קיזוז בפשיטת רגל

בפסק הדין ע"א 41/68 כ"ב 2 19, 22 קבע ביהמ"ש העליון כדלקמן:
"קיזוז בפשיטת רגל משמש את המטרה למנוע אי צדק היכול להיגרם עקב פשיטת הרגל של אחד הצדדים. מקום שפלוני חייב לאלמוני 100 לירות ואלמוני חייב לפלוני אותו סכום, אך פלוני פושט את הרגל אין נאמנו של פלוני משלם לאלמוני אלא את הדיבידנד, ואילו אלמוני שלא פשט את הרגל חייב לשלם לנאמן את מלוא חובו".

בספרם של לוין וגרוניס מצויין כי הסדר הקיזוז בפשיטת רגל בא למנוע את אי הצדק שעלול להיגרם מכך שנאמן של פושט רגל ישלם לנושהו של פושט הרגל את סך הדיבידנד בלבד, ואילו הנושה עצמו יהיה חייב לשלם לנאמן את מלוא חובו. באותו עניין צויין בספרם של לוין וגרוניס כי "סעיף 74 מקנה, בתנאים מסויימים, זכות קיזוז אוטומטית כך שאלמוני לא ידרש לפרוע את חובו ולקבל כנגד זאת דיבידנד ככל נושה אחר, בגין החוב שפושט הרגל חב לו" וכן צויין כי הנושה או הנאמן אינם צריכים לנקוט צעד כלשהו כדי להפעיל את זכות הקיזוז. (ש. לוין א. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, 241).


קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הסדר קיזוז בפשיטת רגל:

מדובר בבקשת המנהל המיוחד להורות למשיבה 1 , "פסגות קופות גמל בע"מ" , להעביר לקופת הפש"ר את הכספים שנוכו ע"י המשיבה 1 מחשבון החייב אצלה לאחר מתן צו הכינוס.

החייב הגיש בקשה להורות למשיבה להשיב לקופת הכנ"ר כספים שעוקלו לאחר צו הכינוס. בתגובתו לבקשה ציין המנהל המיוחד כי מבירור שנערך על ידו, צבר החייב ב"קרן השתלמות פסגות כנרת" סך של 69,479 ₪, כאשר מתוך סכום זה העבירה המשיבה ללשכת ההוצל"פ בת"א סך של 35,671 ₪ עבור נושי החייב.

לטענת המנהל המיוחד, הובהר לו מן המשיבה שיתרת הסכום בסך 32,291 ₪ שנותרה בקופת המשיבה, נוכתה ביום 6.7.11 לטובת המשיבה, וזאת בגין הלוואה שנטל החייב מהמשיבה ביום 7.9.10. לשיטתו של המנהל המיוחד, יש להורות למשיבה להעביר לקופת הכנ"ר את יתרת הסכום האמורה שנותרה לאחר העברת הכספים ללשכת ההוצל"פ בסך 32,291 ₪, שכן ניכוי הסכום ע"י המשיבה נעשה שלא כדין.

טענות הצדדים
בתגובתה להודעת המנהל המיוחד, ציינה המשיבה, בין היתר, כי ביום 7.9.10 קיבל החייב מהמשיבה הלוואה בסך 32,000 ₪. לטענת המשיבה על הלוואה זו חלה תקנה 30 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 (להלן: "תקנות מס הכנסה"), הקובעת כי בכל מקרה שעמית מבקש למשוך מלוא הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, יראו כיתרה העומדת לזכותו בקופת הגמל, את היתרה בניכוי סכום ההלוואה שלקח. לאור זאת, טען ב"כ המשיבה, כי ניכוי סכום ההלוואה נעשה כדין ואין להעבירו לכנ"ר.

עוד טען ב"כ המשיבה, בין היתר, כי בהסכם ההלוואה מצוי תנאי המאפשר למשיבה לקזז מהסכום העומד אצלה לטובת החייב את סכום ההלוואה במקרה של הטלת עיקול על החשבון כפי שארע בפועל ביום 1.3.11, או במקרה של חדלות פירעון אליה נקלע החייב.

לדברי ב"כ המשיבה, פנה המנהל המיוחד בכתב למשיבה רק ביום 21.9.11, כחצי שנה מהמועד בו ננקטו הליכי הפש"ר נגד החייב, לצורך קבלת פרטים אודות חשבון החייב.

בתגובתו לתגובת המשיבה ציין המנהל המיוחד, בין היתר, כי מתוך מכתב המחזיקה המשיבה מיום 12.6.11 עולה כי ביום זה שחל ימים ספורים לפני מתן צו הכינוס, עמד סך יתרת הכספים בקרן ההשתלמות "פסגות כנרת" ע"ס 68,801 ₪ ומכאן שביום צו הכינוס, טרם נוכה סכום ההלוואה מחשבון החייב.

לטענת המנהל המיוחד, לאחר שבמועד מתן צו הכינוס טרם נוכה סכום ההלוואה מחשבון החייב בקרן, הרי שלפי הוראות סעיף 20 לפקודת פשט"ר, לא תוכל המשיבה להעביר לכיסה את הסכום האמור.

לדברי המנהל המיוחד, פרשנות המשיבה לתקנות 30 לתקנות מס הכנסה, מעניקה , באופן מוטעה ,למשיבה מעמד של נושה מובטח, בה בשעה שתכלית התקנה האמורה היתה לצורך חישוב סכומי המס שישלם נוטל ההלוואה ולא לצורך קביעת מעמד של נושה מובטח לקופת הגמל.

לשיטתו של המנהל המיוחד, לא יכולה תקנה 30 לגבור על סעיף 85 א' לפקודת פשט"ר הקובע כי הכספים בקופות גמל יועברו לידי הנאמן לאחר קבלת אישורו של ביהמ"ש.

לאחר ששמעתי את הצדדים אני קובע כדלקמן.

קיזוז ועכבון

סעיפים 74 (א) ו- (ב) לפקודת פשט"ר קובעים כדלקמן:

"(א) היו אשראי הדדי או חוב הדדי או עסקים הדדיים אחרים תלויים בין חייב שניתן עליו צו כינוס ובין הבא לתבוע חוב מכח הצו, ייערך לפיהם חשבון על המגיע מכל צד למשנהו, הסכום המגיע מצד אחד יקוזז כנגד המגיע מהצד האחר ויתרת החשבון, ולא יותר, ייתבע או ישולם, לפי העניין; הוראות סעיף זה לא יזכו אדם בקיזוז כנגד נכסי החייב אם בשעה שנתן אשראי לחייב ידע שהחייב עשה מעשה שאפשר היה להשתמש בו להגשת בקשת פשיטת רגל נגד החייב ביום שהוגשה בקשה שעל פיה הוכרז פושט רגל.

(ב) הקביעה מה הם העסקים הניתנים לקיזוז לפי סעיף זה תיעשה לפי מצבם ביום שבו ניתן צו הכינוס".


בפסק הדין ע"א 41/68 כ"ב 2 19, 22 קבע ביהמ"ש העליון כדלקמן:

"קיזוז בפשיטת רגל משמש את המטרה למנוע אי צדק היכול להיגרם עקב פשיטת הרגל של אחד הצדדים. מקום שפלוני חייב לאלמוני 100 לירות ואלמוני חייב לפלוני אותו סכום, אך פלוני פושט את הרגל אין נאמנו של פלוני משלם לאלמוני אלא את הדיבידנד, ואילו אלמוני שלא פשט את הרגל חייב לשלם לנאמן את מלוא חובו".

בספרם של לוין וגרוניס מצויין כי הסדר הקיזוז בפשיטת רגל בא למנוע את אי הצדק שעלול להיגרם מכך שנאמן של פושט רגל ישלם לנושהו של פושט הרגל את סך הדיבידנד בלבד, ואילו הנושה עצמו יהיה חייב לשלם לנאמן את מלוא חובו. באותו עניין צויין בספרם של לוין וגרוניס כי "סעיף 74 מקנה, בתנאים מסויימים, זכות קיזוז אוטומטית כך שאלמוני לא ידרש לפרוע את חובו ולקבל כנגד זאת דיבידנד ככל נושה אחר, בגין החוב שפושט הרגל חב לו" וכן צויין כי הנושה או הנאמן אינם צריכים לנקוט צעד כלשהו כדי להפעיל את זכות הקיזוז. (ש. לוין א. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שלישית, 241).

בעניינו מדובר במקרה קלאסי של חייב שהחזיק ביתרת זכות בחשבונו בקופת גמל ומנגד נטל אותו חייב הלוואה מקופת הגמל. לא יכולה להיות מחלוקת על כך שמתן ההלוואה נעשה על בסיס קיומה של יתרת הזכות בקופה, מכאן שמדובר באשראי הדדי החל בין הצדדים שניתן לקיזוז אף בלא מתן הודעה.

לאור האמור לעיל לא תהיה כל רלבנטיות לשאלה האם בוצע הקיזוז בפועל ע"י המשיבה בטרם מתן צו הכינוס או לאחריו.

יצויין, כי בתגובתו הפנה המנהל המיוחד לפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי בת"א בעניין הגב' זקלין דגן (פש"ר 2161/04 – זקלין דגן נ' קרן גמלאות מרכזית של עובדי הסתדרות בע"מ, החלטה מיום 2.5.10 – פורסם באתר נבו), וטען כי בהתאם לאותה החלטה לא ניתן יהיה לאפשר למשיבה לקזז סכום ההלוואה. עיון בהחלטה האמורה מעלה כי באותה החלטה בוצע הקיזוז לאחר אישורו של הסדר נושים, ובנסיבות אלה בלבד בחר ביהמ"ש שלא לאפשר את זכות הקיזוז. בענייננו בוצע הקיזוז והודע עליו מספר חודשים בלבד לאחר מתן צו הכינוס, וזאת בטרם אושר הסדר נושים כלשהו. לא למותר לציין כי באותה החלטה ציין ביהמ"ש כי אילולא עשתה המשיבה דין לעצמה וביצעה הקיזוז, ייתכן ובקשתה היתה נענית בחיוב. בנסיבות האמורות לעיל לא ניתן יהיה ללמוד דבר מן ההחלטה בפש"ר 2161/04 על הסוגייה מושא דיוננו.

זאת ועוד בעיון בהסכם ההלוואה שנחתם בין החייב למשיבה, מעלה כי באותו הסכם (שצורף נספח א' לתגובת המשיבה) צויינה במפורש זכות הקיזוז שתעמוד לטובת המשיבה.
לא זאת אף זאת, באותו הסכם, צויינה גם זכות העכבון שתעמוד לטובת המשיבה על הכספים שבקופה, ובפועל החזיקה המשיבה בכספים שעמדו לזכות החייב עד גובה ההלוואה ולא הוציאה אותם מחזקתה.

בנסיבות האמורות לעיל אני קובע כי לטובת המשיבה עומדים הן זכות הקיזוז והן זכות העיכבון על כספי ההלוואה שנטל החייב.

סעיף 30 לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד- 1964.

מתוך כלל הראיות שהוצגו בפני, ובינהן דוח תנועות בחשבון החייב בקופת הגמל, עולה כי סכום ההלוואה שנטל החייב מקופת הגמל, נוכה מחשבונו ע"י המשיבה ביום 6.7.11, וזאת לאחר מועד צו הכינוס.

בתגובתה של המשיבה לביהמ"ש, הפנה ב"כ המשיבה להוראות תקנה 30 לתקנות מס הכנסה שחלה במועד צו הכינוס (יצויין כי תקנה זו שונתה לאחרונה), וטען כי גם לאור הוראות תקנה זו, רשאית היתה המשיבה לנכות את הסכום מחשבונו של החייב.

כבר בשלב זה יובהר, כי לאור מסקנות ביהמ"ש שצויינו לעיל, בדבר זכות המשיבה לקיזוז עכבון, ספק אם היה צורך להתייחס לטענות המשיבה בעניין. יחד עם זאת ומעבר לנדרש, מצא ביהמ"ש לנכון להתייחס לטענה האמורה.

תקנה 30 (ג) לתקנות מס הכנסה מהעת רלבנטית קבעה כדלקמן:

"על אף האמור בתקנות אלה, בכל מקרה שעמית או חליפו מבקש למשוך את מלוא הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל, או חלק מן הכספים כאמור באופן שהיתרה שתעמוד לזכותו לאחר המשיכה תהיה נמוכה מההלוואות, יראו כיתרה העומדת לזכותו את היתרה בניכוי ההלוואות, והסכום שנוכה כאמור ישמש לפרעון ההלוואות. ואולם לעניין חישוב חבות המס יראו את היתרה העומדת לזכותו של העמית, כיתרה בתוספת יתרת ההלוואות וכן כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות וכן כל סכום אחר שהוא חייב לקופת הגמל בשל ההלוואות. לעניין זה, "ההלוואות" – יתרת חוב העמית לקופה בשל ההלוואות שנתנה לו, ולמעט יתרת חוב בשל הלוואה שניתנה לעמית בעקיפין לפי תקנה משנה (ב)".

בתגובתה לבקשה ציינה המשיבה כי תקנה 30 (ג) האמורה, קובעת הסדר ספציפי הגורע למעשה סכום השווה לסכום ההלוואה מיתרת זכויות העמית בקופה ,ולפיכך הכספים האמורים אינם שייכים לעמית ובמקרה של חדלות פירעון זכאית הקופה לכספים אלו.

כבר בשלב זה יוער כי ספק רב אם ניתן לקבל את פרשנותו של ב"כ המשיבה לאמור בתקנה הנדונה, וזאת כפי שיפורט להלן.

עיון בתקנה 30 (ג) האמורה, מעלה כי הרישא לתקנה דן במקרה שבו עמית מבקש למשוך הכספים העומדים לזכותו בקופת הגמל באופן שהיתרה שתעמוד לזכותו לאחר המשיכה, תהיה נמוכה מההלוואות העומדות לטובתו. במקרה שכזה קובעת התקנה , יראו את היתרה העומדת לזכותו כיתרה בניכוי ההלוואות.

התקנה האמורה באה לתת מענה לסיטואציה, שבה אם תענה דרישת העמית או חליפו למשוך הכספים, תעמוד בקופה יתרה הנמוכה מסכום ההלוואה שניתן, ובמקרה שכזה באה התקנה להבטיח את זכויות הקופה באופן שבכל מקרה יוותר בקופה סכום השווה ליתרת ההלוואה, ובכך תימנע פגיעה בקופה.

בענייננו, בשונה מהסיטואציה האמורה, הסכום שנדרש ע"י המעקלים, עדיין הותיר בקופה סכום הגבוה במעט מסכום ההלוואות שנטל החייב, ובנסיבות אלה לא יהיה מקום להחיל את הוראות התקנה שבאה כאמור להגן על הקופה לבל תיוותר בידה יתרה הנמוכה מסכום ההלוואה.

מתוך טענת המשיבה עולה כי לשיטתה, גם דרישתו של הנאמן לכספים האמורים תיחשב כדרישת העמית למשוך הכספים באופן שיפעיל את תקנה 30 (ג).

ספק אם ניתן לקבל טענה זו.

סעיף 85 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי בין נכסי פושטי הרגל יכלל כל נכס השייך לפושט הרגל או המוקנה לו בתחילת פשיטת הרגל. סעיף ההגדרות קובע כי נכסי פושט הרגל הינם נכסים העומדים לחלוקה בין נושיו של החייב לפי הפקודה. מתוך האמור לעיל ומתוך סעיף 20 לפקודת הפש"ר ניתן ללמוד כי במועד צו הכינוס, הפכו הסכומים שעמדו לטובת פושט הרגל בקופת הגמל כסכומים המוקנים לכנ"ר וכסכומים העומדים לחלוקה בין נושיו של החייב.

הסעיפים האמורים הינם סעיפים שמקורם בחקיקה ראשית, ובנסיבות אלה ספק רב אם ניתן יהיה לשנות מאותם סעיפים באמצעות תקנה 30 (ג) לתקנות מס הכנסה, שהינה בגדר תקנת משנה.

בנסיבות אלה, ספק בעיני אם ניתן היה לעשות שימוש בתקנה 30 (ג) האמורה לצורך העברת הכספים למשיבה.

סוף דבר

לאור קביעותי באשר לזכויות הקיזוז והעיכבון של המשיבה, אני קובע כי דין טענות החייב והמנהל המיוחד להידחות.

המשיבה תהיה רשאית להמשיך ולהחזיק בכספים שהעבירה לקופתה.

אין צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תקנות פשיטת הרגל

  2. הפטר מותנה

  3. השמטה מקרית

  4. הפטר מחובות

  5. ביטול העברת מרמה

  6. קיזוז בפשיטת רגל

  7. תניית שימור בעלות

  8. מתנת מרמה בפשיטת רגל

  9. פשיטת רגל של עורך דין

  10. דחיית בקשה לפשיטת רגל

  11. שינוי צו הפטר סעיף 181

  12. ביטול הענקה בפשיטת רגל

  13. בקשה שלישית לפשיטת רגל

  14. פשיטת רגל של חייב בחו"ל

  15. קיזוז משכורת של פושט רגל

  16. בקשה להכרזה על פשיטת רגל

  17. חוק הגנת הדייר בפשיטת רגל

  18. התנגדות להתראה לפשיטת רגל

  19. הליך פשיטת רגל של בעל מסעדה

  20. ביטול הסכם מזונות בפשיטת רגל

  21. בקשה לקצוב מזונות בפשיטת רגל

  22. מכירת דירת מגורים של פושט רגל

  23. בקשה לפשיטת רגל בגלל חוב מזונות

  24. ביטול העברת נכסים לפני פשיטת רגל

  25. הוצאת שיקים ללא כיסוי בפשיטת רגל

  26. התנגדות חייב להמצאת התראת פשיטת רגל

  27. תוקף הסדר פשרה בפשיטת רגל כלפי ערבים

  28. בקשת פושט רגל לשחרור כספים לצורך דיור

  29. סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל - ביטול הענקה

  30. פשיטת רגל של הקבלן לאחר סיום פרויקט בניה

  31. איסור חייב בפשיטת רגל לנהל הליכים משפטיים

  32. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון