מה זה היטל פיתוח

מה זה היטל פיתוח ?

קיומם של חיים מודרנים בקהילה מחייב את הרשויות המקומיות להקמת והחזקת תשתיות בתחום המוניציפאלי. תשתיות אלו כוללות דרכי גישה, ניקוז, אספקת מים, מערכות ביוב וכדומה. הקמת התשתיות השונות הינה בסמכות העירייה ואין חולק כי מימוש הסמכות הנ"ל הינו בין התפקידים המרכזיים של הרשות המקומית.

לצורך הקמת התשתיות זקוקה הרשות המקומית למימון. מימון זה עשוי להתקבל מגביית מיסים עירוניים (ארנונה), הקצבות ממשלתיות, מכירת שירותים ונכסים או מהטלת תשלומי חובה נפרדים על התושבים. סעיפים 250, 251 לפקודת העיריות מסמיכים את העירייה להתקין חוקי עזר ולהורות על הטלת היטלים, אגרות ודמי השתתפות על כל אדם לצורך ביצוע "[...] הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשות על פי הפקודה או על פי דין אחר או לעזור לה בביצועם [ ...]".

במסגרת סמכויות אלו התקינו הרשויות המקומיות בכל רחבי הארץ חוקי עזר הקובעים הוראות בדבר ביצוע תשתיות והטלת חובת תשלום על בעלי נכסים לשם מימון העבודות.

התשלומים לביצוע העבודות הוטלו על התושבים בדרכים שונות. בעבר מקובל היה להטיל תשלומים בשיטת "דמי השתתפות" – שיטה שהייתה מבוססת על החזר ההוצאות שהוציאה הרשות בגין ביצוע תשתיות ששירתו את הנכסים השונים שברחבי הרשות. בשיטה זו נדרשו בעלי הנכסים לשאת רק בהחזר ההוצאות לביצוע תשתיות ששירתו את נכסיהם באופן ישיר, כלומר נדרשה זיקת מימון ישירה בין הוצאות הרשות לבין התשתיות ששירתו כל נכס.

שיטה זו נזנחה במשך השנים וכיום מקובל במרבית הרשויות המקומיות להטיל על התושבים חובת תשלום ב"שיטת ההיטל". החיוב בשיטת ההיטל מבוסס על תעריף קבוע שנקבע בשים לב להוצאות הצפויות לביצוע התשתיות בכל שטחי הרשות וללא קשר לעלויות ביצוע התשתיות המשרתות כל נכס (ראה ע"א 4435/92 עיריית ראשון לציון נ' חב' מאיר סדי בע"מ, פ"ד נב(3) 321, 327 (1998); עע"מ 11646/05 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' צרפתי (ניתן ביום 5/9/07); עע"מ 2314/10 עיריית ראש העין נ' אשבד נכסים בע"מ (ניתן ביום 24/6/12)). בשיטת ההיטל אין צורך בקיומה של זיקת מימון ישירה בין ההוצאות שהוציאה הרשות להקמת התשתיות לבין הנכסים שבעליהם מחויבים בתשלום.

ניתוק הזיקה המימונית הישירה העלה את שאלת חוקיות הטלת ההיטלים. סוגיה זו עלתה לדיון בע"א 889/01 עיריית ירושלים נ' אל עמי ייזום השקעות ובניה בע"מ, פ"ד נז(1) 340, 361 (2002), שם סבר השופט אנגלרד כי הטלת חיוב בשיטת ההיטל מקרבת את הדרישה להטלת חובת תשלום מס שאינה בסמכות העירייה. למרות הקושי הטמון בדרישת תשלומי חובה על פי שיטת ההיטל קבעו בתי המשפט כי די בקיומה של זיקת הנאה רופפת כדי להביא את החיוב בדלת אמות סמכותה של הרשות המקומית (עע"מ 11646/05 הנ"ל).

עם זאת בתי המשפט קבעו כי על הרשות להקפיד על קיום שני תנאים מצטברים בטרם יוטלו תשלומי חובה על בעלי הנכסים; האחד, הקמת תשתית בפועל בנכס גובל שמקים זיקת הנאה מינימאלית; השני, הסכומים שיגבו ישמשו רק לתכלית לשמה נגבו ולא יהוו מכשיר להעשרת הקופה הציבורית (ראה עע"מ 11646/05 ועע"מ 2314/10 הנ"ל פסקה 13).

שיטת דמי ההיטל שונה משיטת דמי ההשתתפות לא רק בשאלת קיומה של הזיקה בין ההוצאות בפועל לנכס, אלא גם בשאלת מועד החיוב. בעוד שבשיטת דמי ההשתתפות מחויב בעל הנכס לשלם עבור כל הוצאה שהוצאה בסמוך למועד הוצאתה, הרי שבשיטת ההיטל מוטל על כל בעל נכס חיוב חד פעמי. חיוב זה מבוסס על התעריף שמחושב גם מתוך ציפייה להוצאות עתידיות של הרשות (עע"מ 2314/10 הנ"ל פסקה 28).

בעע"מ 2314/10 הבהיר בית המשפט כי על מנת להקל על בעלי הנכסים ניתנה לרשות המקומית האפשרות לפצל את אותו חיוב כולל לשלבים. בשלב ראשון יחויב בעל הנכס לשלם את ההיטל עם היווצרה של זיקת הנאה ראשונית בין הנכס לתשתיות שבוצעו בנכס גובל. בשלב זה יחויב בעל הנכס רק בהיטל המחושב על פי התעריף הכללי ועל פי הבניה הקיימת בפועל בנכס (ככל שהיא קיימת). בשלב שני יחויב בעל הנכס בתשלום בגין כל תוספת בניה, כשהחישוב ייעשה על פי התעריף הכללי ועל פי היקף הבניה הנוספת (שם פסקה 19).

בשים לב לפיצול החיוב נקבע כי אין צורך בהוכחת זיקת הנאה חדשה לנכס כאשר מבוצעת בו תוספת בניה. החיוב הנוסף אינו אלא חיוב משני המבוסס על קיומה של זיקת ההנאה הראשונית וכך נאמר:

"נוכח מאפייניה של שיטת ההיטל, החיוב בתשלום בגין תוספת בניה הוא חיוב משלים במהותו. בתור שכזה, אין הוא נדרש לקיים זיקת הנאה "חדשה" לנכס, מאחר שהזיקה המתחייבת כבר קיימת: היא נוצרה בעבר, עם ביצוען של עבודות התשתית שהקימו את עילת החיוב הראשונית בגין השטח הבנוי, והיא נותרת בעינה גם ביחס לחיוב המשלים, מאחר שהנכס ממשיך כל העת להשתמש בתשתית הקיימת וליהנות ממנה. זיקת ההנאה אינה מותנית אפוא בהקמת תשתיות נוספות, והחיוב המשני בהיטל אינו אלא המשכו והשלמתו של החיוב הראשוני. במילים אחרות: החיוב המשני הוא חלק בלתי-נפרד מהיטל אחד שמועד החיוב בו אך פוצל לחיוב ראשוני ולחיובים עתידיים-נדחים".

בשים לב לאמור קבע בית המשפט כי בשל כל תוספת בניה יחויב בעל הנכס בתשלום היטל. כן קבע בית המשפט כי גם מקום בו הבניה הנוספת בוצעה שלא כדין וללא היתר, יחויב בעל הנכס בתשלום ההיטל בגין עבודות בניה נוספות אלו (פסקה 29 לפסק דינו של השופט פוגלמן ופסקה 3 לפסק דינו של השופט מלצר).







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. היטל איזון

  2. ביטול הסכם פיתוח

  3. ביטול היטלי פיתוח

  4. היטל תיעול - פסיקה

  5. מה זה היטל פיתוח ?

  6. תחנת משנה אגרות פיתוח

  7. היטל תיעול לפי חוק עזר

  8. איחור בתשלום הוצאות פיתוח

  9. עתירה נגד דחיית תכנית פיתוח

  10. התניית היתר בתשלום היטל פיתוח

  11. עיריית ראשון לציון היטל פיתוח

  12. גביית היטלי פיתוח בניגוד לחוק

  13. תביעה כספית בגין עבודות פיתוח

  14. נזקים לבניין עקב עבודות פיתוח

  15. דמי השתתפות היסטוריים פיתוח עירוני

  16. סמכות בית משפט מחוזי בנושא היטלי פיתוח

  17. אגרות פיתוח מערכות אספקת מים ברשויות מקומיות

  18. נוהג בלתי חוקי להחתים על הסכמי פיתוח מוגדלים

  19. תשלום אגרות והיטלי פיתוח כתנאי לקבלת היתר בניה

  20. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון