אי ציות לתמרור תן זכות קדימה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי ציות לתמרור תן זכות קדימה:

אני מזכה הנאשם.

הנאשם הובא לדין בגין גרם תאונת דרכים כמפורט בכתב האישום.

העבירות המיוחסות לו הן:
1. אי ציות לתמרור ב-36 - עבירה על תקנה 64(ג) לתקנות התעבורה
וסעיף 38(2) לפקודת התעבורה
2. נהיגה בקלות ראש - עבירה על סעיפים 62(2) ו-38(2) לפקודת התעבורה

בישיבת המענה הודה סניגורו של הנאשם בעובדות 1,2 ו-3, וכפר בעובדות
4 ו-5.ו

להוכחת גרסתה הגישה ב"כ המאשימה הודעת נאשם, תרשים ותעודה רפואית והעידה מטעמה את מאור רעי.נ

עד זה העיד, כי נהג אופנוע 50 סמ"ק בר"ג לאורך רחוב נגבה מכוון רחוב ירדן לכוון רחוב הרוא"ה. מימינו ישנם רחובות קטנים ומאחד מהם החלה להכנס לתוך הצומת מכונית בפניה שמאלה.ב
נהג הרכב אמר כי לא ראה אותו. הוא עצמו ניסה לסטות שמאלה על מנת למנוע התנגשות אך בכל זאת התנגש ברכב בצידו השמאלי.ו
הוא הבחין ברכב בהיותו נוסע באמצע הנתיב הימני. היו הרבה מכוניות פזורות, לא היה פקק. הוא היה בתוך נתיב קצת שמאלה למרכז.נ
לאופנוע שלו נגרם נזק והוא עצמו נפגע בצוואר ובכתף.ב

בחקירה נגדית לסניגור השיב כי מסר הודעה במשטרה וכל האמור בה אמת.ו
אין הוא זוכר אם ברחוב נגבה יש קו מקווקב המפריד בין הנתיבים. אם במשטרה אמר כי ש נתיב אחד לכל כוון עם קו מקווקב, יכול להיות שזכרונו אז היה יותר טרי. הוא מעריך את המרחק עד לרמזור של נגבה הרוא"ה ממקום התאונה,
בכ - 70 מטרים. נכון שהיה פקק של מכוניות לפני הרמזור.נ
אם הוא אמר במשטרה כי היה פקק עד לרמזור - אז כך היה.ב
נכון שהוא עקף רכבים שעמדו בפקק, אך הוא חזר לנתיב שלו.ו
אם בהודעתו הראשונה במשטרה הוא לא אמר שלא חזר לנתיב - הרי לא שאלו אותו, אך הוא כן נשאל על כך בהודעתו השניה.
אין הוא זוכר אם הפגיעה עצמה הייתה שרכב הנאשם היה כבר ממש בכניסה לנתיב הנגדי. הוא מסמן במוצג ת/2, את המקום בו ארעה ההתנגשות.נ
כאשר הבחין ברכב , הוא לחץ על הברקס וסטה שמאלה , למרות זאת הוא התנגש ברכב. הרכב נכנס לצומת בצורה בלתי צפויה ולכן הוא לא הספיק לעצור.ב
הוא ידע כי בכוון הרכב האחר מוצב תמרור "תן זכות קדימה".ו
הוא מסר הודעה שניה במשטרה בחלוף חצי שנה מהודעתו הראשונה.נ
לבית המשפט הוגשו שתי הודעות העד כמוצגים.

מטעם ההגנה העיד הנאשם . אישר כל כל האמור בהודעתו במשטרה אמת וזו תמציתה:
הוא נהג ברכב ברחוב מיכאל והתקרב לצומת רחוב נגבה, בכוון נסיעתו תמרור
"תן זכות קדימה", הוא עצר לפני הצומת.ב
ברחוב הנגבה החוצה, היה פקק ארוך . הוא ביקש מנהג שלא יחסום את הצומת ויאפשר לו להכנס לצומת ואכן כך היה.ו
הוא התקדם באטיות לתוך הצומת והחל בפניה שמאלה . בשלב זה, הגיע רוכב קטנוע מצד שמאל, עקף את הרכב שעצר והיתה התנגשות קלה עם הטמבון הקדמי ימני שלו.נ
רוכב הקטנוע נפל, נראו עליו שפשופים קלים מתחת לברכיים, כן הוא ראה כי נשבר פלסטיק וידית בקטנוע. על רכבו אין סימני נזק.ב
הוא לא הבחין ברוכב הקטנוע לפני הפגיעה מאחר והרכב שאיפשר לו להכנס לצומת, הגביל את שדה הראייה.ו

בחקירה נגדית לתובעת השיב כי התמרור מוצב בתוך רחוב מיכאל והוא נעצר ליד התמרור. יש שדה ראייה ממקום זה. בנוסף לכך הוא עצר בכניסה למסלול השני
(היכן שהתנועה מגיעה מימין לשמאל).
הוא ביקש מהנהג שיאפשר לו להכנס לצומת עוד לפני שנכנס לצומת.
אין הוא יודע את סוג הרכב ממנו ביקש להכנס. הוא התקדם באיטיות לתוך הצומת. משמאלו, לא היה רווח בין המכוניות. היה פקק תנועה וכלי הרכב עמדו.
נכון שניתן לראות את התנועה דרך החלונות של כלי הרכב. לא היתה לו אפשרות לראות את רוכב הקטנוע משמאלו.

אין זה נכון כי הוא נכנס לצומת למרות שלא היה לו שדה ראייה.
בהגיעו לקו ההפרדה, הוא לא חשב שיבוא רכב במסלול הנגדי. הוא לא ציפה שיבוא אופנוע משמאל לכלי הרכב.

הוא ראה את השפשופים ברגליו של הרוכב ואת הנזקים שהיו באופנוע.
בחקירה חוזרת לסניגור השיב כי גלש באיטיות לצומת, עצר והסתכל ימינה ושמאלה. כשהחל בנסיעה, התאונה הייתה במסלול הנגדי.
הרוכב הגיע במהירות. הוא ציפה לתנועה מימין ולא מהמקום בו הגיע הרוכב.

לאחר ששמעתי העדים, בחנתי הופעתם , התרשמתי מדבריהם, עיינתי בראיות שהוגשו לי ובסיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי להחלטה שנוצר בליבי ספק באם הנאשם התרשל בדרך נהיגתו.

מחד, מגיעה לעד תביעה זכות הבכורה בצומת. שכן בכוון נסיעת הנאשם מוצב תמרור ב-36 המחייב מתן זכות קדימה לרכב המתקרב או הנכנס לצומת.

מאידך, בהודעתו של עד תביעה מספר 1, בסמוך לאירוע התאונה, הוא מוסר כי היה פקק בכוון נסיעתו וכי הוא עקף את הפקק עד לצומת, ושארעה ההתנגשות בינו לבין רכב הנאשם היה האחרון בסוף פנייתו שמאלה.

בבית משפט ובהודעתו שנמסרה בחלוף חצי שנה מהתאונה, הוא מוסר כי העקיפה של הפקק, היתה לפני הצומת, ולאחר מכן נסע בצד ימין רגיל.

סתירות אלה, יצרו ספק באשר למיקום האופנוע , עובר לתאונה, ואני מעדיפה את דבריו שנאמרו בהודעתו הראשונה ביום 12.12.01.

אם עד תביעה עקף את כל הפקק של התנועה עד לצומת, אז הנאשם לא היה צריך לצפות עקיפה זו,אף שייתכן כי היה עליו להבחין ברוכב, ולא להסתפק בכך שרכב מאפשר לו להשתלב בצומת. בנקודה זו שעד התביעה כלל לא נחקר על ידי ההגנה, אך אני מוכנה להניח שכך היה.
לאור הספקות הללו, בעיקר באשר למקום התאונה, ולאור העובדה כי בוצעה עקיפה של עד תביעה מספר 1 בכניסה לצומת, אני מעדיפה כי הנאשם יהנה מספק זה ויזוכה מאחריותו לתאונה.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. זיכוי מעבירת אי ציות לשוטר

  2. אי ציות לתמרור תן זכות קדימה

  3. אי ציות לתמרור ב-37 כתב אישום

  4. אי ציות להוראות שוטר להזיז רכב

  5. אי ציות לתמרור מספר 302 – לפי תקנה 64 (ד) לתקנות התעבורה

  6. כתב אישום על אי ציות לאות עצור שנתן שוטר במדים בניגוד לתקנה 23(א)(2)

  7. אי ציות לתמרור 815, שסומן על פני הכביש בניגוד לתקנה 22(א) לתקנות התעבורה

  8. אי ציות להוראות שוטר אשר הורה לעצור בניגוד לתקנה 23 (א)(1) לתקנות התעבורה

  9. אי ציות לתמרור 301 - אי מתן זכות קדימה לרכב אחר הנכנס לצומת או להתמזגות כביש

  10. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון