חתימה על ערבות בבנק בלי להבין

המחלוקת העיקרית מתמקדת בשאלה, מה היתה מידת הבנתו של הנתבע, כאשר חתם על המסמכים הבנקאיים מכוחם הוגשה התביעה.ו

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הבנת ערב בחתימה על ערבות בבנק:

התביעה:
 
בפני תביעתו של מוסד בנקאי.נ

התביעה הוגשה במקורה כנגד ארבעה נתבעים.נ
כנגד שלושה מן הנתבעים ניתן פסק דין.ב
נותר תלוי ועומד עניינו של הנתבע 3 בלבד.ו
הנתבעת 1 שתקרא (להלן: "החברה"), ניהלה חשבון בנק אצל התובע בגין סך 49,721 ₪ נכון למועד הגשתה 17/10/99.נ
להבטחת האשראי בחשבון הבנק של החברה, נחתמו כתבי ערבות על ידי שלושה נתבעים
הנתבע 3, שיקרא (להלן: "הנתבע"), הוא אחד הערבים.ב
כנטען על ידי התובעת, חתם הנתבע ביום 13/6/97 על כתב ערבות מתחדשת ללא הגבלה בסכום ביחד עם אמו, הנתבעת 2.ו
לפי כתב ערבות זה, חייבים הנתבע ואמו, יחד ו לחוד לשלם לתובע את הסכומים אשר יגיעו לו מאת החברה.נ
לאחר שחשבון החברה הפך לדביטורי, הוגשה התביעה.ב
 
התובע גורס, כי הנתבע חב מכוח ערבותו לחברה, בה היה בעל מניות.ו
התובע מסביר כי הנתבע, הגם שהוא חירש אילם, הבין היטב על מה חתם.נ
התובע טוען עוד, כי הנתבע אינו נטול הבנה בעניינים כספיים, הגיע לבנק פעמים רבות לבצע פעולות בנקאיות שונות, ומסר הוראות במסגרת חשבון הבנק שלו.ב
התובע גורס כי הנתבע אינו אדם חסר ישע, שאינו מבין בהליכי משפט ובנקאות ויש לחייבו על פי כתב הערבות עליו חתם.ו
 
ההגנה:
 
הנתבע קיבל רשות להתגונן.נ
לטענתו, הוא חתם על כתב הערבות מבלי שהבין כלל את משמעות חתימתו.ב
הנתבע מצביע על כך שהוא חירש אילם, אינו יודע קרוא וכתוב.ו
לטענת הנתבע, הוא הוחתם באופן עיוור על מסמכים שונים, כאשר אמו הנתבעת 2, ופקידי הבנק, משיאים אותו לחתום על מסמכים ו התחייבויות ללא הסבר מינימלי.נ
הנתבע מוסיף עוד, כי נוכח נכותו הקשה, ובורותו, ספק אם הבנק היה מעמיד לו אשראי אם היה מבקש זאת באופן פרטי.ב
הנתבע תוקף את פעולות הבנק שהחתים אותו על מסמכי פתיחת חשבון לחברה, מכוח מעמדו כמנהל החברה לכאורה.ו
עוד תוקף הנתבע את פעולות הבנק שהחתים אותו על כתב ערבות לחיוביה של החברה כלפי הבנק.נ
הנתבע טוען כי הבנק היה צריך להבחין, באמצעות פקידותיו, כי אין לו את הכישורים הראויים להיות מנהל של חברה שעיסוקה שיש. כך למשל הוא אינו יכול לנהל מו"מ, יעוץ ומכירות.ב
נלמד, כי הבנק החתים את הנתבע באופן עיוור כמנהל למרות שבסה"כ היה הנתבע פועל פשוט.ו
 
הנתבע טוען כי מי שניהל את החברה בפועל, היו אמו הנתבעת 2, ואחיו הנתבע 4.ב
 
 
המחלוקת:
 
המחלוקת העיקרית מתמקדת בשאלה, מה היתה מידת הבנתו של הנתבע, כאשר חתם על המסמכים הבנקאיים מכוחם הוגשה התביעה.ו
האם הנתבע הבין כי הוא חותם על מסמכי פתיחת חשבון, כמנהל החברה?
האם הנתבע הבין כי הוא חותם על כתב ערבות מכוחה יחוייב כלפי הבנק התובע בסכום האשראים שיועמדו בחשבון החברה?
 
אלה השאלות המצריכות הכרעה.נ
בעניין זה ניתנה לנתבע הרשות להתגונן.ב
 
עדויות התביעה:
 
כל צד הביא בפני מסכת של עדים להוכחת גרסתו.ו
הבנק הביא כעדים את הפקידה אתי אברהם, שהחתימה את הנתבע על הוראות ניהול החשבון ופתיחת החשבון.
את הפקידה רותי עמר, שעבדה בטל"ר העסקי וקיבלה מעת לעת הוראות בנקאיות מן הנתבע.נ
את הפקידה חנה סרוסי, אשר החתימה את הנתבע על כתב הערבות.ב
 
הפקידות העידו בישיבת יום 15/4/02.ו
גב' אברהם אברהם העיד כי תפקידה היה להחתים את הנתבע על הטפסים הסטנדרטיים של הבנק.נ
לדבריה לא היה צורך שתיצור עמו קשר טלפוני ואף לא עשתה זאת בפועל.ב
היא ציינה כי קיימת דרך חלופית של תקשורת, והיא משלוח הודעות בפקס'. לדבריה במעמד פתיחת חשבון הבנק, נכח עמו גם מר רוני בן אבו.ו
גב' עמר, הטל"רית מטעם התובע העידה, כי הנתבע בא עם מר רוני בן אבו לפתוח את חשבון הבנק וכי החתימה אותו על המסמכים הרלוונטיים.נ
כאשר נשאלה כיצד יצרה קשר עם הנתבע, הסבירה כי הוא קורא שפתיים ושוחחה עמו בשפה רגילה. עוד אמרה כי תקשרה עמו לא רק לצורך חשבון הבנק נשוא התביעה, אלא גם לצורך ניהול חשבונו הפרטי. ראה עמ' 4 לפרוטוקול שורות 8-9.ב
 
גב' עמר ציינה עוד, כי הנתבע יודע קרוא וכתוב, שכן שלח לה הרשאות ובהן שמו וכתובתו.ו
עמ' 4 לפרוטוקול שורות 10-14.נ
גב' עמר העידה, כי אינה דוברת את שפת הסימנים. עמ' 6 לפרוטוקול שורות 1-3.ב
 
הפקידה גב' סרוסי, העידה, כי הסבירה לנתבע בדיוק על מה הוא חותם, ואת משמעות ערבותו. עמ' 6 לפרוטוקול שורות 17-19.ו
 
היא הסבירה כי על סמך היכרותה עמו, בבנק, הניחה שהוא קורא שפתיים.נ
לדבריה היא הצליחה לתקשר עמו, והוא הבין מה שהיא אומרת. עמ' 6 שורות 9-11.ב
 
לשאלה האם הנתבע יודע קרוא וכתוב, השיבה הגברת סרוסי, כי מניסיונה הקודם בטל"ר הצליחה לתקשר עמו והבינה את רצונו. מתשובותיה המעורפלות ניתן להסיק כי התקשורת היתה ברמה מינימלית.ו
גב' סרוסי לא בחנה ממש את ידיעת הקרוא וכתוב של הנתבע, אלא תקשרה עמו ברמה בסיסית ביותר. ראה עמ' 7 לפרוטוקול שורות 1-11.
 
היא חזרה על טענתה כי הנתבע חתם בפניה תוך שהיא מסבירה לו על מה הוא חותם. גם בעמ' 8 לפרוטוקול שורות 16-17 וכן שורות 23 –25.
 
 
עדויות ההגנה:
 
הנתבע העיד בפני בישיבת יום 19/9/02.
לצורך תרגום החקירה התייצבה מתורגמנית אובייקטיבית מטעם אגודת החירשים אילמים, הגב' חייקה.
הנתבע הציג עצמו בתצהירו ובחקירתו כאדם פשוט, פועל שעבד בעבר בשטיחים, בעסק משפחתי וכיום עוסק בהובלת פירות.
הנתבע ניסה להציג את עצמו כבור שאינו מבין דברים מינימליים, כך למשל בנושא של משכנתא לצורך קניית הדירות בהם התגורר בחיפה ובאשדוד, אמר כי אשתו היא זו שטיפלה בכל.
גם כאשר נשאל על מסמכים של קופת חולים, אמר כי מי שטיפלה בכל הנושאים הללו, היתה אשתו בתיה, והיא זו שהדריכה אותו כיצד לחתום על מסמכי החברות בקופת חולים. ראה עמ' 14 לפרוטוקול שורות 1-28.
 
העד חזר על הטענה, כי אינו יודע קרוא וכתוב אלא אשתו, וכי היא זו שקראה את המסמכים ואמרה לו היכן לחתום. עמ' 15 שורות 3-6.
 
בנושא הפעולות מול הבנק טען הנתבע כי הגיע לבנק עם בתו הקטנה, שהיא כיום בת 9.
לטענתו גם בגיל 5-6 ידעה הילדה לתרגם את שפת הסימנים שלו מול פקידי הבנק.
כנושא החתימה על כתב הערבות, אמר הנתבע כי אמו ואדם נוסף היה עמו בעת החתימה על כתב הערבות.
הוא אישר כי בשנת 1997 עבד בחברה הנתבעת בתור פועל.
מי שניהלה אז את החברה היתה אמו. גם אחיו היה עמו ונתן לו הוראות מה לעשות, תוך שהיה שולח אותו לכל מיני מקומות וגם לבנק. ראה עמ' 17 לפרוטוקול שורות 6-10.
 
 
לאורך כל עדותו, הציג העד הנתבע, קו מנחה של אדם נטול דעת, שנשלט כבובה על ידי אחרים, אמו, אשתו, אחיו.
לטענתו, תקשר באופן מינימלי עם הסובבים אותו בעזרת גורמים חיצוניים, אפילו בתו הקטינה.
 
הכרעה:
 
הנתבע חירש אילם, אדם מוגבל במגבלות פיזיות קשות.
אם לא די בכך, הנתבע אינו יודע קרוא וכתוב.
יתכן, שהנתבע יודע, ידיעה מינימלית, כיצד לחתום את שמו, אך לא הרבה מזה.
אציין, כי ניסיונו של הנתבע להציג עצמו לאורך כל חקירתו כמי שאינו יודע מאומה ונשלט כבובה על ידי אחרים, אינו אמין עלי.
אני סבורה כי הנתבע חי חיים מלאים, מבצע פעולות שדרכם של בני אדם לעשותן, ללא חריגות. בכלל זה הוא מנהל חשבונות בנק פרטיים, נוטל על עצמו משכנתאות לצרכיו הפרטיים, מבטח את נכסיו בחברות ביטוח שונות וכיו"ב.
הנתבע היה רשום כמנהל החברה, הנתבעת 1, וככזה אף חתם על כתב ערבות.
פקידות הבנק טענו כי הסבירו לו את כל הפרטים המופיעים בכתב הערבות, ואת משמעות ערבותו, כך שהוא הבין היטב בטרם חתם.
 
אמנם, הנתבע אינו בור ועם הארץ כפי שניסה להציג עצמו, אך אין המדובר בגאון נוסח "ד"ר הוקינג".
הנתבע, עם כל השבח המגיע לו על יכולת ההשתלבות שלו בחברה הישראלית, חרף מגבלותיו, הוא בכל זאת אדם הסובל ממגבלות אישיות קשות.
חירשות ואילמות, אינם עניין של מה בכך. אף חוסר ידיעת קרוא וכתוב היא מגבלה קשה בעולמנו המודרני.
 
הנתבע הוא אדם נכה, התלוי בבני משפחתו. גם נתון זה חשוב להבנת הרקע של חתימתו על גבי כתב הערבות והצטרפותו כמנהל לחברה המשפחתית.
שמענו כי הנתבע הונחה ולווה בכל זאת על ידי אמו, הנתבעת 2.
אני מאמינה כי הנתבע פעל תחת הוראותיה בעניין זה, ולא הפעיל שיקול דעת עצמאי.
 
פקידות הבנק העידו אמנם בצורה אמינה כמיטב יכולתן, אך שוכנעתי כי חרף מוגבלותו הקשה של הנתבע, הן לא חרגו מן הסטנדרט המקובל אצלן במתן הסברים לערבים.
פקידות הבנק שתקשרו מול הנתבע, תקשרו איתו ברמה המינימלית ביותר.
גם הפקידה שהחתימה אותו על ערבות לא דאגה למתורגמן לשפת הסימנים, אלא הסתפקה ביכולת המשוערת של הנתבע לקרוא שפתיים.
הפקידה אשר מחתימה לקוח, על כתב ערבות, אמורה להסביר לו את משמעות החתימה.
לטענתה עשתה כן, אך אני מתקשה להאמין שההסבר היה מקיף וענייני, כפי שיש לנהוג בהסברים מסוג זה. במיוחד כאשר מדובר ב אדם נכה, חירש אילם שאינו יודע קרוא וכתוב.
 
אני סבורה כי במקרה המיוחד של הנתבע היה על הבנק לוודא את מידת הבנתו, מעבר לרמה הרגילה.
דבר זה לא נעשה בעניינו.
הבנק הסתפק בכך שהנתבע, אדם המוכר להם כמוגבל קשות, הובא לסניף על ידי אמו, ולמעט ההסבר הסטנדרטי, שספק אם הנתבע במגבלותיו הבינו עד תום, לא ניתנה לו הדרכה.
הספק הקיים לגבי מידת הבנתו של הנתבע את משמעות חתימותיו בחשבון, כמנהל וכערב, פועל במקרה זה לטובת הבנק.
לא שוכנעתי כי הנתבע ידע והבין על מה הוא חותם.
 
בהלכה היהודית, חירש הוא אדם הזקוק ליחס מיוחד בטרם יחתום על התחייבויות חוזיות, לרבות שטר נישואין.
גם במשפט הישראלי יש ליתן יחס מיוחד ומועדף לאדם מוגבל, חירש, אילם, ויש לוודא היטב כי הוא מבין את משמעות התחייבותו.
 
בענייננו, הבנק לא הרים את נטל ההוכחה, ולא הראה כי הנתבע קיבל הסבר מדוקדק הראוי לאדם במצבו, וכי הבין את משמעות התחייבויותיו.
 
הואיל וכך, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להידחות.
 
סיכום:
 
מן המקובץ לעיל, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבע 3.
אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 3,000 ₪ בצרוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהי ערבות ?

  2. ערבות צולבת

  3. פטור ממתן ערבות

  4. ערבות אוואל לצ'ק

  5. ערבות אישית לצ'ק

  6. ערב מוגן ערב יחיד

  7. לווה נוסף - ערבות

  8. זכות החזרה של הערב

  9. סעיף 8 לחוק הערבות

  10. תביעה נגד ערב מוגן

  11. ערבות לחוזה שהוארך

  12. סעיף 6 לחוק הערבות

  13. חיוב לכבד כתב ערבות

  14. מה זה ערבות אוואל ?

  15. הוכחת חתימה על ערבות

  16. ערבות אישי חסרת תוקף

  17. תאונת אופנוע בכביש הערבה

  18. ערבות אדם עם ליקוי שכלי

  19. גובה ערבות לשחרור ממעצר

  20. ערבות במקרה של ביטול הסכם

  21. כתב ערבות שאינו מוגבל בזמן

  22. רשלנות בנק בניסוח כתב ערבות

  23. ערבות בע"פ לתשלום שכר עבודה

  24. אי ידיעה על שינוי תנאי ערבות

  25. חתימה על ערבות בבנק בלי להבין

  26. תנאים להגשת תביעה נגד ערב מוגן

  27. אחריות הבנק על טעות בכתב ערבות

  28. הבטחת תשלום סחורה - ערבות אישית

  29. דרישה מאדם לחתום על ערבות אישית

  30. העדר גילוי נאות בחתימה על ערבות

  31. ערבות אישית כתנאי לאספקת הסחורה

  32. טען כי הוטעה בעת שחתם על כתבי ערבות

  33. כתב ערבות מתמדת ללא הגבלה לחובות חברה

  34. סעיף 15 לחוק הערבות - ביטול ערבות בהודעה בלבד

  35. החזר ערבות שהופקדה בקופת בית המשפט עקב דחיית ערעור

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון