חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים – מכרז:



העתירה שבכותרת – עניינה מכרז שפירסם משרד האוצר להקמה ותפעול של מאגר ציטוטי מחירים פרטניים ושערי ריבית עבור גופים מוסדיים. משיבה 2 – שערי ריבית בע"מ – נקבעה כזוכה במכרז. המתמודדת השניה במכרז – שלא זכתה בו – היא העותרת, מרווח הוגן בע"מ. בעתירה נתבקש לקבוע, שהחלטת ועדת המכרזים שלפיה שערי ריבית היא הזוכה במכרז בטלה; וכן לקבוע שהצעת העותרת מרווח הוגן היא הזוכה במכרז. לחלופין התבקש להחזיר את העניין לוועדת המכרזים, ולחלופי חלופין – להורות על ביטול המכרז. השאלה העומדת להכרעה בעתירה זו עניינה בתנאים שנקבעו במכרז לעניין "ספקי משנה" ופרשנותם, וכן התקיימותם של תנאים אלה בהצעה הזוכה של משיבה 2.


המכרז



המכרז הנזכר פורסם בחודש ינואר 2012. מקורו של המכרז בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (חישוב שווי נכסים), תשס"ט-2009. תקנות אלה קובעות את אופן חישוב השווי של נכסי גופים מוסדיים לצורך חלוקת רווחים לעמיתים ולמבוטחים. גופים מוסדיים אלה מנהלים עבור הציבור בישראל נכסים פיננסיים בשווי של 969 מיליארד ₪ (סעיף 5 לכתב התשובה של משיב 1). בהתאם לתקנות, נקבע ששווי נכסים בלתי סחירים יהיה לפי "שווי הוגן" שייחושב לפי הוראות הממונה; וכי הממונה רשאי להורות לגוף מוסדי להתקשר עם חברה המתמחה בקביעת שיעורי הריבית להיוון תזרימי מזומנים, שנבחרה בהליך תחרותי לעניין זה. על מנת ליישם את דרישת התקנות, יצא משרד האוצר – משיב 1 – במכרז ל"הקמה ותפעול של מאגר ציטוטי מחירים פרטניים ושערי ריבית עבור גופים מוסדיים". לפי כתב התשובה של משרד האוצר, לשירותים שאמורים להיות מסופקים על ידי הזוכה חשיבות רבה, שכן הם מאפשרים להימנע מעיוות בשווי נכסי ציבור החוסכים ופגיעה בחסכונותיהם. הזוכה במכרז מתבקש לספק "ציטוטים" לנכסים בהיקף המוערך ב- 560 מיליארד ₪. עבור נכסים לא סחירים שאותם לא ניתן לצטט – נדרש הזוכה לספק "ריבית להיוון", המשמשת כלי לקביעות שוויים ההוגן. השירותים המסופקים על ידי הזוכה אמורים לשמש ישירות את הגופים המוסדיים, וגם את ציבור החוסכים כולו. נציין עוד, כי מדובר במכרז מורכב ביותר, שהתנהל בשלבים שונים ותוך דיון בוועדת משנה ובוועדת מומחים.




המכרז מושא עתירה זו הוא המכרז השלישי בנדון. במכרז הראשון שפורסם בשנת 2003 זכתה משיבה 2, שערי ריבית. לקראת סיום תקופת ההתקשרות עם שערי ריבית יצאה המדינה במכרז שני. במכרז זה זכתה העותרת, מרווח הוגן. אלא שבעקבות עתירה מנהלית שהתנהלה תחילה בבית משפט זה, ולאחר מכן בערעור שהוגש לבית המשפט העליון, בוטל בסופו של יום המכרז לפי פסק הדין שניתן בערעור (ראו, עת"מ (י-ם) 44830-08-10 שערי ריבית בע"מ נ' משרד האוצר ואח' (1.11.2010); עע"מ 8696/10 שערי ריבית בע"מ נ' מדינת ישראל ואח' (6.9.2011)). בהמשך לכך פורסם המכרז שבכותרת, כאשר לעת הזו ממשיכה העותרת לספק את השירותים מכוח זכייתה במכרז הקודם שבוטל לאחר שהחלה באספקת השירותים. יצוין עוד, בהמשך לכך, שבדיון שהתקיים לפניי הובהר מטעם משיב 1, שבעת הזו משיבה 2 עדיין לא עומדת בתנאים הנדרשים לשם העברת השירות לידיה והעניין נבחן על ידי צוותים מקצועיים כחלק ממימוש זכייתה במכרז הנוכחי. עוד דווח לבית המשפט על ידי נציגה מטעם משיב 1, כי הצפי הוא שהשלמת הבדיקות תיעשה עד לסוף שנה זו (2013), וכי נעשתה פנייה בנדון לוועדת הפטור המרכזית. בא כוח משיבה 2 ציין בדיון, מצידו, כי בסוף אפריל תהא הזוכה (משיבה 2) ערוכה למתן השירותים. כל זאת אינו בגדר המחלוקת שלפניי, כפי שהוגדרה בכתבי הטענות; אולם יש באמור כדי ליתן רקע למצב הדברים דהיום. ומכאן – לענייננו.


שלבי הבחינה של ההצעות לפי המכרז



לפי תנאי המכרז, תהליך בחירת הזוכה מורכב ממספר שלבים. על המציע להגיש את הצעתו בארבע מעטפות, כאשר בחירת הזוכה נעשית בשלושה שלבים. בשלב הראשון נבדקת עמידת ההצעה בתנאי הסף על-פי המסמכים שבמעטפה הראשונה. בשלב השני נבחנות הצעות שצלחו את השלב הראשון, ובמסגרת זו נבחנת איכות ההצעה. הניקוד לאיכות ההצעה ניתן לפי קריטריון של איכות המציע, שהניקוד המקסימאלי בגינו הוא 20 נקודות (מעטפה שניה); ולפי קריטריון של איכות המודל המוצע – שהניקוד המקסימאלי בגינו הוא 60 נקודות (מעטפה שלישית). איכות המציע נבחנת על בסיס החומר שבמעטפה השניה, שלפי המכרז אין לכלול בה סימנים מזהים אודות המציע; ואיכות המודל נבחנת על בסיס החומר שבמעטפה השלישית. לענייננו אנו יצוין, שבמסגרת בחינת איכות המציע ניתן ניקוד לספקי המשנה, כאשר במכרז נקבע, שמציע שאינו מתקשר עם ספקי משנה מקבל את מלוא המשקל לקריטריון זה (10% מתוך 20 נקודות; כלומר 2 נקודות מהניקוד הכולל). סוגיית "ספקי המשנה" עומדת כנזכר בליבה של המחלוקת לפניי ונשוב אליה בהמשך. בשלב השלישי נבדקת העלות המוצעת, שהניקוד המקסימאלי בגינה הוא 20 נקודות (מעטפה רביעית). מציע שמקבל את הניקוד המרבי בסיכום – איכות המציע, איכות המודל המוצע והעלות המוצעת – יוכרז כזוכה.


ההחלטה על זכיית משיבה 2 וההליכים בעקבותיה



לאחר הגשת ההצעות וכן תהליך של שאלות הבהרה שהתקיים; ולאחר בדיקה מקיפה של כל ההצעות, בהתאם לשלבי המכרז, נקבע ששערי ריבית (משיבה 2) היא הזוכה במכרז. יצוין, שלפי האמור בעתירה הפער בין ניקוד ההצעה של העותרת לבין ניקוד ההצעה של משיבה 2 הזוכה אינו ניכר, והוא עומד על 0.00156 נקודות (אם כי לטענת משיבה 2 בכתב התשובה שהגישה, במונחים כספיים מדובר בפערים משמעותיים – לנוכח שיטת הניקוד במכרז).




לאחר ההודעה על זכיית משיבה 2, באו תכתובות שונות בין העותרת לבין משיב 1, שעניינן טענות שונות נגד הזכייה של שערי ריבית. בהמשך לכך התקבלו גם החלטות נוספות של ועדת המכרזים. בסופו של דבר, הותירה ועדת המכרזים את הזכייה של שערי ריבית על כנה תוך שנדחות עיקר טענות העותרת נגד זכייה זו. בחודש דצמבר 2012 הוגשה העתירה שבכותרת לבית משפט זה. עוד קודם לדיון במעמד הצדדים בעתירה, ובעקבות החלטה שניתנה (אליה נשוב גם כן בהמשך) התכנסה ועדת המכרזים פעם נוספת וקיבלה החלטה נוספת. גם לאחר החלטה זו נותרה התוצאה כשהייתה עת הוגשה העתירה. כלומר, זכייתה של משיבה 2, שערי ריבית, נותרה על כנה, תוך שמרבית טענותיה של העותרת – נדחות.


השגות העותרת נגד זכיית שערי ריבית בעתירה שלפניי



בתחילת ההליך היו בפי העותרת שתי טענות מרכזיות נגד הקביעה שמשיבה 2 היא הזוכה במכרז. טענות אלה לא תקפו ישירות את שיקול דעת ועדת המכרזים בנוגע לניקוד שניתן להצעות השונות, אלא התמקדו באי עמידת משיבה 2 בתנאים שונים שבמכרז. הטענה הראשונה, שהוקדש לה חלק מרכזי בעתירה (ונזנחה בהמשך), הייתה שמשיבה 2 לא עמדה בהוראת סעיף 1.5.4 למכרז. מדובר בתנאי סף, שעניינו ניגוד עניינים קיים או פוטנציאלי של הזוכה או של בעלי מניות בו. טענה זו אינה עומדת כאמור לבירור לפניי, שכן בעיקרי הטיעון שהגישה העותרת, היא הודיעה לבית המשפט שהיא אינה עומדת עוד על ראש זה של טענות. הדבר הובהר גם במהלך הדיון עצמו (עמ' 1 לפרוטוקול ש' 17-14). הטענה היחידה שעומדת אפוא להכרעה לפניי בעתירה שבכותרת היא טענתה השניה של העותרת. טענה זו היא, שמשיבה 2 מסתייעת במספר גדול יותר של "ספקי משנה" ממה שמתיר המכרז (שניים לפי הנטען). היות והעלאת טענה זו לפני ועדת המכרזים בשלבים שונים הובילה לשינוי מסוים של החלטותיה (אם כי לא של התוצאה הסופית, כאמור), נביא תחילה את הטענה בתמצית; ולאחר מכן נסקור את החלטות ועדת המכרזים בנוגע לה. מסד זה יאפשר לבסוף לתחם במדויק את יריעת המחלוקת שנותרה להכרעה.


תמצית הטענה בעניין "ספקי המשנה"



המכרז מתייחס לנושא של שימוש בספקי משנה בסעיף 5.3. סעיף 5.3.1 לתנאי המכרז, שכותרתו "מספר מרבי של ספקים", קובע: "המספר המרבי של ספקי משנה המשתתפים בהצעה לא יעלה על שניים, שיאשר המזמין. לעניין זה, 'ספק משנה' – ספק אשר מספק שירותים או מוצרים לספק הזוכה למימוש אח[ת] או יותר מדרישות המפרט". לטענת העותרת, הצעתה של משיבה 2 – הזוכה – פגומה מן הטעם, שהיא ציינה בהצעתה מספר גדול ומשמעותי בהרבה של ספקי משנה. משכך, לפי הטענה, דין הצעתה להיפסל. טענה זו נטענה לפני ועדת המכרזים עוד קודם להגשת העתירה.



התייחסויות ועדת המכרזים לטענת העותרת בעניין "ספקי המשנה"



בהצעתה, משיבה 2 הצהירה שאין היא מסתייעת בספקי משנה כהגדרתם במכרז (עמ' 78 לחלק 2 להצעה). בפנייתה של העותרת אל ועדת המכרזים, עוד קודם להגשת העתירה (נספח 19 לעתירה), נטען שמשיבה 2 עושה שימוש ומסתייעת כאמור בלפחות ארבעה ספקי משנה מהותיים שונים. לפי הטענה, מדובר בחברת בלומברג האמריקאית ממנה רוכשת משיבה 2 נתונים גולמיים לצורך תפעול מאגר המידע; בחברת קאמקורה אשר, לפי הטענה, אמורה לבחון את המודל הכלכלי שהציעה משיבה 2 וליישם את מתודולוגיות העבודה שלה במודל; בחברה נוספת (בהמשך הובהר שמדובר בחברת יזמקו) שעתידה, לפי הטענה, לספק למשיבה 2 שירותי ניהול רשת ושירותי מחשוב שונים; ובחברת ביזפורטל המספקת למשיבה 2, לפי הנטען, נתוני מסחר משוק ההון הישראלי. בפניית העותרת נטען גם, שמשיבה 2 משתמשת להפעלת המודל שהציגה ותפעול המאגר בתוכנות שונות, שהשימוש בהן עולה כדי שימוש בספקי משנה. שתיים מתוכנות אלה, שרק אליהן באה התייחסות בעתירה, הן תוכנת SAS ותוכנת FINCAD. באופן ספציפי נטען, שתוכנות אלה לא פותחו על-ידי משיבה 2, ושהשימוש בכל אחת מהן מהווה שימוש בספק משנה לפי המכרז. אשר על כן, כך נטען, יש לפסול את הצעת המשיבה 2, שכן בניגוד להצהרתה בהצעתה המקורית היא אכן מסתייעת בספקי משנה; ומעבר לכך, ובעיקר – מספר ספקי המשנה בהם היא מסתייעת עולה על השניים המרביים, כפי שמתיר המכרז.




בהחלטות שונות של ועדת המכרזים שבאו כנזכר לעיל הן לאחר פניית העותרת וקודם להגשת העתירה; והן לאחר הגשת העתירה – באה התייחסות ועדת המכרזים לטענות העותרת. בהחלטת ועדת המכרזים מיום 26.11.2012, קיבלה ועדת המכרזים את טענת העותרת, שחברת בלומברג מהווה ספק משנה של משיבה 2. בהמשך לכך, הוחלט לנקד בשנית את הצעת משיבה 2 לנוכח ההסתייעות בספק המשנה (אך ניקוד זה לא שינה את התוצאה). יתר הטענות של העותרת בעניין ספקי משנה שבהם עושה משיבה 2 שימוש נדחו במסגרת החלטה זו:




לגבי חברת קאמקורה נקבע, שהיא אינה מהווה ספק משנה של משיבה 2, שכן היא אינה מספקת שירות אשר נדרש במסמכי המכרז והמשיבה 2 לא נעזרה בשירותיה של חברה זו בשלב זה. מדובר, לפי ההחלטה, בהתקשרות עתידית של הספק הזוכה, לכל היותר. בכל הקשור להתקשרויות בעניין שירותי תמיכה טכנית ובעיות ברשת בהחזקת ציוד מחשב; וכן שימוש בתוכנות הנזכרות לעיל – דחתה ועדת המכרזים את הטענה שמדובר בהסתייעות ב"ספקי משנה". ועדת המכרזים קבעה, שהשירותים הניתנים על ידי אותו ספק תמיכה טכנית (שהתברר בהמשך שהוא חברת יזמקו כאמור), והשימוש באותן תוכנות (SAS ו-FINCAD) אינם מהותיים למימוש אחת או יותר מדרישות המפרט שבמכרז, ומשכן אין מדובר ב"ספקי משנה" כמשמעם במכרז. נקבע, שהפרשנות של העותרת "מביאה את הגדרת ספק משנה לכדי אבסורד", שכן פרשנותה הייתה מחייבת לקבוע שגם שימוש בתוכנת "אופיס" או את מתן שירותי הצילום או תחזוקת הבזק מהווה שימוש ב"ספקי משנה". הוועדה הוסיפה וציינה, ש"לשון סעיף המכרז וכוונת כותביו הייתה לכלול רק חברות אשר נותנות שירותים או מוצרים אשר מהותיים לדרישות המפרט שבמכרז".




כנזכר לעיל, ועדת המכרזים קיבלה החלטה נוספת – לאחר הגשת העתירה. הרקע לקבלת החלטה זו הוא עמדת משיב 1 בכתב התשובה, והחלטה של בית משפט זה שבאה בעקבות עמדה זו. בכתב התשובה שהגיש משיב 1 עובר לדיון שהיה קבוע בעתירה ציין המשיב (סעיף 127), שוועדת המכרזים לא ניקדה את חברת ביזפורטל כ"ספק משנה", אולם לאור הטענות שמועלות בעתירה "וככל שיורה על כך בית המשפט הנכבד, המשיבה אינה מתנגדת להורות לצוות המשנה לנקד שוב את תת סעיף ה' בעניינה של חברת ביזפורטל". בעקבות החלטתי מיום 29.1.2013 שהתייחסה לעניין זה, התכנסה שוב ועדת המכרזים. ניתנו על-ידה שתי החלטות – ביום 7.3.2013 וביום 10.3.2013. אלו הן החלטותיה האחרונות של ועדת המכרזים.




ועדת המכרזים החליטה, כנזכר לעיל, להותיר את זכייתה של משיבה 2 על כנה – גם במסגרת ההחלטה האחרונה. במסגרת החלטות אלה, ועדת המכרזים קבעה שגם ביזפורטל היא ספק משנה של משיבה 2. אולם, היא דחתה את טענות העותרת בקשר ליתר ספקי המשנה הנטענים.




המשמעות, אם כך, בעתירה זו שלפניי היא: לעמדת ועדת המכרזים משיבה 2 (הזוכה) מסתייעת במכרז זה בשני ספקי משנה בלבד: בלומברג וביזפורטל. ועדת המכרזים, בהחלטתה האחרונה, קבעה שאין מקום לשינוי בניקוד של משיבה 2 בגין הקביעה שביזפורטל היא ספק משנה; וכזכור, בהחלטה קודמת נקבע, שאין מקום לשינוי בניקוד גם בגין הקביעה שבלומברג היא ספק משנה. הניקוד שניתן למשיבה 2 בגין ההסתייעות בספקי משנה אלה, כעמדת ועדת המכרזים, לא השתנה ולכן הזכייה נותרה על כנה. לפי ועדת המכרזים יתר ההתקשרויות של משיבה 2, מעבר לשתיים שצוינו (ביזפורטל ובלומברג), אינן התקשרויות עם ספקי משנה כמשמעותו של מונח זה במכרז.




חשוב להוסיף, שבהחלטתה האחרונה והנזכרת של ועדת המכרזים בא פירוט נוסף של מטרת המגבלה במכרז על התקשרות עם שני ספקי משנה בלבד. במסגרת זו צוין, שהייתה עדיפות ברורה במכרז לכך שהספק הזוכה יעבוד ללא ספקי משנה בכלל ויספק את כל השירותים הנדרשים במכרז בעצמו. עם זאת, לאור מורכבות המכרז והרצון לאפשר למציעים רבים ככל הניתן להגיש מועמדות במכרז, התאפשר למציע – הזוכה – להתקשר עם שני ספקי משנה, לכל היותר. הובהר בהחלטה ש"הכוונה הייתה לספקים אשר מספקים שירות מהותי למודל או למערכת". ועדת המכרזים הוסיפה וציינה, שהיא הסתייעה במבחני עזר פרשניים על מנת לקבוע אימתי מדובר בספק משנה: ראשית, האם ספק המשנה ערך התאמות ספציפיות לשירות או למוצר עבור המציע; שנית, האם מדובר בשירות בסיסי או שמדובר בשירות או במוצר "מדף"; שלישית, האם השירות או המוצר הניתנים על ידי הספק הם חד פעמיים או נמשכים.




ועדת המכרזים אף ציינה שבמכרז הקודם (שבוטל כאמור בפסק הדין של בית המשפט העליון) הוגדר באותו אופן "ספק משנה" וכי על יסוד זה, ועל יסוד חברות שנחשבו ספקי משנה של מרווח הוגן (העותרת) במכרז הקודם, הצדדים ידעו מהי כוונת עורך המכרז. מדובר בשירותים כגון גיבוש מתודולוגיה, אספקת מסד נתונים למודל, מתן שירותי תכנות למודל, פיתוח תוכנה ליישום המתודולוגיה, ליווי בגיוס אנשי תמיכה והדרכתם, ייעוץ במהלך הרצת המודל ותחזוקת מסד הנתונים ואתר האינטרנט. אלו הם, לדוגמה, שירותים שאליהם הייתה הכוונה במסמכי המכרז. מדובר בשירותים מהותיים למודל, שקיימת חשיבות לעורך המכרז לברר מיהן החברות שיספקו אותם, לנקד אותן, לוודא שהן אינן נוגעות לפיתוח המודל ושהן אינן נמצאות במצב של ניגוד עניינים. נקבע עוד בהחלטה, שלא הייתה כל כוונה להרחיב את הגדרת ספקי המשנה כך שיכללו כל ספק משנה הנותן שירות או מוצר הקשור אפילו באופן עקיף לאחת או יותר מדרישות המפרט. פרשנות העותרת, כך נקבע בהחלטת ועדת המכרזים, גוררת תוצאה לא סבירה לפיה שום מציע לא היה עומד בתנאי המכרז, וזאת נוכח המפרט המגוון ביותר והשירותים הרבים ביותר שנדרש הספק לתת, וכאשר ברור שלשם עצם התנהלותו הוא נדרש לספקים שונים, שאין להגדירם כספקי משנה לפי המכרז. גם בהחלטה זו צוין, בדומה להחלטה הקודמת של ועדת המכרזים, הקושי שבפרשנות לה טענה העותרת. צוין בהמשך לכך: "וכי ישנה חברה אשר יכולה להתנהל ללא אופיס, ללא מחשב, ללא מדפסת וכו'?".




על יסוד אמות המידה השונות שפורטו בהחלטת ועדת המכרזים נבחנו ארבע החברות השונות הנוספות עימן התקשרה משיבה 2. נקבע, שהשימוש בתוכנות SAS ו-FINCAD אינו מהווה שימוש בספק משנה לעניין המכרז. כן נקבע לגבי קאמקורה, שאין שינוי מהחלטת ועדת המכרזים הקודמת שלפיה אין מדובר בספק משנה כמשמעו במכרז. לבסוף נקבע, שגם ספק התמיכה (יזמקו) אינו בגדר ספק משנה לפי המכרז.


מיקוד יריעת המחלוקת



נמקד אפוא את יריעת המחלוקת לפנינו: השאלה העומדת להכרעה היא אם יש לראות בספקים השונים עליהם הצביעה העותרת – בנוסף לחברת בלומברג וחברת ביזפורטל (שועדת המכרזים קבעה ממילא שהם בגדר "ספקי משנה") – גם כן כ"ספקי משנה", וכפועל יוצא מכך לקבוע שמשיבה 2 לא עמדה בתנאי המכרז. במישור העקרוני מדובר בשאלת פרשנות תנאי המכרז והגדרת "ספק משנה" שבו. במישור הפרטני מדובר בשאלת יישום הפרשנות של "ספק משנה" בכל הנוגע לשימוש בתוכנות SAS ובתוכנת FINCAD; ולהסתייעות של משיבה 2 בשירותיהן של יזמקו וקאמקורה.




יובהר, שהשאלה אם קמה עילת התערבות בהחלטות ועדת המכרזים, שלפיהן בלומברג וביזפורטל מהוות ספקי משנה אינה בגדר המחלוקת שהובאה להכרעה לפניי. עמדתה של משיבה 2 בכתבי הטענות שהוגשו הייתה אמנם, שעמדה זו של ועדת המכרזים לפיה בלומברג וביזפורטל הן ספקיות משנה –שגויה. אלא שאיני נדרש להכריע בעניין זה. משיבה 2 לא עתרה כנגד עמדה זו של ועדת המכרזים; והיא גם לא נדרשה לעתור נגד עמדה זו בעת הזו, שהרי ועדת המכרזים ממילא הותירה את זכייתה של משיבה 2 על כנה חרף עמדתה שביזפורטל ובלומברג הן ספקיות משנה. לא נשמע טיעון של כל הצדדים בסוגיה זו לגופה (ובעיקר לא של משיב 1) אין אני מביע אפוא עמדה בשאלה זו במסגרת פסק דין זה.




טענות העותרת



כנקודת מוצא מדגישה העותרת שיש לראות את הוראת סעיף 5.3.1 למכרז – הקובעת כאמור את המספר המרבי של ספקי המשנה – כהוראה דווקנית ולמעשה כתנאי סף, שאי עמידה בו מביאה לפסילת ההצעה. עמדתה של העותרת היא, שכל ספק שמספק מוצר או שירות לעמידה בדרישות המפרט הוא ספק משנה כהגדרתו במכרז. תכלית ההוראה, לטענת העותרת, היא לצמצם עד למינימום את ההיעזרות של הספק הזוכה בספקי משנה. העותרת טענה בהמשך לכך, שכל תוכנה שפותחה על-ידי צד שלישי ונעשה בה שימוש מהווה שימוש בספק משנה. תימוכין לפרשנות זו ביקשה העותרת למצוא בתשובה לשאלת הבהרה 163(ב), שנרחיב אודותיה בהמשך הדברים. עוד טענה העותרת, שמנוסח הוראות המכרז וכן מתכליתו ברור שיש לראות כל ספק המספק שירותים טכנולוגיים ומחשוביים לרבות תמיכה במערכת כ"ספק משנה" לפי הגדרתו במכרז. תימוכין לכך ניתן למצוא, לשיטת העותרת, בין היתר בכך שעל כל התקשרות מעין זו הוחלה חובת סודיות מיוחדת (סעיף 5.3.2 למכרז).




נטען בהמשך לכך, שלשאלה אם מציע מסוים הסתייע בספק משנה זה או אחר או שמא הוא מבצע את העבודה בעצמו יש משמעויות כלכליות ניכרות. העותרת בחרה שלא להסתייע בספקי משנה דוגמת אלה שמשיבה 2 בחרה להסתייע בהם. עקב כך נגרמו לה הוצאות יתרות. מכאן, שקבלת פרשנותה של ועדת המכרזים – שהיא פרשנות מאוחרת ואף סותרת את מסמכי המכרז –פוגעת בשוויון בניגוד לדיני המכרזים.


טענות המשיבים



המשיבים, בטיעוניהם המפורטים, ביקשו לדחות את העתירה. כנקודת מוצא צוין היקף ההתערבות המצומצם של בית משפט זה בשיקול דעתה של ועדת המכרזים ככלל, ובפרט מקום בו מדובר במכרז מורכב כגון המכרז מושא עתירה זו. המשיבים חזרו על הנימוקים העיקריים של ועדת המכרזים בהחלטותיה השונות בעניין הפרשנות הראויה של תנאי המכרז, ובכלל זה הפרשנות המצמצמת למונח "ספק משנה" שבו. בכלל זה, חזרו המשיבים על קביעות ועדת המכרזים בעניין התשובה לשאלת ההבהרה שניתנה. נטען גם, שלפי תנאי המכרז עצמו, נקבע שבכל מקום של אי בהירות "תתקבל פרשנותו של המזמין כפרשנות מחייבת" (סעיף 1.10.5 למכרז).
יצוין, שהעותרת והמשיבים טענו גם בהרחבה בנוגע למישור הפרטני – שעניינו בשאלה אם יש לראות בשימוש בתוכנות SAS ו-FINCAD, וכן בהסתייעות בשירותי יזמקו וקאמקורה – כשימוש בספק משנה כהגדרתו של מונח זה במכרז. הטענות במישור זה והתשובות להן יובאו בהמשך – במהלך הדיון בהן.


דיון והכרעה



לאחר שעיינתי בחומר שלפניי ושמעתי בהרחבה את טענות באי כוח הצדדים, מסקנתי היא שדין העתירה להידחות בעיקרה. זאת, בכפוף לשני עניינים נקודתיים, שבהם מבוטלת החלטת ועדת המכרזים, והעניין יוחזר לוועדת המכרזים לבדיקה נוספת ומתן החלטה חדשה ומנומקת. הכל – כפי שיפורט להלן.




כנקודת מוצא, הכלל הוא שבית משפט זה אינו שם את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של ועדת המכרזים, וכי עומדים לוועדת המכרזים שיקול דעת כמו גם חזקת תקינות המעשה המינהלי (ראו עע"ם 6200/07 פ.פ.ס ריהאב בע"מ נ' מדינת ישראל (22.5.2008)). בית משפט זה יתערב בהחלטת ועדת המכרזים רק כאשר נפל פגם מהותי בהליכי המכרז – פגם הפוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים (ראו למשל, ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883, 895 (2003); עע"ם 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ, פ"ד נח(1) 590, 598-597 (2003)). זאת ועוד, כבר נקבע שככל שמדובר במכרז בעל מורכבות גדולה יותר, הרי ששיקול הדעת של המזמין רחב יותר ו"ממילא מצמצם היקף ההתערבות של בית המשפט" (עע"מ 4513/11 המחדש תעשיות קמן (2006) בע"מ נ' קוחלי הגולן בע"מ (25.7.2011), פסקה 5 להחלטה של כב' השופט (כתוארו אז) א' גרוניס). ולבסוף נזכיר, שככל שמדובר לא רק במכרז מורכב אלא בהחלטות שהתקבלו לאחר הפעלת שיקול דעת מקצועי המבוסס בין היתר על חוות דעת של מומחים, תהא ההתערבות בשיקול הדעת מצומצמת עוד יותר (ראו עע"מ 6171/10 שיכון ובינוי סולל בונה תשתיות בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ (6.9.2010)). זאת, גם כשמדובר בשאלה פרשנית-יישומית של תנאי מתנאי המכרז, שיש לה היבטים מקצועיים (ראו לאחרונה, עע"ם 7590/12 החברה הלאומית לדרכים בישראל נ' לינום בע"מ (18.4.2013) (להלן – "פרשת לינום"), סעיף 3 לחוות דעתו של כב' השופט ע' פוגלמן; וכן חוות דעתה של כב' השופטת א' חיות). אמות מידה אלו הן נקודת המוצא בכל הקשור להפעלת הביקורת השיפוטית של בית משפט זה על החלטותיה של ועדת המכרזים.


כוחה של פרשנות המזמין – סעיף 1.10.5 למרכז



כאמור, השאלה היא שאלה של פרשנות המכרז והוראותיו. באופן ספציפי, השאלה המרכזית היא מהי הפרשנות המחייבת למונח "ספק משנה" שבמסמכי המכרז. קודם שנבוא לדיון בשאלה פרשנית זו, שעמדה כאמור במוקד המחלוקת שבין הצדדים, אציין שנכון הדבר שבמסמכי המכרז נכללה הוראה שלפיה פרשנותו של המזמין היא הפרשנות המחייבת (סעיף 1.10.5 למכרז). בתשובותיהם, הפנו המשיבים להוראה זו (אם כי לטענה שיש לדחות את העתירה על סמך הוראה זו לא ניתן משקל רב). אכן, ספק אם יש ליתן משקל להוראה מעין זו מקום בו מובאת שאלה פרשנית של הוראות המכרז לפתחו של בית המשפט – מעבר למשקל הפרשני הניתן לעמדת הרשות ואומד דעתה לפי דיני הפרשנות המכרזיים. אף אם ניתן ליתן משקל להוראה מעין זו, כוחה מוגבל לכאורה לנוכח חובתה של הרשות המינהלית – מכוח דיני המכרזים – לקיים בכל פעולותיה ובכלל זה במסגרת פרשנות המכרז, את דיני המכרזים עצמם (ראו ודוקו, עע"מ 3813/11 טלדור מערכות מחשבים (1986) בע"מ נ' מלם מערכות בע"מ (5.1.2012) פסקה 21 לפסק הדין); עע"מ 1873/12 אסום חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב (6.8.2012); כן ראו דנ"ם 6667/12 אוניברסיטת בן גוריון בנגב נ' אסום קבלנית חברה לבניין בע"מ (14.11.2012)). אלא שאין אני נדרש לקבוע מסמרות בשאלה זו, שכן, כפי שיפורט להלן, פרשנותה של ועדת המכרזים להוראה הכללית המגדירה מהו ספק משנה מקובלת עליי בעיקרה; ומנגד, את עמדתה הפרשנית של העותרת לא ניתן לקבל.


אי עמידה במגבלת המספר המרבי של ספקי המשנה – משמעותה



עניין אחרון אליו יש להידרש קודם שנעבור, כאמור, להכרעה בשאלה הפרשנית שהצבנו בפתח מסענו, עניינו סיווגה ומהותה של התניה שבסעיף 5.3.1 למכרז. הכוונה היא לשאלה אם מדובר בתנאי סף, ומה המשמעות של אי עמדה בתנאי זה; שאלה בה נחלקו הצדדים לפניי. אמת, תניה זו לא הוגדרה במסמכי המכרז כ"תנאי סף". תנאי הסף במכרז פורטו בסעיף 1.4 למכרז. העמידה בתנאים אלה נבחנה בשלב הראשון על-פי המסמכים שב"מעטפה הראשונה". ההוראה המגבילה את מספרם של ספקי המשנה אינה באה בגדר סעיף 1.4. היא גם לא נבחנה בשלב תנאי הסף – אלא רק בשלב בחינת איכות המציע. עם זאת, כבר נקבע בפסיקה שלעיתים הוראה במכרז עשויה להיות מסווגת כתנאי סף אף אם לא נקבע במפורש במסמכי המכרז שמדובר בתנאי סף (ראו, ע"א 8189/11 דיין נ' מפעל הפיס (21.3.2013); עע"ם 2914/09 אגודת מגן דוד אדום נ' משרד החינוך (24.11.2009) (פסקה 8); ראו עוד עת"מ (י-ם) 36164-06-10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (9.5.2011); עת"מ (י-ם) 28962-11-10 מהלב – מרכז ישראלי לנגישות ותקשורת בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי (15.12.2010); עת"מ (י-ם) 288/05 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל (8.5.2005)). מכל מקום, ככלל, החשיבות המרכזית בכגון דא אינה בהכרח לסיווג התנאי – כתנאי סף או כתנאי שאינו תנאי סף – אלא לשאלה אם הפגם שנפל בהצעה הוא פגם מהותי, כאשר פגם מהותי הוא פגם המביא לפסילת ההצעה. ונקבע עוד, שהתשובה לשאלה זו של סיווג פגם כמהותי אם לאו נעוצה בעיקרה בשאלה אם נפגע עיקרון השוויון (עע"ם 3827/10 טל אופיר גינון ופיתוח בע"מ נ' עיריית נשר (17.3.2011) (פסקה 12); עע"מ 6090/05 מ.ג.ע.ר – מרכז גביה ממוחשבת בע"מ נ' מי נתניה (2003) בע"מ (27.2.2006)).




בנסיבות המקרה שלפניי, המשיבים לא חלקו על כך, שלשאלה עם אלו ספקים מתקשר מציע זה או אחר עובר להגשת ההצעה יש משמעות מנקודת מבטם של המציעים, ובכלל זה תיתכן לכך משמעות כספית. בהקשר זה טענה העותרת, שהיא לא עשתה שימוש למשל באותן תוכנות שבהן משיבה 2 עושה שימוש, תוך שנגרמו לה בשל כך עלויות נוספות. להבדיל ממשיבה 2, כך נטען, היא השקיעה כספים רבים על מנת לספק שירותים אלה בעצמה. המשמעות היא, ששימוש ביותר משני ספקי משנה – כהגדרתם במכרז – היא דרישה מהותית במונחי שוויון; ומכאן, שלא ניתן לקבל הצעה, שיש בה יותר משני ספקי משנה. דינה של הצעה שכזו פסילה, ולא מדובר רק בעניין של ניקוד ההצעה (כטענת משיבה 2).




תימוכין למסקנה זו ניתן למצוא גם במסמכי המכרז עצמם: ראשית, לשון המכרז ברורה ומפורשת. כותרת ההוראה היא "מספר מרבי של ספקים"; וגם בהוראה עצמה נעשה שימוש במונח "המספר המרבי של ספקי משנה...". נוסח המכרז לא מתיר כל מקום לספק – הן לשוני והן באשר לאומד דעתו של עורך המכרז: לא ניתן לקבל הצעה שיש בה יותר משני ספקי משנה. שנית, בתשובה לשאלת הבהרה 163(א) למכרז הבהיר עורך המכרז באופן שאינו משתמע לשני פנים, שלא ניתן להיעזר ביותר משני ספקי משנה. השאלה שנשאלה היא: "מפרט השירותים הנדרש על-פי המכרז הינו רחב ומגוון, ולכן נבקש כי עורך המכרז ישקול להגדיל את מספר ספקי המשנה שהמפעיל רש[א]י להיעזר בהם בביצוע השירותים". תשובת עורך המכרז הייתה: "הבקשה אינה מתקבלת". תשובה זו מלמדת על אומד דעתו של עורך המכרז באשר לחריגה משני ספקי משנה – והוא, שהדבר נאסר ולא תתאפשר הגשת הצעה שבה למעלה משני ספקים. הדבר נלמד גם מכתב התשובה של משיב 1, שבו הודגשה עמדה זו של עורך המכרז (למשל בסעיף 100 לתשובת משיב 1). שלישית, כאמור, שיטת הניקוד של המכרז מתמרצת ספקים, שלא להיעזר בספקי משנה בכלל. עצם ההסתייעות בספקי משנה עשויה להשפיע, כעולה ממסכמי המכרז, על ניקוד ההצעה באופן, שהסתייעות בספקי משנה עשויה לגרוע 10% מהניקוד בגין "איכות המציע"; שהם שווי ערך ל-2 נקודות מהניקוד הכולל להצעה. כך נוסח הסעיף הרלבנטי: "היקף ואיכות השירותים הניתנים על ידי ספקי משנה (10%) – בסעיף זה תיבחן איכות ספקי המשנה והקשרים שלהם עם הספק הראשי, בהתאם להוראות סעיף 5.3. יובהר כי מציע אשר לא יתקשר עם ספקי משנה יקבל את מלוא המשקל של סעיף זה, כלומר יקבל 10% מהניקוד הכולל של שלב א'- איכות המציע" (סעיף 1.13.1.ה' למכרז). סעיף הניקוד מפנה במפורש לסעיף 5.3, המגביל את מספר ספקי המשנה לשניים, לכל היותר. נקודת המוצא של סעיף ניקוד ספקי המשנה היא אפוא, של שני ספקי משנה לכל היותר. משמעות הדבר היא, שלא ניתן לקבל כאמור את טענת משיבה 2, שהמשמעות של אי עמידה במגבלת שני ספקי המשנה היא לכל היותר הפחתת ניקוד (סעיף 335 לתשובת משיבה 2). אין כל עיגון לטענה זו במסמכי המכרז. גם אין בה היגיון לנוכח מטרת המגבלה ותכליתה – שהזוכה במכרז יספק את כל השירותים בעצמו ככל שניתן, ולכל היותר יסתייע בשני ספקי משנה. זאת, כדי למנוע תלות של הספק הזוכה בספקי משנה באופן שעלול לפגוע במתן השירותים מושא המכרז, הכל – כפי שיפורט בהרחבה להלן (ראו גם פסקה 33 להלן).


ספק משנה – מהו?



לנוכח המסקנה שלפי תנאי המכרז לא ניתן להציע יותר משני ספקי משנה, יש לבחון את השאלה הפרשנית העיקרית שעלתה לפניי – היא השאלה מהו "ספק משנה" לפי המכרז. נזכיר, שבפסיקה נקבע, שתנאיו של מכרז יפורשו לפי כללי הפרשנות התכליתית. נקודת המוצא היא לשונו של המכרז. השאלה אותה על הפרשן לבחון היא מהו "מתחם האפשרויות הלשוניות", שסובלת לשון המכרז. בהמשך ההליך הפרשני, מתוך מגוון האפשרויות הלשוניות, יש לחלץ את הפרשנות המקיימת באופן הטוב ביותר את תכליותיו של המכרז. בתהליך זה יש ליתן משקל לאומד דעתו הסובייקטיבי של עורך המכרז לפי לשון המכרז ולנסיבות החיצוניות (ראו למשל, עע"ם 6823/10 מתן שירותי בריאות בע"מ נ' משרד הבריאות (28.2.2011) בפיסקה 31 והאסמכתאות שם; עע"ם 5487/06 סופרמאטיק בע"מ נ' חברת חשמל לישראל בע"מ (12.4.2009), פסקה 9 לפסק הדין). עוד נפסק, שכאשר תנאי במכרז ניתן למספר פרשנויות – שהן סבירות באותה מידה ומקיימות במידה שווה את תכליות המכרז – תועדף פרשנות המרחיבה את מעגל המציעים במכרז (שם, בפסקאות 24 ו-41 והאסמכתאות שם).




סעיף 1.1 למכרז, שהוא סעיף ההגדרות של המכרז, לא כולל הגדרה של המונח "ספק משנה". הגדרה בעניין זה מצויה בסעיף 5.3.1 עצמו, ולפיה כאמור ספק משנה הוא "ספק אשר מספק שירותים או מוצרים לספק הזוכה למימוש אח[ת] או יותר מדרישות המפרט". עמדתה הפרשנית של העותרת היא, שיש לקרוא הוראת הגדרה זו כפשוטה במובן זה, שדי בכך שספק כלשהו מספק שירותים או מוצר לזוכה למימוש דרישה מדרישות המפרט, עקיפים ככל שיהיו, כדי להיחשב כהתקשרות עם ספק משנה כמשמעו במכרז. עמדת המשיבים היא, לעומת זאת, שלא כל שירות או מוצר הדרושים למימוש דרישות המכרז, עקיפים ככל שיהיו, מהווים הסתייעות בספק משנה. עמדתם היא, שיש לערוך בחינה מהותית, כאשר רק אספקה של מוצר או שירות מהותיים לדרישות המפרט עצמו – למודל או למערכת – תיחשב בגדר "התקשרות" עם "ספק משנה". במחלוקת פרשנית זו, וכנרמז לעיל, עמדתי היא שיש להעדיף את עמדתם הפרשנית של המשיבים. אסביר:




בפן הלשוני, ובאופן ספציפי של הגדרת ספק משנה בסעיף 5.3.1, סובלת לשון המכרז את שני הפירושים. ניתן מבחינה לשונית לקרוא לתוך ההגדרה של ספק משנה, שעיקרה אספקת שירותים או מוצרים "למימוש אח[ת] או יותר מדרישות המפרט" – מבחן מהותי (השוו, פרשת לינום, לעיל, סעיף 24 לחוות דעתה של כב' השופטת ד' ברק-ארז; חוות דעתה של כב' השופטת א' חיות). השלב הבא הוא כאמור, בחינת תכלית המכרז תוך מתן משקל לאומד דעתו הסובייקטיבי של עורך המכרז ולנסיבות חיצוניות. בחינתם של פרמטרים אלו מעלה, שהפרשנות בה דוגלת העותרת, שלפיה אספקה של כל שירות או כל מוצר למימוש מטרה כלשהי מדרישות המפרט מהווה התקשרות עם "ספק משנה" – היא עמדה פרשנית מוקשית; עמדה שלא ניתן לקבלה. אפרט:




ראשית, עמדה פרשנית זו היא עמדה גורפת שלא מצאתי לה הצדקה או תימוכין בתכליות המכרז ובכוונת עורך המכרז. אכן, לא הייתה מחלוקת לפניי על כך, שבעיני עורך המכרז הייתה עדיפות לכך שהשירותים שיינתנו על ידי הזוכה במכרז יינתנו ככל שניתן באמצעותו הוא (ראו סעיף 2 לפרוטוקול ועדת המכרזים מיום 7.3.2013; דברי ב"כ העותרת בעמ' 2 ש' 28-27 לפרוטוקול, וכן בעמ' 13 ש' 23-21). דבר זה עולה גם במפורש מסעיף 5.3.2(א) למכרז הקובע, ש"ספק המשנה לא ייתן שירותים שעניינם פיתוח המודל לחישוב שווי נכסים בלתי סחירים" (ההדגשה במקור – י.מ.). ניתן ללמוד מכך על חשש לתלות של הספק הראשי בספק המשנה באופן שעלול לפגוע במתן השירותים (ראו סעיפים 5.3.2 ו-5.3.3(ה) למכרז). על כן, ראה עורך המכרז לצמצם את מספרם המרבי המותר של ספקי המשנה לשני ספקים שיאשר המזמין (סעיף 5.3.1 למכרז). עם זאת, עיון במסמכי המרכז בכללותם מעלה, שכוונת עורך המכרז ואומד דעתו לא היו להגביל את ההסתייעות של המציעים באופן שהם לא יוכלו להסתייע בשירותים ומוצרים חיצוניים כלשהם לשם קיום המכרז (מעבר לשניים), עקיפים ושוליים ככל שיהיו.




מסקנה זו לעניין תכלית עורך המכרז נלמדת, בין היתר, מהמגבלות המיוחדות שהוטלו במכרז על ספקי המשנה, ובכלל זה היעדר גישה ישירה או עקיפה למודל לחישוב שווי הנכסים הבלתי סחירים; להשפעה על תוצרי המודל; ולמידע הקשור במודל (סעיפים 5.3.2(ב) ו-(ג) למכרז). על כך יש להוסיף מגבלות שבאו במכרז בכל הקשור למניעת ניגוד עניינים או חשש לתלות עם ספק המשנה; וכן לדרישה לגילוי אופן חלוקת הרווחים בין ספק המשנה לבין המציע (סעיף 5.3.2(ו) למכרז). כל אלו, מעידים על כך, שכוונתו של עורך המכרז ב"ספק משנה" היא רק להתקשרות מהותית למודל או למערכת.




תימוכין נוספים למסקנה פרשנית זו ניתן למצוא גם בנספח 9 למכרז, שהוא "נספח התחייבות ספק משנה להצעה". זהו מסמך, שעניינו התחייבות של ספק המשנה לכך, ש"רכיבי המערכת ו/או חלק מתפקידי התמיכה בה ו/או חלק אחר מתפקידי המאגר המפורטים במכרז פומבי מס' 3-2012 המתייחסים לחברתנו [ספק המשנה – י.מ.], יהוו חלק מהצעת [המציע] למכרז... וכי הם עומדים בדרישות ביחד עם הצעת המפעיל כיחידה אינטגראלית תפעולית אחת". עוד נדרש ספק המשנה להתחייב, ש"בינינו לבין המפעיל המציע יש קשר חוזי מחייב בו התחייבנו לספק את רכיבי המערכת הנ"ל ו/או חלק מתפקידי התמיכה ו/או חלק מתפקידי המאגר המפורטים במכרז פומבי מס' 3-2012, למשך תקופת ההתקשרות ואנו רואים בו לעניין זה כספק ראשי". התחייבות זו, הנדרשת מספקי המשנה, מלמדת שעורך המכרז שיווה לנגד עיניו גורמים מהותיים, שאף עשויים להגיע לדרגה הקרובה לשותפים של המציע, במימוש היבטים מסוימים של המכרז.




אכן, הוראות אלה ביחס לספק משנה – מצביעות על כך שאין מקום כעניין של תכלית לקבל את העמדה הפרשנית של העותרת, שלפיה כל מי שמספק שירות או מוצר כלשהו, עקיף ככל שיהיה, למימוש כל דרישה מדרישות המפרט – הוא בהכרח "ספק משנה". לא מצאתי הצדקה עניינית ותכליתית – כמו גם התייחסות מפורשת במכרז שהייתה לכאורה מתחייבת לפי העמדה הפרשנית של העותרת – להטלת מגבלה כה משמעותית על הזוכה.




שנית, כפי שציינה ועדת המכרזים בהחלטתה המאוחרת (מיום 7.3.2013), כולל המפרט שבפרק 3 למכרז שירותים רבים שאמור הזוכה לספק. בין היתר מדובר בשערוך נכסים לא סחירים; ציטוט מחירים פרטניים; פרסום ציטוט מחירים של נכסים מובנים נפוצים; ציטוט של שערי ריבית חסרת סיכון; בניית ממשק זמין ונוח לקבלת נתונים על-ידי המשתמש; בניית אתר אינטרנט בעברית; עריכת הדרכות והכשרה למקבלי השירות; הטמעת המערכת אצל המשתמשים; עריכת נהלי הפעלה והנחיות לשימוש במודל ותוצריו; פרסום סקירה חודשית; הקמה ותחזוק של מאגר מידע הכולל פרטים של נכסים לא סחירים ועוד. מדובר אפוא במכרז מורכב ביותר בעל ריבוי הוראות ודרישות. הפירוש המוצע על ידי העותרת, שתוצאתו המעשית היא שכל ספק המספק כל מוצר או כל שירות למימוש "אחד או יותר מדרישות המפרט" – עקיף ושולי ככל שיהיה – הוא פירוש בלתי סביר. לכן, אין מקום לקבל אותו (ראו והשוו, אהרן ברק פרשנות במשפט כרך רביעי – פרשנות החוזה 547-546 (2001)). כפי שתהתה ועדת המכרזים בהחלטות השונות שקיבלה; ותהו גם באי כוח המשיבים בדיון לפניי – לא ברור כיצד ניתן להצדיק מסקנה פרשנית, שלפיה גם ספקים של תוכנות מחשב סטנדרטיות; תוכנות מדפסת; תוכנות טלפוניה ובזק וכיוצא באלה ייחשבו כ"ספק משנה" בהתאם למכרז, כך שלא ניתן להיעזר ביותר משני ספקי משנה לפי הגדרה מעין זו. זו תהיה התוצאה אם יאומץ המבחן הפרשני שהציעה העותרת, שלפיו יש לבחון האם ניתן להפעיל את המודל ללא המוצר או השירות. מדובר אפוא בתוצאה פרשנית לא סבירה שאין לקבלה.




שלישית, כפי שהובהר בדיון לפניי, ועניין זה לא נסתר, העמדה הפרשנית בה דוגלת העותרת משמעה צמצום משמעותי ביותר של מספר המציעים הפוטנציאליים שיכלו לעמוד באמת המידה של המכרז. מעבר לכך, נטען שאף העותרת עצמה לא יכלה לעמוד באמת מידה מחמירה זו. אף אם ניתן לקבל את הפרשנות של העותרת כפרשנות סבירה (ולא כך הדבר כאמור לעיל), הרי שלפי תכלית המכרז, יש להעדיף את הפרשנות של ועדת המכרזים בהינתן הכלל הפרשני שלפיו עדיף פירוש המרחיב את מעגל המשתתפים על פני פירוש המצמצם אותו (ראו פרשת לינום, לעיל, בפסקה 41 לחוות דעתה של כב' השופטת ד' ברק-ארז; סעיף 3 לחוות דעתו של כב' השופט ע' פוגלמן; פרשת סופרמאטיק לעיל, פסקה 12 לפסק הדין).




רביעית, כפי שהובהר במהלך הדיון שהתקיים לפניי, בלא שעניין זה היה שנוי במחלוקת בין הצדדים, ההגדרה במסמכי המכרז דנן של "ספק משנה", כמו גם המגבלות שחלות על "ספק משנה" ככזה, היו זהות לאלו שבמכרז הקודם – והצדדים בהליך דנן היו מציעים בו, כאמור. עוד הובהר בהחלטת ועדת המכרזים המאוחרת – ועניין זה לא נסתר – שבמסגרת המכרז הקודם השתמשה העותרת בשירותיהן של שתי חברות, שצוינו בהצעתה למכרז הקודם כספקי משנה. מדובר בחברות שסייעו לעותרת, במכרז הקודם, בגיבוש מתודולוגיה, באספקת מסד נתונים, בשירותי תכנות המודל, פיתוח תוכנה, ליווי בגיוס אנשי תמיכה והדרכתם, ייעוץ במהלך הרצת המודל ותחזוקת מסד הנתונים ואתר האינטרנט (ראו נספח 25 לתשובת משיבה 2). ועדת המכרזים ציינה בהחלטתה מיום 7.3.2013, שמדובר בשירותים דוגמת השירותים המהותיים למודל או למערכת. כמו כן, לא נסתרה טענת משיבה 2 (שכן, לא באה כל התייחסות של העותרת לעניין זה לפניי), שבמכרז הקודם עשתה העותרת שימוש בתוכנות ושירותים שונים שבאים בגדר ספקי משנה, לשיטתה הפרשנית של העותרת לפניי, ומבלי שהם צוינו על-ידה כספקי משנה. למשל, שימוש בתוכנות מדף שונות (סעיף 322(ד) ו-(ו) לתשובת משיבה 2 ונספחיה); ושימוש במומחה אבטחת מידע חיצוני (סעיף 322(ה) לתשובת משיבה 2 ונספחיה). לנתונים אלה, שעניינם ההיכרות של המציעים השונים עם הדרישות הנדרשות על ידי המזמין; כמו גם למשמעות המקצועית שלהם – יש משקל במישור הפרשני (ראו פרשת מתן, לעיל, בפסקאות 39, 43; פרשת לינום, לעיל, חוות דעתה של כב' השופטת ד' ברק-ארז בפסקאות 40-37). בנסיבות העניין, נתונים אלה פועלים לחובת הפרשנות לה טוענת העותרת.




המסקנה היא אפוא, שמן הטעמים שפורטו בהרחבה לעיל, אין לקבל את הפרשנות המצמצמת והדווקנית של סעיף 5.3.1 לתנאי המכרז בכל הקשור להגדרת "ספק משנה". אין לקבל אפוא את עמדת העותרת, שלפיה עצם אספקת שירות כלשהו או מוצר כלשהו לספק הזוכה למימוש מטרה או דרישה כלשהי מדרישות המפרט עולה כדי הסתייעות ב"ספק משנה". בה בעת, לשונו של סעיף 5.3.1 וכן תכליתו של המכרז עולים בקנה אחד עם פרשנות עורך המכרז בסעיף 5.3.1 ולאמת המידה ה"מהותית", שהוא אימץ בכל הקשור להגדרת "ספק משנה". לפי פרשנות זו, המקובלת עליי, רק ספק המספק לזוכה מוצר או שירות, שהוא מהותי למימוש אחת או יותר מדרישות המפרט – למודל או למערכת – ייחשב ל"ספק משנה", כהגדרתו במכרז. יודגש, כי בסופו של יום המזמין שהוא עורך המכרז – הוא גם בעל הכלים המקצועיים הן בכל הקשור לאפיון דרישות המכרז והן בכל הקשור לאמות המידה המקצועיות הנדרשות במסגרת פרשנותו. כך בכלל, וכך בפרט מקום בו מדובר במכרז מורכב כאמור. והגם שאין בעניין אחרון זה כדי למעט מחובת עורך המכרז וועדת המכרזים לנהוג על פי כל דיני המכרזים ובכלל זה ההקפדה על עקרון השוויון – קלה כבחמורה; הרי שמקום בו לשון המכרז וכן תכליתו משמיעים העדפה לפירוש המקצועי לו טוען עורך המכרז – יש לאמצו. וזו מסקנתי מן הטעמים שלעיל.


האם משיבה 2 הזוכה התקשרה עם יותר משני ספקי משנה?



על רקע פרשני זה, השאלה הבאה לה יש להיזקק במסגרת הדיון בעתירה שלפניי היא השאלה הפרטנית. לשון אחר, יש לבחון אם קיימת עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים בכל הקשור לסיווג ההתקשרויות של משיבה 2 הזוכה עם אותן ארבע חברות נוספות שהעותרת טוענת שהן "ספק משנה"; בעוד שוועדת המכרזים ומשיבה 2 הזוכה – טענו שאין מדובר ב"ספק משנה". מדובר, כאמור, בהתקשרות לעניין השימוש בתוכנות SAS ו-FINCAD; בהתקשרות עם חברת יזמקו; וכן בהתקשרות עם חברת קאמקורה. נזכיר, בהקשר זה, שוועדת המכרזים קבעה שההתקשרות עם בלומברג וביזפורטל מהווה התקשרות עם ספק משנה, כהגדרתו במכרז, אולם תוקפה של קביעה זו אינה עומדת לבירור לפניי בעתירה זו שהגישה העותרת, כאמור. ונקדים גם אחרית לראשית ונציין כבר עתה, כי לא נמצא מקום לשעות לטענות העותרת בעניין SAS ו – FINCAD. עם זאת, בכל הקשור להחלטות ועדת המכרזים בנוגע ליזמקו ולקאמקורה מסקנתי היא שנפל פגם בתשתית העובדתית שעליה נסמכה ועדת המכרזים, ועל כן יש לבטל את ההחלטות שהתקבלו בעניין ספקים אלה ולהחזיר את הדיון לוועדת המכרזים על מנת שתשוב ותדון בנדון ותקבל החלטה חדשה בהתאם. הכל – כפי שיובהר בהרחבה להלן.






FINCAD ו-SAS



אין חולק על כך, ש-SAS ו-FINCAD הן תוכנות, שבהן משיבה 2 הזוכה עושה שימוש במסגרת המודל. לטענת העותרת, מדובר, כאמור, ב"ספקי משנה". מרכיב עיקרי ראשון בטענתה של העותרת, שלפיה השימוש בתוכנות אלה עולה כדי הסתייעות בספק משנה, הוא תשובה שנתן עורך המכרז לשאלה 163(ב) לשאלות ההבהרה. מרכיב עיקרי שני לטענת העותרת נוגע לשימוש שעושה משיבה 2 בתוכנות אלה, כעולה מהצעתה. נטען, שמדובר בחלק אינטגראלי מהפיתרון שמציעה משיבה 2 למכרז; וכי המודל אינו יכול לפעול ללא תוכנות אלה, ומשכך מדובר בתוכנות מהותיות. נדון בטענות אלה כסדרן:


שאלת ההבהרה והתשובה לה



שאלה 163 לשאלות ההבהרה מתייחסת באופן ספציפי לסעיף 5.3.1 למכרז – שהוא הסעיף העיקרי מושא השאלה הפרשנית שלפנינו. העותרת מתמקדת, כאמור, בס"ק (ב) לשאלה זו. נוסח השאלה היה: "נא אשרו, כי שימוש בתוכנה או בפיתוח של צד שלישי במסגרת המודל או המערכת של הספק, אינה נחשבת כשימוש בספק משנה [כך במקור – י.מ.]". תשובת ועדת המכרזים לשאלת הבהרה זו הייתה: "הבקשה אינה מתקבלת". מנוסח זה של השאלה והתשובה לה ביקשה העותרת ללמוד כי בזמן אמת – וכחלק מן המסמכים המחייבים של המכרז והוראותיו – פרשנותה של ועדת המכרזים את סעיף 5.3.1 הייתה שונה מזו לה היא טוענת היום. העותרת מבקשת ללמוד מתשובה זו, שבזמן אמת, כאשר נשאלה ועדת המכרזים את שאלת ההבהרה שלעיל, תשובתה הברורה והחד משמעית הייתה – כך לפי הנטען – שכל שימוש בתוכנה או בפיתוח של צד שלישי נחשב כהתקשרות עם "ספק משנה". אותו פירוש "מהותי" שבא, לפי הנטען, רק בשלבים מאוחרים של המכרז אינו יכול לעמוד לשיטתה, בהיותו סותר את עמדתה של ועדת המכרזים בזמן אמת. הוא אינו יכול לעמוד, שכן הוא עומד בניגוד לתנאי המכרז ונוסחו המחייב כפי שהם מגולמים בשאלת ההבהרה ובתשובה לה.




בהתאם להלכה הפסוקה, שאלות הבהרה והתשובות להן מהוות חלק מהמכרז, ומחייבות את עורך המכרז (ראו, עע"ם 303/12 מטיילי קיריית שמונה בע"מ נ' עיריית צפת (3.7.2012), בפסקה 21). אלא שבנסיבות העניין אין מקום ללמוד משאלת הבהרה זו והתשובה לה את מה שמבקשת העותרת ללמוד. אסביר:




שאלה 163(ב) לשאלת ההבהרה לא הייתה השאלה הפרשנית העומדת במחלוקת לפניי. השאלה – על פי נוסחה – הייתה שאלה כללית. נסח השאלה ביקש, שעורך המכרז יקבע פוזיטיבית, שכל שימוש בתוכנה או בפיתוח של צד שלישי במסגרת המודל או המערכת של הספק, לא ייחשב כשימוש ב"ספק משנה". התשובה של עורך המכרז לשאלה כללית פוזיטיבית זו הייתה, כאמור, ש"הבקשה אינה מתקבלת".




אכן, ראוי היה שוועדת המכרזים תיתן תשובה ברורה ומפורטת יותר. עם זאת, מלשונה הפשוטה של התשובה לא עולה שכל שימוש בתוכנה או פיתוח של צד שלישי כלשהם במסגרת המודל או המערכת של הספק – יהוו שימוש בספק משנה. כל שעולה ממנה הוא, שעורך המכרז לא היה נכון ליתן מראש אישור גורף לכך, שהשימוש בכל תכנה או פיתוח של צד שלישי לא יחשבו כהסתייעות בספק משנה. כלומר, מהלשון הפשוטה של התשובה ניתן ללמוד, לכל היותר, שייתכנו מקרים שבהם שימוש בפיתוח או תוכנה של צד שלישי יהווה הסתייעות בספק משנה; ויהיו מקרים שבהם הסתייעות בפיתוח או תכנה של צד שלישי לא יהוו הסתייעות בספק משנה – וזאת על-פי משמעות המונח ספק משנה במכרז. אין בתשובה זו אפוא כדי ללמד על כך, שהעמדה הפרשנית של העותרת התקבלה על ידי ועדת המכרזים בזמן אמת והפכה לחלק מתנאי המכרז. אין בה גם כדי ללמד על כך, שהעמדה הפרשנית של ועדת המכרזים והמשיבים לפניי שונה מעמדתם בזמן אמת. העמדה הפרשנית העקרונית שאימצה ועדת המכרזים בהחלטותיה מושא עתירה זו; כמו גם בטיעון המשיבים שלפניי – עולה בקנה אחד עם התשובה שניתנה לסעיף 163(ב) לשאלות ההבהרה. במובן זה, עורך המכרז לא אישר שכל שימוש בתוכנה או בפיתוח של צד שלישי במסגרת המודל או המערכת של הספק "איננה נחשבת כשימוש בספק משנה"; אך גם לא נקבע כי שימוש בכל תוכנה או פיתוח של צד שלישי יהווה שימוש ב"ספק משנה".




יש להוסיף, שהתשובה לסעיף 163(ב) לשאלות ההבהרה אינה עומדת לבדה. קדמה לה שאלת ההבהרה 163(א). שאלה זו והתשובה לה הובאה לעיל בהקשר אחר (פסקה 29 לעיל). כדי להקל על הקורא נביאה פעם נוספת בהקשר דנן. שאלה 163(א) הייתה זו: "מפרט השירותים הנדרש על פי המכרז הינו רחב ומגוון, ולכן נבקש כי עורך המכרז ישקול להגדיל את מספר ספקי המשנה שהמפעיל רש[א]י להיעזר בהם בביצוע השירותים". גם התשובה לשאלת הבהרה זו הייתה: "הבקשה אינה מתקבלת". אליבא דידי, תשובה זו של עורך המכרז בזמן אמת לשאלת ההבהרה תומכת דווקא בפרשנות המשיבים לסעיף 5.3.1 למכרז (והשאלה התייחסה ספציפית לסעיף זה). אכן, כעולה מנוסח השאלה, הועמד עורך המכרז על כך שמפרט השירותים הוא רחב ומגוון ולכן התבקש להגדיל את מספר ספקי המשנה שהמפעיל רשאי להיעזר בהם בביצוע השירותים. עורך המכרז לא מצא לנכון לקבל בקשה זו בזמן אמת. את שאלה 163(ב) ואת התשובה לה – שניתנו בסמוך – ניתן ויש אפוא לקרוא יחדיו במובן זה, שהתשובה לשאלה 163(ב) לעניין הסתייעות בצד שלישי, באה לאחר שאלה קודמת והתשובה לה, בה התבקש עורך המכרז לאפשר הגדלה של ספקי משנה בהם ייעזר הזוכה לצורך "ביצוע השירותים".




לסיכום, אין בשאלת ההבהרה שבסעיף 163(ב) כשלעצמה כדי להביא למסקנה, שהשימוש של משיבה 2 ב-SAS וב-FINCAD מהווה שימוש בספק משנה.


האם בכל זאת FINCAD ו-SAS הם ספקי משנה?



בטיעוניה, העותרת עמדה על השימושים לתוכנות FINCAD ו-SAS במודל של משיבה 2 תוך הפניה לחלקים שונים בהצעתה. נטען, שמדובר בתוכנות המשמשות למימוש מטרות המודל. SAS, משמשת, לפי הטענה, לשערוך עצמאי של ניירות ערך המיועדים לפרסום ומוציאה פלט המסכם את תהליך הבדיקה לצורך בדיקת השיערוכים על-ידי משיבה 2. FINCAD מאפשרת למשיבה 2, לפי הטענה, לחישוב נגזרים וניירות ערך מורכבים תוך חיבור המידע שהתקבל מספקי נתונים גולמיים ובכך להפיק שערוכים מדויקים. מדובר, לטענת העותרת, בתוכנות המהוות חלק אינטגראלי מהמודל; תוכנות שבלעדיהן המודל לא יכול לעבוד. לעניין זה הפנתה העותרת גם לתרשים בהצעתה של משיבה 2, שבו צוינו SAS ו-FINCAD כשניים מהכלים הטכנולוגיים שלה למחקר ואנליזה (נספח 14 לעתירה). העותרת טענה גם, שאין מקום להשוואה שעשתה ועדת המכרזים לתוכנת ה"אופיס" של מייקרוסופט, שכן תוכנות אלה הן תוכנות כלליות "גנריות" המצויות בכל מחשב סטנדרטי, בעוד ש-FINCAD ו-SAS מהוות תוכנות ייעודיות וספציפיות לתפעול המודל; תוכנות שעל בסיסן גם נוקדה ההצעה של משיבה 2. לבסוף טענה העותרת, שכדי שלא להיזקק לתוכנות מסוג זה היא השקיעה סך של למעלה ממיליון ₪ - "כך שברור שמדובר בתוכנות מהותיות ביותר" (סעיף 34 לעיקרי הטיעון).




כאמור, בהחלטתה האחרונה קבעה ועדת המכרזים, שהשימוש שעושה משיבה 2 בתוכנות FINCAD ו-SAS אינו עולה כדי הסתייעות בספק משנה, כמשמעו במכרז – ולפי אמת המידה המהותית (עליה עמדנו לעיל בהרחבה). כפי שצוין לעיל, בהחלטתה, ולאחר שוועדת המשנה שמעה את עמדות הצדדים, ועדת המכרזים עמדה על כך, שמדובר ב"תוכנות מדף". ועדת המכרזים קיבלה את עמדתה של משיבה 2, שמדובר בשפות פיתוח שעובדיה של משיבה 2 כותבים על גביהן תוכנות שונות; וכי לא נעשו בתוכנות התאמות ספציפיות למשיבה 2. נכתב בהחלטה, שמדובר במוצר הדומה באופיו למוצר חד פעמי ולא למוצר נמשך, שכן על אף שמדובר ברשיון שימוש בתוכנות לפרק זמן מסוים, התוכנה אינה משתנה לאורך הזמן.




באשר לשימוש המדויק שעושה משיבה 2 בתוכנות אלה במסגרת המודל – ומהותן – מדובר בעניינים מקצועיים מובהקים, המצויים בפררוגטיבה ובמומחיות של ועדת המכרזים. ועדת המכרזים נעזרה בעניין זה בוועדת משנה, שאף קיימה למשיבה 2 שימוע בנדון ביום 14.2.2013. היקף ההתערבות של בית המשפט בעניינים מעין אלה הוא, כאמור, מצומצם, ולא מצאתי עילת התערבות בקביעותיה של ועדת המכרזים במישור זה. תרשימים כאלו ואחרים בהצעת משיבה 2 וההסברים שבהצעה שאליהם הפנתה העותרת – אין בהם כדי לסתור את עמדת הגורמים המקצועיים, ואת חזקת התקינות המינהלית העומדת לרשות, ששמעה ממקור ראשון את הסבריה של משיבה 2 והחליטה כפי שהחליטה לפי שיקול דעתה המקצועי.




מעבר לכך, וזהו העיקר, העותרת לא חלקה על כך, שמדובר ב"תוכנות מדף" שמשיבה 2 קיבלה רשיון סטנדרטי לשימוש בהן (למשל סעיפים 25-24 לטיעון המשלים). אין עילה להתערב בעמדתה של ועדת המכרזים, שהעובדה שמדובר בתוכנות "מדף", שהשימוש בהן נעשה ברשיון, ומבלי שנעשות התאמות מיוחדות עבור המציע, מהווה אינדיקציה משמעותית לכך, שאין מדובר בספק משנה כמשמעו במכרז. עמדה זו נתמכת בנספח 9 למכרז, שכן ברור שלא הייתה כוונה שנותן רשיון מעין זה יתחייב כלפי המזמין כאמור בנספח 9, שעל עיקריו עמדנו לעיל (פסקה 35 לעיל). ניתן ללמוד זאת גם מסעיף 1.8 למכרז. סעיף זה קובע, שכל התכניות שייפתח הספק (הזוכה) יהיו בבעלות המזמין (עורך המכרז). על מוצרי מדף, שהספק עושה בהם שימוש, לעומת זאת, לא הוחלה, ככלל, דרישה זו (סעיף 1.8ג'). רוצה לומר: המכרז עושה הבחנה בין ספק משנה לבין ספקים של תוכנות מדף, שלעניינם ישנה התייחסות ספציפית במכרז. העותרת גם לא הצביעה על טעם להבחין, לעניין השאלה אם מדובר בספק משנה, בין אותה תוכנה שבה היא עושה שימוש לטענתה, המכונה "AAA ספיישל", שפותחה עבורה באופן בלעדי ומצויה כיום בבעלותה לפי הנטען (סעיף 38 לעיקרי הטיעון של העותרת); לבין תוכנות מדף שנעשה בהן שימוש באמצעות רישיון סטנדרטי (ראו המלצת ועדת המשנה מיום 19.2.2013; שימוע מיום 14.2.2013). העותרת גם לא סתרה, ולמעשה כלל לא התייחסה, לטענת משיבה 2, שלפיה תוכנת SQL בה היא עצמה משתמשת דומה במהותה לאותן תוכנות (סעיף 301 לתשובת משיבה 2; סעיף 22(ג) להשלמת הטיעון של משיבה 2); דבר שיש בו לכאורה כדי ללמד על הבנתה של העותרת, שאין מדובר בתוכנות שהשימוש בהן הוא בגדר שימוש בספק משנה.




סיכומה של נקודה זו: לא מצאתי שקמה עילת התערבות בהחלטת ועדת המכרזים, שהסתייעותה של משיבה 2 בתוכנות SAS ו-FINCAD אינה עולה כדי הסתייעות בספק משנה, כמשמעותו במכרז. בשאלת הבהרה 163(ב), שעליה השליכה העותרת את יהבה, אין כדי לתמוך בפרשנותה; וגם יתר טענותיה אינן מקימות עילת התערבות בהחלטתה המקצועית של ועדת המכרזים, על יסוד הפרשנות הנכונה של המכרז, ועל רקע מכלול הוראותיו.


יזמקו



בכל הנוגע לשימוש שעתידה משיבה 2 לעשות ביזמקו, מפנה העותרת לסעיף 1.5.4 להצעה (עמ' 46 להצעת משיבה 2). סעיף זה עוסק ב"נציג הספק לתחזוקה". בס"ק 5 נכתב, שבנוסף לאחראי התחזוקה שעליו נכתב בסעיפים הקודמים, משיבה 2 "עובדת עם ספק חיצוני ידוע ובעל ניסיון המספק ל[משיבה 2] שירותי ניהול רשת ושירותי תמיכה בתקלות מחשוב במידת הצורך". במהלך ההליך שלפניי התברר, כאמור, שאותו ספק חיצוני היא חברת יזמקו. לטענת העותרת מדובר בשירותי תמיכה בספק חיצוני הנותן שירותי תמיכה למערכת, ולכן מדובר בספק משנה, כמשמעו במכרז.




בטיעונה, העותרת נסמכת במידה רבה על סעיף 5.3.2.ג' למכרז. סעיף זה קובע כי "הוראות סעיף ב' יחולו גם על ספק משנה, המספק שירותים טכנולוגיים ומחשוביים, לרבות תמיכה במערכת או כל שירות נלווה אחר, בשינויים המחויבים לפי העניין". סעיף ב' קובע ש"הספק הזוכה רשאי להתקשר עם ספק משנה, שיהיה אחראי ל[א]ספקת הנתונים הגולמיים"; כי לספק זה לא תהיה גישה למודל; כי הוא לא ישפיע על תוצרי המודל למעט ההשפעה הטבעית של ספק נתונים; וכי לא יינתן בידיו כל מידע הקשור במודל. מצירופם של סעיפים אלה מבקשת העותרת ללמוד, שכל ספק המספק שירותי תמיכה מחשוביים למערכת הוא ספק משנה – לפי המכרז (סעיף 21 לעיקרי הטיעון).




ועדת המכרזים, בהחלטתה הראשונה מיום 26.11.2012, קבעה שהתקשרותה של משיבה 2 עם ספק חיצוני שמעניק שירותי תמיכה טכנית לפתרון בעיות ברשת ואחזקת ציוד מחשב אינה בגדר התקשרות עם ספק משנה, כהגדרתו במכרז. הטעם שניתן לכך היה, שמדובר בשירותים שאינם מהותיים למימוש דרישות המפרט שבמכרז. בהחלטתה האחרונה של ועדת המכרזים מיום 7.3.2013 נכתב, שמטרתו של סעיף 5.3.2ג' הייתה, שהוראות סעיף ב', לעניין הגבלת גישה למודל, יחולו על ספק המספקים שירותים טכנולוגיים ומחשוביים גם אם אין מדובר בספק משנה, כהגדרתו במכרז. עוד צוין, שהתקבלו ממשיבה 2 הבהרות נוספות, שלפיהן יזמקו מספקת למשיבה 2 שירות לפתרון בעיות רשת ותחזוקת ציוד קצה, וכי אין לה כל נגיעה לתמיכה בתוכנות המקצועיות של משיבה 2 או הפעלתן.




בין הפרשנות של העותרת לבין הפרשנות של ועדת המכרזים – עדיפה לדידי פרשנותה של ועדת המכרזים. שני הפירושים אפשריים לפי לשונו של סעיף 5.3.2ג', ולכן יכריעו שיקולי תכלית. העותרת, מצידה, לא הצביעה על שיקולי תכלית התומכים בעמדה, שמסעיף זה יש ללמוד שכל מי שנותן שירותי מחשוב יהווה ספק משנה. הדבר גם לא עולה מההגדרה הכללית של סעיף 5.3.1, שמגדיר ספק משנה כמי שמספק שירותים או מוצרים למימוש דרישות המפרט, כאמור. לעומת זאת, יש טעם רב בעמדתה של ועדת המכרזים, שלפיה מטרת הסעיף היא שהמגבלות שקובע ס"ק ב' בקשר למודל יחולו על מי שנותן שירותי מיחשוב ושירותים נלווים – בין אם מדובר בספק משנה ובין אם אין מדובר בספק משנה. זאת, שכן מטבע הדברים מי שנותן שירותי מחשוב עשוי להיות חשוף למערכת ולמודל מתוקף עבודתו – דבר שעורך המכרז ביקש למנוע. תימוכין לעמדתה של ועדת המכרזים ניתן למצוא גם בכך, שס"ק ג' קובע שהוראות סעיף קטן ב' יחולו "בשינויים המחויבים לפי העניין". משמעות הדבר היא, שאין בסעיף 5.3.2ג' כדי להכריע במחלוקת שבין הצדדים. על כך ניתן להוסיף, שלא היה בפיה של העותרת מענה לעמדת ועדת המכרזים, שלפיה הפרשנות של העותרת תוביל לאבסורד לנוכח המילים "או כל שירות נלווה אחר", כאשר אימוץ פרשנות העותרת הופך כל מי שמספק שירות נלווה ל"ספק משנה".
חוזרים אנו אם כך לשאלה הפרטנית והיא אם יזמקו היא בגדר ספק משנה, כהגדרתו – הכללית – במכרז. ועדת המכרזים קבעה, כאמור, על בסיס הבהרות שהתקבלו ממשיבה 2, שמדובר בחברה המספקת למשיבה 2 שירותי רשת ואחזקת ציוד קצה; שירותים שאינם נוגעים לתחזוקה של המערכת והמודל. עמדתה העקרונית של ועדת המכרזים היא, שספק המספק שירותים מעין אלה אינו בגדר ספק משנה, שכן אין מדובר בשירות מהותי במסגרת המכרז. מדובר בעמדה מקצועית של ועדת המכרזים, שלא מצאתי עילה להתערב בה. עמדה זו עולה בקנה אחד עם המכרז ותכליתו, שעיקרו במודל לקביעת ציטוטי מחירים פרטניים ושערי ריבית להיוון תזרימי מזומנים של נכסים בלתי סחירים ובמערכת הייעודית שתבצע זאת (ראו למשל סעיף 5.1 למכרז). לא מצאתי בהפניית העותרת לסעיפים 5.8.4 ו-4.9 למכרז כדי לשנות ממסקנה זו. לא ניתן ללמוד מסעיפים אלה, כי הם מכוונים לתקלות רגילות בציוד קצה או רשת, וממילא לא ניתן ללמוד מהם כי ספק המטפל בתקלות מעין אלה הוא בהכרח ספק משנה. מההגדרה שבסעיף 5.8.4 דווקא ניתן להבין, שהכוונה באותם סעיפים היא לתקלה במערכת הייעודית (ראו, הגדרת "תקלה" בעמ' 48 למכרז; וראו גם סעיף 5.8.1 למכרז).




בנוסף לכך, מן העתירה עולה, שהעותרת עצמה סברה שיש להבחין בין מי שמספק שירות תמיכה ותיקון תקלות למערכת הייעודית שבמוקד המכרז, ושבלעדיו, לטענתה, המערכת לא תתפקד במקרה של תקלה; לבין לספק "קונבנציונאלי שמספק שירותי תמיכה לרשת משרדית" (סעיף 70 לעתירה). כאשר בטיעוניה, העותרת הדגישה, שמשיבה 2 מסתייעת, לטענתה, בגורם חיצוני לתמיכה במערכת הייעודית; ובשונה מספק "קונבנציונאלי" כלשונה (ראו למשל, סעיפים 18, 21 לעיקרי הטיעון). יצוין עם זאת, שבטיעון המשלים, קיימת עמימות בעמדת העותרת ביחס לשאלה אם לשיטתה גם מתן בשירותי רשת ותחזוקת ציוד קצה עולה כדי הסתייעות בספק משנה (סעיף 10 לטיעון המשלים).




מכל מקום, בעמדתה העקרונית של ועדת המכרזים, שלפיה ספק הנותן שירותים של אחזקת רשת ותחזוקת ציוד קצה אינו בא בגדר ספק משנה, כהגדרתו במכרז – לא מצאתי להתערב, כאמור.




עם זאת, יש ממש בטענתה של העותרת, שהתשתית העובדתית שעליה ביססה ועדת המכרזים את החלטתה, שיזמקו אינה ספק משנה הייתה חסרה. מן הסעיף בהצעה של העותרת, שהובא לעיל, לא ברור בדיוק מהו טיב "שירותי התמיכה בתקלות מחשוב" (כך נכתב בהצעה) שתספק יזמקו. לא ברור מן הכתוב האם מדובר בשירותי תמיכה לרשת ולציוד קצה בלבד, כפי שנקבע בהחלטת ועדת המכרזים, או שמא מדובר גם בשירותי תמיכה למערכת הייעודית שבמוקד המכרז. הבדיקה של ועדת המכרזים אם יזמקו היא "ספק משנה" כהגדרתו במכרז, נעשתה רק לאחר שמשיבה 2 הוכרזה כזוכה, והיה ידוע שהצעתה זולה יותר מהצעתה של העותרת – וזאת לנוכח טענות העותרת בנדון. מפרוטוקול השימוע מיום 14.2.2013, שנערך למשיבה 2 על-ידי ועדת משנה עולה, שבשימוע לא נדון באה התייחסות לעניין יזמקו. מהחלטת ועדת המכרזים מיום 7.3.2013 ניתן ללמוד, שהיא הסתמכה בהחלטתה על מכתב הבהרה של בא כוח משיבה 2 מיום 5.3.2012 – בכל הנוגע לשאלה אלו שירותים תספק יזמקו. מכתב זה צורף ל"הודעה מטעם מדינת ישראל" מיום 10.3.2013. למכתב צורפה אמנם חשבונית של יזמקו למשיבה 2, וניתנו הבהרות שונות, אך לא צורף ההסכם בין משיבה 2 ליזמקו, ובדיון לפניי לא היה חולק על כך, שההסכם לא הוצג לוועדת המכרזים.




אכן, התשתית העובדתית הדרושה לרשות המינהלית לקבלת החלטותיה נבחנת לפי אמת מידה של סבירות; וסבירות התשתית העובדתית נבחנת לפי נסיבות המקרה (ראו, בג"ץ 5240/96 ג'ועמיס נ' שר הפנים, פ"ד נו(1) 289, 303 (1997)). בנסיבות האמורות, לנוכח אי הבהירות בהצעה של משיבה 2, כאמור, ומשעה שוועדת המכרזים לא הצביעה על מניעה או קושי לבחון את ההסכם עם יזמקו המצוי בידי משיבה 2, בדיקה שהיא פשוטה על-פני הדברים, סבורני שהסתפקותה של ועדת המכרזים בהבהרות באי כוחה של משיבה 2 במכתב ובחשבונית – עולה כדי פגם בתשתית העובדתית שעליה נסמכת ההחלטה. פגם זה הופך משמעותי יותר לנוכח העובדה, שבדיקתה של ועדת המכרזים נעשתה כאמור לאחר שמשיבה 2 הוכרזה כזוכה וידוע היה שהצעתה זולה יותר מהצעתה של העותרת. בנסיבות דומה לאלה נקבע בפסיקה, שאמנם אין לומר שוועדת המכרזים מוטית בהכרח, אך יש להקפיד עמה הקפדה יתירה (ראו, פרשת לינום, לעיל, פסקה 3 לחוות דעתו של כב' השופט ע' פוגלמן; פסקה 42 לחוות דעתה של כב' השופטת ד' ברק-ארז). היה אפוא על ועדת המכרזים, בטרם קבלת החלטה, לדרוש ממשיבה 2 למסור לעיונה את הסכם ההתקשרות עם יזמקו בכדי לבחון אם הוא מאשש את טענותיה של משיבה 2 לעניין אופי ההתקשרות עם יזמקו.




סיכומה של נקודה זו: החלטת ועדת המכרזים, שלפיה יזמקו אינה ספק משנה –מבוטלת. העניין מוחזר לועדת המכרזים על מנת שתבחן גם את ההסכם בין משיבה 2 ליזמקו, ותקבל בהמשך לכך, על פי שיקול דעתה ובהתאם לקביעות בפסק דין זה, החלטה חדשה בשאלה אם מדובר בספק משנה אם לאו.


קאמקורה



חברת קאמקורה, גם היא, לטענת העותרת, ספקית משנה של משיבה 2 במכרז. העותרת מפנה, בהקשר זה, לפירוט תפקידיה של קאמקורה לפי ההצעה של משיבה 2 (חלק 2 להצעה בעמ' 30-29; נספח 16 לעתירה). בעמ' 30 נכתב:


"Kamakura תסייע לשערי ריבית בייעוץ במידת הצורך כולל:


תיקוף (ולידציה) וסקירת מודלים.
יעוץ בנושאי מודלים בהערכת שיעורי התאוששות.
פיתוח ויישום מודלים של הערכת אגרות חוב של חברות לא סחירות.
הערכת פרמיות אי סחירות.
מעקב אחר מגמות בשווקי ההון הבינלאומיים, והשפעתם.
תמיכה בפיתוח מודלים ומחקרים של שערי ריבית.
השתתפות בסמינרים של שערי ריבית.
סיוע במתן חומרים מקצועיים.


למכתב קמקורה המתאר את הצטרפותה ותפקידה בפרויקט ראה להלן.
לפירוט על חברת Kamakura ראה נספח בהמשך.

שערי ריבית ערוכה לביצוע מיידי ומלא של מטרות המכרז. יודגש – תיקוף וסקירת המודל אינם בגדר צורך חיוני לעבודת המודל, כי אם רצון בשיפור ושדרוג כמו גם בהתאמה לסטנדרטים בינלאומיים והכנה לתנאי שוק משתנים [ההדגשה במקור – י.מ]".



העותרת מפנה גם למכתב מיום 29.4.2012, שנזכר בהצעה כאמור; מכתב שנחתם על-ידי קאמקורה וממוען לעורך המכרז (נספח 16 לעתירה). במכתב זה נכתב בכל הקשור לתפקידה של קאמקורה במכרז, בין היתר:


"…We will review certain of RBT's models that are related to a public tender number 3-2012 issued by the State of Israel, If RBT will win the tender.

In our review, we will apply best practice validation methodologies and provide RBT with consulting regarding some of the following subjects: recovery rates models, valuation models of bonds issued by non-traded companies, valuation models of structured products, illiquidity premiums, international trends and developments in modeling the above mentioned subjects".



על סמך פירוט זה טוענת העותרת, שקאמקורה מספקת למשיבה 2 שירותים הנדרשים לצרכי המודל, והיא מהווה ספק משנה מובהק. עוד נטען, שקאמקורה היא ספק משנה מן הטעם שאחת הדרישות העיקריות במכרז, שבגינה הוענק 20% מהניקוד בקטגוריה של איכות המציע, היא עמידה של המודל בתרחישי קיצון ותיקוף המודל בתרחישים אלה; שירות אותו מקבלת משיבה 2 מקאמקורה. כן נטען, שבמצגת שמשיבה 2 הציגה לוועדת המכרזים הודגש שיתוף הפעולה עם קאמקורה ותפקידיה; וכי מהמודל העיסקי שהציגה משיבה 2 לוועדת המכרזים עולה, שהיא שקללה את עלות ההתקשרות עם קאמקורה כחלק מההצעה. בהמשך לכך טוענת העותרת, שלא ניתן לטעון, שמדובר בשירות אופציונאלי או לא מהותי. לסיכום נטען, כי קאמקורה מספקת למשיבה 2 שירותים אינהרנטיים לצורך עמידה בדרישות המכרז וכי מדובר בהתקשרות ספציפית ונקודתית למכרז; התקשרות שהיא אבן בסיס במודל של משיבה 2.




ועדת המכרזים קבעה, כאמור, שחברת קאמקורה אינה ספק משנה, כמשמעו במכרז. נימוקיה של ועדת המכרזים בהחלטתה מיום 26.11.2012 בעניין חברת קאמקורה היו, שחברת קאמקורה אינה מספקת שירות שנדרש במסגרת המכרז, וכי משיבה 2 לא נעזרה בה בשלב זה. ועדת המכרזים קבעה, שייתכן שמשיבה 2 תעשה שימוש בשירותיה של חברת קאמקורה בעתיד, לפי הבהרות שהתקבלו ממנה, אך בכל מקרה אין מדובר בשירות הנדרש מן הזוכה. עוד נקבע, שככל שיאושר למשיבה 2 הזוכה להשתמש בעתיד בשירותיה של קאמקורה, ועדת המכרזים תורה שלא להשתמש בשירותיה לצורך פיתוח ויישום מודלים של הערכת אגרות חוב לא סחירות, בהתאם לסעיף 5.3.2א' למכרז. מכתב התשובה של המדינה עולה, שאותו שירות עתידי שכלל לא בטוח שיינתן הוא "שירות תיקוף מודלים"; שירות שלפי כתב התשובה הוא אינו מדרישות המכרז (סעיף 125 לתשובה). לפי פרוטוקול ועדת המשנה, שערכה שימוע למשיבה 2, כאמור, עניין קאמקורה לא נדון בשימוע מיום 14.2.2013. בהחלטת ועדת המכרזים מיום 7.3.2012 נכתב לעניין קאמקורה "לאחר עיון בטענות שתי החברות הוועדה אינה רואה לנכון לשנות את החלטתה בעניין מיום 26.11.12".




גם בנקודה זו, מסקנתי היא, שאין מנוס מהחזרת העניין לוועדת המכרזים לשם בחינה מחודשת של השאלה אם קאמקורה מהווה ספק משנה כמשמעו במכרז אם לאו, על-פי אמת המידה הפרשנית ה"מהותית" של ספק משנה, ולשם מתן החלטה מנומקת בנדון. אסביר:




תחילה אציין, שמקובלת עליי טענת העותרת, שהשאלה אם שירותיה של קאמקורה הם עתידיים או אם כבר נעשה בהם שימוש – אינה חותכת את הסוגיה לכאן או לכאן. קאמקורה צוינה בהצעה של משיבה 2 כנותנת שירותים; והמכרז עצמו כולל שירותים עתידיים למשך כל תקופת ההתקשרות. אין לומר, שנותן שירות עתידי אינו יכול לבוא בגדר ספק משנה כמשמעו במכרז. מדובר הרי במכרז לשירותים נמשכים ועתידיים ולא ברכישה חד פעמית של מוצר; וזו, כאמור, אחת מאמות המידה שוועדת המכרזים השתמשה בהן. כפי שצוין לעיל, ואם אכן מדובר בספק משנה, מתן אפשרות לעותרת שלא להיזקק לשירותיה – כפי שתחליט ועדת המכרזים בהמשך חיי ההסכם מכוח המכרז – נותנת בידי משיבה 2 מרווח תמרון. משכך, אין בנימוק זה כדי להביא למסקנה שקאמקורה בהכרח אינה ספק משנה, כפי שקבעה ועדת המכרזים.




בכל הנוגע לשירותים שקאמקורה יועדה לספק למשיבה 2 במכרז, הנימוק שמדובר בשירות שאינו חלק מהמכרז לא הובהר דיו בהחלטת ועדת המכרזים. לא ברור מההחלטה עצמה לאיזה שירות הכוונה – וזאת, מתוך רשימת השירותים שצוינה בהצעה של משיבה 2 ובמכתב עליו חתומה קאמקורה מיום 29.4.2012; מקורות שאליהן הפנתה העותרת. עם זאת, מתשובת משיב 1 עולה, כאמור, שמדובר בשירות תיקוף מודלים (סעיף 125 לתשובה). כך עולה גם מתשובתה של משיבה 2, שהפנתה בהקשר זה לחלק בהצעה, שצוטט לעיל (בשורות האחרונות), שלפיו שירות זה של תיקוף מודלים אינו חיוני לעבודת המודל (סעיפים 309-307 לתשובת משיבה 2). כאן המקום לציין, שבכל הנוגע לשירות תיקוף המודלים – מדובר בהחלטה של ועדת המכרזים שאין מדובר בשירות הדרוש לפי המכרז. זוהי בטבורה החלטה מקצועית, והעותרת לא ביססה עילת התערבות בה. העותרת גם לא הצביעה על דרישה ספציפית במפרט, שלפיה מדובר בשירות הכרחי במסגרת המכרז. גם לא עלה בידי העותרת לבסס את טענתה, שהניקוד שניתן למשיבה 2 בסעיף "התנהגות המודל הכלכלי בתרחישי שוק שונים, לרבות תרחישים קיצוניים, לוחות זמנים לביצוע עדכונים, התערבויות יזומות, ניתוחי רגישות, עקביות ורובוסטיות של המודל" (נספח 7 לעתירה עמ' 191) מבוסס על קאמקורה. משיבה 2 הצהירה בתשובתה שטרם נעשה שימוש בשירותי קאמקורה (סעיף 310 לתשובה; נתמך בתצהירו של מר שלומי ברטוב, מנכ"ל משיבה 2), ובא כוח משיב 1 הודיע בדיון שהתקיים לפניי, שקאמקורה לא נוקדה (עמ' 10 לפרוטוקול ש' 26-23). העותרת לא סתרה נתונים אלה.




עם זאת, כעולה מן ההצעה של משיבה 2 וממכתב קאמקורה, שאליהם הפנתה העותרת והובאו לעיל, שירות תיקוף המודלים הוא אחד מבין שורה של שירותים שקאמקורה עתידה לספק למשיבה 2. גם עניין זה של השאלה אם קאמקורה היא "ספק משנה", כהגדרתו במכרז, נבחנה רק לאחר שמשיבה 2 הוכרזה כזוכה (והיה ידוע כבר שהצעתה זולה יותר מהצעתה של העותרת). ועדת המכרזים נמנעה מלהתייחס לכל אותם שירותים אחרים. היא גם לא בחנה את מסמכי ההתקשרות בין קאמקורה למשיבה 2. מן החומר שלפניי גם לא עולה, שהתקבלו הסברים ממשיבה 2 לעניין כל אותם שירותים המפורטים בהצעה ובמכתב. גם בעניין זה, כבעניין יזמקו, ובשים לב להקפדה היתירה הנדרשת עם ועדת המכרזים בנסיבות שכאלה (ראו לעיל בפסקה 62), אין די בתשתית העובדתית שעליה נסמכת החלטתה של משיבה 2 על מנת לבוא למסקנה שקאמקורה אינה ספק משנה. במובן זה נפל בהחלטתה של ועדת המכרזים פגם גם בעניין זה; פגם המחייב את החזרת העניין לוועדת המכרזים לקבלת החלטה חדשה.




הצורך בבחינה נוספת של ועדת המכרזים מקבל משנה תוקף למקרא עמדת משיבה 2. במכתב התשובה הראשון של משיבה 2 לטענות העותרת (מיום 13.11.2012) צוין, שההתקשרות של משיבה 2 לבין קאמקורה מהווה "בעיקרה [ההדגשה אינה במקור – י.מ.]" התקשרות לתיקוף מודלים עתידי (נספח 20 לעתירה בסעיף 62), אך משיבה 2 נמנעה ממתן התייחסות כלשהי לשירותים האחרים. התייחסותה ניתנה רק לשירות של תיקוף מודלים. גם בתשובה של משיבה 2 לבית המשפט בהליך זה נמנעה משיבה 2 ממתן פירוט אודות כל אותם שירותים (וראו גם דבריו של בא כוח משיבה 2 בדיון לפניי בעמ' 9 לפרוטוקול ש' 11-9). עמדתה של משיבה 2 מחדדת את הצורך בבירור נוסף של ועדת המכרזים. בדיקה זו – של השאלה אם קאמקורה היא ספק משנה אם לאו – על ועדת המכרזים לעשות גם בשים לב לטענותיה של העותרת בעתירה מחד גיסא, ולטענותיה של משיבה 2 בתשובתה, מאידך גיסא; ובשים לב גם למסמכי המכרז בכללותם, למסמכי ההצעה של משיבה 2, ולמסמכי ההתקשרות בין קאמקורה לבין משיבה 2.




לסיכום נקודה זו, החלטת ועדת המכרזים לפיה קאמקורה אינה ספק משנה –מבוטלת. העניין מוחזר לועדת המכרזים על מנת שתבחן, כמפורט לעיל, אם קאמקורה היא ספק משנה של משיבה 2, ותקבל בהמשך לכך, החלטה חדשה.


התוצאה



התוצאה היא, אפוא, כי העתירה בעיקרה וברובה – נדחית. יחד עם זאת, ובהתאם לאמור לעיל (ובפרט בפסקאות 58,60,63; 72-69), מוחזר העניין לוועדת המכרזים באופן נקודתי בכל הנוגע לבחינת ההתקשרות של משיבה 2 עם חברת יזמקו וחברת קאמקורה ושאלת סיווגן כ"ספקי משנה" – לשם קבלת החלטה חדשה בעניינים אלה. כפועל יוצא מבחינה מחודשת זו, תבחן גם ועדת המכרזים, לפי שיקול דעתה ובהתאם ליתר הקביעות שבפסק דין זה, אם יש מקום לשנות מהחלטתה בעניין זהות הזוכה במכרז. בחינה מחודשת זו תיעשה תוך 45 ימים מיום מתן פסק דין זה, לכל היותר; וזאת בשים לב לסוגיות המצומצמות יחסית שיש לבחון, לההליכים שהיו והזמן שחלף עד כה, כמו גם לשלבי ההתקשרות עם משיבה 2 שטרם הושלמו.




למותר לציין, כי במצב דברים זה אין כמובן מקום להיעתר בשלב זה לסעד החלופי שביקשה העותרת – הכרזתה כזוכה במכרז; מה גם, שלפי הדין החלטה מעין זו צריך שתתקבל לראשונה, ככלל, על-ידי ועדת המכרזים (עע"ם 8409/99 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ (24.5.2010); עע"ם 3827/10 טל אופיר גינון ופיתוח בע"מ נ' עיריית נשר (17.3.2011)). כך בכלל, וכך בפרט, לנוכח הטענות הרבות שבפי המשיבים נגד הצעת העותרת, ובכלל זה לאי עמידתה שלה בתנאי לעניין ספקי משנה שנדון בהרחבה לעיל.


הוצאות ושכר טרחה



ואשר להוצאות ולשכר הטרחה – כעולה מן האמור לעיל, טענותיה של העותרת נדחו בעיקרן. טענה מרכזית של העותרת שנטענה בעתירה שעניינה היה ניגוד עניינים נזנחה על-ידה, אך זאת רק לאחר שהמשיבים נדרשו להשיב לה בפרוטרוט. הגישה הפרשנית של העותרת – נדחתה משלל נימוקים וטעמים. שני עניינים נקודתיים בלבד הוחזרו לבחינה של ועדת המכרזים לנוכח טענותיה של העותרת. משמעות הדבר היא, שבמאזן הכולל יש לפסוק הוצאות לחובת העותרת– בגין ההליכים שיזמה והיקף ההידיינות הנרחב והמפורט, שברובו לא נדרש היה מלכתחילה. עם זאת, בפסיקת ההוצאות יש להביא בחשבון גם את ההחזרה הנקודתית לוועדת המכרזים, וכן את שינוי עמדתה של ועדת המכרזים בנוגע לביזפורטל – לנוכח טענותיה של העותרת בעתירה. לאחר שקילת מכלול השיקולים, לרבות דחיית מרבית טענות העותרת, אני קובע שהעותרת תישא בהוצאות ושכר טרחת עו"ד של משיב 1 ומשיבה 2 בסך כולל של 30,000 ₪ לכל אחד. סכום זה יישא הפרשי ריבית והצמדה כדין מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.








לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון