פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז:

  1. התובעת, חברה קבלנית העוסקת בביצוע תשתיות, הגישה תביעה כספית כנגד חברת מבני תעשיה בע"מ בגין הוצאות ונזקים שנגרמו לה, לטענתה, בשל עיכובים בביצוע עבודות להקמת מובל תיעול וקו ביוב בקרית אריה בפתח תקווה, שבוצעו החל מחודש יולי 1998. במקום 6 חודשים, כפי שנקבע בהסכם ההתקשרות, ארכה העבודה 25 חודשים, עד יולי 2000. התובעת מייחסת את העיכובים ואת היעדר הרצף בעבודה לנתבעת.
  2. התובעת טוענת כי בתוואי המובל היו 5 מכשלות –

עמודי חשמל
קו מקורות
מסילת רכבת
מעביר ישן
בעיית מי תהום.
טענת התובעת היא כי הנתבעת היתה מופקדת על תיאום התכנון עם הגופים האחראים למכשלות אלו,ובהעדר תיאום ראוי, נגרם עיכוב לעבודה.
בפועל יצאה התובעת מאתר העבודה בחודשי הגשמים, מינואר 99 עד אפריל 99, ומינואר 2000 עד מרץ 2000. דהיינו פרק ראשון של עבודה רצופה הסתיים ביום 26.12.98. התובעת חזרה לאתר ביום 4.4.99. התובעת טענה כי בגלל 5 המכשלות נאלצה לעבוד במקטעים. במקום לבצע את כל היציקות ברצף במהלך שנת 98, נאלצה לבצע חלק מהיציקות במהלך שנת 99, לאחר חודשי החורף, דבר שהסב לה לטענתה נזק.
3. כתב התביעה הוגש רק כחודש לפני חלוף תקופת ההתיישנות. הדיון פוצל תחילה לשאלת האחריות, בטרם כניסה לחישובים הכספיים המורכבים. כמו כן התחשבנות נפרדת לגבי תשלומים עבור "עבודות נוספות" שבוצעו לטענת התובעת הועברו לחוות דעת מומחה, והיא תוכרע בנפרד. פסק דין חלקי זה יעסוק לכן בשאלת האחריות לעיכובים ברצף העבודה בלבד.
צד ג' מ. מלין ושות' בע"מ ,ושני צדדי ד': גדיש חברה להנדסה בע"מ ובלנק -לרר מהנדסים בע"מ הוצאו מהדיון, בין במחיקה ובין בהסדר עם הנתבעת. בשל מהלך זה שנעשה בשלב מאוחר של הדיון הותר לתובע, לזמן את מר גרינבויום מגדיש כעד מטעמו, וכן את מר איטקין ומר גבירצמן ממלין כעדים מטעמו.  
4. עובדות הרקע
4.1 התובעת זכתה במסגרת מכרז סגור, בביצוע עבודות של מאספי ביוב ותיעול ראשיים בקרית אריה בפתח תקווה. המדובר בהנחת מובל תיעול תת קרקעי באורך של 850 מטר , לצורך הובלת מים גרביטציונית לכוון הירקון (כוון צפון), וכן הנחת קו ביוב, אף הוא תת קרקעי באורך של 650 מטר, במקביל למובל התיעול. הצעת התובעת הייתה ההצעה הזולה ביותר (ס' 9 לנ/9 ונספח 1 לתצהיר). הצעת התובעת עמדה על 70% מהאומדן שנעשה על ידי חברת מלין אשר תכננה את העבודות, ובנוסף, לאחר משא ומתן נתנה התובעת הנחה נוספת של 1%. (ס' 5 לת/7).
4.2 קודם הגשת ההצעות למכרז קבלו המציעים, לרבות התובעת, את מכלול המסמכים דהיינו : מסמכי המכרז (ת/2), המפרט המיוחד (ת/3), ההסכם (ת/2) , והתוכניות (נ/10). התובעת הגישה את הצעת המחיר נ/3.
4.3 טרם הגשת הצעות על ידי המציעים, נערך באתר "סיור קבלנים". מר איטקין, המתכנן הראשי של הפרויקט מטעם חברת מלין (ת/6) הסביר את חשיבות הנוכחות בסיור קבלנים בו נכח, במסגרתו הוסברו לקבלנים מלוא הקשיים הנוגעים לעבודות במי התהום, תימוך עמודי החשמל, המעבר מתחת למסילת הרכבת, קו מקורות, המעביר הישן והצורך בעבודה במקטעים (ס' 4 לת/6). "בסיור אפשר לקבל את ההסברים בקשר לסוג העבודה, כל ההבהרות בקשר לכל הקשרים בעבודה ולראות בעין מה הקבלן צריך לבצע בשטח. שזה בעצם פגישה רשמית עם המתכנן ועם מנהל הפרויקט". (עמ' 447 שורות 15-18)
אין מחלוקת כי נציגי התובעת לא נכחו בסיור הקבלנים המוקדם. מר גיא לרר העיד כי יצא לאתר לבדו, טרם מתן ההצעה, עשה סיור מקיף אך אישר שלא פנה בכל שאלה או בקשה להסבר מהנתבעת. (עמ' 51,53 לפרטיכל). מר גיא לרר אישר כי בביקורו בשטח ראה לפי השטח והתוכניות כי אין מכשולים כמעט, למעט ענין של "דרכי גישה". מר לרר לא יכול היה לציין בחקירתו איזה מכשולים ראה, למרות שציין תחילה כי ראה את המכשולים העל קרקעיים. (עמ' 54,53,52 לפרטיכל). מר לרר אישר שהבין מהסיור בשטח כי הוא יכול לעבוד ברצף. (עמ' 55, 58 לפרטיכל). אין מחלוקת כי עמודי החשמל השונים, פסי הרכבת, קו מקורות, כולם נראים מעל פני הקרקע.  
4.4 התובעת צד למסמכים הבאים:
א. הצעה+ מסמך פירוט הוראות + חוזה + כתב כמויות (כולם 29.6.98, ת/2) עליהם היא חתומה.
ב. מפרט מיוחד ממרץ 1998 (ת/3) המתאר בפירוט את העבודות שיש לבצע, עליו התובעת חתומה וכן חוות דעת יועץ הקרקע בלנק, מיום 17.3.98.
ג. כן קבלה התובעת דפי מפרט מיוחד עם שינויים מיום 14.5.98 (נ/7), וסקיצות מתוקנות מיום 27.5.98 (נ/8).
ד. כמו כן קבלה התובעת תוכניות נ/10. מר לרר מאשר כי בתוכניות ראו בין היתר סימון של עמודי חשמל, פסי רכבת קו מקורות (עמ' 56 לפרטיכל).  
4.5 על המסמכים חתום בשם התובעת מר יעקובינסקי מי שהיה מנהל התובעת באותה עת ביחד עם מר יונה לרר, אביו של גיא לרר. מר גיא לרר לא היה במועדים הרלוונטים מנהל בחברה. (עמ' 46, 47 לפרטיכל). התובעת לא התייעצה עם עורך דין טרם חתימה על המסמכים, אך מר גיא לרר העיד כי בדק את המפרט באופן אישי. מבחינת חלוקת תפקידים בחברה, אביו היה מופקד על הצד ההנדסי בחברה. מר גיא לרר ערך את התמחור, ואביו בדק שהתמחור תקין (עמ' 21 , 20, 41 פרטיכל). מר לרר נשאל אם קרא את החוזה עליו חתמה התובעת והשיב כי הוא חושב שקרא אותו בדרגת וודאות של 98% (עמ' 36 לפרטיכל).
4.6 החברה הנתבעת חתמה בשנת 1991 הסכם מסגרת עם מר יורם גדיש, למתן שירותי ניהול פרויקטים. (להלן "גדיש" ) (נוסח ההסכם נספח א' לנ/11). מר גדיש לקח על עצמו לספק שירות של שירותי ניהול פרויקט ובין היתר שירותי תכנון – טיפול ברשויות התכנון המוסמכות בקשר לכל הבעיות מכל סוג שהוא הכרוכות בתכנון ובביצוע הפרויקט, לרבות קבלת היתרי הרשויות הנ"ל ומעקב אחר הטיפול בפרויקט ברשויות הנ"ל (ס' 2 ג' (1) 1.5 להסכם) וכן תיאום תכנון בין המתכננים ובקרת התכנון. עוד יהיה אחראי לקיום התחייבויות הנתבעת הקשורות לביצוע עבודות התכנון, בהתאם למפורט בהסכם עם היזם. בגמר התכנון המפורט על גדיש להציג לנתבעת את התכנית המפורטת את לוחות הזמנים ואת האומדן התקציבי שערך על פי התוכניות המפורטות ולוחות הזמנים. לאחר אישורם של אלו על ידי הנתבעת ימליץ גדיש על הוצאת מכרז לביצוע העבודה. בין היתר, באחריות גדיש פיקוח על לוח הזמנים של הפרויקט ביחס לכל שלב משלבי העבודה, מעקב אחרי ביצוע התקדמות הפרויקט בהתאם לוח הזמנים ודווח לנתבעת על סטיות ממנו תוך ציון הסיבות ופירוט המלצות בנושא (ס' 2 ג' (4), 4.1 ו - 4.3 להסכם).  
4.7 הנתבעת חתמה הסכם עם מלין אשר היתה אחראית על כתיבת המפרט המיוחד, ותיאום תכנון מול חברת החשמל, מקורות, רכבת ישראל, לרבות תיכנון ותיאום פירוק המעביר הישן (ס' 30 לנ/9).
4.8 מר גיא לרר היה אחראי על הביצוע באתר, אך החל מסוף שנת 1998 היה מעורב גם בפרויקט בים המלח, שחייב אותו להיות בים המלח כפעמיים בשבוע. בדרך לים המלח היה עובר דרך הפרויקט בפתח תקווה ונמצא שם כשעה או שעתיים (עמ' 50 לפרטיכל). גם אביו היה מבקר מעת לעת באתר. מר לרר ציין כי היה לו עוזר בשם ברנט , מנהל עבודה שהופיע באתר לאחר מספר חודשים באופן חלקי (עמ' 48 לפרטיכל). מר גרינבוים, אשר שמש כמנהל פרויקט מטעם יורם גדיש, , העיד כי מר גיא לרר היה מגיע "מדי פעם" אך בפועל היה בשטח מנהל עבודה, קבלן משנה מרהט, שהיה אחראי על ביצוע עבודת המובל (עמ' 434-435 לפרטיכל).
4.9 צו תחילת עבודה ניתן ביום 9.6.98. העבודה התחילה בפועל ביום 5.7.98 (עמ' 212 לפרטיכל). העבודה היתה אמורה להסתיים בחודש דצמבר 98, כך לפי החוזה, ולפי לוח זמנים לביצוע העבודות שהוכן על ידי התובעת בסמוך ל-20.7.98 (ת/4א, עמ' 167 לפרטיכל). בפועל הסתיימה העבודה של צינור הביוב בחודש מרץ 2000 ועבודת המובל הסתיימה בחודש יולי 2000.
 
5. מבט ממעוף הציפור
5.1 מפה 88/C (ת/4) נותנת תמונה כללית על העבודה שבוצעה. העבודה במובל התיעול שאורכו הכולל 850 מ' החלה מהצד הגבוה (הצד הדרומי) לכיוון הצד הצפוני, הנמוך יותר (הירקון). קו הביוב מקביל לו, אך קצר יותר. אורכו 650 מ'. לאורך תוואי המובל זרועים עמודי חשמל. פסי הרכבת עוברים בניצב למובל כ-70 מ' לפני קו הסיום של המובל. קו מקורות עובר בניצב למובל כ- 50 מ' לפני קו הסיום של המובל. העבודות הצריכו תימוך עמודי חשמל, והעתקה של מספר עמודים, העברת המובל מתחת לפסי הרכבת תוך פירוק מובל ישן שעובר שם, והעברת מובל מתחת לקו מקורות, לאחר שזה יוחלף בצינור פלדה. לענין עמודי החשמל – רובם הצריכו תימוך בלבד. העתקת העמודים שהתעכבה התייחסה לעמודים בסמוך לפסי הרכבת בסוף המובל. (ועמוד נוסף שכנראה פורק במהלך רצף העבודות הראשון, בתחילת המובל).
5.2 התובעת הדגישה במפה 88/C את המקטעים שבצעה במהלך שנת 98, ברצף העבודה הראשון, ואת המקטעים שנאלצה לטענתה לבצע בשנת 99 (האחרונים צבועים בירוק). לבד מהעבודה בקצה המובל, בסמוך לפסי הרכבת, שאר המקטעים של היציקה המאוחרת הם ליד עמודים שהצריכו תימוכין בלבד (זאת, למעט עמוד חשמל מס' 16, שפורק ביום 11.12.98) ולא נבדקה השאלה אם לא ניתן היה לסיים את מקטע העבודה לידו עד סוף חודש דצמבר.
מכאן, כפי שיבואר בפירוט בהמשך, עיקר המחלוקת מתמקדת בנושא קצה המובל, באזור פסי הרכבת.    
6. חידוד המחלוקת
6.1 אין מחלוקת בין הצדדים כי החוזה שנחתם לביצוע המובל וקו הביוב הוא חוזה "לביצוע" (להבדיל מחוזה בעל אופי אחר שהוא "לתכנון וביצוע"). הצדדים גם אינם חלוקים כי חוזה לביצוע מצריך תיאומים אל מול הגורמים החיצוניים על מנת לבצע. המחלוקת מתמקדת בשאלה מהו היקף "התיאום" החל על הצד המבצע.
6.2 לשיטת התובעת הגדרת ה"תיאום" בחוזה הביצוע מצטמצמת לתיאום לוח זמנים בלבד לביצוע העבודות בפועל לאחר שמלוא האישורים ניתנו זה מכבר וניתן להתחיל בביצוע העבודות בפועל. לגישת מר גיא לרר כל התיאום התכנוני של הפרויקט אמור להתבצע קודם למתן צו תחילת עבודה בפרויקט. לגרסתו, אם נושא מסוים איננו בלוח הזמנים הקריטי הנתבעת יכולה לדחות את התכנון למספר חודשים, ובלבד שאין בכך פגיעה בלוח הזמנים של ביצוע הפרויקט. מר לרר טוען כי אם תיאום תכנוני מבוצע על ידי מזמין עבודה כפי שצריך, כל הבעיות מול הרשויות הציבוריות פתורות, וקבלן מבצע מגיע לביצוע העבודה לאחר הסרת המכשולים התכנוניים. (עדות מר לרר עמ' 263,264 לפרטיכל).
6.3 מר גבירצמן (מתכנן בפרויקט מטעם מלין), הסביר כי תיאום התכנון מתבצע בשלב התכנון אולם לעיתים נמשך גם לשלב הביצוע, שכן הרשויות פועלות לאט. באשר לעבודה נשוא הדיון השיב: " במקרה של העבודה הזאת עד כמה שאני מכיר אותה וזוכר אותה תיאום התכנון שהקדים את הביצוע היה כמעט מלא וההפך, מה שנותר בעצם לעשות זה את התיאום לביצוע ולא את תאום התכנון. תיאום התכנון היה כולו, הוא נעשה והושלם לפני הביצוע " (עמ' 447,448 לפרטיכל).
6.4 מר אטקין, (אשר עבד כמתכנן ראשי של הפרויקט בחברת מלין ) העיד כי תיאום התכנון הוא תיאום עם כל הגורמים כמו חברת חשמל, חברת בזק, חברת מקורות, עירית פתח תקווה, התיאום נעשה מראש, כדי להתגבר על קשיים שבשטח, ולא להפגש עם הקשיים בזמן הביצוע. תיאום התכנון בא לאפשר את "זרימת העבודה" (עמ' 449,450 לפרטיכל).
גם מר גרינבוים (מנהל הפרויקט מטעם גדיש) אישר כי הפניה לגורמי חוץ כמו חברת החשמל, מקורות, רכבת, עיריה, צריכה להתבצע בשלב התכנון, טרם הוצאת הפרויקט לביצוע (עמ' 389).
מר מימון, ראש אגף פיתוח ותשתיות בנתבעת, מי שהחל מ 8/98 ליווה את הפרויקט כנציג הנתבעת העיד כי בשלב ראשון הזמינו תכנון, הווה אומר – מדידת הנתונים הפיסיים של השטח, תכנון כללי ותכנון מפורט. מר מימון השיב כי גם תוך כדי ביצוע ניתן לעשות תיאום תכנון (עמ' 277 , 276 לפרטיכל). מר מימון פרט כי לעיתים יכול להיות פער מהותי בין תכנון ראשוני, לבין התכנון בפועל ולכן במסמכי המכרז נדרש הקבלן לאחריות של תיאום מול הרשויות. דרישות של רשויות יכולות להשתנות על פי נתוני השטח, תוך כדי התקדמות הבניה (עמ' 283 לפרטיכל).


6.5 סעיף 1.5 למפרט המיוחד (ת/3) תחת הכותרת "תיאום עם קבלנים אחרים" קובע:
"בכל מקרה בו יעבדו באתר העבודה של הקבלן או בקרבתם גם קבלנים אחרים (כגון: עבודות בניה, כבישים, מים, טלפון, חשמל , נקוז וכו') ינקוט הקבלן בכל האמצעים הדרושים לתאום עבודתו עם עבודת הקבלנים האחרים ולתאום העבודה אתם. הקבלן ידרש לעבוד בתיאום עם התקדמות עבודות הכבישים והפיתוח תוך כדי הפסקות ללא תשלום נוסף עבור ההפסקות וההפרעות".
6.6 לאחר פרישת התשתית העקרונית למחלוקת בין הצדדים, יש לבדוק כל מכשול בשטח לגופו. הבדיקה היא פרטנית לגבי כל מכשול ומכשול - מה קבע החוזה בין הצדדים, מהו תיאום התכנון שבוצע בפועל על ידי הנתבעת, מה גרם לעיכוב, מה היו דרישות הביצוע מהתובעת, והאם מדובר בהוראות לתיאום ביצוע או שמא תיאום תכנון. המסקנה היא פועל יוצא של מכלול הראיות שהובאו - כל יומני העבודה, התכתובות השונות, התוכניות,שאר המסמכים ועדויות העדים.  
6.7 טרם דיון בכל מכשול לגופו ,אציין מספר הוראות חוזיות כלליות -
א. הצהרת התובעת כי כל הגורמים בשטח המשפיעים על הוצאות העבודה ידועים ומוכרים - סעיף 2 למכרז (ת/2): "הננו מצהירים בזה כי הבנו את כל מסמכי המכרז על פרטיהם וכי מקום העבודה, טיב הקרקע ותנאי הגישה אליו וכן כל הגורמים האחרים המשפיעים על הוצאות העבודה ידועים ומוכרים לנו וכי בהתאם לכך ביססנו את הצעתנו".  
ב. הצהרת התובעת על ביצוע בדיקות מוקדמות שיכולות להשפיע על הצעתו - ס' 10 לחוזה (ת/2): סעיף 10(1): "רואים את הקבלן כאילו בדק, לפני הגשת הצעתו, את המקום ואת סביבתו, את טיב הקרקע, את כמויותיהם וטיבם של העבודות והחומרים הדרושים לביצוע המבנה, את דרכי הגישה למקום מהמבנה ואת דרכי השיכון והדיור שיהיה זקוק להם וכן כאילו השיג את כל הידיעות לגבי הסיכויים והאפשרויות האחרות העלולות להשפיע על הצעתו".
סעיף 10(2): "רואים את הקבלן כאילו שוכנע על יסוד בדיקותיו המוקדמות כי שכר החוזה שהוצע על ידו , לרבות התעריפים והמחירים שבכתב הכמויות , מניח את דעתו ומהווה תמורה הוגנת לכל התחייבויותיו לפי החוזה. הקבלן יתקין על חשבונו ועל אחריותו דרכים זמניות, קוי מים וקווי חשמל זמניים, בהתאם לצורך".
ג. ס' 11 לחוזה, החובה להמציא הצעה בכתב בדבר דרכי ביצוע ולוח זמנים - באחריות הקבלן, להגיש בתוך 30 יום הצעה בכתב בדבר דרכי הביצוע ולוח זמנים, לרבות הסדרים והשיטות אשר לפיהם יש בדעתו לבצע את המבנה.  
ד. ס' 12 לחוזה חובת סימון ומדידות - כל המדידות, ההתוויות והסימון יבוצעו על ידי הקבלן, ואם נעשו על ידי גורמים אחרים, יבדקו או יושלמו על ידי הקבלן
ה. לא תוכרנה תביעות בגין מכשולים שהיו קיימים באתר בזמן הגשת ההצעה - סעיף 1.7 למפרט המיוחד (ת/3): "על הקבלן לסייר וללמוד היטב את אתרי העבודה וכל המכשולים ובקשיים הקיימים בהם לפני הגשתו את הצעתו, לא תוכרנה כל תביעות של הקבלן שתהיינה בגלל מכשולים וקשיים שונים שהיו קיימים באתרי העבודה בזמן ההגשה".  
ו. קנס לתובעת בעבור כל יו איחור בסיום העבודה - ס' 6 למכרז קבע את חובת התובעת לשלם פיצויים בגין כל יום אחור בסיום העבודה בסך של 10,000 ₪.
7. עמודי חשמל
לאורך תוואי המובל היו עמודי חשמל סמוכים. חפירה בסמוך אליהם הצריכה אישור פרטני מחברת החשמל, זאת על אף שהוגשה תוכנית ראשונית לתימוך העמודים על ידי המתכנן. מכח החוזה -אישור החפירה צריך היה להיות מושג על ידי התובעת, וכך הטיפול בעמוד באופן שירצה את חברת החשמל. לתובעת אין טענה בנושא העמודים שתמכה ,אך חברת החשמל דרשה העתקה של 3 עמודים. התובעת טוענת כי העתקתם גרמה לעיכוב בעבודה, ויש לייחס את העיכוב להתנהלות הנתבעת. אקדים ואציין כי בפועל, כפי שיבואר להלן, נושא הטיפול הפרטני בכל עמוד ועמוד היה באחריות התובעת, שגם היתה אמורה לצפות מראש דרישה להעתקת עמודים, וגם היה ידוע על דרישה מפורשת כזו במחצית השניה של חודש יולי 98, יחד עם זאת, על בסיס הראיות שהובאו, מצאתי כי את הסיכון החוזי הכרוך בהעתקת עמודים, יש לחלק בין התובעת והנתבעת.
7.1 המסגרת החוזית - ס' 5.24 למפרט המיוחד (ת/3) שכותרתו תימוך ואבטחת עמודי חשמל קבע כי בסמוך למעבירים קיימים עמודי חשמל מתח גבוה ועליון, ועל הקבלן לנקוט בכל האמצעי ם להבטחת שלמותם כולל תימוך בקלונסאות ו/או בכל צורה שתאושר על ידי חברת החשמל ותבטיח ביצוע העבודה ללא תקלות.
בכתב הכמויות עצמו בס' 1.17 הופיע פריט "הגנה עמודי חשמל קו מתח עליון 2 יחידות" ובס' 2.200 הופיע פריט "תימוך עמודי חשמל מתח גבוה ועליון", "4 יחידות". אין בכתב הכמויות פריט שכותרתו "העתקת עמודי חשמל". מחקירתו הנגדית של מר לרר עלה כי בשלב קבלת מסמכי המכרז לא מצא הבדל בין "הגנה לעמודי חשמל קו מתח עליון" לבין תימוך עמודי חשמל מתח גבוה עליון" וגם לא שאל מה המשמעות (עמ' 127-129 לפרטיכל).
בס' 1.5. למפרט המיוחד תחת הכותרת "תיאום עם קבלנים אחרים" נרשם "בכל מקרה בו יעבדו באתר העבודה של הקבלן או בקרבתם, גם קבלנים אחרים (כגון : עבודות בניה, כבישים, מים ,טלפון, חשמל ניקוז, ינקוט הקבלן בכל האמצעים הדרושים לתאום עבודתו עם עבודת הקבלנים האחרים ......." סעיף זה מתייחס למצב בו כבר מבוצעות על ידי קבלנים אחרים עבודות בשטח, ולא לשלב של קבלת האישורים לביצוע עבודות כאלה.
7.2 הבנת התובעת –
א. מר לרר ראה בסיור המקדים שערך לבד באתר טרם הגשת ההצעה, את עמודי החשמל (עמ 51 לפרטיכל). התובעת הכינה הצעה בכתב ללוח זמנים שמסגרתו 6 חודשים (ת/4א). לא הוצגה בפני הצעה בכתב של התובעת לדרכי ביצוע העבודה, כמתחייב מס' 11 לחוזה.
ב. מר לרר הבין מתוך ההסכם החתום, כי הוא זה אשר צריך ללכת ולבקש מחברת החשמל את האישורים לחפירה, כך בעדותו, עמ' 61 לפרטיכל: "... הגורם היחידי שאני יודע שאני צריך ליצור איתו קשר זה גורמים ציבוריים – חברת חשמל, מקורות, רכבת, וכל אלה, שזה במילא מעוגן בחוזה, שאני צריך ללכת אליהם לבקש אישורי חפירה, בכל מקרה." (וראו גם דבריו בעמ' 85, בעמ' 156, בעמ' 163 וכן בעמ' 211 לפרטיכל, לגבי תיאום עם חברת החשמל לגבי נציג שיהיה נוכח בעבודה). טענתו המאוחרת של מר לרר כי חברת החשמל עמדה על כך שהאישור יהיה רק בתיאום עם אריק ממשרד מלין, לא הוכחה, שכן מר לרר הסתמך על אמירה במכתב שהוא עצמו כתב למלין (דף 67 במוצגי התובעת, עמ' 160 לפרטיכל) וזוהי טענת בעל דין יחידה.
ג. מר לרר העיד כי למרות שלקח בחשבון את האפשרות שחברת החשמל "תעשה בעיות" בנושא האישורים, לא לקח בחשבון בשום שלב כי יחרוג מלוח הזמנים של 6 חודשים (ממסמך ת/4א) (עמ' 62 לפרטיכל). וכן דברי מר לרר – "עמוד חשמל – אני יודע שמותר להתקרב 3 או 5 מ'. מקורות – מותר להתקרב 5 מ'. אתה מביא את הפקח ואתה עובד. דברים שהם סטנדרטיים ורגילים." בהמשך דבריו מאשר מר לרר כי הוא יודע מה קצב הרשויות , קצב שאיננו איטי, לגבי תימוך עמודים (עמ' 85,86 לפרטיכל). להבדיל, מציין מר לרר כי העתקת עמודי חשמל כרוכה בהבאת תוכניות לחברת החשמל, שם קצב העבודה של חברת החשמל איטי, והוא לא יכול היה לדעת מראש שיש צורך בהעתקת עמודי חשמל. (עמ' 88,89 לפרטיכל).
  7.3 נתוני העמודים –
א. מר לרר ציין בעדותו כי האישור שניתן לו מחברת החשמל כלל איסור להתקרב לעמודים עד 5 מ', וזהו אישור סטנדרטי שחברת החשמל נותנת. לכן, מקום שעמוד חשמל התקרב למובל פחות מ-5 מ', לא יכלו לבצע את המובל ללא אישור חברת החשמל (עמ' 153 לפרטיכל). ואכן הוצג אישור שנתנה חברת החשמל כבר ביום 5.11.96, שהושג על ידי המתכנן מלין, שם נקבע כי אין להתקרב לעמודים פחות מ-5 מ', והתקרבות כזו דורשת תיאום והשגחה על ביצוע העבודה (נספח 6 לתצהיר ת/7) , פעולות הנמצאות באחריות התובעת.
ב. התוכניות שנמסרו לתובעת טרם הגשת הצעתה
לתובעת נמסרו תוכניות המכרז נ/10. תוכנית 88/C, שערך מר לרר, בנויה על תוכנית המכרז, ללא הצבעים שהוספו 88/C על ידי על ידי התובעת (ת/4). בתוכנית נראה תוואי המובל החדש ומסומן לאורכו מיקום של 10 עמודי חשמל. (את עמוד החשמל, לרבות סימון מתח גובה ניתן לראות בבירור בתוכניות המכרז נ /10 א, ג' בק.מ. 1:250). מהתוכניות שערך משרד מלין והיו חלק מהמכרז, ניתן לדעת מהו מרחק של כל עמוד מהתוואי המתוכנן של המובל ושל קו הביוב, לפי קנה המידה המצוין.
התובעת קבלה כחלק מתוכניות המכרז גם את תוכנית 91/C (ת/4). כותרת תוכנית זו שהוכנה אף היא על ידי מלין, היא "חתך טיפוסי לחפירה". מסתבר כי מר לרר, שהוא מהנדס אזרחי במקצועו, לא הבין מהו "חתך טיפוסי" ושגה לחשוב כי הוא מייצג כל עמוד ועמוד. מר לרר ציין בעדותו כי הוא הבין מחתך זה כי המרחק בין עמוד החשמל לתוואי הביוב או המובל בכל מקום הוא 10 מ', ובפועל היה 4 מ' עוד ציין כי הכוונה ב"חתך טיפוסי" לדעתו זה ל"חתך הגרוע ביותר" (עמ' 123 לפרטיכל). אלא שבחתך טיפוסי 91/C רואים בבירור בחתך II-II כי המרחק בין עמוד חשמל לקו הביוב המתוכנן הוא 4 מ', ומרחקו למאסף כ3.90 מ' ובחתך I-I המרחק מגיע לכ-5 מ'. מר מימון מהחברה הנתבעת הסביר בעדותו כי חתך טיפוסי איננו חתך ספציפי אלא בא להעביר מסר של עקרונות התימוך (עמ' 345 -347 לפרטיכל). וכבר ראינו כי ניתן היה לקבל סדרי גודל מתוכנית המכרז שהועברה לתובעת, נ/10א. עוד עולה ממוצגי התובעת עצמה, כי התובעת קבלה ביום 5.7.98, העתק תוכניות חתכים שנשלחו על ידי מלין לחברת החשמל, גם בהתייחס לעמודים ספציפיים לגבי פת/10, פת/11 (רע/10) פת/12, פת/13, פת/15, פת/16 (עמ' 246 עד 253 למוצגי התובעת).גם מתוכניות אלו, בנוסף לתוכנית נ/10א, ניתן ללמוד ספציפית כבר בראשית חודש יולי את המרחק לגבי כל עמוד ועמוד. המרחקים קטנים מ-5 מ' ולפעמים הם כדי 1 מ' בלבד.
7.4 תימוך עמודים -
א. ממכלול הראיות עלה כי מר לרר ידע שנושא הטיפול בתימוך עמודי החשמל הוא באחריותו, לרבות התיאום מול חברת החשמל, וכי אין לו טענה בענין זה כלפי הנתבעת. מר לרר פנה לחברת החשמל לקבלת אישורי חפירה ביום 17.6.98. ביום 19.7.98 התבקשה התובעת לבצע חישוף עדין למדידת היסודות של עמודי החשמל. רק ביום 4.8.98 העבירה התובעת לפי דרישת הפיקוח חתכים עם מיקום עמודי החשמל עבור בדיקת הסקיצות לתימוך העמודים (עמ' 269 למוצגי התובעת, יומן עבודה) ביום 9.8.98 העבירה התובעת לחברת מלין את מרחק עמודי החשמל (שמספרם 12-16) מקיר המובל המתוכנן ומציר הביוב (עמ' 87 למוצגי התובעת). פתרון לבעיות תימוך שהתגלו בשטח הועברו על ידי התובעת ביום 11.8.98, גם זאת לפי דרישת הפיקוח (עמ' 271 ליומן העבודה). ביום 12.8.98 הכין הפיקוח חתכים על בסיס נתונים מהמודד. אישור ראשוני בע"פ ניתן מחברת החשמל ביום 16.8.98. אישור עקרוני ניתן בע"פ ביום 26.8.98 ותחילת ביצוע עם חברת החשמל נקבעה ליום 13.9.98. (כשלושה חודשים לאחר הפנייה) (עמ' 159 לפרטיכל). ואכן מר לרר סימן במפה 88/C כי תימוך העמודים 15,14,13,12 נערך במהלך הימים 14-17 לחודש ספטמבר 98 (עמ' 126 לפרטיכל). לכן, לא הוכח כי יש הצדקה ליציקת המקטעים הסמוכים לעמודים אלו רק במהלך קיץ 99. עמוד מס' 16, שאיננו מתח גבוה, פורק ממקומו על ידי חברת החשמל ביום 11.12.98, זאת לאחר שהתובעת הודיעה ביום 16.10.98 שאין לה אפשרות למדוד בין ציר עמוד 16 לבין קיר המובל, כי עדין לא בוצע קיר המובל ושלחה אומדן מוערך. לא הוגשה כל ראיה להוכיח מדוע פורק העמוד על ידי חברת החשמל רק בחודש דצמבר, ולכן לא הורם הנטל להראות כי הדחייה נובעת ממחדל הנתבעת.
ב. התובעת ידעה מראש כי עליה לטפל בנושא תימוך עמודי החשמל ולהשיג את אישורי החפירה. מר לרר לא ידע את מרחקי העמודים מתוואי המובל, על אף שהיו בפניו נתוני תוכנית נ/10א, שכן חשב שחתך טיפוסי הוא המצב הגרוע ביותר, וגם אותו קרא לא נכון. התובעת בנתה את לוח הזמנים על בסיס ידיעה שעליה לטפל בנושא תימוך העמודים, לוח שתאם לתקופה של 6 חודשים ,כפי שנקבע בחוזה. לא היו הפתעות לגבי עמודים 12,13,14,15 שנתמכו. חברת החשמל הגיבה במהירות לפניות התובעת.
ג. אציין כי התובעת הגישה תביעתה זו, בין היתר, לקבלת נזקיה עקב עבודה במקטעים בשל אישור מאוחר לתימוך עמודי החשמל, אך במקביל מציינת התובעת כי אושרה לה עקרונית תוספת תשלום עבור עבודה במקטעים עקב הצורך בתמיכת עמוד חשמל ואישור מאוחר שהגיע לכך מחברת החשמל (ישיבה מיום 25.1.99). אין באמור בפסקה זו כדי להשפיע על ממצאי פסק הדין בנושא זה.  
7.5 בחודש יולי 98 היה ידוע על הצורך בהעתקת 3 עמודים
א. מר גבירצמן מחברת מלין צירף מכתב שהפנה לחברת החשמל ממרץ 98, בהמשך להתכתבות אתם, שם צרף תוכנית מפורטת ובקש מחברת החשמל לבדוק את תוואי ההתקרבות לעמוד מתח עליון 32/1140, P31/114 רע/10, פת/10. בחודש יולי 1998, תחילת ביצוע העבודה יצא המתכנן ביחד עם התובעת למדוד את המרחקים לכל עמוד ועמוד והגיש לחברת החשמל סקיצות של החתכים (עמ' 392, 393 לפרטיכל).
ב. ביום 26.7.98 נחתם הסכם בין הנתבעת לבין חברת החשמל עבור העתקת עמודי חשמל והועברה מקדמה ראשונית לחברת החשמל ששולמה על ידי הנתבעת (ס' 22 לתצהיר ת/5, נספח 23). חברת החשמל החלה לתכנן את העתקת העמודים. תשובת חברת החשמל הגיעה לאחר תזכורות רק ביום 19.8.98 וציינה שהעבודה תתבצע לפי הנחיות שסוכמו בין מדמוני וסזניוב (נספחים 7, 8 לתצהיר ת/7). מר גבירצמן מצהיר כי אישור זה של חברת החשמל למעשה היה מותנה בביצוע התנאים על ידי התובעת, ובתיאום עימה. גם מר גרינבויום הדגיש בעדותו כי התיאום לפני תחילת ביצוע עבודה מתייחס לתובעת. (עמ' 391 לפרטיכל). ביום 14.9.98 שלחה מלין לגדיש פניה דחופה להתערב על מנת שחברת החשמל תבצע באופן דחוף העתקת עמודי החשמל וכבר למחרת פנתה גדיש לחברת החשמל ובקשה להעביר שובר לתשלום שני שכן העתקת העמודים דחופה ביותר (נספח 31 לתצהיר ת/5). חברת החשמל מסתבר לא פעלה עד 22.10.98, כך עולה מישיבה שקוימה באותו יום.
ג. לתקופה שבין אוקטובר 98 עד מרץ 99 לא הובאה בפני כל ראיה לגבי כל פניה שהיא על ידי מי מהצדדים לחברת החשמל, על מנת לבצע את העתקת עמודי החשמל. אין בפני כל הוכחה מי הוא זה שמעכב את התהליך. אציין, כי אוקטובר 98 היא התקופה שחל שינוי לגבי תוכנית המעבר מתחת לפסי הרכבת (שנדחתה לקיץ 99), ואולי מטעם זה, בשל דחיית העבודה בסוף המובל ממילא, לא היה כל סיבה למהר להעתקת העמודים בסוף המובל.
ד. במרץ 99 חידשה הנתבעת פניה לחברת החשמל לבצע את העתקת העמודים, אך העתקתם לא בוצעה גם במהלך החודשים הבאים. תשלום הנתבעת לחברת החשמל בוצע ביום 20.7.99. (278,585 ₪) (נספח 42 לת/5). העתקת העמודים בוצעה ביום 9.10.99. אין בפני נתונים מי היה הגורם המעכב, ומדוע.
7.6 העתקת 3 עמודים בשטח
א. לטענת מר לרר הועתקו שלושה עמודי חשמל (ולא 4 כפי שסמן בעצמו ב88/C): עמוד מס' 16 עמוד ראשון הנמצא בצד הקרוב לתחילת המובל בערך כ-110 מ' מתחילת הקו, (לפי נ/10ב' ק.מ.1:250) פורק כבר ביום 11.12.98 (מוצג 7/A למוצגי התביעה). לא נבדקה השאלה אם היתה מניעה להשלים את יציקת אותו מתחם עד סוף חודש דצמבר 98. שני עמודי חשמל נוספים שהיה צריך להעתיק נמצאים בקצה המובל ,בסמוך למסילת הרכבת ולקו מקורות ,והם לטענת לרר עמודים פת/11, ועמוד פת/10 שמרחקם מסוף המובל 100 מ', 35 מ', בהתאמה ומרחקם האנכי מגבול תוואי המובל הוא כ- 2.5 מ', וכ-3.75 מ' בהתאמה. שניהם עמודי מתח גבוה (נתונים מתוך נ/10א'). אלו הועתקו ביום 9.10.99.
ב. מר גרינבויום מחברת גדיש ציין כי 3 עמודי החשמל שהועתקו מצויים שלושתם בסוף המובל (תרשים בעמ' 38 נספח לתצהיר ת/5). עמוד אחד לפני פסי הרכבת ושני עמודים נוספים אף צפונה לפס מקורות. מרחקם האנכי מגבול תוואי המובל לפי תוכנית נ/ 10א' הוא 2.5 מ', 3.75 מ', ו-2.5 מ'. שניים מהם עמודי מתח גבוה.
7.7 מי אמור היה לתאם את העתקת העמודים
א. מר גרינבוים ציין במהלך עדותו כי הוגשה לחברת החשמל תוכנית ראשונית, ולאחר מכן התיאומים עם חברת החשמל הם באחריות התובעת. לא הוגשו לחברת החשמל כל תוכניות חדשות או שונות ממה שהוגש לה בתכנון הראשוני, אך בשלב של קבלת פרטי מדידות מהקבלן חברת החשמל החליטה שיש להעתיק ממקומם שלושה עמודי חשמל. (עמ' 388, 401 לפרטיכל). מר גרינבוים ציין כי חובת התיאום מוטלת על התובעת, ובזמן הביצוע נבדק כל עמוד ספציפי וניתן לו פתרון, בין אם בסוג התימוך ובין אם בהעתקתו, והכל כפוף להחלטת חברת החשמל (עמ' 393 לפרטיכל).
מר איטקין השיב בחקירתו כי הדרישה של חברת החשמל להעתקת עמודים מהווה דרישת ביצוע ולא דרישת תכנון. דרישה זו קמה רק לאחר שהקבלן מתחיל בעבודות החפירה ומוסר את נתוני המדידה לחברת החשמל, ואז מתגבשת החלטתם (עמ' 459 לפרטיכל). הפניות של מר איטקין למלין מיום 14.9.98 לסייע להחיש את העתקת עמודי החשמל ומכתבו לחברת החשמל מיום 16.9.98 שם צרף סטים נוספים של התוכניות (נספחים 9, 10 לתצהיר ת/7) באו לדבריו על מנת לסייע לתובעת ואין מדובר בעבודתו כמתכנן (עמ' 462 לפרטיכל).
מר גבירצמן הסביר בעדותו כי חברת החשמל קבלה תוכניות מלכתחילה, אך על הקבלן לקבל מחברת החשמל אישור חפירה, ואישור כזה מותאם בכך שיוסכם על אופן התימוך, החפירה וכו' (עמ' 454 לפרטיכל).
מר מימון הדגיש בעדותו את הפער שיכול להווצר בין תיאום תכנון ראשוני, לבין תיאום התכנון בפועל ואת חשיבות מדידת הקבלן ל"תיווי מדויק", שכן דרישות של רשויות יכולות להשתנות לפי התקדמות הנתונים בשטח (עמ' 283, 300 לפרטיכל).
ב. העדים עדותם אחידה בנושא זה הינם אנשים המוקפדים תוך הנתבעת ומטעם הנתבעת על הליכי התכנון והפיקוח. אמנם נכון שלצורך ביצוע העבודה בפועל, יש חשיבות לנתונים מדויקים של המדידות הנובעים מחשיפה עדינה של יסודות העמודים, והמדידה המדויקת היא חובתה החוזית של התובעת, אך ברמה העקרונית הראשונית, גם נתוני התוכנית די בהם כדי להתוות את כיוון הדרישות המשוער של חברת החשמל. העמודים בסוף המובל הם עמודי מתח גובה, בקרבה של בין 2.5 מ' ל-3.75 מ' לתוואי המובל. ראוי היה לקבל את עמדת חברת החשמל בנושא זה בשלב התכנון, על בסיס נתוני המידות בתוכנית, במיוחד שהנתבעת עצמה ערה לכך שחברת החשמל הינה גוף גדול ומסורבל העובד באיטיות במתן אישורי העתקת עמודים, ומשך הזמן שהיא עצמה קצבה לביצוע הפרויקט הוא 6 חודשים בלבד. ראוי היה שהנתבעת, לאחר קבלת עמדה עקרונית של חברת החשמל כבר בשלב התכנון, תפנה את תשומת לב התובעת לגבי הסיכון הקיים שתידרש העתקת עמודים. מכל מקום, הנתבעת לא הראתה שהמתכנן או המפקח מטעמה התעקש לקבל את עמדת חברת החשמל בתשובה למכתב ממרץ 98, ועוד קודם להפצת מסמכי המכרז. הנתבעת נשאה בתשלום עבור העתקת העמודים, תחילה בסכום מקדמה בסך 2340 ₪ ביום 26.7.98, ובהמשך (כשנה לאחר מכן) בסכום של 278,585 ₪ ביום 20.7.99 .
ג. קבלתי את הטענה כי לתובעת חלק בכח המניע של כל תהליך ההעתקה עצמו על ידי חברת החשמל, שהוא תולדה של נתוני מדידות מדויקים שהועברו לחברת החשמל וחלק מתהליך הביצוע. התובעת, נוכח התחיבויותיה החוזיות, היתה אמורה לצפות, אפשרות שתדרש העתקת עמודי חשמל, מה גם שדרישה זו היתה ברקע כשהתובעת שקדה על הכנת לוח זמנים מטעמה. לא הוכח מדוע לא בצעה חברת החשמל את העתקת העמודים בסמוך לאוקטובר 98 ומדוע לא היתה כל פנייה עד למרץ 99, לא מטעם התובעת ולא מטעם הנתבעת. לוחות הזמנים מזמינים לייחס זאת לכך שביצוע המעבר מתחת לפסי הרכבת נדחה למאי 99, דחייה שהוחלט עליה, כפי שיפורט בהמשך באוקטובר 98 ולכן גם לא המריצה את הצדדים לפעול להעתקה מיידית של עמודי החשמל.
ד. מצאתי לנכון לקבוע, כי "הסיכון" החוזי, ככל שקיים, בשל העתקת עמודי החשמל מונח לפתחם של התובעת והנתבעת, בחלוקה שווה.
מכל מקום, האיחור בהעתקת העמודים בסוף המובל, ממילא לא היה מה שהשפיע על חזרה לעבודה באתר בקיץ 99, כשממילא נדחתה עבודת המעבר מתחת לפסי הרכבת למאי 99. את הנזק שנוצר מעבודה במקטעים בסמוך לפסי הרכבת, בשל דחיית העתקת עמודי החשמל, ככל שהיה, אם היה, יש להשית בחלקים שווים על התובעת והנתבעת. מחלקה של הנתבעת יש להפחית סכומים שכבר שולמו בגין עבודה במקטעים באזור זה בשל הדחייה בהעתקת עמודי החשמל.
8. מסילת הרכבת
8.1 את מובל המים היה צריך להעביר מתחת לפסי הרכבת שחצו את המובל המתוכנן כ- 70 מטר לפני סופו. בגלל המגבלה של הפסקת תנועת הרכבות, התוכנית במכרז היתה להניח אלמנטים טרומיים במקום יציקת המובל בשטח, מה שאמור היה להפריע לתנועת הרכבות רק במבצע במהלך שישי שבת, בעבודת משמרות יום ולילה. ההסכם קבע כי אם יסתבר שלא ניתן להשלים את המטלה במהלך העבודה בשישי ושבת, יהיה על הקבלן להשיב את המקום לקדמותו לחידוש תנועת הרכבות, ולתאם נסיון נוסף, והכל על חשבונו. פירוט העבודה במפרט כלל הבאת מנופים עם כושר הנפה של 150 טון כל אחד, וכן כלי עבודה נוספים כמבואר בס' 5.12 למפרט המיוחד. ניתן אישור עקרוני של רכבת ישראל לביצוע העבודה, לאחר תיאומים רבים. את האישור הסופי לביצוע העבודה ניתן היה לקבל מרכבת ישראל בכפוף לתנאים מסויימים שעל התובעת היה לבצע בסמוך ל 20.9.98 . התובעת העלתה לראשונה ביום 16.9.98 קושי להגיע עם מנוף מתאים בגלל קווי מתח גבוה עיליים של חברת החשמל. סוכם כי יתואם ניתוקם הזמני. מתצהירו של מר גרינבויום עולה כי חברת החשמל לא אשרה ניתוק זמני של הכבל העילי, ולכן ניתנו לתובעת ולרכבת ישראל במהלך חודש אוקטובר 98 תוכניות לביצוע בקטעים קטנים יותר עם מנופים קטנים יותר . אך גם זה לא בוצע. מהראיות שהובאו עלה כי התובעת העדיפה לבצע את העבודות במועד בו תסגר מסילת הרכבת לרגל שידרוג המסילה לראש העין לתקופה ממושכת, ואז תבצע את העבודה בדרך של יציקה, כמו את המובל כולו. הסגירה של המסילה היתה מתוכננת לחודש מאי 99. לאחר פנית התובעת באפריל 99 בענין זה, ניתן אישור הרכבת לתחילת עבודה החל מתחילת חודש מאי, לתקופה של 30 יום. העבודה בוצעה החל מחודש מאי 99 ולפי מכתבי הפיקוח הושלמה רק בחודש אוקטובר 99. המסקנה המתבקשת מהראיות שהובאו - התובעת היא זו שהעדיפה משיקוליה לבצע את העבודה במקום בדרך של יציקה, בתקופה שהרכבת מושבתת לתקופה ארוכה, ולא באמצעות אלמנטים טרומיים, בעבודת שישי שבת, עבודה שהצריכה משאבים רבים וסיכוניה עמה. (ראו עדות מר לרר בעמ' 183 לפרטיכל). העדפה זו גררה דחיית ביצוע העבודה מסוף חודש ספטמבר 98, עבודה שאם היתה מבוצעת אז, לפי המתווה הראשוני, היתה עומדת בלוח הזמנים של ההסכם. בפועל בוצעה העבודה בחודש מאי 1999 והתמשכה עד אוקטובר. לפירוט הראיות בנושא ראו להלן -
8.2 המסגרת החוזית - פרק 5 למפרט המיוחד עוסק במעביר המים מתחת למסילת הרכבת וקו ירקון מערבי (קן המים). סעיף 5.2 מפרט את העבודה הנדרשת והצורך בתיאום העבודה אל מול הנהלת הרכבת וחברת מקורות. סעיף 5.11 קובע מפורשות כי על הקבלן יהיה להשיג את כל האישורים וההיתרים הנדרשים לביצוע העבודות באזור מסילת הרכבת.
ס' 5.12 (תוספת לפי נ/7) הוסף כי המחירים יכללו גם את הקשיים הנוספים בעבודות הקשורות במעבר מתחת לרכבת ולתאומים עם הגורמים השונים.
8.3 בשטח –
א. הטיפול בנושא הרכבת היה אמור להתחיל לפי לוח הזמנים שבנתה התובעת (ת/4א) רק ברבע הראשון של חודש אוגוסט. מר לרר הסביר בחקירתו כי העריך שדרוש לו כחודש וחצי לתיאומים מול הרכבת (עמ' 172 לפרטיכל). מר לרר הבין מס' 5.12 הנ"ל, כי הצורך בתיאומים איננו סטנדרטי, אלא מצריך פעילות אינטנסיבית (עמ' 247,248 לפרטיכל).
ב. ביום 25.3.98, עוד טרם המכרז, היתה פניה של משרד מלין לרכבת והעברת התוכנית הראשונית. מכתב גדיש מיום 25.5.98 ממריץ במלין להעביר את התכנון המשלב את הערות נציגי הרכבת מיום 19.3.98, לרכבת ישראל לצורך תיאום (עמ' 74 לנספח תצהיר גרינבוים ת/5). התובעת פנתה ביום 16.6.98 לקבלת אישור מהרכבת (דף 236 במוצגי התובעת), אך נענתה על ידי הרכבת ביום 18.6.98 כי דרוש סיום התיאום עם המתכנן מלין. סיכום ישיבה במשרד גדיש מיום 5.8.98 מלמד כי למרות שתוכניות שנדרשו כבר ביום 18.6.98 נמסרו ממשרד מלין לרכבת ישראל, עדין אין אישורים סופיים מהרכבת (עמ' 13 במוצגי התובעת). התובעת הודיעה בישיבה ביום 5.8.98 כי יש בדעתה לבצע את המעבר מתחת לרכבת בימים 20-22 באוגוסט. התובעת הודיעה שהיא זקוקה לתכנון המפורט של האלמנטים הטרומיים. ביום 2.9.98 ניתן אישור הרכבת לביצוע העבודה באמצעות אלמנטים טרומיים בשבת, בכפוף לקבלת לו"ז, שיטת ביצוע, ציוד ואישור בכתב של הרכבת, תנאים לקיום על ידי התובעת (עמ' 77 לנספח לתצהיר ת/5).
ג. בישיבה מיום 16.9.98 מפנה הקבלן את תשומת לב גדיש ומלין לקו חשמל החוצה את המובל בקטע הטרומי.
ביום 20.9.98 התקיימה ישיבה במשרדי גדיש בנוכחות אנשי הרכבת, מר לרר ואחרים. מר לרר הודיע שלאחר בדיקה עם חברת מנופים הגדולה בארץ, אין אפשרות להניח את האלמנטים הטרומיים בגלל כבלי חשמל מתח גבוה נמוכים, מה שלא מאפשר את עבודת המנופים במקום (עמ' 81 למוצגי התובעת). סוכם כי גדיש ינסה לתאם עם חברת החשמל ניתוק זמני של הכבלים העיליים. הישיבה מפרטת את הנחיות רכבת ישראל לביצוע מפורט בשטח, מצויין כי אם חברת החשמל לא תבצע ניתוק זמני, תבדק אפשרות להקטנת האלמנטים הטרומיים. בישיבה מפורט במספר רב של סעיפים מה על התובעת לעשות כדי לקדם את האישור הסופי מהרכבת, כמו אישור משרד העבודה לביצוע העבודה בשבת, הכנת חומרים בשטח, רשימת כלים וציוד למבצע לאישור הרכבת, הכנת תרשים העבודה וחתך, סימון בשטח על ידי מודד מוסמך, הצעה לסוג הבטון וקבלת אישור אגף ההנדסה ברכבת, ועוד. באוקטובר הועברו לתובעת תוכניות לביצוע בחלקים קטנים יותר באמצעות מנופים קטנים (עמ' 425 לפרטיכל). בישיבה שהתקיימה ביום 19.10.98 הודיע מר גרינבוים מגדיש כי כנראה תהיה הפסקה בפעילות הרכבת לתקופה של 3 חודשים. מלין הסתייגו מדחיית ביצוע המעביר, כי יצטברו בוץ ומים לאורך המובל החדש.
ד. באפריל 99 שלחה התובעת מכתב לרכבת בו היא מבקשת לבצע את העבודה במקביל לעבודות שדרוג המסילה לראשון לציון, שאז אמורה היתה המסילה להסגר לתקופה ממושכת (עמ' 86 לנספח לת/5) (עמ' 425 לעדות גרינבוים). התובעת בקשה לבצע את העבודה במהלך סגירת המסילה, ובדרך של יציקה, ללא אלמנטים טרומיים. ביום 29.4.99 הועבר באמצעות גדיש אישור עבודה לביצוע בתוך 30 יום מתאריך האישור (עמ' 87 לנספח לת/5). בפועל במקום ביצוע המובל מתחת לפסי הרכבת באמצעות אלמנטים טרומיים בוצעה יציקה בדומה למה שבוצע לאורך המובל כולו (עמ' 177 לפרטיכל). העבודה בוצעה החל ממאי 1999. תיעוד הפיקוח מלמד כי עבודת המעבר מתחת לפסי הרכבת הושלמה רק באוקטובר 99 (עמ' 88,89 לנספח לתצהיר ת/5).
ה. לענין הבעיה שנוצרה עם המנופים וקו החשמל העילי – העיד מר גרינבויום כי אין נושא זה בתחום אחריותו של המתכנן, שאיננו נכנס לסוג המנוף שיביא הקבלן (עמ' 426 לפרטיכל). מר לרר טען בעדותו כי מאחר והגדירו במפרט את כח ההרמה של המנוף, לא ראה צורך לבדוק את נתוני השטח, טענה שלא קבלתי (עמ' 216-219 לפרטיכל). שיטת הביצוע היא בתחום אחריותו של הקבלן המבצע, היינו של התובעת. חוזה המכרז גם מחייב אותו ליתן מראש הצעה לגבי שיטת העבודה שלו, מסמך שלא הוצג. מכל מקום, נושא זה המצוי בתחום הביצוע,היה אמור להיות בידיעתה של התובעת עוד קודם להגשת הצעתה למכרז,בעקבות סיור במקום, ומרגע שזכתה במכרז היתה אמורה להעיר בנושא זה ,ולפעול כמתחייב.
ו. מר גרינבויים מסר בעדותו כי ביצוע יציקת המוביל במהלך תקופה של כחודש היא עבודה יותר קלה ויותר זולה מאשר מבצע מתואם במהלך שישי שבת (עמ' 428 לפרטיכל). גם מר מימון מטעם הנתבעת, הצהיר כי יציקה בשטח במקום אלמנטים טרומיים חסכה עלויות לתובעת (ס' 18.4 לתצהיר נ/9, עמ' 290 לפרטיכל). גם מר גבירצמן בתצהירו הצהיר כי ביצוע היציקה בשטח הוזיל באופן משמעותי את הביצוע לתובעת. (ס' 23 לת/7). גם מר לרר הסכים שעבודת היציקה קלה יותר, אין בה את אי הוודאות שבמבצע מהיר כמו למשל הפתעות לא צפויות מתחת לפני הקרקע (עמ' 180-182 לפרטיכל) אך טען שאין הבדל בעלויות. (עמ' 177 לפרטיכל).
8.4 המסקנה המתבקשת: גם אם התאחר האישור מרכבת ישראל, ונאמר שלא בגין מחדלה של התובעת, הוא הגיע בחודש ספטמבר. ניתן אישור לביצוע העבודה באמצעות אלמנטים טרומיים במהלך שישי שבת. האישור הסופי היה כפוף להשלמת תנאים על ידי התובעת עצמה. במצב דברים זה ניתן היה להשלים את העבודה בהתאם ללוח הזמנים המקורי שערכה התובעת לפרויקט (ת/4א). אלא שהתובעת גלתה רק בחודש ספטמבר 98 שיש בעיה בביצוע המתוכנן בגלל קו חשמל עילי, דבר שהיתה אמורה לצפות מראש. קם צורך לעבור לאלמנטים טרומים קטנים יותר, לטענת מר לרר לא ניתן היה לצקת את האלמנטים הטרומים במהירות,טענת בעל דין יחידה שנשמעה לראשונה בחקירה הנגדית ולא נתמכה במאום, ולכן העדיפה התובעת לבצע את העבודה בדרך של יציקה, לאורך תקופה של 30 ימים, כאשר תושבת הרכבת ממילא, מה שהיה במהלך חודש מאי 1999. מעדויות הגורמים המעורבים עלה כי עבודת היציקה במקום זולה יותר, ומגלמת פחות סיכונים כספיים.
אין לזקוף לחובת הנתבעת את דחיית העבודה במובל מתחת לפסי הרכבת.
9. קו מקורות
כ-50 מטר מקו הסיום של המובל, וכ-12.5 צפונה לפסי הרכבת חצה את המתווה קו מקורות (נ/10א). במפרט המיוחד נרשם כי על מנת לאפשר את ביצוע המובל מתחת לקו המים של מקורות, תבצע מקורות החלפת הצינור לצינור פלדה.
9.1 המסגרת החוזית - במפרט המיוחד נקבעו הוראות בנושא קו מקורות -
בסעיף 2.15 נקבע: "על הקבלן לתאם עם חברת מקורות את מועדי הביצוע ואת כל הסידורים שידרשו לתימוך הקו על מנת לאפשר פרוק המעביר הישן ובצוע המעביר החדש. ביצוע העבודה על ידי מקורות ייעשה בהזמנה ישירה של חברת מבני תעשייה. ...".
סעיף 5.15 למפרט המיוחד מתייחס להחלפת הקו של מקורות – "על מנת לאפשר בצוע מעביר מתחת לקו ירקון מערבי תבצע מקורות החלפת קטע הצינור שמעל למעביר, לצינור פלדה ותמיכתו. על הקבלן לתאם עם חברת מקורות את מועדי הביצוע ואת כל הסידורים שידרשו לתימוך הקו על מנת לאפשר פרוק המעביר הקיים ובצוע המעביר החדש".  
החוזה קבע באופן מפורש כי על התובעת החובה לתאם את הביצוע של ההחלפה. ברור שתכנון החלפת הצינור והתשלום שהנתבעת צריכה לשאת בו אינם בשליטת התובעת, גם לפי הוראות החוזה.
9.2 בשטח - מר לרר אישר כי ידע טרם הגשת הצעתו במכרז, שקו מקורות עדין לא הוחלף. יחד עם זאת, רק ביום 19.7.98, אחרי חתימת ההסכם, וכמעט שבועיים אחרי תחילת העבודה יש תיעוד ראשוני שבו הקבלן מברר מתי יוחלף קו מקורות (עמ' 259,260 לפרטיכל). מר לרר אישר כי קודם הגשת הצעתו למכרז לא הביא בחשבון אפשרות של עיכוב בשל הצורך בהחלפת קו מקורות (עמ' 63 לפרטיכל). ביום 19.7.98 בישיבה אצל הפיקוח גדיש, מבקשת התובעת לקבל את תוכנית העבודה של מקורות וחברת מבני תעשיה מתבקשת ללחוץ ככל האפשר על מקורות כדי לקדם את החלפת הקו (עמ' 9 למוצגי התובעת). מתצהיר מר גבירצמן עולה כי חברת מקורות הגישה את הצעתה להחלפת קו המים לצינור פלדה כבר ביום 15.7.98, אלא שהתנתה זאת בחתימת הסכם ותשלום על ידי הנתבעת. בספטמבר 98 הועברה טיוטת הסכם ראשונה ממקורות לנתבעת באמצעות גדיש. החתימה והתשלום לא נעשו לפחות עד סוף דצמבר 98. (ס' 21 לתצהיר ת/7).
בפועל, קו מקורות הוחלף רק בחודש מרץ 1999. התובעת עזבה את האתר בינואר 1999 בשל תקופת החורף וחזרה לאתר בחודש אפריל 1999. מר לרר העיד כי לא היתה לו כל בעיה הקשורה לקו מקורות (עמ' 233 לפרטיכל). זאת, על אף שבתצהירו (ס' 60 לת/1) הצהיר כי קו מקורות מנע את הריסת המעביר הישן. גם מר מימון בעדותו מסביר כי העיכוב בהחלפת קו מקורות לא השפיע כלל על התקדמות העבודות שכן בשנת 98 אפילו מחצית מהמובל לא היה יצוק, בעוד שקו מקורות נמצא בסוף המובל (עמ' 374 לפרטיכל).
מהראיות עולה כי עובדת הסרת קו מקורות רק במרץ 1999 לא השפיעה על עיכוב בעבודת התובעת, ולא קטעה את הרצף. קו מקורות הוא צפונה לפסי הרכבת. ממילא את עבודת פסי הרכבת בצעה התובעת רק החל ממאי 1999, מה שהצריך את חזרתה לאתר באפריל 1999, לאחר תקופת הגשמים. המשמעות בפועל היתה כי משהגיעה התובעת בעבודת המובל לקו מקורות (50 מטר מקו הסיום של המובל) כבר היה קו מקורות מוחלף כנדרש. גם הטענה כי החלפה מאוחרת של קו מקורות הכבידה על שאיבת המים אינה מתקבלת, שכן ממילא במהלך הגרביטציוני של המובל היה מחסום קודם שהוא אי ביצוע המעבר תחת פסי הרכבת.
9.3 המסקנה המתבקשת - אין לזקוף לחובת הנתבעת את דחיית העבודה במובל בשל עיכוב בהחלפת קו מקורות.  
10. המעביר הישן –
התובעת ידעה על קיומו של המעביר הישן טרם שנגשה למכרז, וידעה כי יש לפרקו. התובעת ידעה כי המפלס של המעביר הישן גבוה מהמפלס של המובל החדש (עמ' 234 לפרטיכל). הפרש הגבהים הוא כ-1.20 מ'. (ס' 73 לתצהיר ת/1). התובעת גם ידעה את מיקומו המדוייק: כ-30 מ' דרומה לפסי הרכבת, מתחת לפסי הרכבת ומתחת לקו מקורות, ועד כ- 30 מ' מסוף המובל. סה"כ אורכו של המעביר הישן כ- 60 מ'.
10.1 המסגרת החוזית - ס' 5.22 למפרט המיוחד קבע כי על התובעת לפרק את קטעי המעביר הקיים מתחת לפסי הרכבת ולשים תחתיו את המעביר החדש הבנוי מיחידות טרומיות.
10.2 בשטח - מר לרר אישר בחקירתו שידע את הנתונים מראש, אלא שלטענתו העיכוב בעבודת פסי הרכבת ובפירוק קו מקורות, עיכבו גם את פירוק המעביר הישן (עמ' 235 לפרטיכל). מאחר ולא הוכחה אחריות הנתבעת לעיכוב ביצוע המעבר מתחת לפסי הרכבת, ולא הוכח כי האיחור בהחלפת קו מקורות גרם לתובעת עיכוב בביצוע עבודותיה, ממילא לא קמה אחריות הנתבעת ליצירת עיכוב כלשהו בפירוק המעביר הישן. מר לרר טען כי המגבלה היתה "חסימת זרימת המים באופן גרביטציוני" (עמ' 237 לפרטיכל). כבר ראינו כי פירוק המעביר הישן היה פונקציה של העבודה מתחת לפסי הרכבת ומתחת לקו מקורות, ומשהעיכוב באלו לא היה באחריות הנתבעת או בשל מחדליה, ממילא גם האיחור בפירוק המעביר הישן איננו נזקף לחובת הנתבעת.
11. בעיית מי התהום ומים מפריעים -
התובעת טענה כי הדרך המקובלת לבנות מובל כזה היא מהמקום הנמוך למקום הגבוה, על מנת לאפשר זרימה חופשית של מים בכל רגע נתון (ס' 75 לת/1). מר מימון הצהיר כי גם בניה מהמקום הגבוה למקום הנמוך היא בניה שגרתית ומקובלת (ס' 20.1 לנ/9). אלא שבמקרה כאן, מלכתחילה, מהרגע הראשון בנתה התובעת את מהלך העבודה מהמקום הגבוה למקום הנמוך, וזאת על בסיס נתונים שהיו בידיעתה עוד קודם להגשת הצעתה למכרז, ועוד קודם להתקשרות החוזית.
11.1 המסגרת החוזית - המפרט המיוחד התייחס לקיומם של מים תת קרקעיים ומים מפריעים במספר הוראות -
א. סעיף 2.5 למפרט המיוחד מתייחס לבורות סופגים קובע כי לא יגיע לתובע כל תשלום נוסף עבור הוצאות מיוחדות בגלל מים שיחדרו לתעלות מהבורות הסופגים בקרבת התעלות. על התובע ללמוד את מקום העבודה לפני תחילת העבודות.
ב. סעיף 2.10 המתייחס להגנת החפירה בפני מים והרחקתם – "במקום שהדרך הטבעית לזרימת המים תחסם עקב ביצוע העבודה, יסדר הקבלן דרך מים עקיפה בצורה שתבטיח בפני שטפונות...." הסעיף מטיל את מלוא האחריות להרחקת המים ולנזקים שיגרמו על כתפי הקבלן.
ג. סעיף 2.13 מתייחס למים תת קרקעיים. נקבע כי התמחור כולל עבודה במים תת קרקעיים. רואים את הקבלן כמי שעשה קידוחי נסיון. "מחירי היחידות כוללים עבודה במים תת קרקעיים מכל מקור שהוא, רואים את הקבלן כמי שעשה קידוחי נסיון ובדק באופן יסודי את מפלס וספיקת המים התת קרקעיים ובסס את הצעתו בהתאם לממצאים הנ"ל.... שום תביעות נוספות הנובעות מתנאי העבודה המיוחדים במים תת קרקעיים לא תובאנה בחשבון".
ד. ס' 2.22 (א) מובל תיעול - החפירה תעשה בעומק של 1 מ' מתחת לרצפת המובל. לפני ביצוע החפירה ייבדק מפלס המים ובמידה ויידרש יוקטן עומק החפירה כך שלא תהיה חדירה למים.
ה. סעיף 5.18 קובע כי על התובע לקחת בחשבון אפשרות של המצאות מים תת קרקעיים או שהיה בוצית באתר ולכלול בהצעתו את כל האמצעים שידרשו לביצוע עבודה על מצע יבש, כולל שאיבה לניקוז המים.
ו. דו"ח יועץ הקרקע, עמוס בלנק - מיום 17/3/98 (בתוך ת/3) מתייחס בצורה מפורשת לנושא מי התהום, קובע כי מפלס המים משתנה בצורה חריפה מעונה לעונה ולכן יש לחפור מספר בורות נסיון למדוד את מפלס המים.
11.2 בשטח – כשהתובעת החלה לחפור ברום המובל מצאה "מים כלואים", כנראה מי תהום וביום 12.7.98 העבירה ליועץ הקרקע את הנתונים לגבי מפלסי המים. לפיכך, בלוח הזמנים לביצוע העבודה שהגישה (ת/4א), ציינה כי החפירה עם מי תהום תסתיים בסוף אוקטובר, ופיזור והידוק חומרי מצע, עם בעיית מי תהום, תסתיים במחצית נובמבר. לא היה בכך חריגה ממסגרת ביצוע של 6 חודשים (עמ' 168 לפרטיכל).
מכאן המסקנה, שגם אושרה על ידי מר לרר בחקירתו, כי הנושא של קיום מי תהום, לא הביא להתארכות ביצוע הפרויקט (עמ' 171 לפרטיכל).
לגבי מים זורמים שנתקלו במחסומים שונים – גם הסדרה של ענין זה היה באחריותה החוזית של התובעת, כפי שעולה בצורה מפורשת מס' 2.10 למפרט.
12. לסיכום
12.1 הדיון בנזק מצטמצם אך ורק לנזק שנגרם בגין עבודה במקטעים בשל דחייה בהעתקת עמודי החשמל הנזכרים. שאר הטענות לגבי עיכובים ועבודה במקטעים – נדחות.
12.2 בנוסף, נותר להכרעה נושא "העבודות הנוספות" שהועברו לחוות דעת המומחה.
12.3 לא ניתן לסיים פסק דין חלקי זה מבלי להסב תשומת לב הנתבעת, שהיא חברה מובילה בתחומה ועתירת נסיון, כי בחירה של מציע במכרז, שהצעתו נמוכה ב-30% מאומדן המתכנן שלה עצמה, אומרת "דרשני". נציג הנתבעת גילה אוזננו אודות הנוהג של קבלנים להגיש למכרז הצעה זולה במיוחד שאיננה משתלמת לקבלן, ולדרוש אחר כך תשלומים נוספים בטענות מטענות שונות. היא הנותנת. הצעה כזו חייבת להבדק לפני ולפנים טרם ההתקשרות החוזית, שמא תהווה מתכון בטוח למפגש בבתי המשפט, ולפעמים, כמו במקרה זה, גם 14 שנה לאחר ביצוע העבודות.
12.4 והערה נוספת לפני סיום – ממכלול הראיות שהובא בפני, כמו גם עדויות אנשי הפיקוח והתכנון מטעם הנתבעת, עולה כי סיום פרויקט כזה במהלך תקופה של 6 חודשים, לרבות השגת כל האישורים הנדרשים מהרשויות המונופוליסטיות, הוא בפועל כנראה "משימה בלתי אפשרית". הנתבעת קבלה על עצמה את משך תקופת ביצוע הפרויקט כפי שנקבע במכרז. אמנם, עקרון חופש החוזים וההתקשרות הוא עקרון על, והתחייבות חוזית יש לקיים, אך טוב עשתה הנתבעת שלא מיצתה זכותה החוזית לדרוש קנסות פיגורים בשל האיחור בביצוע.
12.4 בשלב זה, ועד לסיום התיק כולו, אין חיוב בהוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מה זה מכרז ?

  2. מכרז שיקום כביש

  3. ביטול מכרז חוזר

  4. מכרז התפלת מי ים

  5. מכרז שירותי גניזה

  6. מכירת קרקע ללא מכרז

  7. הצעה לא חתומה במכרז

  8. תקיפת תנאים במכרזים

  9. סטייה מתנאי סף במכרז

  10. פסילת תנאי סף במכרז

  11. הפליה מחמת גיל במכרז

  12. פגם טכני בהצעה במכרז

  13. ניסיון כתנאי סף במכרז

  14. טעות סופר בהצעה למכרז

  15. איחור בהגשת הצעה למכרז

  16. שיקול דעת ועדת המכרזים

  17. עתירה לתיקון תנאי מכרז

  18. פגמים בניהול הליך המכרז

  19. עתירה לביטול זכיה במכרז

  20. צו מניעה נגד הליכי מכרז

  21. עתירה לעיין במסמכי מכרז

  22. עתירה לפסילת מכרז פומבי

  23. ביטול זכיה במכרז בהגרלה

  24. אי עמידה בתנאי סף במכרז

  25. העדפת תוצרת הארץ במכרזים

  26. ביטול החלטת ועדת המכרזים

  27. איחור של דקות בהצעה למכרז

  28. קבלת עתירה על זכיה במכרז

  29. ייצוג הולם בוועדת המכרזים

  30. אי תשלום דמי השתתפות במכרז

  31. פסילת הצעה גבוהה מדי במכרז

  32. מכרז שלטי חוצות של העירייה

  33. מכרז לבחירת ראש מינהל חינוך

  34. ביטול זכיה במכרז העדר שימוע

  35. אובדן רווחים עקב ביטול מכרז

  36. פרשנות תנאי מכרז לטובת המציע

  37. ביטול אי הכרזה על זוכה במכרז

  38. הפרת חוזה להגשת מועמדות למכרז

  39. פיצויי קיום עקב אי זכיה במכרז

  40. ביטול זכייה במכרז לחכירת מגרש

  41. פסילת ההצעה הזולה ביותר במכרז

  42. מכרז עבודות ניקיון נחל הירקון

  43. סמכות בית המשפט בענייני מכרזים

  44. עתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים

  45. מכרז לביצוע עבודות פיתוח וגינון

  46. עתירה לפסילת זכיה של חברה במכרז

  47. עתירה לביטול זכיה במכרז שהתקבלה

  48. פסילת הצעה במכרז בגין פגם בערבות

  49. עתירה נגד זכיית גולן טלקום במכרז

  50. מכרז הקמה ותחזוקה של מערכות מידע

  51. איסור השתתפות במכרז פנימי בעירייה

  52. שינוי תנאי המכרז לאחר עיון בהצעות

  53. מכרז לאספקה והתקנה של מערכת מיגון

  54. נזקים כספיים בגין הסתמכות על מכרז

  55. עתירה לבית המשפט לקביעת הזוכה במכרז

  56. רשלנות מקצועית עורך דין דיני מכרזים

  57. החלטת ועדת המכרזים לפסול הצעה במכרז

  58. קבלת מידע על מכרז לפי חוק חופש המידע

  59. פיצוי על נזקים עקב שלילת זכייה במכרז

  60. שינויים בתנאי המכרז עילה לביטול מכרז

  61. עתירה נגד כל תהליך קבלת ההחלטות במכרז

  62. מחזיק במקרקעין מעל עשר שנים פטור ממכרז

  63. סמכות ועדת המכרזים לפסול הצעות גבוהות

  64. ביקורת שיפוטית על החלטות ועדת המכרזים

  65. מכרז לאספקת ארוחות מוכנות לילדי צהרונים

  66. פסילת מכרז בגלל הצעות חלופיות של הזוכה

  67. עיכוב ביצוע פסק דין המורה על ביטול מכרז

  68. שינוי תנאי המכרז לאחר פתיחת תיבת ההצעות

  69. דחיית עתירה לביטול זכייה במכרז עם פגמים

  70. חישוב שווי של נכסי גופים מוסדיים - מכרז

  71. ועדת המכרזים פנתה לקבל חוות דעת מקצועית

  72. ביטול החלטת ועדת המכרזים של ביטוח לאומי

  73. מכרז אספקת, התקנת ותחזוקת מערכות ממוחשבות

  74. צו זמני למניעת התקשרות לביצוע עבודות במכרז

  75. בקשה לביטול החלטת ועדת המכרזים של העירייה

  76. מכרז למכירת מגרש להקמת מבנים למגורים ולמסחר

  77. היכרות בין חבר ועדת המכרזים לבין מתמודד במכרז

  78. בקשה כי בית המשפט יורה על הקפאת כל הליכי המכרז

  79. טענת פגמים בקבלת החלטת ועדת המכרזים שבחנה הצעות

  80. פיצויים לקבלן עקב עיכוב בביצוע עבודה במסגרת מכרז

  81. האם הזוכה במכרז עמדה בדרישות הניסיון שבתנאי סף ?

  82. סמכות בית המשפט לעניינים מנהליים - מכרז קבלת אדם לעבודה

  83. אי התאמה בין הסכום במכרז שננקב במילים לבין הסכום במספרים

  84. עתירה להורות על ביטול זכיה במכרז לאיסוף ופינוי אשפה ופסולת

  85. נטען כי המכרז שפורסם הינו מכרז פסול, אשר "נתפר" לצורך זכיה

  86. נטען כי החלטת ועדת המכרזים פגעה בשוויון בין המציעים ודינה בטלות

  87. ההקפדה על עמידה בתנאי הסף נועדה לשמור על השוויון ועל טוהר המידות

  88. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון