הסכם לאספקת נעליים

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הסכם לאספקת נעליים:

1. מקורה של תביעה זו ביחסים עסקיים שהיו בין התובעת, אשר היתה בעלת חנות בגדים ונעליים בשם "תמר" לבין הנתבעים, חברה ובעלי מניותיה, אשר עסקו במועדים הרלבנטיים ביבוא נעליים ובשיווקן.
 
התובעת טוענת, כי בתאריך 6.2.96 הזמינה מן הנתבעים 238 זוגות נעליים מתוצרת חברת "מגובלן" במחיר כולל של 54,438 ₪. במועד ההזמנה שילמה התובעת מקדמה בסך 13,629 ₪ וביחס ליתרה ניתנו שיקים דחויים. עוד נטען, כי כאשר התקבלו הנעליים בחודש מרץ 1996 התברר כי הן מתוצרת שונה וכי הן פגומות. 91 זוגות הוחזרו לנתבעים ותחתן ניתן זיכוי. הנתבעים סרבו לקבל חזרה את יתרת הסחורה. התובעת ניסתה למכור את הנעלים, ואולם לא הצליחה בכך, ונעליים שנמכרו הוחזרו לאחר מכן על-ידי רוכשיהן. מצב דברים זה יצר "שיתוק" בעיסקה של התובעת, אשר לא הצליחה לעמוד בתשלום חובותיה או להזמין סחורה חלופית.
 
בתאריך 24.3.96 ביטלה התובעת את ההסכם עם הנתבעים בהודעה ששלחה להם. לאחר מכן היא שלחה לנתבעים 55 זוגות נעלים נוספות וביטלה את השיקים הדחויים שמסרה לנתבעים בגין יתרת התמורה עבור הנעליים.נ
 
הנתבעת הציגה את השיקים הנ"ל לפרעון, ומשחוללו הגישה אותם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. על יסוד טענת "פרעתי" מטעם התובעת, שהתקבלה בחלקה, נוכה מחירם של 55 הזוגות שהוחזרו לנתבעים. יתרת החוב שולמה במסגרת תיק ההוצאה לפועל, בין היתר, על-ידי מכירת מעוקלים שנתפסו בביתה של התובעת ובבית העסק שלה.ב
 
התובעת טוענת כי בגין הארועים שתוארו לעיל היא נאלצה לסגור את עיסקה בחודש אוקטובר 1997.ו
 
התובעת טוענת, כי הנתבעים הפרו את ההסכם שהיה בין הצדדים הפרה יסודית בכך שסיפקו לה נעליים פגומות ושאינן מתוצרת "מגובלן", וכתוצאה מכך נגרמו לה נזקים רבים, כמפורט להלן:
א. אובדן הכנסה בסכום של 500,000 ₪.נ
ב. החזר התשלומים ששולמו בתיק ההוצאה לפועל בסך 47,247 ₪.ב
ג. סכום המקדמה בסך 19,544 ₪.ו
ד. ההפרש בין התמורה שהתקבלה ממכירת המעוקלים לבין שווי השוק שלהם, בסך 60,329 ₪.נ
ה. עוגמת נפש - 20,000 ₪.ב
ו. בניכוי הסכומים שקיבלה התובעת ממכירת הנעליים בסך 30,000 ₪.ו
 
בסך הכל תבעה התובעת סך של 617,120 ₪.נ
 
2. הנתבעים טוענים, כי אין כל עילת תביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 אשר פעלו כאורגנים של הנתבעת 3 מבלי שהתנהגותם הקימה נגדם חבות אישית.
 
עוד נטען, כי התובעת ביצעה את הזמנת הנעליים על-פי דוגמאות ועל פי קטלוג, ולכן ידעה בדיוק מה היא מזמינה. לצורך ביצוע עיסקת היבוא - עבור התובעת ועבור חנויות אחרות - נפתח על-ידי הנתבעים חשבון אשראי לטובת חברת "מגובלן" בבנק הפועלים. הנעליים שיובאו היו הנעליים שהוזמנו ועמדו בכל הדרישות, לרבות של מכון התקנים ושלטונות המכס (הנתבעים צרפו מסמכים בעניין זה לביסוס טענותיהם). התובעת ביטלה את העיסקה לאחר אספקת הנעליים לנוכח אי יכולתה לעמוד בפרעון יתרת התמורה, וזאת בשל ניהולו הכושל של בית העסק שבבעלותה. התובעת אכן ביקשה להחליף מספר זוגות נעליים שלא היה להן ביקוש רב, אך בשום אופן אין המדובר בהחלפת נעליים פגומות. זאת ועוד. כנגד הנעליים שהוחזרו ניתנו נעליים אחרות באותו שווי. הנתבעים טוענים, כי אין כל קשר בין סגירת בית העסק של התובעת לבין עיסקת יבוא הנעליים.
 
כאשר התובעת ביטלה את ההמחאות שנתנה לא היה מנוס מנקיטת הליכי גבייה כחוק. התובעת לא הגישה במועד התנגדות לביצוע השטרות. היא הגישה בקשה להארכת המועד להגשת ההתנגדות, ובעת הדיון בבקשה בפני כבוד הרשמת נמרודי חזרה בה התובעת, באמצעות באת כוחה, מן הבקשה. בהחלטה מיום 10.3.97 הורתה כבוד הרשמת, בהסכמה, על מחיקת הבקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות וההתנגדות עצמה, והורתה כי הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסידרם. בנושא זה, היינו, ביצוע השטרות יש לראות בהחלטת כבוד הרשמת פסק דין חלוט המונע את התובעת לתבוע את השבת הסכומים ששולמו במסגרת ההוצאה לפועל.ב
 
3. בהחלטה מיום 13.8.01 בבקשה ל"סילוק התובענה על הסף" שהגישו הנתבעים (בש"א 10179/00) קבעתי, כי "המשיבה [התובעת - א.א.ג.] מנועה מלחתור תחת הפלוגתא המרכזית שהוכרה בהליך הראשון, היינו, עצם חבותה על-פי השטרות. לאחר שהמשיבה חזרה בה מן הבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות וזו - לרבות ההתנגדות עצמה - נמחקו, היא מנועה מלהעלות אותן טענות שניתן וצריך היה לטעון במסגרת ההתנגדות לביצוע השטרות באדרת חדשה של תביעה נפרדת. משנקבע, כי פסק הדין שניתן נגד המשיבה בהליך הראשון מקים פלוגתא פסוקה, שלפיה חבה המשיבה על-פי השיקים שהגישו שם המבקשים לביצוע, יש לקבוע כי גם גבייתם של השיקים במסגרת ההוצאה לפועל נעשתה כדין והיא אינה יכולה להוות עוולה או התעשרות שלא על-פי זכות שבדין". כתוצאה מן האמור לעיל התקבלה הבקשה לדחייה על הסף בכל הנוגע לנזקים שנתבעו בקשר עם תיק ההוצאה לפועל (החזר התשלומים ששולמו במסגרתו והפרש התמורה). הבקשה לדחייה על הסף נדחתה בנוגע לנזקים הבאים, שנכללו בכתב התביעה: אובדן הכנסה בסכום של 500,000 ₪; המקדמה בסך 19,544 ₪ ועוגמת נפש בסכום של 20,000 ₪. לגבי ראשי נזק אלה חויבה התובעת בהגשת תצהיר פרטים נוספים לפי תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.ו
  
4. בתצהיר עדות ראשית מיום 14.11.01 פרטה התובעת את נזקיה:
 
סך של 18,846 ₪ בגין סחורה שהוחזרה לנתבעים. תמורתה שולמה, ואולם לא נטענה בעניין זה טענת "פרעתי" (סעיף 38 לתצהיר). בתצהיר נאמר כי מצורפים אישורים בכתב אודות קבלת הסחורה, ואולם אלה לא צורפו.נ
 
עוגמת נפש בסכום של 100,000 ₪ (יוער, כי בכתב התביעה נתבע סך של 20,000 ₪ בראש נזק זה) (סעיף 39 לתצהיר).ב
 
הפסד הכנסות בסך 300,000 ₪ במשך פרק זמן של שנתיים (סעיף 33 לתצהיר). בהקשר זה נטען, כי הכנסות החנות נטו, לאחר תשלום כל ההוצאות והמיסים, היו בסכום של 10,000 ₪ בחודש. התובעת לא הסבירה בתצהירה כיצד נקבע על ידה הסכום שנתבע בראש פרק זה.ו
 
לא למותר לצין, כי התובעת לא תמכה את תצהירה בשום מסמך שהוא ולא פרטה את טענותיה מעבר לאמור בכתב התביעה, וזאת על אף ההחלטה אשר חייבה אותה לתת פרטים נוספים וטובים יותר.נ
 
5. תצהיר עדות ראשית מטעם הנתבעים הוגש בתאריך 23.6.02.ב
 
בתצהיר חוזר הנתבע מספר 1 על הטענות שבכתב ההגנה ומוסיף, כי התנהגותה של התובעת הסבה נזקים דווקא לנתבעים. כך, דרישותיה החוזרות והנשנות להחליף זוגות נעליים נועדו להתיש את הנתבעים ולא היה להן כל יסוד. הנתבעים נהגו בתובעת לפנים משורת הדין - היא קיבלה הנחה גדולה, בקשותיה להחלפת נעליים נענו, ואולם התובעת לא עמדה בתשלום יתרת התמורה, השיקים שמסרה בוטלו, והדבר אילץ את הנתבעים לנקוט בהליכי הוצאה לפועל. בהליכים אלה, כפי שהוזכר, זכו הנתבעים והתובעת חזרה בה מהטענות שהעלתה.ו
 
6. באי כֹּח הצדדים הסכימו כי פסק הדין בתיק זה ינתן על יסוד כתבי הטענות, התצהירים וסיכומים קצרים בכתב שיגישו הצדדים (ראה פרוטוקול ישיבת קדם-משפט מיום 3.12.02 והודעת ב"כ הנתבעים מיום 15.12.02).נ
 
7. החלק הארי של סיכומי התובעת מהווה חזרה מילולית על תצהיר העדות הראשית מטעמה. מלבד זאת נטען, כי הנתבעים פעלו לחיסול עיסקה של התובעת, במזיד, ומתוך כוונה למוטט אותה כספית, ולכן היה עליהם לצפות כי ייגרמו לה הנזקים אשר ארעו בפועל, ובהם התמוטטות עיסקה.
 
הנתבעים טוענים בסיכומיהם, בין היתר, כי לא הובאה כל תשתית עובדתית לטענה בדבר קיומה של אחריות אישית של הנתבעים 1 ו-2 לנזקיה של התובעת. כמו כן, לא הובאה כל ראיה להוכחת איזו מן הטענות הכלולות בכתב התביעה. לכתב התביעה צורפו פתקים אודות החזרת נעליים, ואולם אלה לא נכללו כנספחים לתצהיר העדות הראשית. לא נמסרו פרטים אודות נסיבות עריכתם, זהות עורכם, משמעותם וכיוצא באלה, והם אינם מוזכרים כלל בתצהיר. הנתבעים טוענים, כי הוכיחו באמצעות אישורי מכון התקנים והמכס שהנעליים שסופקו לתובעת היו הנעליים שהזמינה, היינו, נעליים שיוצרו על-ידי חברת "מגובלן". הנעליים שסופקו לא היו פגומות. במסגרת אותה הזמנה ייבאו הנתבעים נעליים עבור חנויות נוספות. אף לא אחת מהן העלתה טענות דוגמת אלה שבפי התובעת. הנעליים נבדקו על-ידי התובעת באופן קפדני, ורק לאחר מכן מסרה התובעת את שלושת השיקים הדחויים בגין יתרת התמורה. לאחר קבלת ההזמנה ביקשה התובעת לעשות שינויים והחלפות, כאשר נוכחה ששגתה בהזמנת הדגמים והמידות. הנתבעים הסכימו לבצע את ההחלפות, על אף הטרחה הרבה שנגרמה להם, והתובעת קיבלה נעליים חלופיות של אותו יצרן ובשווי זהה. התובעת טוענת לאובדן הכנסה בסכומים שונים (לכתחילה בסכום של 500,000 ₪, ובהמשך בסכום של 300,000 ₪), ואולם לא הובאה ולו ראשית ראיה בעניין זה. כמו כן, וזה העיקר, לא הוכח כל קשר סיבתי בין התמוטטות עיסקה של התובעת לבין מעשיהם של הנתבעים.ב
 
8. כפי שהוזכר, הסמיכו באי כח הצדדים את בית-המשפט ליתן פסק דין בפשרה על-פי סעיף 79א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984.
בהסמיכם את בית המשפט ליתן פסק דין של פשרה, הסכימו הצדדים על העקרון הבסיסי שביסוד פסק דין זה, דהיינו, עצם ההסכמה להתפשר. במסגרת שיקולי בית המשפט בקביעת סכום הפשרה יש, בראש ובראשונה, להתחשב בהסכמה הנ"ל.
 
מעבר לכך, מביא בית המשפט בחשבון את הראיות שהוגשו ואת הוראות הדין המהותי הרלבנטיות למחלוקת שבין הצדדים (ראה: המ' 427/98, ע"א 807/77 סובול ואח' נ. גולדמן ואח' פ"ד לג (1) 789, בעמ' 801 מול האות א'; ע"א 1639/97 אגיאפוליס בע"מ נ' הקסטודיה אינטרנציונלה דה טרה סנטה, פ"ד נג(1) 337). מאחר שהצדדים הסכימו על הליך של פשרה, אין מקום ליתן הנמקה האופיינית וההכרחית במסגרת פסק דין שאינו ניתן על דרך של פשרה.
 
אוסיף עוד, כי ב-ע"א 3958/95 שמעון נ' עזבון המנוח אלפרד שמעון ז"ל ואח' (תק-על 96(1), 487), נפסק כך: "אנו סבורים שסעיף 79א' אינו מונע את בית-המשפט להחליט, בגדר סמכותו, לקבל את התביעה במלואה או לדחותה במלואה, אם כי יש להניח שנסיבות אלה תהיינה מטבע העניין נדירות" (וראה גם: רע"א 556/97 אליאס עובדיה נ' רם בן שמחון ואח', תק-על 97(4), 268).ו
 
9. לאחר שחזרתי ועיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בתצהירים ובסיכומים, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא עלה בידי התובעת להוכיח ולו את מקצת תביעתה, ולכן דינה להידחות.
 
בנסיבות העניין, ולנוכח נכונותם ההדדית של הצדדים כי פסק הדין ינתן בפשרה, איני עושה צו להוצאות.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אכיפת הסכם

  2. הסכם מוקדם

  3. הסכם פאושלי

  4. הסכם פרי פסו

  5. הסכם אספקת מלט

  6. הסכם לרוות דגים

  7. אכיפת הסכם קנייה

  8. שינוי הסכם העסקה

  9. אכיפת הסכם רוטציה

  10. הסכם הרשאה לתכנון

  11. הסכם לאספקת נעליים

  12. הסכם רכישת אקווריום

  13. אכיפת הסכם למכור נכס

  14. הסכם להזמנת מערכת מים

  15. תנאי מקפח בהסכם ניהול

  16. הסכם קונסיגנציה מסחרי

  17. הסכם פרסום עמודי תדמית

  18. הסכם הפצה לשנה אחת בלבד

  19. הסכם שימוש במבנים יבילים

  20. הסכם פרסום מודעות בעיתון

  21. סעיפים מקפחים בהסכם ניהול

  22. פיצוי בגין סיכול קיום הסכם

  23. תביעה בגין הסכם לפיתוח מוצר

  24. הסכם שירות למוצרי אלקטרוניקה

  25. הסכם למתן שירותי גביה ואכיפה

  26. דחיית טענת הסכם ניהול פיקטיבי

  27. הסכם למתן שירותי הסעות לישובים

  28. הסכם זיכיון לחיפוש נפט באפריקה

  29. הסכם העברת חובות וזכויות של חברה

  30. הסכם התחייבות למכור זכויות ב"עסק"

  31. הסכם רכישת דירה AS IS למעט בלאי סביר

  32. הסכם לספק לתובע ציוד מכאני להפעלת עסק

  33. הסכם אספקת מערכת לניהול בקרת נוכחות עובדים

  34. הסכם למתן שירותי תקשורת ויחסי ציבור לעירייה

  35. תביעות נגדיות שעניינן בנסיבות בהן הגיע לסיומו הסכם

  36. עיכוב בלתי סביר, בביצוע פעולות שונות במסגרת ביצוע ההסכם

  37. הסכם על פיצוי בגין אחוזי בקיעה הנמוכים מ-78% בהתאם לנוסחה

  38. נטען כי התמורה שסוכמה בין הצדדים עמדה על סכום שקלי ולא דולרי

  39. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון