תנאים להגשת תביעה נגד ערב מוגן

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנאים להגשת תביעה נגד ערב מוגן:

1. סעיף 27 לחוק הערבות תשכ"ז – 1967 קובע שני תנאים מצטברים טרם ניתן להגיש תובענה נגד ערב מוגן. הראשון – ניתן פסק דין נגד החייב. השני – יושב ראש ההוצאה לפועל אישר שעל מנת להיפרע מהחייב ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל. בתיק זה קבעה ראש ההוצאה לפועל שלא מוצו כל ההליכים כנגד החייב, בשל האופן בו ניהל הזוכה משא ומתן לפשרה עם הערב. קביעה זו עומדת לדיון בבקשה זו.

2. המבקש, הוא בנק מזרחי המאוחד, הינו הזוכה בתיק בו המשיבים הינם ערבים. ראש ההוצאה לפועל קבעה: "באשר לבקשה של הזוכה, להורות על מיצוי ההליכים, בקשה זו בשלב זה מוקדמת לנוכח רצונם של הערבים לשלם חלק מהחוב", והוסיפה: "אינני קוראת את פרק ב' לחוק הערבות כמחייב הגשת תביעה כנגד הערב המוכן לשלם על פי ערבותו. בכלל תשלום גם יש לקרוא: לשלם בהסדר הפשרה חלק מהערבות או החוב. אין במיצוי הליכים כדי למנוע מהזוכה לגבות את יתרת החוב מהחייב. מטרת ההליך רק להכשיר את התביעה כנגד הערבים". המשיבים תומכים בעמדת ראש ההוצאה לפועל לדרוש ניהול משא ומתן מהזוכה, ואילו הזוכה דוגל בזכות שלא לנהל משא ומתן. מה הדין המחייב?


אכן, תכלית סעיף 27 לחוק הערבות הינו להגן על הערב. חוק הערבות תוקן מספר פעמים בכדי להיטיב עם הערב ולקבוע מגבלות לאפשרות הנושה להיפרע מהערב (ע"א 7451/96 אביבה אברהם נ' בנק מסד בע"מ, דינים עליון, נה, 942). או, כדברי המחוקק (הצעת חוק 2072 התשנ"א – 1991, 331): "מטרת התיקון היא להגן על הערב היחיד מפני פגיעה בלתי סבירה בו כתוצאה מחתימת ערבות ומפני ערבות בלתי מוגבלת". כב' השופט ג'ובראן הבהיר כי התיקון בא על רקע "התופעה החמורה, שהתפתחה בשנים האחרונות, של פגיעה קשה בערבים החותמים על ערבות לעמיתים לעבודה, לילדים או לבני משפחותיהם" (בר"ע (חיפה) 1684/98 בנק כרמל למשכנתאות נ' טאפש סאקר – תק-מח 99 (3), 1237).נ

בחינת תכלית החוק מהווה כלי עזר להבנתו. ברם, עצם זיהוי הצד שהמחוקק התכוון להיטיב עימו אינו מלמד על העדר הכרה בזכויות הלגיטימיות של הצד המתחרה, הנובעות מהדין הכללי.ב

החוק העניק סמכות לראש ההוצאה לפועל לבחון את סוגיית מיצוי ההליכים. ולא בכדי. הוא הגורם המוסמך להפעיל שיקול דעתו בנדון שכן עסקינן בתחום הנמצא בשטח שלו. נסיונו ומיומנותו מעניקים לראש ההוצאה לפועל יתרון להחליט אם ההליכים בלשכתו מוצו, אם לאו. קביעה כי ההליכים לא מוצו תמנע אפשרות של הגשת תובענה נגד ערב אפילו אם ניתן פסק דין נגד החייב. לא די שהזוכה ישיג פסק דין מהחייב, עליו להיכבד ולהתאמץ על מנת להיפרע ממנו. החייב, כשמו כן הוא - הוא אשר אמור לשלם את החוב. רק אם לא ניתן לגבות את החוב ממנו ניתן לפנות לבימ"ש בתביעה נגד ערב מוגן.

נראה כי בהליך זה ראש ההוצאה לפועל רצתה להעניק לערב המוגן הגנה נוספת. נקבע מעין פיקוח מחייב על הליכי משא ומתן, לא בין הזוכה והחייב אלא בין הזוכה והערב. ודוק. אינני פוסל את ניסיונה של ראש ההוצאה לפועל להביא את הערב והזוכה לפשרה. ההפך הוא הנכון. פשרה יפה היא במשפט כמו גם בלשכת ההוצאה לפועל. אך, קיים פער בין נסיון להביא את הצדדים לפשרה ובין קביעה שהעדר הסכמה לפשרה, או אפילו העדר מיצוי הליך הפשרה, יסגור את דלתות בית המשפט. קביעה כזו אינה מתיישבת לדעתי עם לשון החוק וכן יש בה לפגוע בזכויות הזוכה.

אבהיר דברי.

סעיף 27 (א)(2) לחוק הערבות קובע: "יושב ראש ההוצאה לפועל אישר... ננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל, לרבות הליכים למימוש משכנתא על דירת מגורים או למימוש משכון על זכויותיו בדירת מגורים והכל כשהם סבירים בנסיבות העניין".

עיננו הרואות כי מדובר ברשימה חלקית של הליכי הוצאה לפועל. אך נתון משותף להם הינו שמדובר בהליכים המוסדרים על ידי חוק ההוצאה לפועל ותקנותיו. יתרה מזו, על ראש ההוצאה לפועל לאשר שננקטו כל הליכי ההוצאה לפועל. אכן, על מנת לאשר מסקנה כזו על ראש ההוצאה לפועל להפעיל שיקול דעת, ברם אין בכך לגרוע מהעובדה שמדובר במתן אישור. ראש ההוצאה לפועל חייב לצפות על הליכי ההוצאה לפועל ולוודא שההליכים כנגד החייב מוצו. אין הדבר אומר שרשאי הוא לרדת לזירה ולדרוש משא ומתן עם הערב כתנאי למתן אישור.

יושם אל לב כי במקרה זה ראש ההוצאה לפועל לא בחנה אם ההליכים מוצו נגד החייב אלא בחנה את נכונות הזוכה להגיע לפשרה עם הערב. נראה כי מדובר בסוג של פטרנאליזם בו הערב המוגן מקבל הגנת יתר. ראש ההוצאה לפועל בתיק דנא הדגישה את החובה לנהל משא ומתן בתום לב על פי סעיף 12 לחוק החוזים (החלק הכללי) התשל"ג – 1973. אמת היא, משא ומתן חובה לנהל בתום לב. לא נגזר מכך כי בהליך ההוצאה לפועל חובה לנהל משא ומתן. צד רשאי לעמוד על תשלום החוב. כמובן, בהרבה מקרים, ואולי ברובם, טוב להגיע לפשרה. לכן ראש ההוצאה לפועל רשאי להציע או לקדם פשרה בין צדדים. ואולם, אם הזוכה עומד על זכויותיו כלפי הערב המוגן, בהתאם לדרישות הדין, אין לחסום אותו מלפנות לבית משפט עד שראש ההוצאה לפועל יחליט שלא רק שמוצו הליכי הוצאה לפועל כנגד החייב, אלא מוצו גם הליכי פשרה. הרי באיזו דרך אמור ראש ההוצאה לפועל לבחון מיצוי הליכי הפשרה? האם עליו לבחון מה האינטרס של הזוכה ובאיזו מידה על הזוכה להתפשר? אין בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל להשיב על שאלה זו. אין לשכוח כי מתן אישור על ידי ראש ההוצאה לפועל יאפשר לזוכה להגיש תביעה נגד הערב המוגן. הא ותו לא. קבלת עמדת ראש ההוצאה לפועל תעניק לו מעין כוח וטו על המשך ההליכים כל עוד הוא סבור שיש מקום לניסיון פשרה נוסף.

3. ככלל הפשרה אינה חלק מן הדין. מעניינת היא עמדת הרב יוסף סולובייצ'יק לפיה אחד מההבדלים בין המשפט הכללי לבין המשפט העברי הינו שעל פי האחרון הפשרה היא חלק בלתי נפרד מן הדין. לכן בנסיבות מסוימות רשאי הדין לחייב צד להסכים לפשרה (ראה הספר: Rabbi Abraham Besdin, Reflection of the Rav, pg. 54). שיטה משפטית כזו הינה אפשרית אבל מקנה שיקול דעת רחב ביותר לשופטיה. בשיטתנו חלה התפתחות מעניינת בשנים האחרונות. קיימים הליכי פשרה משני סוגים: האחד הינו הסכמת הצדדים להעביר את ההליך למסגרת שאינה בהכרח על פי הדין וכללי המשפט. דוגמאות לכך הן גישור, בוררות ופסק-דין על ידי פשרה (ראה סעיפים 79א – 79ד לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984). השני הינו הליכי חובה כגון מתן תגובה במסגרת המחלקה לניתוב תיקים. ברם, המעיין בתקנות בתי המשפט (מחלקה לניתוב תיקים) התשס"ב – 2002, יבחין כי מדובר בסמכות לפנות לבעלי הדין על מנת לבדוק מסלולים אלטרנטיבים לשמיעת ראיות והליכים, "במטרה לסייע לייעל את הטיפול בתובענות בשלב שמיעת ראיות" (ראה תקנה 3(4) ותקנה 4). אך שוב, אין סמכות לכפות פשרה על צד שאינו מעוניין בכך.

החוק לא הסמיך את ראש ההוצאה לפועל לבחון את נכונות הזוכה לנהל משא ומתן עם ערב. לא זו מטרת סעיף 27(א) לחוק הערבות. פרשנות כזו כאמור אינה עולה מלשון החוק ויש בה לפגוע בזכותו של זוכה לפתוח בהליך בבית המשפט נגד הערב.

4. לאחר עיון בתגובות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה זו כאילו ניתנה הרשות לערער, והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.ו

הערעור מתקבל.נ

החלטת ראש ההוצאה לפועל, לרבות ההוצאות שנפסקו, מבוטלת בזאת.

התיק יוחזר לראש ההוצאה לפועל על מנת לבחון את השאלה, שטרם נבחנה – מיצוי הליכי ההוצאה לפועל לפי סעיף 27(א)(2) לחוק הערבות. בהעדר דיון בפני בבקשה זו ולנוכח התוצאה אליה הגעתי אמנע מפסיקת הוצאות בערעור זה.ב







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי ערבות ?

  2. ערבות צולבת

  3. פטור ממתן ערבות

  4. ערבות אוואל לצ'ק

  5. ערבות אישית לצ'ק

  6. ערב מוגן ערב יחיד

  7. לווה נוסף - ערבות

  8. זכות החזרה של הערב

  9. סעיף 8 לחוק הערבות

  10. תביעה נגד ערב מוגן

  11. ערבות לחוזה שהוארך

  12. סעיף 6 לחוק הערבות

  13. חיוב לכבד כתב ערבות

  14. מה זה ערבות אוואל ?

  15. הוכחת חתימה על ערבות

  16. ערבות אישי חסרת תוקף

  17. תאונת אופנוע בכביש הערבה

  18. ערבות אדם עם ליקוי שכלי

  19. גובה ערבות לשחרור ממעצר

  20. ערבות במקרה של ביטול הסכם

  21. כתב ערבות שאינו מוגבל בזמן

  22. רשלנות בנק בניסוח כתב ערבות

  23. ערבות בע"פ לתשלום שכר עבודה

  24. אי ידיעה על שינוי תנאי ערבות

  25. חתימה על ערבות בבנק בלי להבין

  26. תנאים להגשת תביעה נגד ערב מוגן

  27. אחריות הבנק על טעות בכתב ערבות

  28. הבטחת תשלום סחורה - ערבות אישית

  29. דרישה מאדם לחתום על ערבות אישית

  30. העדר גילוי נאות בחתימה על ערבות

  31. ערבות אישית כתנאי לאספקת הסחורה

  32. טען כי הוטעה בעת שחתם על כתבי ערבות

  33. כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה לחובות חברה

  34. סעיף 15 לחוק הערבות - ביטול ערבות בהודעה בלבד

  35. החזר ערבות שהופקדה בקופת בית המשפט עקב דחיית ערעור

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון