רשות מההורים לנהוג בשלילה

בית המשפט קבע כי במועד אירוע התאונה הנהג נהג ברכב ברשות אביו כשהוא בפסילת רישיון. על כן, לא היה לשימוש שנעשה ברכב על ידי מתן כיסוי ביטוחי אצל חברת הביטוח, ודין התביעה, להידחות.


מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא נהיגה ברכב של ההורים בשלילה:

מבוא



ביום 4/4/10 אירעה תאונת דרכים כאשר רכב מ.ר. 28-144-61, מסוג טויוטה לנדקרוזר, שנת יצור 2007, סטה מנתיב נסיעתו, והתנגש בעץ בצד הדרך. התובע הינו הבעלים של הרכב, אשר הגיש את תביעתו דנן נגד אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (הנתבעת 1) (להלן: "המבטחת") בהיותה מבטחת הרכב בביטוח מקיף במועד אירוע התאונה ונגד שירן X (להלן: "שירן") (הנתבעת מס' 2) בטענה כי היא נהגה ברכב במועד אירוע התאונה.




הנתבעות כפרו בטענת התובע, כי שירן נהגה ברכב במועד אירוע התאונה וטענו, כי מי שנהג ברכב היה מתן X, בנו של התובע, שהיה בשלילת רישיון באותו מועד. מאחר שבמועד אירוע התאונה נהג ברכב נהג שהיה בשלילת רישיון, כך טענה הנתבעת 1, הרי לא היה לשימוש שנעשה ברכב אותה עת כיסוי ביטוחי אצלה ולכן דין התביעה נגדה להידחות. שירן טענה, כי מאחר שהיא לא נהגה ברכב במועד האירוע, הרי שלא ניתן לייחס לה אחריות לנזקים שנגרמו לתובע ועל כן, דין התביעה נגדה להידחות.




אין מחלוקת, כי בשעת אירוע התאונה נסעו ברכב שני נוסעים בלבד: שירן X ומתן X והשאלה העומדת במחלוקת היא מי מבין שניהם נהג ברכב. ככל שייקבע, כי שירן X נהגה ברכב, מוטלת על הנתבעת 1 חובה לשלם לתובע את תגמולי הביטוח המגיעים לו בהתאם לתנאי הפוליסה, שכן במועד אירוע התאונה שירן החזיקה ברישיון נהיגה תקף ופוליסת הביטוח שהנפיקה המבטחת מכסה את השימוש שנעשה ברכב בשעת אירוע התאונה. לעומת זאת, ככל שיקבע כי מתן נהג ברכב במועד האירוע, פטורה המבטחת מאחריותה עפ"י הפוליסה מאחר שמתן נהג ברכב בזמן פסילה ולכן לשימוש שנעשה על ידו במועד האירוע לא היה כיסוי ביטוחי. בהקשר זה יש לציין, כי בסיכומיו טען התובע, כי גם אם ייקבע שמתן נהג ברכב במועד אירוע התאונה, אין בעובדה זו כדי לשלול ממנו את הזכאות לתגמולי ביטוח מאחר שלא הוכח שמתן היה בשלילת רישיון באותו מועד. מדובר בטענה מופרכת, אליה אתייחס בהמשך.


ראיות התביעה



להוכחת טענתו בדבר זהות הנהג ברכב, הגיש התובע דו"ח פעולה של השוטר מאיר אסרף שהגיע למקום התאונה זמן מה לאחר התרחשותה (מוצג ת/1), מזכר של רס"ר חיים ברוני מיום 23/7/10 (מוצג ת/2), דו"ח אירוע של שרותי הכבאות מיום האירוע (מוצג ת/3), מזכר של הכבאי מאיר חינגה מיום 23/7/10 (מוצג ת/4) ושתי תעודות חדר מיון מיום האירוע הנוגעות למתן ולשירן (מוצגים ת/5 ו-ת/6). כמו כן, הוגש דו"ח פינוי באמבולנס של שירן ממקום האירוע (מוצג ת/10) ודו"ח בוחן שחקר את התאונה (מוצג ת/11). בנוסף לכך, העידו מטעם התובע בנו, מתן, שהיה אחד הנוסעים ברכב, התובע עצמו וטל מלכה, חברתם של מתן ושל שירן ומי שהגיעה למקום האירוע ראשונה. כמו כן, הוגשו הודעת שירן במשטרה מיום 8/4/10 (מוצג ת/9) ופרוטוקול שימוע שנערך לשירן באותו יום לפני פסילת רישיון הנהיגה שלה מינהלית (מוצג ת/8).


דו"ח הפעולה והמזכרים של הכבאים



בדו"ח הפעולה של השוטר מאיר אסרף (ת/1) נרשם, כי בהגיעו למקום הוברר לו כי "נפגעת בשם שירן X ממנחמיה ... נסעה ברכב טויוטה לנדקרוזר ... מצומת צמח למנחמיה כשהיא נהגה ברכב ולידה ישב בעל הרכב מתן X מיבניאל ובצומת בית זרע סטתה ימינה לשולי הדרך ... ונכנסה בעץ וכל חזית הרכב נפגעה קשות והיא ומתן חולצו מהרכב ע"י כב"א צמח והכבאים מסרו לי שחילצו את הנפגעת מתא הנהג ואת הנוסע מהמושב הקדמי הימני, שניהם נחבלו בגופם מכות יבשות ופונו במצב קל למיון פוריה ע"י אמבולנס של מד"א שהגיע למקום ...".




שני מזכרי הכבאות (מוצגים ת/2 ו-ת/4) נערכו באותו יום (23/7/10) כשלושה חודשים וחצי לאחר האירוע. במזכר של ברזני נרשם:


"הבחנתי בבחורה שנהגה ולידה ישב בחור כאשר יש צורך בחילוץ ע"י כלים הידראוליים כדי לפתוח את הדלת. ביצענו חילוץ והעברנו את הבחורה לטיפול רפואי".

במזכר של מאיר חינגה שאף הוא נערך, כאמור, כשלושה וחצי חודשים לאחר האירוע נרשם:

"בהגיענו למקום ראינו מישהי מסמנת לנו על הרכב שהיה סבוך בעצים, כשהגענו לרכב בקדמת הרכב ישבו גבר ואישה כאשר האישה יושבת בכסא הנהג והגבר בכסא שליד הנהג".

לטענת התובע, מסמכים אלה מוכיחים, מעל לכל ספק, כי מי שנהג ברכב הייתה שירן, וכי מתן ישב לידה. מדובר, כך נטען, במסמכים של גופים ציבוריים ואובייקטיביים, שאין להם אינטרס בתוצאות המשפט ולפיכך אין סיבה לפקפק באמינות תוכנם.



אכן, מדובר, לכאורה, במסמכים בעלי ערך ראייתי רב. המסמכים נערכו ע"י גורמים ציבוריים ונייטראליים (משטרת ישראל ושירותי הכבאות) וע"י אנשים שהגיעו למקום האירוע בסמוך לאחר התרחשותו, עובדה שאף היא מחזקת את אמינות המסמכים. יחד עם זאת, בחינת חומר הראיות לעומק והסתכלות רחבה על מכלול הראיות בתיק מלמדים, כי אין למסמכים אלה ערך ראייתי רב, ואין לבסס ממצא כלשהו, באשר לזהות הנהג ברכב, על סמך מסמכים אלה.


מחומר הראיות שהוגש לעיוני, ועל כך אין מחלוקת בין צדדים, טל מלכה ושירן נפגשו עם מתן בחניית בר בשם "על הנהר" שבקיבוץ כנרת. באותו מעמד התפתח ויכוח בין מתן ושירן שבעקבותיו עזבה טל את המקום ונסעה לביתה במנחמיה. בדרך הביתה היא הבחינה בתיק של שירן שהשאירה אותו ברכבה ולכן התקשרה אליה מספר פעמים אך ללא מענה. זמן קצר לאחר מכן שירן התקשרה אליה והודיעה לה שהיא ומתן עשו תאונה. טל חזרה לחפש אותם, הגיעה עד צמח ולא מצאה אותם ושוב נסעה לכיוון מנחמיה לחפש אותם והגיעה בחיפושיה עד קיבוץ מסדה. משלא מצאה אותם חזרה שוב ובסופו של דבר הבחינה ברכב שלהם בתוך השיחים. היא ניגשה אליהם והבחינה בשירן יושבת בתא הנהג ומתן לידה. היא פתחה להם את הדלת האחורית של תא המטען מכיוון שלא הייתה גישה מהצדדים, ושניהם יצאו מהרכב. לאחר מכן היא הזמינה מד"א ולמקום הגיעה ניידת של מד"א, מכבי אש והמשטרה. בשלב זה שירן ומתן היו כבר מחוץ לרכב (ראו עדותה של טל מלכה מיום 3/3/13).

מתיאור זה עולה, כי הרישום בדו"ח המשטרה והמזכרים נערך מבלי שמי מבין השוטרים ואנשי מכבי האש ראה מי מבין השניים (מתן או שירן) נהג ברכב, וכאשר שירן ומתן כבר יצאו מהרכב, וחזרו לשבת בו. יתרה מכך, וכפי שהעידה על כך טל מלכה, מאז ששירן הודיעה לה על האירוע ועד שמצאה אותם, חלפו כ-30 דקות במהלכן היו שירן ומתן לבדם במקום האירוע. על פי עדותה של שירן, בפרק זמן זה מתן ביקש ממנה להגיד שהיא נהגה ברכב מכיוון שהוא היה בשלילת רישיון והיא הסכימה. בשל כך, הם (שירן ומתן) התחלפו במקומות עוד לפני שטל מלכה הגיעה למקום. עולה, אם כן, כי אין במסמכים שפורטו לעיל כדי לתמוך בגרסתו של מתן או בגרסתה של שירן באשר לזהות הנהג ברכב, ואין בהם כדי לשלול את גרסתה של שירן שהיא לא נהגה ברכב.



זאת ועוד, בחקירתם הנגדית של רס"ר חיים ברזני ושל מאיר חינגה התברר, כי המזכרים נערכו בדיעבד, כשלושה וחצי חודשים לאחר אירוע התאונה, מבלי שעמדו בפניהם מסמכים שנערכו בזמן אמת ושיש בהם כדי לתמוך בתוכן המזכרים. התברר עוד, כי תוכן המזכרים אינו מדויק ואינו משקף את אשר אירע בפועל. כך למשל, במזכר שנערך ע"י ברזני נכתב, כי הוא הבחין בבחורה שנהגה וכי היה "צורך בחילוץ על ידי כלים הידראוליים כדי לפתוח את הדלת". בניגוד לגרסה זו אישר ברזני בחקירתו הנגדית כי "לא היה צורך באמצעים אבל הייתה צריכה עזרה בשל קושי פיזי שהיא טענה לו". גם תשובה זו אינה מדויקת, שכן בדו"ח מד"א (ת/10) נרשם, כי שירן "התהלכה במקום האירוע" וסירבה לשים לוח גב וצווארון.




עוד התברר מחקירתם הנגדית של ברזני וחינגה, כי המזכרים נכתבו יותר משלושה חודשים וחצי לאחר האירוע בהתאם לדרישת מפקד השירות ובמטרה ליצור ראיה בנוגע לזהות הנהג ברכב. עוד הוברר, כי הם נדרשו לערוך את המזכרים בסמוך לפני עריכתם, קרי כשלושה וחצי חודשים לאחר האירוע. עובדות אלה פוגמות באמינות תוכן המזכרים, שכן אין לצפות מאיש מכבי אש לזכור את האירוע לפרטיו בחלוף פרק זמן כה ממושך. בשל כך נפלו במזכרים טעויות הנוגעות לשימוש בכלים הידראוליים לשם חילוץ הנוסעים מקום שבפועל לא נעשה כלל שימוש בכלים אלה.




מכל מקום, נוכח גרסתה של שירן כי היא לא נהגה ברכב, אלא מתן הוא זה שנהג בו במועד האירוע, וכי מיד לאחר אירוע התאונה היא הסכימה לבקשת מתן לקחת על עצמה את האחריות ולטעון כי היא נהגה ברכב ולכן אף התחלפו במקומות, אין במזכרים של מכבי האש, בדו"ח הפעולה, בדו"ח המיון ובדו"ח הפינוי באמבולנס כדי לשפוך אור על השאלה שבמחלקות, קרי האם אכן שירן נהגה ברכב, או שמא מתן נהג ברכב ושירן שיתפה איתו פעולה לטעון ולהציג מצב שווא שהיא נהגה ברכב.


עדות התובע



התובע העיד בתצהיר עדותו הראשית, כי ביום 4/4/10, בסמוך לאחר אירוע התאונה, התקשר אליו השוטר מאיר אסרף ואמר לו כי הבן שלו מתן ושירן היו מעורבים בתאונת דרכים ופונו לבי"ח פוריה. מיד יצא ביחד עם אשתו לבי"ח פוריה, שם הם נפגשו עם שירן ומתן, המתינו להם עד שסיימו טיפול רפואי והסיעו אותם הביתה. לטענתו בתצהיר, כל המסמכים הנוגעים לתאונה, לרבות המסמכים שנערכו ע"י משטרת ישראל, מכבי האש והמסמכים הרפואיים של בי"ח רמב"ם, מלמדים כי שירן נהגה ברכב, וכי אין בסיס לטענת הנתבעות שמתן נהג ברכב.




כפי שניתן להיווכח, התובע לא היה עד לתאונה ולכן הוא לא יכול היה להעיד מידיעה אישית מי נהג ברכב במועד התאונה ועדותו התבססה על מסמכים שנערכו ע"י הגורמים השונים, כך שעדותו בעניין זה מהווה עדות שמועה שאינה קבילה כראיה. יתרה מכך, טענת התובע בתצהיר שהמבטחת העמידה לרשותו רכב חלופי למשך 14 ימים ושכביכול יש בכך משום הודאה בחבות היא טענה מופרכת, שכן העמדת הרכב החלופי נעשתה לפני שהמבטחת חקרה את האירוע ולפני שביררה את חבותה.




על אף שעדות התובע לא הייתה יכולה לשפוך אור על השאלה מי נהג ברכב, הרי בגרסאותיו התגלו סתירות ותמיהות, אשר מכרסמות בטענתו בדבר זהות הנהג ברכב ומעוררות חשש ממשי שהוא שינה את גרסאותיו במטרה להרחיק את בנו מהאחריות לתאונה ומתוך ניסיון להחליש או לבטל את טענות הנתבעות שהבן מתן הוא זה שנהג ברכב.


כך למשל, בהודעה שמסר לחוקר פרטי מטעם המבטחת (מוצג נ/1) הסביר התובע, כי הבן שלו מתן "נסע ברכב שלי כשהוא לקח אותו ממני ברשות (יש לו מפתחות ספייר) ונסע איתו למסעדת 'על הנהר' בכניסה לקיבוץ כנרת שם פגש חברה בשם שירן ממנחמיה ...". בניגוד לגרסה זו טען התובע בחקירתו הנגדית, כי הוא אינו יודע מאיפה מתן לקח את הרכב, וכי נמסר לו ע"י מתן, כי הוא יצא עם הרכב מהבית יחד עם חבר שלו בשם גידי כאשר גידי נוהג ברכב.

משום מה, גרסה זו שלפיה מתן וגידי יצאו מהבית כשגידי נוהג ברכב לא הועלתה ע"י התובע או מתן בשום שלב עד חקירתם הנגדית בבית המשפט. היא לא הועלתה במסגרת כתב התביעה, לא הועלתה במסגרת ההודעה שמסר התובע לחוקר מטעם המבטחת ולא הועלתה בתצהירי העדות הראשית. התובע ובנו, שהבינו כי הגרסה שמתן נהג ברכב מהבית עד מסעדת "על הנהר" אינה משרתת את האינטרס שלהם ועלולה לתמוך בגרסת הנתבעות שהוא (מתן) נהג ברכב גם בחזרה, תיאמו גרסה חדשה ולפיה גידי נהג ברכב בנסיעה ל"על הנהר".

גרסאותיהם של התובע ומתן שכביכול גידי הוא זה שהסיע את מתן ל"על הנהר" אינה מתיישבת גם עם הגרסה שמסר מתן לחוקר הפרטי מטעם המבטחת. תמליל שיחה זו הוגש וסומן נ/3 וממנו עולה בבירור, כי גרסתו של מתן הייתה שהוא זה שלקח את הרכב ונסע עמו למסעדת "על הנהר". בשיחה זו אין זכר לטענה שגידי נסע יחד עמו ל"על הנהר", או שגידי נהג ברכב במהלך אותה נסיעה.

העובדה שבחקירתם הנגדית מסרו התובע ומתן גרסה תואמת ושלפיה מתן וגידי נסעו למסעדת "על הנהר" כשגידי נוהג ברכב מצביעה על תיאום גרסאות בין השניים. עובדה שאף היא מכרסמת באופן מהותי באמינות גרסתו של התובע.



זאת ועוד, אילו היה ממש בטענת התובע ומתן כי גידי נהג ברכב ל"על הנהר", ניתן היה לצפות מהם שהם יזמנו את גידי לעדות ובכך להראות, כי מתן נהג שלא לנהוג ברכב כשהוא בפסילת רישיון ולכן גידי נהג ברכב עד "על הנהר". ברם, התובע נמנע מלזמן את גידי לעדות, ויש בכך כדי לתמוך בגרסת הנתבעות. על כן, יש להניח כי אילו גידי היה מוזמן לעדות היה מתברר, כי הוא לא נהג ברכב עד "על הנהר", וכי מי שנהג בו היה מתן על אף היותו בפסילת רישיון.




עולה, אם כן, כי התובע מסר עדות שאינה אמת בקשר לעובדה שמתן נהג ברכב עד "על הנהר" וטען, כי גידי נהג ברכב וזאת מתוך רצון ומטרה להרחיק את מתן מנהיגה ברכב ולהציג אותו כמי שלא נהג לנהוג ברכב בזמן פסילה. בכך הוא ניסה לחזק את גרסתו בדבר היות שירן הנהגת ברכב ולהחליש את טענת הנתבעות שמתן נהג ברכב בזמן האירוע. מדובר בהתנהגות "מפלילה", אשר מכרסמת באמינות גרסתו ומחזקת את גרסת הנתבעות שמתן הוא זה שנהג ברכב במועד אירוע התאונה.


עדות מתן X



בתצהיר עדותו הראשית טען מתן, כי בלילה שבו אירעה התאונה הוא היה בבית קפה שמש עם בן דודו גידי ובהיותו שם קבע עם שירן להיפגש עמה בבר "על הנהר". לטענתו, במהלך השיחות שניהל עם טל מלכה ושירן הוא אמר להן שאין להן ברירה אלא להגיע ל"על הנהר", על מנת לקחת אותו ואת הרכב של אביו הביתה. טל ושירן הגיעו לבר "על הנהר" ונכנסו פנימה ומיד לאחר מכן יצאו שלושתם למגרש החניה. שירן עלתה על ההגה והחלה לנהוג ברכב של אביו כאשר טל רואה את שירן מתחילה לנהוג בו. רק לאחר מכן התחילה טל לנסוע מהמקום כאשר מתן ושירן נוסעים מאחוריה. במהלך הנסיעה למנחמיה איבדו קשר עין עם טל מלכה. בשלב כלשהו שירן ביצעה עקיפה ולא חזרה מהעקיפה כמו שצריך מכיוון שהתקרבו לצומת בית זרע ובשל כך איבדה שליטה על הרכב ונכנסה בעץ. זמן מה לאחר מכן הגיעה טל למקום התאונה, פתחה את הדלת האחורית של הרכב, ושאלה אותם אם להזמין אמבולנס, כאשר הם (שירן ומתן) יושבים במקומותיהם, מתן במושב שליד הנהג ושירן במושב הנהג. טל התקשרה למד"א שהגיעו למקום ופינו אותם לבי"ח פוריה. גם מכבי האש וגם משטרת ישראל הגיעו למקום התאונה.




לא נתתי אמון בגרסתו של מתן ולא האמנתי לעדותו. גרסאותיו של מתן משופעות בסתירות מהותיות, תמיהות וסימני שאלה, אשר מכרסמים באופן חמור באמינות גרסתו. כפי שיפורט להלן, מתן שינה את גרסתו ו"שיפץ" אותה בהתאם לאינטרסים שלו ובהתאם למידע שהוצג לו בחקירה הנגדית מתוך ניסיון נואש לתת הסברים, מופרכים ברוב המקרים, לסתירות ולתמיהות שהתגלו בעדותו. הוא מסר גרסאות שאינן אמת, בלשון המעטה, בניסיון להרחיק את עצמו מהאחריות לאירוע התאונה ולהציג את עצמו כמי שלא נהג ברכב בזמן פסילה באופן כללי וכמי שלא נהג ברכב בזמן אירוע התאונה. גרסאות הכזב שמסר מתן והניסיון הנואש שלו לטעון שהוא לא נוהג ברכב בזמן פסילה מחזקים את גרסתה של שירן שהיא לא נהגה ברכב ומי שנהג בו היה מתן ולא אחר.




כפי שהובא קודם, אחת הסתירות בגרסאותיו של מתן נוגעת לאופן הגעתו למסעדת "על הנהר". מתמליל השיחה שניהל חוקר מטעם המבטחת עם מתן (מוצג נ/3) עולה, כי מתן טען תחילה כי הוא לקח את הרכב של אביו ונסע למסעדת "על הנהר" בכוחות עצמו, שם הוא פגש חברים ולאחר מכן את שירן ומשם נסעו שניהם לכיוון מנחמיה כששירן נוהגת. כשנשאל מדוע נתן לשירן לנהוג מסר תחילה כי "רציתי לתת לה לנהוג", וכי הוא (מתן) לא יכול לנהוג "מסיבות כלשהן". בהמשך אישר מתן שהוא היה בפסילה ושירן רצתה לנהוג, אז נתן לה לנהוג. נוכח תשובה זו נשאל מתן: "אז עד למסעדה נסעת עם רישיון פסול אתה אומר". רק אז חזר מתן מגרסתו הראשונה שהוא בעצמו נהג ברכב עד מסעדת "על הנהר" וטען, כי הוא הגיע למסעדה עם חבר שאת שמו אינו זוכר.




משום מה, בתצהיר עדותו הראשית מדלג מתן מעל השאלה כיצד הגיע למסעדת על הנהר, אינו מתייחס לנושא זה ומתחיל בתיאור ההתרחשויות משלב הגעתו למקום. בחקירתו הנגדית, לעומת זאת, מסר מתן גרסה חדשה ולפיה הגיע למקום עם בן דודו גידי. גרסה זו אליה התייחסתי קודם בפרק הדן בעדות התובע אינה מתיישבת, כאמור, עם גרסתו של מתן לחוקר מטעם המבטחת ואינה מתיישבת עם גרסת אביו בהודעה שמסר לחוקר מטעם המבטחת (מוצג נ/2). גרסת כזב זו שנמסרה לראשונה בחקירתם הנגדית של התובע ומתן תואמה ביניהם כדי להרחיק את מתן מהאחריות לאירוע התאונה ולהציגו כאדם נורמטיבי שלא נהג ברכב בזמן שלילה.




סתירה נוספת בגרסאותיו של מתן, אשר מטילה ספק רב באמינות גרסתו באשר לזהות הנהג ברכב, נוגעת להשתלשלות העניינים בחנית מסעדת "על הנהר". בתצהיר עדותו הראשית טען מתן, כאמור, כי מיד כשהגיעו טל ושירן למסעדת על הנהר, הם יצאו לחניה, שירן עלתה על ההגה והתחילה לנסוע ברכב של אביו כאשר טל עדיין במקום. כדי לחזק גרסה זו הוסיף מתן בחקירתו הנגדית פרט נוסף ולפיו בזמן ששירן נהגה ברכב בחניה, היא פגעה אף ברכבה של טל מלכה (עמ' 22, שורה 1).


בניגוד לגרסה זו העידה טל מלכה, כי כאשר הם הגיעו למסעדת על הנהר, מתן היה כבר בחניה, בתוך הרכב יושב במושב הנהג כאשר הרכב כבר מונע. בהיותם בחניה פרץ ויכוח בין שירן לבין מתן מכיוון שמתן התעקש לנהוג ברכב למרות שנראה לה שהוא שיכור ושירן התנגדה לכך. בשלב זה וכאשר מתן עדיין ישב במושב הנהג, עזבה אותם טל והתחילה לנסוע לכיוון מנחמיה. טל אף שללה מכל וכל את גרסתו של מתן ששירן פגעה ברכב שלה עת התחילה לנסוע ברכב התובע בחניה. גרסה זו של טל שומטת את הבסיס לגרסתו של מתן שכביכול טל ושירן פגשו אותו בתוך המסעדה ומשם הם יצאו לכיוון הרכב וכן שומטת את הבסיס לגרסתו ששירן עלתה על הרכב והתחילה לנהוג בו כאשר טל מלכה עדיין במקום.

עדותה של טל מלכה מגלה גם, כי מתן השמיט פרטים רבים בתצהירו ובשיחה שניהל עם החוקר מטעם המבטחת באשר להתרחשויות בחניה. הוא לא סיפר כי טל ושירן הגיעו למקום ומצאו אותו יושב במושב הנהג כשהוא שיכור והרכב מונע, והוא לא סיפר כי בינו לבין שירן פרץ ויכוח בשל התעקשותו לנהוג ברכב. העלמת פרטים אלה אף היא פוגמת באמינות גרסתו באשר לזהות הנהג ברכב ומהווה, בעצם, "התנהגות מפלילה", שמטרתה להרחיק את עצמו מנהיגת הרכב בזמן פסילה.



עדותה של טל מלכה שהיא עזבה את המקום כאשר מתן ושירן עדיין היו מתווכחים בחניה אושרה ע"י מתן עצמו בחקירתו הנגדית בע"מ' 22 לפרוטוקול, שורות 3 ו-14. גרסה זו של מתן אינה מתיישבת עם האמור בתצהיר עדותו הראשית שם נטען כי שירן החלה לנסוע ברכב כאשר טל עדיין במקום ואינה מתיישבת עם גרסתו בתצהיר ששני הרכבים יצאו מהחניה יחדיו, כאשר טל נוסעת לפניהם.




סתירה נוספת אשר מכרסמת באמינות גרסתו של מתן באשר לזהות הנהג ברכב ומחזקת את גרסתה של שירן שהיא לא נהגה בו, נוגעת לנסיבות אירוע התאונה. בהודעה שמסר למשטרה ביום 8/4/10, מספר ימים לאחר האירוע (מוצג נ/2), טען מתן, כי הוא אינו זוכר בדיוק איך אירעה התאונה. לטענתו, "שירן טוענת שסנוורו אותה. אני לא יודע בדיוק. אני הייתי שיכור והייתי חצי רדום. אני לא ישבתי על ההגה ולא הייתי אחראי על הנהיגה".


בניגוד לגרסה זו מסר מתן בתצהיר עדותו הראשית גרסה מפורטת באשר לנסיבות אירוע התאונה. הוא סיפר כי "שירן ביצעה עקיפה, ולא חזרה מהעקיפה כמו שצריך מפאת התקרבות צומת בית זרע, איבדה שליטה על הרכב, ונכנסה בעץ" (סעיף 18 לתצהיר). אין זכר לכך שמתן היה רדום ושיכור ולכן לא ידועים לו פרטי התאונה, ואין זכר לכך שרכב סנוור את שירן, כפי שנטען בהודעה למשטרה.



בחקירתו הנגדית חזר בו מתן מתיאור נסיבות אירוע התאונה כפי שהובא בסעיף 18 לתצהיר וטען שברגע התאונה הוא פתח את העיניים וראה עץ לפניו. בהמשך הוא סיפר שכשפתח את העיניים הכל כבר היה מאחוריו. במקום אחר סיפר מתן שלאחר אירוע התאונה שירן בכתה ואמרה "'תראה מה עשיתי לכם באוטו'. הדלקתי לה סיגריה ואמרתי לה 'תרגעי, כפרה על האוטו. העיקר שאנחנו בסדר'". גרסה זו אף היא לא בא זכרה לא בתצהיר העדות הראשית של מתן, לא בהודעה שמסר למשטרה ולא בשיחה שניהל עם חוקר המבטחת. מדובר בניסיון נוסף של מתן לשכלל את גרסתו ולהעשיר אותה בפרטים התומכים בגרסתו ששירן נהגה, על אף שלפרטים הנוספים אין אחיזה במציאות.




הבלבול, חוסר הקוהרנטיות, הסתירות והתמיהות בגרסאותיו של מתן כמתואר לעיל וגרסאות הכזב שהוא מסר במטרה להרחיק את עצמו מהאחריות לאירוע התאונה, כל אלה פוגמים באופן חמור ומהותי באמינות גרסתו ומהווים חיזוק ממשי לעדותה של שירן שהיא לא נהגה ברכב בזמן אירוע התאונה.




תמיהה נוספת בהתנהגותו של מתן ושיש בה כדי לחזק את גרסתה של שירן באשר לזהות הנהג ברכב נוגעת לדרישה שלו מטל מלכה ומשירן, מיד לאחר אירוע התאונה, שלא לדבר עם אנשי מד"א, מכבי האש והמשטרה ולתת רק לו לדבר. בעניין זה העידה טל, כי כאשר הגיעו המשטרה ומכבי האש דרש מהן מתן: "אל תדברו, רק אני מדבר". דרישה זו של מתן מטל ושירן שלא לדבר מצביעה על רצון שלא לספק מידע מלא ועל ניסיון לתאם עמדות. אילו מדובר היה בתאונה אותנטית ובדיווח אותנטי על נסיבות התרחשותה, לא ברור לי מדוע היה על מתן לדרוש מטל ומשירן שלא לדבר.




סיכומם של דברים – לא נתתי אמון בעדותו של מתן ובשלל הגרסאות שנמסרו על ידו בהזדמנויות שונות. הסתירות בגרסאותיו, התמיהות, גרסאות הכזב שהוא מסר והניסיון שלו להרחיק את עצמו מהנהיגה ברכב באופן מוחלט, כל אלה מכרסמים באופן חמור באמינות גרסתו באשר לזהות הנהג ברכב, ומחזקים באופן ממשי את גרסתה של שירן, שהיא לא נהגה ברכב.


עדות שירן X



בהודעה שמסרה למשטרה ביום 8/4/10 (מוצג ת/9), כארבעה ימים לאחר התאונה, מספרת שירן כי הגיעה למסעדת על הנהר בקיבוץ כנרת, שם היא פגשה את מתן ושניהם נסעו ברכב אביו לכיוון מנחמיה כאשר היא נוהגת בו. במהלך הנסיעה, רכב שנסע ממול סטה לנתיב נסיעתה, התקרב לרכב שלהם וסינוור אותה. כתוצאה מכך היא הסיטה את הרכב ימינה. בשלב זה היא ניסתה לייצב את הרכב אך לא הצליחה, עזבה את ההגה ומצאה את עצמה בתוך השיחים. בהמשך היא מספרת שאינה רגילה לנהוג בג'יפ, כי צבע הרכב שנסע ממול היה כחול, כי היא הייתה יכולה לבלום את הרכב, אך לא ידעה מה לעשות ועזבה את ההגה לאחר שהבינה שאינה יכולה להשתלט על הרכב.


לשירן בוצעה בדיקת שכרות, אשר גילתה רמת אלכוהול מעל המותר ולכן היא זומנה כבר באותו יום לשימוע בפני קצין במסגרת הליכי שלילת הרישיון שלה מנהלית. בדיון שהתנהל בפני קצין משטרה באותו יום חזרה שירן והודתה שהיא נהגה ברכב, אך טענה כי היא חשבה שמדובר בשלילת רישיון למשך חודש ימים ולא חודשיים. נגד שירן אף הוגש כתב אישום במסגרת ת"ד 3505-04-11 לבימ"ש זה המייחס לה, בין היתר, ביצוע העבירות של נהיגה בשכרות.



בתצהיר עדותה הראשית מתארת שירן את השתלשלות האירועים עד הגעתה לעל הנהר ומציינת, כי כאשר היא וטל מלכה הגיעו למקום, מתן היה יושב בתוך הרכב, בחניה של המסעדה כשהוא שכור והרכב מונע. במקום התפתח ויכוח סוער בינה לבין מתן מכיוון שהיא ביקשה לנהוג ומתן התעקש לנסוע לביתו בכוחות עצמו. לאחר מכן נסעו מתן ושירן ברכב אביו ואילו טל נסעה לפניהם ברכב שלה. בדרך אירעה התאונה בה נפגעה שירן ואיבדה, לטענתה, את ההכרה למספר רגעים. מיד לאחר שהתעוררה מעלפון מלמל מתן באוזניה "רק אל תגידי שאני נהגתי", וזאת מכיוון שהוא היה בשלילה. המשפט "רק אל תגידי שאני נהגתי" חזר על עצמו גם בביה"ח, שם הפעיל עליה מתן לחץ לספר שהיא נהגה ברכב על אף שלטענתה היא לא זכרה מה קרה בתאונה.


בהמשך מספרת שירן, כי התובע ואשתו הקפידו להסיע אותה לכל חקירה בעניין התאונה ואף התקשרו במספר רב של הזדמנויות להזכיר לה שהיא נהגה ברכב תוך הבטחה שלא יקרה לה מאום והפעלת מכבש לחצים. הם אף ביקשו ממנה לעזור להם בתביעתם מול חברת הביטוח וציינו, כי אין להם דבר וחצי דבר נגדה. בשל מכבש הלחצים שהופעל עליה כמתואר לעיל, הסכימה שירן, כך היא טענה, למסור במשטרה עדות שהיא נהגה ברכב על אף שלא ממש זכרה שהיא נהגה בו.



בעדותה לפני חזרה שירן על הגרסה בתצהיר, אם כי טענה כי נסיבות האירוע זכורות לה היטב, וכי היא לא נהגה ברכב במועד האירוע, ומי שנהג בו היה מתן, בנו של התובע. שירן אישרה, כי כאשר טל מלכה הגיעה למקום היא מצאה אותה יושבת בכסא הנהג והסבירה זאת בכך שמתן הכריח אותה להתחלף עמו. לפי דבריה, באותה תקופה מתן היה לה משענת מאוד גדולה בחיים שלה, היא הייתה לבד והוא מאוד עזר לה ותמך בה. היא הייתה אוהבת אותו מאוד, והייתה מוכנה לעשות בשבילו הכל, ורצתה להגן עליו שלא יקרה לו כלום.


כזכור, בתצהיר טענה שירן כי היא אינה זוכרת שנהגה ברכב במועד אירוע התאונה, ולא טענה שמתן נהג ברכב ושמיד לאחר התאונה הוא ביקש להתחלף עמה, ולפיכך היא נדרשה להסביר את הסתירות בשתי הגרסאות. בהתייחסה לנושאים אלה הסבירה שירן כי ברכב היו רק היא ומתן, וכי מיד לאחר האירוע מתן ביקש ממנה "בואי נתחלף כדי שלא יקחו לי את הרישיון". לטענתה, היא סיפרה לבא כוחה הקודם את מה שהיא סיפרה בעדות לפני, אך היא אינה יודעת מדוע הדברים לא פורטו בתצהיר.



לשירן אינטרס חזק לטעון שהיא לא נהגה ברכב בזמן אירוע התאונה שכן תלוי ועומד נגדה כתב אישום המייחס לה ביצוע עבירה חמורה של נהיגה בשכרות וגרימת תאונת דרכים בה נפגעו בני אדם (היא ומתן). על כן, יש להתייחס לעדותה לפני בזהירות הנדרשת ולבחון את גרסתה בזהירות רבה שמא היא מונעת מרצון שלא להסתבך בהליך הפלילי, נוכח העובדה שהליך זה עדיין תלוי ועומד נגדה. זאת ועוד, נוכח העובדה כי הגרסה שהעלתה שירן בחקירתה לפני לא הועלתה קודם לכן בשלב מתן העדות במשטרה ובשלב הכנת תצהיר העדות הראשית מטעמה, הרי מדובר בגרסה כבושה ומטעם נוסף זה יש להקפיד בבחינת גרסה זו, לרבות בחינת אמינות הגרסה והמניעים להעלאתה היום.




על אף הבעייתיות בעדותה של שירן לפני כמתואר לעיל, אני מעדיף עדות זו על פני הגרסה שהיא מסרה במשטרה ועל פני הגרסה שמסר מתן בעדותו לפני. שירן מסרה עדות משכנעת ביותר, נתנה הסברים שהניחו את דעתי לכל הקושיות שהוצגו לה, ומסרה גרסה מפורטת באשר לנסיבות אירוע התאונה ולהשתלשלות האירועים שהביאו אותה למסור הודעה שקרית במשטרה ולקחת על עצמה את האחריות לאירוע התאונה. שירן לא התחמקה ממתן תשובות לשאלות הקשות שהפנה אליה ב"כ התובע, התמודדה עם כל שאלה ושאלה תוך מתן פירוט והסברים מלאים לסתירות ולתמיהות שהתגלו בגרסתה. שירן עשתה עליי רושם חיובי ביותר ונתתי אמון מלא בגרסתה.




שירן הסבירה פעם אחר פעם כי היא הייתה חברה של מתן, אהבה אותו ובעצם באותה תקופה הוא היה אהבת חייה. על כן, היא נענתה לבקשתו להתחלף איתו במקומות בתוך הרכב מיד לאחר אירוע התאונה והסכימה לקבל על עצמה את האחריות מתוך רצון להגן עליו ולא לגרום לו להסתבך בפלילים נוכח העובדה שנהג בשכרות ובפסילה, כאשר בעבר רישיונו כבר נשלל מספר פעמים. שירן אף תיארה בפירוט רב ובצורה משכנעת ביותר את השיחות הרבות שניהלו עמה מתן והוריו במשך 4 הימים מאז התאונה ועד מסירת ההודעה במשטרה במטרה לשכנע אותה לדבוק בגרסה שהיא נהגה ברכב תוך הבטחה שלא יאונה לה מאום ושהם (מתן והוריו) יממנו עבורה עורך דין ככל שיידרש הדבר.


שירן הסבירה שנוכח התיק הפלילי שהוגש נגדה ותביעה זו שבה תובע התובע ממנה תשלום מאות אלפי שקלים היא נכנסה למצוקה נפשית שאינה מאפשרת לה להמשיך ולדבוק בגרסה השקרית שמסרה במשטרה ולפיכך היא החליטה לספר את האמת בבית המשפט. בהקשר זה היא ציינה: "באתי להגיד את האמת. באתי לסיים את הכל מול בית המשפט. אני לא רוצה את הדברים האלה בחיים שלי". הרושם שלי מעדותה של שירן היה שהעדות שלה נובעת משכנוע עצמי עמוק באמיתות גרסתה וברצון שלה לסיים פרק זה בחיים שלה בצורה נכונה ולא מרצון לפטור את עצמה מהאחריות לתאונה נוכח ההליך הפלילי התלוי ועומד נגדה. ניתן היה להתרשם במהלך שמיעת העדות ולאורך כל העדות, כי הדברים עליהם העידה שירן יוצאים מהלב ומרצון לפרוש בפני בית המשפט את כל האמת ורק האמת.



מעבר לאמון המלא שנתתי בעדותה של שירן, הרי עדות זו קיבלה חיזוקים משמעותיים מראיות חיצוניות שאינן קשורות לעדות עצמה. חיזוק משמעותי לעדותה של שירן ניתן למצוא בשקריו של מתן ואביו באשר לנסיבות הגעתו למסעדת על הנהר, באשר להתרחשויות בחניה ליד "על הנהר", באשר לגרסת הכזב ששירן נהגה ברכב בנוכחות טל מלכה ואף התנגשה ברכבה ובאשר לנסיבות אירוע התאונה, כאשר מתן מסר גרסאות שונות וסותרות בעניין זה.


חוות דעת של ד"ר וייס



חיזוק נוסף לעדותה של שירן ניתן למצוא בסימני החבלה בגופה, בעיקר לאורך הצוואר מצד ימין. סימנים אלה תואמים, על פי חוות דעתו של ד"ר וייס שהוגשה מטעם הנתבעת 1, לסימני חבלה הנגרמים מחגורה של הרכב. אין מחלוקת כי במועד אירוע התאונה הייתה שירן חגורה ועל כך העידו מתן עצמו ושירן. סימני החבלה בצד הימני של הצוואר שתואמים לחבלה שנגרמת מחגורה מצביעים על כך ששירן ישבה בצד ימין, במושב שליד הנהג ולא במושב הנהג. אילו שירן הייתה נוהגת ברכב, סימני חבלה אלו צריכים היו להופיע בצד שמאל של הצוואר.




חוות דעתו של ד"ר וייס וסימני החבלה בצד הימין של הצוואר אין בהם כשלעצמם כדי להביא למסקנה ששירן ישבה במושב שליד הנהג ואין הם מהווים ראיה "מפלילה" וחותכת בעניין זה. הסיבה לכך היא שלא הובאו ראיות באשר לצורת החבלה שנגרמה לשירן בצד ימין של הצוואר ושירן עצמה לא העידה כי חבלה זו נגרמה מחגורת הרכב. על כן, אין לייחס לראיה זו משקל רב בקביעת העובדות בתיק, אם כי יש בה כדי לחזק בצורה מסוימת את גרסתה של שירן.


חוות דעת פורנזית



ראיה נוספת אשר מחזקת את גרסתה של שירן שהיא לא נהגה ברכב היא חוות דעת פורנזית שהוגשה מטעם הנתבעות. בהתאם לחוות דעת זו החתומה בידי אבנר רוזנגרטן, מומחה לראיות פורנזיות, נבדקו כריות האוויר של הרכב נשוא התביעה ובבדיקה זו התגלה, כי במרכז כרית האויר של הנהג היה כתם דם שאובחן ככתם דם ששייך לזכר, בצידה השמאלי של כרית הנוסע התגלה כתם דם שמקורו אף הוא זכרי ובצידה הימני של כרית הנהג התגלה כתם דם שמקורו נקבה. ממצאים אלה מצביעים על כך שהנהג היה זכר, הנוסע ברכב הייתה נקבה ובשל הטלטול שנגרם בתאונה, הצד השמאלי של כרית האויר של הנוסע הוכתם בדם של זכר (הנהג) והצד הימני של כרית הנהג הוכתם בכתם דם של נקבה (הנוסעת).




בחקירתו הנגדית הסביר מר רוזנגרטן, כי לא ניתן לדעת של מי ה-DNA שנמצא על כריות האויר וניתן רק לקבוע שמדובר ב-DNA זכרי וב-DNA של נקבה, וזאת מכיוון שלא היה לו DNA להשוואה. הוא הסביר עוד, כי ביקש לקבל את ה-DNA של המבוטח (הכוונה למתן), אך לא קיבל ולכן הוא אינו יכול לקבוע אם ה-DNA הוא של מתן. לדבריו, היום אפשר לעשות בדיקה ולהשוות את ה-DNA שנמצא על הכריות לעומת ה-DNA של מתן ולקבוע אם מדובר ב-DNA שלו. מר רוזנגרטן שלל את התיזה של ב"כ התובע שיתכן שה-DNA שנמצא על כרית הנהג מקורו בכתם דם של הנוסע שלא יכול היה לצאת מהדלת שלו ולכן הוא דילג ויצא מדלת הנהג, ובדרכו החוצה הוא הכתים את הכרית. בעניין זה הסביר מר רוזנגרטן, כי בסיטואציה כזו הכתם על הכרית היה נמצא במקום אחר ובצורה אחרת. להלן הקטע הרלבנטי מעדותו של המומחה:


"היו שתי כריות אויר. במרכז כרית האויר של הנהג נמצאה מריחת דם של זכר. לשם יכול להגיע רק הנהג. כרית האויר, כשהיא נפתחת, מהירות הפתיחה שלה היא 150 קמ"ש, הטמפרטורה היא 600 מעלות צלזיוס. הזמן שלוקח לאויר לגמור את הפתיחה הוא 4 אלפיות השניה. באותן השניות הכרית מגיעה לאזור אחד בלבד וזה לגוף או לפנים של נהג הרכב. על כן, כל מי שאחרי זה יוצא מהרכב מהדלת שבצידו של נהג הרכב ... הדם לא יהיה מריחה אלא טפטוף".

בהמשך מסביר המומחה את המשמעות של ממצאיו ומציין:

"יש רכב עם שתי כריות אוויר ויש שאלה של מי ישב איפה. מיקום כתמי הדם ברכב על כריות האוויר מצביע באופן מדויק מי היה איפה וגם מתאר לנו מה קרה במכונית בזמן ההתרחשויות. כתם הדם במרכז כרית האוורי משייך אותו לזה שהיה מול הכרית בזמן התאונה. כתמי דם בצדדים, והם קיימים אגב, בכרית האוויר של הנהג יש בצד הימני שלה כתם דם שמשויך לאישה. בכרית האויר של הנוסע, בצד השמאלי שלה יש כתם דם שמשויך לכתם (צריך להיות לזכר – ע.ט.). כלומר, יש תאונה וברגע התאונה כרית האויר מתנפחת ואז יש טלטלה באוטו שמאפשרת הגעת הנהג לצד השמאלי של כרית הנוסע והגעת הנוסע לצד ימין של כרית הנהג. כל הכתמים מתאימים לנו לתרחיש של תאונת דרכים כאשר זכר נוהג ברכב ונקבה יושבת לידו".



מדובר במסקנות המבוססות על ממצאים אובייקטיביים שנלקחו מהרכב המעורב ולפיהם הנהג ברכב היה זכר והנוסע הייתה אישה. ממצאים ומסקנות אלה תומכים בגרסתה של שירן, כי מתן נהג ברכב והיא ישבה לידו. עדותו של מר רוזנגרטן הייתה מקובלת עליי, הוא נתן עדות מפורטת ומשכנעת והפגין ידע וניסיון מקצועיים מרשימים. הוא לא התחמק ממתן תשובות גם לשאלות הקשות ביותר ומקום שהוא גילה שנפלה טעות כזו או אחרת בנוהל העבודה שלו הוא הודה בטעות. כך למשל, הוא הסכים עם ב"כ התובע שבדו"ח הבדיקה הביולוגית של צביקי רוזנברג לא נרשם מהיכן נלקחו כריות האוויר, לא נרשם מספר הרישוי של הרכב ולכן לא ניתן לקשור, לכאורה, בין הכריות לבין הרכב נשוא התביעה. הוא אף ציין שעלה על טעות בנהלי העבודה ומהיום והלאה יקפיד לרשום גם בדו"ח הבדיקה פרטים מזהים של המוצגים שנבדקו.




ב"כ התובע טען, כי לא ניתן לבסס על חוות דעתו של מר רוזנגרטן ממצאים כלשהם מכיוון שאין כל ראיה לכך שכריות האוויר אליהן מתייחס דו"ח הבדיקה שצורף לחוות הדעת הן אותן כריות אוויר שמר רוזנגרטן לקח מהרכב נשוא התביעה. מכיוון שחסרה שרשרת מוצג, לא ניתן לקבוע שהממצאים והמסקנות מתייחסות לרכב הספציפי.


אין בידי לקבל טענה זו. בחקירתו הנגדית הסביר מר רוזנגרטן כי במכון שלו אין שרשרת מוצג מכיוון שבמכון עובדים רק שניים, הוא ומר צביקי רוזנברג ושניהם עובדים יחד. הוא הסביר, כי "המכון למדע פורנזי הוא יחידה אחת ואם אני מביא מוצגים למכון ונותן אותם לצביקי לבדיקה ומפרט את המוצגים בחוות דעתי ואומר מאיפה הם נבדקו, צביקי לא צריך לחזור על זה שהם נלקחו מרכב מסוים כי הוא לא יודע מאיפה הם נלקחו, הוא רק מתאר אותם. אני מציין כרית אוויר בצבע תכלת והוא בצבע כחול וכרית אוויר בצבע לבן ממושב הנהג וכך הוא מציין". תשובה זו של מר רוזנגרטן מפריכה את הניסיון של התובע לטעון כי חוות הדעת והממצאים בדו"ח הבדיקה אינם מתייחסים לכריות שמר רוזנגרטן לקח מהרכב נשוא התביעה.



טענה נוספת שהעלה ב"כ התובע נוגעת לכרית האוויר של הנהג. בהתאם לאמור בחוות הדעת ובעדותו של מר רוזנגרטן לפני, הכרית נמצאה מתחת למושב הנהג. מר רוזנגרטן לא בדק אם היא מתאימה לרכב נשוא התביעה שממנו היא נלקחה, והניח כי היא שייכת לרכב מכיוון שהייתה תחת מושב הנהג של אותו רכב. נוכח עובדות אלה מבקש התובע לקבוע שלא הוכח שכרית האוויר שנבדקה שייכת לרכב ולכן לא ניתן לקבוע שהנהג ברכב היה זכר.


מדובר בטענה כבדת משקל, אשר מפחיתה באופן ממשי ממשקלה של חוות הדעת. בעניין זה מקובלת עליי טענת ב"כ התובע, כי על סמך חוות דעת זו לא ניתן היה להרשיע את מתן בפלילים. יתרה מכך, מקובלת עלי עמדת ב"כ התובע, כי על סמך חוות דעת זו בלבד לא ניתן לקבוע גם בהליך האזרחי שמתנהל לפני כי מתן נהג ברכב, שכן כרית האוויר לא הייתה מחוברת לרכב אלא מונחת מתחת למושב הנהג והיא נלקחה מהרכב יותר מחודשיים לאחר אירוע התאונה, כך שאין ערובה שמדובר בכרית האוויר של הרכב נשוא התביעה.

יחד עם זאת, לא ניתן לאיין באופן מוחלט את משקל חוות דעתו של מר רוזנגרטן וכמה טעמים לדבר; ראשית, כרית האוויר של הנוסע אכן הייתה מחוברת במקומה והיא נחתכה על ידי המומחה עצמו. כתם הדם בצידה השמאלי של כרית זו היא של זכר עובדה שמתאימה לטלטול הנהג בזמן התאונה ונגיעתו בכרית של הנוסע. שנית, כרית האוויר של הנהג נמצאה בתוך הרכב, מתחת למושב כאשר כרית האוויר של הנהג לא במקומה. האפשרות המסתברת ביותר היא שמדובר בכרית של הרכב הספציפי ולא בכרית של רכב אחר. שלישית, התובע יכול היה להגיש חוות דעת נגדית מטעמו ולשלול לחלוטין שכתם הדם שנמצא עליה הוא של בנו, שכן התובע יכול היה לבקש מבנו מתן שיעבור בדיקת DNA ובכך ניתן היה להשוות בין שני ה-DNA ולקבוע, באופן מוחלט, אם הכתם הוא של מתן. משום מה נמנע התובע מלהגיש חוות דעת נגדית, ככל הנראה מתוך חשש שיתברר כי ה-DNA על כרית הנהג תואם ל-DNA של מתן, ממצא שהיה שומט את הבסיס לתביעתו באופן מוחלט.



סיכומם של דברים – על אף שלא ניתן לקבוע ממצא החלטי על סמך חוות דעתו של מר רוזנגרטן, הרי לא ניתן לאיין באופן מוחלט את משקלה הראייתי. חוות דעת זו מהווה, לכל הפחות, חיזוק לגרסתה של שירן שהיא לא נהגה ברכב ומי שנהג בו היה מתן כאשר היא יושבת לידו.




לפני סיום, אתייחס לטענת התובע, כי גם אם ייקבע שמתן נהג, מוטלת על המבטחת חובה לשלם לו תגמולי הביטוח בהתאם לפוליסה מכיוון שלא הוכח שבמועד אירוע התאונה היה מתן בפסילת רישיון.


מדובר בטענה מופרכת וחסרת בסיס, ועדיף היה אילו התובע כלל לא היה מעלה אותה. עובדת היות מתן פסול רישיון הוכחה מדברי מתן עצמו לחוקר מטעם המבטחת, מעדות התובע עצמו שאישר שהוא מודע לכך שאם מתן נהג ברכב אין לשימוש שנעשה בו כיסוי ביטוחי כי הוא (מתן) היה בפסילה, וכן מעדותה של שירן שהעידה, כי מתן ביקש ממנה להתחלף עמו מכיוון שהוא היה בפסילה.

יתרה מכך, אילו מתן החזיק ברישיון נהיגה תקף באותו מועד ולא נפסל מלהחזיק ברישיון נהיגה, מדוע היה צורך לשמוע ראיות בתיק, להזמין מספר רב של עדים ולהגיש ראיות ומסמכים באשר לזהות הנהג ברכב, כאשר התובע ומתן יכולים היו להציג את רישיון הנהיגה של מתן ולייתר את הצורך בכל ההליך שהתנהל. העובדה שלאורך כל הדרך לא טענו התובע ומתן שהאחרון החזיק ברישיון נהיגה ולא הציגו רישיון נהיגה כאמור, אף היא מוכיחה שמתן לא החזיק ברישיון נהיגה תקף במועד האירוע.

סוף דבר



על יסוד כל המפורט לעיל, הנני קובע כי במועד אירוע התאונה מתן נהג ברכב ברשות אביו כשהוא בפסילת רישיון. על כן, לא היה לשימוש שנעשה ברכב על ידי מתן כיסוי ביטוחי אצל הנתבעת 2, ודין התביעה, להידחות.




אשר על כן, הנני מורה על דחיית התביעה בתיק זה. התובע ישלם לנתבעת 1 הוצאות משפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪. כמו כן, הנני מחייב את התובע לשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪. פסקתי לנתבעת 1 שכ"ט מופחת מכיוון שבתחילת הדרך היא שיתפה פעולה עם התובע ולקחה על עצמה אחריות לאירוע התאונה על אף שלא הייתה הנהגת ברכב.







לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. אי מסירת הודעה על פסילה

  2. בקשה להארכת פסילה מנהלית

  3. קיצור תקופת פסילה מנהלית

  4. רשות מההורים לנהוג בשלילה

  5. חישוב פסילה מיום גזר הדין

  6. פסילת רישיון עד תום ההליכים

  7. אי קבלת הודעה על פסילת רישיון

  8. נהיגה בזמן פסילה - כיסוי ביטוחי

  9. פסילת רישיון בתאונת דרכים קטלנית

  10. בקשה לפסילת רישיון עד תום ההליכים

  11. פסילת רישיון בגלל צבירת 36 נקודות

  12. שלילת רישיון בגלל כושר נהיגה לקוי

  13. ערר על פסילת רישיון עד תום ההליכים

  14. נהיגה בזמן פסילה - 6 חודשי מאסר בפועל

  15. הרשעה בעבירת נהיגה בפסילה והפרעה לשוטר

  16. בקשה לחישוב תקופת הפסילה ממועד גזר הדין

  17. בקשה לביטול פסילה מנהלית ע''י קצין משטרה

  18. שלילה עד תום ההליכים תאונת דרכים עם הרוגים

  19. בקשה לביטול פסילה מנהלית על פי סעיף 48 לפקודת התעבורה

  20. עבירה של נהיגה בזמן פסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה

  21. ערעור כנגד חומרת הדין ובעיקר עונש המאסר המותנה והפסילה בפועל

  22. בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על על ידי קצין משטרה למשך 60 ימים

  23. צמצום תקופת הפסילה אותה קבע משרד הרישוי מ-3 שנים לתקופה של 3 חודשים

  24. נהיגה ברכב למרות שרישיונו אינו תקף, ולמרות פסילה שהוטלה כארבעה חודשים קודם

  25. בקשה של המדינה להורות על פסילה עד לתום ההליכים המשפטיים בהתאם לסעיף 46ב(א) בפקודת התעבורה

  26. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון