פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים:



התובע, יליד 21.5.72 , נפגע בתאריך 16.7.08 בתאונת דרכים, כאשר צינורות ברזל נפלו מעגלת טרקטור, שנסע בסמוך אליו.
הנתבעת הינה חברת ביטוח אשר ביטחה את הטרקטור בביטוח חובה.
התובע הגיש נגד הנתבעת תביעה לפיצויים בגין נזקי הגוף שנגרמו לו עקב התאונה.
הנתבעת הודתה בחבותה לפצות את התובע, והמחלוקת בין הצדדים נסובה סביב שאלת הנזק שנגרם לתובע.




ממקום התאונה פונה התובע, כשהוא מחוסר הכרה, לבי"ח רמב"ם, שם אובחן כי הוא סובל מפגיעה מוחית קשה עם דימום תתדורלי, דימום תתעכבישי וקונטוזיה מוחית קשה, עם חדירה של חתיכות עצם לתוך רקמת המוח. כן אובחנו שברים מרובים בעצמות הפנים, שבר בבסיס הגולגולת, ושבר טמפורלי . בו ביום עבר התובע ניתוח ולאחר מכן אושפז במחלקת טיפול נמרץ כשהוא מונשם ובמחלקה הנוירולוגית.


בתאריך 23.9.08 הועבר התובע לבי"ח לוינשטיין ואושפז במחלקת טיפול נמרץ שיקומי, כאשר במהלך האשפוז עבר ניתוח נוסף בבי"ח רמב"ם.

בתאריך 4.5.09 הועבר התובע לבי"ח אלישע, שם הוא שוהה העד היום.



מומחה לרפואת שיקום, ד"ר ראובן לנגר, קבע בחוות דעתו כי התובע במצב וגטטיבי (צמח) ואין לצפות לשינוי לטובה במצבו. הוא זקוק לאשפוז סיעודי מורכב והשגחה רפואית מתמדת לכל חייו. נכותו של התובע הינה בשעור של 100%.




להלן אדון בראשי הנזק השונים, תוך התייחסות לראיות ולסיכומי ב"כ הצדדים.


כאב וסבל –

8. אין מחלוקת כי התובע זכאי לסכום הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק, והעומד היום על 184,678 ש"ח .

תוחלת החיים –

9. כאמור, התובע יליד 21.5.72 והתאונה ארעה ביום 16.7.08, בהיותו בן 36. בתשובה לשאלת הבהרה השיב ד"ר לנגר כי על פי מחקר שעקב אחרי אלפי נכים משנת 1987, ואשר תוצאותיו פורסמו בשנת 2007 בספרו של ZASLER על נפגעי ראש, תוחלת החיים של נכה במצבו של התובע בגיל 30 הינה כ- 10 שנים מיום החבלה. ד"ר לנגר הוסיף כי תוצאות דומות התקבלו במחקרים שנעשו במדינות אחרות בעולם המערבי ועוד הדגיש "שמדובר בתוחלת חיים ולא באורך חיים של פרט בודד".

10. ב"כ התובע טענה בסיכומים כי הערכתו של המומחה מבוססת על קביעה סטטיסטית במחקר אחד וכי בכך אין די ויש לבחון כל מקרה לגופו. לטענה, בשים לב לעובדה שהתובע מאושפז ומקבל טיפול מיטבי מביה"ח ומבני משפחתו , סביר כי יאריך חיים מעבר לתוחלת שנקבעה על ידי המומחה.

ב"כ התובע טענה בנוסף, כי מרבית ראשי הנזק אינם מושפעים מקיצור תוחלת החיים, וכי ככל שתתקבל הטענה בדבר קיצור תוחלת החיים ,יש בה כדי להשפיע על ראשי הנזק של סיעוד והוצאות מיטיבים, כאשר מאידך, יש לקחת בחשבון שגמלאות המל"ל מנוכות עד סוף תוחלת החיים.

ב"כ התובע ביקשה לקבוע כי לא יחול קיצור בתוחלת החיים של התובע לעומת גבר בגילו ולחילופין, להאריך את תוחלת החיים ב- 30 שנה נוספות לפחות.

11. ב"כ הנתבעת טען כי ב"כ התובע ויתרה על חקירתו של ד"ר לנגר ולא הביאה כל ראיה אחרת לתוחלת חייו הצפויה של התובע, ולכן יש לאמץ את קביעתו של ד"ר לנגר ולקבוע כי תוחלת החיים הצפויה הינה , כאמור 10 שנים ממועד התאונה – עד 16.7.2018.

12. אני מסכימה עם טענת ב"כ הנתבעת לפיה משהמומחה העריך את תוחלת החיים הצפויה של התובע, ולא נחקר על חוות דעתו, עומדת בעינה קביעתו , ואין מקום לסטות ממנה. הדברים מקבלים כמובן משנה תוקף כאשר עסקינן במומחה שמונה על ידי ביהמ"ש , הוא מהווה מומחה ניטרלי, וההלכה היא כי לא בנקל יסטה ביהמ"ש מחוות דעתו, אלא אם קיימים נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן (וראה למשל ע"א 558/96 שיכון עובדים בע"מ נ. רוזנטל , פ"ד נב(4),563).

13. אכן, קביעת תוחלת החיים נעשתה על סמך נתונים סטטיסטיים אך בכך אין כל פגם ואין לי אלא להפנות לפסק דינו של כבוד השופט א. ריבלין בע"א 10842/02 ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ. סייג (פסק דין מיום 20.9.06):
      
"ראשית, סוגיית קיצור תוחלת החיים. סוגיה זו – קשה היא. קשה היא במישור העקרוני, וקשה היא גם במישור היישומי. תחושה של אי-נוחות מלווה את העיסוק במועד פטירתו הצפוי של אדם, אי-נוחות בשל מהות העניין וגם בשל היומרה-לכאורה הטמונה בכך. את מועד פטירתו של אדם – אדם בריא ואדם שנפגע בגופו – איש אינו יכול לחזות. אכן, "כל המצוי בנושא זה של קביעת קיצור תוחלת חיים, יודע עד כמה קיים קושי לקבוע זאת, ועד כמה חלוקות הדעות בנושא זה בין המומחים השונים" (ע"א 2099/94 חיימס נ' איילון, פ"ד נא(1) 529, 534). יחד עם זאת, כפי שהדבר נעשה לא אחת בדיני הפיצויים, העוסקים תכופות בעתיד וממילא – בתחזיות והשערות, גם בהקשר זה עשוי בית המשפט לקבוע ממצא, ובלבד שהובאו בפניו חוות-דעת מתאימות. אלה – חוות-הדעת – עשויות להתבסס גם על נתונים סטטיסטיים באשר להשפעתה של פגיעה או מחלה מסוימת על תוחלת החיים – ובל נשכח כי תוחלת החיים של אדם בריא נקבעת אף היא על-בסיס נתונים סטטיסטיים (ראו גם ע"א 11183/04 דלאל נ' קינן, תק-על 2006(1) 1908; ע"א 9656/03 עזבון מרציאנו ז"ל נ' ד"ר זינגר, תק-על 2005(2) 125; ע"א 140/00 עזבון אטינגר ז"ל נ' החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח(4) 486, 509-510; ע"א 6935/99 קרנית נ' עטא אבו סרייה, פ"ד נה(3) 599). למותר לציין – הממצא הנקבע בכגון דא על-ידי בית המשפט נועד כדי לשמש בסיס לחישוב, הא ותו לא".
 
14. אשר על כן, אני מאמצת את קביעת ד"ר לנגר, וקובעת כי תוחלת החיים הצפוייה של התובע הינה עד 16.7.2018 (עשר שנים לאחר התאונה).

בסיס שכר התובע –

15. עובר לתאונה, מזה 14 שנה, עבד התובע כמפעיל מתקן במפעל דשנים וחומרים כימיים. שכרו ברוטו בחודש יולי 2008 עמד על 11,355 ₪. בנוסף שולמו לתובע הפרשות סוציאליות וכן השתתפות בהוצאות רפואיות, תשלומי גן וקייטנות לילדים ובונוס (לשנת 2007 שולם בונוס 6,150 ₪ ולשנים 2008 , 2009 שולם בונוס (לפי עובדים אחרים) בסך 12,300 ו- 20,000 ₪).

16. אשתו של התובע, הגב' ג'והרה צרפה לתצהירה (ת/ 5) תלושי שכר של התובע וטענה כי סה"כ השתכר התובע 14,112 ₪ ( כולל תנאים סוציאליים רבים ובינהם הפרשות לקרן פנסיה , לקופות גמל, הוצאות רכב, ביטוח חיים ובריאות והטבות לילדים (השתתפות בהוצאות גנים, קייטנות ובונוסים). כן טענה כי התובע היה צפוי להתקדם בתפקידו ובשכרו.

17. מטעם התובע הצהירה הגב' מיקי דובדבני (ת/ 1) סמנכ"ל משאבי אנוש ומינהל במפעל דשנים. בתצהירה פרטה הגב' דובדבני את משכורתו של התובע בחודש יולי 2008 ומשכורת של עובד אחר בחודש יולי בשנים 2008, 2009, 2010. לאור ניתוח שכר העובד האחר הצהירה כי שכרו של העובד האחר עלה בשעור של 2% בשנת 2009 ו- 3% בשנת 2010 וכי "ככל העובדים במפעל" גם שכר התובע היה מתעדכן מידי שנה בשעור זה. כן הצהירה אודות התנאים הסוציאליים שקיבל התובע.

18. בשים לב לראיות הנ"ל , והשוואת שכר התובע לעובדים אחרים, ביקשה ב"כ התובע לקבוע כי התובע היה עשוי להשתכר בעתיד כ- 15,000 ₪ לחודש.

ב"כ התובע העריכה את הפסדי השכר של התובע לעבר (על בסיס שכר של 11,362 ₪) בסך 441,754 ₪ ולעתיד לפי בסיס של 15,000 ₪ ומקדם 227.1347 – 3,407,020 ₪.

19. ב"כ התובע טענה, לחילופין, כי במידה וביהמ"ש ימצא לנכון לפסוק לתובע פיצוי על בסיס תוחלת החיים ו"השנים האבודות" עד המועד בו התובע היה צפוי להגיע לגיל 67 – החישוב הינו (לפי מקדם היון 227.1346) – 2,600,918 ₪.

20. ב"כ הנתבעת טען כי לא הובאה כל ראיה ליכולת התובע להתקדם בתפקידו או בשכרו מעבר לעליות השכר הרגילות במקום עבודתו.

השוואה שערכה ב"כ התובע באשר לעליית השכר של עובדים אחרים מביאה, לטענתו, למסקנה כי לאורך 3 שנים צפוי היה התובע להתקדם בשכרו בשעור של 70% לעומת עליית המדד וכי בשים לב לכך אין מקום לערוך את חישוב הפסד השכר בעתיד על בסיס שכר הגבוה משכרו של התובע עובר לתאונה.

לטענת ב"כ הנתבעת בסיס השכר צ"ל 12,985 ₪ ברוטו ונטו להיום (לאחר ניכוי מה"כ) – 11,451 ₪.

ב"כ הנתבעת טען כי התביעה לתוספות שכר שקיבל התובע מהווה הרחבת חזית מאחר והדבר לא נטען בכתב התביעה. לחילופין נטען כי כל התוספות נלקחו בחשבון בחישוב שכרו של התובע וכי הן היו כרוכות בהשתתפות התובע עצמו.

ב"כ הנתבעת העריך את הפסדי השכר שנגרמו לתובע לעבר בסך של 435,138 ₪ ולעתיד, עד תום תוחלת חייו כקביעת ד"ר לנגר (מקדם היון 75.68) – 866,612 ₪.

21. אני סבורה כי יש בעדותה של הגב' דובדבני כדי לתמוך בטענה לפיה התובע היה צפוי לקידום בשכרו. יחד עם זאת, מאחר ושעור הקידום אינו חד משמעי (נע בין 2 עד 3%) ואינו ודאי, אני קובעת כי עד היום יחושבו הפסדי השכר כמוצע על ידי ב"כ התובע, לפי 11,362 ₪ ולעתיד, מהיום, על בסיס 13,500 ₪ (נטו).

22 . באשר לעתיד – ובשים לב לקביעתי בדבר תוחלת החיים של התובע, יערך חישוב אבדן ההשתכרות לעתיד עד 16.7.2018 וממועד זה ועד המועד בו היה התובע צפוי להגיע לגיל 67 – על פי "השנים האבודות".

יוער כי לכאורה לא היה מקום לפסוק פיצוי בגין השנים האבודות אלא בעתיד, כתביעה נפרדת של אשת התובע וילדיו (העזבון והתלויים). יחד עם זאת, בשים לב לעובדה כי אין שוני רב בין שיטת חישוב הפיצוי לנפגע החי, בניכוי ידת החסכון, כאמור להלן, לבין הפיצוי המשתלם בגין השנים האבודות, אקבע להלן את הפיצוי גם בגין שנים אלו , כאשר בעתיד לא יצטרכו התלויים ו/או העזבון לתבוע שוב בגין הפסד ההשתכרות בשנים האבודות.
בנוסף בשים לב לעובדה שילדיו הקטינים של התובע אינם תובעים בהליך בפני , תפקיד התובעת בתכנית חסכון על שם הקטינים את הסכומים כפי שיפורט להלן.

23. בנסיבות אלה, ועל בסיס טענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם, החישוב הוא כדלקמן:

לעבר – מיום 16.7.08 עד 15.6.2012 –

11,362 ₪ X 48 חד' = 545,376 ₪

ובצירוף ריבית - 582,890 ₪.

מיום 15.6.12 עד 16.7.2018 –

13,500 ₪ X 65.8169 (מקדם היוון ל- 73 חודשים) = 888,528 ₪

ל"שנים האבודות" - מיום 16.7.2018 עד 21.5.2139 – על פי שיטת הידות (כאשר הכנסת התא המשפחתי הינה 13,500 ₪ (הכנסה צפויה של התובע) + 8,000 ₪ (הכנסת האשה עובר לתאונה) – 21,500 ₪.
אשת התובע ילידת 12.2.74.
בנו של התובע, סמיח, יליד 26.12.99
בנו של התובע ואאל , יליד 26.5.03
בתו של התובע רימה, ילידת 18.2.08.


מיום 16.7.18 (מועד בו הבן סמיח בן 18) ועד 26.5.2021 (מועד בו הבן ואאל בן 18 ) מסתכמת כל ידה ב– 21,500/6 = 3,583 ₪

וההפסד – 3,583 ₪ X 5 X 31.6375 X 0.8275 = 469,015 ₪

מיום 27.5.2021 עד 18.2.2026 (מועד בו הבת רימה בת 18) – מסתכמת הידה ב- 21,500/5 = 4,300 ₪.

וההפסד - 4,300 ₪ X 4X 53.0633 X 0.7664 = 699,485 ₪

מיום 19.2.2026 עד 21.5.2039 – ידת החסכון הינה 21,500/4 = 5,375 ₪

וההפסד – 5,375 ₪ X 3 X 131.0675 X 0.6611 = 1,397,211 ש"ח

סה"כ לשנים האבודות – 2,565,711 ש"ח

פנסיה –

24. ב"כ התובע טענה כי אלמלא התאונה היה התובע צובר זכויות מלאות לפנסיה וזכאי לקצבה בשעור של 70% מהשכר (ברוטו) מגיל הפרישה עד סוף תוחלת חייו, המסתכמת בסכום של 778,722 ₪.

25. ב"כ הנתבעת טען כי בכתב התביעה לא נטען ראש נזק זה ומדובר בהרחבת חזית אסורה. לחילופין נטען כי אין לפסוק פנסיה מכל השכר ברוטו וכי הפנסיה החודשית הצפויה היתה מסתכמת ב- 4,556 ₪ לחודש, לכל היותר , כאשר מסכום זה יש לנכות את ידת התובע. ב"כ הנתבעת טען כי הפסד הפנסיה מסתכם לכל היותר בסכום של 113,704 ₪.

26. ככל שמדובר בהרחבת חזית, בראשי הנזק השונים, טענה ב"כ התובע בסיכומי תגובה כי בעת הגשת התביעה, כחצי שנה לאחר התאונה, טרם התגבשו כל ראשי הנזק וגם מצבו של התובע עוד לא היה ברור , וכי הטענה הועלתה לראשונה רק בסיכומים (למרות שכל ראשי הנזק נטענו כבר בתחשיב נזק שהוגש).

27. איני סבורה כי יש לראות בתביעה לתשלום עבור הפסדי פנסיה הרחבת חזית , במיוחד כאשר מדובר בתשלום לו היה התובע זכאי מכוח החוק (צו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957).

מאחר ולתובע היה חלק יחסי בהפרשות לפנסיה שמסתכם בכ- 30% ( שלא נוכה משכרו) הפיצוי בגין הפסד הפנסיה יעשה לפי בסיס של 6,500 ₪ לחודש ועד סוף תוחלת החיים הממוצעת – 482,066 ₪.

הפסד השתכרות של אשתו של התובע –

28. בתצהיר עדותה הראשית (ת/5) הצהירה הגב' ג'והרה כי לפני התאונה עבדה כמורה ומחנכת בהיקף של 100% משרה, והשתכרה כ- 8,000 ₪ לחודש וכי כתוצאה מהתאונה הפחיתה את משרתה ל- 50%, דבר שפגע בשכרה. בחקירה נגדית אישרה כי עבדה עובד לתאונה בהיקף של 90%.

29. מנהל בית הספר בו עבדה אשת התובע, מר סאלח זהר , הצהיר (ת/ 2) כי בעקבות התאונה הפחיתה הגב' ג'והרה את היקף משרתה ל- 50% וכי כיום היא משתכרת כמחצית שכרה עובר לתאונה.

30. ב"כ התובע חזרה על האמור בתצהיר אשתו של התובע וטענה כי עובר לתאונה עבדה אשתו של התובע כמורה בהיקף משרה של 90% והשתכרה כ- 8,000 ₪ לחודש וכי עקב התאונה נאלצה לצמצם משרתה לכדי 50% בלבד , באופן שנגרם לה הפסד חודשי של 4,000 ₪.

31. ב"כ התובע העריכה את הפסדי אשתו של התובע לעבר בסכום של 155,520 ₪ ולעתיד, למשך 10 שנים נוספות בלבד, בסכום של 414,247 ₪.

32. ב"כ הנתבעת טען כי בתצהירה של אשתו של התובע אין כל טענה כי נאלצה להפחית את משרתה עקב התאונה וכי מעדותה עולה כי שלושת הילדים מצויים במסגרת חינוכית עד השעה 1400 באופן שאין כל מניעה שהאשה היתה יכולה להמשיך לעבוד באותה מסגרת בה עבדה לפני התאונה.

33. ב"כ הנתבעת טען כי התביעה להפסדי אשת התובע מהוה הרחבת חזית וכן טען כי אשת התובע אינה תובעת בתיק זה וממילא אינה בגדר הזכאים לתבוע נזק מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים.

34. לא השתכנעתי כי אשת התובע שינתה את היקף המשרה עקב התאונה. במועד התאונה היתה אשת התובע מטופלת בתינוקת , ובנוסף חל שינוי בשכר ובהיקף העבודה, בשים לב לתוכנית "אופק חדש" כאמור בתצהיר המנהל.

35. בכל מקרה, האשה אינה תובעת ופיצוי בגין עזרת בני משפחה ואבדן שרותי בעל ואב כבר נלקחו בחשבון להלן.

עזרה וסיעוד לתובע בעת האשפוז -

36. אשתו של התובע הצהירה (ת/ 5) כי בתקופת אשפוזו של התובע בבי"ח רמב"ם , היא שהתה לצידו מידי יום, וכי בהמשך, ועד היום, אחיו של התובע שוהה לצידו מידי יום וסועד אותו.

37. אחיו של התובע, כמאל אבו זלף הצהיר (ת/ 7) כי מאז התאונה הוא מלווה את התובע, שוהה לצידו מידי יום במקום אשפוזו ומעניק לו טיפול שהצוות הרפואי אינו יכול להעניק (לרבות לבוש, רחצה, גילוח, דיבור, הקראת ספרים והשמעת מוזיקה). לדבריו, הטיפול בתובע מונע ממנו לעבוד ולהשתכר , כאשר עובר לתאונה היה משתכר כ- 5,800 ₪ בממוצע. כן טען כי נגרמו לו הוצאות נסיעה בעבר של 300 ₪ ליום (לבי"ח לוינשטיין) וכיום 60 ₪ ליום.

בחקירה נגדית אישר האח כי הוא היה נוכח בזמן התאונה וכי הגיש לבימ"ש השלום בנצרת כתב תביעה בגין נזק נפשי שנגרם לו בעקבות התאונה של אחיו (נ/ 1) . הנתבעת הגישה תצהיר תשובות לשאלון שעליו חתם האח (נ/ 2) שם השיב, (לשאלה 31) כי "לנוכח הפגיעה הנפשית אין ביכולתי למצוא עבודה במשרה מלאה ובמשכורת גבוהה. איני מסוגל ללמוד, דבר שבוודאי יפגע בסיכויי להשתכר שכר גבוה משכרי הנוכחי".

הנתבעת הגישה גם תלושי שכר של האח כשומר , מאז יוני 2009, כאשר שכרו הממוצע הינו כ- 3,500 ₪ (נ/ 4)

38. מר אמין ספא הצהיר (ת/ 4) כי הוא מטפל בנכה צה"ל המאושפז בבי"ח אלישע מזה 6 שנים, שחדרו סמוך לזה של התובע, וכי משכורתו הממוצעת הינה 11,359 ₪. הוא אישר כי במהלך שהותו בבית החולים הוא רואה את אחיו של התובע שוהה לצידו ומטפל בו.

39. מר סלים דיאב, פזיוטרפיסט בבי"ח אלישע , הצהיר גם הוא (ת/ 3) כי ידוע לו שאחיו של התובע מבקר אותו מידי יום ומטפל בו במסירות.

40. ב"כ התובע טענה כי התאונה שיבשה את חיי המשפחה וכי אלה מרבים לשבת לצידו ולסעוד אותו במהלך אשפוזו. ב"כ התובע העריכה את הסיעוד והעזרה הניתנים לתובע בסך של 3,000 ₪ לחודש, כאשר לסכום זה ביקש להוסיף הוצאות נסיעה ושונות, לרבות כלכלה ביתר.

סה"כ הוערכו ההוצאות הנ"ל בסך של 400,000 ש"ח

41. ב"כ הנתבעת טען כי שהות בני המשפחה ליד התובע נובעת מצורך רגשי בלבד – שאינו בר פיצוי וכי בני המשפחה אינם בגדר נפגעים הזכאים לפיצוי . ב"כ הנתבעת הוסיף וטען כי נוכחות בני המשפחה אינה נדרשת מבחינת סיפוק צרכיו של התובע , כאשר התובע מנותק מהסביבה ואינו מגיב לגרויים. ב"כ הנתבע אף הפנה לחוות דעתו של ד"ר לנגר ולפיה בבית החולים מסופקים כל צרכיו של התובע.

42. ההלכה היא כי גם במצבים בהם שוהה הניזוק במוסד המספק את צרכיו הסיעודיים, יש מקום לפסוק סכומים נוספים ובין היתר הוצאות הכרוכות בביקורים רציפים ועקיבים של בני המשפחה הקרובה , ויש להכיר בהוצאות אלה בגבולות הסביר (ע"א 3807/05 שוקרון נ. מגדל (פסק דין מיום 5.9.07)).

43. הסכום בו העריכה ב"כ התובע את הסיעוד – 3,000 ₪ לחודש - נראה לי סביר בנסיבות הענין (כאשר הוא כולל הוצאות נילוות). בשים לב לתוחלת החיים הצפויה ולשנים שחלפו מאז התאונה ועד היום, מסתכמת עלות הסיעוד ב- 285,000 ₪.



התאמת דיור -

44. הגב' ג'והרה הצהירה כי שכרה בעלי מקצוע על מנת שיתאימו את הבית לצרכיה. היא פחדה לישון לבד ולכן התקינה תריסים וסורגים ובנוסף, התקשתה לגור בשתי קומות והתאימה את קומת הכניסה למגוריה ומגורי הילדים. לטענתה, עלות התאמת הדיור הסתכמה ב- 300,000 ₪, סכום שקיבלה בהלוואה מאביה ועליה להחזירו לו.


בהמשך הוגשו קבלות על הוצאות(ת/ 8, ת/9, ת/ 10)

בחקירה נגדית השיבה כי שינתה את חלוקת הדירה מבפנים והוסיפה חדרי שינה ועשתה מקלחת מתאימה לתובע, דלתות יותר רחבות ותריסים חשמליים, סורגים ושער חשמלי. היא אישרה כי גם לפני התאונה היה התובע עובד במשמרות ולא היה בבית חלק מהלילות אך לדבריה לפעמים אחותה או חמתה ישנו איתה ואם היתה לה בעיה יכלה להתקשר לתובע.

45. מר מנסור בסמאן העיד כי עשה "עבודות צנרת בבית – מקלחת, מטבח, מקלחת כולל שרותים ודוש ועוד לדוד והגעת מים מהשעון הראשי עד הבית שזה במטרים – 100 ומשהו מטרים" . כאשר נשאל האם זה לא היה קודם השיב "זה היה אבל חלוד, ואין מספיק לחץ מים שיעבור לבית. הוא מטפטף. בגלל שהצנרת קבורה בתוך הרצפה, היא מחלידה ואז נאלצנו להחליף אותה".

46. מר איברהים בים העיד כי ביצע עבודות גבס לחלוקת הבית בדצמבר 2010 תמורת 30,000 ₪. לדבריו, כאשר נכנס לבצע את העבודות הבית היה "פתוח", ורוב הריצוף היה גמור.

47. מר נזאר כיוף העיד כי עשה חלונות ותריסים מוגנים לבית – 14 תריסים. לדבריו , הוא עשה חלונות ותריסים לכל הפתחים שהיו שם , לרבות פרופיל בלגי, שמייקר את העבודה ב- 20% עד 30%. עלות העבודה הסתכמה ב- 70,000 ₪. לדבריו סיים את העבודות ב- 31.10.10 כאשר במועד זה נדרש לבצע עוד עבודות צבע, נגרות, דלת ראשית ועוד.

48. ב"כ התובע טענה כי אשתו של התובע ערכה את השיפוצים בבית על מנת להתאימו לצרכי אשה המגדלת לבד 3 קטינים וכן לאפשרות שהתובע ישוב לביתו. לטענתה, הסתכמו הוצאות השיפוץ ב- 300,000 ₪ .

49. ב"כ הנתבעת טען כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. במישור העובדתי טען כי התאריך של רוב הקבלות שהוגשו בענין זה מאוחר למועד עדותה של התובעת, למרות שהצהירה כי הוציאה בפועל סכום של 300,000 ₪. כן נטען כי אין קשר בין הוצאות התאמת הדיור לתאונה ולפגיעת התובע וכי לכל היותר המדובר בהוצאות עקיפות לצרכי בני משפחתו , שכלל אינם תובעים.


50. ב"כ התובע טענה בסיכומי התגובה כי עבודות מהסוג שבוצע בבית התובע, מטיבן הן עבודות שנמשכות זמן רב . במועד העדות של אשת התובע היו העבודות בעיצומן אך עלותן היתה ידועה מראש. לטענתה, העובדה שהחשבוניות הסופיות הוצאו כחודשיים לאחר עדותה של אשת התובע מהווה דוקא חיזוק לטענותיה ואינה גורעת מהן.

51. ב"כ התובע טענה עוד כי נפגעה תחושת הבטחון של אשת התובע לאחר שנפגע והוא אינו בבית להגן עליה וכי עקב כך נאלצה למגן את הבית מפני חורשי רע.

52. אני מקבלת את הצהרתה של אשת התובע הגב' ג'והרה, כי נדרשה לבצע התאמות בבית עקב העדרות התובע. יחד עם זאת, קשה לי לקבל גרסתה בדבר הצורך במרבית העבודות שבוצעו עקב מצבו של התובע (למשל החלפת צנרת מים רקובה או התקנת דלת כניסה ). הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר הגב' ג'והרה טענה כי חלק מהעבודות בוצעו בשים לב לאפשרות שהתובע ישוב לביתו – אפשרות שלא עלתה על הפרק על פי התיעוד שהוגש.

יצויין גם כי הגב' ג'והרה העריכה את ההוצאות בסכום של 300,000 ₪ זמן רב לפני שהעבודות בוצעו והחשבונות שולמו.

53. בשים לב לאמור, אני פוסקת לתובע בגין התאמת הדיור הנובעת ממצבו , סכום גלובלי של 100,000 ₪.

הוצאות לבני משפחה –

54. אשתו של התובע, הצהירה (ת/ 5) כי התובע עבד במשמרות במפעל דשנים והיא עבדה כמורה בבית הספר היסודי בכפר וכי התובע לקח חלק בגידול הילדים וכן עשה את כל עבודות אחזקת הבית. לדבריה, בעקבות העדרו של התובע מהבית, היא נזקקת לשרותי בעלי מקצוע וכן היא נעזרת בבני משפחה, שאמנם אינה משלמת להם, אך היא חורגת מהיקף עזרה הניתן במצב דברים רגיל.

לדבריה, לאחר התאונה השתנו חיי המשפחה והדבר השפיע מאד על הילדים. בנוסף , נזקקים הילדים לעזרה בלימודים ולטיפול נפשי.

55. ב"כ התובע העריכה את נזקי בני המשפחה התלויים בתובע בסך של 600,000 ₪.

56. ב"כ הנתבע טען כי לא הובאה כל ראיה על הוצאות שהוצאו עקב העדרותו של התובע מן הבית, מה עוד שהתובע עבד למעלה מ- 8 שעות ביום ולעתים אף שתי משמרות רצופות, באופן שלא יכול היה לעזור בגידול הילדים ובתחזוקת הבית.

57. ב"כ הנתבעת הציע לפסוק בגין עזרה מיוחדת או חריגה שנתן התובע, בהעדר ראיות קונקרטיות, סכום של 100,000 ₪.

58. ב"כ התובע טענה בסיכומי התגובה כי התובע נהג לעבוד משמרות רגילות, ורק לעיתים עבד משמרות כפולות .

59. פיצוי בגין אובדן שירותי בעל ואב ו/או פיצוי בגין הוצאות עודפות שנאלצים בני המשפחה להוציא עקב העדרות התובע – אינם ממין נזקי התובע, שהוא התובע היחיד בפני (מה עוד שנאמר כי הילדים שוקלים הגשת תביעה נפרדת לפיצוי בגין נזקיהם).

60. יחד עם זאת, ב"כ הנתבעת הסכים לפצות את התובע בגין עזרת צד ג' – אותה עזרה הנחוצה לצורך החלפתו בביצוע מטלות אותן אינו יכול לבצע כיום. בשים לב לעובדה שלא פסקתי לאשת התובע פיצוי בגין צמצום היקף המשרה עקב התאונה ואובדן שרותי בעל, אני פוסקת לתובע בראש נזק זה את הסכום של 350,000 ש"ח.

שכר אפוטרופוס –

61. בתאריך 18.11.08 הגב' ג'והרה מונתה כאפוטרופסית על התובע, ולטענתה היא נעזרת בעו"ד על מנת לערוך דוחות . בתצהיר היא העריכה את ההוצאות הנגרמות לה כתוצאה ממילוי תפקיד זה ב- 6,000 ₪ לשנה.

62. ב"כ התובע ביקשה לפסוק לאשתו של התובע שכר אפוטרופוס בסכום של 200,000 ₪.

63. ב"כ הנתבע טען כי סכום זה לא נתבע בכתב התביעה ומהוה הרחבת חזית אסורה. לחילופין נטען כי בהתאם לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (כללים בדבר שכר לאפוטרופסים) , התשמ"ט - 1988, השכר החודשי המירבי לאפוטרופוס על חסוי מאושפז עומד על 497 ₪ ולפיכך לעבר זכאית אשת התובע לסכום של 17,000 ₪ ולעתיד (עד תום תוחלת החיים הצפויה) – 37,000 ₪.

64. בנסיבות הענין, וגם בשים לב לשכר הקבוע בתקנות – הסכום הנתבע על ידי אשתו של התובע – 6,000 ₪ לחודש – נראה לי סביר ולפיכך אני פוסקת בגין ראש נזק זה סכום של 60,000 ₪.

ניכויים –

65. חרף העובדה שהתובע שוהה בבי"ח ולא בבית, טענה ב"כ התובע כי רב העומס על ההקלה ולכן אין מקום לנכות את הידה הנחסכת עקב אשפוזו. לחילופין ביקשה לנכות סכום של 150,000 ₪ בלבד.

66. ב"כ הנתבעת טען כי מאז התאונה התובע מאושפז במוסדות שונים וכל צרכיו מסופקים על ידי מוסדות אלה, וכי בנסיבות אלה יש לנכות את "הוצאות המחיה" הנחסכות (כאשר זו גם המשמעות בכל הנוגע לקיצור תוחלת החיים)

ב"כ הנתבעת ערך בסיכומים חישוב של "ההוצאות הנחסכות" על פי שיטת הידות , כאשר על בסיס זה מסתכם הניכוי בסכום של 944,816 ₪.

67. בענין זה הדין עם הנתבעת. אין ספק כי בתקופת האשפוז בבית החולים נחסכות הוצאות המחיה של התובע, והעומס הנטען על ידי ב"כ התובעת ממילא נתבע בראשי הנזק האחרים. כאשר עסקינן בנפגע ובבני משפחה תלויים, הניכוי צריך להעשות על פי שיטת הידות כפי שחישבה הנתבעת (וראה ע"א 6738/06 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ. באסל אבו עאבד ואח' (פסק דין מיום 15.3.09).

68. הכנסת התא המשפחתי, בשים לב לשכר התובע עד היום 11,362 ש"ח ₪ בתוספת שכר אשתו עובר לתאונה – 8,000 = 19,362 ש"ח

מיום התאונה 16.7.08 ועד היום ידת המחיה של התובע מסתכמת ב- 19,362/7 = 2,766 ₪.
החסכון מתבטא ב- 2,766 ₪ X 48 חודשים – 132,768 ₪
ובצירוף ריבית – 141,900 ₪.

מהיום ועד 16.7.18 – מסתכמת הידה ב- 21,500/7 = 3,071 ₪

והחסכון -לתקופה מהיום ועד 16.7.18 – 3,071 ₪ X 65.8169 = 202,124 ₪

מיום 16.7.18 נלקחה ידת המחיה של התובע בחשבון "השנים האבודות".


סה"כ החסכון מסתכם איפוא ב- 344,024 ש"ח.

תשלומים תכופים -

69. אין מחלוקת כי לתובע שולמו תשלומים תכופים כדלקמן:

בתאריך 23.11.08 סכום של 22,541 ₪
בתאריך 23.4.09 סכום של 45,082 ₪
בתאריך 7.1.09 סכום של 21,848 ₪
בתאריך 7.3.10 סכום של 67,656 ₪
בתאריך 15.12.10 סכום של 67,656 ₪

סה"כ מסתכם ניכוי התשלומים התכופים הנ"ל, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, בסכום של 251,200 ₪.

גימלאות המל"ל -

70. ב"כ התובע טענה כי התובע זכאי לגמלת נכות כללית. לטענתה, חוות דעתו של שי ספיר , שהוגשה על ידי הנתבעת, מחשבת את הגמלה עד תוחלת החיים ולא לתקופה של 10 שנים בלבד ולכן הניכוי צריך להעשות בהתאם.

71. ב"כ הנתבעת טען כי יש לנכות את מלוא הגמלאות וכי לתוחלת החיים אין השפעה על כך. ב"כ הנתבעת טען כי בהתאם לחוות דעתו של מר ספיר סה"כ הגמלה המהוונת ליום 17.2.11 מסתכם ב- 736,084 ₪ . ב"כ הנתבעת ביקש לאפשר לנתבעת להגיש חוות דעת מעודכנת לערכי פסק הדין.

72. ככל שעסקינן בניכוי גמלאות המל"ל ההלכה היא כי אין להתחשב בעת ניכוי התגמולים בקצור תוחלת החיים הצפויה של הנפגע (ע"א 6935/99 קרנית נ. אבו סריה, פ"ד נה(3) 599 וכן ע"א 6738/06 הנ"ל).

73. מאחר וחוות דעת האקטואר שנערכה מטעם הנתבעת אינה מעודכנת, אני מורה לנתבעת לערוך חוות דעת מעודכנת ליום פסק הדין, ובהתאם יבוצע הניכוי.

הפיצוי –

74. סה"כ הנזק מסתכם ב- 5,498,873 ₪.

מסכום זה יש לנכות את ידת החסכון והתשלומים התכופים ( המסתכמים ב- 595,224 ₪) וכן את תשלומי המל"ל, בהתאם לחוות דעת אקטוארית שתוכן על ידי הנתבעת, כאמור לעיל.

ליתרה, לאחר ביצוע כל הניכויים יווסף שכ"ט עו"ד בשעור של 13%.

הסכומים האמורים ישולמו לתובע, באמצעות באת כוח, תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד מועד התשלום בפועל.

מאחר והפיצוי בגין השנים האבודות כולל גם פיצוי לשני ילדי התובע, ואאל ורימה, אני מורה לב"כ התובע להפקיד בחשבון חסכון סגור, על שם כל אחד מהם עד הגיעו לגיל 18, סכום של 90,000 ₪ עבור הבן ואאל ו- 250,000 ₪ עבור הבת רימה.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. המבחן הייעודי

  2. החזקה המרבה

  3. כאב וסבל מלא

  4. תאונות דרכים קלות

  5. תאונת דרכים עצמאי

  6. מהי תאונת דרכים ?

  7. מחפרון תאונת דרכים

  8. הסעת נוסעים בתשלום

  9. תאונת דרכים בכוונה

  10. תאונת דרכים ללא מגע

  11. תאונת דרכים מכוונת

  12. תאונת דרכים של מורה

  13. תאונת דרכים במתכוון

  14. 20% נכות תאונת דרכים

  15. תאונת דרכים 20% נכות

  16. סעיף 6 ב לחוק הפלת''ד

  17. תאונות דרכים פגע וברח

  18. תאונת דרכים עולה חדשה

  19. 23% נכות בתאונת דרכים

  20. צליעה עקב תאונת דרכים

  21. תאונת דרכים 37% נכות

  22. תאונת דרכים טרנספורטר

  23. תאונת דרכים ילד בן 13

  24. טריקת דלת תאונת דרכים

  25. פגיעה ברכב בפניית פרסה

  26. טיפול דרך תאונת דרכים

  27. פגיעת ראש בתאונת דרכים

  28. פגיעה ברכב לימוד נהיגה

  29. תאונת דרכים בגלל צפירה

  30. התאמת דיור תאונת דרכים

  31. תאונת דרכים פגיעה בטחול

  32. איבוד הכרה בתאונת דרכים

  33. החלפת גלגל תאונת דרכים

  34. פגיעה בירך בתאונת דרכים

  35. התחזות נפגע תאונת דרכים

  36. טעינה ופריקה תאונת דרכים

  37. התעלפות לאחר תאונת דרכים

  38. שוד דרכים - תאונת דרכים

  39. תאונת דרכים פגיעה בפנים

  40. תאונת דרכים קלה של ילדים

  41. הוכחת גרסה לתאונת דרכים

  42. פגיעה מוחית בתאונת דרכים

  43. פריקה וטעינה תאונת דרכים

  44. תאונת דרכים בכניסה לקיבוץ

  45. ביטוח סחר רכב תאונת דרכים

  46. תאונת דרכים לא תושב ישראל

  47. תאונת דרכים בשירות לאומי

  48. פציעה קשה ביד בתאונת דרכים

  49. תובע סדרתי על תאונות דרכים

  50. קומה (תרדמת) - תאונת דרכים

  51. תאונת דרכים נוסע מחוץ לרכב

  52. העמסת רכב על גרר תאונת דרכים

  53. חתכים בפנים עקב תאונת דרכים

  54. ביטוח תאונת דרכים גורר נגרר

  55. תאונת דרכים בגלל סטיה שמאלה

  56. פגיעה קלה מאוד בתאונת דרכים

  57. בעיות נפשיות עקב תאונת דרכים

  58. ירידה בהכנסה עקב תאונת דרכים

  59. תאונת דרכים עולה חדשה מרוסיה

  60. תאונת דרכים לאחר שחרור מהצבא

  61. תאונת דרכים קטין פחדים חרדות

  62. קרע בעורק הטחול בתאונת דרכים

  63. פגיעה נפשית עקב תאונת דרכים

  64. זיהוי הרכב הפוגע בתאונת דרכים

  65. פגיעה ברקמת המוח בתאונת דרכים

  66. תאונת דרכים דיסקופטיה ניוונית

  67. תאונת דרכים בגלל מחסום משטרתי

  68. חובת הקטנת הנזק בתאונות דרכים

  69. תאונת דרכים בזמן תיקון טרקטור

  70. תאונת דרכים צליפת שוט 3% נכות

  71. שימוש במשאבת בטון תאונת דרכים

  72. פגיעה בפרק הירך בתאונת דרכים

  73. שיתוק בגפיים בגין תאונת דרכים

  74. קשר בין כאבי ראש לתאונת דרכים

  75. קרעים בכבד ובטחול בתאונת דרכים

  76. תאונת דרכים בכניסה למעלה אדומים

  77. נכות אורטופדית 25% בתאונת דרכים

  78. חייל בשירות סדיר - תאונת דרכים

  79. אי הרגשת כאבים אחרי תאונת דרכים

  80. נכות תפקודית בעקבות תאונת דרכים

  81. קשיים בהליכה בעקבות תאונת דרכים

  82. תאונת דרכים בין שני רכבים פרטיים

  83. הכרעה בסוגיית החבות בתאונת דרכים

  84. פגיעה בפנים של ילדה בתאונת דרכים

  85. לקיחת רכב ללא רשות - תאונת דרכים

  86. הנשמה מלאכותית בעקבות תאונת דרכים

  87. סתירות בגרסה של התובע בתאונת דרכים

  88. תאונת דרכים לאחר פניית פרסה ברמזור

  89. פיצוי 25% בתאונת דרכים בדרך לעבודה

  90. תאונת דרכים בנתיב האמצעי מתוך שלושה

  91. תאונת דרכים בגלל התעטשות בזמן נהיגה

  92. תאונת דרכים של נהג שנהג ברכב של אביו

  93. אי קבלת טיפול רפואי לאחר תאונת דרכים

  94. זריקת חפץ על רכב - האם תאונת דרכים ?

  95. פחד מחושך אצל ילדים לאחר תאונת דרכים

  96. הפסד זכויות סוציאליות עקב תאונת דרכים

  97. הגבלה קשה בתנועות הגב עקב תאונת דרכים

  98. ערעור על דחיית תביעה בגין תאונת דרכים

  99. הפרעת דחק פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים

  100. תאונת דרכים: רכב נסע החליק והתנגש בקיר

  101. נטל השיכנוע בעניין התרחשות תאונת דרכים

  102. תאונת דרכים למי שאינו אזרח ותושב ישראל

  103. סטיה בדרך במקובלת לעבודה - תאונת דרכים

  104. ערעור על גובה הפיצוי לנפגעת תאונת דרכים

  105. מתי מתחיל מרוץ ההתיישנות בתאונת דרכים ?

  106. פגיעה בתאונת דרכים בעת נהיגה בדרך לעבודה

  107. האם חל החריג הקבוע בסעיף 7 לחוק הפלת"ד ?

  108. פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת RSD

  109. ערעור על פיצויים לקטין שנפגע בתאונת דרכים

  110. תאונת דרכים ללא נכות - טיפולי פיזיותרפיה

  111. פגיעה במהלך סיוע לנפגעים לאחר תאונת דרכים

  112. פיצויים לנפגע בתאונת דרכים עם מספר כלי רכב

  113. ערעור לעליון על גובה הפיצויים בתאונת דרכים

  114. פגיעה ביד ימין במהלך תאונת דרכים בעת חופשה

  115. תאונת דרכים 3% נכות בגין הגבלה קלה בתנועות

  116. עובד שנפגע בתאונת דרכים שהתרחשה ברכב המעביד

  117. תאונת דרכים כדי ירידה מהרכב לצורך המשך נסיעה

  118. ערעור על דחיית תביעת פיצויים בגין תאונת דרכים

  119. תאונת דרכים ביציאה מחניון על מנת להשתלב ימינה

  120. גרסה ראשונית להתרחשות תאונת דרכים במסמכים הרפואיים

  121. תאונת דרכים בת"א בתוך המתחם הכניסה לשדה התעופה דוב

  122. פסקי דין פיצויים לנפגעי תאונות דרכים עם תסמונת crps

  123. תחולה טריטוריאלית - חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  124. האם נפגע תאונת דרכים חייב למצות את הליכי קביעת נכותו ?

  125. תאונת דרכים בדרך איילון לכיוון צפון מתחת לגשר וולפסון

  126. נפגע בתאונת דרכים כאשר נפל מטנדר בזמן עבודתו (בחקלאות)

  127. מורה עתרה לפיצוי על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים

  128. תאונת דרכים בנסיעה לאחור באופן מפתיע - פגיעה קשה בגב תחתון

  129. תאונת דרכים: "contution" ("חבלה") במותן, בירך ימין ובגב תחתון

  130. צורת נזקים עקב תאונת דרכים המותירה סימני שאלה על הוכחת התביעה

  131. תאונת דרכים - החזר 80% מסך הגמלאות והתשלומים ששילם ביטוח לאומי

  132. ארבע תביעות בגין נזקים שנגרמו לכלי רכב שונים אשר היו מעורבים בתאונת דרכים

  133. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון