הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

המומחה הרפואי בתחום האורטופדי בדק את התובע ביום 3/6/99 ובחוות הדעת שניתנה על ידו ביום 2/1/2000 קבע את נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה בשיעור של 30% בגין "הגבלה קשה בתנועת הגב" לפי סעיף 37(7)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי.


 קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים:

1. התובע יליד 1/6/1952, נפגע בתאונת דרכים שארעה ביום 27/2/97 (להלן:נ "התאונה"), בעת שנסע ברכב הנהוג בידי הנתבע מס' 1 ואשר השימוש בו בוטח על ידי נתבעות מס' 2 ו-3 (להלן:ב "הנתבעות").
 
הנתבעות מודות בחבותן לפצות את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה.
 
המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת נכותו של התובע וגובה הפיצוי המגיע לו בנסיבות המקרה.
 
2. לשם קביעת נכותו הרפואית של התובע מיניתי את ד"ר יעה כמומחה בתחום האורטופדי (להלן:ו "ד"ר גורדין" או "המומחה").
דיון
3. מטעם התובעת העידה היא עצמה.
 
מטעם הנתבעות העידו שי שטיינברג וגיל רוזנטל – חוקרים פרטיים.
 
כן נחקר המומחה על חוות דעתו.
 
נכותו של התובע
4. ד"ר גורדין בדק את התובע ביום 3/6/99 ובחוות הדעת שניתנה על ידו ביום 2/1/2000 קבע את נכותו של התובע כתוצאה מהתאונה בשיעור של 30% בגין "הגבלה קשה בתנועת הגב" לפי סעיף 37(7)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז-1956 (להלן:נ "תקנות המל"ל).
 
במהלך חקירתו של המומחה הוצג בפניו סרט וידאו שהוסרט סמוך לפני הדיון שהתקיים ביום 24/6/2001, בו נצפה התובע במהלך עבודתו כנהג מונית.
 
משהביע המומחה דעתו כי מן הראוי שהתובע ישוב וייבדק, לאור חלוף הזמן והתרשמות המומחה מן הקלטת, נעתרתי לבקשת ב"כ הנתבעים ואמנם הוריתי על בדיקה חוזרת של התובע.
 
המומחה אכן שב ובדק את התובע ביום 9/7/2001 ונתן חוות דעת רפואית משלימה, כאשר הפעם העריך את נכותו הצמיתה של התובע בעקבות התאונה, בשיעור של20% בגין "הגבלה בינונית בתנועות עמוד השדרה המותני" לפי תקנה 37(7)(ב) לתקנות המל"ל.
 
במענה לשאלות הבהרה שהופנו למומחה על ידי הנתבעות, ציין "כי בהחלט ייתכנו תנודות לטובה ולרעה של מצב הגב", כפי שגם הבהיר במהלך חקירתו שקדמה לבדיקה החוזרת (עמ' 38, שורות 1-3).
 
תנודות אלה יש בהן משום הסבר לכך שבבדיקתו הראשונה מצא המומחה הגבלה קשה בתנועות הגב ואילו בבדיקה שנערכה כעבור שנתיים מצא הגבלה בינונית בתנועות.
 
5. לטענת הנתבעות, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין הגבלות בתנועה שהמומחה מצא בגבו של התובע לבין אירוע התאונה, שכן המומחה קשר בין התאונה לבין מצב הגב אך בשל דבריו של התובע שטען כי החל לסבול בגבו זמן קצר לאחר התאונה.
 
בתעודת חדר מיון, אליו פנה התובע מיד לאחר התאונה, אין כל אזכור של פגיעה בגב, אלא של פגיעה מסוג "צליפת שוט". הוא הדין, לטענת הנתבעות, גם במסמכים הרפואיים מהתקופה הסמוכה לאחר התאונה.
 
כן נתברר, כי התובע ביצע בדיקת MRI לגב התחתון זמן קצר לפני התאונה וניתן להניח, לטענת הנתבעות, כי לא בכדי נערכה לתובע בדיקה כאמור, אלא משום שסבל מכאבי גב עובר לארוע התאונה.
 
עוד טוענות הנתבעות, כי בניגוד לקביעתו של המומחה, הוכח כי אין לתובע כל הגבלה של ממש בתנועה בגב, כפי שנצפה בקלטת, מה גם שהמומחה לא מצא כל ממצא חבלתי אובייקטיבי שיש בו כדי להסביר את ההגבלה בגב בתחתון הנטענת על ידי התובע.
 
6. אינני סבורה כי יש ממש בטענות הנתבעות, כפי שהובאו בתמצית לעיל, ודעתי היא, לאור התרשמותי מחוות דעת המומחה וחקירתו בפני, כי יש לאמץ את חוות דעתו של המומחה בדבר קיומו של קשר סיבתי בין ארוע התאונה לבין הנכות הרפואית הצמיתה שקבע שקיימת לתובע בגין הגבלה בינונית של התנועות בגב התחתון בשיעור של 20%, כאמור בחוות הדעת המשלימה.
 
אמנם בתעודת חדר מיון אין התייחסות לפגיעה בגב, ואולם המומחה הסביר, והסברו מקובל עלי, כי פעמים רבות, בתאונות בהן סובל הנפגע מחבלה מסוג "צליפת שוט", קורה שכאבי הגב לא מופיעים מיד אלא זמן קצר לאחר התאונה.
 
לדברי התובע, אשר היו אמונים על המומחה וגם אני איני רואה מקום לפקפק בהם, החל התובע לסבול מכאבי גב עם קרינה לרגל שמאל כבר למחרת התאונה.
 
בתיעוד הרפואי שהוצג בפני בית משפט נמצא, כי כבר כשלושה שבועות לאחר התאונה, במסמך מיום 18/3/97 (נספח ג' לתצהיר התובע), יש רישום בדבר פגיעה בעמוד שדרה מותני של התובע בעקבות התאונה והפניית התובע לבדיקת C.T על ידי הרופא המטפל.
 
במסמכים מאוחרים יותר יש עדות לכך שהתובע הופנה גם לבדיקת EMG וטופל במרפאת גב בבית החולים ע"ש שיבא, באמצעות זריקות אפידורליות ופיזיוטרפיה, וכן במרפאת כאב (נספחים ד'-י"ד לתצהירו).
 
מאידך גיסא, אין כל תיעוד רפואי מלפני התאונה המצביע על כאבים או הגבלת תנועות בגב התחתון וכפי שהעיד המומחה, ניתן היה לצפות כי תיעוד כזה יהיה בנמצא לו אמנם סבל התובע מכאבי גב והגבלה בתנועות בעבר.
 
העובדה שלתובע בוצעה בדיקת MRI של עמוד שדרה מותני זמן מועט לפני ארוע התאונה, אין לזקוף "לחובתו", משלא הוצג בפני המומחה וגם לא בפני בית המשפט חומר רפואי כלשהו שיש בו משום הסבר לביצוע הבדיקה כאמור, אשר בכל מקרה נמצאה תקינה.
 
יצויין אגב כך, שבבדיקת MRI שבוצעה לתובע לאחר התאונה, נמצאו שלושה בלטי דיסק מזעריים (עמ' 42 שורות 4-15).
 
7. הן בחוות הדעת הראשונה והן בחוות הדעת המשלימה, קבע המומחה כי מצא אצל התובע הגבלה אמיתית בתנועות עמוד השדרה המותני – הגם שחל שיפור בין הבדיקה הראשונה לבין הבדיקה המאוחרת, כעבור שנתיים – ואיני רואה כל סיבה לקבוע אחרת.
 
טענת הנתבעות כי צפייה בקלטת שהוקרנה באולם בית המשפט מעידה על כך שהתובע אינו סובל ממגבלות גב כלשהן, אין בה כל ממש. כפי שעולה מעדותו של החוקר הפרטי, גיל רוזנטל, התיק והמזוודה של "התיירת בכיסוי" שהתובע נראה מרים, לא נשקלו כלל, משום מה, ומשכך אין מקום להתייחס "לבדיקה" זו (עמ' 48 שורה 18).
 
מאידך גיסא נראה התובע, שלא היה מודע לכך שמצלמים אותו, כשהוא חוגר חגורת גב מתחת לחולצה, כפי שאישר המומחה בחקירתו, תוך שהסביר כי זו נועדה להקל על כאבי הגב. מותר להניח שאלמלא סבל התובע מכאבי גב לא היה נזקק לחגורה.
 
לא נעלם מעיני כי לאחר שצפה בקלטת המליץ המומחה על עריכת בדיקה חוזרת לתובע, כדי לברר אם חל שיפור במצבו; אך עם זאת הדגיש המומחה וחזר והדגיש, כי צפיה בקלטת אינה יכולה ללמד על מידת ההגבלה בתנועות הגב של התובע וכי על כך יוכל ללמוד רק לאחר עריכת בדיקה קלינית חוזרת לתובע כפי שאמנם עשה (עמ' 44 לפרוטוקול, שורות 6-8, שורות 18-20).
במענה לשאלות הבהרה שהופנו אליו ציין המומחה, לאחר צפיה חוזרת בסרט, כי "באף אחד מרגעי הסרט לא נראה שהוא (התובע) ביצע תנועת כיפוף הטובה מ'הגבלה בינונית בתנועות הגב'", כפי שמצא אצל התובע לאחר הבדיקה החוזרת, תוך שציין בחוות הדעת המשלימה כי:ב "הרושם שלי הוא שהבדיקה מהימנה ומשקפת הגבלות אמיתיות בתנועה".
 
נוכח כל האמור לעיל, אני קובעת כי נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה הינה בשיעור 20% בגין הגבלה בינונית בתנועות עמוד השדרה המותני.
 
8. עם זאת, סבורתני כי נכותו התפקודית של התובע כתוצאה מהתאונה נמוכה מכך, וכי מן הראוי להעמידה, להערכתי, בכמחצית הנכות הרפואית, קרי:ו בשיעור של 10%, מהטעמים שיפורטו בתמצית להלן.
 
התובע הינו נהג מונית בעיסוקו.
 
מתברר כי בתאונה קודמת שארעה לתובע, בחודש אפריל 1994, נפגע התובע בברך (להלן:נ "התאונה הקודמת").
 
בגין התאונה הקודמת, שהוכרה כתאונת עבודה, נקבעו לו 30% נכות לצמיתות במסגרת המוסד לביטוח לאומי ו-10% נכות על ידי מומחה רפואי מטעם בית המשפט (סעיף 12 לתצהיר התובע).
 
כן קבע המוסד לביטוח לאומי בקשר עם התאונה הקודמת, כי התובע אינו יכול לשוב ולעבוד כנהג מונית (עמ' 19 לפרוטוקול שורות 7-9), וכך גם העיד התובע בתצהירו שניתן כעדות ראשית במסגרת תביעה שהגיש לבית המשפט בקשר עם אותה תאונה (ראו:ב סעיף 21 לתצהיר נ/3).
מאז התאונה הקודמת לא עבד התובע ולדבריו, אף שלא הובאו לכך תימוכין, במועד התאונה נשוא הדיון נמצא התובע במהלך שיקום והכשרה מקצועית במסגרת המוסד לביטוח לאומי (סעיף 12 לתצהיר).
 
את פרנסתו מוצא התובע בעיקר בהשכרת רשיונות שיש לו ל"מספר ציבורי", כאשר לא ברור מעדותו אם מדובר בשני מספרים (עמ' 16, שורות 25-26) או שלושה (עמ' 23, שורות 8-9).
 
לאחר התאונה הקודמת מכר התובע את המונית שהיתה בבעלותו ואילו בשנת 2000 רכש מונית חדשה מדגם מרצדס, בסיוע כספי של בני משפחתו, בנסיון לשוב לעבודתו כנהג מונית; אלא, שנאלץ למכרה כעבור שנה, לדבריו, מאחר שעקב מגבלותיו יכול היה לעבוד רק שעות מעטות, כך שהכנסתו כנהג מונית היתה מצומצמת – כפי שגם נתאשר בדו"ח המעקב שבוצע על ידי הנתבעות, דווקא, וצורף לתצהירו של החוקר שי שטיינברג – ואילו ההוצאות בגין אחזקת המונית היו גבוהות.
 
מכלל הראיות שהובאו בפני, לרבות הודאתו של התובע עצמו, עולה כי המניעה לנהיגה במונית נובעת, לפחות בעיקרה, מנכותו כתוצאה מהתאונה הקודמת. עובדה היא שמאז התאונה הקודמת, לא שב התובע לעבוד כנהג מונית בטרם קרות התאונה הנדונה, כעבור כ-3 שנים. עובדה היא גם שבתצהירו שניתן כעדות ראשית בתביעה המתנהלת בקשר עם התאונה הקודמת, נ/3 – תצהיר שניתן ביום 14/11/99, קרוב ל-3 שנים לאחר התאונה נשוא הדיון – קושר התובע את חוסר יכולתו לעבוד כנהג מונית אך ורק עם התאונה הקודמת.
 
בנסיבות אלה, הפגיעה בתפקודו של התובע, נראה שנובעת בעיקרה מהתאונה הקודמת ותיאוריית "הגולגולת הדקה" שמעלה התובע בסיכום טיעוניו אינה ישימה במקרה דנן.
במצב דברים זה, דעתי היא, כי נכון יהא להעריך את הנכות התפקודית של התובע לצורך חישוב הפיצוי המגיע לו בגין התאונה נשוא הדיון, בשיעור של 10%, כאמור לעיל.
 
הפסד השתכרות בעבר ובעתיד
9. כפי שכבר צויין, מאז התאונה בשנת 94' לא שב עוד התובע לעבודה סדירה כנהג מונית, למעט תקופה קצרה של כשנה בה עבד באופן חלקי.
 
הכנסותיו מאז שנת 94' נובעות בעיקרן מרכוש ולא מעבודה.
 
משכך, נראה כי הבסיס הראוי לחישוב הפסד שכרו הן בגין העבר והן בגין העתיד הוא השתכרותו מעבודתו כנהג מונית עובר לתאונה הקודמת.
 
בהתאם לשומת המס לשנת 94', ת/2, פוטנציאל ההשתכרות של התובע כשהוא משוערך להיום, בניכוי מס ובהפחתה של 10% בגין נכותו הצמיתה בגין התאונה הקודמת כפי שנקבעה על ידי מומחה בית המשפט שם, הינה כ-5,000 ₪ (ראו סעיף ה/2-ה/4 לסיכום טיעוני התובע).
 
לפיכך ועל בסיס 10% נכות, כשיעור נכותו התפקודית של התובע, אני מעריכה את הפסדי השכר שלו לעבר, החל מ-27/2/97, כדלקמן:ו
 
31,500 ₪ = 10% X 63 חודשים X 5,000 ₪.
 
לסכום זה תתווסף ריבית כדין מאמצע התקופה.
 
ואילו הפסדי השכר בגין העתיד:נ
 
75,235 ₪ = 5,000 ₪ X 10% X 150.47
 
עזרת הזולת בעבר ובעתיד
10. בראש נזק זה עותר התובע לפצותו בגין עזרת בני משפחה בעבר ועזרת הזולת בעתיד.
 
ככל שמדובר בעזרת בני משפחה, הלכה פסוקה היא, כי אין מקום לפסיקת פיצוי, ככל שמדובר בסיוע סביר אשר ניתן לצפות כי יוענק לנפגע על ידי בן משפחה.
 
לא הובאה בפני כל ראיה כי במקרה דנן נדרש התובע לסיוע מיוחד ומוגבר במהלך התקופה שלאחר פציעתו.
 
לאור טיבה והיקף נכותו של התובע, ספק בעיני אם בעתיק יזדקק התובע לעזרת הזולת בגינה.
 
עם זאת, על מנת שלא לקפח את התובע ובהתחשב בכך שמגבלתו עקב התאונה מצטרפת למגבלות קודמות, ראיתי לפסוק לתובע בראש נזק זה סכום גלובאלי של 15,000 ₪.
 
הוצאות נסיעה והוצאות רפואיות - עבר ועתיד
11. בגין העבר, עסקינן בנזק מיוחד הטעון הוכחה.
 
לא הובאה בפני כל ראיה על הוצאות נסיעה כלשהן שהוציא התובע בעבר.
 
הוא הדין ככל שמדובר בטיפולים רפואיים, עזרים רפואיים ותרופות, מה גם שהתובע העיד כי את מרבית התרופות שלטענתו הוא נזקק להן, אם לא את כולן, הוא מקבל חינם אין כסף "מקרובי משפחה שהם פרסונל", כלשונו, או מהרופאים (עמ' 22 שורות 15-25).
גם באשר לעתיד – לא הונחה תשתית ראייתית לכך שהתובע יזדקק להוצאות רפואיות או הוצאות נסיעה כתוצאה מהתאונה.
 
כאב וסבל
12. עבור ראש נזק זה מגיע לתובע פיצוי בגין נכות רפואית בשיעור 20%, משוערך להיום ובניכוי גיל בסכום של 29,407 ₪.
 
סוף דבר
13. סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע את הסכומים דלקמן:ב
 
א. הפסד השתכרות בעבר לתקופה שמיום 27/2/97
ועד מועד פסק הדין. :ו 31,500 ש"ח
 
לסכום זה תתווסף ריבית כדין מאמצע התקופה
ועד מועד פסק הדין.
 
ב. הפסד השתכרות בעתיד :נ 75,235 ש"ח
 
ג. עזרת הזולת :ב 15,000 ש"ח
 
ד. כאב וסבל :ו 29,407 ש"ח
 
כמו כן אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בשיעור 13% מן הסכומים שנפסקו לעיל, בתוספת מע"מ.
 
לסכומים אלה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון