חזרה מהודיה בנהיגה בשכרות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חזרה מהודיה בנהיגה בשכרות:

א. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (השופט בן-יוסף) מיום 31.3.11 בתיק עפ"ת 31104-03-11, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב (השופטת פראג לבוא) בתת"ע 23085-09 מיום 8.2.11. הבקשה עניינה שני מקרים בגינם הורשע המבקש בנהיגה בשכרות, ובקשתו לחזור בו מהודייתו באחד מהם.

רקע והליכים

ב. ביום 29.1.09 נעצר רכבו של המבקש, ולאחר שנתבקש לבצע בדיקת נשיפה נמצא כי הוא נוהג בשכרות; ריכוז האלכוהול עמד על 335 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. התיק (להלן התיק הראשון) נקבע להקראת כתב האישום ביום 12.3.09, אולם בשל בקשות דחיה שונות מטעם בא כוחו של המבקש, הדיון הראשון נערך ביום 3.12.09. לדיון הופיע עו"ד יחיא מאמון בשמו של בא כוח המבקש דאז עו"ד בדר ומסר, כי הם שוקלים לבקש לאחד את התיק עם תיק נוסף שמספרו 39540510 (להלן התיק השני), ולשם כך ביקשו דחיה נוספת. ביום 22.2.10 התיצב המבקש לבדו והודה בביצוע העבירה, וכן הודיע כי הוא מבקש לצרף את התיק השני. ביום 8.2.11 הורשע המבקש על פי הודאתו בנהיגה בשכרות בשני התיקים (יש לציין, כי השתלשלות העניינים נלמדת אך מהכרעת הדין, שכן לא צורפו לבקשה מסמכים רלבנטיים נוספים).

ג. באותו יום בו ניתנה הכרעת הדין דחה בית המשפט את עתירת המבקש שהועלתה במעמד הדיון לחזור בו מהודייתו בתיק הראשון. כידוע, חזרתו של נאשם מהודיה תיעשה בהתאם להוראות סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, וזאת רק "אם הרשה זאת בית המשפט מנימוקים מיוחדים שיירשמו". הלכה היא, כי "היתר כאמור יינתן בנסיבות חריגות, בהתקיים פסול בהודיה עקב פגם ברצונו החופשי ובהבנתו של הנאשם את משמעות הודייתו או אם ההודיה הושגה שלא כדין באופן המצדיק פסילתה" (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577, 621 – השופטת, כתארה אז, ביניש).

ד. בית המשפט נימק את החלטתו שלא לאפשר את החזרה מההודיה, בכך שלאחר המועד שבו הודה המבקש בביצוע העבירה, התקיימו שתי ישיבות בהן לא ביקש המבקש לחזור בו מהודייתו. בראשונה, שהתקיימה ביום 15.4.10, הודיע בא כוחו של המבקש כי הוא מעוניין לצרף את התיק השני, לאחר שהמבקש יודה בו. בשניה, שהתקיימה ביום 13.7.10, הודיע עו"ד מסרי, מטעם עו"ד בדר, כי המבקש הודה בתיק השני אולם התיקים טרם צורפו. באותו היום קבע בית המשפט, כי "במידה והתיק לא יצורף, יורשע הנאשם וייגזר הדין ביום הזה". בית המשפט קבע, כי כיוון שהמבקש הודה באשמתו בעצמו, וכיון שהיה מיוצג בישיבות שנערכו לאחר היום בו הודה באשמה, ובישיבות הללו לא ביקש לחזור בו מהודייתו אף שהובהר לו כי הוא עתיד להיות מורשע, אין פגם בהודייתו ואין לקבל את חזרתו ממנה. כן נקבע, כי טענת המבקש לפיה מבקש הוא לחזור בו מהודייתו כיון שבאת כוח המשיבה אינה מוסמכת להגיע עימו להסדר, היא טענה שאין לקבלה.

ה. לאחר שנדחתה בקשת החזרה מההודיה, הורשע המבקש כאמור בנהיגה בשכרות בתיק הראשון. בהמשך לכך, ובטרם ניתן גזר הדין, התקבלה בקשתו לצרף את התיק השני, הנזכר מעלה, והמבקש הורשע גם בו על פי הודייתו שניתנה באותו היום. לפי עובדות התיק השני, נעצר רכבו של המבקש ביום 19.3.10, ונמצא בגופו ריכוז של 340 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אויר נשוף. בית המשפט גזר על המבקש מאסר על תנאי למשך 8 חודשים, פסילה בפועל למשך 4 שנים, פסילה על תנאי למשך חצי שנה וקנס בגובה 4,000 ₪. בגזר דינו, התייחס בית המשפט להרשעה קודמת של המבקש בנהיגה בשכרות, וכן לכך שצבר לחובתו 15 עבירות תעבורה שונות וכן עבירות אלימות, רכוש וסמים בגינן ריצה תקופות מאסר ממושכות. בית המשפט הדגיש, כי העונש שנגזר על המבקש הוא עונש מקל, שכן העונש ההולם למי שנהג בשכרות פעם אחר פעם הוא מאסר בפועל.

ו. המבקש עירער לבית המשפט המחוזי על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה, בעיקר על ההחלטה שלא לקבל את חזרתו מן ההודיה בתיק הראשון. בית המשפט נתן דעתו לכך שהמבקש ביקש לדחות את הישיבות בתיק במשך כשנה טרם הודה במיוחס לו, ושאף ציין בישיבה מיום 3.12.09, כי הוא שוקל לאחד את התיק הראשון עם התיק השני. כן נתן בית המשפט דעתו לכך שהתקיימו שתי ישיבות נוספות לאחר שהודה המבקש בביצוע העבירה, אשר גם בהן הודיע המבקש על כונתו לאחד את התיקים, הכל כאמור מעלה. בית המשפט הטעים, כי אכן עולה קושי מסוים מכך שבישיבה הקונקרטית בה הודה המבקש בביצוע העבירה לא היה מיוצג על-ידי עורך-דין; עם זאת, העובדה שבשתי הישיבות שהתקיימו לאחר מכן לא ביקש לחזור בו מהודייתו, מלמדת כי לא נפל פגם בהודיה המצדיק את החזרה ממנה, ועל כן לא נפל פגם בהחלטת בית המשפט לתעבורה. אשר לעונש קבע בית המשפט, כי העונש שהושת על המערער הוא עונש הפסילה המינימלי לשתי עבירות נהיגה בשכרות ועל כן אין להתערב בו, במיוחד נוכח עברו התעבורתי והפלילי המכביד.

הבקשה

ז. בבקשה נטען, פעם נוספת, כי המבקש מעולם לא הודה בתיק הראשון ולא התכוון להודות בו, וכי שגה בית המשפט בכך שלא הסביר לו את השלכות הודייתו כשבא כוחו לא היה נוכח באותה ישיבה בה ניתנה ההודאה. כן נטען, כי ההצעה לאחד את התיקים היתה של בית המשפט, ועורך הדין שהופיע במקום בא כוחו דאז לא ידע על קיומו של התיק השני. לחלופין נטען באשר לרכיב העונש, כי גם אם מדובר בתקופת הפסילה המינימלית מאפשר החוק לקבוע שחלקה יהיה על תנאי; נוכח נסיבותיו האישיות הקשות של המבקש, החי עם אמו החולנית וזקוק לרשיון הנהיגה לשם הסעתה במקרה הצורך לטיפול רפואי דחוף, יש להפחית את עונשו כך שעונש הפסילה בפועל יהיה שנה אחת ובנוסף 3 שנות פסילה על תנאי.

דיון והכרעה

ח. לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא, כי בקשת רשות ערעור תישקל אך במקרים בעלי חשיבות משפטית או ציבורית, החורגים מעניינם הקונקרטי של הצדדים (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 2852/09 ליבוביץ נ' מדינת ישראל ). מקרה זה אינו בא בגדרם של אלה.

ט. אף לגופם של דברים סבורני, כי אין מקום להתערב בקביעותיהן של הערכאות הקודמות, לפיהן אין לקבל את חזרתו של המבקש מהודייתו. חזרה מהודיה אינה עניין של מה בכך. והנה, מאז החל ההליך ועד להכרעת הדין היה המבקש מיוצג. אמנם, לישיבה ביום 22.2.10 בה הודה בביצוע העבירה הגיע ללא בא כוחו דבר שבית המשפט המחוזי נדרש אליו; אולם בשתי הישיבות שנערכו עובר למתן הכרעת הדין, הופיעו עורכי דין מטעם בא כוחו דאז ומסרו תחילה כי המבקש עומד להודות בתיק השני ולאחר מכן כי הודה בו, והתיקים עתידים להיות מצורפים. ולפתע, בפתח הישיבה שנערכה ביום 8.2.11, משנוכח עורך דין נוסף מטעם עו"ד בדר כי המשיבה איננה מוכנה להסדר טיעון, ביקש "את חסדי בית המשפט" וכי תינתן אפשרות למבקש לחזור בו מהודייתו (פרוטוקול הדיון מיום 8.2.11). כפי שקבע בית משפט השלום ניכר, כי בקשתו של המבקש לחזור מהודייתו ניתנה אך נוכח הבנתו שהמשיבה אינה מוכנה לבוא עמו בהסדר טיעון; בכך אין כדי לאפשר חזרה מהודיה. כבר נזדמן לי לציין לעניין זה כך:
"הדגש המרכזי בכגון דא מושם בראש וראשונה על שאלת רצונו החופשי של הנאשם בשעת ההודיה, ומידת הבנתו את משמעות החלטתו. ברי כי ההליך הפלילי אינו 'תכנית כבקשתך' ואין לאפשר לנאשם לתעתע בבתי המשפט (ובתביעה)" (ע"פ 10478/09 פלוני נ' מדינת ישראל ).

והדברים הולמים את ענייננו. גם לאחר מכן היה המבקש מיוצג.

י. נוסף על כך, הטענות שהועלו בבקשה אינן מתיישבות זו עם זו: מחד גיסא נטען (פסקה 16), כי המבקש מעולם לא הודה בביצוע העבירות. מאידך גיסא נטען (פסקה 17), כי הודייתו לא ניתנה מרצונו החופשי. אין מקום בכגון דא לגירסאות חלופיות - ומה על בית המשפט לבחור בין השתיים, כל עיקר? כן נטען בבקשה, כי המבקש ובא כוחו כלל לא הציעו לצרף את התיק השני אלא היה זה בית המשפט שהציע זאת; אולם, אין ראשית הסבר לכך שבהכרעת הדין פירט בית המשפט לתעבורה את שלל הפעמים בהן היה זה בא כוחו דאז של המבקש (או מי מטעמו) שביקש לדחות את הדיון בשל הניסיון לאחד את התיקים. על כן, בבחינת מכלול הטענות המועלות בבקשה לא הובאו טעמים מיוחדים שיש בהם ממש המצדיקים חזרה מהודיה לפי סעיף 153(א) לחוק סדר הדין הפלילי.

יא. גם בגזר הדין אין מקום להתערבות. חרף עברו התעבורתי והפלילי המכביד של המבקש, נמנע בית המשפט לתעבורה מהטלת עונש של מאסר בפועל, ובכך הלך כברת דרך משמעותית לקראתו. למבקש מועדות בתחום השכרות, שעל סכנתה לבאי הכביש ברכב וברגל אין צורך להכביר מלים, אחריותנו משמעה כי בכגון דא יורחק הנוהג בשכרות מן ההגה, וכרצון המחוקק לתקופה משמעותית, וייפטרו באי הכביש מעונשו. מכאן, שהעונש שהושת על המבקש אינו חורג ממתחם הענישה המקובל במידה המצדיקה את התערבותנו בגלגול שלישי (רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל ; רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה ).

יב. איני נעתר איפוא לבקשה.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נוהל בדיקת שכרות

  2. סירוב לבדיקת שתן

  3. בדיקת כיול לינשוף

  4. כיול מכשיר הינשוף

  5. הכשלת בדיקת ינשוף

  6. הוכחת נהיגה בשכרות

  7. סירוב לבדיקת ינשוף

  8. אי הסכמה לבדיקת שכרות

  9. כישלון בבדיקת מאפיינים

  10. בדיקת שכרות על ידי מתנדב

  11. הרשעה על סמך בדיקת ינשוף

  12. זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות

  13. חזרה מהודיה בנהיגה בשכרות

  14. הקלה בעונש על נהיגה בשכרות

  15. דוגמא לזיכוי מנהיגה בשכרות

  16. בדיקת מאפיינים על ידי מתנדב

  17. נהיגה בשכרות בדיקת ינשוף 335

  18. נהיגה בשכרות תאונת פגע וברח

  19. זיכוי על סירוב לבדיקת שכרות

  20. נהיגה בשכרות בדיקת מאפיינים

  21. זיכוי בגלל כיול מכשיר הינשוף

  22. עונש מינימום על נהיגה בשכרות

  23. נהיגה תחת השפעת מריחואנה רפואית

  24. בדיקת מאפיינים לאחר בדיקת ינשוף

  25. ערעור על גזר דין נהיגה בשכרות שהתקבל

  26. ערעור על עונש קל מדי על נהיגה בשכרות

  27. הרשעה בנהיגה בשכרות על סמך בדיקת מאפיינים בלבד

  28. עבירת נהיגה בשכרות לפי סעיף 62 (3) לפקודת התעבורה

  29. הודה כי שתה אלכוהול לפני נסיעתו, אך הכחיש נהיגה ברכב

  30. כתב אישום על נהיגה בשכרות לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה

  31. ערעור על פסק דין בית משפט תעבורה בעבירות "נהיגה בשכרות"

  32. האם תאונת דרכים בשכרות היא ''תאונה במתכוון'' לפי החוק ?

  33. נהיגה בשכרות - דגימת אוויר נשוף בריכוז אלכוהול של 515 מק"ג

  34. בדיקת הינשוף שנערכה הראתה ריכוז של 750 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אויר נשוף

  35. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון