שינוי סיווג ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכרה בעקרת בית כעצמאית בביטוח לאומי:

.1מדובר בתביעה לשנות סווג התובעת בנתבע מ"עקרת בית" למעמד של "עובד
עצמאי".
התובעת טוענת, כי עובדת בעסק משותף עם בעלה ברציפות החל משנת 1975/4
ובמשרה מלאה. מדובר בחנות בשם "מקור הספר" לממכר ציוד משרדי למשחקי ילדים הנמצאת באילת. החנות נפתחה מלכתחילה על שמה של התובעת והיא ניהלה את החנות עד לשנת 31.3.78, כאשר בעלה עובד בעסק באופן חלקי בשל עסוק נוסף בו עסק, החל מיום .1.4.78העסק הועבר במלואו על שם בעלה נבו יורם, והתובעת הגישה לנתבע ביום 2.8.78בקשה לשנוי סווגה כ"עקרת בית" (נ/1) תוך הצהרת בני הזוג, כי החל מ- 1.4.78ינהל בעלה של התובעת את העסק לבדו והתובעת לא תעסוק בניהולו, בשלב זה (נ/5).
למרות האמור בבקשתה הנ"ל טוענת התובעת, כי בקשתה לשנות סווגה כ"עקרת בית" לא יצא לפועל, התובעת לא הפכה להיות "עקרת בית" אלא המשיכה לעבוד בפועל בחנות במשרה מלאה משעה 30:נ 08- 00:ב 14ומשעה 00:ו 16עד לשעה 00:נ 20ברציפות עד ליום 5/94מועד בו הושכרה החנות.
התובעת טוענת, כי שכחה להודיע לנתבע על כך, כי למעשה לא הפכה להיות "עקרת בית" אלא המשיכה לעבוד, ומפרטת, כי אמנם בזמנו חשבה לשנות סווגה לעקרת בית, אולם נוכחה, כי העבודה קשה לבעלה וכי אינו יכול להסתדר בלעדיה ולפיכך המשיכה בעבודתה.
התובעת לא הגישה כל בקשה לשנות סיווגה בנתבעת ולהירשם כ"עצמאית", אלא ביום
.20.8.93
התובעת מצרפת את כתב תביעתה אשור מאת רואה החשבון של החנות לפיו מציין, כי
דווח במשך כל השנים לפקיד השומה, כי התובעת היתה עוזרת לבעלה וקבלה זכוי בהתאם לשומות שהוצאו על ידי פקיד השומה.
התובעת פנתה ב- 20/8/93לנתבע בבקשה להירשם כ"עובד עצמאי" (נ/2) ועקב
פרסום בעתון שקראה בדבר זכויות אשה, אשר עובדת לצד בעלה בעסק משותף, כאשר מקור פרנסתם הינו משותף, וזאת על מנת שלא יקופחו זכויותיה עת תגיע לגיל בו הינה זכאית לקצבת זקנה. התובעת פרטה בדו"ח, כי תאריך תחילת עבודתה כ"עצמאית" מ- .1976
בתשובה לפניתה זו, נרשמה התובעת בנתבע כ"עצמאית" רטרואקטיבית מ- 1.1.92
בעסק הבעל עם יחס חלוקה.
(המכתב צורף לכתב התביעה ומיום 27.1.94).
עקב תשובת הנתבע הגישה התביעה לבית הדין בו מבקשת, כי בית הדין יצהיר, כי מעמדה כ"עצמאית" הינו בגין כל תקופת עבודתה בחנות, היינו, מ- .1976
.2הנתבע בכתב ההגנה מכחיש העובדה, כי התובעת עבדה כעצמאית בעסק של בעלה
וברציפות מ- 1976ומציין, כי התובעת סווגה אצל הנתבע החל מיום 1.4.78כ"עקרת בית" לפי בקשתה ובהתאם להצהרתה מיום 2.8.78ואין לשנות מעמדה רטרואקטיבי, אולם לאחר פנייתה ב- 20.8.93שונה סווגה ל"עובד עצמאי" רטרואקטיבית, בהתאם להנחיות הנהוגות בנתבע מ- .1.1.92
לפיכך מבקש לדחות התביעה.
.3א. התובעת העידה בפני בית הדין ונחקרה בחקירה נגדית. כן הגישה מטעמה
תצהירים מאת לקוחות שונים של החנות (אנגל ליזי, אלי אייל, כהן רינת) אשר הצהירו, כי מכירים את התובעת כעובדת בחנות במשך כ- 15שנה, כאשר היא נמצאת בחנות הן בשעות הבוקר והן בשעות אחר הצהריים והערב.
ב"כ הנתבע ויתרה על חקירת המצהירים הנ"ל.
כן הוגשו מטעם התובעת אשור מאת חברת עטר ובניו בע"מ ספק לחנות המאשר, כי
החנות הינה לקוחת החברה והתובעת נמצאת בקשרי עבודה רצופים עמם (ת/1), אשור מאת חברת נייר אספקה בע"מ המאשרים, כי החנות הינה לקוחת החברה משנות ה- 70והתובעת מוכרת להם כאחת ממנהליה הפעילים של החנות (ת/2) , אשור בנוסח דומה הוגש מחברת "הצעצוע" סודרי ודבי בע"מ (ת/3) ואשור בכתב
ידה של התובעת כשהוא חתום על ידי ספקים ולקוחות שונים המאשר, כי התובעת
ובעלה ניהלו ועבדו בחנות במשותף משנת 1975עד שזו הושכרה ב- 5/94(ת/4).
המסמכים הנ"ל נתקבלו כראיה בכפוף לחקירת החתומים עליהם אולם אלה לא הוזמנו על ידי התובעת.
ב. מטעם הנתבע הוגשו הראיות הבאות:ב
דו"חות שהוגשו לנתבע לשנים 1978ו- 1993(נ/1-נ/2), דו"ח מס הכנסה לשנת
1991לפיו מפורט, כי התובעת הינה במעמד עקרת בית (עוזרת לבעלה) (נ/3), דו"ח משנת 78ומכתב מאת התובעת ובעלה לנתבע על כך, כי החל מ- 1.4.78תחדל התובעת לנהל החנות והנהול יועבר על שם בעלה (נ/ 4ו- נ/5).
מכתב מאת הנתבע, בעלה של התובעת, מיום 1.9.78, בדבר שעור ההכנסות לצורך תשלום דמי הבטוח לשנה 78/9לאחר קבלת הצהרת התובעת מיום 2.8.78על שנוי סווגה ל"עקרת בית" (נ/5) (להלן - נ/5(א)).
.4התובעת בעדותה חזרה על עמדתה שפורטה בס' 1לפסק הדין חזרה וטענה, כי למרות הצהרתה מ- 2.8.78לא הפסיקה לעבוד אלא המשיכה, שכחה לבטל את המכתב ובכך טעתה ואין לשלול זכויותיה בגלל מכתב אומלל, אשר לא בוטל על ידה מתוך טעות, וכי יש לשנות מעמדה בגין עבודתה בפועל בעסק במשרה מלאה, כי בכל הדו"חות נרשמה כאשה העוזרת לבעלה בעסק, נסוח שהינו מקובל לצורך סווג מעמדה.
ב"כ הנתבע טוען בסכום טענותיו, כי לא שוכנע שיש בעקבות עדות התובעת
ותצהירה כדי לשנות עמדתו, אין מחלוקת, כי התובעת הקדישה זמן מה לעזרה בחנות של בעלה אולם הקובע לצורך סווגה הינה הכוונה - הכוונה היא שהתובעת ראתה את עצמה לא כעובדת עצמאית בכל התקופה אלא כעקרת בית וזאת החל מ- 1978(עמ' 2לפרוטוקול מיום 12.3.96).
.5המחלוקת העקרית שבין הצדדים הינה אורך התקופה הרטרואקטיבית להכרה
במעמדה של התובעת כ"עצמאית" העובדת בעסק של בעלה. הנתבע הכיר בתובעת כ"עצמאית" לתקופה רטרואקטיבית ולמשך שנתיים ימים וזאת לאור ההנחיות במסגרת המדיניות של שיקול דעת דין התביעות בנתבע.
בנסיבות הענין לא מצאתי כל פגם בהחלטתו ובשיקול הדעת בהתאם להנחיות
הפנימיות והנהוגות במוסד לבטוח לאומי וזאת מהסיבות כדלקמן:ו
א. בהתאם להוראות החוק על התובעת מוטלת החובה החד משמעית להירשם במעמדה הנכון והאמיתי בנתבע ובמועד על מנת שלא ייפגעו זכויותיה לקבלת גמלאות שונות.
התובעת על פי עדותה ידעה למעשה, כי למרות הצהרתה משנת 1978, כי הפכה
ל"עקרת בית", הרי בפועל לא נעשה כל שינוי במעמדה כ"עצמאית". ולפיכך היה עליה להודיע לנתבע וטענתה, כי שכחה וכי אין לפגוע בזכויותיה בגין מכתב אומלל שכתבה, אין בידי לקבלה ובגין כך להכיר במעמדה כ"עצמאית" ולו לתקופה רטרואקטיבית מירבית של 7שנים.
מתקבל הרושם, כי עקב כך אף לא שלמה דמי ביטוח לנתבע כ"עצמאית" שכן תקנה 24לתקנות הבטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי בטוח) תשל"א - 1971, דנות בשאלה כיצד יחולקו ההכנסות המתקבלות מעסק משותף לשני בני זוג או לאחד מהם, כאשר שניהם עובדים בעסק שלא כעובדים. אולם אין בכך, כדי לפטור התובעת מתשלום בטוח לאומי עבורה כ"עצמאית" ובכל מקרה לא נטענה הטענה בפנינו.
בפסיקת בית הדין נאמר, כי ענינן של התקנות שפורטו לעיל מתמצא באפשרות לייחס הכנסה כלשהי למבוטח (למשל בן זוג, עובד משק בית) כדי שאפשר יהיה לגבות ממנו דמי בטוח כדין (ראה דיון מס' נא/45-0, המוסד לבטוח לאומי נ. יפה גלובר, פד"ע כג, עמ' 337).
התקנה הנ"ל עוסקת אפוא, באופן חלוקת ההכנסה בין בני הזוג בהעדר הודעה אחרת ובהתאם לכללים שנקבעו בתקנות אולם במקרה שלפנינו כאשר התובעת היתה מודעת, כי אינה "עקרת בית" ולמרות זאת נמנעה מלהגיש הצהרתה בדבר שינוי סיווגה כ"עצמאית" ולשלם המס בהתאם, מובילה למסקנה, כי הדבר נעשה משיקולים של הקטנת מס.
ב. העובדה, כי לא שילמה דמי בטוח כ"עצמאית" הינה עילה להפחתה או לשלילת גמלה בהתאם לאורך תקופת הפיגור (סעיף 364לחוק הבטוח הלאומי) [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995(ראה גם דב"ע נד/233-0, המל"ל נ. רשימה עבד רדיאן (לא פורסם)).
ג. בדיון נד/87-0, חביבה אליעזר נ . המל"ל, פד"ע כז, עמ' 233ובדיון נד/287- 0המל"ל נ. חיה הררי ואח' (טרם פורסם), נקבע על ידי ביתה דין, כי המדיניות אשר קבעה המל"ל בקביעת רטרואקטיביות מירבית של שנתיים לאישור קצבה מיום הגשת התביעה אינה פסולה, אולם יש לבדוק כל בקשה המוגשת למוסד באיחור לגופה ועל פי נסיבותיה ומשך תקופת השיהוי, שמא התברר, כי יש בה להצדיק חריגה מן הכלל.
הדברים יפים אף לעניננו ולמחלוקת אשר נתגלתה בין הצדדים, כאשר הנתבע הכיר במעמדה של התובעת כ"עצמאית" אולם מוכן להכיר במעמד זה רק למשך שנתיים לאחור מיום הגשת התביעה ולא לתקופה הנתבעת על ידי התובעת.
עוד נקבע בפסקי הדין שצוטטו לעיל, כי מקום בו מבוטח אינו תובע את המגיע לו מחוסר ידיעה או מסיבה טובה אחרת, אין כל הצדקה שלא להעניק לו הקצבה למפרע מיום הזכאות אולם נקבע, כי מדובר במקרים בהם ניתן להוכיח הארוע המשמש כעילה לזכאות באמצעות מסמך רשמי (לידה, גיל, תעודת פטירה).
אולם במקרה שלפנינו התובעת ידעה מהו מעמדה האמיתי לאחר שהגישה הבקשה
לשינוי סיווגה עוד בשנת 1978ולא מצאתי כל סיבה אחרת או הצדקה להכיר בה כ"עצמאית" רטרואקטיבית לתקופה מעבר לזו שהוכרה על ידי המוסד לבטוח לאומי. התובעת מודה, כי למעשה לא היה כל שינוי במעמדה למרות הצהרתה ועל התובעת היה לדאוג לעשות כן ולשנות סיווגה מייד לאחר שנוכחה, כי למעשה לא הפכה ל"עקרת בית".
.6לפיכך ומכל שפורט לעיל דין התביעה להידחות.
אין צו להוצאות.

.7זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה
בירושלים.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. גמלה חוסמת תקנה 11

  2. מענק לימודים לגרושה

  3. זכות הזקיפה - סעיף 329

  4. תסמונת PDD ביטוח לאומי

  5. תגמול נצרך ביטוח לאומי

  6. תסמונת rsd ביטוח לאומי

  7. בדיקת oae – ביטוח לאומי

  8. שינוי סיווג ביטוח לאומי

  9. פיברומיאלגיה ביטוח לאומי

  10. הסבה מקצועית ביטוח לאומי

  11. דמי שיקום מקצועי לסטודנט

  12. תביעה לקבלת שיקום מקצועי

  13. מענק לימודים לאם חד הורית

  14. התיישנות חוב לביטוח לאומי

  15. אי ספיקת כליות ביטוח לאומי

  16. גב תפוס בעבודה ביטוח לאומי

  17. סעיף 329 לחוק הביטוח הלאומי

  18. סעיף 107 לחוק הביטוח הלאומי

  19. אישור תעודת מחלה ביטוח לאומי

  20. תקנה 17 לתקנות הביטוח הלאומי

  21. הגשת תביעת ביטוח לאומי באיחור

  22. אי שיתוף פעולה עם ביטוח לאומי

  23. רישום כעובד עצמאי בביטוח לאומי

  24. תקנה 27(ב) לתקנות הביטוח הלאומי

  25. זכויות מביטוח לאומי למשפחת מחבל

  26. סעיף 369 (א) לחוק הביטוח הלאומי

  27. דחיית תביעה לדמי תאונה מביטוח לאומי

  28. פיצול הדיון על 2 נכויות בביטוח לאומי

  29. תשלום ביטוח לאומי בזמן לימודים בחו''ל

  30. ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי

  31. הרוג מלכות - חוק התגמולים לאסירי ציון

  32. דחיית בקשת הענקה מטעמי צדק בביטוח לאומי

  33. שיעור ניכוי ביטוח לאומי בתביעה נגד המזיק

  34. הארכת המועד להגשת ערעור בתביעת ביטוח לאומי

  35. תשלום דמי תאונה לפי פרק ו' לחוק הביטוח הלאומי

  36. תביעה כנגד החלטת וועדת הרשות להכיר כ"נכה נזקק"

  37. תביעה כנגד החלטת הועדה לביטול חובות לביטוח לאומי

  38. בקשת דיון בהחמרה לפי תקנה 36 לתקנות הביטוח הלאומי

  39. תביעה לתשלום שני מענקי נכות בגובה של 70 קצבאות חודשיות

  40. נפגע ונחבל בגב תחתון, ופגיעתו הוכרה על ידי ביטוח לאומי כפגיעה בעבודה

  41. ערעור על החלטת הוועדה לא לצרף נכויות על פי תקנה 12 לתקנות הביטוח הלאומי

  42. ביטוח לאומי טען כי בפסק הדין המוסכם לא הוכרה הפגיעה בעבודה על דרך הגרימה

  43. מכתב דחיה כי לא התקיימה בו הגדרת "תאונה" כמשמעותה בסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי

  44. לטענת ביטוח לאומי התביעה הוגשה בחלוף כמעט 3 שנים ממכתב הדחיה, ולא בתוך 12 חודשים כאמור בתקנות

  45. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון