד לביטוח לאומי או על בית הדין לעבודה - ועל כן אין בידי לקבוע שהתובע היה בדרכו לעבודה, כאשר בית הדין לעבודה קבע אחרת.
.51יתכן שהתובע שיקר למוסד לביטוח לאומי ולבית הדין לעבודה, אולם יהא זה בלתי אפשרי במסגרת תביעה זו - לשנות את קביעת המוסד לביטוח לאומי ובית הדין לעבודה, שהתאונה ארעה שלא בדרך לעבודה.
.52מכל מקום - התובע פנה בתביעה למוסד לביטוח לאומי וערער לבית הדין
לעבודה, ותביעתו להכיר בו כנפגע בתאונת עבודה - נדחתה, ושוב אין כל דרך לשנות
את העובדה שהתובע לא יזכה לקצבת נפגע בעבודה מטעם המוסד לביטוח לאומי.
.53מטעם זה גם לא יוכל המוסד לביטוח לאומי לחזור על הנתבעת ולתבוע שיפוי בגין קצבה שהמוסד לביטוח לאומי לא שילם ולא אמור לשלם בעתיד לתובע.
.54ניכוי רעיוני של קצבאות המוסד לביטוח לאומי יש לעשות מקום שיש חשש שהתובע יקבל כספים הן מהמוסד לביטוח לאומי והן מחברת הביטוח, ויש סיכון שמא המוסד לביטוח לאומי יתבע שיפוי מחברת הביטוח - וזו תידרש לשלם פעמיים בעבור אותו נזק.
במקרה שלפנינו - חשש כזה אינו קיים, כאמור.
.55ב"כ הנתבעת טען בפנינו כי יש הסדר בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח, ולפי הסדר זה על חברת הביטוח לשפות את המוסד לביטוח לאומי בסכום נמוך מזה שחברת הביטוח אמורה לשלם לנפגע שאינו מקבל קצבאות מהמוסד לביטוח לאומי.
דא עקא, הסדר כתוב כזה לא הוצג בפני בית המשפט, ומובן כי בהעדרו אין בית המשפט יכול להתייחס להסדר בלתי ידוע לו, אינו יכול לבחון אם אכן נגרם נזק לחברת הביטוח - ומה גובה הנזק, כדי לנכות הפרש זה בניכוי רעיוני (דבר שאולי ניתן היה לעשות אילו הובאה ראייה על נזק זה בפני בית המשפט).
.56בנסיבות אלו - אין באפשרותי להורות על ניכוי, או אפילו על עיכוב, של
התשלום הרעיוני של קצבאות המוסד לביטוח לאומי, או חלקן.
תשלומים תכופים:
.57מסך כל הפיצויים שפסקתי לתובע - ינוכו התשלומים התכופים, כשהם מהוונים מיום תשלומם לתובע ועד יום תשלום הפיצויים שנפסקו לו בפסק דין זה.
שכר טרחת עורך דין:
.58הנתבעת תשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בשיעור % 13מן הפיצויים שנפסקו
לו בפסק דין זה, למעט מן התשלום בגין האשפוזים והטיפול הרפואי בבתי החולים,
ולמעט מן התשלומים התכופים ששולמו לתובע לפני הגשת התביעה - אם שולמו.
הוצאות:
.59הואיל ולא ראיתי להסתמך כלל על חוות הדעת של משה קצין ושל תרצה אילן, שכן אינן רלבנטיות לעניינינו - ישא התובע עצמו בהוצאות חוות הדעת ועדויות עדים אלה.
ריבית והצמדה:

.60הסכומים שפסקתי לתובע יישאו ריבית והצמדה כדין מן היום לגביהם נקבע כל סכום ועד יום התשלום בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון